Loading AI tools
רשימת רחובות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות. חלק מרחובותיה ידועים בשל מאפייניהם הייחודיים בעיר ובישראל כולה, התחוללה בהם היסטוריה הקשורה בהתפתחות העיר, וחלקם אף הפכו לשם דבר בתרבות הישראלית כגון דיזנגוף, שינקין או אלנבי. ברחובות מסוימים, מצויים אתרים רבים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית או אדריכלית, כפי ששכיח בעיר מטרופולינית.
ערך זה מצביע על רחובותיה החשובים, הנודעים והראשיים של העיר.
ערך מורחב – שמות רחובות בתל אביב-יפורחובות תל אביב קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל ובתולדות העיר תל אביב,[1] וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות (למשל, דיזנגוף, רוטשילד או דובנוב) מבין הרחובות שאינם קרויים על שם אישים הקשורים לתולדות העם היהודי נמנים רחובות על שם אישים בעלי חשיבות אוניברסלית (כגון ג'ורג' וושינגטון או לאונרדו דה וינצ'י) ומספר רחובות על שם אישים הקשורים לתקופת השלטון הבריטי (כגון המלך ג'ורג' החמישי, הרברט סמואל, ארתור ג'יימס בלפור ואדמונד אלנבי). מספר רחובות ביפו אשר נקראו על שם אישים ערביים או עות'מאנים שונו לאחר איחודה עם תל אביב לשמות בעלי הקשר יהודי היסטורי או נייטרלי. דוגמה ידועה היא שדרות ירושלים שנקראו בעבר על שם המושל הטורקי ג'מאל פאשה. עם זאת מספר רחובות יפואיים קרויים על שם אישים מוסלמים וערביים, כגון אבן סינא ואבן רושד, אולם גם אלו הם בעלי חשיבות אוניברסלית ולאו דווקא מוסלמית, ערבית או מקומית.[2]
ערך מורחב – שדרות בתל אביב-יפוהשדרות בתל אביב מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד מן השלד העירוני של תל אביב. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משל עצמה. השדרה הראשונה, שדרות רוטשילד, נחנכה כבר בימיה הראשונים של העיר ועודנה השדרה החשובה בה. שדרות ירושלים שביפו נחנכו אף הן, עוד טרם אוחדו הרשויות, בהוראת מושל יפו חסן בק שהתקנא בשדרה התל אביבית. שדרות מרכזיות נוספות שנחנכו מאז שנות ה-30 הן שדרות בן ציון, ח"ן, בן-גוריון ונורדאו. כמו כן קיימות שדרות נוספות, בעלות מאפיינים שונים, גם בחלקים נוספים וחדשים יותר של העיר.
מאז סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זוכות השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים בולטים בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. במהלך השיפוץ הוספו מדשאות, פרחים וספסלים, סומנו שבילי אופניים, הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.
ככלל, מצפון לרחוב אלנבי, מתחילים רחובות הרוחב במערב ומספרי הבתים עולים ככל שהם מתקדמים מזרחה. רחובות אורך מתחילים מדרום ומתקדמים צפונה. מספרי הבתים מדרום לרחוב אלנבי עולים ככל שהם מתקדמים לכיוון דרום. ברחובות אורך, הבתים האי זוגיים נמצאים מצדו המערבי של הרחוב וברחובות רוחב מצדו הצפוני.
♦ אבן גבירול ♦ אחד העם ♦ אילת ♦ אלנבי ♦ ארלוזורוב ♦ בגין ♦ בוגרשוב ♦ בזל ♦ בלפור ♦ ביאליק ♦ בן-גוריון ♦ בן יהודה ♦ בן צבי ♦ גאולה ♦ גורדון ♦ דובנוב ♦ דוד המלך ♦ דיזנגוף ♦ ה' באייר ♦ הארבעה ♦ הברזל ♦ החשמל ♦ הירקון ♦ המלך ג'ורג' ♦ המסגר ♦ העלייה ♦ הרברט סמואל ♦ הרכבת ♦ הרצל ♦ השלום ♦ ויצמן ♦ ז'בוטינסקי ♦ ח"ן ♦ טשרניחובסקי ♦ יגאל אלון ♦ יהודה הימית ♦ יהודה הלוי ♦ יהודה המכבי ♦ יהודית ♦ יפו ♦ יפת ♦ יצחק שדה ♦ ירושלים ♦ ירמיהו ♦ לבנון ♦ לה גוארדיה ♦ לוינסקי ♦ ליליינבלום ♦ מזא"ה ♦ מרמורק ♦️ משה סנה ♦ נווה שאנן ♦ נורדאו ♦ נחלת בנימין ♦ נחמני ♦ נמיר ♦ עזה ♦ פנקס ♦ פרוג ♦ פרישמן ♦ קדם ♦ קיבוץ גלויות ♦ קפלן ♦ קרליבך ♦ רוטשילד ♦ רוקח ♦ רזיאל ♦ שאול המלך ♦ שבזי ♦ שינקין ♦ שלוש ♦ שלמה המלך ♦ שלמה (סלמה) ♦️
 | |
| מבט דרומה ממגדל המאה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שלמה אבן גבירול, משורר בתור הזהב של יהדות ספרד |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | גבול בין 3 ו-4. בצפון מגיע לרובע 1 |
  | |
ערך מורחב – רחוב אבן גבירולקומי קומי נצא לרחוב / אור עולה והבוקר קרוב / הירח פה לא יפול / סמבה אבן גבירול
אחד הרחובות המסחריים הראשיים בעיר שהוקם בשנות ה-50 על בסיס דרך יפו-סומייל ומהווה המשך ישיר של רחוב יהודה הלוי ההיסטורי. בחירת שמו כהמשך ליהודה הלוי אינה מקרית – שניהם משוררים יהודים מספרד של ימי הביניים. הרחוב מהווה גבול בין רובע הצפון הישן והצפון החדש ומחבר בין צפון העיר ומרכזה. לאורך הרחוב מספר נקודות ציון שהחשובה שבהם היא כיכר רבין ובניין העירייה.
כמעט כל הרחוב בנוי באופן דומה: בנייני מגורים של 3–4 קומות מעל קומה מסחרית ולאורך כל חזיתות הבניינים בנויה אכסדרה המאפשרת מעבר מקורה להולכי רגל. האכסדרה מאפיינת את בנייני הרחוב מתחילתו ועד סופו.
 | |
| בית הספר אחד העם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אחד העם, סופר ציוני |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב אחד העםעוד כמה זמן? קשה להשיב... מי שמתייאש ילך לתל אביב, היא תיתן לו שרותי הזייה על המקום, כמו מים בנווה צדק, צל ממגדל שלום, זה מגדל שלום על צומת הרצל אחד העם (שאגב היו מתנגדים מאוד גדולים בשעתם)
— "צדק צדק תרדוף", מאיר אריאל
הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון. הוא נקרא על שם אחד העם שהתגורר ברחוב, עוד בחייו.
ברחוב נמצאה משנות השמונים המוקדמות ועד לאמצע שנת 2014 הבורסה לניירות ערך הישראלית, אשר הפכה את הרחוב למוקד פעילות מסחר בניירות ערך בישראל. במשך שנים היה מזוהה הרחוב עם הבורסה ומצבה ("יום מסחר הפכפך באחד העם"). הבורסה עברה לקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית ביולי 2014.
אתרים חשובים נוספים הם:
 | |
| מבנה הטרנספורמציה ברחוב אילת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | העיר "אילת" |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב אילתהעכבר מרחוב אילת שש / זה עם הרגש / אומר שהוא אוהב אותה / בכל זאת היא צועקת / אני לא מספיק טובה
— "מועקה", אבטיפוס
רחוב אילת ביפו הוא המשכו של דרך יפו עד שדרות ירושלים. הרחוב מהווה גבול בין השכונות: נווה צדק, פלורנטין, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, ושכונת נוגה. בסוף רחוב זה נמצא מגדל נווה צדק. בקצה רחוב אילת, בחיבור עם דרך יפו ורחוב לוינסקי, נמצא מבנה טרנספורמציה שהוקם בשנות ה-30 ומיועד לשימור. בתחילה נקרא הרחוב בשם דרך הגמלים ולאחר מכן נקרא בשם רחוב מוסתקים על שמו של עלי אפנדי מוסתקים שהיה איש עסקים בכיר ביפו.
ברחוב זה נמצאים כמה אתרים חשובים וגם היסטוריים כגון:
הרחוב הוא חלק מציר הדרך ההיסטורי יפו-שכם המחבר את דרך יפו עם רחוב רזיאל ובו מצויים מבנים ערביים עתיקים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | פילדמרשל אדמונד אלנבי, מצביא בריטי שכבש את הארץ מידי העות'מאנים |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב אלנביהדמעות האלה לא בשבילי אני / מתחפר באלנבי / הפרדה חד צדדית / בגרסה האישית
— "מתחפר באלנבי", מוניקה סקס
רחוב אלנבי משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות בדרום-מזרח, שמעבר לה קרוי הרחוב בשם רחוב העלייה. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח לבין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית אליו בחלקו הצפוני.
הרחוב שנוסד תחילה כ"דרך הים" הוא אחד הרחובות הראשיים והחשובים ביותר בעיר אשר לאורכו מספר נקודות ציון ואתרים חשובים. לכל אורך הרחוב קיים מסחר וברובו בנויים מעליו גם בנייני מגורים.
 | |
| בית הוועד הפועל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים ארלוזורוב, מראשי תנועת העבודה בתקופת היישוב. |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3,4 |
| שכונה | הצפון החדש והישן |
| | |
ערך מורחב – רחוב ארלוזורוברחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב. מתחיל בגן העצמאות וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000. מתחלק לשני חלקים בעלי אופי שונה: הצד המערבי בין הים ורחוב אבן גבירול בו הוא רחוב בעל מאפיינים דומים לרחובות הראשיים של הצפון הישן; וחלקו המזרחי בין אבן גבירול לבין איילון, הוא ציר תחבורה ראשי הכולל בינוי בעל אופי שונה, ומהווה אחת הכניסות הראשיות אל העיר. בקצהו בגן העצמאות על גבעת כורכר, היה בעבר בית קברות מוסלמי, ומתחת לגבעה בחוף הים, נרצח ב-1933 חיים ארלוזורוב.
אתרים חשובים לאורך הרחוב:
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מנחם בגין, ראש הממשלה השישי |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| | |
ערך מורחב – דרך בגיןציר תחבורה ראשי הידוע גם בשמו הקודם "דרך פתח תקווה" והוא חלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית אשר המשכה הדרומי הוא דרך יפו והמשכה הצפון-מזרחי הוא ציר ז'בוטינסקי עד העיר פתח תקווה. על כן, דרך זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד כחלק ממערך התנועה של גוש דן ולאורכה קיים הקו האדום של הדנקל.
