מגדל משה אביב
גורד שחקים בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גורד שחקים בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל משה אביב (או בשמו השני מגדל אוסיף-אביב על שם החברה שבנתה אותו), הידוע גם בשמו הקודם מגדל שער העיר, הוא גורד שחקים ברח' ז'בוטינסקי 7, סמוך למתחם הבורסה שברמת גן. המגדל בעל 68 הקומות מתנשא לגובה של 235 מטר[1]. המגדל היה גורד השחקים הגבוה בישראל עד בניית מגדל עזריאלי שרונה בשנת 2016, שגבוה ממנו ב-3.5 מטרים. לאחר פטירת היזם שהקים אותו, משה אביב, נקרא המגדל על שמו.
הבניין הגבוה בישראל בתקופה: 2001 - 2016 | |
---|---|
בניין קודם | מגדל עזריאלי העגול |
בניין הבא | מגדל עזריאלי שרונה |
מידע כללי | |
סוג | גורד שחקים |
שימוש | משרדים ומגורים |
על שם | משה אביב |
כתובת | ז'בוטינסקי 7 |
מיקום | רמת גן |
מדינה | |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1998–2001 (כ־3 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 2002 |
עלות | 130,000,000 דולר |
אדריכל | אמאב אדריכלים |
מידות | |
גובה | 235 מטר |
קומות | 68 |
קואורדינטות | 32°05′00″N 34°48′14″E |
אתר רשמי | |
הפרויקט החל בשנת 1995, כאשר הקבלן משה אביב רכש מגרש של 4.5 דונם בצומת הרחובות דרך אבא הלל וז'בוטינסקי ברמת גן, עליו היה ממוקם חניון למכוניות משומשות בשם "המגרש של אפשטיין". באותה שנה השלים 2 עסקות עם בעלי קרקעות במגרש צמוד למגרש שכבר נרכש ששטחו 4.5 דונמים, וצרוף את שני המגרשים למגרש אחד בן כ-9 דונם. תוכנית בניין עיר, באותה עת התירה לבנות במקום מגדל מגורים בן 25 קומות ואביב ביקש לשנות אותה כך שתתיר לו לבנות מגדל בן 46 קומות, ובו 30,000 מ"ר משרדים, 7,300 מ"ר מגורים ו-1,250 מ"ר למסחר. השינוי אושר בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ב-1997[2].
בניית שלד הבניין החלה בסוף 1997[3]. ב-1999 רכש אביב שני מגרשים צמודים נוספים, אחד שהיה בבעלות חברת טבע ועיריית רמת גן, והשני בבעלות ידידיה כהן וחברת גבעת-מרום. לאחר העברת זכויות הבנייה משני המגרשים הנוספים למגדל, אושר לבנות לגובה של 66 קומות[4]. טבע ועיריית רמת גן מכרו בהמשך מגרש נוסף שהיה בבעלותן, שאיפשרה לאביב להוסיף 2 קומות נוספות למגדל, ובתוספת הקומות הטכניות מתנשא המגדל ל-69 קומות. בסך הכל גדלו זכויות הבנייה מ-275% בייעוד מגורים, ל-500% בייעוד מגורים ומשרדים במהלך בנייתו[5].
ביוני 2000 רכש בנק המזרחי, תמורת 29.4 מיליון דולר, את 7 הקומות התחתונות, בשטח 10,400 מ"ר, במגדל. עם פתיחתו העביר למקום את ההנהלה המרכזית שלו[6]. באוקטובר 2002 רכש שתי קומות נוספות מקבוצת קבוצת האחים עופר[7].
באוקטובר 2001 נפטר היזם משה אביב, לאחר שנפצע בתאונת רכיבה, והוחלט לקרוא למגדל על שמו[8].
אכלוס הבניין החל במהלך 2002[9], והוא הושלם באופן סופי ונחנך בדצמבר 2003[5].
באפריל 2007, רכש איש העסקים ארקדי גאידמק את השליטה בחברת אוסיף השקעות ופיתוח, שהחזיקה בחלק מהדירות בבניין, מידי משפחת אביב[10]. בספטמבר 2008, מכר שלוש קומות פנטהאוז במגדל תמורת כ-45 מיליון שקל[11].
ביוני 2017 מכר בנק מזרחי טפחות את הקומות שבבעלותו תמורת 278 מיליון שקל וברווח של כ-100 מיליון שקל[12].
המבנה נמצא בפינתו הצפון-מזרחית של צומת עלית, רמת גן. קודמו בתואר הבניין הגבוה בישראל היה מגדל עזריאלי העגול.
בשנת 2017 נחנך מגדל עזריאלי שרונה, שגובהו הוא 238.5 מטרים, כלומר שלושה וחצי מטרים גבוה יותר ממגדל משה אביב ובכך היה מגדל עזריאלי שרונה לבניין הגבוה ביותר בישראל.
מרבית קומות המגדל משמשות למשרדים, אך 12 הקומות העליונות משמשות למגורים בלבד. השטח הבנוי במגדל כולל כ-63,000 מטר רבוע למשרדים, 17,000 מטר רבוע למגורים ו-1,200 מטר רבוע של שטחים ציבוריים. בין היתר יש בו בית כנסת גדול.[13] משקלו הכולל של המגדל הוא 160,000 טון. במגדל כ-1,230 מקומות חניה, 98 דירות ו-24 מעליות. מעל ל-5,000 אנשים עובדים בבניין ועלות הקמתו נאמדה ביותר מ-130 מיליון דולר.
המגדל, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, מעוצב בסגנון הפוסט מודרני, תוך שימוש נרחב בזכוכית ומתכת. בקומה רגילה 42 חלונות פנורמיים שמשקיפים על מתחם הבורסה ברמת גן ועל תל אביב. מול המגדל שכן המפעל ההיסטורי של עלית ברמת גן.
עם חנוכתו, ובעקבות מידע שגוי אודות גובהו של המגדל כבן 244 מטרים, דורג הלה במקום 88[14] ברשימת גורדי השחקים הגבוהים ביותר בעולם. בשנת 2010, בהתבסס על אותה השגיאה, דורג המגדל במקום ה-161[15]. ניתן לראותו פחות או יותר בבירור מנתניה בצפון עד יבנה בדרום וממודיעין-מכבים-רעות במזרח. המגדל גם נראה לעין בימים בהירים ממערב השומרון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.