س

האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי. לפניה באה האות זאי ואחריה שין.

סין
תחילית:			سـ
אמצעית:			ـسـ
סופית מחוברת:			ـس
סופית לא מחוברת:			س
אלפבית ערבי
ا	ب	ت	ث	ج	ح
خ	د	ذ	ر	ز	س
ش	ص	ض	ط	ظ	ع
غ	ف	ق	ك	ل	م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ﺓ ﻯ ء ال ﻻ
אותיות חיצוניות
ﭖ ﭺ ژ ﭪ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ

סין מייצגת את העיצור /s/ (כמו סמ"ך).

בערבית סטנדרטית, סין המנוקדת בפתחה המתווספת לפעלים בהווה משנה אותם לזמן עתיד. תחילית זו היא קיצור של سوف (סַוופַ) מילית המציינת עתיד, כמו will (וויל) האנגלית. ברוב הניבים המדוברים אות אחרת משמשת לתכלית זו, כך למשל בערבית מצרית יכולות לעשות זאת חא או הא, כשהן מתחלפות ביניהן כמעט באופן אידיולקטי.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין ומצד שמאל, כשאר האותיות למעט "דוד' ארז".

סין אומנם מייצגת את הצליל של "סמך" הפיניקית, אבל היא התפתחה דווקא מ"שן". והאות שין, ش, עוצבה כגרסה של סין, س. באלפבית הערבי אין מקבילה ל"סמך" הפיניקית. המקבילות של סין באלפביתים שמיים מייצגות דווקא את העיצור /ʃ/ (כמו שי"ן ימנית), בהתאם לאות "שן" הפיניקית שממנה התפתחו. לעומת זאת, באלפבית היווני התרחש אותו תהליך שהתרחש באלפבית הערבי, שגרם לכך שהאות התפתחה מ"שן" בעוד צלילה הוא כשל "סמך", ולכן המקבילות של סין באלפביתים האירופיים זהות לה גם בצליל:

• אלפבית עברי – ס, שׂ (שין שמאלית)
• אלפבית לטיני – S,s
• אלפבית יווני – Σ,σ/ς
• אלפבית סורי – ܫ
• אלפבית קירילי - С,с

נהוג לתעתק את האות س לעברית באות סמ"ך.^[1][2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא س בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. טבלת התעתיקים של סדרת מכתוב • שלח, באתר שלח, ‏2019-01-30
2. כללי התעתיק, באתר האקדמיה ללשון העברית