אתרים חשובים לאורך הדרך (מצפון לדרום):
 | |
| כיכר השוטר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ד"ר חיים בוגר (בוגרשוב) |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב בוגרשובופעם החזקתי את היד של זוהר ארגוב, היה לו חוב ונסעתי הלוך ושוב, עם גידי גוב בבוגרשוב
רחוב מסחרי ברובו המקשר בין רחוב הירקון וכיכר לונדון שבחוף הים ובין כיכר מיכאל'ס (מפגש הרחובות המלך ג'ורג' ובן ציון).
הרחוב נבנה בתחילת שנות ה-20 כרחוב המרכזי של שכונת הפחונים נורדיה. כאשר רצתה העירייה לקרוא לרחוב על שמו של חיים בוגרשוב, התנגד לכך בוגרשוב ושינה בעקבות ההחלטה את שם משפחתו ל"בוגר", אולם שם הרחוב נשאר.
כיום, בוגרשוב הוא אחד הרחובות המסחריים המובילים בעיר הכולל שלל חנויות ביגוד ובתי קפה, ומהווה אף רחוב תיירותי בזכות הקשר הישיר שלו ממרכז העיר אל הים.
 | |
| רחוב בזל, מבט מרחוב סוקולוב לכיוון מזרח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הקונגרס הציוני הראשון, בבזל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| שכונה | הצפון הישן |
| | |
ערך מורחב – רחוב בזלמחפש אותך בבזל, בקפה של הרחוב, משתגע כל הלילה לא יודע מה לחשוב
— "הכל בראש", עידן יניב
רחוב בזל הוא רחוב רוחבי בצפון הישן המוביל מרחוב אבן גבירול לרחוב דיזנגוף. במרכז הרחוב נמצא מתחם מסחרי-ציבורי המכונה "מתחם בזל". במתחם זה נמצאת "כיכר בוני העיר" וסביבה מספר מבנים, בהם תחנת מגן דוד אדום, בית רופאים ומגדל המגורים "מרום בזל". בעבר היה מתחם בזל אזור מוכה מפגעים ושכנו בו, נוסף על תחנת מגן דוד אדום, תחנת כיבוי האש המרכזית של תל אביב ומגרש חנייה למשאיות זבל. מגרש החנייה פונה ותחנת מכבי האש הועברה למיקומה החדש בקצהו הצפוני של רחוב אבן גבירול. המתחם התפתח ובצדדיו הדרומי (רחוב בזל) והמזרחי (רחוב אשתורי הפרחי) נפתחו בתי קפה ומאפיות, מסעדות וחנויות ייחודיות.
 | |
| כיכר ביאליק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב ביאליקהרחוב מתחיל ברחוב אלנבי ומסתיים בכיכר ביאליק – כיכר עגולה קטנה שסביבה מספר בניינים חשובים ובמרכזה מזרקה. הרחוב נקרא על שמו של דייר הרחוב המפורסם, חיים נחמן ביאליק, עוד בעודו בחיים. ביתו המכונה "בית ביאליק", נמצא בסמוך לכיכר בקצה הרחוב. סביב הכיכר גם נמצא בית העירייה הישן.
רחוב ביאליק הוא אחד ממוקדיה של העיר הלבנה – מרבית הבניינים נבנו בסגנון הבינלאומי והשאר בסגנון האקלקטי. כמעט כל הבניינים ברחוב מוכרזים כמבנים לשימור. אתרים חשובים נוספים ברחוב הם בית ראובן, מרכז המוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל ובניין "באוהאוס – תל אביב".
 | |
| בלפור 38, בית ספר פיטמן לשעבר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ארתור ג'יימס בלפור, אבי הצהרת בלפור |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב בלפור (תל אביב)רחוב בלפור הוא רחוב מרכזי אשר חוצה את שכונת לב תל אביב, ומוביל מרחוב אלנבי לרחוב יהודה הלוי. הוקם בתחילת שנות ה-20 ונחנך בשנת 1925 על ידי ארתור ג'יימס בלפור, מדינאי בריטי שחתם על הצהרת בלפור. בעבר שכנו ברחוב בית החולים הדסה ובית הספר פיטמן. ברחוב נמצאים תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ומרכז אהל שם.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| שכונה | הצפון הישן |
| | |
ערך מורחב – שדרות בן-גוריון (תל אביב)ככה סתם שוטטנו לנו בשדרות קק"ל / שם בחושך מתלחש זוג על הספסל /
אל מתחת תחתיהם זחול נזחל / בצריחה קפץ הזוג – אולי נבהל.
מן השדרות החשובות בעיר המחברות ממזרח למערב את כיכר רבין וכיכר אתרים שבטיילת. בשדרה שוכן בית בן-גוריון בו התגורר מ-1931 ובזמן כהונתו כראש ממשלה. הרחוב נקרא עד שנות ה-70 "שדרות הקרן הקיימת" ושמו שונה לאחר מותו של דוד בן-גוריון. אתרים נוספים ברחוב הם מעונות עובדים ז' ובית חנה שהיה חוות לימוד חקלאית. בקצהו המזרחי של הרחוב, סמוך לכיכר רבין ובית עיריית תל אביב נמצא גם גן העיר.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3, 5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב בן-יהודה (תל אביב)מרחובות האורך המסחריים החשובים ביותר במרכז העיר. נבנה בעיקר בשנות ה-30 וה-40 על ידי עולים מגרמניה שהגיעו בעליות הרביעית והחמישית. הרחוב תוכנן כהמשכו של רחוב אלנבי ש"נשבר" מערבה לכיוון הים בכיכר מוגרבי, בו מתחיל רחוב בן יהודה. מצעדי צה"ל שנערכו בעבר בעיר התקיימו לאורך שני רחובות אלה. הוא גם מהווה ציר תחבורה חשוב, במיוחד עבור תחבורה ציבורית.
ברחוב אתרים חשובים שהיוו נקודות ציון בהתפתחות העיר – בית אל על, מגדל המשרדים הראשון בארץ והסופרמרקט הראשון בישראל שהוקם בבניין מס' 79 וחולל מהפכה במסחר העירוני.
 | |
| סביל אבו נבוט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יצחק בן-צבי, נשיא המדינה השני |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| | |
ערך מורחב – דרך בן צבידרך בן צבי עוברת בתוואי ההיסטורי של הדרך מיפו לרמלה ולירושלים, אשר נסללה לראשונה כדרך לכירכרות בשנות ה-60 של המאה ה-19. עד לסלילתו של כביש 1 בשנות השבעים של המאה ה-20, שימשה, כחלק מכביש 44, כדרך הראשית. עד שניתן לדרך שמו של יצחק בן-צבי, היא כונתה דרך ירושלים. בצד הדרך הוקם בסוף המאה ה-19 סביל אבו נבוט. לצד הסביל הוקם גן פסלים מיצירותיו של יגאל תומרקין. ברחוב זה נמצא המכון לרפואה משפטית.
 | |
| שדרות בן ציון מכיוון רחוב המלך ג'ורג' | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ש. בן-ציון, סופר, מו"ל וממייסדי תל אביב |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | בין 3 ו-5 |
| שכונה | גבול צפוני של לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – שדרות בן ציוןהשדרה הקצרה ביותר מבין שדרות מרכז העיר אך בעלות חשיבות רבה בשלד העיר. נמשכות מכיכר הבימה, בפינת רחוב אחד העם ושדרות תרס"ט, עד כיכר מיכאל'ס בפינת רחוב המלך ג'ורג'. הרחוב הוא חלק מרכזי מציר אחד ארוך הנמשך ממערב כרחוב בוגרשוב עד הים וממזרח כרחוב מרמורק. שדרות בן ציון הן הגבול הצפוני של רובע לב תל אביב.
היא רצה מביאליק לגאולה, ומשם לים
— "מלי בן שושן", פרויקט 1:1
רחוב גאולה מתחיל בפינת הרחובות ביאליק ואלנבי ומסתיים בחוף הים. הרחוב הוא גבולה צפוני של שכונת כרם התימנים. טרם הקמת שכונת גאולה היה אזור זה חלק מחוף הים ושכונת כרם התימנים נעצרה בקו רחוב הכובשים, גבולה המערבי של הכרם, בשל הקושי לבנות בתוואי שטח זה.
הרחוב הוא מרכזה של שכונת מגורים המכונה שכונת גאולה. חלקו הדרומי רחוב הירקון החוצה את גאולה הוא רחוב מרכזי נוסף בשכונה. השכונה נבנתה ברובה בשנות ה-20. חלקים מהשכונה ומהרחוב התחדשו במשך השנים ובקדמת השכונה לצד הים נבנו אף מבני יוקרה ובתי מלון. אולם, קיימים בסביבה זו גם היום לא מעט בתים נמוכי קומה.
קצה הרחוב המערבי מגיע עד הטיילת ומולו "חוף גאולה" הקרוי על שמו.
אתרים ברחוב:
 | |
| רחוב גורדון (צילום מרחוב בן יהודה) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודה לייב גורדון, מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| שכונה | הצפון הישן |
| | |
לגברת אלמוזלינו מכתב מפריז – מר כהן מרחוב גורדון, חשבון מהאטליז
רחוב גורדון מתחיל ברחוב הירקון ליד חוף הים ומסתיים בכיכר רבין. נבנה בשנות ה-30 כאחד מצירי הרוחב במסגרת תוכנית גדס. הרחוב כולל בעיקר בנייני מגורים וחלקו המערבי (ממערב לדיזנגוף) מתאפיין בריבוי גלריות לאמנות שהידועה והוותיקה שבהן היא גלריה גורדון[דרוש מקור]. גלריות ידועות נוספות הן גלריה גבעון ברחוב והקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית הנמצאת ברחוב דב הוז הסמוך לגורדון.
מלבד הגלריות אשר הפכו את הרחוב לשם דבר, מתאפיין הרחוב בבתים רבים בסגנון הבינלאומי והוא רחוב מרכזי בעיר הלבנה. בניין מס' 9 ברחוב (בתמונה), שתכנן האדריכל דב כרמי ושופץ בתחילת שנות ה-2000, הפך לאחד הבניינים הידועים של העיר הלבנה והופיע בכרזות פרסום רשמיות של העירייה ולאתר אליו הפנו מדריכי התיירות של העיר הלבנה.
בקצה המערבי של הרחוב, הנמצא מעט מדרום לכיכר אתרים, נמצא מלון שרתון תל אביב במקום שבו שכן בעבר "הבית האדום". חוף הרחצה הסמוך נקרא "חוף גורדון" על שם הרחוב. מצפון לחוף נמצאת המרינה וכיכר אתרים וביניהם "בריכת גורדון", על אף שזו כבר מרוחקת יחסית מן הרחוב עצמו.
 | |
| קריית מאיר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שמעון דובנוב, סופר והיסטוריון יהודי, וממקימי התנועה האוטונומיסטית |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4, 6 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
דוּבְּנוֹב הוא רחוב מקביל לאבן גבירול ממזרח וניצב לשדרות דוד המלך, שדרות שאול המלך וקפלן. למעט חלקו הדרומי השייך לאזור העסקים (רובע 6) ובו מספר מבני ציבור, הרחוב כולל בתי מגורים בלבד. במבנן שבין דובנוב, צייטלין ואבן גבירול הוקמה בשנות ה-30 שכונת קריית מאיר (ע"ש מאיר דיזנגוף) והייתה השכונה התל אביבית היחידה ממזרח לתוואי אבן גבירול (למעט שכונת מונטיפיורי שהצטרפה לתל אביב מאוחר יותר). שאר בתי המגורים ברחוב נבנו ברובם בשנות ה-50 ורבים מהם זוכים להערכה רבה מבחינה אדריכלית. למעשה, רחוב דובנוב יחד עם מספר רחובות קטנים בסביבתו הוא אחד הרחובות היחידים בעיר שבו מרקם בנוי משנות ה-50 הזוכה להערכה רבה בקרב אדריכלים [דרוש מקור]. הוא גם אחד הרחובות הירוקים ביותר בעיר (מלבד השדרות) ובמרכזו "גינת דובנוב" המתחבר אל המשכן לאמנויות הבמה ובו אדריכלות נוף יוצאת דופן. בחלקו הדרומי של הרחוב נמצאים מספר אתרים נוספים:
ברחוב השתכנו עם בנייתו רופאים ומשפטנים רבים בשל קרבתו לבית המשפט, לבית לשכת עורכי הדין ולבית החולים איכילוב, ועד היום מתגוררים בו רבים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד, מלך ממלכת ישראל המאוחדת |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
השדרה מתחילה מכיכר רבין, ברחוב אבן גבירול, ומסתיימות ברחוב ויצמן, אל תוך בית החולים איכילוב. בשדרות אלו נמצא הגינון בחלקו הדרומי של הרחוב בלבד אשר לאורכו גם קיימים גני שעשועים ושביל אופניים, לעומת שאר השדרות בתל אביב אשר נמצאות במרכז הרחוב.
בשדרה נמצאת המועצה הדתית ורבנות תל אביב ובקרבתן שכן גם בית הבונים החופשיים שנהרס. סמוך למרכז השדרה נמצא גם מתחם "מגדלי דוד" המוכרים יותר כ"מגדלי אורי" על שם פינת רחוב לסר אורי בה הם שוכנים. שכונת מגדלים זו נבנתה בתחילת שנות ה-90 והיא אחד ממתחמי מגדלי היוקרה הראשונים בתל אביב.
 | |
| המזרקה בכיכר דיזנגוף שעיצב יעקב אגם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מאיר דיזנגוף, ממקימי תל אביב וראש העיר הראשון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| | |
ערך מורחב – רחוב דיזנגוףובמאי מעוניין מדיזנגוף יאמר שיש לך עתיד, תגידי שכן, את יודעת זה בלוף, החיים לא דומים לסרטים
— "צוותא", שלמה ארצי
קניתי חנות בדיזנגוף; כדי להכות שורש; כדי לקנות שורש; כדי למצוא מקום ברוול
— "שיר קנייה בדיזנגוף", ארז ביטון
מהחשובים ברחובות העיר. הוקם במהלך שנות ה-30 וה-40 והפך עד מהרה למרכז התרבות והבילויים של העיר; תואר כמעט רשמי בו החזיק הרחוב עד שלהי שנות השבעים, כאשר בעשור השני של המאה ה-21 הוא זכה לתחייה מחודשת. הרחוב הוא ציר מסחר חשוב המחבר בין מרכז העיר ונמל תל אביב ומהווה רחוב האורך הראשי של אזור מרכז העיר והצפון הישן. ברחוב נמצאים דיזנגוף סנטר, וכיכר דיזנגוף.
 | |
| רחוב ה' באייר המקיף את כיכר המדינה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ה' באייר תש"ח, התאריך העברי בו הכריזה האספה המכוננת על עצמאותה של מדינת ישראל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
ה' באייר, הוא רחוב עגול המקיף את כיכר המדינה. מרחוב ה' באייר יוצאים מספר רחובות מרכזיים, בהם רחוב ז'בוטינסקי ורחוב ויצמן.
ערך מורחב – רחוב הארבעהואין קוסם בסוף הדרך / אני מבין את זה עכשיו / שוב לא תראי אותי עובר עם הרנו / ברחוב הארבעה
— "הלוואי עליי", איתי פרל
הרחוב קרוי על שמם של "הארבעה" – ארבעת חברי ההגנה עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן, אשר נהרגו ב-1946 בהתקפה על מפקדת הצבא הבריטי בשרונה. הרחוב מתחיל ברחבת הסינמטק הנקראת "כיכר השוטר" על-שמו של "רב-שוטר שמואל ויצמן", במפגש עם רחובות קרליבך ושפרינצק שהייתה כיכר בצורת משולש לפני הקמת הסינמטק ב-1989. תוואי הרחוב היה גבולה הדרומי של המושבה שרונה ועד היום נמצאים מצפון אליו בתים טמפלרים. כיום, הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של רחוב החשמונאים והוא חלק מפרויקט דרום הקריה.
לאורך הקטע הדרומי של הרחוב קיימים שורת מבני משרדים כחלק מ"מתחם גבעון" הנמצא בין הארבעה והחשמונאים ולאורכו בנויה אכסדרה מסחרית. לאורך האכסדרה הדרומית של הרחוב מצויות מסעדות גורמה רבות אשר בזכותן הפך הרחוב לשם דבר כרחוב של מסעדות ידועות רבות. לאורכו של הרחוב ישנם מסעדות רבות ובתי קפה. בסופו של הרחוב מצוי היקב הטמפלרי של המושבה "שרונה".
ברחוב זה נימצאים:
 | |
| בית החולים "אסותא" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שם סמלי |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| שכונה | אזור תעשייה עבר הירקון (רמת החייל) |
| | |
הרחוב מציין אזור תעשייה בו הוא מצוי ומתחיל ברחוב ראול ולנברג אליו הוא מקביל ואל החלק המזרחי החדש של פארק הירקון. הוא מסתיים בכיכר הפונה אל רחוב הארד מול קריית עתידים. ברחוב זה ישנם מסעדות ובתי קפה לאורך יחד עם בנייני משרדים המשרתים לצד בעלי מקצועות חופשיים חברות היי טק מפורסמות.
ברחוב זה מצויים:
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | נחל הירקון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3,5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב הירקוןאין ארמון באמצע רחוב הירקון / לא גר נסיך איתי בחדר / אין שלג באפריקה / חפש באנטארקטיקה
— "אנטארקטיקה", קורין אלאל, מילים: חנה גולדברג
רחוב המקביל לחוף הים לכל אורך מרכז העיר. הרחוב הוא מרכזה התיירותי של תל אביב ולאורכו מוסדות ועסקים רבים המשרתים את התיירים הבאים לעיר בהם בתי מלון, שגרירויות ומקומות בילוי רבים. ברחוב הירקון נמצא המספר הגדול ביותר של שגרירויות. מבין המלונות ברחוב נמצאים הגדולים והחשובים ביותר בהם מלון דן תל אביב, מלון שרתון תל אביב, מלון הילטון תל אביב ומלון הרודס.
אתרים חשובים נוספים ברחוב הם:
רחוב קטן בדרום העיר, בין רחוב הרכבת לכיכר המושבות, בשכונת רמת השרון ההיסטורית. נקרא על שם תחנת הכוח הראשונה של תל אביב שפעלה בו, עוד טרם בניית תחנת הכוח רדינג.
ברחוב נמצא גם גן החשמל שנודע לשמצה במשך שנים רבות בגלל פעילויות זנות וסמים. בשנים האחרונות עבר המקום שיפוץ נרחב ונפתחו בסביבתו אף חנויות יוקרה.
 | |
| מבט ממצודת זאב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3, 5 |
| | |
ערך מורחב – המלך ג'ורג'תחילת קינג ג'ורג' על אחד השקמים / אני אתלה את עצמי / בטבורה של העיר /
אני אהיה הפירסינג של תל אביב / סוף המאה העשרים— "המאה ה-20", מיקה קרני, מילים: אביבית רוח
נקרא תחילה "רחוב הכרמל" (חלקו הממשיך לשוק הכרמל נקרא כך עד היום) ושונה ב-1935 לכבוד 25 שנה למלכותו של ג'ורג' החמישי.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אוּמן המתמחה בעיבוד מתכות |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 6 |
| שכונה | אזור תעשייה ומלאכה. בין השכונות מונטיפיורי, הרכבת והכפר הערבי חסן ערפה |
| | |
ערך מורחב – רחוב המסגרואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח, מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר
— "ירח", שלמה ארצי
רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב, בין הרחובות בגין בצפון והרכבת בדרום. סלול על תוואי דרך עפר בתוואי הרחוב. בדרומה של דרך זו הייתה חווה חקלאית שהוקמה על ידי פרוטסטנטים אמריקאים בשם "הר התקווה", כבר באמצע המאה ה-19. הדרך עברה בין השדות צפונה לכיוון פרדס מונטיפיורי והמושבה הטמפלרית שרונה. על שטח הפרדס הוקמה שכונת מונטיפיורי ועל שטח החווה קם בית הספר התיכון שבח מופת בשנות ה-40, הקיים במקום עד היום, ונמצא צמוד אל שכונת הרכבת ובצידו הצפון-מערבי של רחוב המסגר נמצא הכפר הערבי חסן ערפה העתיד להתפנות לטובת בנייתם של גורדי שחקים ושל הרחבת המע"ר אל הכביש המהיר איילון.
עם התפתחותה של העיר עוד טרם הקמת המדינה, התפתח אזור רחוב המסגר כאזור התעשייה הראשי של העיר. בין מבני התעשייה קמו עם השנים גם מועדוני לילה רבים ומסעדות. בשנות השבעים והשמונים הרחוב היה ידוע גם באולמות האירועים הרבים שבו שרובם נסגרו מאז, ובסוכנויות הרכב הרבות שבו שחלקן נמצאות בו עד היום. בסוף שנות השבעים של המאה העשרים החל אופיו של הרחוב להשתנות, ובתהליך הנמשך עד ימינו מפנים בתי המלאכה והמוסכים את מקומם לבנייני משרדים.
בין האתרים ברחוב:
 | |
| חנויות בחזית מבנה שוק רחוב העלייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | העלייה לארץ ישראל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 8 |
| שכונה | פלורנטין |
| | |
המשכו הדרומי של רחוב אלנבי בין כיכר המושבות בצפון ועד דרך שלמה בדרום. ברחוב העלייה הוקם מחנה קליטת העולים הראשון בתל אביב אשר העניק לרחוב את שמו. מדרום לדרך שלמה הופך הרחוב לרחוב שוקן.
הרחוב מהווה את גבולה המזרחי של שכונת פלורנטין וגבולה המערבי של שכונת נווה שאנן. המרחוב מאופיין בחזית מסחרית לכל אורכו בעסקים המשרתים את תושבי שתי השכונות. בקצהו הדומי נמצא בית הספר ביאליק רוגוזין.
