שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

גיל אלדמע

מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גיל אלדמע
Remove ads

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. עיבודיו הקוליים מהווים בסיס לפעילותן של חבורות זמר ומקהלות בישראל. חתן פרס ישראל לזמר עברי (ה'תשס"ד).

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ראשית חייו

גיל אלדמע נולד בשכונת בורוכוב (לימים גבעתיים), לזהבה[1] ואברהם אלדמע (אייזנשטיין). אחיו הם רן אלדמע[2] ודיצה תירוש. אביו היה אמן ומורה לאמנות בגימנסיה הרצליה, פעיל בארגון "ההגנה" בימי המנדט הבריטי (בביתו אוחסן סליק) וממייסדי שכונת בורוכוב. הוא עִברת את שם משפחתו ל"אלדמע", שבארץ ישראל לא ידעו יותר דמע.[3]דרוש מקור משפחת אלדמע הייתה שוחרת תרבות, וביתה בבורוכוב שימש מרכז למפגש אמנים מאז "חבר'ה טראסק" בשנות ה-20 של המאה ה-20, שקיימו גם מופעים בחצר הבית.

כישרונו המוזיקלי של גיל התגלה בגיל צעיר: הוא למד לנגן בפסנתר מגיל 6, הלחין ואלתר הרמוניות מקוריות. למד בגימנסיה הרצליה, ניגן בתזמורת שלה, ונטל חלק פעיל בחיי המוזיקה שלה. את לימודי תורת המוזיקה השלים בקונסרבטוריון של מנשה רבינא, ומורו להרמוניה היה המלחין פאול בן-חיים.

בשנת 1945 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת הנוער העובד בדפנה. במלחמת העצמאות שירת כאלחוטן בחטיבת יפתח. במהלך שירותו עלה על מוקש באזור כוכב הירדן ונפצע קשה. בעקבות הפציעה נקטעה רגלו הימנית מעל הברך.

אחרי מלחמת העצמאות, למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. בהמשך נסע לתקופת השתלמות בבית הספר מאנס למוזיקה בניו יורק, שם שהה שלוש שנים, ובאותה תקופה הכיר את רעייתו, ויקי.

Remove ads

קריירה

אחרי סיום לימודיו באקדמיה, החל לשמש מורה בכפר הנוער "הדסים". שם הכיר את המשורר מיכאל קשטן, ששימש מורה למקרא ולספרות, ויחד יצרו שירים רבים שהפכו לריקודי עם, בהם "אנה הלך דודך", "כי תנעם", "שבולים" ו"ויניקהו".

אחרי שובו עם ויקי מארצות הברית, החל עבודתו במחלקת המוזיקה של קול ישראל, במסגרתה ערך תוכניות זמר רבות. בשנות ה-70 הפיק גם תוכניות זמר עברי לטלוויזיה הישראלית. תוך כדי כך, ארגן קבוצת זמרים יודעי קריאת תווים ששרה במקהלה הקלאסית מקהלת רינת וממנה יצר גוף שירה בשם חבורת רננים, שביצע והקליט שורה ארוכה של שירים עבריים אותם עיבד אלדמע.

הוא טיפח את הפצת הזמר העברי בכל שכבות הציבור, וניהל מועדוני זמר, שאחד מהם הפעיל יחד עם אחיו רן, במסגרת הנצחת אביהם אברהם אלדמע, אשר פעל בגבעתיים במשך 30 שנה ונקרא בשם "ברון יחדיו".

חלק גדול מעיבודיו אלה כונסו בספר "מניפה קולית" (מודן, 2000). ב-2001 זכה בפרס לנדאו בתחום המוזיקה הישראלית. ב-2004 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי בשנת ה'תשס"ד, יחד עם יהורם גאון.

בשנת 2010 העביר אל הספרייה הלאומית את ארכיונו וכתביו, הכוללים יצירות ועיבודים.[4]

Remove ads

רשימת יצירות

סכם
פרספקטיבה

תווים

מידע נוסף ביבליוגרפיה של ספרי תווים מיצירתו (אלא אם צוין אחרת: מארכיונו של גיל אלדמע, סדרה B) ...

