Loading AI tools
רם דע-עוז (17 באוקטובר 1929 – 2 במאי 2021) היה מלחין וכוונן פסנתרים ישראלי.
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1929 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 2021 (בגיל 91) חיפה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| עיסוק | מלחין, כוונן פסנתרים |
|
www | |
  | |
רם דע-עוז נולד בשם הרמן יוליוס דַאוּס (בגרמנית: Herman-Julius Daus) בברלין בירת גרמניה ב-1929. ב-1934, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל. אז נקרא בשם אברהם דאוס, אבל מאוחר יותר, על-מנת שלא יטעו בינו לבין מלחין אחר בארץ בשם זה שינה שמו לרם דע-עוז. בילדותו גר במושב גני עם. מאוחר יותר למד בבית הספר החקלאי בגבעת השלושה. את לימודי הפסנתר החל רק בגיל 15, ובקונסרבטוריון למד נגינה באבוב. השתתף במלחמת העצמאות ושירת בחטיבת "יפתח". במהלך הקרבות לשחרור הדרך לנגב, במבצע "יואב", נפצע והתעוור בשתי עיניו. הוא נפגע מרסיס פגז בעת ששכב בקרב בשוחה וניתכו עליו ועל חבריו פגזים. הדבר אירע בקרב ליד בית חנון. לאחר תקופת שיקום והחלמה חידש את לימודי המוסיקה, תוך שהוא לומד לכתוב תווים בכתב ברייל. בשנת 1953 הכין אותו לבחינת הסיום באקדמיה למוזיקה בתל אביב פרופ' אנדריי האיוש, מוזיקאי עולה מהונגריה. הוא סיים לימודי "מוסמך בהוראת המוזיקה" בהצטיינות ועמד בהצלחה בבחינות ממשלתיות. עסק בהוראת מוסיקה ובהלחנה. החל משנת 1954 התמחה בכיוון פסנתרים, מקצוע שבו עסק לפרנסתו בחיפה, שם קבע את מקום מגוריו בשכונת נווה שאנן, יחד עם רעייתו שרי שהעבירה את יצירותיו מכתב הברייל אל תווים רגילים.
- רביעיית מיתרים
- "חמישה שירים"
- את שלוש היצירות האלה חיבר עבור הפסנתרנית אנני דוד, שניגנה ביד שמאל בלבד, מכיוון שידה הימנית הייתה משותקת:
- "בורלסקה" לפסנתר.
- "פרק סונאטה" לפסנתר.
- "שלישיית פסנתר".
- "סוויטה בסגנון עתיק" לכלי קשת (1958).
- סונאטה לפסנתר (1955).
- "חמישה ניגודים" לפסנתר, (1958)
- "קאפריצ'ו" לפסנתר (1960). ביצירה זו מופיעה לראשונה השפעת שיטת שנים-עשר הטונים.
- "על יגון ונוחם" (1960) לתזמורת גדולה, ביצוע בכורה: התזמורת הסימפונית חיפה.
- סונאטה לכינור ולפסנתר (1960).
- שלושה דואטים לסופרן ומצו סופרן א-קאפלה (1961) לפסוקים מספר משלי. לשניים מן הדואטים הוסיף דע-עוז ליווי פסנתר בשנת 1978.
- שלישיית כלי קשת (1961).
- סוויטה לצ'מבלו, חליל צד, אבוב וצ'לו (1963), ביצוע בכורה: פרנק פלג צ'מבלו, אורי טפליץ, חליל, אליהו טורנר, אבוב ויעקב מנזה, צ'לו, בוועידה הבינלאומית "מזרח מערב במוזיקה" (1963).
- "שמונה תמונות זעירות" לפסנתר (1962).
- "תשעה קטעי מחול" לפסנתר (1962).
- שלושה שירים למילים של לאה גולדברג.
- קונצ'רטו לכינור ותזמורת כלי קשת (1961).
- הד למקהלת ילדים (1991) מילים: רחל (עובד אחר-כך לארבע חליליות).
יצירות אלה נכתבו בטונאליות חופשית. היצירות הבאות שכתב דע-עוז היו בסגנון דודקאפוני:
- "פרקים בדמות סונאטה" (סונאטה מס' 2 לפסנתר).
- שלישיית פסנתר (1963).
- "אופקים" (רביעיית מיתרים מס' 3, 1964).
בטכניקת הכתיבה הבאה שלו הסתמך דע-עוז על שורות קטנות. בין 1964 ל-1966 עבר מטכניקת שורה חמורה למוגבלת.
- "פרולוג, וריאציה ואפילוג" לצ'מבלו (1965), ביצוע בכורה: פרנק פלג. היצירה מבוססת על שורה של שישה צלילים, והשישה הנותרים משמשים לליווי והשלמה.
- "דיאלוג לשני קלרינטים.
- "תארות" לכינור סולו.
- שלושה מדריגלים למקהלה א-קפלה.
- "דמויות ומסכות" (1967) בשביל תזמורת קול ישראל. שני מוטיבים מופיעים ביצירה כדמויות במסכות, המשתנות מפרק לפרק. תזמור הפרקים הפנימיים הוא כשל מוזיקה קאמרית. התזמורת המלאה משתתפת רק בפרקים החיצוניים.
- "אלתורים וזמר" (1968) לעשרה כלים נועדו ל"סדנת המלחין".
- "אספקטים" לפסנתר (1968), ביצוע בכורה: 1970, שרה פוקסון
- ""שלושה שירים" למילים של מתי כץ (1968)
- "ארבעה פרקים" (1968) על פי שיר של מתי כץ באותו שם, לתזמורת וקריין, ביצוע בכורה: 1970, תזמורת חיפה בניצוח יובל צליוק ורות סגל, קריינית. היצירה ניתנת לביצוע גם ללא קריינות.
- "רפסודיה על שיר תימני" לפסנתר ותזמורת כלי קשת (1971), ביצוע בכורה: 1977, שרה פוקסון-הימן, פסנתר, ותזמורת חיפה בניצוח יורי אהרונוביץ'.
- "פעמונים", קטע וירטואוזי לפסנתר (1973).
- "שלושה שירים" למילים של לאה גולדברג.
- "שלושה רומנסים" לכינור ותזמורת, ביצוע בכורה: 1977, יאיר קלס עם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח מנדי רודן.
- "קונצ'רטינו לחלילית" ותזמורת כלי קשת (1965) (קיים נוסח לחלילית ולפסנתר).
- "ארבע זוטות" לשתי חליליות ופסנתר (1976) ביצוע בכורה: אפרים מרכוס, חליליות ושולמית פיינגולד, פסנתר, 1976.
- עלי חליל לחלילית סופרן ולפסנתר.
- מחרוזת שירים ישראליים "ארץ ישראל יפה" לחמישה חלילים.
- פרלוד ומחול לחלילית ולפסנתר (או צ'מבלו).
- סוויטה עממית לחמש חליליות ולצ'מבלו.
- בדידות ושובבות (2 קטעים) לחלילית אלט סולו.
- "המעגל" לפסנתר (1978). ביצירה זו מוותר דע-עוז על שיטות אולטרה-מודרניות ומעדיף פנייה אל המאזין בלשון קלה ומובנת יותר.
- "שעה ברוכה", ביחד עם מרים שנייד-אופזיהר, עיבוד: גיל אלדמע ב-4 קולות[1].
- יהיה שלום על ב.א.ך. לפסנתר (1967).
- אחרי הגשם: קטעים נוספים לפסנתר לבני הנעורים (1976).
- טיול עליז: קטעים לפסנתר לבני הנעורים (1976).
- רוטונבה, סויטה לפסנתר ב-4 ידיים (1980).
- מבוא ופסקליה לתזמורת (1981).
- "שלמה המלך והדבורה", לפסנתר ב-4 ידיים (1982).
- מזמורי יובל למקהלה ולתזמורת (1983)
- משחקים לפסנתרנים צעירים : 6 ידיים - פסנתר אחד.
- אקדמה ובורלסקה/ סוויטה? - לצ’מבלו, חליל, אבוב וצ’לו
- חוויות/ מוסיקה - רם דע-עוז; מילים - מתי כץ.
- מועקה / מוסיקה - רם דע-עוז; מילים - מתי כץ.
- מחול זעיר לפסנתר (1986).
- מעגלים לפסנתר.
- פתיחה, סיציליאנה ורונדו לפסנתר (1986)
רם דע-עוז חיבר יצירות שונות לצורכי לימוד, לחלילית, לפסנתר ועוד. כן חיבר יצירות עממיות ושירים לפסטיבלי הזמר. שבעה שירים עממיים שלו יצאו בהוצאת אור-תו בשם "קומו ונשיר".
יצירות להרכבי חליליות:
- נושא וואריאציות לשתי חליליות סופרן.
- שישה קנונים לשתי חליליות סופרן או לשני כלים שווים (חלילים, כינורות, אבובים וכו').
- רונדינו לשתי חליליות סופרן.
- שני שירים בעקבות נעמי שמר לשתי חליליות. פורסמו ב "רוני חלילית" של אפרים מרכוס.
- פרחי קיץ לשלוש חליליות.
- שלושה "חטיפים" לשלוש חליליות.
- "הד" לארבע חליליות (נכתב במקור למקהלה).
- "עלי שלכת" לארבע (לעיתים חמש) חליליות.
- "פעמי אביב" לארבע חליליות.
- אוסף שירי לדינו לחמש חליליות "השושנה פורחת".
- שתי מחרוזות שירים ישראליים לחמש חליליות.
- מחרוזת שירים "אור ירושלים" לחמש חליליות.
- שלושה פרקי סתיו לארבע ולחמש חליליות
- חנוכיה לי יש (בעקבות ניסן כהן-מלמד) לשש חליליות.
בשנת 1966 זכה בפרס המכון למוסיקה ישראלית[2].
נפטר ב-2 במאי 2021.
אתר האינטרנט הרשמי של רם דע-עוז
- רם דע-עוז, דף שער בספרייה הלאומית
- רם דע-עוז באתר WorldCat Identities
- אוליה זילברמן, קונצרט מיוחד-במינו, על המשמר, 17 ביוני 1955 (תיקון טעויות, על המשמר, 24 ביוני 1955)
- משה גורלי, רם דע-עוז – מלחין צעיר, דבר, 28 בספטמבר 1956
- יצירה מקורית של בן 28 תנוגן בחיפה, דבר, 23 בדצמבר 1958
- יצירת קומפוזיטור עיוור תנוגן הערב בחיפה, מעריב, 25 בינואר 1961
- "עלי יגון ונוחם", דבר, 27 בינואר 1961
- דוד זוהר, הראייה אבדה – המוסיקה באה במקומה, מעריב, 17 באפריל 1967
- אריאלה ראובני, רם – מכוון הפסנתרים, דבר, 9 באוקטובר 1970
- תמר אבידר, היצירה שזכתה בפרס נכתבה בכתב-ברייל, מעריב, 9 בדצמבר 1966
- תצלומו (אורכב 05.09.2014 בארכיון Wayback Machine), הכשרת ארז, פלוגה ג', 1948, באתר מרכז מידע פלמ"ח
- הרצאתו של המלחין רם דע-עוז במרכז המוסיקה הישראלית, ב-27 במאי 1968 על יצירתו "דמויות ומסכות" (בלוית הדגמות). [הקלטת שמע.]
- יוטיוב, ביצוע השיר "שעה ברוכה" מאת רם דע-עוז על ידי מקהלת רינת
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
