שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חטיבת יפתח

חטיבת קומנדו במילואים בעוצבת הבזק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיבת יפתח
Remove ads

חֲטִיבַת יִפְתָּח - חטיבה 11, לשעבר חטיבת טנקים 576, היא חטיבת קומנדו במילואים בצה"ל המורכבת בעיקר מלוחמי חטיבת גולני ויחידת אגוז. במקור הוקמה כחטיבת פלמ"ח בגליל בעיצומה של מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948. לאחר פירוק הפלמ"ח השתלבה בצה"ל כחטיבת חי"ר מילואים, ולחמה בכל מלחמות ישראל תוך שעברה גלגולים רבים. מחטיבת חי"ר הוסבה לחטיבה ממוכנת, בהמשך הוסבה לחטיבת טנקים מגח, ולאחר כ-40 שנים כחטיבת טנקים, הוסבה שוב לחטיבת חי"ר.

עובדות מהירות פרטים, כינוי ...
Remove ads

בשנים 1968–1969 הוסבה לחטיבה ממוכנת 11, שכללה שני גדודי חרמ"ש, גדוד טנקי שרמן וגדוד ארטילריה - גדוד 340 (לימים 7042). לאחר מלחמת יום כיפור הוסבה לחטיבת מילואים משוריינת 576, שכללה שלושה גדודי מגח, והוצבה תחת פיקודה של אוגדה 252. ב-1981 החטיבה הוצבה תחת פיקוד אוגדה 720, ולאחר פירוקה בשנת 2004 היא הועברה לעוצבת עידן, עד שפורקה בשנת 2014. בשנת 2016 הוקמה מחדש, כחטיבה 11, על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה, ושימשה כחטיבת הקומנדו במילואים של פיקוד הצפון[1] תחת עוצבת הבשן. בשנת 2020 עברה החטיבה לעוצבת הבזק (אוגדה 99).

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

חטיבת יפתח[2] קמה מתוך מבצע יפתח שהתנהל בחודשים אפריל-מאי 1948. במהלך המבצע שררה אי בהירות אם מטה המבצע הוא גם מטה חטיבה, אולם בסופו הפכה יפתח לחטיבה לכל דבר. אז גם ניתן לה שמה התקני: חטיבה 11. במהלך מלחמת העצמאות הייתה מוכרת גם בתור "חטיבת החולצות הכחולות", בשל האחוז הגבוה של גרעיני ההכשרות שבתוכה.[3]

מלחמת העצמאות

בתחילת מלחמת השחרור כללה החטיבה שני גדודים. הגדוד הראשון[4] ("גדוד העמק") שחנה במשקי העמק, פעל בעמק בית שאן, בגלבוע, באזור חיפה ובגליל המערבי; והגדוד השלישי[5] ("גדוד הגליל") שפעל בגליל העליון ובסביבתו.

בשלהי 1948 הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני[6] ("גדוד הנגב הצפוני"), שחנה בנגב בראשית המלחמה והשתייך אז לחטיבת הנגב (היא חטיבה 12).

בתחילה הייתה החטיבה כוח משימה שהורכב מהגדודים הראשון והשלישי, בפיקודו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המבצע הגדול הראשון של החטיבה היה מבצע יפתח (ששמו נקבע על ידי יגאל ידין, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על-פי כינויו המחתרתי של יגאל אלון (פייקוביץ), יפתח, (יגאל פייקוביץ, תל-חי). ערב הכרזת המדינה והקמת צה"ל, עת התארגנו גדודי הפלמ"ח וחילות ההגנה מחדש בחטיבות, אוחדו שני הגדודים הצפוניים לחטיבה שנשאה את שם המבצע שבו השתתפה, ומולה כהן מונה למפקדה.

מראשיתה ועד לימיה האחרונים של מלחמת העצמאות, התבססו גדודי יפתח בעיקר על אנשי משקים, קבוצות הכשרה, מגויסים בודדים ואנשי גח"ל. בפרוץ המלחמה היו אנשי הפלמ"ח פזורים במחנותיהם במשקי העמקים ובגליל. הם הוטלו למשימות בנקודות תורפה של האזורים שבהם שכנו: אבטחת דרכים והקשר הרצוף בין הגליל, העמקים ומרכז הארץ, אבטחת יישובי הספר ושמירה על הגבולות הצפוניים ומעברות הירדן.

כבר בשלבים הראשונים של המלחמה ביצעו הגדודים פעולות התקפיות: ב-15 בפברואר 1948 ביצעה יחידה מהגדוד השלישי פשיטה ארוכת-טווח על הכפר הערבי סעסע, והטילה מבוכה במחנה הערבי.[7] יחידות מהגדוד התערבו בהתקפה על טירת צבי, תקפו מהאגף את צבא ההצלה וגרמו לו אבדות קשות. בתחילת אפריל 1948 פעל הגדוד הראשון לראשונה בפעולה גדודית, והנחיל מפלה לצבא ההצלה שתקף את משמר העמק.

פעולותיה העיקריות של החטיבה בגליל המזרחי היו בכיבוש טבריה וצפת, במבצעי יפתח ומטאטא, בהתקפות על משטרת נבי יושע, בקרבות מלכיה, ובהדיפת הסורים מעמק הירדן. ביוני 1948 הועברה החטיבה למרכז הארץ, השתתפה במבצע יורם, בניסיון לכבוש את לטרון ומאוחר יותר במבצע דני. בקיץ 1948 החטיבה ירדה לנגב לקראת קרבות ההכרעה, אשר בשלב זה של המלחמה נערכו בעיקר בדרום. החטיבה נטלה חלק במבצע גי"ס ובמבצע יואב, וכן בהגנה על מנחת מטוסים ליד רוחמה ערב מבצע יואב (קרב חרבת מחאז). לקראת סוף המלחמה החטיבה חזרה לצפון. בעת עלייתה לצפון, הצטרף לחטיבה גם הגדוד השני של הפלמ"ח, אשר השתייך עד לאותה העת לחטיבת הנגב.

מבצע קדש

במבצע קדש החטיבה בפיקוד אל"ם אהרון דורון כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 113 בפיקוד סא"ל פנחס ויינשטיין, גדוד 115 בפיקוד רס"ן יהודה זיו, גדוד 128 בפיקוד רס"ן שאול גבעולי. וגדוד 54 בפיקוד סא"ל ישראל גרמן. גדוד 115 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבת גולני, ולחם עמה על מערכי רפיח וגדוד 54 היה כפוף בתקופת הלחימה לחטיבה 37, ולחם עמה על מערכי אום כתף ואבו עגילה. בנוסף כללה החטיבה את גדוד 340 - גדוד מרגמות 120 מ"מ וגונדת נ"ט 203. החטיבה ששימשה כחטיבה מרחבית בגיזרת רצועת עזה עד מלחמת ששת הימים, כבשה בסיוע צג"ם 278 בפיקוד סא"ל זאב אשכולות מחטיבה 37 ופלוגת שריוניות סטאגהאונד מגש"פ 182 של פיקוד מרכז את העיר עזה ואת רצועת עזה, עד וכולל מרחב ח'אן יונס.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים החטיבה בפיקוד אל"ם יהודה רשף כללה 4 גדודי חי"ר: גדוד 81 בפיקוד סא"ל שלמה גולדברג, גדוד 115 בפיקוד סא"ל אורן אליהו, גדוד 128 בפיקוד סא"ל יחזקאל רביד, וגדוד 54 בפיקוד סא"ל צבי לבנון וגדוד מרגמות 340 (לימים גדוד 7042). החטיבה תוגברה בגדוד שריון 86 של טנקי 13-AMX בפיקוד סא"ל יעקב הדר, ובגדוד 202 בפיקוד סא"ל צבי בר לחמה בקרבות על מבואותיה המזרחיים של העיר עזה ובקרבות הקשים לכיבוש מבואותיה הדרומיים של העיר עזה במהלך ה-5 ביוני, והייתה שותפה לכיבוש העיר ביום שלמחרת.

מלחמת יום כיפור, חטיבה ממוכנת 11

במלחמת יום הכיפורים, חטיבה ממוכנת 11, בפיקוד אל"ם אהרן פלד כללה 2 גדודי חרמ"ש – גדוד 54 בפיקוד סא"ל גדליה גל, וגדוד 128 בפיקוד סא"ל זאב ליטמן, גדוד טנקי שרמן – גדוד 226 בפיקוד סא"ל יוסף רביב, ופלוגת סיור על ג'יפים. החטיבה הגיעה לגזרת סיני ב-8 באוקטובר והוכפפה ל"כוח נמר", שהיה כוח משימתי בפיקודו של קלמן מגן בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר. בהמשך הקרבות הוכפף לה גדוד טנקי צנטוריון מחטיבה 217 וגדוד טנקי פטון. ב-14 באוקטובר השתתפה החטיבה בבלימת מתקפת השריון המצרית ויחד עם חטיבה 204, השמידה מעל 40 טנקים T-62 מחטיבה 15 של דיוויזיה 18 המצרית. ב-15 באוקטובר פלוגה ל' מגדוד 128 לחמה בקרב על מעוז בודפסט. ב-19 באוקטובר החטיבה חצתה את התעלה מערבה וחברה לאוגדה 252, בסיום המלחמה התייצבה בנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צה"ל.

לאחר מלחמת יום כיפור, חטיבת שריון 576

לאחר מלחמת יום כיפור, אורגנה החטיבה מחדש כחטיבת טנקים מילואים, תחת אוגדה 252, ומספרה שונה לחטיבה 576. החטיבה כללה 3 גדודי טנקי מגח, גדוד 445, גדוד 480 וגדוד 9302 שבהמשך הוחלף בגדוד 7001. בשנת 1981 הועברה החטיבה לאוגדה 720. במהלך השנים החטיבה הפעילה טנקי מגח 6ב', מגח 6ג', ובשנותיה האחרונות מגח 7.[8]

מבצע חומת מגן, חטיבה 576

במבצע חומת מגן פעלה החטיבה בפיקוד אל"ם אורן בן גויה כחטיבת שריון במילואים בגזרת שכם, היא כבשה את מחנות הפליטים בלאטה, מסאכן שעבייה ואת מתחם קבר יוסף. גדוד 445 מהחטיבה בפיקוד סא"ל חיים בר סלע, לחם בעיר בית לחם וכיתר את מתחם כנסיית המולד שבה התבצרו מחבלים.

פירוק חטיבת השריון 576

באוקטובר 2013 שלח המח"ט אל"ם אורן סולומון, מכתב לחיילי ומפקדי החטיבה, ובו פירט על תהליך רה-ארגון הסד"כ בצה"ל שלאורו הוחלט לפרק את החטיבה.[9] החטיבה שהייתה שייכת לעוצבת עידן, פורקה ב-2014.

הקמת חטיבת החי"ר, חטיבה 11

בשנת 2016 הוחלט על הקמת החטיבה מחדש כחטיבת חי"ר מובחרת במילואים המכונה בשם "חטיבת הקומנדו במילואים", על בסיס גדודי המילואים של חטיבת החרמון שנסגרה במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". מרבית החיילים המשרתים בחטיבה הם בוגרי יחידת אגוז. בחודש ספטמבר 2020 עברה החטיבה לעוצבת הבזק, שם מהווה כח קומנדו במילואים.

במלחמת חרבות ברזל

במלחמת חרבות ברזל גויסה החטיבה החל מ-7 באוקטובר 2023 לאחר הטבח. בין דצמבר 2023 לינואר 2024 החטיבה פעלה תחת עוצבת הבזק במרכז רצועת עזה במסדרון נצרים, יצאה לפשיטות בין השאר בשג'אעיה ובשכונת עיסא שבדרום העיר עזה, פגעה במחבלים והשמידה תשתיות אויב ואמצעי לחימה.[10][11] החטיבה גם הצטרפה לקרב של אוגדה 36 במחנות המרכז ופשטה על תשתיות טרור של גדוד אל-בורייג'. ב-23 בינואר סיימה החטיבה את סבב המילואים הראשון ויצאה מעזה. בקרבות בעזה איבדה החטיבה 5 לוחמים, וכן מפקד החטיבה הקודם, יצחק בן בשט, נפל בקרב שג'אעייה בתפקידו תחת חטיבת גולני.[12]

בהמשך הלחימה לוחמי החטיבה ביקשו מספר פעמים להתגייס לסבב נוסף ולממש את יכולותיהם כחטיבת קומנדו, אולם חודשים רבים לא גויסה החטיבה.[13][14] בינואר 2025 הצטרפה החטיבה לתמרון בדרום-מערב לבנון תחת אוגדה 146.[15]

Remove ads

הנצחה

Thumb
אנדרטת חטיבת יפתח בנגב

לזכר חללי החטיבה הוקמה אנדרטת חטיבת יפתח בנגב ליד צומת קמה. התכנון נעשה על ידי יחיאל ערד, חבר קיבוץ סער.

קיבוץ יפתח הוקם באוגוסט 1948 על ידי יוצאי החטיבה.

מפקדי החטיבה

Thumb
הגדוד הראשון של חטיבת יפתח, בעת ההכשרה קציר ראשון בעמק יזרעאל, 1949
מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

לקריאה נוספת

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת יפתח בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads