Loading AI tools
מקובל ופייטן מהעיר צפת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שלמה בן משה הלוי אלקבץ (ה'רס"ה, 1505 לערך - ה'שמ"ד 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי. נודע בשל פיוטו לכה דודי, שהוכנס לכל סידורי התפילה. עיקר פעילותו ותרומתו בתחום חוכמת הנסתר.
 | |
| קברו בבית הקברות העתיק בצפת (2006) | |
| לידה |
1505 בערך סלוניקי, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1584 בערך צפת, איילט דמשק, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
 בית הקברות העתיק בצפת, ישראל |
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
?–1584  |
| תחומי עיסוק | מקובל, פייטן |
| רבותיו |
יוסף טאיטאצאק |
| בני דורו | רבי משה קורדובירו, רבי יוסף קארו, האר"י |
| חיבוריו | פיוט לכה דודי, ברית הלוי, מנות הלוי, אילת אהבים, שרש ישי |
  | |
רבי שלמה היה ממשפחה של מגורשי ספרד. הוא נולד בשנת 1505 לערך, ככל הנראה בסלוניקי[1]. יש המשערים שאביו הוא הדיין רבי משה אלקבץ שישב בצפת, שהיה מחכמי ורבני אדריאנופול.
בצעירותו למד בישיבתו של הרב יוסף טאיטאצאק בסלוניקי. כשהיה בן 25 לערך (סביב שנת 1530), לאחר שנישא לבתו של יצחק הכהן שהיה מעשירי סלוניקי, נסע לאדריאנופול, שם ישב רבי יוסף קארו. באותה תקופה כבר נחשב לגדול בתורה, וסיים את כתיבת ספרו הראשון, 'מנות הלוי' העוסק במגילת אסתר, אותה הוא העניק למשפחת ארוסתו בתור מוהר (עקב מצבו הכלכלי הנחות). באותה עת הושפע כנראה גם מרבי שלמה מולכו, שישב בסלוניקי. בעת ישיבתו באדריאנופול החל לעסוק באינטנסיביות בקבלה, ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. באותה תקופה כתב ספרים נוספים - 'בית אדני', 'עבותות אהבה', 'אילת אהבים' ו'ברית הלוי', האחרון פירוש על דרך הסוד להגדה של פסח.
משערים שאלקבץ הוא יוצר ההגדה המודפסת הראשונה[2] שנקראת על שם המקום שבו ראתה אור לראשונה, ואדי אלחיגארה שמוכרת היום כגוודלחרה (ספרד)[3].
באותם הימים, העיר צפת הייתה המרכז של תורת הקבלה, ובהיותו כבן 30, הגיע לצפת. הוא האמין שרק בארץ ישראל מתגלים סודות הקבלה. בצפת עסק בלימוד והשפיע על אישים כרבי משה קורדובירו (רמ"ק) ורבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. הגותו הועלתה על הכתב בידיו - הוא כתב כעשרה ספרים, שרק שניים מהם יצאו לאור - ובידי תלמידיו. גם התחלת המנהג של תיקון ליל שבועות מיוחס לו, אחרי שראה, בצוותא עם רבי יוסף קארו, מחזות מופלאים בלילה זה בהיותם בעיר סלוניקי. הוא העיד על קיומו של "מגיד מישרים" המתגלה לידידו, גדול הפוסקים האחרונים:
זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא
גם שיריו ופיוטיו היו מושפעים מחוכמת הנסתר. מקובלי צפת, והאר"י בראשם, התייחסו בשלילה לשירה היהודית עד אז, ולמשוררים כמו רבי שלמה אבן גבירול ורבי אברהם אבן עזרא, והעדיפו את השירה שהתחברה לאורה של הקבלה, ובמיוחד את שיריו של הרב אלקבץ ש'מסכימים ברובם עם האמת'[דרוש מקור]. יחס זה מצד מקובלי צפת הפיץ את שירתו של הרב אלקבץ בכל התפוצות. אך, כפי שקרה לרעיונות ומנהגים קבליים אחרים, לעיתים איבדה שירתו של הרב אלקבץ את שורשיה הקבליים, והיא נקראת ומושרת בציבור ללא ידיעה על מקורותיה ובלא כוונות נסתרות.
הוא הרבה לבקר בקברי הצדיקים בגליל והאמין שיש בהם כדי לתת השראה קבלית.
רבי שלמה נקרא על שם זקנו שלמה אלקבץ, אשר היה מגיה ומדפיס עברי. לאביו רבי משה היה אח בשם רבי יהושע. רבי שלמה מביא בספריו פירושים למקרא בשם דודו רבי יהושע.
הרב אלקבץ נפטר בצפת, ככל הנראה לפני שנת 1584, משום שבסידור שיצא לאור בוונציה באותה שנה, הסידור הראשון שבו נכלל פיוטו "לכה דודי", מובא שמו בצירוף ברכת המתים.
על שמו נקראו מספר רחובות בערי ישראל; צפת, בני ברק, ראשון לציון ("רחוב אלקבץ") וירושלים ("רחוב רבי שלמה אלקבץ").
כמו כן הוקם על שמו רשת תלמודי תורה, כוללים וישיבות בעיר צפת, בשם "מוסדות אלקבץ".
.svg){kind=logo}
שלמה אלקבץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
