Loading AI tools
סופר עברי (1870–1932) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ש. בן ציון הוא שם העט שבו נודע שמחה בן ציון אַלתֶר גוטמן (י"ג בכסלו תרל"א, 7 בדצמבר 1870 – כ"ז באייר תרצ"ב, 2 ביוני 1932) היה סופר, מורה, עורך ומוציא לאור, ממייסדי תל אביב. כתב גם תחת שם העת "בן עמרי".[1]
_(cropped).jpg) | |
| ש. בן ציון, 1930 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1870 טלנשטי, מולדובה  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1932 (בגיל 61) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
| שם לידה |
שמחה בן ציון אַלתֶר גוטמן |
| מדינה |
פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
| שפות היצירה |
עברית, יידיש |
| צאצאים |
נחום גוטמן |
  | |
שמחה אלתר גוטמן נולד בטֶלֶנְשְׁטי בפלך בסרביה (כיום במולדובה) ב-1870. בגיל שבע-עשרה נשא לאישה את רבקה. היא ילדה לו חמישה ילדים. הידוע שבהם היה הצייר נחום גוטמן. רבקה חלתה בשנת 1910 במחלת השחפת. רופאיה המליצו לה לעקור מביירות לטבריה בתקווה שהתנאים שם יטיבו עם מצבה, אך היא נפטרה למחרת הגעתה, ונטמנה בעיר על ידי ש"י עגנון, מזכירו של בן ציון באותם ימים. מאוחר יותר התחתן בן ציון עם בת שבע יוניס גוטמן.
ניסיונו של בן ציון לעסוק במסחר לא עלה יפה, והוא פנה לכתיבה. סיפורו הראשון, ביידיש, פורסם על ידי י"ל פרץ (ולימים תורגם לעברית בידי חיים נחמן ביאליק, תחת הכותרת "משי").
בשנותיו הראשונות פרסם סיפורים בכתבי העת "המליץ" ו"הצפירה" ובלוח אחיאסף. היה ממורי העברית הראשונים באודסה (משנת 1899), ולימד בין השאר בבית ספר עממי מודרני (שנקרא "החדר המתוקן") ביחד עם ביאליק ורבניצקי. ב-1901 הקים יחד עם ביאליק, רבניצקי ולוינסקי את הוצאת הספרים מוריה. את הוצאת "אשכולות" הקים ביחד עם א"ז רבינוביץ' (אז"ר).
עלה לארץ מאודסה בשנת 1905 עם אשתו וילדיו כדי ללמד בבית הספר לבנות בנווה צדק. סביב ביתו התפתח מרכז ספרותי, שבו נטלו חלק י"ח ברנר, ש"י עגנון, יהודה בורלא, אז"ר, ועוד. היה הראשון שהוציא לאור קובץ ספרותי-מדעי בשם "העומר", שבו פרסם עגנון את סיפורו הראשון שפורסם בארץ ישראל, "עגונות". משנת תרע"א, 1910 היה העורך הראשון של הירחון לבני הנעורים, "מולדת", בהוצאת אגודת המורים בארץ-ישראל[2]. לאחר מלחמת העולם הראשונה ערך את המוסף הספרותי של "חדשות מהארץ" (אבי העיתון "הארץ").
גוטמן ומשפחתו היו בין שישים ושש המשפחות שהקימו את אחוזת בית, לימים - תל אביב, וביתו הראשון בה היה ברחוב הרצל מספר 3, שם רוכזה פעילותו הספרותית הענפה. לאחר שנים בנה את ביתו החדש בשדרות רוטשילד. הבית היה מהבתים היפים בעיר, וכונה "בית הטירה". הוא התגורר בבית כשנה וחצי, עד שנפטר ב-1932 ונטמן בבית הקברות טרומפלדור.
על שמו קרויות שדרות בן ציון בתל אביב, רחוב בשכונת המסילה בחיפה[3], רחוב ברחובות ורחוב בראשון-לציון.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על הבית בו התגורר ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק בשנים 1904–1910.
בנו נחום גוטמן, שנולד ב-1898, הוא המפורסם שבציירי תל אביב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
