פורטל:בלשנות/הידעת?/קטעי הידעת

קטעי "הידעת?" נוספים

לקט קטעי "הידעת?"

1	אף על פי שהסכם יום שישי הטוב שהושג בשנת 1998 בין הקתולים ובין הפרוטסטנטים בצפון אירלנד קובע כי השפות הרשמיות במדינה הן האנגלית, הגאלית הסקוטית וה"סקוטית בניב אלסטר", השפה המדוברת ביותר במדינה לאחר השפה האנגלית היא דווקא השפה הסינית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
2	את השפה המונגולית כותבים באלפבית קירילי, שהחליף בשנת 1937 את הכתב הלטיני אחרי שזה היה בשימוש רק שש שנים. מאז המאה ה-12 עד 1931 המונגולית נכתבה על ידי האלפבית המונגולי הקלאסי הנכתב אנכית מלמעלה למטה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
3	המילה חשמל מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך וכולן בספר יחזקאל בהקשר להתגלותו של האלוהים ומלאכיו, עם מראה של אש ואור. בתרגום השבעים תרגמו את המילה "חשמל" למילה היוונית "אלקטרון". למחדשי השפה העברית לא נותר אלא לעברת חזרה electricity ל"חשמל".	עריכה \| תבנית \| שיחה
4	עם חנוכת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בשנת 1892 התעוררה ביישוב השאלה – איזה שם עברי יינתן לכלי הרכב הנע על מסילת ברזל. יחיאל מיכל פינס הציע לאליעזר בן-יהודה שם עברי ל"סוס הפלדה" – כמשקל המילה המקראית "גמלת" (שפירושה הוא שיירת גמלים) הציע פינס את המילה "עגלת" (כלומר, שיירת עגלות). בן-יהודה קיבל את המשקל שהוצע, אך העדיף שורש אחר. כך טבע את המילה החדשה "רכבת" (שיירת רכב).	עריכה \| תבנית \| שיחה
5	מפתח גשר בניסוי בלשני בתחום המגדר בלשון, שביקש לבדוק את הקשר בין חשיבה לשפה (ובפרט איך מגדריות בשפה משפיעה על הדוברים) התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הפוך, כגון מפתח וגשר. התוצאות היו חד-משמעיות: דוברי גרמנית (שעבורם מפתח הוא זכר) בחרו בתארים כגון "קשה", "כבד", "משונן", "מתכתי" ו"שימושי", בעוד דוברי ספרדית (שעבורם מפתח הוא נקבה) בחרו בתארים כמו "מוזהב", "קטן", "נוצץ", "יפהפה". ולהפך: הגרמנים (שעבורם גשר הוא נקבה) בחרו בתארים כגון "יפה", "אלגנטי", "שברירי", "שליו", "נאה", "דקיק"; והספרדים (שעבורם גשר הוא זכר) בחרו ב"גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק", "מוצק" וכדומה. במילים אחרות, למרות השרירותיות של מין החפצים, הדוברים נוטים להשליך עליהם תכונות "גבריות" או "נשיות" בהתאמה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
6	שיבולי חיטה המילה העברית שיבולת (Shibboleth) הפכה לשם גנרי בשפות רבות למילה המאפשרת גילוי זהותו הלאומית של אדם. מקור המילה בספר שופטים, שם מסופר שלאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי של נהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן בהן שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו, 42,000 איש ביום אחד. דוגמה ל"שיבולת" היא המילה סכוונינגן, שמו של כפר על חוף הים הצפוני בהולנד, וכיום רובע של העיר האג. כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
7	מאזניים פשוטים השוואה לשפות הקרובות לעברית מלמדת שמקור המילה מֹאזְנַיִם בשורש השמי וז"ן, שעניינו שקילה, ולכן מילה זו הייתה צפויה להיכתב "מוֹזְנַיִם". את הכתיב באל"ף מסבירים כאטימולוגיה עממית. מאחר שבעברית העתיקה המילה "מאזניים" הייתה המקרה היחיד שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן, הדוברים לא קישרו אותה לשורש זה אלא דווקא ל"אוזניים" הקרובה אליה בצליל, ומכאן קצרה הדרך לשרבוב האל"ף לכתיב המילה. קישור מוטעה זה, הנפוץ גם כיום, הוביל מאוחר יותר ליצירת השורש התנייני אז"ן (ממנו נגזרו למשל המילים: איזן, מאוזן). לאמיתו של דבר, אין כל קשר אטימולוגי בין המילים "מאזניים" ו"אוזניים".	עריכה \| תבנית \| שיחה
8	שחמט משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום – רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. השפה הפרסית ירשה משפת הסנסקריט את שם המשחק והפנימה אותו אל תוך שפתה כ: שטרנז'\| شطرنج מקור השם שחמט נלקח מן השפה הערבית: "ש'אח מת", כלומר "מארב למלך" או "מלך מובס"' וכללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה. AK63 - שיחה 14:28, 2 ביוני 2022 (IDT)	עריכה \| תבנית \| שיחה
9	בית דין של האינקוויזיציה, ציור של גויה 1812 - 1819 משמעותו של הפועל הספרדי malsinar היא להאשים, להפליל או לדווח על מעשיו של אדם בכוונה רעה. הפועל, וכן שם העצם malsín, התגלגלו לשפה הספרדית במהלך ימי הביניים, מהעברית דרך הלדינו, בעקבות מעשי הלשנה של נוצרים חדשים זה על זה בפני בית הדין של הכנסייה מתוך בצע כסף, חשש או נקמה. היסטוריונים אחדים משערים כי תופעה זו, שבמחצית המאה ה-14 תוארה כ"בעיה לאומית" ועל מנת להילחם בה הותר דמו של מי שהוכר כמלשין, היא המקור להליך הדין החדשני ויוצא הדופן באינקוויזיציה הספרדית ששמר על חסיון המאשים ומנע מהנאשם להתעמת עמו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
10	מפת קורנוול באנגלית ובקורנית קורנית היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. שפה זו נכחדה בשנת 1777, עם מותו של דוברה האחרון כשפת אם. במאה ה-20 הוחייתה השפה, וכיום דוברים אותה כ-3,500 מתושבי קורנוול, מחוז בקצה הדרום-מערבי של אנגליה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
11	בקבוק ויסקי מסוג ג'וני ווקר מקורה של המילה אלכוהול הוא בשפה הערבית. המצרים הקדמונים הפיקו בתהליך זיקוק פשוט אבקות שונות שכונו "כוחול" ושימשו לבישום ולאיפור ואשר, ככוהל, בשפה העברית, שכשנבער, צבעו הופך לכחול (הדמיון הלשוני בין המילים: כהל והצבע הכחול בעברית למילה כוחול בערבית ניכר ביותר!). הערבים כינו את האלכוהול בשם "אל-כוחול" (الكحول, "התמצית") בשל הדמיון הרב בין תהליך ייצור האבקה לבין תהליך הפקת אלכוהול למשקה אלכוהולי. AK63 - שיחה 14:36, 2 ביוני 2022 (IDT)	עריכה \| תבנית \| שיחה
12	כתב רש"י על אף המשתמע משמו, כתב רש"י לא הומצא על ידי רש"י. שם הכתב מגיע מהדפסת הספר הראשון בעברית, "פירוש רש"י על התורה", שיצא לאור ברג'ו די קלבריה, אשר באיטליה, בשנת 1475. "כתב רש"י", המבוסס על כתב יהודי-ספרדי, שימש בספר לצורך פירושו של רש"י. בצורה זו, ניתן היה להבדיל בנקל בין הפירוש ובין הטקסט המקראי שנכתב באלפבית העברי הפורמלי, "הכתב המרובע". רש"י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של כתב רהוט יהודי-אשכנזי בכתביו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
13	Meleagris ocellata, אחד משני המינים של תרנגול הודו מקורו של תרנגול ההודו אינו בהודו, אלא ביבשת אמריקה ושמו בעברית ובמספר שפות אחרות, כגון צרפתית (dinde) ויידיש (אינדיק), משמר את זיהויו השגוי של העולם החדש עם הודו – אותו בלבול שבגללו נקראים ילידי היבשת אינדיאנים (מילולית, "הודים") במספר שפות. באופן דומה, בהולנדית ובשפות הסקנדינביות נקרא העוף בשיבושים שונים של העיר קוז'יקוד שבהודו. בשפות אחרות משמר השם טעויות אחרות בזיהויו: מקור השם turkey באנגלית הוא טקסונומיה שגויה של תרנגול ההודו כעוף גינאה (פנינייה), שהגיע לאירופה מאפריקה דרך טורקיה ומכאן קיבל את שמו. בפורטוגזית נקרא העוף "פרו", כשמה של מלכות המשנה של פרו, ועל כן בברזיל, בה משמש הפועל "לאכול" כביטוי סלנג לקיום יחסי מין, מקבל הביטוי "לאכול תרנגול הודו" משמעות חדשה. בערבית נקרא העוף "תרנגול רומאי", ואילו ביוונית – "תרנגול צרפתי".	עריכה \| תבנית \| שיחה
14	האות E הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e.	עריכה \| תבנית \| שיחה
15	הדמות המופיעה בתמונה מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות שמות החודשים בלוח העברי עברו מספר גלגולים. בלוח גזר, שהוא בין הממצאים הקדומים ביותר הכתובים בכתב העברי הקדום, מתוארים החודשים בהתאם לפעולות החקלאיות המתבצעות בהם. בתנ"ך ניתנו לחודשים העבריים שמות מספריים, כשניסן הוא החודש הראשון ואדר הוא החודש השנים עשר. באותה תקופה היו קיימים גם שמות נוספים, כמו "ירח האיתנים" "ירח בול" ו"חודש זיו". בגלות בבל אומצו שמות בבליים לחודשים אלו, והם השמות הנהוגים כיום. ארבעה מהשמות הבבלים הללו משמשים בטורקית כשמות חודשים בלוח הגרגוריאני: פברואר מכונה "שובאט", אפריל מכונה "ניסאן", יולי מכונה "טמוז" וספטמבר – "איליל".	עריכה \| תבנית \| שיחה
16	ראשתן גדול-ראש השמות שהוענקו ברבות השנים לראשתן גדול-הראש התבססו על שני מאפיינים בולטים שלו. שמו העברי ואחד משמותיו המדעיים (Physeter macrocephalus) מתייחסים לראשו הגדול, המהווה כשליש מאורכו הכולל. השם האנגלי (Sperm whale) והשם המדעי השני (Physeter catodon) מתייחסים לחומר הלבן הנמצא בראשו של הלווייתן. מקור השם הוא בשגיאה של ציידי לווייתנים מהמאות ה-15 וה-16, שטעו לחשוב כי החומר הלבן הוא הזרע של הלווייתן. לימים התברר כי חומר זה, המכונה "סְפֶּרְמָצֶטִי" (בתרגום מילולי: "זרע המפלצת הימית"), כלל אינו קשור למערכת הרבייה של הראשתן. כיום מעריכים כי יש לו תפקיד בניווט הקולי בו הוא נעזר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
17	התפתחות סימן האמפרסנד סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. המילה העברית "את", המופיעה בשמותיהן של שותפויות רבות במשמעות ו' החיבור, כמו למשל בשמה של תוכנית הטלוויזיה "לונדון את קירשנבאום", היא למעשה תעתיק של המילה הלטינית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
18	עולם הדיסק, הנישא על ארבעה פילים הניצבים על גבו של הצב הגלקטי שפת התכנות Ook!‎ (אוּק) מבוססת על אוצר מילים בן הברה אחת, והיא נקראת כך בעקבות אוצר המילים של הספרן האורנגאוטן בסדרת ספרי הפנטזיה "עולם הדיסק" מאת טרי פראצ'ט. שפה זו שקולה לשפת Brainfuck, המהווה מימוש ישיר של מכונת טיורינג, ולכן, למרות פשטותה, מסוגלת לבצע כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר ביצוע במחשב כלשהו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
19	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בספרים לטיניים בימי הביניים נהגו לשים ליד קטעים שנכתבו ביוונית הערות שוליים בנוסח: "זה ביוונית; זה בלתי ניתן לקריאה". לעומת זאת, ויליאם שייקספיר, עשה שימוש בביטוי "זה יוונית בשבילי", שלא כפשוטו, אלא על דרך משל לדבר שאינו ברור. בעברית הביטוי קיבל את הצורה "זה סינית בשבילי". הצרפתים והפינים מעדיפים לומר "זה בעברית", כשאינם מבינים דבר, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן "זה כתב שמימי".	עריכה \| תבנית \| שיחה
20	אחד ממכתבי אל עמרנה כתוב בכתב יתדות, אחת השפות השמיות העתיקות בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית, משתנה יחסת המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki (בית המלך) ו-ila al-maliki (אל המלך) ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית נעלמו כמעט כל היחסות עוד בתקופת התנ"ך, אך נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והיא ה' הכיוון או המגמה, שהופכת שם עצם למקום. למשל במילים הביתה, ארצה, דרומה או ירושלימה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
21	כתב הרונגו-רונגו כתב הרונגו-רונגו, הכתב היחיד שנוצר בפולינזיה, נוצר דווקא באי הפסחא, אי קטן ומבודד שאוכלוסייתו מנתה כמה אלפי תושבים בלבד. מקורו של הכתב, שלא פוענח עד היום, לא ידוע. לפי אחת ההשערות הכתב הומצא על ידי תושבי האי, אנשי רפּה נוּי, לאחר שהוקסמו ממסמך כתוב עליו הוחתמו ב-1770 על ידי משלחת ספרדית ממלכות המשנה של פרו. המסמך, שאותו אנשי האי לא ידעו לקרוא, הפך אותם באופן מעשי לנתינים של מלך ספרד.	עריכה \| תבנית \| שיחה
22	קורוש טורקי חדש מקור הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק גרושן, שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.	עריכה \| תבנית \| שיחה
23	דגל שוודיה גונאר יארינג, המתווך השוודי בין ישראל ומדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים, נולד כ"גונאר ינסון". יארינג היה בלשן שהתמחה בשפה האויגורית, שפה טורקית המדוברת בפי עם הנושא את אותו שם ומתגורר בעיקר במחוז האוטונומי שׂינְגְ'יָאנְג בצפון-מערב סין. הוא החליף את שם משפחתו ליארינג, שפירושו באויגורית "הידיד שלך", לאחר שב־1929 הצטרף למשלחת של מיסיונרים וביקר בעיר נווה המדבר קשגר הממוקמת על דרך המשי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
24	יליד מהרמות הדרומיות של פפואה גינאה החדשה כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, המבוססת על שילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ־5.5 מיליון איש, דוברת לא פחות מ־820 שפות שונות, כ־13% מכלל השפות המדוברות בעולם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
25	ילד משחק כדורגל המילה תיקו, המציינת שוויון במשחק כדורגל ובמשחקי ספורט אחרים, היא מושג תלמודי בארמית, שמשמעותו בעיה הלכתית שאין בה הכרעה. המושג מצוי למעלה משלוש מאות פעמים בתלמוד הבבלי. יש הגורסים שהמושג הוא ראשי תיבות של תשבי יתרץ קושיות ובעיות, דהיינו יש להשאיר את ההכרעה במחלוקת לעתיד לבוא, לבואו של המשיח, אך מבחינה בלשנית מילה זו היא קיצור של המילה תיקום, כלומר תעמוד ללא פתרון.	עריכה \| תבנית \| שיחה
26	הבול הישראלי המציין 120 שנה לאספרנטו - וכולל טקסט מוויקיפדיה האספרנטית (2006) השפה המתוכננת אספרנטו, שפרסם אליעזר לודוויג זמנהוף לפני כ-120 שנה, מדוברת על ידי מאות אלפים ברחבי העולם, ובהם גם דוברים מלידה. עידן האינטרנט הביא להתעוררות שפת האספרנטו, המתבטאת בין השאר בהופעת אלפי אתרי אינטרנט בשפה הזו. בוויקיפדיה האספרנטית יש יותר ערכים מאשר בוויקיפדיה העברית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
27	וידקון קוויזלינג וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי. בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945. מאז משמש שמו "קוויזלינג" כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
28	מתורגמנית לשפת סימנים כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית, שהחלה להיווצר, לפי ההערכות, בשנות ה-30 של המאה ה-20.	עריכה \| תבנית \| שיחה
29	מזרק פרה אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca שמשמעותה :פרה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
30	אישה משתמשת בטלפון, 1910 אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), והיפנים ב"מושי מושי" (אני מדבר).	עריכה \| תבנית \| שיחה
31	צופן אתב"ש צופן ההחלפה אתב"ש אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים בהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת - תשעה באב שאינו נדחה יחול ביום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח שלפניו, ומכאן גם אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיע בקערת ליל הסדר. ב"ש - שבועות, ביום השני של פסח שלפניו . ג"ר - ראש השנה, ביום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק - שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת הוא יום קריאת התורה, ביום הרביעי של פסח שלפניו. ה"צ - יום הכיפורים (צום), ביום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים, ביום השישי של פסח שלאחריו. בדורנו, יש המוסיפים את ראשי התיבות - ז"ע, לפיו יום העצמאות (עצמאות), כאשר הוא לא נדחה, הוא יחול ביום בשבוע של שביעי של פסח שלפניו. ראשי התיבות ז"ע מתאימים גם לחטא העגל (עגל), שאירע לפי המסורת ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח.	עריכה \| תבנית \| שיחה
32	בול סובייטי עם תמונתו של אל חואריזמי המושג "אלגוריתם", מונח מרכזי במדעי המחשב, נגזר משמו של מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי, מתמטיקאי שחי בבגדאד במאה התשיעית. כאשר ספרו על שיטות חישוב תורגם ללטינית, נכתב שמו של אל ח'ואריזמי כ"אלגוריטמי", והקוראים טעו לחשוב שמדובר בצורת רבים של המושג שיטת חישוב. המילה אלגברה נלקחה מספר אחר שלו - "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה". על פי הספר, פעולת ההשלמה, אל-ג'אבר, היא אחת משתי הפעולות שניתן לבצע על משוואה על מנת לפשט אותה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
33	סרטן הנחלים, אחד ממרכיבי המאכל לופאדוטמאכוס...פטריגון לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופאנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופאנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס המופיעה בסרט הקולנוע מרי פופינס. כיום המאכל שהמציא אריסטופאנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
34	שעון בעל מחוג שעות, דקות ושניות יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר: שנייה שהיא 1/60 של הדקה. מקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
35	יקתרינה הגדולה בדומה לביטוי הרווח נח בשבע שגיאות, המהווה משל לשגיאת כתיב גסה, קיימת בדיחה רוסית הנוגעת לכישורי האיות הגרועים של יקטרינה הגדולה. יקטרינה הייתה לצארית של רוסיה ב-1762, ובשל מוצאה הגרמני-פרוסי כנראה לא שלטה היטב בשפה הרוסית. הבדיחה מספרת שאת המילה הרוסית בת שתי האותיות щи (שצ'י, מרק עממי רוסי), שנכתבת בגרמנית Schtschi, היא כותבת ברוסית בשמונה אותיות, כפי שהורגלה בגרמנית, אף על פי שהמילה קלה לכתיבה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
36	קרי וכתיב במקראות גדולות קרֵי וכתיב הוא מושג חשוב במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא. עיקרו הוא ההבדלים בין מסורת הכתיב של התנ"ך לבין מסורת הקריאה שלו, במילים מסוימות. ברוב הוצאות התנ"ך, ה"כתיב" (הצורה שבה יש לכתוב את המילה) מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" (הצורה שבה יש לקרוא את המילה) מופיע בשוליים. לעיתים מילה מסוימת אף נכתבת ולא נקראת, או נקראת אך לא נכתבת, ותופעה זו מכונה 'כתיב ולא קרי' ו'קרי ולא כתיב'.	עריכה \| תבנית \| שיחה
37	יען דאדא או דאדאיזם הוא זרם אמנות אוונגרדי. בשם "דאדא" אין הגיון, לכאורה, וישנם ניסיונות רבים להסביר את פשרו. לפי אחת הגרסאות הידועות נבחר השם על ידי טריסטן צארה אשר הכניס עיפרון אל תוך המילון הצרפתי "Larousse" ועצר על המילה האקראית "Dada", שפרושה בצרפתית הוא "סוס עץ". מקור אפשרי נוסף לשמה של הקבוצה, יכול להיות בספרו של ז'ול וורן "כוכב הדרום" בו לגיבור, אליס ווטקינס, יש יען מחמד המכונה "דאדא".	עריכה \| תבנית \| שיחה
38	צמד המילים שנכתבות בצורה זהה, אך מנוקדות ונהגות בצורה שונה המילה רֵאשית, הפותחת את ספר בראשית, קשורה אמנם למילה ראש, אך היא נהגית בצורה שונה (כלומר, רֵאשִית ולא רֹאשִית). הסיבה לכך היא שבשפה העברית ישנם שני בסיסים נפרדים בעלי משמעות זהה: רֹאש ורֵאש. שניהם נגזרים משורש משותף, אך משקליהם שונים. הבסיס רֵאשׁ אינו מתפקד כמילה עצמאית, אלא רק כחלק ממילה. המילה הארמית רֵישׁ, שמשמעותה זהה לרֹאשׁ בעברית, מקבילה מבחינה מורפולוגית דווקא לבסיס רֵאשׁ. היא מופיעה בצירופים רבים כמו: "ריש גלותא", "ריש מתיבתא", "בריש גלי" ועוד. בספר דניאל מופיע גם כתיב המילה באל"ף: ”בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב, רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר”, והפירוש הוא ראש המילים, כלומר תחילת הדברים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
39	האחים קירילוס ומתודיוס שמות האותיות של האלפבית היווני (אלפא, בטא, גמא...) דומות למקבילותיהן באלפבית העברי (אלף, בית, גימל...). הדבר אינו מקרי. מן האלפבית הפרוטו-כנעני, שנחשב לאחד האלפביתים הקדומים ביותר, התפתחו מספר ענפים, ובהם האלפבית היווני וצאצאו האלפבית הלטיני, כמו גם האלפבית הפיניקי שהוא המקור הן של הכתב העברי העתיק והן של האלפבית הארמי שממנו צמח הכתב העברי המודרני. האלפבית הקירילי, שהתפתח בתורו מהאלפבית היווני, מציג קשר נוסף בין השפות – יש בו שלוש אותיות שנלקחו ישירות מעברית. כך, למשל, צורתה של האות הקירילית Ш כמעט זהה לצורת האות שין. משערים שקירילוס מסלוניקי ידע עברית והשתמש בידע שלו כשהמציא יחד עם אחיו מתודיוס את האלפבית הגלגוליטי – הגרסה הקדומה של האלפבית הקירילי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
40	קיפו. ניתן להבחין בקשרים על החבלים באימפריית האינקה לא נעשה שימוש בכתב. למרות היעדר הכתב, ניהולה של מערכת מדינית כה גדולה דרש צורה מסוימת של אחסון מידע מתמטי, כגון מיסים, כלי נשק, בהמות וכו'. לצורך אחסון המידע המתמטי השתמשו בני האינקה בכלי הנקרא קִיפּו, מילולית: "קשר". הקיפו היה עשוי חבלים כך שאחסון המידע עליו התבצע באמצעות יצירת קשרים עליהם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
41	מטבע יואכימסטאלר משנת 1525 שם המטבע האמריקאי דולר הוא שיבוש של שם המטבע המרכז אירופאי טאלר. שם הטאלר נגזר מהסיומת של Joachimsthaler, מטבע של העיר הבוהמית Joachimsthal, כיום יאכינוב, שהופץ משנת 1518. פירושו המילולי של הטאלר הוא "של העמק", מהמילה הגרמנית "Thal", שפירושה עמק. השם טאלר, עם שיבושים קלים, הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים נוספים, כמו ה"טולר" הסלובני, עד החלפתו באירו ב-2007 וה"דאלדר" ההולנדי. האריה שהוטבע על המטבע ההולנדי הפופולרי "רייקסדאלדר" הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים כגון ה"לאו" (אריה) הרומני, ה"לב" הבולגרי וה"לק" האלבני.	עריכה \| תבנית \| שיחה
42	פנס מודרני המילה העברית פנס היא גלגול, דרך לשון חז"ל, של המילה היוונית ϕανός ‏ (PHANOS בלטינית). הגלגול בטורקית של המילה, "פנר", הוא שמו של הפנס הגדול של איסטנבול, ועל שמו נקראה גם השכונה היוונית פנר הסמוכה למגדלור. תושבי השכונה היוונים היו משכילים ועשירים ונהגו לקנות מהשער הנשגב את השלטון על מדינות אירופאיות הכפופות לאימפריה העות'מאנית. שליטים אלה נקראו פנרים או פנריוטים. גם מועדון הספורט של השכונה, פנרבחצ'ה, כולל בשמו את ה"פנר".	עריכה \| תבנית \| שיחה
43	אברהם לינקולן המונח ביטוי משוכל מציין שיבוש מכוון או לא מכוון באיות והגיית מילים, צירופים או משפטים. לדוגמה, "צוחה ובוכקת" הוא שיבוש של "בוכה וצוחקת". בניגוד למקובל לחשוב, ההיסטוריונים שוללים את ייחוס התפשטות תופעת השימוש בביטוי משוכל לוויליאם ארצ'יבלד ספונר, מרצה בכיר באוניברסיטת אוקספורד במשך כשישים שנה, שעל שמו אף נקרא המונח באנגלית "ספונריזם" (Spoonerism). השימוש בביטוי משוכל מתועד כבר במאה השתים עשרה, והתפשטות התופעה החלה במהלך המאה התשע עשרה. מסופר שנשיא ארצות הברית אברהם לינקולן השתמש בשיבושי לשון למטרות שעשועי לשון והומור.	עריכה \| תבנית \| שיחה
44	נוצות נסיך ויילס בסיכה ההרלדית של יורש העצר הבריטי, נוצות נסיך ויילס, מופיעות שתי מילים בגרמנית: "Ich dien", שפירושן "אני משרת". האגדה מספרת, שאדוארד, הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, נלחם בשנת 1346 במלך העיוור יוהאן מלוקסמבורג. לאחר הקרב, בו נהרג יוהאן, נטל אדוארד את קסדתו לעצמו, וכך הפך המוטו של המלך הגרמני לסמל אצולה בריטי. סברה אחרת היא שאדוארד נעזר בקשתים וולשים בעת המלחמה נגד הצרפתים. "Eich Dyn" בוולשית פירושו "האיש שלכם", משפט שנהג הנסיך האנגלי לומר לחייליו הוולשים כדי להתחבב עליהם. מילים אלו נשמעות בדיוק כמו המילים הגרמניות "Ich dien", וכך הגיעו המילים לסיכה ההרלדית של אדוארד, נסיך ויילס.	עריכה \| תבנית \| שיחה
45	יוליוס קיסר החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר חותמים את השנה על פי הלוח הגרגוריאני. שמם של החודשים בא מהמילים הלטיניות שבע, שמונה, תשע, ועשר, מאחר שחודשים אלו היו החודשים האחרונים בלוח השנה הרומי המקורי, שהחל בחודש מרץ והיו בו רק עשרה חודשים. החודשים מרץ, אפריל, מאי, יוני נקראו על-שם אלים; בעוד החודשים יולי ואוגוסט נקראו על שם הקיסרים יוליוס קיסר ואוגוסטוס. החודשים ינואר ופברואר נוספו רק מאוחר יותר. העובדה שהתאריך 1 בינואר נבחר לשמש כראש השנה האזרחית נעוצה בסיבות דתיות נוצריות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
46	יהוא כורע ברך לפני שלמנאסר השלישי כמתואר באובליסק השחור בספר מלכים ב' מסופר על יהוא בן יהושפט בן נמשי שביצע הפיכה והרג את יורם מלך ישראל, אחזיה מלך יהודה ואת איזבל הצידונית, אמו של יורם. יהוא שתפס את השלטון בישראל, והכרית את פולחן הבעל, היה מוכר בנהיגתו הפרועה במרכבה, ועליו נאמר: "כי בשגעון ינהג" (מלכים ב', פרק ט', פסוק כ'). בעקבות הסיפור התנכ"י, נוצרה באנגלית המילה Jehu (מבוטא: ג'יהיוּ) שמשמעותה המקורית נהג מהיר, ומאוחר יותר פשוט "נהג".	עריכה \| תבנית \| שיחה
47	פרי החרוב מקורה של יחידת המשקל "קָרָט" הוא עתיק בשנים. זרעי עץ החרוב נחשבו שקולים אחד לשני, ובעלי משקל זהה, דבר שהפך אותם כבר בתקופת התלמוד למידת משקל זעירה, הקרויה גֵרָה. בתקופה מאוחרת יותר שימשו הזרעים למדידת משקלן של אבנים יקרות. המקור של יחידת המשקל קרט, שערכה 200 מיליגרם הוא בשמו של עץ החרוב ביוונית – קֵרַטוֹניה. לפי ההנחה המוטעית שנהגה בעבר אמור היה משקלם של זרעי החרוב הקטנים להיות אחיד; דבר שהביא להתייחסות אליהם בעולם העתיק כאל יחידת מידה תקנית. אולם כיום ידוע שמשקל זרעי החרוב איננו אחיד כלל, ובדיקה במאזניים מדויקים העלתה שהוא נע בטווח של 0.1 עד 0.4 גרם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
48	כהן גדול בבגדי הכהונה רבים מהכהנים, אשר מיוחסים לזרע אהרן הכהן, השתמשו בשמות משפחה דומים כמו "כהן" או "כהנא". אך גם אלו ששינו את שם משפחתם ניסו לשמר זכר לכהונתם. כך שם המשפחה "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של מזרע אהרן הכהן, ושם המשפחה כ"ץ הוא ראשי תיבות כהן צדק. יש הטוענים כי בני משפחת "אזולא"י" ממרוקו שינו את שמם מהשם "כהן" לראשי תיבות של הפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" שמתייחס לדיני איסורי נישואים לכהן, אך הרב חיים יוסף דוד אזולאי יצא כנגד טענה זו, בנימוק שהוא עצמו אינו כהן.	עריכה \| תבנית \| שיחה
49	שלמה אבן גבירול החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית – שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.	עריכה \| תבנית \| שיחה
50	המחוז היהודי האוטונומי, שבירתו בירוביג'ן היא המחוז האוטונומי היחיד בעולם, בו נוהגת עוד היום שפת היידיש כשפה רשמית. המחוז האוטונומי הוקם ב-1928 לאור חזונו של לנין למדיניות לאומית. לפי גישתו, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. הדרך לאפשר ליהודים זכויות לאומיות כאחת מקבוצות הלאום בברית המועצות הייתה בהקצאת טריטוריה עבורם. השפה הלאומית שנבחרה עבור המחוז הייתה היידיש', ולא העברית, ייתכן שכהנגדה לשאיפות התנועה הציונית. נעשו פעולות תעמולה ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם התגוררו יהודים, ונכתבו ספרים ביידיש על האוטופיה הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ביידיש בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את ארצות הברית בשל השפל הכלכלי והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם כמה מאות שהיגרו לאחר שחיו בישראל. במקום התפתחה תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש, רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. מסיבות שונות, היו שנות הפריחה של המקום מועטות. בשנת 1995 חיו באזור כ-־212,000 תושבים בלבד, מתוכם נותרו כשני אחוזים יהודים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
51	קנגורו שמו של הקנגורו באנגלית ובעברית הוא שיבוש קל של שמו בפי האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה. קיימת טענה כאילו מקור השם הוא בתשובה "איני מבין" בשפת האבוריג'ינים, שאותה קיבל מגלה הארצות ג'יימס קוק כאשר שאל לשמה של החיה. אולם לטענה זו אין סימוכין, ומדובר כפי הנראה באגדה אורבנית שאינה נכונה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
52	מראה בהריסות קרתגו מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא פתגם לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית. כיום משתמשים באמרה לתיאור דעה שהמחזיק בה מביע אותה בפומבי לעיתים קרובות, ולתיאור אדם הניחן בנחישות ודבקות במטרה, ואולי אף בעקשנות יתר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
53	קטע מעשרת הדיברות, שמות פרק כ', פסוקים א'-ה' בתנ"ך, מופיע בארבעה מקומות דגש חזק באות אל"ף, בניגוד לכללי הדקדוק שאינם מאפשרים את הדגשת האות א' לעולם. אחד מהם בספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ו: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה". כמו כן, האות רי"ש, שגם היא אינה מקבלת דגש לפי הכללים, דגושה 15 פעמים בתנ"ך. על פי ספר יצירה ישנן שבע אותיות שמקבלות דגש קל – בג"ד כפֹּרת.	עריכה \| תבנית \| שיחה
54	מפת סנקט פטרבורג מהמאה ה-18 שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
55	רחוב ראשי בבואנוס איירס תרגום שמה של בואנוס איירס, בירת ארגנטינה השוכנת לחוף מפרץ הריו דה לה פלטה, הוא "אוויר טוב". השם מתייחס למשטר הרוחות במקום, שעזר בניווט אניות המפרש לנמל. כיום, באופן אירוני, העיר ידועה ברמת זיהום האוויר הגבוהה שבה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
56	מילון בן-יהודה הוא המילון ההיסטורי החשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב-1908, נערכו בידי אליעזר בן-יהודה עצמו, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. רוב כרכי המילון, שבעה עשר במספר, נכתבו לאחר מותו של בן-יהודה, על ידי חוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור-סיני. הכרך האחרון של המילון יצא לאור ב-1958. מילון בן-יהודה היה למעשה המילון הנפוץ והמקיף ביותר לשפה העברית בקרב העם עד שפורסם "המילון החדש", מילונו של אברהם אבן-שושן. הוא משמש עד היום כמילון המדעי הרחב ביותר בעברית וחוקרי מקרא ולשון נוהגים לעיין בו בשל המובאות הרבות מן המקורות שהוא כולל. יתרה מכך, מילון בן-יהודה משמש כמסמך היסטורי המתעד את התפתחות העברית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
57	פרובנסלית יהודית היא הכינוי לקבוצת הניבים בהם דיברו יהודי חבל פרובאנס שבדרום צרפת. שפה זו הייתה קריאולית, ושילבה בין צרפתית, אוקסיטנית ועברית. השפה הייתה מחולקת לשפה מדוברת ולשפה ספרותית. בשפה הספרותית השתמשו בכתיבה באותיות עבריות ולא באותיות לטיניות. כיום ידועים חיבורים שחוברו כמו שירי שמחה שהושרו בחגים ובאירועים שמחים בשפה פרובאנסלית, כמו כן שרדו טקסטים, כדוגמת סידור תפילה, מהמאות ה-14 וה-15, שנכתבו בפובנסלית היהודית. לשפה זו תורגמה גם מגילת אסתר באותיות עבריות, אך אין בה שימוש במילים העבריות; לעומת זאת בסידור נשארו ביטויים עבריים קשיי תרגום (כגון: פאה, חטאת). לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, עם המהפכה הצרפתית, החלה השפה הפרובאנסלית היהודית לדעוך, ויהודים עברו לדבר בצרפתית. בשנת 1977 נפטר האדם האחרון שדיבר פרובאנסלית יהודית – ארמנד לונל.	עריכה \| תבנית \| שיחה
58	קופטית – הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה. שפה זו כתובה בכתב מיוחד הקרוי הכתב הקופטי שעדיין בשימוש בספרי התפילה של הכנסייה הקופטית. שם השפה נובע מ"קופטים" שמם של הנוצרים תושבי מצרים שמוצאם מהמצרים הקדמונים, ששמם קשור לשם "אגיפטוס" (Egyptos), הכינוי היווני העתיק למצרים. הקופטית מוזכרת עוד בעברית התלמודית – שם נקראה "גיפּטית" (במסכת שבת ובמסכת מגילה). הייחוד שבקופטית הוא בכתיבת המצרית הקדומה באותיות הכתב היווני, שלהם הוסיפו תווים נוספים עבור עיצורים שאינם קיימים בשפה היוונית. בהדרגה צומצם מספרם של תווים אלו והתוצאה הייתה צורת כתב תקנית חדשה לשפה המצרית. ידיעת מילים בשפה הקופטית בשילוב עם ידיעת יוונית היא שאיפשרה לז'אן-פרנסואה שמפוליון לפענח את כתב החרטומים שבאבן רוזטה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
59	מקור שם האי פוארטו ריקו הוא בטעות אנוש. במסעו השני הגיע כריסטופר קולומבוס לאי פוארטו ריקו ב-19 בנובמבר 1493. האי היה מאוכלס על ידי אינדיאנים משבט הארווק הידועים בשם טאינו. האינדיאנים כינו את האי בוריקן או בורינקן. קולומבוס העניק לאי את השם סן חואן באוטיסטה על שם הקדוש הנוצרי יוחנן המטביל. העיר המרכזית באי נוסדה ב-1509, ונחשבת כיום לעיר העתיקה ביותר בשטחי ארצות הברית. קולומבוס כינה אותה בשם "פוארטו ריקו" שפירושו "נמל עשיר". עקב טעות שנפלה באחת המפות הספרדיות המוקדמות, קיבלה עיר הנמל את שמו של האי "סן חואן", ואילו האי כונה בשמה של עיר הנמל "פוארטו ריקו". השמות שהוחלפו, לאי ולעיר, נותרו מאז.	עריכה \| תבנית \| שיחה
60	כתב יד עתיק של התלמוד הבבלי, הכתוב חלקו עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה. ניב זה שייך, יחד עם הסורית והמנדעית, לענף המזרחי של הארמית המאוחרת. החלקים הארמיים שבתלמוד הבבלי כתובים בניב זה, ובשל כך גדולה ביותר השפעתו על העברית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
61	בונובו, או שימפנזה ננסי, שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוף בונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפת לוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת, שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת, בעת שהיה גור.	עריכה \| תבנית \| שיחה
62	בספרו של דאגלס אדמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מוצג "דג בבל", שנעיצתו באוזן מאפשרת שמיעה חופשית של כל שפה. מקור שם הדג הוא בסיפור מגדל בבל מן התנ"ך, שהוא למעשה ההסבר התנ"כי להיווצרות השפות השונות בקרב בני האדם. דג בבל הוא דרכו של אדמס ליצור פרודיה על הבדלי השפה בין תרבויות שונות, נושא שנוטים להתעלם ממנו בספרות המדע הבדיוני. על שמו של יצור מופלא זה קרוי פרויקט Babel Fish של מנוע החיפוש Alta Vista, המספק תרגום סביר של טקסטים שאותרו באינטרנט.	עריכה \| תבנית \| שיחה
63	כרטיס ברכה "שנה טובה" ישנם מילים וביטויים שהגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הינו Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה, ולמעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה. המילה הגרמנית לפשיטת רגל הינה Pleite, מקור מילה זו גם הוא בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט. vermasselt היא מילה גרמנית ל"חוסר מזל", שמקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.	עריכה \| תבנית \| שיחה
64	יעקב נאבק עם מלאך (ציור של גוסטב דורה) בתרגום השבעים (מתרגומי התנ"ך ליוונית), תורגמה המילה מלאך על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) כ־angelos) ἄγγελος). כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: angelus (שליח האל) ו־nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.	עריכה \| תבנית \| שיחה
65	לשון חז"ל (נקראת גם לשון חכמים או לשון המשנה) היא השפה העברית כפי שהייתה מדוברת ונכתבת בפי היהודים בין המאה הראשונה והמאה החמישית לספירה. לשון חז"ל היא השפה שבה נכתבו המשנה, המדרשים וחלק מן התלמוד הבבלי והירושלמי. ההבדל שבין השפה שבה כתוב התנ"ך לבין השפה שבה כתובה המשנה ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח ע"ב).	עריכה \| תבנית \| שיחה
66	עגבנייה יחיאל מיכל פינס, שפעל יחד עם אליעזר בן-יהודה להפצת העברית, תרגם מגרמנית את כינוי העגבנייה דאז, Liebesapfel ("תפוח האהבה" בעברית), לעגבנייה, מהשורש ע-ג-ב – חשק, תאווה לאהבה. הרב קוק הסתייג משם זה, שיש לו קונוטציה מינית, והציע את השם "אדמונייה", אך דעתו לא התקבלה. אף בבית אליעזר בן-יהודה הסתייגו מן השם, והציעו את המילה "בַּדּוּרָה", שהיא צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَنَادُورَة)-כאשר זו (כמקבילה לה, בשפה הרוסית: פומידור=помидор או: פומידורה=помидорa) אומצה משם פרי זה באיטלקית (תפוחי-זהב=pomi d'oro)-אולם, בהתחשב בכך, שכערבית האות פּ דגושה, אינה קיימת, הרי שהחליפוה באות ב). במשך כשני עשורים התקיימו "עגבנייה" ו"בדורה" זו לצד זו ולכל אחת תומכים משלה. עם הגעת החלוצים לארץ-ישראל הורחבה דריסת הרגל של "עגבנייה" והיא הפכה למילה השלטת.	עריכה \| תבנית \| שיחה
67	הדת היפנית אואומוטו הכתירה כקאמי (אל בדת השינטו) את אליעזר לודוויג זמנהוף, הבלשן היהודי-פולני שהמציא את שפת האספרנטו. האספרנטו תוכננה על ידי מייסדה כשפה בינלאומית, שתוביל לאחדות והרמוניה עולמית. דת האואומוטו רואה את השוויון והאחדות בין בני האדם כערכים עליונים. מנהיגי הדת היו לרוב נשים, ושפת אספרנטו ממלאת בה תפקיד חשוב כמייצגת פָּן זה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
68	פרדס בהוד השרון מקור המילה פרדס מפרסית עתיקה: pairi-daēza (גן סגור). המילה משותפת גם לשפות אחרות: pardaisā (סורית), pardēsu (בבלית), פַּרְדֵּיסָא (ארמית יהודית), فِرْدَوْسٌ (פִרְדַּוְס, ערבית), parês (כורדית), paṛtêz (ארמנית) וpardisa (מנדעית). עובדה מעניינת היא שמקורה של המילה האנגלית paradise זהה למקור המילה פרדס- המילה הפרסית התגלגלה ליוונית וללטינית וחדרה משם לרבות משפות אירופה. בהקשר היהודי, היו שדרשו את המילה כדרש, פשט, רמז וסוד.	עריכה \| תבנית \| שיחה
69	מדע בדיוני הוא ז'אנר ספרותי המשלב בין פנטזיה שפותחה לאפיקים דמיוניים, לבין חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת. אחת הטעויות הנפוצות באשר למדע הבדיוני, בעקבות שמו, היא שמדובר בז'אנר המשויך לקטגוריה מדעית או טכנולוגית, ומהווה כלי סיפרותי לחיזוי העתיד. הנחה זו אינה נכונה: מדע בדיוני אינו "מדע" ואף אינו כלי לחיזוי העתיד. הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת. מדע בדיוני, למרות שמו, אינו מחויב כלל לדיוק מדעי, אין בו הסתמכות על מחקר מדעי והוא אינו נמדד לפי קנה מידה זה. ייתכן שאי הבהירות אצל דוברי השפה העברית נובעת, בין השאר, מתרגום לא מדויק של המושג. שם הז'אנר באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.‏	עריכה \| תבנית \| שיחה
70	מספרים למרות שבשפות רומאניות ישנן מילים המתארות את המספרים 70, 80 ו-90, בין דוברי הצרפתית השימוש במילים אלה מקובל בעיקר בקרב תושבי הפריפריה, כגון תושבי בלגיה וחלק מהקנטונים הצרפתיים של שווייץ. מרבית דוברי הצרפתית מכנים את המספר 70 בכינוי "שישים ועשר", את המספר 80 בכינוי "ארבעה עשרים" ואת המספר תשעים בכינוי "ארבעה עשרים ועשר". בהתאם לכך למשל, הם מכנים את המספר 93 בכינוי "ארבעה עשרים ושלוש עשרה" (quatre-vingt-treize) במקום בכינוי "תשעים ושלוש" (nonante-trois). בעבר היו כינויים נוספים מסגנון זה בשימוש, כגון הכינוי "שלושה עשרים" – עבור המספר שישים. מקורם של כינויים אלה למספרים כנראה בהשפעת שפתם הקלטית של הגאלים, תושבי צרפת הקדומים, על השפה הצרפתית שהתפתחה מהשפה הלטינית, אותה קיבלו מהכובש הרומי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
71	סמל תנועת הוולאפיק השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של ג'.ר.ר. טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שטען כי אלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה אומלאוטים – תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה נותרו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
72	אוזני המן מנהג יפה בפורים הוא לשלוח אוזני המן, המזכירים לנו את שמו של המן הרשע, במשלוח המנות. אך למעשה אין כל קשר בין מאפה זה הממולא בדרך כלל בפרג לבין האנטגוניסט של מגילת אסתר. בגרמנית נקרא המאפה Mohntasch ("מוֹן-טאש"), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים. בעברית תורגם שמו באופן אסוציאטיבי ל"אוזן המן", עקב צורתו המשולשת והקשר לחג הפורים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
73	סמל ההטרוסקסואליות - שילוב של הסמלים לזכר ולנקבה בביולוגיה המילה הטֶרוסקסואליות, לתיאור נטייה מינית המאופינת במשיכתו המינית והרגשית של אדם אל בני המין השני, נכנסה לשימוש בסוף המאה ה-19, לאחר שהעיתונאי האוסטרו-הונגרי קרל מריה קרטבני טבע את המונח "הומוסקסואליות" בפמפלט בשנת 1868. המילה סטרייט, מילת הסלנג השכיחה לציון בעלי משיכה מינית למין השני, הופיעה, בין השאר, בספר של מחבר בשם ג'. וו. הנרי בשנת 1941. בזמנו, באותו ספר, שכלל שיחות עם גברים הומוסקסואלים, הכוונה הייתה למעשה להומוסקסואל ששינה את העדפתו לכיוון הטרוסקסואלי. מאוחר יותר השתנתה משמעות המילה ומציינת הטרוסקסואל פשוטו כמשמעו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
74	מקור המילה "טראומה" הוא ביוונית, ומשמעותו "פצע". המונח "טראומה" הופיע מחדש במילון אוקספורד בשנת 1656, והוגדר כ"שייך לפציעות או לריפוי פצעים". המונח שימש להגדרת פציעות גופניות בלבד עד המאה ה-19, אז הורחב המונח והחלו להשתמש בו כדי לאפיין גם פגיעות נפשיות. מקובל לראות בפרסום מאמרו של הרופא ג'ון אריקסן בשנת 1866 כשימוש הראשון במונח "טראומה" להגדרת פגיעה נפשית. אריקסן בדק ואבחן סימפטומים שיוחסו לנפגעי תאונות רכבת, וחילק את הנפגעים לשלוש קטגוריות: אנשים שהפגיעה במערכת העיצבית שלהם, כתוצאה מההלם והטלטלה של התאונה, נראית לעין בניתוח שלאחר המוות; נפגעים בהם ההלם והטלטלה פגעו במערכת העיצבית באופן בלתי נראה; ומתחזים שמזייפים סימפטומים כדי לזכות בפיצויים. בכל המקרים הסימפטומים נראים כלפי חוץ כזהים. אריקסון ייחס את הפגיעה הבלתי נראית (הקטגוריה השנייה) לנזק שנגרם לעמוד השדרה כתוצאה מההלם והטלטלה בזמן תאונה. אריקסן השווה פגיעה זו לאובדן הכוח המגנטי של מגנט שקיבל מכה חזקה: כמו המגנט, הגוף הפגוע מאבד מכוחו העצבי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
75	אבני דומינו אבני הדומינו הראשונות יוצרו משנהב לבן, שבו נקבעו זרעי הובנה שחורים. אבנים אלה דמו למסכות ונציאניות בשם "דומיני", אשר נצבעו בצבע לבן ולאחר מכן צוירו עליהן כתמים שחורים. המסכות בתורן, זכו לשמן בשל כך שהזכירו מצנפות חורפיות של כמרים צרפתים, אשר היו שחורות בצידן החיצוני ובטנתן נתפרה מבד לבן. מצנפות אלה כונו בשם זה כתוצאה משיבוש המילה הלטינית "דומינוס", (או "אדוני"), ששמשה לפנייה אל הכמרים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
76	כתובת של האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר שבה הוא מכונה "פונטיפקס מקסימוס" בלטינית הכינוי לכומר קתולי הוא "פונטיפקס" והאפיפיור מכונה בתואר פונטיפקס מקסימוס. תארים אלו נלקחו במקור מהדת הרומית הפגנית שבה הפונטיפקס היה חבר הכוהנים החשוב ביותר ומנהיגם היה הפונטיפקס מקסימוס, בזמנו של אוגוסטוס המשרה הפכה לאחד מתאריו של הקיסר עד זמנו של גרטיאנוס שוויתר על התואר ומאז הוא אומץ על ידי האפיפיורים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
77	מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית. בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמיים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ריאליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי "בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן", הדמויות חדלות מדי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
78	מפת צ'כוסלובקיה בשנת 1989, במהפכת הקטיפה, גירשו הצ'כים והסלובקים את ההמפלגה הקומוניסטית מהנהגת צ'כוסלובקיה. בשנת 1993, ב"גט הקטיפה", התגרשו הצ'כים והסלובקים אלו מאלו, וחילקו את מדינתם לצ'כיה ולסלובקיה. בין שני אירועים אלו, צ'כוסלובקיה הייתה דמוקרטיה עם פרלמנט, שאחד מנושאי הוויכוח התדירים בו היה השם הרשמי הראוי למדינה, איותו ופיסוקו. תחילה נקבע שם המדינה כ-"הרפובליקה הצ'כוסלובקית הסוציאליסטית". אולם הסלובקים דרשו להוסיף מקף בין "צ'כו" לבין "סלובקית". ויכוח זה נודע כ"מלחמת המקף", ובו הוחלט ששם המדינה ייכתב בצ'כית בלי מקף, אך בסלובקית עם מקף. אלא שבזאת לא הסתיימה מלחמת המקף – הסלובקים התלוננו שכשהצ'כים כותבים את שם המדינה, בסלובקית, הם נוטים להחליף את המקף בקו מפריד. זאת משום שבצ'כית לשני הסימנים יש אותו שם. בהמשך שינה הפרלמנט את שם המדינה הרשמי ל- "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". מהלך זה אמנם סיים את מלחמת המקף, אך גרם לפרוץ "מלחמת ה-S הרישית", שהוכרעה כשהסלובקים זכו בכתיבת שמות שני העמים שבשם, כך שיתחילו שניהם באות רישית, בשתי השפות. זאת בניגוד לכללי הדקדוק של שתי השפות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
79	העיר באפלו שבמדינת ניו יורק, קרויה על שם החיה ביזון אמריקאי – באפלו. בהשאלה, "באפלו", פירושו באנגלית גם בריון וגם "להציק". לכן את המשפט האנגלי "ביזון בריוני מהעיר באפלו הצק לבריון ביזוני המציק מהעיר באפלו", ניתן לכתוב בעזרת חזרה רצופה של שמונה פעמים על המילה "באפלו". דהיינו, Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo. באנגלית יש עוד משפטים כאלו, שיש להם משמעות, למרות שהם מכילים שמונה או יותר מילים שוות כתיב ושוות הגיה, למשל Police police Police police police police Police police (משטרת העיר פוליס משטרת את שיטור משטרת העיר פוליס) או James while John had had had had had had had had had had had a better effect on the teacher. בעברית, לעומת זאת, משפטים מסוג זה מכילים הרבה פחות מילים שוות כתיב והגיה, לדוגמה, אישה נעלה נעלה נעלה, נעלה את הדלת בפני בעלה. זאת משום, שהאנגלית עשירה מהעברית באוצר המילים, אך ענייה ממנה בהטיות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
80	הסימן שהבלשנים נותנים כיום לצליל המקורי של האות שי"ן שמאלית בעברית המקראית, האותיות שי״ן ימנית (שׁ), שי״ן שמאלית (שׂ) וסמ"ך (ס) ייצגו שלושה עיצורים שונים. כיום הבלשנים מסמנים עיצורים אלו בסימנים /ʃ/ ,‏/ɬ/ ו-/s/ בהתאמה. במשך הזמן התרחש מעתק הגאים, ודוברי העברית החלו לבטא את צליל הסמ"ך במקום את צליל השי״ן שמאלית המקורי. את צליל ה- /ɬ/ אפשר לשמוע עדיין בשפה היוונית. הוא מסומן באות היוונית פסי (Ψ). ביוונית מבוטא גם צליל הסמ״ך (/s/). הוא מסומן כסיגמא (Σ). אולם ביוונית לא קיים צלילה של השי״ן הימנית (/ʃ/). כתוצאה מזה, כמעט כל שם פרטי תנכ״י, שמבוטא בעברית בשי״ן ימנית, השתנה עם תרגום התנ״ך, דרך היוונית לשאר שפות אירופה, והוא נהגה כיום בשפות אירופה, בצליל המקורי של הסמ״ך. גם אבותיהם של דוברי הערבית חדלו לבטא את הצליל /ɬ/. אם כי במהלך התגבשות שפתם היו מעתקי הגאים שונים מאלו שהיו בעברית. לכן כיום, מילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן שמאלית, מכילות בערבית שי״ן ימנית (ش), ומילים עבריות רבות, שמכילות שי״ן ימנית, מכילות בערבית שי״ן שמאלית (س).	עריכה \| תבנית \| שיחה
81	בשפות טבעיות, למילים רבות יש יותר מפירוש אחד, ולאדם הפשוט קשה למצוא קשר בין הפירושים האלו. בעברית מודרנית, למילה "שָׁנָה", למשל, ישנם שלושה פירושים: "365 יום", "עשה שנית" ו"לָמַד". בשפת חז"ל יש למילה גם פירוש רביעי – "לימד". מתברר, "שנה" מלשון "למד" וגם מלשון "לימד", פירושן המקורי היה "חזר על החומר", או "שינן". לכן יש קשר בין פירושים אלו של המילה לבין הפירוש "עשה שנית". לקשר הזה בין פירושי אותה המילה קוראים "פוליסמיה", בתרגום חופשי: "שוני משמעות כביכול". אולם, לקשר בין "שנה" מלשון 365 יום ו"שנה" מלשון חזר, קוראים "הומונימיה", דהיינו, אחידות שם למילים שונות לחלוטין. המילים האלה אכן היו פעם שונות לחלוטין. המילה "שנה", מלשון "עשה שנית", כמו גם המילה "שניים", נהגו בשפות שמיות קדומות, כמו גם בערבית ספרותית, בעיצור המיוצג בערבית כ- ث, דהיינו Th. בעברית, העיצור הזה הפך לשי"ן ימנית ובארמית לתי"ו.	עריכה \| תבנית \| שיחה
82	פרנאו מנדש פינטו היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי. עלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו, "מסעות", ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה מוטלים בספק. סיפורי מסעותיו, שנערכו במשך עשרים שנה, היו כל כך יוצאי דופן – לדוגמה, הוא כתב ש"נפל בשבי שלוש עשרה פעמים ונמכר שבע עשרה פעמים" – שבדרך כלל התייחסו אליהם כאל סיפורי בדים. התייחסות זו חוללה משחק מילים על שמו: "פרנאו, מנטש? מינטו!" ("!Fernão, Mentes? Minto"), כלומר, "פרנאו, אתה משקר? אני משקר!".	עריכה \| תבנית \| שיחה
83	איור שחזורי של הקרדו מקסימוס מהתקופה הרומית, ירושלים המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר, שכונה או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפיסה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. למעשה, מקור המילה הוא בנוהג של הרומי לסלול בערים רבות שני רחובות מרכזיים: "קארדו מקסימוס" ו"דקומנוס" (כך חולקה גם ירושלים בעת העתיקה). הרחובות שנסללו לאורכה ולרוחבה של העיר חילקו אותה לארבע שכונות	עריכה \| תבנית \| שיחה
84	כידוע, אוצר המילים של השפות השמיות נשען ברובו על שורשים תלת עיצוריים. מה שפחות ידוע, זה שחלק מהשורשים האלו מתחלקים לקבוצות בעלות קשר משמעות, על פי שני העיצורים הראשונים שבאותם שורשים. למשל, שורשים שמתחילים ב פ' ר', משמעם "להוציא משהו ממשהו אחר": פר"א, פר"ד, פר"ה (לפרות ולרבות), פר"ז, פר"ח, פר"ט, פר"ך, פר"ם, פר"ס, פר"ע, פר"ף (נרדף לפר"ם) פר"ץ, פר"ק, פר"ר (לפורר) ופר"ש (גם פר"ש בש שמאלית וגם פר"ש בש ימנית). לכן ישנה השערה, לפיה חלק מהשורשים התלת עיצוריים המוכרים לנו, התפתחו משורשים דו עיצוריים.	עריכה \| תבנית \| שיחה
85	צירוף האותיות gh, באנגלית, מייצג הגאים שונים במילים שונות. במילה "ghost", למשל, הוא נהגה /ɡ/. במילה "laugh", למשל, הוא נהגה /f/. במילה "Edinburgh" הוא משמש תנועה דומה לצירי – /ə/. במילה "high", למשל, הוא מאריך את התנועה של ה-i מתנועה קצרה לארוכה. במילה "naughty", למשל, הוא משמש כאות שותקת. הבלשנים משערים, שבמקרה זה, המצב הלא נוח, בו רכיב כתיב אחד מייצג הגאים כה מגוונים, נוצר בעיקר משום שבעבר, ה-gh ייצג פונמה, שכבר לא קיימת יותר באנגלית. פונמה שנשמעה כמו כ"ף לא דגושה בעברית. מקרה דומה יש במלטית עם צירוף האותיות għ, שמחליף את האות עי"ן בשפה זו, מאז שזו עברה ליטון.	עריכה \| תבנית \| שיחה
86	למרות שבאנגלית יש מעל ארבעים פנומות (צלילים בסיסיים), ישנן רק 26 אותיות, שאמורות לסמן לצלילים אלו. זאת ועוד, חלק מהאותיות מסמנות פנומות זהים, כגון האותיות Q ו-K, שמסמנות תמיד אותו פנומה בדיוק. לכן, חלק מהאותיות באנגלית מסמנות פעם פנומה אחד, ופעם פנומה אחר. למשל האות O, מסמנת במילים GO ו-SO פנומה דומה לחולם, אך במילים TO ו-DO, פנומה דומה לשורוק. אולם, זה לא הפתרון היחיד לבעיה. פתרון אחר הוא ייצוג חלק מהפנומה בעזרת צירופי אותיות. כך, למשל, האות S, לבדה, מייצגת פנומה דומה לזה של האות סמ"ך. האות H, לבדה, מסמלת צליל דומה לזה של האות ה"א. אולם SH יחדיו מסמנות כמעט תמיד צליל דומה לזה של השי"ן הימנית. (אנגליות יש מעט מאוד מילים, כמו MISSHOOD, שבהן יש צליל סמ"ך ואחריו מיד צליל ה"א). אולם גם פתרון זה בעייתי. צירוף האותיות TH, למשל, מקודד לשני פנומה שונים. אחד כמו זה שבמילה THE, שמסומן בערבית באות ث, והשני כמו במילה THRUOGH, שמסומן בערבית ذ. עוד דוגמה היא צירוף האותיות EA. צירוף זה מסמן לפעמים פנומה דומה לחיריק מלא ולפעמים לצירה. כך המילים האנגליות "קורא" ו-"קרא" נכתבות אותו הדבר בדיוק – READ, אך נקראות אחרת. מעבר לזאת, יש גם צירופי אותיות, שיוצרים כפילות סימון, שלא מחפה על שום חוסר. האות P, לבדה, מסמנת אותו פנומה כמו פ"א דגושה, והאות F מסמנת פ"א, שאינה דגושה. אולם, קיים גם הצירוף PH, שמסמן גם הוא פ"א, שאינה דגושה, ויוצר כפילות עם ה-F.	עריכה \| תבנית \| שיחה
87	דמיס רוסוס עם תקליט פלטינה בסרט הישראלי, שהיה מועמד לפרס אוסקר, הבית ברחוב שלוש, מתפאר גיבור הסיפור סמי (עופר שלחין) בפני אהובתו, סוניה (מיכל בת-אדם), כי בעיר הולדתו, אלכסנדריה שבמצרים, הרבה אנשים מדברים הרבה שפות. ואכן, במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחת שלטון האימפריה הבריטית, עיר זו קיבצה הגירה מארצות רבות, ודוברו בה שפות רבות. הזמרים המפורסמים, דמיס רוסוס ובוב עזאם, שכל אחד מהם הוציא שורת להיטים בין לאומיים, בשלל שפות, גדלו בעיר זו, בתקופה זו. אדם מפורסם נוסף, שגדל שם בתקופה זו, והפגין שליטה מרשמה בשלל שפות וניבים, הוא המרגל הישראלי, אלי כהן. כהן גויס לאגף המודיעין של צה"ל בשנת 1960 ולאחר כשנה בלבד, הוא נחת בארגנטינה, וכמעט מיד החל לרגל אחרי הקהילה הסורית במקום, כהכנה לקראת שליחתו לסוריה עצמה. כהן הציג עצמו בארגנטינה כאדם בן 30, שחי עד גיל 14 בדמשק ומאז גר בארגנטינה. הוא הצליח להישמע אמין, למרות שמימיו לא היה קודם, לא בסוריה ולא בארגנטינה. למעשה גם לא בשום מדינה דוברת שום ניב של ספרדית. את הערבית המדוברת של סוריה הוא הכיר מבית הוריו, שהגיעו למצרים מחלב ומאימוני הכשרה בישראל (מגורים של מספר שבועות אצל גולים סוריים, בכפר פסוטה, שבגליל). אבל, ספרדית, הוא החל ללמוד באופן רשמי, רק בארגנטינה עצמה. בבית הספר של אליאנס באלכסנדריה, הוא למד צרפתית, עברית וערבית ספרותית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
88	ישנם שמות עצם, הקרויים על שם חומר הגלם, ממנו הם בדרך כלל עשויים. למשל, קרש החיתוך וקרש הגיהוץ עשויים לרוב מעץ. ישנם גם שמות עצם הקרויים על שם חומר גלם, ממנו הם עשויים רק לפעמים; דלפק המטבח לא בהכרח עשוי משיש – לרוב הוא עשוי מאבן אחרת, טבעית או מלאכותית. המשקפיים והספל לא תמיד עשויים מזכוכית, למרות ששמם, באנגלית, בא מהמילה "זכוכית". שעוות הנר עשויה רק לעיתים רחוקות משעווה – אפשר לגלגל שעווה, שמוציאים מכוורת דבורים, סביב פתיל, וכך להכין נר. אולם זו מעולם לא הייתה הדרך המקובלת להכין נרות. קיימים גם שמות עצם על שם חומר הגלם ממנו הם הוכנו בעבר: הנחושתיים כבר לא מנחושת, הסודה כבר לא מיוצרת בעזרת נתרן (סודיום), המגהץ עדיין קרוי באנגלית "ברזל", הלירה שטרלינג כבר לא עשויה מסגסוגת הכסף, סטרלינג (והיא כבר לא שוקלת ליברה / פאונד, שזה בערך חצי קילוגרם). למעשה, אמצעי התשלום כולם כבר אינם עשויים מסגסוגות כסף, למרות שבעברית ובצרפתית הם עדיין מכונים "כסף". מעבר לזאת, קיימים גם שמות עצם, הקרויים על שם חומר גלם, ממנו הם מעולם לא היו עשויים. צמר גפן דומה לצמר, אך מעולם לא הוכן מגפן. הוא עשוי מכותנה. כמו כן, הממתק "צמר גפן מתוק" / "שיערות סבתא", מעולם לא הוכן מצמר גפן או משיער. הוא תמיד הוכן מסוכר.	עריכה \| תבנית \| שיחה
89	אקליפטוס בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.	עריכה \| תבנית \| שיחה
90	תמונת לוויין של ביקני ביקיני הוא שמו של אטול באוקיינוס השקט ששמו בשפת הילידים הוא "מישור הקוקוס". בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה שימש האי כאתר ניסויים של תוכנית הגרעין האמריקאית. ימים ספורים לאחר הפיצוץ הראשון של מבצע פרשת דרכים, שהיה סדרת ניסויים בנשק גרעיני שנערכו באי, הוצג בצרפת דגם של בגד ים שלו שני חלקים. מעצבו, המהנדס לואי ריאר, טען כי בגד הים יעורר פרץ התלהבות בעוצמה "אטומית", וכינה אותו "ביקיני" על שמו של האי.	עריכה \| תבנית \| שיחה
91	שלט עם שם הכפריר פוּגינְג (בגרמנית: Fugging ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו". שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם. פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell". הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.	עריכה \| תבנית \| שיחה
92	פלמחניקים בהופעת הצ'יזבטרון. אחד מכינויי המחלקה הערבית של הפלמ"ח היה "מסתערבים", ובניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הכינוי אינו הלחם המילים "מסתערים" ו"ערבים". מחלקה זו כלל לא עסקה בהסתערויות, אלא בריגול. ״מִסתערובּין״, בערבית, משמעותו "מתחזים לערבים" – השורש הוא ע.ר.ב והבניין דומה לבניין השתפעל (إِسْتَفْعَلَ). מחלקה אחרת של הפלמ"ח, ששמה שאול מערבית הייתה הצ'יזבטרון. "כזב/שקר" בערבית זה כַּאדִ'בּ (كاذب), ובריבוי – כִּדְ'בַּאת (كِذْبَات). תת-קבוצה קטנה מערביי ישראל מבטאת בערבית מדוברת, את האות כ"ף, בתחילת מילים, כמו צ', ומכאן "צ'יזבת" או "צ'יזבט".	עריכה \| תבנית \| שיחה
93	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
94	לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").	עריכה \| תבנית \| שיחה
95	רקדן דיסקו דיסקו הוא סגנון מוזיקה, שקל לרקוד לפיו, בקצב גבוה, שהיה פופולרי בעולם בשנות ה-70. מקור השם "דיסקו" במילה הצרפתית "דיסקוטק". דיסקוטק הוא מועדון לילה לריקודים, בו מושמעת מוזיקה מתקליטים. שם זה למועדון ריקודים נטבע בשנת 1941, משם מועדון ספציפי, La Discothèque, שהיה ברחוב Rue de la Huchette, בפריז. המונח הצרפתי Discothèque, שפרושו תקליטיה או אוסף תקליטים, הוא הלחם המילה תקליט - Disque והמילה היוונית θήκη – ארגז או תיבה. בדומה למילה הצרפתית bibliothèque – ספרייה.	עריכה \| תבנית \| שיחה
96	נגיב מחפוז ש"י עגנון הוא הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. עובדה זו מאפילה על הישג גדול אחר, שקשור בזכייתו – נכון לשנת 2021, מתוך 118 חתני וכלות פרס נובל לספרות, הוא הראשון ואחד משני היחידים, שכתבו בשפה שמית. ב-1988 הצטרף אליו נגיב מחפוז (בתמונה), כותב הערבית. העובדה ששפה כה נפוצה, כמו הערבית, כמעט לא מיוצגת בין זוכי הפרס, אינה מקרית – יש ביניהם גם כותב מנדרינית בודד, מו יאן. לעומת זאת, חמישה מהזוכים כתבו בפולנית ושבעה מהזוכים כתבו בשוודית. שתי שפות אלו נדירות מאוד בלימודי שפה זרה, ונדירות יחסית כשפות אם. אם כי שוודית היא שפת אמם של חברי ועדת שופטי הפרס. ככלל, למעלה מתשעים אחוז מזוכי הפרס כתבו בשפות מענפים אירופאים של השפות ההודו-אירופיות, כשבערך חמישים אחוז מכלל הזוכים כתבו בגרמנית, צרפתית או אנגלית.	עריכה \| תבנית \| שיחה
97	שטר של 20 פרנק שווייצריים לשווייץ יש ארבע שפות רשמיות: גרמנית – ש-63% מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפות אם, צרפתית – ש-19% מאזרחיה דוברים כשפת אם, איטלקית – שבערך 4% מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפת אם, ורומאנש – שפתות מאחוז מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפת אם. לבד מארבע השפות הרשמיות, יש עוד שפות, שאזרחי שווייץ מדברים מזה מאות רבות של שנים, כמו הפרנקו-פרובנסאלית. על שטרות הכסף, שמוציאה ממשלת שווייץ (בתמונה), מופיעים הדפסים בארבע השפות הרשמיות. אך על בולי הדואר אין מקום להדפיס בארבע שפות, והדפסה רק באחת מהן תפגע במעמד האחרות. לכן על כל בוליה של שווייץ מצוינת המילה הלווטיה (Helvetia), שהיא שם המדינה בלטינית – שפה, שספק אם יש אזרח שווייצרי כל שהוא, שדובר אותה כשפת אם.	עריכה \| תבנית \| שיחה
98	המנון דרום אפריקה הוא ההמנון הלאומי היחיד בעולם הכתוב במספר שפות. בעוד שבהמנונים אחרים של מדינות רב-לשוניות קיימות גרסאות שונות להמנון מסוים, ההמנון הדרום-אפריקני בנוי מארבעה בתים וכתוב בחמש שפות מתוך 11 השפות הרשמיות של דרום אפריקה: קוסה, זולו, ססותו, אפריקאנס ואנגלית, כאשר החלקים השונים בהמנון מושרים כל אחד בשפה אחרת. הלחן של ההמנון משמש גם את המנון טנזניה ואת המנון זמביה, ובעבר גם את המנון זימבבואה, שכן שימש את המנון הקונגרס הלאומי האפריקני.	עריכה \| תבנית \| שיחה
99	הסימן @ במדינות שונות מכונה הסימן @, ששימושו העיקרי בציון כתובות דואר אלקטרוני, בכינויים שונים. בישראל מכנים את הסימן במילת הסלנג "שטרודל" (בשל המאפה הדומה לו בצורתו) או בחלופה העברית "כרוכית", באוסטריה – מולדת עוגת השטרודל – הוא מכונה "a מסחרי", באנגלית – "at" (אצל), בצ'כיה ובסלובקיה – "הרינג", בגרמניה ובסלובניה – "קופיף", ברומניה ובהולנד – "זנב קוף", ברוסיה – "כלבלב", בשוודיה ובדנמרק – "חדק של פיל", באיטליה ובצרפת – "חילזון", בקוריאה – "שבלול" ובאיסלנד – "אוזן".	עריכה \| תבנית \| שיחה
100	חיים חפר, 1983 משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות. על פי רוב, זו מידת הרשמיות, התקניות הדקדוקית או הסמנטית, (או ההגייתית) של תמליל. משלב גבוה קיצוני הוא ספק משלב וספק סוציולקט – דהיינו הניב של השכבה הסוציאלית המלומדת. עובדה זו הופכת את השימוש במשלב הזה לנושא נוח לבדיחות. בספרם של דן בן אמוץ וחיים חפר (בתמונה), "ילקוט הכזבים", מופיעה בדיחה בנושא: פעם טבע בכנרת המורה לעברית של דגניה א'. דווקא באותו זמן ישבו במקום המון חברה מהקורס לספורט של הפלמ"ח, אבל המורה צעק "הושיעו, הושיעו", ואיש לא הבין מה הוא רוצה.	עריכה \| תבנית \| שיחה