שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
משה שטרנפלד
אמן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
משה שטרנפלד (1949–1994) היה צייר, מעצב במה, תלבושות ותפאורה ישראלי, אחד ממייסדי איגוד היוצרים.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
משה שטרנפלד נולד ברמת גן, בנם של אליעזר שטרנפלד וחיה דיכטר, למד עיצוב בבית הספר התיכון אורט רמת גן, ובשנת 1966 זכה בפרס שני בתחרות ציורים של מועצת פועלי רמת גן- גבעתיים[1]. שטרנפלד הוא בוגר החוג לתיאטרון במגמת עיצוב באוניברסיטת תל אביב. זכה במלגת השתלמות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל בלונדון אצל הבמאי מירצ'ה מרוסין ובארצות הברית.
בשנת 1972 החל לעצב במה בתיאטראות בישראל, ובשנת 1989 הקים, יחד עם רנה ירושלמי, את אנסמבל עיתים ושימש מעצב הבמה שלו.
שטרנפלד עיצב במה לכ-140 תפאורות לתיאטרון, למחול, לאופרה, לפרינג' ולבימות בידור. בין במות התיאטרונים: הבימה, התיאטרון העירוני באר שבע, הקאמרי, בית ליסין, המרכז התיאטרוני בנווה צדק, תיאטרון החאן, תיאטרון חיפה, להקות מחול ואופרה ועבור פסטיבל ישראל.
מעורבותו הרבה במכלול התיאטרוני הביאה אותו להקדיש מזמנו גם לפעילויות באיגודי היוצרים, ובשנותיו האחרונות היה שותף בהקמת איגוד מעצבי הבמה ואף הגה את רעיון ייסוד מרכז הפרינג' בתל אביב ופעל להקמתו.
שטרנפלד עיצב במה, בין היתר, עבור ההצגות: אנדורה, המרפסת, שלומית, סולמות, מקבת', הג'יגולו מקונגו, המלט, להרוג את הזמן, הכיסאות, וויצק 91, רומיאו ויוליה, החייל האמיץ שווייק, ברווז הפרא, אנשים קשים, המשפט, הרובע העתיק, אחד משלנו, הנסיכה האמריקאית, אחרון הפועלים, סולמות, הדיבוק, המהגרים, מאלון הולך למות, דייר משנה, הלוויה חורפית, משחיז הסכינים הסיני, על עכברים ואנשים, שש דמויות מחפשות מחבר, גן ריקי, מרד המתים, יוסלה גולם, רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים, חקירה, מלחמות היהודים, המרפסת, לילה במאי, איולף הקטן, צייד המכשפות, האב, לרקוד עם אבא ועוד.
שטרנפלד נפטר בשנת 1994 ממחלת האיידס, חמישה חודשים לאחר שנפטר אחיו התאום רמי, גם הוא מאיידס.[2] לאחר פטירתו חולקו פרסים ומלגות על שמו. עם זוכי הפרס נמנים: רות קנר, רות דר, איילת מרגלית, אלכסנדר ליסיאנסקי ועוד. מסלול עיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון ולקולנוע בסמינר הקיבוצים נקרא על שמו.[3]
מיכאל גורביץ', הבמאי שעבד בצמוד למשה בהרבה הפקות, אמר עליו "הוא היה אדם נדיר ומיוחד בעולם התיאטרון שלנו. הוא ניחן באינטואיציה עמוקה, בטעם משובח ובהבנה עמוקה ביותר לגבי תפקידה של התפאורה בהצגה. תמיד הבין כי תפאורה אינה גיבורת ההצגה ואינה קישוט, אלא זירת פעולה פיזית לשחקנים. הוא היה שותף מלא ויצירתי לבמאי ופעל תמיד בחכמה ובתושייה ומתוך נדיבות אינסופית. הוא ידע להפיק מן המעט את המירב ובתפאורות שיצר שאף לעיתים קרובות להפשטה, שבטאה תמצית של רעיון בצורה דרמטית ופיוטית."
Remove ads
פרסים
- מלגת קרן שרת
- מלגת השתלמות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל
אודות סגנון עבודתו
סכם
פרספקטיבה
משה שטרנפלד ייזכר בתיאטרון הישראלי כדמות נדירה של מעצב שחרג מתחומו המוגדר והיה מעורב בכל סוגי היצירה הקיימים בתיאטרון - בימוי, משחק, מחול, תאורה ומוזיקה. את הכשרתו החל בגיל צעיר, כשלמד במגמת עיצוב בבית הספר אורט ברמת גן, שם גם רקד, שיחק והתנסה בבימוי. בהמשך למד עיצוב, משחק, פיתוח קול ובימוי בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב וגם לימד שם לצד ראש מגמת העיצוב לידיה פינקוס-גני, שהעריכה מאוד את גישתו האסתטית.
ייחודו של שטרנפלד כמעצב במה נבע מיכולתו להפוך את ההיבטים הפילוסופיים בדרמה לחוויה חזותית פואטית. הוא התרחק מדימויים ריאליסטיים גולמיים וחיפש ביטויים חזותיים שיבטאו את הרעיון המופשט, שקיים בטקסט הדרמטי אך קשה ליישמו באמצעים מוחשיים. התפאורות שעיצב התרחקו משחזור קונקרטי של מציאות והציגו זווית ראייה שהעירה בצופה את הרגש יותר מאשר את ההבנה המושכלת המיידית. כצייר אפשר לייחס את סגנונו לזרם המופשט הלירי, שנמנע מדימויים ברורים ומציע חוויית התבוננות שקטה.
מעורבותו של שטרנפלד בהצגות, שהייתה כאמור רחבה יותר מעיצוב הצגה כמקובל בזמנו.
בניגוד להשקפה כי תפאורה אמורה לשרת טקסט של מחזה, ראה שטרנפלד בעיצובה מעשה יצירה שנועד להאיר את תפיסת הבמאי וגרס כי "אחת הבעיות הרציניות [בעבודת העיצוב] היא להבין את הבמאי ולתת לו את מה שיעזור לו בעבודה". לכן הקדיש חלק ניכר מעבודת ההכנה לשיחות עם במאֵי ההצגות שעיצב. ההגדרה בת-זמננו של עיצוב כסצנוגרפיה תואמת את סגנונו, כיוון שראה בעיצוב הבמה יותר יצירה של אמן המדגים קונספט של הצגה ופחות תרגום אסתטי של הוראות הבמה. הבמאי מיכה לבינסון סיפר: "השיחות איתו בזמן העבודה היו על דמויות המחזה, הפילוסופיה שמאחוריהן ועל כל מיני דברים מסביב... שטרנפלד היה באמת אמן שהבין את נפש הבמאי". כך גם התרשמה מורתו, המעצבת פינקוס-גני: "הוא היה מתחיל לעבוד על תפאורה לא כמו צייר, אלא כמו במאי... היה משהו באינטלקט שלו, בצורה שראה תיאטרון ובמה... הייתה לו פילוסופיה ויזואלית משלו, עניינו אותו גם בימוי, גם משחק".
בשונה מהתפיסה המקובלת בתיאטרון, שלפיה אמורים מרחב הבמה והתפאורה המעוצבת עליה לייצג באופן מוחשי את החלל הבדיוני שבו מתרחשת הדרמה, שטרנפלד ראה במרחב הבמה דף ריק שהתפאורה שעליו מייצגת באופן פילוסופי את תוכן הדרמה.
רשימת הפקות - עיצוב במה ותלבושות
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
קישורים חיצוניים
- מאירה שפי, משה שטרנפלד, מעצב במה, באתר התיאטרון הישראלי, החוג לאמנות התיאטרון, אוניברסיטת תל אביב
- משה שטרנפלד, באתר הבמה
- משה שטרנפלד, באתר מערכת חיפוש אנשי במה
- משה שטרנפלד, באתר הבימה
- שרית פוקס, כלת הדמים, מעריב, 20 באוגוסט 1982
- חיים נגיד, הכזב הארעי הוא האמת, מעריב, 16 במאי 1983
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads