Remove ads
ברוטליזם הוא זרם באדריכלות שהתפתח מתוך האדריכלות המודרנית של המחצית הראשונה של המאה ה-20, והיה נפוץ בעיקר בין שנות החמישים לשנות השבעים. הברוטליזם מאופיין בבנייה בבטון חשוף ובשימוש בצורות בסיסיות ומגוונות. שמו לקוח מהביטוי הצרפתי שנקט לה קורבוזיה - béton brut (אנ') - בטון גולמי. הזרם הברוטליסטי מסמן את סוף הדומיננטיות של האדריכלות המודרנית, ולאחריו התפתחה האדריכלות הפוסט-מודרנית.
.jpg) | |
| בניין בית המשפט בבאפלו, 1971–1974, אדריכלים פפול, רוברטס וביגי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תקופה | אדריכלות מודרנית |
| טווח תאריכים | משנות ה-50 עד שנות ה-70 במאה ה-20 |
| מבנים עיקריים | הביטאט 67' במונטריאול, התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון, תיאטרון ירושלים, התחנה המרכזית בת גלים |
נהוג להתייחס אל הברוטליזם כאל אתיקה אדריכלית[1][2], שמטרתה הצגה והדגשה של ה"אמת" של המבנה - אמת חומרית, צורנית ופונקציונלית. חיפוש זה אחר אמת המבנה מביא להשארת חומר הבנייה חשוף ולעושר צורני, לעיתים תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. בצורה זו הופכת האתיקה לאסתטיקה[2]. חידוש נוסף של הברוטליזם הוא ההתייחסות למקום ולייחודיות שלו[1], לא בניסיון להשתלב בו אלא תוך ביסוס יחסי גומלין בינו לבין הבניין[3]. זאת בניגוד למודרניזם המוקדם ולאדריכלות הלבנה שניסתה ליצור מבנים "נקיים" ושימושיים, לרוב בלי התייחסות או ייחודיות מקומית.
מאפייני הסגנון הובילו לראיית המבנים הברוטליסטים, שנבנו בבטון חשוף ובצורות יוצאות דופן, כמכוערים, אטומים וכוחניים. ה"אמת" התכנונית הובילה גם לחוסר גמישות באפשרויות השימוש במבנה ובהרחבתו, שבדיעבד הובילה להזנחה ולנטישה של מבנים ברוטליסטיים רבים במהלך השנים.
Remove ads
אחדים מהגורמים החשובים שפיתחו וקידמו את הברוטליזם היו קבוצת האדריכלים team 10 (אנ') בהובלת האדריכלים אליסון ופיטר סמיתסון והקבוצה העצמאית, שביקרו את הפשטנות של הסגנון הבינלאומי ואת קבוצת CIAM שהובילה עד אז את השיח האדריכלי. קבוצות אלו פעלו בתחילת שנות החמישים, וקמו בד בבד עם התפתחות הפופ ארט. בין השאר ביקרו את הפער בין רעיונותיו של לה קורבוזיה, בעיקר אלו שעסקו ב"מכונת המגורים" ובקשר ההדוק בין האדריכלות לטכנולוגיה המתפתחת, לבין מימושם בפועל. טענתם הייתה שהצורות שאפיינו את הסגנון הבינלאומי נותרו כבולות לאסתטיקה של האדריכלים ולא לסטרוקטורה ההנדסית ולטכנולוגיות החדשות, על פיהם התיימרו האדריכלים המודרניסטים לפעול ולעצב.
שינוי נוסף שקידמו האדריכלים הברוטליסטים הוא העיסוק בקשר שבין המרחב לקהילה ובין הבניין למקום ולסביבתו. לעומת האדריכלות שבין המלחמות, שיצרה אבטיפוס ניתן לשכפול של בניינים פשוטים, ניסו האדריכלים שלאחר המלחמה להתרחק מהדגם היחיד, המתאים לכאורה לכל מקום, וליצור בניינים תוך התייחסות לסביבה הטבעית והבנויה, למשתמשים ולצרכים הספציפיים הנדרשים מכל בניין.