ברחוב נמצא שוק העלייה שנבנה בסגנון הבינלאומי בשנת 1938 במסגרת המרכז המסחרי.
 | |
| אורות העיר לאורך טיילת הרברט סמואל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הרברט סמואל, מדינאי ודיפלומט בריטי יהודי, שימש כנציב העליון הראשון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3,5 |
| | |
ערך מורחב – טיילת תל אביב-יפוהרחוב המקביל לכל אורך "טיילת להט" – הקטע המרכזי של חוף תל אביב בין חוף גורדון עד פארק צ'ארלס קלור. הרחוב המערבי ביותר בעיר (לא כולל יפו). בנוי בחלקו המזרחי בלבד בבתי מלון, שגרירויות ועסקים המשרתים את התיירות בעיר. רבים מהמבנים לאורכו נמצאים בין רחוב הירקון והטיילת אשר המרחק ביניהם קצר מאוד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מסילת הרכבת יפו–ירושלים שעברה בתוואי זה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | גבול 6 ו-8 |
| | |
ערך מורחב – רחוב הרכבתציר תחבורה ראשי המחבר את מרכז ודרום העיר עם נתיבי איילון דרך מחלף לה גוארדיה. בעבר שימש תוואי הרחוב את מסילת הרכבת יפו–ירושלים וזהו מקור שמו. המסילה הובילה מתחנת הרכבת יפו דרך תחנת הרכבת תל אביב יהודה הלוי. זו הועתקה דרומה בשנת 1970 ולבסוף נסגרה עם פתיחת מסילת איילון.
ביוני 2008 נפתחה בקצה המזרחי של רחוב הרכבת מנהרת לה גוארדיה, העוברת מתחת לרחוב המסגר, ומחברת את רחוב הרכבת עם רחוב לה גוארדיה.
ברחוב זה נמצאים :
 | |
| מגדל שלום בקצה הצפוני של הרחוב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה ומייסד הציונות כתנועה לאומית מדינית |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5, 8 |
| | |
ערך מורחב – רחוב הרצלתנו לנו יד ונלך / בהרצל בלי כביש ומדרכת / עם שיירת גמלים על החול /
תנו לנו היום ללכת / לגימנסיה הרצליה כמו אתמול
הרחוב הראשון בעיר. היה הרחוב הראשי של אחוזת בית עם היווסדה וחצו אותו תחילה 4 רחובות נוספים שנקראו לאחר מכן על שם אישים נוספים הקשורים לרוח הציונות והגשמתה: אחד העם, שדרות רוטשילד, ליליינבלום ויהודה הלוי. הרחוב היה ליבה ההיסטורי של תל אביב אשר סביבו אוחדו השכונות היהודיות הראשונות עם אחוזת בית וממנו המשיכה לצמוח העיר העברית.
בימיו הראשונים הגיע ממסילת הרכבת יפו–ירושלים בדרום ועד לבניין הגימנסיה העברית "הרצליה" שעמד באופן מונומנטלי בקצהו הצפוני.
ברחוב זה הותקן הרמזור השני בארץ (אחרי חיפה), הפסאז' הראשון, המעלית הראשונה בארץ, ופנס הרחוב הראשון בארץ.
 | |
| מגדלי עזריאלי נראים מקצה דרך השלום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | השלום |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 9 |
| | |
ערך מורחב – דרך השלוםהיא מזמינה הפוך לשנינו ורק מתלוננת על החום / איזה חום אולי נזוז שואלת /
גרה בדירה שכורה ממש קרוב לדרך השלום / נזמין חשבון, הלילה לא הולכים לישון— "דרך השלום", פאר טסי. מילים: אבי אוחיון
דרך השלום היא דרך ראשית העוברת בין הערים גבעתיים ותל אביב. הדרך מתחילה בגבול הערים גבעתיים, רמת גן ותל אביב, לאחר שברמת גן היא נקראת רחוב אלוף שדה, וממשיכה משם עד הצומת עם רחוב יגאל אלון, בסמוך למחלף השלום שעל נתיבי איילון. משם הופכת הדרך לרחוב גבעת התחמושת ולאחר מכן לרחוב קפלן. הדרך מהווה ציר רוחב המקשר את תל אביב במערב עם מחלף אלוף שדה שבכביש 4 במזרח.
 | |
| רחוב ויצמן במבט ממפגשו עם רחוב ארלוזורוב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים ויצמן, נשיא המדינה הראשון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
רחוב ויצמן הוא רחוב אורכי ראשי באזור הצפון החדש של העיר המתחיל בדרום בשדרות שאול המלך ומסתיים ברחוב בני דן בצפון העיר, סמוך לפארק הירקון. הרחוב כולל מסחר בחלקו וכן מספר רב של מבני ציבור. בשנות ההקמה הראשונות של אזור הצפון החדש כונה הרחוב "קיבוץ גלויות" לאחר שרחוב ז'בוטינסקי החליף את שמו. עם החלפת שמו לוויצמן, עבר השם קיבוץ גלויות לדרך בדרום העיר.
אתרים ברחוב:
 | |
| רח' ז'בוטינסקי סמוך לגימנסיה הרצליה. ברקע מגדל משה אביב ברמת גן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | זאב ז'בוטינסקי, מנהיג ציוני הציונות רוויזיוניסטי. מגדולי ההוגים היהודים הליברליים בעת החדשה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3, 4 |
| שכונה | הצפון הישן והחדש |
| | |
רחוב ז'בוטינסקי הוא ציר רוחב בצפון תל אביב הישן והחדש. הוא מוביל מרחוב הירקון (ליד גן העצמאות) ועד דרך נמיר במזרח. המשכו החדש הקרוי רחוב יעקב דורי ממשיך דרך גשר מודעי עד למתחם הבורסה ברמת גן.
הרחוב תוכנן במסגרת תוכנית גדס כאחד מצירי הרוחב הראשיים. חלקו המערבי של הרחוב החל להתפתח בשנות ה-30 המאוחרות עד שנות ה-50. חלקו שממזרח לאבן גבירול הוא מאוחר יותר וכולל בנייה משנות ה-60 וה-70. בית החולים אסותא היה המבנה הראשון ברחוב והוקם ב-1934. הרחוב נקרא תחילה "רחוב קיבוץ גלויות" ושמו שונה לאחר מותו של ז'בוטינסקי. השם "קיבוץ גלויות" הוקצה בתחילה לתוואי הרחוב שלאחר מכן שונה שמו לוויצמן ואז הועבר השם לדרך בדרום העיר (ראו דרך קיבוץ גלויות).
מדרום לרחוב בסמוך לאבן גבירול נמצא מתחם סומייל. בחלקו המזרחי והחדש יותר של הרחוב נמצא גם בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" שעברה אליו בשנות ה-60 ממשכנה ההיסטורי בהרצל-אחד העם. בהמשכו נמצאת כיכר המדינה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| | |
ערך מורחב – שדרות ח"ןשדרה המחברת בין מתחם הבימה לבין כיכר רבין. חודשה עם שאר שדרות העיר בסף שנות ה-90. לפי תוכנית גדס, שדרות ח"ן אמורות להיות המשך ישיר של שדרות רוטשילד, כאשר בין השדרות נמצאת כיכר גדולה. סביב כיכר זו נמצאים כיום תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקב. כיום מנסה העירייה לחזק את הקשר בין שני הצירים ההמשכיים והדבר מתוכנן לבוא לידי ביטוי עם סיום חידוש מתחם התרבות.
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שאול טשרניחובסקי, רופא, משורר עברי ומתרגם |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
היא אמרה אצלי זה יהיה נחמד / טשרניחובסקי שש שעה חמש רק תבוא לבד
הרחוב מתחיל ברחוב אלנבי ומקביל לביאליק ונמשך צפונה עד לדיזנגוף. הרחוב נקרא תחילה "רחוב בצלאל" ושמו שונה לטשרניחובסקי לאחר מותו של המשורר.
כרחוב הסמוך לקינג ג'ורג' שהיה בעבר רחוב שוק (כמו המשכו הדרומי בשוק הכרמל) התפתח במתחם שביניהם שוק שנודע כשוק בצלאל (בעיקר לאורך רחוב בית לחם הקטן המחבר בין הרחובות). על אף שהשוק דעך ברמת פעילותו עם השנים קיימות בו עדיין חנויות רבות המוכרות בעיקר ביגוד והוא נקרא עד היום "בצלאל", כשמו הקודם של הרחוב.
מצפון לשוק נמצא צידו המערבי של גן מאיר ובקרבתו שכן בעבר קצין העיר תל אביב. בחלק הצפוני של הרחוב, וסביב רחוב בוגרשוב, שכנה שכונת נורדיה, שכונת צריפים של פליטים יהודים שברחו מיפו. באזור רחוב טשרניחובסקי וגן מאיר מתחילה טופוגרפיה נמוכה וקיים ואדי קטן לכיוון הים. ואדי זה כמעט ואינו מורגש כיום בתוך הסביבה הבנויה (הבדלי הגובה המשמעותיים ביותר הם בין ביאליק וטשניחובסקי) אולם עד שנות ה-60 סבל אזור זה מהצפות רבות.
לבסוף פונתה השכונה ועל חלק משטחה נבנה הדיזנגוף סנטר אשר טשרניחובסקי הוא הרחוב האחורי של המתחם. כיכר השוטר בפינת בוגרשוב הייתה פעם מעגל תנועה מרכזי שבוטל עם בניית הסנטר אולם חלק ממבנה הכיכר המקורית נותר במקום זה.
ערך מורחב – רחוב יגאל אלון | |
| במרכז התמונה: רחוב יגאל אלון בחלקו שמהיכל הספורט יד אליהו וצפונה, 2009 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 9 |
| | |
רחוב אורך ראשי במזרח תל אביב, המוביל משכונת התקווה ונווה צה"ל בדרום, דרך יד אליהו ושכונת ביצרון, ומסתיים בנחלת יצחק בצפון. הרחוב, שנקרא בעבר רחוב גיבורי ישראל, מסתיים סמוך למחלף הרכבת בנתיבי איילון. אורכו של הרחוב הוא 2.9 ק"מ, והוא מקביל לנתיבי איילון שממערב לו ולדרך משה דיין שממזרח לו. בחלקו הצפוני של הרחוב פועל אזור תעשייה, שחלק מהמפעלים שהיו בו (סיפולוקס, אמקור, הארגז) פינו מקומם למגדלי משרדים. חלקו הדרומי של הרחוב הוא חלק משכונת יד אליהו ומאופיין בבתי מגורים.
ברחוב זה נמצאים (מדרום לצפון):
רחוב מדרום ליפו העתיקה ומצפון לשכונת עג'מי המחבר בין נמל יפו ושדרות ירושלים וממשיך לדרך בן צבי. יהודה הימית הוא אחד הרחובות העתיקים ביפו מחוץ לחומות. הוא נקרא בעבר "רחוב פייסל" על שמו של פייסל הראשון, מלך עיראק ושונה לאחר קום המדינה. הוא ככל הנראה הרחוב היחיד בארץ הקרוי על שם קרב בו הפסידו היהודים.
אתרים ברחוב:
מסעדת אבו חסן נמצאת בסמוך.
 | |
| פינת רחוב מזא"ה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודה הלוי, מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב, נווה צדק |
| | |
ערך מורחב – רחוב יהודה הלויאחד מחמשת הרחובות הראשונים של העיר. הרחוב מתחיל בנווה צדק בדרום מערב ומסתיים בפינת הרחובות אבן גבירול ומרמורק. בעבר, גם חלקו הדרומי של אבן גבירול נקרא יהודה הלוי ושמו בקטע הקיים כיום שונה בשנות ה-50 ונקרא על שמו של רבי שלמה אבן גבירול, מגדולי שירת ימי הביניים של יהדות ספרד גם הוא. לכל אורכו, מקביל הרחוב לשדרות רוטשילד והוא מחולק לכמה קטעים בעלי אופי שונה מאד.
יותר מכל מזוהה הרחוב כמרכז הבנקאות בישראל, משום שלאורך חלקו הדרום-מערבי שוכנים משרדי ההנהלה הראשית של שלושת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט לישראל.
בהמשך הרחוב, בנקודת המפגש שלו עם רחוב לינקולן, שוכן המרכז למיפוי ישראל ומיד לאחריו נמצא מתחם קריית ספר.
 | |
| רחוב יהודה המכבי, מבט ממזרח למערב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודה המכבי, מנהיג מרד החשמונאים |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
הנשיקה הראשונה שלך מברמנת ביהודה המכבי / יש לה גוונים בשערות, היא יוצאת עם ספורטאי
— "סיגריות", שלומי שבן
מכיכר מילאנו שברחוב אבן גבירול ועד דרך נמיר. המשך הרחוב הוא בשכונת בבלי. רחוב מגורים, מסחר ובילוי, הומה בתי קפה ומסעדות. בפינת רחוב ויצמן נמצא תיכון עירוני ד' וברחוב שטריקר החוצה אותו, סמוך מאוד לפינת הרחוב נמצאים תיכון עירוני י"א והקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. רחוב יהודה המכבי מקביל לנחל הירקון וסמוך אליו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | יהודית מונטיפיורי, אשתו של משה מונטיפיורי |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 6 |
| שכונה | מונטיפיורי |
| | |
שדרות יהודית הן הרחוב הראשי של שכונת מונטיפיורי בניצב וממזרח לדרך בגין ומערבית לנתיבי איילון (דרומית למרכז עזריאלי). הן נקראו בשם זה להנצחת יהודית מונטיפיורי (1784–1862), אשתו המנוחה של משה מונטיפיורי אשר נידב את הכספים להקמת השכונה, אשר אליו הצטרפה ברוב מסעותיו לארץ ישראל. השדרה מוקפת בניינים קטנים ונמוכים יחסית ובמרכזה גינות ומתקני פנאי שונים. בטרם הפכה דרך בגין לציר תנועה עמוס במיוחד הייתה השדרה המשכו הטבעי של רחוב הארבעה הנמצא ממערב. בסוף הרחוב נמצא גשר יהודית שחיבר בין שדרות יהודית לשכונת ביצרון.
על דרך יפו לפנות בוקר דהרנו ארבעה פרשים
— על דרך יפו, אהוד בנאי
ציר היסטורי, חלק מדרך יפו-שכם או בחלקה הקצר יותר דרך יפו-פתח תקווה. המשכה של דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין) ממזרח. המשכה המערבי של דרך יפו העובר ביפו נקרא "רחוב אילת" אך מדובר למעשה באותו הרחוב. הקצה המערבי ביותר של הדרך הוא רחוב רזיאל המגיע עד כיכר השעון. במקום בו מסתיים הרחוב ומתחיל רחוב אילת ניצב "מבנה טרנספורמטור" עתיק.
לאורכו של הציר שוכנים שכונת פלורנטין, בית רומנו ו"שכונת מרכז מסחרי". ברחוב חנויות רבות לאביזרי אופנה ודוכני שתייה שפועלים על המדרכות.
ערך מורחב – רחוב יפתרחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו והוא קרוי על שם יפת בנו של נח. בעבר נקרא "רחוב עג'אמי", על שם איברהים אלעג'אמי, קדוש פרסי. הרחוב היה בעבר דרך שהקיפה את חומות יפו העתיקה אשר לאחר הריסת החומה וצמיחת העיר, הפכה לרחוב מסחרי מרכזי. ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר מצוי מבנה טרנספורמטור שתוכנן בידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בשנת 1923.
רחוב יצחק שדה הוא רחוב רוחב, התוחם את שכונת יד אליהו מצד צפון. הרחוב מתחיל בגשר מעריב במערב, ונמשך עד דרך משה דיין במזרח. בתחילת הרחוב, ועד לצומת עם רחוב יגאל אלון, הוא אזור תעשייה ומסחר, ומהצומת ומזרחה נמצאים בתיה הצפוניים של יד אליהו. בחלקו ממוקם הרחוב על גשר מעל נתיבי איילון, ועל כן עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא נקרא "רחוב הגשר" (אמנם בראשית שנות השישים, טרם הוקמו נתיבי איילון, אך הגשר היה קיים, וחיבר בין שתי גדותיו של ואדי מוסררה (נחל איילון).
ברחוב ממוקמים בית נצבא, הסינרמה, בית מגורי העיתונאים וגן לנדס.
הרחוב קרוי על שמו של האלוף יצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, שהיה גם איש חינוך בעל השפעה רבה על הנוער.
 | |
| המזרקה מול בניין עיריית יפו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ירושלים, בירת ישראל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 7 |
| שכונה | מרכז יפו |
| | |
ערך מורחב – שדרות ירושליםמיד נוסעים דרומה, שדרות ירושלימה, יושבת ביפו בים
— "העיר הלבנה", מיכאל גריילסאמר
שדרות ירושלים הן אחד הרחובות הראשיים של יפו. הן הוקמו ב-1915 על ידי המושל העות'מאני של יפו, אשר התקנא בשדרות רוטשילד שהקימו היהודים בתל אביב, ונקראו תחילה על שם אחמד ג'מאל פאשה. בזמן השלטון הבריטי שונה שמן לשדרות המלך ג'ורג' החמישי, ועם איחוד תל אביב ויפו שונה שמן לשדרות ירושלים. בטרם האיחוד, כבר היה בתל אביב רחוב בשם שדרות ירושלים ושמו הוחלף לשדרות הר ציון.
השדרות היו קיימות זמן רב לפני איחוד הערים תל אביב ויפו, אך כיום מבנה השדרה דומה יותר למבנה השדרות של מרכז תל אביב, עם עיצוב המדגיש את שיוכה ליפו על ידי שימוש באלמנטים אדריכליים המאפיינים את המקום. בתחילת השדרה הוקם בשנת 1924 מבנה טרנספורמציה שתוכנן בידי האדריכל ריכארד קאופמן ונהרס בשנת 2010 כדי לפנות מקום להולכי רגל.
מצדן הדרומי נמשכות השדרות בשדרות העצמאות בבת ים ומצדן הצפוני – לרחוב קויפמן.
ברחוב זה מצויים מבנים היסטוריים רבים כגון:
בנוסף שכנו בשדרה כמה אולמות קולנוע:
רחוב מסחרי בצפון העיר, בסמוך לשפך הירקון ומתחם נמל תל אביב. במהלך שנות ה-70 נפתחו ברחוב שהיה אזור מגורים, מעל 60 מסעדות, למרות מחאות תושבי הרחוב שבקשו למנוע את הפיכת הרחוב למתחם בילוי.[3] עד אוקטובר 2007 פעל ברחוב קולנוע פאר, מן השרידים האחרונים של בתי קולנוע בתל אביב הישנה. ברחוב ירמיהו פועלים בתי קפה, מסעדות ומועדונים והוא מקובל כאתר בילויים. בקצה הרחוב תחנת השכרה לסירות משוטים ופדלים בנחל הירקון, הפועלת עשרות בשנים באותו מקום, וסמוך אליו מתחילה טיילת קרשים, המובילה עד לנמל תל אביב, המתפתח בשנים האחרונות כמרכז בילוי הומה ומצליח.
סביב הרחוב ובניצב לו עוד מספר רחובות הקרויים על שם נביאים.
 | |
| בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב-יפו ויוזם הקמת אוניברסיטת תל אביב |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 1 |
| שכונה | רמת אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב חיים לבנוןרחוב ראשי בשכונת רמת אביב. בעבר נקרא הרחוב רחוב האוניברסיטה על שם אוניברסיטת תל אביב השוכנת לצדו, ובשנת 1986 הוחלף שמו לאחר מותו של ראש העיר השישי של תל אביב, חיים לבנון, אשר יזם את הקמת האוניברסיטה בשנות ה-50 של המאה ה-20.
צדו הדרומי-מזרחי של הרחוב מאוכלס רובו במוסדות ציבוריים: מוזיאון ארץ ישראל, תזמורת צה"ל, מוזיאון הפלמ"ח, בית הספר להנדסאים, מכון התקנים הישראלי ואוניברסיטת תל אביב כולל כיכר אנטין.
 | |
| מבט מזרחה לאורך הרחוב ביד אליהו. בקצה הרחוב נראה חלק מהפסל כיכר לבנה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 9 |
| שכונה | יד אליהו |
| | |
רחוב לה גוארדיה הוא הרחוב הראשי של שכונת יד אליהו, והוא חוצה אותה לכל אורכה, ממזרח למערב. הרחוב נמשך מפארק וולפסון ותיכון עירוני ט' במזרח עד מחלף לה גוארדיה ומנהרת לה גוארדיה, המחברת את הרחוב לרחוב הרכבת, במערב.
הרחוב קרוי על שם פיורלו לה גוארדיה, ראש עיריית ניו יורק בין השנים 1934–1945. יש המבטאים את שם הרחוב והמחלף בטעות "לה גארדיה" (שנים רבות הופיע תעתיק שגוי זה על שלטי הרחוב).
לאורך הרחוב נמצאים בעיקר בנייני המגורים של שכונת יד אליהו – שיכונים בגובה 3–4 קומות. מחלף לה גוארדיה שבקצהו המערבי של הרחוב מחבר את רחוב לה גוארדיה עם נתיבי איילון.
בחודש מרץ 2017 אישרה ועדת התכנון המקומית בתל אביב תוכנית להפיכת חלק מהרחוב למתחם בילויים.[4]
בינואר 2023 נוסף לרחוב נתיב תחבורה ציבורית.[5]
ערך מורחב – רחוב לוינסקיבפינת רחוב לוינסקי שפונה לשוק / ראיתי רומני קטן חצי צימוק / דובר שפה עילגת וכולו קצה חוט / סיגריה מה נותן לך אתה מבסוט
— "פומה פומה", יהודה פוליקר
רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי ראשי בדרום תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני מרוסיה, אלחנן ליב לוינסקי. הרחוב הוא רחובה הראשי של שכונת נווה שאנן והמשכו בשכונת פלורנטין. הרחוב מתחיל ברחוב אילת (חלק מדרך יפו-פתח תקווה-שכם) ומסתיים בקצה דרך ההגנה שבסמוך לתחנת הרכבת תל אביב ההגנה.
הרחוב הוקם בשנות ה-20 במסגרת תוכנית המתאר של שכונת נווה שאנן שביצע האדריכל יוסף טישלר.
 | |
| קולנוע עדן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | משה לייב ליליינבלום, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב ליליינבלום"הרצל לילנבלום, כמה זה מרחק, כבר שעה סתום, עד הסוף הפקק".
— שלום חנוך, "הרצל לילנבלום"
מראשוני הרחובות בעיר אשר הוקם במסגרת "אחוזת בית". תחילתו ברחוב פינס בשכונת נווה צדק, והוא נמשך מזרחה עד רחוב אלנבי.
בהמשכו של הרחוב נמצאים משרדי הנהלות של בנקים, כחלק ממתחם הבנקאות של לב תל אביב. ברחוב נמצאים משרדי הנהלה של מספר בנקים כמו כן גם סניפו הראשי של בנק ישראל בתל אביב. בתקופה שבה נאסרה על תושבי ישראל החזקה של מטבע זר היה הרחוב מרכז פעילותם של חלפני כספים, שהחליפו כספים באופן בלתי חוקי אך גלוי.
אתרים נוספים ברחוב:
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הרב יעקב מזא"ה, סופר ופעיל ציוני |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – רחוב מזא"הוכך סיפורנו מתחיל בבית גדול בפינת רחוב מה זה ורחוב למה, הלא הוא ביתו של פוגי
— "אנשי הארון", כוורת
רחוב מגורים ברובו, צר ובעל אופי שקט ושכונתי. עם זאת, הוא אוצר מספר פניני אדריכלות ידועות. ברחוב מספר רב של בניינים היסטוריים משנות ה-20 וה-30 המייצגים את תל אביב בצעירותה. חלק מן הבניינים הם בסגנון האקלקטי וחלקם בסגנון הבינלאומי. רבים מהם עברו שיפוץ בעשור האחרון והרחוב אף הפך, יחד עם שדרות רוטשילד ועוד מספר קטעי רחובות נוספים בסביבה, לאטרקציה תיירותית עבור שוחרי אדריכלות. טרם בניית בתי הרחוב, היה במקום כרם גפנים ומחנה שקלט עולים חדשים בתקופה זו.
אתרים חשובים לאורך הרחוב:
 | |
| רחוב מרמורק, מבט מכיוון רחוב קרליבך | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אלכסנדר מרמורק, רופא וחבר בקונגרסים הציונים |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | בין 3 ו-5 |
| | |
רחוב קטן וקצר אך בעל חשיבות גדולה בשלד מרכז העיר; המשכו של רחוב קרליבך ממזרח ושדרות בן ציון במערב וקושר בין רחוב אבן גבירול ויהודה הלוי עם כיכר הבימה ושדרות רוטשילד. הרחוב הוא גם גבול בין שני הרבעים המרכזיים של תל אביב, 3 ו-5.
הרחוב שופץ במהלך 2006–2007 ובמסגרת השיפוץ הורחבה המדרכה על חשבון שטחים פתוחים פרטיים של בתי מגורים ובכך התאפשרה סלילת שביל אופניים היוצר רצף שבילים בין השדרות לבין רחוב אבן גבירול. חלקו המערבי של הרחוב ממשיך לעבור שיפוץ יחד עם חידוש מתחם הבימה.
הרחוב גם צר, הוא כולל נתיב נסיעה אחד בכל כיוון, אך למרות זאת הנסיעה מזרחה מוגבלת בשעות היום לתחבורה ציבורית בלבד.
 | |
| דרך משה סנה. מבט דרומה אל נאות אפקה ב' | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
משה סנה, ראש המפקדה הארצית של ההגנה וחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומק"י; פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של ישראל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 2 |
| שכונה | המשתלה, קריית שאול, נאות אפקה, צהלה, הדר יוסף, שיכון דן |
| | |
ערך מורחב – דרך משה סנהדרך משה סנה היא ציר האורך המרכזי בצפון-מזרח תל אביב. היא מהווה חלק מכביש 482, וכן את המשכם הישיר של רחוב בן-גוריון ההרצלייני ורחוב סוקולוב ברמת השרון מצפון, ושל רחוב מבצע קדש בגבול רמת גן-בני ברק מדרום.
הכביש נסלל במהלך שנות ה-30, כדי לקצר את הדרך מרמת השרון והרצליה לתל אביב, והוא נחנך באוקטובר 1941 בשם "דרך הרצליה". עד אז, נאלצו תושביהן של מושבות אלה לנסוע דרך רמתיים ופתח תקווה, וסלילת הכביש קיצרה את הדרך מ-35 ק"מ ל-12 ק"מ בלבד. בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים שונה שמה של דרך הרצליה. חלקה הצפוני, מרחוב דבורה הנביאה ועד רמת השרון, נקרא על שם משה סנה ואילו חלקה הדרומי, מרחוב דבורה הנביאה ועד קצה תחום שיפוטה של תל אביב נקרא על שם פנחס רוזן, שר המשפטים הראשון של ישראל.
ערך מורחב – נווה שאנןנווה שאנן הוא מדרחוב במרכזה של שכונה בעלת אותו השם. הרחוב הוא רחוב מסחרי לכל אורכו, המתחיל בפינת שדרות הר ציון ליד התחנה המרכזית הישנה ומסתיים ברחוב לוינסקי מול התחנה המרכזית החדשה של תל אביב.
הרחוב הוקם בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 כחלק משכונת פועלים שהוקמה על ידי אגודת נווה שאנן. הרחוב תוכנן כעוד אחד מהרחובות המעגליים של תוכנית "המנורה" של האדריכל יוסף טישלר. המשכו הטבעי של הרחוב, אשר נקטע על ידי מבנה התחנה המרכזית החדשה שהוקם במרכז השכונה ועל חלק משמעותי ממנה, הגיע לדרך שלמה. החל משנות ה-30 החלו בהדרגה להיכנס לשכונה עסקי תעשייה זעירים, סדנאות ובתי מלאכה אשר גרמו לשכונה, שתוכננה להיראות דומה לשכונת לב תל אביב, לאבד מצביונה השכונתי ולהפוך לאזור חצי תעשייתי הכולל בו מגוון של עסקים שאינם בהכרח משתלבים עם שכונת המגורים. דבר זה גרם להידרדרות מתמשכת של מצב הרחוב והשכונה שאף החמיר מאוד עם הקמת התחנה המרכזית. התחנה, שקטעה את קצה הרחוב, נבנתה במשך כ-30 שנה ורבים מבקרים את בנייתה כזו שהמיתה לגמרי את השכונה והפכה אותו לאזור מנותק, מנוכר ומוזנח.
בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם פתיחת התחנה המרכזית החדשה, החלה העירייה בניסיונות לקדם את הרחוב המוזנח שהמשיך רק להדרדר. ב-6 בספטמבר 1996 נחנך המדרחוב בו הושקעו מאמצים רבים למתיחת הפנים של הרחוב. הפיכתו למדרחוב נועדה בין השאר להקל ולהנעים את דרכם של הולכי הרגל העוברים בין שתי התחנות המרכזיות ולנסות באופן זה להחיות אותו. אולם, מתחילת העשור ועד ימינו הפך מדרחוב נווה שאנן לאחד הרחובות הידועים ביותר לשמצה בעיר בשל "פעילויות השוליים" בהם בתי בושת, מועדוני פיפ שואו, בתי הימורים ופשיעה רבה סביבם.
הרחוב גם הפך למרכזה של אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל. רבים מהם מתאכלסים בשכונה שכן היא מאפשרת דיור זול במיוחד. ברחוב וסביבו התפתחו אף חנויות רבות ומוסדות שונים הקשורים לאוכלוסייה הזרה, במיוחד אוכלוסייה מזרח אסייתית הכוללת עובדים מתאילנד, סין והפיליפינים. אנשים רבים החלו לכנות אזור זה כ"צ'יינהטאון של תל אביב" בשל אופייה האסיאתי ההולך ומתגבש של המקום.
 | |
| מטע הדקלים בנורדאו פינת הירקון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ד"ר מקס נורדאו, סופר ומנהיג ציוני |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| שכונה | הצפון הישן |
| | |
ערך מורחב – שדרות נורדאוכן חזרתי דרך נורדאו, קצין צעיר עמד שם – דיבר אל נערה שעונה אל גזע מגבה
— "טיול ליפו", שלום חנוך
השדרה הצפונית ביותר של אזור מרכז העיר. מקשרות בין אבן גבירול ועד חוף הים. בקצה השדרה עמד מלון שרתון הישן עד שנהרס. השדרה שוקמה ושופצה אף היא יחד עם שאר השדרות בתל אביב בסוף שנות ה-90.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | (ראו הסבר) |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
ערך מורחב – נחלת בנימיןהלכתי ברחוב נחלת בנימין / הרגשתי מכה בצלע ימין
— "המצב הקשה", שלום חנוך
רחוב נחלת בנימין הוא מן הרחובות הוותיקים בעיר אשר החל כשכונה שקמה ב-1909 והצטרפה לתל אביב ב-1911. הרחוב נמשך מכיכר מגן-דוד בצפון (מפגש אלנבי, המלך ג'ורג', שינקין והכרמל) עד דרך שלמה בדרום.
שם הרחוב הוא סוגיה מעניינת ושנויה במחלוקת: מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.
הרחוב ידוע כאחד הרחובות המרשימים ביותר בו שולט הסגנון האקלקטי בארץ ישראל. לאורכו מבנים רבים המסוגננים בתערובת של סגנונות אוריינטליים ואירופאים וכוללים קשתות, עיטורי אר נובו, קישוטים נאו-קלאסיים ובתים צבעוניים.
המסחר ברחוב התפתח למרכז של חנויות וסוחרי טקסטיל הגדול מסוגו בישראל. מרבית החנויות בחלק הצפוני של הרחוב מוכרות בדים ומוצרים נלווים. כפועל יוצא, בסביבת הרחוב סדנאות רבות של מעצבי אופנה וטקסטיל.
מאז 1986 הפך חלקו הצפוני של הרחוב למדרחוב בו מתקיים יריד אמנים פעמיים בשבוע.
 | |
| בית הפגודה בכיכר המלך אלברט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הרמב"ן, מגדולי פרשני התנ"ך (ראו הסבר) |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
"פוגש אותם ברחוב נחמני, פעם כשאני הולך ופעם כשאני חוזר"
— "נחמני", עמיר לב
רחוב נחמני נמצא בלב העיר במקביל למזא"ה. הוא קרוי על שמו של הרמב"ן – רבי משה בן נחמן, שכונה גם "נחמני". הוחלט שלא לקרוא לשם הרחוב רמב"ן כדי לא להתבלבל עם רמב"ם הנשמע דומה. בתקופה המקבילה הוקמו גם בשכונת רחביה בירושלים רחובות בשמות אלה אלא ששם נקראו הרחובות הפוך: רחוב רמב"ן (ירושלים) ובמקביל אליו "שדרות בן מימון" על שם הרמב"ם.
אתרים ברחוב:
 | |
| מבט צפונה אל המפגש עם רחוב יהודה המכבי. ברקע גשר הירקון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מרדכי נמיר, ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכיר ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלת ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו. |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 1, 4 |
| | |
ערך מורחב – דרך נמירדרך נמיר, או בשמה הקודם "דרך חיפה", היא כביש ראשי הממשיך מהעיר צפונה לכביש החוף (כביש ארצי מס' 2) לכיוון חיפה. הדרך משתרעת מצומת תנובה (מפגש עם דרך בגין ושאול המלך) ועד מחלף גלילות שהוא הנקודה הצפונית ביותר בשטחה המוניציפלי של העיר.
אתרים חשובים ורחובות חוצים לאורך הדרך (מצפון לדרום):
 | |
| בתים לאורך רחוב עזה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | העיר עזה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 7 |
| שכונה | יפו א' (דקר) |
| | |
רחוב עזה הוא רחוב אורך ביפו המוביל מדרך בן צבי במרכזה של העיר אל שכונת יפו א' (דקר). אורכו של הרחוב כ-1.2 ק"מ, ובחלקו הצפוני הוא מקביל לשדרות ירושלים. הרחוב קרוי על שמה של העיר עזה, והוא חופף את הדרך ההיסטורית שהובילה דרומה, לכיוונה. לאורך צידו המערבי של הרחוב, ניצבת שורת בתים שחלקם הוקמו במאה ה-19, ובמחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21 החלה תנופת פיתוח ושיפוץ במקום. חלקו הצפוני של הרחוב שופץ, ולאורכו נסללה מדרכה רחבה להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
שניים מהמבנים לאורכו של הרחוב הם בתי באר – בית הבאר של עלי ביבי בבניין מס' 13 ובית הבאר של וורדה בבניין מס' 88. בתי באר נוספים ששכנו לאורך הרחוב נהרסו במשך השנים כדי לפנות מקום למכללה האקדמית תל אביב-יפו שנמצאת בצידו המערבי של הרחוב. בית הבאר של עלי ביבי הוקם בתחילת המאה ה-19 על ידי אל-חאג' עלי ביבי שהיה בעליהם של פרדסים רבים בסביבה. במלחמת העצמאות עזבה משפחתו של עלי ביבי את העיר, והבית הופקד בידיו של אחד מעובדי המשפחה. לאחר מכן הועבר המבנה לבעלותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לידי חברת עמידר ולבסוף לידיים פרטיות. הוא שימש כבית ספר תיכון "גמנסיה סוקולוב-לאור" ובשנת 2004 הוא הושכר על ידי הראביטה למען ערביי יפו, ונפתח בו בית ספר דמוקרטי ערבי. ליד המבנה רחבה מרוצפת ובה שורות ספסלים שחורים. בדרומו של הרחוב שכן בעבר מגרש הכדורגל הביתי של מכבי יפו, שנקרא מגרש הפחים על שם הפחים שגידרו אותו. עם השנים נהרס המגרש ובמקומו נבנה אצטדיון גאון, אך גם הוא נהרס ב-28 ביולי 2009, וכיום משתרעת במקום חלקת דשא גדולה. השטח מיועד לפיתוח.
 | |
| רחוב פנקס, מבט מרחוב אבן גבירול לכיוון מזרח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד צבי פנקס, חבר הכנסת ושר התחבורה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 4 |
| שכונה | הצפון החדש |
| | |
רחוב ראשי וציר כניסה לעיר מכיוון מחלף ההלכה שבנתיבי איילון. הרחוב נמשך מדרך נמיר ועד רחוב אבן גבירול בכיכר ה"קסטל" אליה מתחברות גם שדרות נורדאו.
אתרים ברחוב:
 | |
| בית התרמומטר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ד"ר שמעון פרוג, מחשובי המשוררים בתנועת חיבת ציון ברוסיה |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| | |
רחוב פרוג הוא רחוב צידי קטן במרכז העיר בין רחוב בן עמי שליד כיכר דיזנגוף לבין רחוב גורדון ובמקביל לדיזנגוף. על אף היותו רחוב קטן, הוא ידוע בזכות מספר מבנים שנמצאים בו וכרחוב המייצג נאמנה את העיר הלבנה של תל אביב. בין המבנים הידועים הנמצאים בו נמנים:
באזור רח' פרוג פעל בשנות ה-20 וה-30, שיא תקופת צמיחתה של תל אביב, בית חרושת ללבני סיליקט. בלבנים אלו נעשתה מרבית הבנייה בתקופה זו. מאזור הרחוב, עוד טרם בנייתו המלאה, נחצב הסיליקט לייצור הלבנים. מסיבה זו רבים מן הבניינים לאורך הרחוב, כמו גם בכמה רחובות סמוכים, בנויים נמוך יותר ממפלס הרחוב והם כוללים קומות מרתף או חצרות מונמכות (חצרות אנגליות). החצר המונמכת הבולטת ביותר היא זו החצר הפנימית שבין בית צעירות מזרחי לבין מעונות עובדים שדרכה גם עובר השביל המחבר בין פרוג לבין דב הוז.
לרחוב פונה צידו האחורי של "פסאז' דיזנגוף" שמעליו שכן בעבר התיאטרון הקאמרי וכיום תיאטרון בית ליסין. כרחוב אחורי המשרת בין השאר את באי התיאטרון, זכה להתייחסות מבדחת מצד יוסי בנאי במופע יחיד בו טען כי אפשר להחזירו לערבים בתמורה לשלום מלא.
ערך מורחב – רחוב פרישמן (תל אביב)תחת משקפי השמש המתבוננות בכן, הוא תמיד יושב בפרישמן, בפינה לשיפוטכן.
— "מר נרקיס", נעמי שמר
רחוב פרישמן הוא אחד מרחובות הרוחב החשובים במרכז העיר המחבר בין כיכר רבין במזרח למלון דן ולחוף פרישמן שנקרא על שם הרחוב. הרחוב חוצה ממערב למזרח מספר רחובות חשובים. זהו הרחוב הדרומי ביותר של אזור הצפון הישן החוצה ממזרח למערב את שטח תל אביב הישנה של עד קום המדינה, אשר תוכנן במסגרת תוכנית גדס. מצפון לרחוב זה עוד מספר רחובות רוחב מקבילים המחברים כיום את חוף הים וציר אבן גבירול. בשל היותו רחוב המקשר בין הים לרחובות המרכזיים של תל אביב, יש לאורכו מספר מקומות חנויות ומקומות בילוי. בעיקר בחלקו המערבי.
 | |
| מראה על רחוב קדם | |
| מיקום | |
|---|---|
| עיר | תל אביב |
| רובע | 7 |
| שכונה | עג'מי, גבעת עלייה |
| | |
רחוב קדם הוא הרחוב הראשי העובר לאורך טיילת החוף של יפו. לאחר קום המדינה נקרא רחוב 60.
הרחוב מתחיל מדרום ליפו העתיקה ומסתיים ליד גבול בת ים.
![Thumb](#/media/קובץ:בית_הקברות_"שייח'_מוראד"_על_רקע_בית_הנוער_העובד_והלומד_(בית_יצקר_לשעבר).jpg) | |
| בית הקברות שייח' מוראד על רקע בית הנוער העובד והלומד (משכן ברנר וחבריו) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | "קיבוץ גלויות" – בתנ"ך, ההבטחה שמשה מוסר לבני ישראל |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 8 |
| | |
דרך קיבוץ גלויות הוא ציר ורחוב ראשי בדרום העיר. הדרך מבוססת על תוואי היסטורי של דרך שהובילה מיפו ללוד והמשכה המזרחי של הדרך, הידוע גם ככביש 461, אכן משנה את שמו לרחוב הלח"י, דרך בר-לב ולבסוף ל"דרך לוד" בתחומי העיר רמת גן. הדרך מתחילה בפינת רחוב שלמה ומסתיימת במחלף קיבוץ גלויות. הדרך היא גם חלק ממחלף חיל השריון המחבר את הקטע המרכזי של נתיבי איילון עם הקטע הדרומי של הכביש, המוביל אל חולון, בת ים ואל ראשון לציון.
מלבד היותו ציר תחבורה ראשי המחבר את דרום העיר עם נתיבי איילון, מהווה הרחוב את גבולן הצפוני של השכונות גבעת הרצל וקריית שלום, וכן את גבולה הדרומי של שפירא.
בעבר, רחוב ז'בוטינסקי של היום היה קרוי "רחוב קיבוץ גלויות". לאחר מותו של זאב ז'בוטינסקי, שונה שם הרחוב ובהמשך הוקצה השם "קיבוץ גלויות" לרחוב הנקרא היום ויצמן. לאחר שגם שמו הוחלף, הועבר השם לדרך המוכרת כיום.
עם האתרים השוכנים לאורכה של דרך קיבוץ גלויות נמנים גני הטבע, בית הנוער העובד והלומד (משכן ברנר וחבריו), תחנת הרכבת תל אביב דרום ובית הספר הולץ. שלושה עצי שקמה ניצבים בלב המסלול המוביל מערבה בדרך, והחוצץ בין נתיביו. לידם, מצידו הצפוני של הכביש, שוכנים שרידיו של בית קברות שייח' מוראד ובו קבר שייח' בשם זה השוכן במבנה קטן שלו שתי כיפות. על המבנה קבועה כתובת ממלוכית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אליעזר קפלן, פעיל ציוני ושר האוצר הראשון |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 6 |
| | |
ערך מורחב – רחוב קפלןמצירי הכניסה הראשיים לעיר מנתיבי איילון, המוביל ממחלף השלום למרכז העיר בפינת הרחובות אבן גבירול ודיזנגוף. הרחוב היה בעבר רחובה הראשי של המושבה הגרמנית שׂרונה ולאורכו בתים רבים שנשמרו מתקופה זו. לאחר נטישת המושבה במלחמת העולם השנייה התמקמו במבנים הבריטים ולאחר הקמת המדינה השתמשו בהם צה"ל ומוסדות ישראלים נוספים. כך למעשה צמחה הקריה הנמצאת סביב רחוב קפלן שכיום רק מצפונו. מדרומו נחנך בעשור השני של המאה ה-21 מתחם שרונה.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הוקמו בחלקו המערבי של הרחוב ובסביבתו, שהיו מחוץ לתחומי המושבה הישנה, בנייני ציבור מוסדיים רבים, בהם בנייני הסוכנות היהודית, בית העיתונאים, בית הסופר, בית יכין ועוד. רוב בניינים אלו נבנו בסגנון הברוטליזם שאפיין את הבנייה בארץ באותן שנים והם חלק ממרכז עסקים הנמשך גם בשדרות שאול המלך. בשל היותו ציר מרכזי המקשר בין נתיבי איילון ורכבת השלום ללב העיר לאורכו ממשיכים לבנות גורדי שחקים רבים בעיקר משטחים אשר אוזרחו מהקריה.
ב-2005 נערך מבצע ראשון מסוגו בישראל להזזת חמישה מבתי הטמפלרים המוגדרים כמבנים לשימור לצורך הרחבת הכביש.
 | |
| רחוב קרליבך באזור הסינמטק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ד"ר עזריאל קרליבך, מייסד "מעריב" |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 6 |
| שכונה | אזור העסקים |
| | |
רחוב מסחרי באזור העסקים של העיר – בין צומת מעריב (במפגש עם דרך בגין) ועד צומת הרחובות אבן גבירול-יהודה הלוי-מרמורק. המסחר ברחוב שגשג שנים רבות בזכות השוק הסיטונאי שהתקיים עד שנת 2006 לאורך קטע ארוך מצידו המערבי של הרחוב.
בעורפו המערבי של רחוב קרליבך נמצא רחוב צקלג (מכונה גם מתחם צקלג) אשר נבנה על אדמות שהיו בעבר בית קברות טמפלרי של תושבי שרונה.
ברחוב קיימת תחנת רכבת קלה תת-קרקעית, תחנת קרליבך בקו האדום והקו הירוק של הדנקל כמו כן, על פי תוכנית הפיכת מתחם השוק הסיטונאי לשכונת מגורים, יהפוך הרחוב לשדרה.
הרחוב נקרא "תוצרת הארץ" עד 1958, כששמו שונה על מנת להנציח את עזריאל קרליבך, מייסד מעריב שמערכת העיתון שוכנת ברחוב זה.[6]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע" |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | לב תל אביב |
| | |
ערך מורחב – שדרות רוטשילדשוב הולכת ברוטשילד, כבר לא אכפת לי אם תעבור, שוב הולכת ברוטשילד, כבר לא אכפת לי לחזור ולזכור
— "טיפה טיפה", מירי מסיקה, מילים: דוד שחר
מן הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב. השדרה מילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של העיר, ולאורכה אתרים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה הלב התרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה.
השדרה קמה יחד עם רחובותיה הראשונים של אחוזת בית ב-1909 והייתה בשנותיה הראשונות של העיר גם השטח הירוק הפתוח היחידי בעיר. בשדרה עמד בית העירייה הראשון (נקרא אז בית הוועד), הקיוסק הראשון בעיר וכן ביתם של כמה מן האישים המרכזיים בהנהגת העיר והיישוב בהם מאיר דיזנגוף אשר בביתו, אשר הוסב למוזיאון תל אביב, אף נערכה הכרזת המדינה.
אדריכלות המבנים בשדרות רוטשילד מספרת בעצמה את סיפור התפתחותה של תל אביב: מבתים קטנים בחולות, דרך "בתי החלומות" האקלקטיים (המאפיינים את חלקה הדרומי), בתי ה"באוהאוס" (הסגנון הבינלאומי) ועד גורדי השחקים המודרניים הממשיכים להיבנות ברחוב עד היום.
 | |
| שדרות רוקח מגשר נתיבי איילון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ישראל רוקח, שימש כשר הפנים וראש עיריית תל אביב |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 1, 3 |
| שכונה | שכונות עבר הירקון |
| | |
ערך מורחב – שדרות רוקחשדרות רוקח הן כביש ראשי בצפון תל אביב המוביל משכונות עבר הירקון דרך נתיבי איילון לכיוון מרכז העיר באזור שפך הירקון. הרחוב מקביל לנחל הירקון ולפארק הירקון המשתרע מדרום לו לכל אורכו. בשל כך, אופייה של השדרה פרוורי ופתוח. יחד עם פארק הירקון ומתקני הספורט הרבים שבו, הפכה השדרה לאזור לפעילות נופש וספורט, וגם מצפון לה שוכנים מגרשי טניס. אתרי עניין לאורך הרחוב:
 | |
| מראה הרחוב. בית סורסוק משמאל ומגדל נוה צדק נראה באופק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | דוד רזיאל, מפקד האצ"ל וממייסדיו ונציב בית"ר |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 7 |
| שכונה | יפו |
| | |
ערך מורחב – רחוב רזיאלרחוב בצפונה של יפו, המחבר בין שדרות ירושלים ודרך אילת בקצהו הצפון-מזרחי לבין כיכר השעון בצידו הדרום-מערבי. רחוב רזיאל הוקם על תוואי הדרך ההיסטורית מיפו לשכם; דרך שהמשכה מזרחה הוא בתוואי הרחובות דרך יפו-תל אביב, דרך בגין וציר ז'בוטינסקי. רחוב רזיאל שימש כרחוב הראשי והחשוב של העיר עד לסלילת שדרות ירושלים.
בתחילת הרחוב מצוי "בית הסראיה הטורקי החדש" שבו שכנה עיריית יפו עד להעברתה אל הבניין בשדרות ירושלים מספר 45.
חלקו המזרחי של רחוב רזיאל נקרא "רחוב בוסטרוס", על שם נג'יבּ בוסטרוס, ערבי נוצרי, שבנה בו שורת חנויות. חלקו המערבי נשא את השם "עוואד" או "הווארד", על שמו של ערבי מרוני אמיד שמוצאו ממלטה בשם איסכנדר עוואד או אלכסנדר הווארד.
נקודת הציון החשובה ברחוב היא "בית סורסוק" שנחנך בשנת 1925 ונחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו, ושכנו בו, בין היתר, משרדיהם של קונסולים זרים, של סוחרים אמידים ושל חברות ספנות.
ליד כיכר השעון נמצא "בית המשרד הארצישראלי" שבו פעלה התנועה הציונית בראשית דרכה.
ערך מורחב – שדרות שאול המלךרחוב מרכזי מצומת הדרכים בגין-ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור ורק מעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".
תוואי הדרך בה סלול רוב הרחוב היה קיים כבר בתחילת המאה ה-20 והמשיך דרום מערבה אל רחוב יהודה הלוי עד מרכז תל אביב הישן. החל משנות ה-60 נבנו לאורך הרחוב בנייני משרדים ומוסדות ציבור רבים בהם:
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | רבי שלום שבזי, מגדולי המשוררים של יהדות תימן |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| שכונה | נווה צדק ושכונת שבזי |
| | |
שבזי הוא רחובה הראשי של שכונת נווה צדק והרחוב המסחרי היחיד בשכונה. הרחוב עובר למעשה בין שכונת נווה צדק ושכונת שבזי הקרויה על שם הרחוב אולם כיום מקובל להתייחס לשתי השכונות כאל "נווה צדק" והגבול בין השכונות ההיסטוריות אינו ניכר. הרחוב חוצה את כל השכונה ממזרח למערב החל מאזור מגדל שלום ועד אזור החניונים של סביבת תחנת הרכבת יפו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מנחם שינקין, מנהיג ציוני, ממייסדי העיר |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 5 |
| | |
ערך מורחב – רחוב שינקיןגרה בשינקין, שותה בקפה תמר, רוצה לעשות גם סרט קצר
שינקין הוא רחובה המסחרי הראשי של שכונת לב תל אביב החוצה אותה ממערב למזרח – מכיכר מגן-דוד ועד רחוב יהודה הלוי. במרוצת השנים הפכו רחוב שינקין והרחובות הסמוכים לו למקום מגורים לאמנים צעירים ולאנשי רוח. נפתחו בו בתי עסק ייחודיים, והרחוב הפך בהדרגה לסמל התרבות התל אביבית הצעירה, הפתוחה והחופשית. בשינקין וסביבתו מתגורר גם מספר רב של תושבים חרדים, חלק גדול מהם חסידי גור שנשלחו על ידי האדמו"ר של החסידות לשליחות במקום. הללו חיים עם שכניהם החילוניים בשלווה שאזורים אחרים (בירושלים, למשל) יכולים להתקנא בה. בבית הכנסת הגדול מאחורי גינת שינקין שוכן בית חב"ד המרכזי של תל אביב.
הוויית הרחוב מתוארת היטב בסרט "הבועה" והוא מוזכר רבות ביצירות אמנות נוספות דוגמת השיר "גרה בשינקין" של להקת מנגו שאף מזכיר את "קפה תמר" הוותיק ברחוב.
רחוב בשכונת נווה צדק ומהחשובים בשכונה. מחבר בין גשר שלוש, המגשר בין השכונה לבין רחוב אילת (המשך דרך יפו-תל אביב) מעל מה שהיה פעם מסילת הרכבת יפו–ירושלים, לבין חלקה הצפוני של השכונה בה הוא פוגש את מתחם המגדלים של מנשייה.
ברחוב נמצא בית אהרן שלוש (בית מס' 32) שהוקם על ידי אהרן שלוש בשנת 1892, חמש שנים לאחר הקמת השכונה. את הגשר הורה להקים מושל יפו לכבודו של שלוש לאחר שזה התהפך עם כרכרתו יום אחד ונפצע כאשר חצה את המבתר שבו עברה מסילת הרכבת יפו-ירושלים.
בפינת רחוב רוקח נמצא גם בית ש"י עגנון, עליו מסופר ברומן "תמול שלשום". עלילת סרט הקולנוע הבית ברחוב שלוש מתרחשת ברחוב זה ובשכונת נווה צדק.
בקרבת הרחוב נמצא גם מרכז סוזן דלל.
 | |
| בית ביגלמן, פינת רחוב תל חי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | שלמה המלך, מלך ממלכת ישראל המאוחדת |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 3 |
| | |
אינני גר בצפון העיר / וסתם עברתי בשלמה המלך. / אבל עת ראיתיך / לאור פנס הרחוב, / פנס הרחוב שהתנדנד ברוח, / עצרתי לידך / וגשם קל ירד.
רחוב המקביל לדיזנגוף המתחיל בפינת המלך ג'ורג' והנביאים ומסתיים בצפון ברחוב ארלוזורוב וממשיך משם כ"רחוב יהושע בן נון". יחיאל מוהר ובנו עלי מוהר התגוררו ברחוב שלמה המלך 79. במקום הוצב לאחר מותו של הבן שלט הנצחה.[7]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הכפר העתיק שַׁלְמָה (ראו הסבר מפורט) |
| מיקום | |
| עיר | תל אביב |
| רובע | 8 |
| | |
ערך מורחב – דרך שלמהעל הטיילת בית האצ"ל שר לסלמה והרצל / אורטוריה של מיצי פירות וטראומה
— "New Age Women", שלומי שבן
דרך שלמה (או רחוב שלמה), הקרויה לרוב בשם "סַלַמֶה", נמצאת בדרום העיר, סמוך לשכונות פלורנטין, נווה שאנן ושפירא. הדרך חיברה בעבר בין יפו והכפר הערבי סלמה ונקראה על שמו. הכפר הערבי ננטש ונחרב במהלך מלחמת העצמאות ובמקומו נבנו מספר שכונות בדרום מזרח העיר. לאחר קום המדינה, שונה שם הרחוב ל"דרך שלמה" על שם הכפר היהודי שהתקיים במקום בתקופת בית שני.
ברחוב זה נמצאים מטה משטרת תל אביב והתחנה המרכזית החדשה של תל אביב
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל תל אביב-יפו | ||
מדריך רחובות תל אביב יפו בוויקיטקסט – כולל מידע היסטורי על אתרים בעיר ועל האישים שעל שמם קרויים רחובותיה.Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
