מגדלי עזריאלי
קומפלקס גורדי שחקים בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם, בן 49 קומות מתנשא לגובה 187 מטרים. בניית שניים משלושת המגדלים והקניון הושלמה בסוף שנת 1999 והמגדל השלישי הושלם בשלהי 2007. המגדלים ממוקמים במרכז תל אביב בין דרך בגין ממערב לנתיבי איילון ממזרח. מגדל רביעי שצורתו ספירלה, וממוקם בקצה הנגדי של הקניון נמצא בתהליכי בנייה.
 סמליל "מרכז עזריאלי"  | |
|
הבניין הגבוה בישראל (המגדל העגול) בתקופה: 1999 - 2001 | |
|---|---|
| בניין קודם | מגדל מרגנית |
| בניין הבא | מגדל משה אביב |
| מידע כללי | |
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | מסחר, משרדים ומלונאות |
| כתובת | דרך מנחם בגין 132 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל  |
| בעלים |
קבוצת עזריאלי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1996 – 1999 (מרובע ב-2007, מגדל רביעי נמצא בשלבי בנייה) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1998 |
| עלות | 420,000,000 דולר אמריקני |
| אדריכל |
אלי עטייה, יסקי-סיוון אדריכלים וחייקה פרידמן, דוד עזריאלי |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות עכשווית |
| מידות | |
| גובה | 187 מ', 169 מ', 154 מ' בהתאמה מטר |
| קומות | עגול: 49, משולש: 46, מרובע: 42, ספירלה: 91 |
| קואורדינטות | 32°04′28″N 34°47′31″E |
| תבנית:לשוניות2 | |
  | |
צורות התכנית של המגדלים הן עיגול, משולש וריבוע, כך שהמגדלים הם גליל, מנסרה משולשת ותיבה ריבועית. צורות אלו מרכיבות את הלוגו של מרכז עזריאלי. אל מרכז עזריאלי מוליכים שני גשרים להולכי רגל – האחד מחבר אותו אל תחנת הרכבת תל אביב השלום שממזרח לו, והאחר, הידוע כגשר עזריאלי, מקשר בינו ובין הקריה. המגדלים הם מהמאפיינים הבולטים של קו הרקיע של העיר ונקראים על שם יזם הפרויקט, דוד עזריאלי.
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
ייזום הפרויקט ומכרז ההקמה
לפני הקמת המרכז והמגדלים, שכן במקום חניון למשאיות לפינוי אשפה של עיריית תל אביב. העירייה הייתה גם בעלת הקרקע ולא מינהל מקרקעי ישראל כמו רוב קרקעות המדינה[1]. בגלל מיקומו המרכזי של המגרש יזמה העירייה תוכנית בינוי של מסחר ומשרדים במתחם, באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון[2]. היזם דוד עזריאלי פנה לעירייה לראשונה בשנת 1984 והציע להקים את הפרויקט[3]. אולם ב-1986 פרצה מחלוקת תכנונית בין עזריאלי לבין העירייה, שדחתה את התוכנית שהציע לה עבור "מרכז השלום" (כפי שנקרא הפרויקט באותה עת, שם שניתן על ידי העירייה, בשל מיקומו על דרך השלום)[4]. בינתיים המשיכה עיריית תל אביב בהליכי התכנון ובאפריל 1987 הודיעה שתמסור את הפרויקט ליזם שתבחר ללא מכרז[5].
התוכנית שהציגה העירייה כללה: 115 אלף מ"ר של משרדים בשישה מגדלים בני 20 עד 40 קומות ו־35 אלף מ"ר לבניית מרכז קניות ובילוי. בנוסף בניית חניונים, בהם ניתן יהיה להחנות עד 3,000 כלי רכב[6]. התוכנית הייתה פרויקט הבנייה והעסקים הגדול ביותר בישראל עד אז. התוכנית אושרה באוקטובר 1987 ובשלב זה הודיעה העירייה שכן תערוך מכרז, בשני שלבים; כאשר תחילה תוציא מכרז פומבי לקבלת הצעות מפורטות לבניית הפרויקט. אחר־כך יקיימו נציג׳ העירייה דיונים עם בעלי ההצעות ימיינו אותן, ואז יוציאו מכרז סגור בין כשישה יזמים שייראו הרציניים ביותר[7]. עזריאלי בשלב זה לא ניגש למכרז[8], ובינתיים חנך את קניון אילון (הפרויקט הראשון שהקים בישראל) וזכה במכרז להקמת קניון ירושלים, על סמך ניסיונו בהקמת מרכזי קניות בקנדה וארצות הברית[9].
בדצמבר 1988 נבחרו חמשת היזמים שהגיעו לשלב הסופי של המכרז, מתוך כ-30[10], בהם חברת "וסטפילד" מאוסטרליה, שהייתה בבעלות פרנק לואי, קבוצה שהייתה מורכבת מהחברה לישראל, שאול אייזנברג וחברת אשטרום והצעה של דוד עזריאלי שהחליט לבסוף להשתתף במכרז באמצעות חברת "קנית" (לימים קבוצת עזריאלי)[11]. הדיונים והמשא ומתן עם שלוש הקבוצות שנותרו בהתמודדות נמשכו עד תחילת 1992[12]. ביוני 1992 הוכרזה חברת קנית ודוד עזריאלי כזוכים[13].
במאי 1993 קיבלה "קנית" אישור להתחיל בחפירות היסודות לפרויקט[14]. בשנת 1995 חתמה חברת "קנית" עם עיריית תל אביב על הסכם חכירה של הקרקע, שבאופן חריג ניתנה ל-200 שנה (עד שנת 2195) ולא ל-50 שנה כמקובל[1].
הסכסוך עם אדריכל אלי עטיה
תכנון המתחם נעשה משלביו הראשונים על ידי אדריכל אלי עטיה[15], והייחוד בו נחשב לאחת הסיבות שבגינן זכתה "קנית" במכרז העירייה לרכישת הקרקע (הצעת המחיר שלה הייתה נמוכה ב-14 מיליון שקל מההצעה המתחרה)[13][16]. עטיה פוטר על ידי עזריאלי בינואר 1993[17]. הסכסוך הגיע תחילה לבוררות, בה השופטת בדימוס הדסה בן-עתו, פסקה לעטיה 1.5 מיליון דולר (סכום של חשבונות שעזריאלי לא שילם לו) אך קבעה שעזריאלי רשאי להשתמש בתוכניות של עטיה, תמורת אזכור שמו כמתכנן. לאחר שעזריאלי רצה לשנות את התכנון, ניסה עטיה לטרפד זאת באמצעים משפטיים[18]. בין השאר ביקש לאסור לשנות את התכנון המקורי בנוגע לחלונות וציפוי החזית[19], לא לשנות את הייעוד של הבניין המרובע לדירות מגורים בלבד, ולא לשנות את גן הגג מעל מרכז הקניות[20]. עטיה טען, כי שינוי מערך החלונות הוא פגיעה בלב ליבה של התוכנית. לדבריו, במקום להשתמש בבטון לבן ובזכוכית מראה בצבע תכלת, נתקבלה בקשת "קנית" לשנות את הזכוכית, אשר בסופו של דבר הביא לבניית מגדלים אפורים וכבדים[21].
הסכסוך הגיע עד לדיון בבית המשפט העליון, שעטיה טען ששינוי תוכנית הוא פגיעה בהקניין הרוחני שלו, אך בית המשפט קבע כי הסכום שקיבל בבוררות שולם תמורת מלוא הזכויות בפרויקט, כולל הזכות לבצע שינויים[22].
בניית השלב הראשון של הפרויקט
חפירת היסודות החלה בשנת 1994, במהלך 1995 נערך מכרז לבחירת קבלן השלד בו זכתה חברת "צמנטכל" בשיתוף חברת "מגיל פיתוח" (חברת בת של קבוצת "מגיל בנייה" - "Magil construction" מקנדה)[23]. בדצמבר 1996 נחתם הסכם עם דייר העוגן של הפרויקט, חברת "בזק, ששכרה 17 קומות במגדל המשולש, כמחצית משטחי המגדל[24], במטרה לרכז את כל משרדיה במתחם אחד[25].
בינואר 1997, זכתה חברת "אלקטרה" לביצוע עבודות מיזוג האוויר, תמורת 100 מיליון שקל. זה היה פרויקט התקנת מערכות מיזוג האוויר הגדול ביותר שבוצע בישראל עד אז, במסגרתו הותקנו כ-8,000 טון של מערכות קירור[26].
בספטמבר 1997, הושלמה בניית שלד המגדל העגול, בזמן שיא של 17 חודשים, ושלושה חודשים אחר כך בניית שלד המגדל המשולש[23]. אך עיכובים בהשלמת עבודות הפנים והסכסוך עם אדריכל עטיה על עיצוב מעטפת הבניין הביאו לעיכוב בהשלמת שני המגדלים והם אוכלסו החל מתחילת 1999[27].
העיכוב בבניית המגדל המרובע
תחילת בנייתו של המגדל המרובע התעכבה, לאחר שעזריאלי ביקש לשנות את התוכנית המקורית שאושרה בתנאי המכרז[28]; כולל הגדלת שטחי הבנייה במגדל המרובע, מ-15 ל-20 אלף מ"ר והפיכתם מייעוד משרדים למגורים. בהסכם המקורי עם העירייה נקבע כי המגדל יאוכלס במתפנים ממשרדים הפועלים בדירות מגורים בעיר; העניין הוגדר כמטרה אסטרטגית של העירייה, הוטמע בתב"ע של הפרויקט ובגינו הוגדלו בשליש אחוזי בנייה ל-450%. כדי לעודד את המעבר העירייה התחייבה לתת הנחה של 30% בארנונה לתקופה של 5 שנים. אך בפועל לא הצליחו לגייס מספיק שוכרים לפי תוכנית זו ולכן ביקש לשנות אותה. בנובמבר 1997 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה עקרונית את השינוי[29]. בניית המגדל החלה בתחילת 1998[30], ונעצרה בספטמבר 1999 לאחר השלמת שתי קומות בלבד עקב סכסוך עם עיריית תל אביב, בגלל שדרשה 130 מיליון שקל היטל השבחה עקב שינוי התוכנית, מבניין משרדים לבניין רווחי יותר שיהיה שילוב של מלון ודירות יוקרה[31].
באוקטובר 2002 החליטה הוועדה המקומית לבטל את התנאי לפיו על עזריאלי לפנות 50 אלף מ"ר משרדים מאזורי מגורים[32], אך הסכסוך על גובה היטל ההשבחה נמשך עוד שנתיים, עד שהבורר מאיר שמגר פסק על תשלום של 6 מיליון דולר בלבד ולא 40 מיליון כפי שדרשה עיריית תל אביב[33]. בניית המגדל התחדשה בפברואר 2006 והסתיימה בסוף 2007[34]
.
המגדלים
- המגדל העגול הוא הגבוה מבין השלושה. הוא בן 49 קומות וגובהו 187 מטרים. בנייתו החלה בשנת 1996 והסתיימה שלוש שנים לאחר מכן. הוא נשא בתואר גורד השחקים הגבוה בישראל משנת 1999 ועד לשנת 2001 שבה איבד את הבכורה למגדל משה אביב. קוטרו של הבניין הוא 44 מטר והיקפו 141 מטר. שטחה של כל קומה הוא 1,530 מ"ר.
- המגדל המשולש נמוך יותר, גובהו כ-169 מטרים והוא בן 46 קומות. בנייתו נמשכה בין השנים 1996–1999.
- המגדל הריבועי נמוך אף יותר, בגובה של כ-154 מטרים ו-42 קומות. עקב עיכובים בהשלמת בנייתו הוא אוכלס רק בשנת 2007.
המגדלים מאכלסים בעיקר משרדים, אך גם סניף של מועדון הכושר הולמס פלייס ובתי ספר ללימודי ערב. בשנת 2008 נפתח במגדל המרובע מלון עסקים בן 272 חדרים של מותג המלונאות "קראון פלאזה"
. המלון משתרע בקומות 11–24 של המגדל, ומובילה אליו כניסה נפרדת מקומת הכניסה של הקומפלקס
. בראש המגדל העגול ממוקם מצפה-מסעדה המשקיף על תל אביב וגוש דן.
מרכז הקניות
בשתי הקומות התחתונות של המרכז פועל קניון שבו עשרות חנויות, כשלושים מסעדות, דוכנים ובתי אוכל. בעבר פעל במקום גם בית קולנוע של רשת "גלובוס" ובו שמונה אולמות הקרנה. בית הקולנוע נסגר ב-20 באוקטובר 2009 ופינה את מקומו לסניף רשת אופנה.
בקומת הכניסה שמתחת לקניון פועל מרכול. מתחת למרכז הקניות משתרע חניון תת-קרקעי מן הגדולים בישראל, בן 3,200 מקומות חניה ובו ארבע קומות תת-קרקעיות, ושתי התחתונות שבהן שמורות בחלקן עבור מנויים.
על גג מרכז הקניות נבנה פארק השעשועים "האי". תחילה עוצב הפארק כשהוא עוסק בגיבור העל "ספיידרמן", במקביל ליציאה לאקרנים של סדרת הסרטים העוסקת בגיבור, ובאישור של חברת מארוול קומיקס. מאז, עבר הפארק שינוי לעיצוב של אי בודד, הכולל בתוכו מתקנים כגון ספינת פיראטים, מערות, טירות ואמפיתיאטרון.
שטח קומות המסחר בקניון הוא כ-35,000 מ"ר. על פי התוכניות העתידיות יורחבו שטחי הקניון לכ-50,000 מ"ר בעת שיוקם המגדל האליפטי החדש של המתחם.
מגדל הספירלה
סכם
פרספקטיבה
במאי 2013 רכשה קבוצת עזריאלי את בית ידיעות אחרונות הסמוך למגדלים, במטרה להרוס אותו ולהקים במקומו מגדל נוסף – אליפטי.
המגדל האליפטי צפוי לכלול 90 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטר.
במגדל החדש אמורים להיבנות קומות משרדים, שטחי מסחר (כהרחבה של שטח הקניון הקיים), שטחי ציבור, יחידות דיור וכן קומות לדיור מוגן.
התוכנית אושרה בוועדת התכנון המחוזית באוקטובר 2017.
בדצמבר 2018 פורסמה התוכנית העדכנית למגדל שאומנם יהיה אליפטי, אך גם יעוצב בצורת ספירלה ולכן עיצובו יהיה שונה מקודמיו. המגדל החדש תוכנן על ידי משרד האדריכלים "Kohn Pedersen Fox" יחד עם משה צור ועל פי הפרטים שפורסמו, יכלול 91 קומות ויתנשא לגובה של כ-350 מטרים.
כמו כן, פורסם כי עבודות הבנייה החלו ונמצאות בשלבי דיפון וחפירה, ובנייתו תושלם בסוף 2025. בסיס המגדל כולל חניון תת-קרקעי בן 6 מפלסים (שניתן יהיה בעתיד להסב לשימושים אחרים לאחר שמיזמים כמו הרכבת הקלה יפחיתו ביקוש לשימוש ברכבים פרטיים) בשטח של כ-45,000 מטר רבוע פלוס קומה מסחרית עם חיבור ישיר לתחנת שאול המלך וכן כמה קומות מסחר שיוסיפו לקניון בבסיס המגדלים כ-13,000 מ"ר שטחי מסחר ולצידם כ-2,000 מ"ר שטחי ציבור שעל פי המתווה הנוכחי מיועדים לגני ילדים. במגדל מתוכננים שטחי משרדים ו-273 דירות יוקרה וכן דיור מוגן של רשת הדיור המוגן "פאלאס" מבית עזריאלי. במגדל יהיו 43 מעליות ובקומתו העליונה מתוכננת מסעדה המשקיפה לנוף האורבני וכן קומת תצפית המאפשרת תצפית היקפית של 360 מעלות.
בינואר 2021 התקבל היתר בנייה סופי לבניין, בספטמבר 2022 בעת בניית המגדל האליפטי נפער בולען במחלף השלום, דבר שגרם לסגירת המחלף לחודש.
אירועים מיוחדים במרכז עזריאלי
- בסוף 1999, בשעה שהמגדלים עדיין לא היו מאוכלסים, נערכה בחלק העליון של המגדל המשולש הספירה לאחור לקראת שנת 2000, באמצעות ספרות ואותיות ענק שנוצרו על ידי תאורה מבוקרת מחשב. מאז שימשו המגדלים כפלטפורמה להצגת מסרים שונים לקהל הרחב, באמצעות עיצוב תאורה שתוכנן עבורם. בין היתר, הוצג עליהם פרויקט להעלאת המורל הלאומי, ובכל שנה ביום העצמאות הם מוארים בצורת דגל ישראל.
- בשנת 2003 החלה במגדלים מסורת מקומית של – "מרוץ זינוק בעלייה", מרוץ מדרגות שבו המתחרים מטפסים במעלה 1,144 מדרגות במגדל העגול עד למנחת המסוקים שבראשו.
- האיגוד לספורט הניווט בישראל ערך במרכז הקניות ובחניון התת-קרקעי שמתחתיו אירועי ניווט פארקים.
- בשנת 2006 החלה מסורת של סדרת שיעורי ספינינג על מנחת המסוקים שבראש המגדל העגול. בשנת 2007 התקיימו 24 שיעורים ברצף, שהתחילו ביום חמישי אחר הצהריים והסתיימו לפני כניסת השבת.
- באוגוסט 2005 בפרק הסיום של תוכנית המציאות "סוף הדרך 2", התבצעה הליכה על חבלים בין גג המגדל העגול לגג המגדל המשולש ללא רשת ביטחון, אך עם אבטוח מלא.
- בספטמבר 2007, הוקם על גג המגדל העגול מגרש כדורסל שהוקף בכלוב ברזל למניעת נפילת כדורים. במסגרת אירועים אלו נערכה גם הגרלת משחקי ליגת העל בכדורסל על גג המגדל.
- ב-10 בפברואר 2009, יום הבחירות לכנסת ה-18, הוארו המגדלים בתאורה צבעונית, להצגת שלוש המפלגות המובילות ומספר המנדטים שלהן, לפי המדגם של "חדשות 10".
- ב-31 בדצמבר 2023 הוארו המגדלים באור צהוב לאות הזדהות עם החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
- החל מ-1 באוגוסט 2024 הואר לצד סרט מודעות צהוב בראש המגדל המרובע גם מספר הימים בהם החטופים והחטופות נמצאים בשבי החמאס בעזה (החל מיום ה-300 לשבי).
גלריה
הפסל "המסע הציוני של דוד עזריאלי" מאת הפסל הנרי בצלאל צפיר, בכניסה לקניון עזריאלי. בנובמבר 2014 הוא הועבר לקניון חיפה.
פסל "הטייס השותה" בכניסה למגדלי עזריאלי, מאת הפסל אסף ליפשיץ
קבלת שנת 2000 במגדלי עזריאלי
מגדלי עזריאלי מוארים בלילה
מגדלי עזריאלי, תצלום אווירי, יולי 2015
מגדלי עזריאלי, יולי 2019
מגדלי עזריאלי, 2007
המגדל המרובע מואר עם מספר הימים בהם החטופים והחטופות נמצאים בשבי החמאס בעזה, נובמבר 2024
.JPG)
פנורמה
ראו גם
לקריאה נוספת
- בונה תירוש, מרכז עזריאלי: סיפורו של אייקון, הוצאת אלבטרוס, 2012.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