Remove ads
הביקורת המרכזית על הברוטליזם היא שהיא מבטאת 'אסתטיקה של דיכאון' ושהיא יוצרת תחושות של מצב רוח ירוד אצל אנשים הנחשפים לסגנון בנייה זה[4]. ביקורת על הברוטליזם נשמעה גם מתוך האסכולה עצמה. לטענת מבקרים אלו, הברוטליזם שימש לבנייה מאסיבית וברמה נמוכה של שיכונים במזרח אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר סבלו מחוסר תחזוקה ומסגנון עיצובי ירוד במיוחד. רמתם הנמוכה של מבנים אלו, גרמו לטענת המבקרים, ליחס שלילי כלפי הברוטליזם שנתפס כתורם לכיעור אורבני וגם להתנהגות אנטי חברתית[5]. בקרב מבקרי הברוטליזם נשמעת גם הטענה התכופה, שהברוטליזם הוא סגנון אומנותי שחביב על שכבה חברתית מצומצמת של אדריכלים, מבקרי אומנות וקבלנים, אך לא על מרבית שכבות האוכלוסייה, וביניהם השכבות החלשות יותר, הסובלות מסגנון זה[6][7]. אחת הדוגמאות של מבקרי הסגנון בישראל הוא העיצוב של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, אשר מדגים את האופן שבו סגנון בנייה ברוטליסטי יוצר מבנה שאין בו עניין מבחינה מסחרית, ושמושך אוכלוסייה חסרת בית וכן משמש כמוקד למקרי אלימות[8]. הברוטליזם בישראל תואר על ידי אסתר זנדברג כסגנון כוחני ו'שרירני' שאפיין את המנטליות הצברית בשנות החמישים, ושביקש למחוק במידה רבה הן את המורשת הארכיטקטונית האירופאית שלפני מלחמת העולם השנייה וכן את סגנון הבנייה המקומי של התושבים הערבים[9].
Remove ads
ריכוזים של רקמות עירוניות ומבנים ברוטליסטיים בישראל
באר-שבע, שהוגדרה כ"בירת הנגב" על ידי ממשלת ישראל עם קום המדינה, זכתה לבנייה ממשלתית רחבת היקף של מגורים ושל מבני ציבור. מבני ציבור רבים בעיר נבנו על ידי המדינה בשנות החמישים-שישים-שבעים. משלהי שנות החמישים, תוכננו מבנים רבים בבאר שבע לאור האתיקה הברוטליסטית.
השילוב בין האתיקה הברוטליסטית לבין הארכיטקטורה של העיר החדשה באר שבע – אינו מקרי. המדינה הייתה הגורם היחיד שהיה יכול לקדם את האדריכלות הברוטליסטית כיוון שקבלנים פרטיים, המוכרים את תפוקתם לשוק הפרטי – היו נמנעים ממנה מלכתחילה. מבנים חשופים אלו – בין אם בחומרי הגמר שלהם ובין אם בחשיפת התוכן המבני שלהם או התייחסותם הספציפית למקום – היו לצנינים לטעם הבורגני המחפש אחר המוכר והידוע[דרוש מקור]. דווקא המדינה אפשרה לאדריכלים, ללא כוונה תחילה, להביע את עצמם ביצירת אדריכליות ייחודיות, ללא תלות בטעם הקהל.
הברוטליזם הבאר שבעי מתייחד בניסיון לשלב בין אתיקה בינלאומית לבין התייחסות ייחודית למדבר. "מרכז הנגב", בית העירייה, בית יד לבנים, מגדל המגרות, מבני הקמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושכונה ה' לדוגמה – על המבנים המקיפים אותה ועל רקמת השטיח שבמרכזה – הם חלק מהאוצר האדריכלי העירוני.
בספטמבר 2012 הציגו אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר לראש העיר רוביק דנילוביץ את הצעתם לקדם את התחדשות מרכז העיר באר שבע דרך זיהוייה כ"בירת הברוטליזם הישראלי" במטרה לעודד בעיר תהליכים של שימור, התחדשות עירונית ועידוד התיירות סביב אוצרות האדריכלות הקיימים בה.
מבנים נבחרים
- בית הספר "ליאו בק" בחיפה (שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון)
- מלון הילטון תל אביב (יעקב רכטר)
- בית הבראה ע"ש שפרינצק בנצרת (זאב רכטר, משה זרחי, יעקב רכטר)
- בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב (יעקב רכטר)
- בניין עיריית תל אביב (מנחם כהן)
- בה"ד 1
- בנייני עיריות עכו וחולון (רוברט בנט)
- בית הספר ליידי דייוויס בתל אביב (רם כרמי)
- בית אל על (דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי)
- תיאטרון ירושלים (נדלר, נדלר, ביקסון, גיל).
