כיכר השעון
כיכר בתל אביב-יפו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה. הכיכר נמצאת בקצה הצפוני של רחוב יפת ובקצהו הדרום-מערבי של רחוב רזיאל, שהיה בעבר חלק מן הדרך הראשית מיפו לפתח תקווה ולשכם ובצידה הצפון-מזרחי של יפו העתיקה ובין היתר שמשה גם בתור נקודת מוצא לשלוש דרכים ראשיות שיצאו ממנה אל כל הארץ.
 | |
| מראה בכיכר, 2013 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מגדל השעון השוכן בה |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–1906 |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | תל אביב-יפו |
| רובע | 7 |
| שכונה | יפו העתיקה |
| רחובות מסתעפים | רחוב רזיאל, רחוב רציף העלייה השנייה, רחוב מרזוק ועזר, רחוב יועזר איש הבירה, רחוב בן פרחיה, רחוב בית אשל, רחוב מפרץ שלמה, רחוב יפת, רחוב נחום גולדמן, רחוב 3338 |
| אתרים | מגדל השעון (יפו), בית הסראייה (יפו), בית הבלאדייה (יפו), שער ירושלים (יפו), שער השליטים, תחנת המשטרה ביפו, השוק היווני |
| קואורדינטות | 32°03′18″N 34°45′22″E |
  | |
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הכיכר קיבלה את שמה בשל מגדל השעון שבמרכזה, שנבנה לרגל מלאת 25 שנים לשלטון הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני. אבן הפינה הונחה בשנת 1900 על השטח שבו עברה הדרך שהקיפה את חומות יפו ושטח החומה עצמה, הבנייה הושלמה בשנת 1906. הכיכר והשעון נבנו יחד עם עשרות מגדלי שעונים נוספים ברחבי האימפריה העות'מאנית, אשר כללו מגדלים נוספים גם בארץ ישראל, בין השאר בירושלים, עכו וחיפה - כולם נבנו לרגל חצי היובל לשלטון הסולטאן. את השעון ואת הכסף לבניית המגדל תרם יוסף ביי מויאל, סוחר יהודי עשיר מיוצאי מרוקו, שתרם לבניית מגדלי שעון בערים נוספות בישראל. השעון נבנה במקור כמגדל בן שתי קומות בעלות פינות מעוגלות. בשנת 1911 נוספה קומה נוספת לשעון, קומה בעלת פינות רבועות. השעון הועתק לקומה העליונה, ולוח נחושת ירקרק נותר במקום בו נמצא בעבר השעון בקומה השנייה. שם הרחוב שהוקם בתחילה היה בשם: רחוב אסכנדר עוואד (אלכסנדר הווארד) ולאחר קום המדינה שונה שמו לרחוב רזיאל. הכיכר שימשה כמרכז חשוב במאה ה-19 וסביבה התקיימו בנייני העירייה ומשרדי השלטון.
סביב לכיכר ובאזורה נבנו בית הממשל הטורקי (א-סראיה אל-ג'דידה) - הסראיה. בצמוד אליו שכן בניין עיריית יפו ה-2 - הבלאדיה עד שעבר לבניין עיריית יפו בכיכר עיריית יפו בכתובת שדרות ירושלים מספר 45. מול בניין הממשלה בצידה השני של הכיכר שכנו תחנת המשטרה ובית המעצר הטורקי - הקישלה, שבה צולם בשנת 1971 הסרט "השוטר אזולאי" בכיכובו של שייקה אופיר ועל ידה "שער השליטים" שהוביל למסגד מחמודיה ומבנים נוספים. מגדל השעון עצמו מצופה באבן כורכר וכולל שלוש קומות, ובראשו שני שעונים. חלקה המערבי של הכיכר עובר על השטח בו שכנה בעבר החומה של יפו העתיקה.
לאחר הקמת מדינת ישראל
לאחר הקמת המדינה הוחלט לקרוא לרחוב עוואד וגם לרחוב בוסטורוס הסמוך על שם דוד רזיאל שהיה מפקד האצ"ל, לזכרו הוצב שלט הנצחה בסמוך לכיכר.
במהלך שנות ה-60 נעשה שיפוץ ראשון של מגדל השעון והוספת ברזלים מעוצבים על גבי הדלתות והחלונות וצביעתם. מסביב למגדל השעון הוקמו מדרכות והוקמה תאורה. בשנת 2001 לאחר הזנחה ארוכת-שנים של הכיכר החל השיפוץ השני של מגדל השעון בשיפוץ כללי ויסודי והוספה תאורה לילית יחד עם שיפוץ "בית הבאלדיה" הסמוך במטרה להופכו למרכז תרבות ללימודי טורקיה ושגרירות טורקיה בישראל. בשנים 2005– 2006 שופצה הכיכר ותשתיותיה והחלו בשימור ושחזור המבנים סביבה[1]. עבודות השיפוץ והשימור כללו שיפוץ כל החזיתות המקיפות את הכיכר, פיתוח השטח שסביבה והסדרת תנועת כלי הרכב שסביבה על ידי מעגל תנועה. בשנת 2004 הונפק בול של רשות הדואר הנושא איור ותמונה של כיכר השעון.
במאי 2005, נסגרה תחנת המשטרה ההיסטורית בכיכר, ונמכרה במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לטובת הקמת מלון[2].
בשנת 2005, רכשה חברת קיסריה השקעות, שבשליטת איש העסקים אלברט נסימי, מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, את מתחם החנויות ומתחם והשוק היווני בצידו המזרחי של כיכר השעון, תמורת כ-6.65 מיליון דולר[3]. בשנת 2007 שכרה רשת קסטרו מודל חנות במתחם, המתפרסת על 370 מ"ר, ושיפצה אותה[4]. בשנת 2017 שופץ מתחם השוק היווני.
הכיכר משמשת כאתר תיירות, מסעדנות ומלונאות ומעבר ראשי לשוק הפשפשים הנמצא ממזרח לה ולנמל יפו שממערב לה.
תוואי הרחובות
סכם
פרספקטיבה
הכיכר שמשה גם בתור מרכז תחבורתי חשוב ממנה יצאו כמה דרכים חשובות: בקצה הצפוני של הכיכר יצאו שתי דרכים צפונה: "הדרך ההיסטורית יפו-שכם לכיוון צפון-מזרח דרך רחוב נג'יב בוסטורוס (רחוב רזיאל) ומשם המשיכה דרך רחוב דרך שכם שנקרא תחילה נתיב הגמלים ולאחר מכן שונה שמו דרך עלי מוסתקים (רחוב אילת) אחר כך המשיכה אל דרך יפו, ומשם אל דרך פתח תקווה. דרך נוספת יצאה צפונה לאורך "מישור חוף הצפוני" דרך שכונת "מנשייה" ששכנה על חוף הים. מהקצה הדרומי של הכיכר יצאו שתי דרכים דרומה: אחת יצאה מ-"שער ירושלים" בתוך החומה של העיר העתיקה אל "הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים" לכיוון דרום-מזרח דרך רחוב עולי ציון (כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים), משם חצתה את כיכר עיריית יפו בפינת שדרות ירושלים אל דרך בן-צבי (כביש 44). דרך שנייה יצאה דרומה לאורך "מישור חוף הדרומי" - דרך עזה שהובילה לעזה ולאחר מכן נקראה רחוב אל-עג'מי (על שם שכונת עג'מי ששכנה על תוואי הדרך). לאחר קום המדינה שונה שמו לרחוב יפת. מתחת למבנים בכיכר עוברים מעברים מקורים להולכי רגל המובילים אל הרחובות בצדדים.
צומת דרכים מרכזית
הכיכר שימשה בתחילה לפני הקמת מגדל השעון בתור כיכר הכינוסים והנאומים של שליט יפו שמשרדו גם כן שכן בכיכר ולאחר מכן כל אזור הכיכר שימש בתור נקודת המוצא לארבע דרכים ראשיות שיצאו אל שאר חלקי הארץ צפונה או דרומה. בצמוד למגדל השעון חנו כרכרות שמהם יצאו אל הדרכים הראשיות. מתחת למבני הציבור בכיכר הוקמו "מעברים מקורים עבור הולכי רגל" שמהם יצאו אל הרחובות סביב הכיכר.
כיכר יוסי כרמל (הסוכנות היהודית)
ערך מורחב – כיכר הסוכנות היהודית
בקצה הצפוני של כיכר השעון נמצאת כיכר נוספת - כיכר יוסי כרמל במפגש הרחובות דוד רזיאל, נחום גולדמן, מרזוק ועזר, ורציף העלייה השנייה. בשנת 2012 במהלך שיפוץ רחוב רזיאל והפיכתו למדרחוב הוקם "מעגל תנועה" והוחלף שמה הקודם של כיכר שנקראה קודם לכן כיכר הסוכנות היהודית .
גלריה
מבנים בכיכר
תחנת המשטרה ובית המעצר הטורקי (הקישלה)
בניין עיריית יפו ה-2 (הבלאדיה) בצמוד לארמון הסראיה
בניין הממשלה הטורקית (הסראיה)
שער השליטים המוביל אל מסגד מחמודיה
.JPG)
.jpg)
פנורמה
הכיכר בשעות הערב
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב ינון, "סביב כיכר השעון- לסייר ביפו עם יד בן צבי"
- יהודה לבנוני, "למי צלצלו השעונים?"
קישורים חיצוניים
- עירית רוזנבלום, רוק מסביב למגדל השעון, באתר הארץ, 13 במרץ 2003
- אלעזר לוין, קיסריה ובריט קנו 8 דונם בשווי 9 מיליון דולר בכיכר השעון ושוק הפשפשים ביפו, באתר גלובס, 11 ביולי 2004
- גיא ימין, יפו: פרויקט המגורים-עסקים "לב הסוהו" מוקם במתחם השעון, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2006
- אריאל רוזנברג, בית המלון ליד כיכר השעון ביפו נמכר ליהלומן יצחק לבבי ב-6 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 במאי 2008
- אמיתי גזית, הפטריארכיה היוונית מכרה גם את מתחם השעון ביפו, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2017
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
