Loading AI tools
מלחין אוסטרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ פטר שוברט (בגרמנית: Franz Peter Schubert; 31 בינואר 1797 – 19 בנובמבר 1828) היה מלחין אוסטרי שפעל בתקופה הקלאסית המאוחרת והרומנטית המוקדמת. בין יצירותיו המפורסמות נמנות: הסימפוניה השמינית ("הבלתי גמורה"), הסימפוניה התשיעית, חמישיית דג השמך, רביעיית כלי הקשת מספר 14 ("המוות והעלמה"), מחזור השירים "הטוחנת היפה" והפנטזיה בפה מינור לפסנתר בארבע ידיים.
 | |
| דיוקן מ-1847 מאת יוזף קרייהובר | |
| לידה |
31 בינואר 1797 וינה, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1828 (בגיל 31) וינה, האימפריה האוסטרית |
| שם לידה |
Franz Peter Schubert  |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| מוקד פעילות |
וינה |
| תקופת הפעילות |
מ-1810 |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| זרם | קלאסית, רומנטית |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
פסנתר, כינור |
| מספר יצירות ידוע | [1]1047 |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
שוברט נולד למשפחה מוזיקלית. אביו, שהיה מנהל בית ספר, טיפח במיוחד את הנגינה בצוותא. את ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו, שלימד אותו נגינה בכינור, ומאחיו הבכור, שממנו למד נגינה בפסנתר. בשנת 1808, כשהוא בן 11, התקבל שוברט לבית הספר של הכנסייה הקיסרית (Stadtkonvikt) כנער מקהלה, שם חי בתנאי פנימייה, ואף זכה למלגת לימודים. הוא למד תאוריה ונגינה בעוגב, והתוודע למוזיקה התזמורתית של היידן, מוצרט ובטהובן. בבית הספר היה שוברט גם כנר, ועד מהרה נעשה לכנר הראשי. מפעם לפעם, כשנעדר מנצח התזמורת, מילא שוברט את מקומו. בשנים אלו התמסר גם להלחנה, ובסתר החל לחבר את יצירותיו הראשונות: קטעי פסנתר ל-4 ידיים, 3 רביעיות כלי קשת, מספר פתיחות ואופרטה בלתי גמורה.
בשנת 1813 עזב את בית הספר, והמשיך ללמוד באופן פרטי אצל אנטוניו סליירי. במקביל רכש גם את מקצוע ההוראה, ומשנת 1814 שימש מורה עזר בבית הספר של אביו, משרה בה החזיק עד 1818.
השנים בהן עסק בהוראה היו פוריות והניבו יצירות רבות: עד שנת 1815 חוברו שורה ארוכה של יצירות, בהן 5 רביעיות כלי קשת, 3 מיסות, 3 סימפוניות ואופרה ראשונה.
ב-1814 הלחין שוברט את השיר "גרטכן ליד הכישור" לטקסט מתוך המחזה פאוסט מאת גתה. שיר זה הוא אחד השיאים בתולדות ה"ליד" (השיר הגרמני האמנותי). במהלך השנה העוקבת הלחין למעלה מ-150 שירים אחרים, ביניהם "שר היער", "ורד בר" ואחרים.
בשנים 1816–1817 התגורר שוברט בבית ידידיו. הוא התמסר להלחנה וכתב את הסימפוניה הרביעית בדו מינור ("הטרגית"), את הסימפוניה החמישית בסי במול מז'ור, את המיסה הרביעית וכן מספר סונאטות וקטעים אחרים לפסנתר.
בשנת 1818 עזב את ההוראה ומאז חי חיי אמן, ללא פרנסה קבועה, ועבר לגור עם המשורר מאיירהופר. הוא הלחין במהירות רבה ועד שנת 1820 הספיק לחבר מעל 500 יצירות.
בשנת 1822, בגיל 25, לקה במחלת העגבת, שהביאה אותו לכדי ייאוש ודיכאון, שנבע גם מכישלונו בתחום האופרה, אך לא פגעה בכושרו היצירתי.
מסיבות כלכליות נאלץ לשוב ולשמש מורה למוזיקה בבית אסטרהאזי בעונת הקיץ של 1823–1824.