- מבני אוניברסיטת בן-גוריון
- בית הקיבוץ המאוחד (חנן הברון וזיוה ארמוני)
- מצודת זאב (בית ז'בוטינסקי) תל אביב (משה ומרדכי בן-חורין)
- מסוף האוטובוסים בת גלים בחיפה.
- אצטדיון בלומפילד בתל אביב
- בית הדר דפנה (דב כרמי ורם כרמי)
- בניין עיריית באר שבע (שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון)
- בית ינק (באר שבע)
- אוהל קדושים בבני ברק
- מפעל ארגמן ביבנה (רם כרמי)
- התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (רם כרמי, צבי קומט ויעל רוטשילד)
Remove ads
בניין עיריית חולון-אדריכל רוברט בנט
קטע ממתחם רובין הוד גרדנס בלונדון בתכנון אליסון ופיטר סמיתסון
יד יונתן בתכנון צבי מוססקו
מצודת זאב בתל אביב, בתכנון משה בן חורין
תיאטרון ירושלים, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון
הביטאט 67' במונטריאול, בתכנון משה ספדיה
בניין עיריית באר שבע, נדלר-נדלר-ביקסון
אלכסנדרה רוד אסטייט, לונדון
"מרכז הנגב", אדריכל רם כרמי
Remove ads
- אפרת צבי, הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות, 1948-1973, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004.
- רם כרמי, אדריכלות לירית, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2001
- מיכאל יעקובסון וערן תמיר: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, גלריית בית האדריכל, עמותת האדריכלים, קטלוג תערוכה, 2013.
- עמיר, טולה, נחום זולוטוב: אדריכל ומתכנן ערים, תל אביב: אמה, 2011
- שרון רוטברד, אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית, תל אביב: הוצאת בבל ארכיטקטורות, 2007
- ברוטליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר המוקדש לברוטליזם ישראלי
- ברוטליזם בארצות הברית
- מאמר על ברטליזם מאת טולה עמיר במגזין אתרים
- שרון רוטברד, בטון מסוייד בעמל, מאמר באתר מכונת קריאה
- אסתר זנדברג, באר שבע מציגה: 50 גוונים של בטון, באתר הארץ, 6 בפברואר 2013
- גדעון עפרת, בטון, "המחסן של גדעון עפרת", 16 בינואר 2011
- צבי אלחייני, ברוטליזם תחת התקפה: למה אנחנו הורסים את הבטון החשוף, באתר Xnet, 20 בינואר 2014
- מגזין מבנים גיליון 311: "בין ברוטליזם לבטון רך"
גליה יהב, אדריכלות של כנות שכולה שקר אידיאולוגי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2016- מיכאל יעקובסון, העיר האפורה: תל אביב מכניסה מאות מבנים ברוטליסטיים לשימור, באתר Xnet, 26 במרץ 2016
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין עיריית באר שבע, באתר 'חלון אחורי', 6 ביולי 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בלוק ה-T ברמת הדר בחיפה, באתר 'חלון אחורי', 20 באוקטובר 2015
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת של בניין הפקולטה למדעי הרוח והחברה, באתר 'חלון אחורי', 1 בדצמבר 2015
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במגדל בלפרון בלונדון בתכנון ארנו גולדפינגר, באתר "חלון אחורי", 9 באפריל 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במרכז הספורט ובאמפיתיאטרון האוניברסיטאי בגבעת רם, באתר 'חלון אחורי', 8 באוקטובר 2016
- מיכאל יעקובסון: סיבוב ביד קנדי, באתר 'חלון אחורי', 10.1.2017
- אסתר זנדברג, מתי יגיע תורם של מבני האדריכלות הברוטליסטית בבאר שבע?, באתר הארץ, 24 בפברואר 2021
- נעמה ריבה, הברוטליזם ידוע לשמצה בישראל. אדריכל אחד הצליח ליצוק בו תוכן, באתר הארץ, 7 במאי 2024
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads