אלפא

אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני. במערכת הספרות היווניות ערכה 1.

ערך זה עוסק באות באלפבית היווני. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלפא (פירושונים).

Α α אלפא
אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

מקורה באות הפיניקית אלף (𐤀, ), ממנה התפתחה גם האות העברית א.^[1] מקור הא' הפיניקית הוא באות הפרוטו-כנענית, שצורתה כראש אלוף ().

מהאות אלפא התפתחו (דרך שפות נוספות) האות הלטינית A והאות הקירילית А.

שימושי האות אלפא

• לשיטת רבי ישמעאל במסכת שקלים, שימשה האות אלפא לסימון קופת התרומות הראשונה לבית המקדש.
• בפיזיקה:
  • α מציינת את קבוע המבנה העדין.
  • קרינת α היא קרינה רדיואקטיבית שבה נפלטים גרעיני הליום מיסוד כבד.
  • α מייצגת את מקדם ההתפשטות הקווית של חומר.
  • α מייצגת את התאוצה הזוויתית של גוף.
• בביולוגיה בחיות חברתיות, זכר אלפא או נקבת אלפא הוא היחיד בקהילה המשמש כמנהיג. אם ההנהגה נעשית על ידי זוג, הם יכונו זוג אלפא.
• בגאומטריה אותיות קטנות ובפרט α משמשות לסימון זוויות.
• בתאולוגיה הנוצרית קשורה האות אלפא לישו, המצוטט בברית החדשה כאומר: ”אני אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון” (הברית החדשה, חזון יוחנן, פרק כ"ב, פסוק 13).
• בסטטיסטיקה היא משמשת להצגת רמת המובהקות בבדיקת השערות.
• במוזיקה היא משמשת לסימון מוטיב מוזיקלי כלומר מספר צלילים המאפיינים את היצירה.
• באסטרונומיה, האות מסמלת את הכוכב הראשון בעוצמתו במערכת כוכבים. לדוגמה אלפא קנטאורי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפא בוויקישיתוף