ספרים

  • ספר השירים לתלמיד, מילים, תווים ודברי רקע, (עריכה: גיל אלדמע ביחד עם נתן שחר), מהדורה ב', חלק א' - ב', (2 כרכים), מפעלי תרבות וחינוך, בתאום עם הפיקוח על החינוך המוזיקלי, (הספרייה למוזיקה על שם ניסימוב), תל אביב, 1966.
  • למנצח שיר מזמור - שירון לחייל, בעריכת: גיל אלדמע, יוסי גמזו, שלמה קפלן, הוצאת מרכז לתרבות וחינוך, 1967.
  • משפחת הפלמ"ח - ילקוט עלילות וזמר, ליקטו, ערכו, פירשו, ביארו, הקדימו הקדמות, סימן באחרית דבר ופה ושם כתבו שיר, חיים גורי, חיים חפר, סייע בידם...עמיקם גורביץ, רשם את הדמויות: אריה נבון, המנגינות: גיל אלדמע, ארגון יוצאי הפלמ"ח, הוצאת ידיעות אחרונות, ירושלים, 1977.
  • ציוניוני הדרך - שירים שהיו ועודם תש"ח - תשל"ח, בעריכה גיל אלדמע, גלעד בן-שך, אמנון שילוני, הוצאת רשות השידור, הקיבוץ המאוחד, 1979, (מהדורה עשירית - 1981).
  • שלא ייגמר לעולם: מבחר מנגינות, הלחין: דוד זהבי, בעריכת: גיל אלדמע, יהודה אורן, הנרי קלאוזנר, איורים מתוך רשומי הצייר אהרון גלעדי, הוצאת הקיבוץ המאוחד - מפעלי תרבות וחינוך, הספרייה המוזיקלית ע"ש ניסימוב, תל אביב, 1981, (כולל אוטוביוגרפיה של זהבי, ודברים עליו מאת אליהו הכהן ואחרים).
  • מחברת מזמרת, עריכה ביחד עם אסתר לנואל, ציורים: יהודית צרפתי, רות צרפתי, הוצאת מסדה, 1981.
  • מן המצר: שירים מן הגיטאות והמחנות ושירי מרד, עורכים: ארנסט הורביץ, שלמה אבן שושן, עיבוד גיל אלדמע, (סדרת ספרים ע"ש יצחק צוקרמן), הוצאת בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק כצנלסון, 1987.
  • חלק מן הערכים על שירי ה"הגנה" אצל מרדכי נאור בלקסיקון כח המגן – ההגנה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992.
  • לילה לילה משירי המלחין מרדכי זעירא, (מילות השירים מפי משוררים שונים), הספרייה למוזיקה ע"ש ניסימוב, מספר 391, מו"ל: מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, 1998.
  • מניפה קולית: עיבודים למקהלה, הוצאת מודן, 2000.
  • ספר השירים לתלמיד, (מילים, תווים ודברי רקע), (חלק א'), עריכה ביחד עם ד"ר נתן שחר, הוצאת מודן, 2001.
  • ספר השירים לתלמיד, (חלק ב'), עריכה ביחד עם ד"ר נתן שחר, הוצאת הספרייה למוזיקה, 2001.
  • זמרת חסידים - מקהלה, הוצאת הספרייה למוזיקה.
  • אשירה לידידי, הוצאת הספרייה למוזיקה.
  • שיר אחד מקהלה, ביחד עם חיים חפר וסשה ארגוב, הוצאת הספרייה למוזיקה.[9]

דיסקוגרפיה

  • מנהג חדש, מילים: חיים נחמן ביאליק, מלחין: ינון נאמן, עיבוד: גיל אלדמע, תשכ"ח, 1966.
  • רבותי ההיסטוריה חוזרת - שירי לוחמים (תווים), מלקט: אברהם סלמאן, עורכת: אופירה בר-אילן, עורך: גיל אלדמע, מו"ל: סובר, תל אביב, (סובר -רה"ח), 1972.
  • זמרת חסידים, הרכב מקהלה נגן חסידי, הזמריה (9 תשל"ה), 1975, עיבוד: גיל אלדמע, מו"ל: הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, 1975.
  • יפים הלילות בשיר, שירון מועדון הזמר בקעת בית שאן לתוכנית הטלוויזיה "לשיר בעמק", שרה שרון, עמוס פורת, עיבוד: גיל אלדמע, מפיק: אבי יואלי, מו"ל: מועצה אזורית בקעת בית שאן, מחלקה לתרבות, 1982.
  • ברינה יקצורו: מועדון הזמר עם שרהל'ה שרון, ליקוט ועריכה: גיל אלדמע, עמוס פורת, שרהל'ה שרון (חג המוזיקה שפיים תשמ"ג, 1982), הוצאה לאור והפקות ברית התנועה הקיבוצית, קיבוץ שפיים, והתזמורת הקאמרית הקיבוצית, 2012.
  • ליל גליל (תווים), עורך: גיל אלדמע, (ליל גליל - תוכנית הטלוויזיה ליום העצמאות תשמ"ה (1985), שלומי: מועצה אזורית מטה אשר, מועצה מקומית שלומי, תשמ"ה.
  • "שירי גיל ואל דמע עם גיל אלדמע", היוצרים: אלדמע גיל, נחומי הרציון, האי אילנה, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, מו"ל: בני שמעון, מועצה אזורית בני שמעון, מחלקת תרבות, תשנ"ב, 1992.
  • זמרי לי: מן המקור אל המקהלה: משירי יהדות תימן למקהלה, ביחד עם אבנר בהט ואוה פיטליק, (ליום עיון בבית התפוצות), בית התפוצות - המרכז למוזיקה יהודית ע"ש פהר, 1996.
  • הגיל והשיר, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, יוצר: נחומי הר-ציון, עיבוד גיל אלדמע, סדרה: מועדון הזמר האזורי בני שמעון מספר 127, תשנ"ט, 1998.
  • "משירי גיל אלדמע – אשירה לידידי", 2004.
  • שיר ארץ, נתן יהונתן, סשה ארגוב, מעבד מוזיקלי גיל אלדמע, כנס מקהלות ארצי, הסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל והמרכז לתרבות ולחינוך - המדור למוזיקה.
  • מחברת מזמרת, יוצרת: אסתר לנואל, מעבד: גיל אלדמע, שיר ילדים, הוצאת מסדה, גבעתיים.[10]

מחזמר

Remove ads

פרסים

חיים אישיים

לאחר מותה של חברתו הטובה נעמי שמר, פרסם אלדמע שכתבה לו כי הלחן לשיר "ירושלים של זהב" הושפע משיר עם בסקי ששמעה.

אלדמע נפטר ב-28 בספטמבר 2014 ברמת גן ונקבר בבית הקברות גבעת השלושה. בנו אביב אלדמע הוא מבכירי מעצבי הפסקול לטלוויזיה ולקולנוע בישראל.

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads