Loading AI tools
שפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוודית (ⓘⒾ) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות. היא מדוברת בפי תשעה מיליון איש בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשוודיה. משנת 2009 היא מוכרת כשפה רשמית בשוודיה.
 | |
| מדינות |
 שוודיה פינלנד אולנד |
|---|---|
| אזורים | צפון אירופה |
| דוברים | כ-13,200,000 |
| שפת אם | 10,000,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
שוודיה פינלנד אולנד |
| ארגון | האיחוד האירופי |
| מוסד | Svenska språknämnden – מועצת השפה השוודית |
| קוד שפה |
sv  |
| קוד ISO 639-1 |
sv |
| קוד ISO 639-2 |
swe |
| קוד ISO 639-3 |
swe |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שוודית מדוברת גם במחוז אולנד (Åland) בפינלנד. בפינלנד היבשתית שוודית היא שפתם הראשונה של כ-6% מהאזרחים, וזו שפה רשמית ובעלת מעמד שווה לפינית. כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שוודית, והיא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי.
השפה התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורווגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דובריה יכולים להבין דנית ונורווגית, ובייחוד נורווגית, הדומה לשוודית במבטאה. בימי הביניים עברה השפה שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה ה-16. ב-1786 נוסדה האקדמיה השוודית, שתפקידה לפקח על התפתחותה התקנית של השפה.
כשפה גרמאנית חולקת השוודית אוצר מילים נרחב גם עם הגרמנית ועם האנגלית. היא שאלה מילים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית (הגרמנית התקנית) במאות ה-16 וה-17, מהצרפתית במאה ה-18, ומהאנגלית במאה העשרים. בדומה לרוב השפות הסקנדיביות, האותיות C,Q,W,X,Z מופיעות במילים שאולות בלבד, והאות G כמעט ואף פעם לא נהגית.
עד המאה ה-13 נכתבה השוודית באמצעות האלפבית הרוני, אך עם התפשטות הנצרות בשוודיה החלו לכתוב את השפה באמצעות האלפבית הלטיני, בתוספת שלוש אותיות תנועה נוספות - å ,ä ו-ö. לפעמים נעשה שימוש גם באות התנועה ü לכתיבת שמות ממקור גרמני.
| העיצורים | ||
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Ch/ch | ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות e i y ä ö |
| ɧ | נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת לפני התנועות a o å u | |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת כשהלשון צמודה לאחורי השיניים |
| Dj/dj | j | נהגית כהגיית יו"ד עיצורית |
| Ff | f | נהגית כהגיית פ"א רפה |
| Gg | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני התנועות e i y ä ö |
| g | נהגה כהגיית גימ"ל בכל מקום אחר | |
| Gj/gj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
| Hj/hj | j | נהגים כהגיית יו"ד עיצורית |
| Jj | ||
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף לפני התנועות a o å u |
| ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת לפני התנועות e i y ä ö | |
| Kj/kj | נהגה כהגיית שי"ן שורקת | |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Lj/lj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Ng/ng | ŋ | נהגה כצליל n באנגלית אבל ארוכה |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Rr | r | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| ʁ | בדרום שוודיה נהגה כהגיית רי"ש מודרנית | |
| Rd/rd | ɖ | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית דל"ת כשקצה הלשון מופנה אחורנית |
| ʁd | בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב | |
| Rl/rl | ɭ | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית למ"ד כשקצה הלשון מופנה אחורנית |
| ʁl | בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב | |
| Rn/rn | ɳ | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית נו"ן כשקצה הלשון מופנה אחורנית |
| ʁn | בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב | |
| Rs/rs | ʂ | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית שי"ן |
| ʁs | בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב | |
| Rt/rt | ʈ | בצפון שוודיה ובמרכזה נהגה כהגיית ת"ו כשקצה הלשון מופנה אחורנית |
| ʁt | בדרום שוודיה נהגה כפי שנכתב | |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Sk/sk | sk | נהגה סְקְ לפני התנועות a o å u |
| ɧ | נהגה כהגיית כ"ף רפה ושורקת לפני התנועות e i y ä ö | |
| Sch/sch | נהגה כהגיית כ"ף רפה שורקת | |
| Sj/sj | ||