השנתיים האחרונות בחייו הקצרים של שוברט (1827–1828) היו פוריות במיוחד; הוא הוציא מתחת ידיו שורה ארוכה של יצירות מופת, בהן מחזור השירים "מסע החורף", שנחשב לאחד משיאי הלידר, חמישיית כלי הקשת בדו מז'ור, והסימפוניה מס' 9 בדו מז'ור ("הגדולה").
שוברט מת ב-19 בנובמבר 1828, בן 31. סיבות המוות היו ככל הנראה מחלת העגבת ומחלת הטיפואיד.
בחייו הקצרים הספיק שוברט לכתוב 9 אופרות, 7 מיסות, 9 סימפוניות, 15 רביעיות, 2 חמישיות, 3 שלישיות, חיבורים רבים לפסנתר (סונאטות, כלי סולו, דואטים ועוד) וכ-600 שירים. שוברט היה מיוצריו החשובים של הליד (השיר האמנותי הגרמני), בו מתמזגים מנגינת השיר, מילות השיר והפסנתר המלווה לכלל אחדות מלאת הבעה.
יצירתו של שוברט משקפת את המעבר מהתקופה הקלאסית לתקופה הרומנטית במוזיקה. אף שהושפע מהמודל הקלאסי של צורת הסונטה, סגנונו של שוברט מבוסס יותר על התפתחות מלודית ופחות על התפתחות הרמונית.[2] המנגינות הארוכות והפיוטיות שחיבר מצאו את דרכן לא רק לשיריו אלא גם ליצירותיו האינצידנטליות (מוזיקת ליווי) ולסימפוניות. הייתה לו השפעה ניכרת על מלחינים רומנטיים שבאו אחריו כמו רוברט שומאן ויוהנס ברהמס.
בימי חייו של שוברט רק יצירות בודדות מפרי עטו זכו לצאת לאור או להיות מבוצעות בקונצרט פומבי, בין אלה היו רבים משיריו, בהם מחזורי השירים הטוחנת היפה ומסע החורף, שאותם שר חברו זמר הבריטון יוהאן מיכאל פוגל בליוויו של שוברט עצמו בפסנתר.[3] רבות מיצירות המופת שחיבר התגלו רק עשרות שנים לאחר מותו וכך, בהדרגה, היה שוברט למלחין פופולרי שיצירותיו מבוצעות שוב ושוב.
יצירותיו של שוברט (כאלף במספר) קוטלגו ומוספרו בשנת 1951 בידי אוטו אריך דויטש. מהדורה חדשה ומעודכנת של הקטלוג התפרסמה בשנת 1978. רשימת היצירות קרויה על שם יוצרה: רשימת דויטש (רשימת D).
עוד בחייו של שוברט החלה מסורת של מסיבות רעים שבהן מנגנים ושרים מיצירותיו של שוברט (לעיתים קרובות בהשתתפות המלחין עצמו). עם הזמן החלו להתייחס לאירועים אלה בשם "שוברטיאדה", בהשראת התמונה "שוברטיאדה בבית יוזף פון שפאון" של הצייר הווינאי מוריץ פון שווינד. בתמונה יושב שוברט ליד הפסנתר, מוקף ידידים וביניהם הצייר (התמונה צוירה בשנות השישים של המאה ה-19). כמאה שנים לאחר מותו של שוברט החלו לערוך במקומות שונים בעולם "שוברטיאדות", חלקן ביום הולדתו של שוברט שחל ב-31 בינואר. כיום ה"שוברטיאדה" היא כינוי נפוץ לפסטיבלים או לקונצרטי מרתון שבהם מנגנים מיצירותיו של שוברט. בישראל התקיימה "שוברטיאדה" כזו לראשונה ב-2007.
(המספור של הסימפוניות של שוברט נתון למחלוקת ועשוי להשתנות בין מקורות שונים)
שוברט הלחין מעל 600 שירים (Lieder). להלן כמה מהמפורסמים שבהם:
מפרצון שוברט באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של פרנץ שוברט.[4]
פרנץ שוברט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנץ שוברט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
פרנץ שוברט, באתר ספוטיפיי
פרנץ שוברט, באתר Last.fm (באנגלית)
פרנץ שוברט, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
פרנץ שוברט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנץ שוברט, באתר Discogs (באנגלית)
פרנץ שוברט, באתר Songkick (באנגלית)
גיבור תרבות: פודקאסט המוקדש כולו לשוברט, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: קישור להאזנהSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
