שם הפסטיבל מצביע על מטרתו. הֶלחֵם המילים תיאטרון + נטו, מכוונים להצגה הנשענת, בדומה לימיו הראשונים של התיאטרון, על המילים הכתובות ויכולתו של שחקן לעורר אותן לכדי סיפור והצגה. תיאטרון זה נעדר פירוטכניקה ועזרים מתקדמים שילוו אותו.
התיאטרונטו מתקיים בכל שנה בחודש אפריל במהלך חול המועד פסח, ובמרכזו מתקיימת תחרות שאל שלביה הסופיים מגיעות הצגות בודדות. יוזם ומנכ"ל הפסטיבל הוא יעקב אגמון שצוטט באשר למשנתו על ייחודיות התיאטרונטו:
השחקן הבודד הוא כמו קוסם או מכשף שעומד על הבמה ומה שהוא מביא, זה מה שיש. אין לך לאן לברוח - לא לתפאורה ולא לאביזרים או לשחקנים נוספים.
בשנת 1995, עם מינוי אגמון לניהול תיאטרון הבימה, נדד יחד איתו גם הפסטיבל והפך למזוהה עם הבימה. בשנת 2000 הוחלט להפסיק את הפסטיבל מחוסר תקציב, אך הוא חזר שנתיים אחר כך ב-2003.[5]
בשנת 2005, לאחר פרישתו של אגמון מהבימה, חזר הפסטיבל לסוזן דלאל.[6] בשנת 2007 עבר לשנה אחת לעכו,[7] ביוזמת עיריית עכו, שסיפקה את רוב התקציב לפסטיבל בשנה זו.[8] החל משנת 2008 הוא מתקיים במתחם יפו העתיקה בשיתוף עם הנמל והתיאטרון הערבי-עברי.[9] בשנת 2009 התרחב הפסטיבל ונוספה לו תחרות להצגות ילדים[1] כחלק מהתיאטרונטו הכללי.[10]
משנת 2011 הרחיב הפסטיבל את פעילותו הבינלאומית והעלה גם הצגות יחיד אורחות מרחבי העולם. בשנת 2012, נערך הפסטיבל במתחם יפו העתיקה ונעשה ניסיון ראשון לשלב ערב מחול בתוכנית האמנותית.[11] בשנת 2020, בוטל הפסטיבל בעקבות מגפת הקורונה.[12]
לפני מותו, ביקש אגמון מגילה אלמגור רעייתו להמשיך ולנהל את הפסטיבל. הפסטיבל הראשון בניהולה התקיים ביפו העתיקה ובעכו העתיקה ב-2021.[13]
1991 - חולקו שני פרסים ראשונים על־שם נסים עזיקרי וציון לשבח אחד. פרס אחד לשחקנית דניאלה מיכאלי על המחזה "שלאף שטונדה" מאת יהודית קציר, ופרס נוסף לשחקנית עולה חדשה (חצי שנה אחרי שעלתה לישראל) אירינה סלזניובה על "אהבה רוסית" - מונולוגים של עשר דמויות נשים מהמחזאות הרוסית הקלאסית; דודו דותן קיבל ציון לשבח על המופע "כנס דודו דותן לדורותיו". חבר השופטים, כלל את חנה מרון, ציפי פינס ואהוד מנור, שהגיעו להחלטה פה אחד, והודיעו כי הפרס הכפול איננו תוצאה של פשרה, אלא אות הוקרה להישג הייחודי של כל אחת משתי השחקניות.[15]
1992 - זכה בפרס הראשון המחזה "לרקוד עם אבא", בימוי ומשחק איציק ויינגרטן[16]
2004 - זכתו במשותף ההצגה "ככה אני פאם פאטאל" של גילי בן אוזיליו שביים איסי ממנוב, וההצגה "בצהרי היום" בבימויו של שמואל וילוז'ני ובכיכובו של יפתח קליין. ציון לשבח ניתן להצגה "הנבלות" על פי ספרו של יורם קניוק ובכיכובו של אלכס אנסקי.[18]
2005 - זכה המחזה "גילי" מאת אורנה יקיר, המבוסס על הספר בשם "הספר של גילי" מאת ד"ר הניה שנון-קליין, עם השחקנית שרית וינו-אלעד.[19]
2009 - זכתה ההצגה "הבן של יעקוב" מאת גליה בארי, בבימויה של שרית וינו-אלעד בכיכובו של ליאור זוהר. לראשונה הוענק פרס להצגת הילדים הטובה ביותר, מטעם עיריית תל אביב - יפו, ל"הקרב הראשון בנחל קשישון" אותה כתב אפרים סידון וביים מאור זגורי עם השחקנית מסקי שיברו[23]
2010 - זכה השחקן אייל שכטר בפרס הראשון ב=עם המחזה "רצח בכביש המהיר", שביים רוני פלדמן. צוינו לשבח: "צדק תרדוף" של שי זביב ו"יציאת מצרים" של אסנת זיביל.[24]
2011 - זכתה פנינה ברט-צדקה בפרס הראשון עם המחזה "קברט ז'בוטינסקי", מאת גדי צדקה. ציון לשבח הוענק לשחקנית יעל טוקר, על משחקה ב"נחמודת" על פי אנטון צ'כוב, בבימוי איציק וינגרטן. פרס השחקן הטוב ביותר בהצגת ילדים הוענק ליוגב יפת, על משחקו ב"סמיר ויונתן על כוכב מאדים". ציון לשבח הוענק לשחקנית יעל זיגדון על ההצגה "אור-לי"[25]
2012 - זכה נועם רובינשטיין בפרס בראשון עם המחזה "iDoll", אותה גם כתב וביים יובלל לירון. ציון לשבח ניתן לשחקנית הילה מצקר הלוי על ההצגה "בגדי החורף של אבא"[26]
2013 - זכה ניר יוספי בפרס הראשון עם המחזה ב"טיק תיק" שעיבד ביים אלירן כספי.[27]
2014 - זכה השחקן דור צויגנבום בפרס הראשון, על מחזה פרי עטו, שעוסק ביחסיו המורכבים עם אמו. ציון לשבח הוענק לשחקנית עדי שניר[28]
2015 - זכתה השחקנית קרן צור עם ההצגה "מקורקעת" מאת ג'ורג' בראנט ובבימוי סיני פתר. בפרס ציון לשבח זכתה השחקנית נופר מועטי על תפקידה בהצגה "קשקושים".[29]
2016 - זכתה ההצגה "עדות מהזמן שאחרי" מאת ובביצוע סנאית בן געש, העוסקת בעדויות של אנשים שמלחמות שינו את חייהם.[30] בציון לשבח זכתה "סיפור שטרם נולד" של השחקנית רחיק חאג' יחיא סלימאן, העוסקת באשה ערבייה שהוטרדה מינית.[31]
2019 - זכתה תרין שלפי עם ההצגה "להזיז את השמש", המבוססת על התמודדותה עם מחלת הסרטן, ואמיר פתר על משחקו בהצגה "אואזיס" בהשראת הספר "שחר במדבר" מאת נואל פאורליר[33]
2020 - לא התקיים הפסטיבל
2021 - זכה השחקן בן יוסיפוביץ' על משחקו בהצגה “מפלצת הזיכרון”, בבימויו של אריאל וולף. המחזה עובד על ידי יוסיפוביץ’, על פי ספרו של ישי שריד באותו השם[34]
2022 - זכתה השחקנית רינת יונה גליקו, עם ההצגה "המלון", בבימויה של מיקי מבורך[35]
2023 - זכתה השחקנית יעל וקשטיין, עם ההצגה "אשמה" מאת כריסטופר חביב ובבימויה של מירב לחמן. זכה השחקן רסאן אשקר עם ההצגה "הנשיקה", מאת טובה רוגל ובבימויה של שרה אגמון
ישראל
תמר רותם, הפן האישי של פסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 16 באפריל 2014