| Skj/skj | ||
| Stj/stj | ||
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו עם הלשון צמודה לאחורי השיניים |
| Tj/tj | ɕ | נהגה כהגיית שי"ן שורקת |
| Vv | v | נהגים כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | ||
| התנועות | |||
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי | דוגמה |
|---|---|---|---|
| Aa | [ä] | נהגית כהגיית פתח | ⓘⒾ |
| ː[ɑ] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית פתח אחורית מעט[1] | ⓘⒾ | |
| Ää | [e̞] | נהגית כהגיית צירי | ⓘⒾ |
| ː[ɛ] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית צירי פתוח מעט[2] | ⓘⒾ | |
| Åå | [ɔ] | נהגית כתנועה בין חולם ~ קמץ תימנית | ⓘⒾ |
| ː[o] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית חולם | ⓘⒾ | |
| Ee | [e̞] | נהגית כהגיית צירי | |
| ː[e] | בגרסתה הארוכה נהגה כהגיית צירי סגורה מעט[3] | ||
| Ii | [ɪ] | נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit | |
| [i] | נהגית כהגיית חיריק | ||
| Oo | [ʊ] | נהגית כהגיית קובוץ[4] | |
| ː[u] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית שורוק | ||
| Öö | ø̞ | נהגית כהגיית צירי מעוגלת[5] | |
| ː[ø] | בגרסתה הארוכה נהגית כהגיית ö הגרמנית או בדמיון ל-ir במלה האנגלית bird[6] | ||
| Uu | נהגית כהגיית U, רק מעט יותר לחוצה | ||
| ː[ʏ] | נהגית כהגיית i במלה האנגלית in אך מעוגלת[7] | ||
| Yy | ʏ | ||
| ː[y] | נהגית כהגיית חיריק מעוגלת | ||
בשוודית הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הראשונה, אך להברה המוטעמת יכולים להיות שני טונים: עולה ויורד.
תכונה של השפה השוודית (וכן של הדנית והנורווגית) המקלה מאוד על לומדיה היא היעדר מוחלט של נטיית פעלים לפי הגופים השונים. "אני הולך" ייאמר בשוודית jag går; "הם הולכים": de går; "הוא הולך": han går. כלל זה תקף אפילו עבור פעלים יוצאים מן הכלל, כגון "להיות".
בסיסי הפעלים הרגילים בשוודית עשויים להסתיים בעיצור או בתנועת a מה שאומר שלא ניתן להבחין בבסיס הפועל בצורת המקור, אך הבסיס מתגלה בצורת הציווי ביחיד. הבסיס נראה בבירור בנטיות ההווה (כפי שיפורט בהמשך) ומאחר שיש צורך בידיעת בסיס הפועל ליצירת כל צורות הפעלים הרגילים, צורת ההווה עדיפה לשינון מאשר צורת המקור.
בשוודית משתמשים במספר פועלי עזר המסייעים לבנות משפטי תיאור ומשפטי פעולה בזמנים שונים.
| פועלי העזר בשוודית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת המושלם | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| vara - להיות | är | var | varit | vard | varande | ||||||
| ha (hava) - שייכות | har | hade | haft | havd | havande | ||||||
| Bli (bliva) - להיהפך | blir | blev | blivit | bliven | blivande | ||||||
| skola - היתכנות | skall (ska) | skulle | skolat | skolad | skolande | ||||||
בפעלים רגילים זמן ההווה נוצר באמצעות תוספת -r לבסיסי פעלים המסתיים בתנועת a, ובאמצעות תוספת -er לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור. פעלים בני הברה אחת בצורת המקור הם לרוב בלתי רגילים וצורת ההווה שלהם נוצרת לרוב באמצעות תוספת -r.
בפעלים רגילים זמן העבר נוצר באמצעות תוספת -de לבסיסי פעלים המסתיימים בתנועת a או בעיצור קולי, ובאמצעות תוספת -te לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור אטום.
זמן העתיד נוצר באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן ההווה ובצורת המקור של הפועל העיקרי.
דרך התנאי נוצרת באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן עבר ובצורת המקור של הפועל העיקרי, מציין תנאי הווה שהוא תנאי היפותטי.
זמני הפרפקט מופקים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר ha – שייכות בזמנים שונים וצורת הפרפקט. בפעלים רגילים צורת הפרפקט נוצרת באמצעות תוספת -t לבסיס הפועל.
בפעלים רגילים נוצר באמצעות תוספת -nde לצורת המקור של הפועל בפעלים בני מעל הברה אחת, בפעלים בני הברה אחת נוצר באמצעות תוספת -ende לצורת המקור של הפועל.
בינוני ההווה משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני ההווה משמש גם כשם הפעולה.
בניגוד לאנגלית בינוני ההווה אינו יוצר זמנים מתמשכים עם הפועל "להיות".
בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בתנועת a, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיס הפועל. בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בעיצור, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיסים המסתיימים בעיצור קולי, ותוספת -t לבסיסים המסתיימים בעיצור אטום.
בינוני העבר משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני העבר משמש גם את דרך הסביל כאשר מופיע לאחר נטיות פועל העזר bli, שמשמעותו "להיהפך" בזמנים שונים.
| פועלי מצב בשוודית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת המושלם | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| Vilja - לרצות | vill | ville | velat | velad | viljande | ||||||
| Kunna - להיות יכול | kan | kunde | kunnat | kunnad | kunnande | ||||||
| Måsta - להיות מוכרח | måste | måste | måst | måstad | måstande | ||||||
| Låta - לאפשר | låter | lät | låtit | låten | låtande | ||||||
| Få - להיות רשאי ל... | får | fick | fått | fådd | fående | ||||||
| Må - להתאפשר/להרגיש | må | måtte | mått | mådd | mående | ||||||
| Böra - להיות אמור ל... | bör | börde | bort | börd | börande | ||||||
| Töra - להיות עשוי ל... | tör | torde | tort | törd | törande | ||||||
| Bruka - להיות רגיל ל... | brukar | brukade | brukat | brukad | brukande | ||||||
| Behöva - להיות זקוק ל... | behöver | behövde | behövt | behövd | behövande | ||||||
| Lära - לימוד/הדרכה | lär | lärde | lärt | lärd | lärande | ||||||
בעבר, התקיימו בשוודית שלושה מינים דקדוקיים (זכר, נקבה ונייטרלי), בדומה לשפות גרמאניות אחרות. עם הזמן, מיני הזכר והנקבה התאחדו למין אחד. כתוצאה מכך, כיום לשמות העצם ביחיד שני מינים בלבד בשוודית, אוטרום (מבחינה היסטורית איחוד של הזכר והנקבה) והמין הנייטרלי (ניטרום). התווית המסתמת en מופיעה לפני שם עצם ממין האוטרום, בעוד התווית המסתמת ett מופיעה לפני שם העצם מהמין הנייטרלי. תפקידה של תווית זו זהה לתפקידה בשפות אחרות (a/an באנגלית, למשל).
ליידוע שם העצם ממין האוטרום מתווסף en, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. ליידוע שם העצם מהמין הנייטרלי מתווסף et, כאשר ה־e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. כאשר לשם העצם המיודע מתווסף תואר, נוספת התווית den לפני שם התואר שלפני שם העצם ממין האוטרום, והתווית det נוספת לפני שם התואר שלפני שם העצם מהמין הנייטרלי.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den här ("זה שפה") או בקיצור denna.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den där ("זה ששם").
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det här או בקיצור detta.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det där.
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועת a, תנועה זאת מותמרת בהם לסיומת or.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועה שאינה תנועת a נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בעיצור נוספת להם הסיומת ar.
רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ בהם הטעם הוא על ההברה האחרונה, או שהם בני הברה אחת, הריבוי נעשה באמצעות הסיומת er.
בחלק משמות העצם בהם הריבוי הוא באמצעות הסיומת er ישנו שינוי תנועה בשם העצם לפי התבנית הבאה: a>>ä o>>ö ä>>å.
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בתנועה, נוספת להם הסיומת n. כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בעיצור, צורת הרבים שלהם היא כצורת היחיד.
ליידוע שם עצם ברבים נוספת הסיומת na על סיומת הרבים (כאשר סיומת הרבים מסתיימת ב־n אז ביידוע נוסף רק a), שמות העצם שאינם מקבלים סיומת ברבים, ליידועם נוספת הסיומת en. כאשר שם העצם המיודע מתואר נוספת התווית de לפני שם התואר שלפני שם העצם ברבים.
ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de här או בקיצור dessa. ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de där.
בשפה השוודית התארים מתאימים לשם העצם במין ובמספר. ישנן שתי מערכות לנטיית התואר השוודי: הנטייה החזקה והנטייה החלשה.
הנטייה החלשה משמשת לתיאור שם עצם מיודע, ויש בה תוספת a לשם התואר ולפניו אחד הכינויים den או det בהתאם למגדר שם העצם ביחיד (den למגדר הנפוץ ו־det למגדר הנייטרלי) ו־de לפני שם העצם ברבים.
הנטייה החזקה משמשת לתיאור שם עצם בלתי מיודע. בנטייה זו צורת התואר הבסיסית משמשת את המגדר הנפוץ בצורת היחיד, ולצורך יצירת המגדר ביחיד נייטרלי נוסף t לשם התואר, אם שם התואר מסתיים ב־d או dd בצורה הנייטרלית זה מותמר ב־t או tt בהתאמה. לשם התואר ברבים נוסף a.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
