Loading AI tools
עוזי מאירי (נולד ב-11 בנובמבר 1940) הוא זמר ישראלי. מהבולטים במבצעי שירי ארץ ישראל. מהבולטים בזמרי ההתיישבות העובדת. זכה לכינוי "המושבניק המזמר".
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1940 (בן 84) ישראל |
|---|---|
| עיסוק | זמר |
| סוגה | זמר עברי |
| חברת תקליטים | "ישראדיסק" |
  | |
עוזי מאירי, יליד הארץ, בוגר "בית הספר החקלאי כדורי", נמנה עם דור המייסדים של מושב רם און שבחבל תענך השייך למועצה אזורית הגלבוע. במושב שבצפון הארץ בו גר עם משפחתו הצעירה הקים משק חקלאי שכלל בין היתר לול עם תרנגולי הודו.[1] בתחילת שנות השבעים התפרסם לראשונה כחבר ההרכב "שומבצל" שהופיע ברחבי הארץ. פרסומו הגדול הגיע בשנת 1972 כשנטל חלק במופע "ניחוחי חציר" ששודר בטלוויזיה והביא משיריהם של יוצרי ומבצעי ההתיישבות העובדת. בעקבות אותו המופע הוזמן מאירי להשתתף במופעים רבים, בפסטיבלי הזמר של התקופה ובתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות. במקביל הקליט שירים חדשים כמו גם רבים משירי ארץ ישראל הישנה והטובה המושמעים עד היום בביצועו. במשך שנים רבות חילק את זמנו בין עבודת המשק במושב בימים ובין הופעות בכל רחבי הארץ בערבים. בשלב מסוים פרש מפעילות סדירה בשדה הזמר וחזר להיות מושבניק ב"משרה מלאה".
בעקבות החשיפה לה זכה מאירי במופע "ניחוחי חציר" הוא הוזמן בשנת 1972 להיות חבר ב"חבורת בימות" שהעלתה מופע משיריה של נעמי שמר . במופע שזכה להצלחה גדולה קצר מאירי שבחים על ביצועו לשירה של שמר "שנינו מאותו הכפר".[2] בשנים הבאות הופיע במופעים רבים, גדולים וקטנים.
מופע בולט במיוחד היה המופע "אנחנו שרים לך" שהתקיים במוצאי יום העצמאות בשנת 1975 במקום פסטיבל הזמר והפזמון וכלל שירים ותיקים בעיקר מתקופת העליות הראשונות.
מאירי הופיע פעמיים בפסטיבל הזמר החסידי: בשנת 1974 זכה במקום הראשון עם השיר "אני מאמין" שהלחין למילים מן המקורות אבי מסלו, מי שהנחה במשך שנים רבות את תוכניות המסורת במוצאי שבת בטלוויזיה הישראלית.[3]. הפעם השנייה בה השתתף בפסטיבל הייתה בשנת 1976 עם השיר "פדה בשלום נפשי".
מאירי הופיע פעמיים גם בפסטיבל שירי הילדים: בשנת 1974 עם השיר "אני אוהב את נוני", ובשנת 1975 עם השיר "אמא שלי אומרת לי".
בשנת 1974 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "ירושלים".
בשנת 1976 השתתף בפסטיבל הבירה.
מאירי השתתף בתוכניות רבות ברדיו בתחום הזמר העברי. הבולטת שבהן היא סדרת התוכניות "שוב יוצא הזמר" בהנחייתו של שלמה ניצן.
בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת הזמינה עפרה הלפמן, עורכת התכנית "שלא יגמר לעולם" את מאירי להגיש תוכנית בת שעה משיריו בה סיפר על דרכו האמנותית.
מאירי נטל חלק בתוכניות טלוויזיה רבות בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית. הוא היה אורח קבוע בשתיים מסדרות התוכניות החשובות ביותר בנושא הזמר העברי ששודרו בארץ:
הראשונה, תוכניתם של מאיר נוי ודן אלמגור, "שרתי לך ארצי" בה ביצע שירים רבים ותיקים וותיקים מאד.
השנייה, תוכניתו של אליהו הכהן, "על הדשא" שצולמה בישובי ההתיישבות העובדת בה ביצע שירים רבים בנושאים שונים. [4] בשנת 1990 הזמין המלחין מוני אמריליו את מאירי להשתתף בתוכנית משיריו בסדרת התוכניות "אולפן זמר".
בשנת 1976 יצא אלבום הסולו של עוזי מאירי בחברת ישראדיסק שכלל שנים עשר שירים בביצועו. [5] השיר הפותח את האלבום הוא השיר המזוהה איתו ביותר, "בצל כפות תמר" שכתב דודו ברק והלחין ועיבד מוני אמריליו. השיר הפך לקלאסיקה בזמר העברי ולמעין "שיר הדגל" של מאירי. עוד שיר חדש באותה התקופה היה הביצוע שלו לשיר "השכם השכם בבוקר" שכתבה רחל שפירא והלחין סשה ארגוב. בנוסף להם כלל האלבום מבחר משירי ארץ ישראל הוותיקים, ביניהם: "מגדים", "רק את לי נותרת" ו"שיר הכד".
בשנת 2009 יצא על גבי דיסק אוסף שיריו של מאירי אשר נשא את אותו השם, "זמר הבאנו", עם אותה העטיפה. [6] האוסף כולל עשרים שירים בביצועו, את כל שירי האלבום מאמצע שנות השבעים ועוד שירי ארץ ישראל שהקליט במשך השנים וכמו כן את גרסתו לשירם של יורם טהרלב ומוני אמריליו, "עץ האלון".
מאירי השתתף באלבומים רבים שהוציאו חברת"ישראדיסק" וחברות נוספות. בין הבולטים שבהם:
האלבום "שירת הנוער", משירי תנועות הנוער, בו שיתף "המושבניק המזמר" פעולה עם עמיתו "הקיבוצניק המזמר", דודו זכאי. עוד השתתפו באלבום אותו עיבד וניהל מוזיקלית המלחין והפזמונאי שייקה פייקוב גם אופירה גלוסקא וגלי עטרי.
באלבום "שלא יגמר לעולם" משירי דוד זהבי ביצע את השירים "זמר לספינה" ו"עוד שדי פורח".
האלבום "שירים לאייל" שכלל שירי ילדים רבים. גם כאן שיתף מאירי פעולה עם זכאי וגלוסקא והפעם גם עם ריקי מנור.
כמו כן השתתף באלבומי הפסטיבלים בהם נטל חלק.
- עוזי מאירי, באתר זמרשת
עוזי מאירי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- עוזי מאירי, באתר "שירה עובדת"
שירי האלבום "זמר הבאנו" בביצוע עוזי מאירי, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
