ביות בעלי חיים

ביות בעלי חיים (לעיתים משתמשים במושג תִּרבות בעלי חיים) הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו. יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותם הטבעית (דבורי דבש, תולעי משי), יש כאלה שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלה שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק והכלבים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם החיים עדיין חיי בר.

המונח "בהמה" מפנה לכאן. לערך העוסק בהגדרה הלכתית, ראו בהמה וחיה בהלכה.

סאמי מקבץ איילי צפון בשוודיה, בעלי שימוש רב תכליתי: משיכת מזחלות, אספקת בשר, התקנת ביגוד מהפרווה.

בוליביאני והאלפקה שלו

אישה קצ'ואנית ולמות מצויות

החמור שבוית מהערוד משמש בעיקר כבהמת משא

הגמל מכונה "ספינת מדבר" בשל עמידותו הגבוהה למקומות צחיחים, משמש כבהמת משא במדבר

ביות של בעלי חיים שונה מאילוף. אילוף הוא שינוי התנהגותי מותנה של בעל חיים אינדיבידואלי, כדי להפחית את ההימנעות הטבעית שלו מבני אדם, ולהקנות לו את היכולת לסבול נוכחות של בני אדם. ביות הוא שינוי גנטי קבוע של שושלת צאצאים המוביל לנטייה תורשתית להגיב בשלווה לנוכחות אנושית.

סקירה כללית

ביות, מהשפה הלטינית domesticus, 'שייך לבית',^[1] הוא "מערכת יחסים הדדית רב-דורית מתמשכת שבה אורגניזם אחד מקבל מידה משמעותית של השפעה על הרבייה והטיפול באורגניזם אחר על מנת להבטיח אספקה סדירה יותר של משאב בעל עניין, שבאמצעותו האורגניזם המביית משיג יתרון על פני פרטים שנשארים מחוץ למערכת יחסים זו, ובכך יוצא נשכר. הביות הוא תהליך קו-אבולוציוני הנובע מתהליך של הדדיות (mutualism), שבו מין אחד (המין המביית) בונה סביבת מחיה שבה הוא מנהל באופן פעיל את ההישרדות והרבייה של המין האחר (המין המבוית), כדי לספק לעצמו משאבים ושירותים שונים.

תהליך הביות מאפשר הגברת כושר האורגניזמים החיים בתוך מערכת יחסים הדדית, לאבולוציה של תכונות המבטיחות קשר יציב של ביות על פני דורות. בתהליך הביות מתקיימים יחסים הדדיים שבהם שני בעלי החיים זוכים לשיפורים של תפוקת הרבייה של צמחי יבולים, בעלי חיים וחיות מחמד בהשוואה לזו של אבותיהם הפראיים.

בתי ביות סיפקו לבני אדם משאבים עליהם שלטו בצורה מבוקרת ובטוחה יותר והניעה את הגברת תפוצת האוכלוסייה של בעלי החיים המבויתים על פני כל כדור הארץ.

הביות איננו התהליך היחידי בטבע לחיים משותפים בין שני אורגניזמים. הדדיות ביולוגית אינה מוגבלת לבני אדם בעלי גידולים ביתיים ובעלי חיים, אלא מצויה היטב במינים לא אנושיים, במיוחד בקרב מספר חרקים חברתיים, למשל הדדיות בין נמלים ופטריות הקיימת בין נמלים חוטבות עלים ופטריות מסוימות.

ההיסטוריה של הביות

ילדה מאכילה עיזים מבויתות בחצר ביתה במושב חרות

במשך שנים רבות חיו ההומינידים ובעלי החיים בטבע זה לצד זה, ולעיתים אכלו זה את זה, מבלי שהאדם יצר שינוי התנהגותי או פיזי בבעלי החיים. משערים כי הביותים הראשונים לא היו פרי מחשבה או רצון, אלא נגרמו כתוצאה מתועלת הדדית שהפיקו החיה והאדם מהקשר שנוצר ביניהם. לדוגמה: הזאב שהתריע מפני הגעת טורפים וקיבל בתמורה שאריות מזון מהציד. מניחים שבעל החיים הראשון שבוית הוא הכלב ומעריכים שביותו החל כבר כ-12,000 שנה לפני זמננו בתרבות הנאטופית. אולם, יש ראיות לקשר בין בני אדם לבין זאבים במשך 150,000 שנה. הביות של בעלי חיים וצמחים נגרם עקב השינויים האקלימיים והסביבתיים שהתרחשו לאחר שיא תקופתה הקרח האחרונה לפני כ-21,000 שנה ונמשכים עד היום. שינויים אלה הקשו על השגת מזון. בעל החיים המבוית הראשון היה הזאב (Canis lupus) לפני לפחות 15,000 שנה. תקופת הדריה הצעירה שהתרחשה לפני 12,900 שנה, הייתה תקופה של קור וצחיחות עזים שחייבו את בני אדם להגביר את אסטרטגיות החיפוש אחר תנאי מחיה. עם תחילת תקופת ההולקן שהחל ללפני 11,700 שנה ועד ימינו אלה, נוצרו תנאי אקלים נוחים אשר אפשרו גידול אוכלוסיות אנושיות ולהובלה לתהליכי ביות בקנה מידה קטן של בעלי חיים וצמחים. תהליכים אלה אפשרו לבני האדם להגדיל את כמות המזון שהיו משיגים באמצעות ליקוט כציידים-לקטים. כתוצאה מתהליך הביות והברירה הלא-טבעית שגרם האדם לבעלי החיים, רוב בעלי החיים המבויתים עברו שינויים התנהגותיים ופיזיים שאיפשרו הסתגלות טובה יותר לצרכיו של האדם.

תהליך הביות היה בין הגורמים שאפשרו לבני האדם שחיו בחברות של ציידים-לקטים לעבור להתיישבות קבע וחקלאות. בתהליך הביות מקורות המזון (בשר ותוצרים אחרים) הפכו לזמינים יותר ואפשר היה להשיגם ללא נדודים. באזורים שונים בעולם בויתו בעלי חיים או שנעשה שימוש בבעלי חיים שכבר בויתו לשם נשיאת משאות. כך בויתו הסוס, החמור, הפרד, הגמל, השור, היאק, הלמה, התאו, וגם כלבים ואיילים לגרירת מזחלות.

פיל עם רוכב. הפיל האסייני אינו מבוית אלא מאולף לחיות עם אדונו.

ראיות מוקדמות לכוורנות מציורי סלע מתארכות את ביות הדבורים 15,000 שנה לפני זמננו. העז, הכבש והחזיר בויתו בערך 10,000 שנה לפני זמננו באסיה. יש ראיות ארכאולוגיות לביות סוג של חתול סביב 9,500 לפני זמננו.^[2] הראיות המוקדמות ביותר לביות הסוס שכנראה קרה בצפון רוסיה מתוארכות ל-6,000 לפני זמננו. זנים קטנים יותר של סוסים בויתו כ-5,000 שנה לפני זמננו.

במהפכה הנאוליתי שהובילה את האדם מתקופת הלקטים-ציידים לתקופה החקלאית התפתחה קהילות חקלאיות ברחבי אירואסיה, צפון אפריקה ודרום ומרכז אמריקה. באזור הסהר הפורה, לפני 10,000-11,000 שנים. ממצאים בארכאוזואולוגיה מצביעים על כך שבקר זבו הדבש (zebu) באזור בלוצ'יסטן המצוי בדרום-מערב פקיסטן, בויילתו 2,000 שנה מאוחר יותר. במזרח אסיה לפני 8,000 שנה בויתו חזירים מחזירי בר שהיו שונים גנטית מאלה שנמצאו בסהר הפורה. הסוס בוית בערבות מרכז אסיה לפני 5,500 שנה. התרנגולת בויתה בדרום מזרח אסיה והחתול בוית במצרים לפני 4,000 שנה.

אבולוציה של הטמפרטורה על פני כדור הארץ לאחר תקופת הקרח התפתחות הטמפרטורות בתקופה הפוסט-קרחונית, לאחר שיא תקופת הקרח האחרונה, מציגה טמפרטורות נמוכות מאוד ברוב חלקי הדריאס הצעירים, ועולה במהירות לאחר מכן ומגיעה לרמה של ההולוקן החם, המבוססת על ליבות הקרח של גרינלנד

הנתונים הארכאולוגיים והגנטיים מצביעים על כך שזרימת גנים דו-כיוונית ארוכת טווח בין חיות בר וחיות ביתיות, כולל חמורים, סוסים, גמלים מהעולם החדש והישן, עיזים, כבשים וחזירים הייתה נפוצה. לאור חשיבות תהליך הביות לתרבות האנושית וערכו כמודל לשינוי אבולוציוני ודמוגרפי, הביות עניין מדענים ממדעי הארכאולוגיה, הפליאונטולוגיה, האנתרופולוגיה, הבוטניקה, הזואולוגיה, הגנטיקה ומדעי הסביבה. בין העופות, המין הביתי העיקרי כיום הוא התרנגולת, החשוב לאספקת בשר וביצים, אם כי לעופות כגון, תרנגול הודו, אווזים, ברווזים, עופות הים ומינים רבים אחרים, ערך כלכלי. ציפורים מוחזקות גם כציפורי כלוב, ציפורי שיר ותוכים.

ביות חסרי החוליות הוותיקים ביותר הם דבורת הדבש ותולעת המשי. תהליך הביות והפיזור של הזנים המבויתים הושפע מאוד מהקשר בין החצי המערבי לחצי המזרחי של כדור הארץ, לאחר גילוי יבשת אמריקה על ידי האירופאים.

שם	תמונה	תאריך ביות משוער	מיקום	שימושים
אלפקה		בערך 5,500 לפני זמננו	פרו	צמר, בשר, חלב ומשא
בנטנג		לא ידוע	דרום-מזרח אסיה	בשר, חלב ומשא
גמל חד-דבשתי		בערך 4,500 לפני זמננו	חצי האי ערב	בשר, רכיבה ומשא
גמל דו-דבשתי		בערך 4,500 לפני זמננו	אסיה המרכזית	בשר, רכיבה ומשא
חתול		בערך 9,500 לפני זמננו	הסהר הפורה - המזרח התיכון	הדברת מזיקים ומחמד
פרה		בערך 10,000 לפני זמננו	מצרים או אפריקה שמדרום לסהרה	בשר, חלב ומשא
כלב		בערך 12,000 לפני זמננו	אסיה או המזרח התיכון	שמירה, ציד, נחייה, גישוש ומחמד
חמור		בערך 6,000 לפני זמננו	מצרים	משא ורכיבה
גאיאל		לא ידוע	דרום-מזרח אסיה	בשר, חלב ומשא
עז		בערך 10,000 לפני זמננו	המזרח התיכון	בשר, חלב וצמר
חזיר ים		בערך 900 לספירה	פרו	בשר ומחמד
סוס		בערך 6,000 לפני זמננו	אוקראינה	רכיבה ומשא
למה		בערך 5,500 לפני זמננו	פרו	בשר, חלב, צמר ומשא
ארנבון		בערך 3,500 לפני זמננו	אירופה	בשר, פרווה ומחמד
פנינייה		בערך 4,400 לפני זמננו	אפריקה	בשר ביצים ונוצות
חזיר		בערך 10,000 לפני זמננו	סין ואירופה	בשר
אייל הצפון		בערך 5,000 לפני זמננו	צפון רוסיה	בשר, עור, חלב ומשא
כבשה		בערך 10,000 לפני זמננו	המזרח התיכון	בשר, חלב וצמר
תאו המים		בערך 6,000 לפני זמננו	סין	בשר, חלב ומשא
זבו		בערך 10,000 לפני זמננו	הודו	בשר, חלב ומשא
יאק הבית		בערך 4,500 לפני זמננו	נפאל	בשר, חלב, פרווה ומשא
דבורת הדבש		בערך 6,000 לפני זמננו	דרום אסיה	דבש
טוואי המשי		בערך 5,000 לפני זמננו	סין	משי ומחמד
אווז הבית		בערך 7,000 לפני זמננו	מצרים וסין	בשר, ביצים, נוצות ושמירה
ברווז הבית		בערך 6,000 לפני זמננו	סין	בשר, ביצים ונוצות
יונת הבית		בערך 5,000 לפני זמננו	חופי הים התיכון	בשר, ביצים, נוצות, דואר ומחמד.
יונה ברברית		בערך 2,500 לפני זמננו	צפון אפריקה	מחמד
תרנגול		בערך 5,500 לפני זמננו	דרום-מזרח אסיה	בשר, ביצים ונוצות
חמוס הבית		בערך 3,500 לפני זמננו	אירופה	מחמד והדברת מזיקים
תרנגול הודו		בערך 2,000 לפני זמננו	מקסיקו	בשר, ונוצות
יחמור		בערך 3,000 לפני זמננו	חופי הים התיכון	בשר ועור
אוגר		שנות - 30	ארצות הברית	מחמד
שועל		המאה ה-19	אירופה	מחמד
מינק		המאה ה-19	אירופה	שימוש בפרווה ומחמד
קנרית		המאה ה-15	האיים הקנריים	מחמד
דג זהב		המאה ה-4	סין	מחמד
קוי		המאה ה-19	יפן	נוי ומחמד
שליו יפני		המאות 12 - 20	יפן	בשר, ביצים ומחמד

תאריכים אלה אינם מוחלטים, והם נשענים על ראיות מועטות בלבד.

מטרות הביות

• שמירה ורעיית בעלי חיים
• חברה והפגת בדידות
• שימוש בכוח הפיזי (תחבורה, הנעת משאות, הנעת מיכון חקלאי, שאיבת מים, סיבוב אבני ריחיים)
• מקורות מזון ישירים: אכילת בשר (שתיית דם בהמות בכמה שבטים).
• מקורות מזון עקיפים: שימוש בתוצרים (חלב, ביצים, דבש).
• עזרה בהשגת מזון (ציד).
• מקור לתוצרי משנה (צמר, משי, דונג, עור, פרווה, דבק, נוצות, מיתרים) ושימוש בהפרשות לדישון (צואה ושתן), כחומר בעירה ובנייה (גללים),
• תקשורת (יונת דואר).

Aelurodon stirtoniיונק נכחד ממשפחת הכלביים, חי במהלך תקופת המיוקן באמריקה הצפונית לפני 16–53 מיליון שנים..

ביות הכלב

ערך מורחב – ביות גזעי כלבים עתיקים
Aelurodon stirtoni

ביות הכלב התרחש לפני 14,000 - 100,000^[3] שנים, ויש הגורסים שאף לפני 135,000 שנים.^[4] יש הסבורים שהוא התרחש פעמים רבות ובאופן בלתי תלוי.^[5]לתהליך זה היו השפעות רבות על האדם ויש הרואים בתהליך סימביוזה לכל דבר בין האדם לכלב.^[6][7] ביות הכלב התרחש בתקופת הציידים-מלקטים, לפני התקופה החקלאית.

הכלב היה המין המבוית הראשון^[8] ברחבי אירואסיה לפני סוף עידן הפליסטוקן המאוחר, שנים רבות לפני טיפוח וביות של בעלי חיים אחרים.^[9] תהליך הביות של חיות רבות על ידי האדם כלל הקטנה של מוח החיות המבויתות. אזורי מוח ששימשו בטבע חיות האלה עבור תפקודים שהאדם החל לעשות במקומן במהלך הביות הצטמקו. רקמת עצב דורשת אנרגיה רבה. מוטנט שבו הצטמק אזור מוחי שכבר אינו בשימוש, צורך פחות אנרגיה, הוא בעל יתרון אבולוציוני. אזורי מוח העוסקים בקבלת החלטות וזיהוי סכנות מצומקים אצל חיות מבויתות בהשוואה לחיות הבר.

אחת העדויות המוקדמות ביותר לביות הכלב היא קבורה של גור זאבים או כלבים ביחד עם אישה באתר הנאטופי עינן בעמק החולה בישראל, המוצגת במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך. זוהי הקבורה הידועה המוקדמת ביותר של גור זאב או כלב (קשה להבדיל ביניהם בגיל צעיר לפי השלד), וגילה כ־14,000-15,000 שנה, לפי תיארוך פחמן 14 מכויל. קבורות כלבים מהתרבות הנטופית נמצאו גם בטרסת מערת היונים בגליל המערבי.^[10][11]

בניגוד למינים ביתיים אחרים שנבחרו בעיקר עבור תכונות הקשורות לייצור, כלבים נבחרו בתחילה בגלל התנהגותם. הנתונים הארכאולוגיים והגנטיים מצביעים על כך שזרימת גנים דו-כיוונית ארוכת טווח בין חיות בר וביתיות - כולל חמורים, סוסים, גמלים מהעולם החדש והישן, עיזים, כבשים וחזירים^[12] - הייתה נפוצה. מחקר אחד הגיע למסקנה שברירה אנושית לתכונות ביתיות כנראה מונעת את ההשפעה ההומוגנית של זרימת גנים מחזירי בר לחזירים ויצרה איים של ביות. אותו תהליך עשוי היה לחול גם על בעלי חיים מבויתים אחרים.

סיבות וקריטריונים לביות

מינים מסוימים של בעלי חיים ופרטים מסוימים בתוך המינים הללו, מתאימים יותר לביות בגלל חוסר יכולת להגן על עצמם.^[13] היותם מתאימים לביות מסיבות אלה:

• הגודל וארגון המבנה החברתי.
• הזמינות ומידת הסלקטיביות בבחירת בני הזוג.
• הקלות והמהירות שבה ההורים מתחברים לילדיהם והבשלות והניידות של הצעירים לאחר לידה.
• מידת הגמישות בתזונה ובהסתגלות לבתי גידול.
• התגובות לבני אדם וסביבות חדשות, ואפי התגובה לגירויים חיצוניים.

ג'ארד דיימונד בספרו רובים, חיידקים ופלדה מ-1997 מתאר שישה קריטריונים לביות.^[14][15] לפי התאוריה שלו, רק התאמה לכל ששת הקריטריונים מאפשרת ביות של בעל החיים, ולכן מתוך המגוון הרב של בעלי חיים המצויים בטבע, רק מעטים מאוד ניתנים לביות^[6][13] לפי הקריטריונים הבאים:

1. תזונה גמישה: בעלי חיים שניזונים ממגוון של מקורות מזון ויכולים להתקיים על מזון זול יחסית. מבחינה זאת רוב אוכלי הבשר אינם מתאימים לביות, כי מזונם יקר ויש לספק להם בעלי חיים אחרים למאכל, וגידולם של אלה דורש משאבים נוספים. אוכלי בשר שבויתו ככלבים וחתולים, הם בדרך-כלל מינים שמסוגלים להתקיים במידה מסוימת גם על מזון צמחי, וכאלה שניזונים ממגוון של בעלי-חיים החיים בסמיכות לאדם. אוכלי עשב מתאימים לביות במידה והם ניזונים מסוגים שונים של עשבים נפוצים.
2. התבגרות מהירה: בעלי חיים בעלי משך היריון קצר יחסית, שמגיעים לבגרות מינית בתוך שנים מעטות לכל היותר. התבגרות מהירה מאפשרת לבני האדם התערבות ברבייה והשבחת גזע. גורי כלבים, למשל, נולדים תוך שבועות אחדים של הריון ומגיעים לבגרות בתוך שנה בערך. אצל פילים, לעומת זאת, משך ההיריון ארוך מאוד והתבגרות איטית. לפיכך פילים אינם מתאימים לביות. דיימונד מבהיר שאין להתבלבל ביון ביות לבין פילים בשביה: פילים אלה אינם מבויתים אלא מאולפים.
3. אפשרות לרבייה בשביה: בעלי חיים שאינם מסוגלים להזדווג ולהתרבות בשביה אינם מתאימים לביות. למשל, קשה להרבות יצורים כמו הפנדה והצ'יטה בשביה.
4. מזג נוח וידידותי לאדם: מסוכן להחזיק בשבי יצורים גדולים שהם תוקפניים כלפי בני אדם. לתאו האפריקני, לדוגמה, יש מזג לא צפוי והוא מסוכן ביותר לבני האדם, בניגוד לתאו האסייתי שבוית בזכות מזגו. בעלי חיים שנבהלים בקלות גם הם אינם מתאימים לביות. היעל, לדוגמה, נבהל בקלות מבני אדם ונוטה לברוח, ובעל יכולת קפיצה גבוהה המאפשרת לו לברוח בקלות ממקום סגור.
5. היררכיה חברתית ניתנת לשינוי: בעלי חיים חברתיים שקשורים זה לזה בקשרי שליטה ומסוגלים לראות בבן אדם את החוליה הגבוהה ביותר בשרשרת השליטה כאשר בן האדם ממלא את תפקיד ה"מנהיג" ותופס את מקומו של אחד הפרטים הדומיננטיים בלהקה או בעדר.
6. אינסטינקט העדר: בעלי חיים שחיים בלהקות גדולות או בעדרים וקל לכנס אותם במקום סגור, ולרוב אינם נרתעים מהצפיפות.

תסמונת ביות היא חבילת התכונות הפנוטיפיות המתעוררות במהלך הביות המבדילות בעלי החיים המבויתים לאבותיהם הפראיים. הוא כולל צייתנות מוגברת ואילוף, שינויים בצבע הפרווה, הקטנת גודל השיניים, שינויים במורפולוגיה קרניופציאלית (Craniofacial), שינויים בצורת האוזן והזנב תכופים יותר וללא מחזורי ייחום עונתיים., שינויים ברמות ההורמונים האדרנוקורטיקוטרופיים, שינוי בריכוזים של מספר נוירוטרנסמיטורים, הארכות בהתנהגות של צעירים והפחתה הן בגודל המוח הכולל והן באזור.

ביות של יונקים

תחילתו של ביות בעלי חיים כללה תהליך קו-אבולוציוני ממושך של שני בעלי חיים, עם שלבים מרובים לאורך מסלולי אבולוציה שונים. ישנם שלושה מסלולים עיקריים בהם התפתח תהליך הביות של מרבית בעלי החיים המבויתים:

1. מסלול commensals, בעלי חיים המותאמים לחיים משותפים עם האדם (כלבים, חתולים, ייתכן חזירים).

2. חיות בר המתאימות למאכל אדם (כבשים, עיזים, בקר, תאו מים, יאק, חזירים, איילים, לאמה ואלפקה).

3. בעלי חיים המיועדים למשאבי עבודה (סוס, חמור, גמל).

4. בעלי חיים המיועדים כמשאבי מחקר. העכבר עבר הליכי ביות בתחילת המאה ה-18 כחית מחמד בסין^[16] ומאוחר יותר באירופה ושימש כאב טיפוס לעכבר המעבדה שהתפתח כתוצאה מזיווג בין שני תת-המינים M. m. domesticus, M. m. musculus.^[16]

ביות של עופות

עופות מבויתים הם עופות שגדלו לבשר וביצים:^[17] כמה תרנגולאים (עוף, תרנגול הודו, עוף ים) ועופות מים Anseriformes (ברווז, אווז, ברבור ). קבוצה נוספת של עופות הם אלה המבויתים באופן נרחב כציפורי כלוב כציפורי שיר ותוכים. עופות אלה אלה משמשים הן להנאה והן למחקר.^[18] יונת הבית) שימשה הן למאכל והן כאמצעי תקשורת בין מקומות מרוחקים באמצעות ניצול יצר הביות של היונה; מחקרים מראים שהעופות בויתו כבר לפני 10,000 שנה.^[19] מאובני תרנגולות בסין תוארכו לפני 7,400 שנה. האב הקדמון הפראי של התרנגולת הוא Gallus gallus, עוף הג'ונגל האדום של דרום מזרח אסיה. נראה שהוא נשמר בתחילה ללחימת תרנגולים ולא למאכל.^[20]

ראו גם

• ביות
• בעלי חיים בשביה
• גידול בעלי חיים
• ארכאוזואולוגיה
• טיפול בעזרת בעלי חיים

לקריאה נוספת

• עדיה לוי-סוארו (עורכת), מחיות-הבר לחיות-הבית - ביות בעלי-חיים מימי קדם ועד ימינו, הוצאת מוזיאון ישראל, אגף הנוער, 1990
• ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, הוצאת עם עובד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מינים מבויתים בוויקישיתוף

• איך הפך הזאב הרע לידידו הטוב של האדם? מאת ענת הבר ואורי רול
• מחיות הבר לחיות הבית מיכל פורת ומיכל ברושי בן לוי, מתוך "טבע וארץ"
• "רווחת בעלי חיים" מאת ד"ר רוני רדו
• ביות בעלי חיים באתר של איילה נאור