שייטת ספינות הטילים

שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בשנת 1967 וכוללת, נכון לשנת 2021, 15 ספינות טילים מדגמי סער 4.5, סער 5 וסער 6. בנוסף, נמצאת תחת פיקודה ספינת העזר אח"י בת ים.

שייטת 3

סמל שייטת ספינות הטילים שייטת ספינות הטילים מקבלת במשט כבוד את הצוללת אח"י תנין (2012) בעת הגעתה לארץ, 23 בספטמבר 2014.
שייטת ספינות הטילים מקבלת במשט כבוד את הצוללת אח"י תנין (2012) בעת הגעתה לארץ, 23 בספטמבר 2014.
אגרוף הכח הימי
פרטים
כינוי	שייטת ספינות הטילים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג	שייטת
בסיס האם	בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	15 ביולי 1968 – הווה (56 שנים)
מקים היחידה	האלופים יוחאי בן נון ושלמה אראל מפקד ראשון בנימין תלם.
מלחמות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם	כ-1,000 לוחמים וקצינים
ציוד עיקרי	ספינות טילים מדגם סער 4.5 וקורבטות טילים מדגמי סער 5 וסער 6.
פיקוד
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אלדד בורוכוביץ'
מפקדים	#מפקדים
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (×2)

השייטת מוצבת בבסיס חיפה של חיל הים, שבו קשורות הספינות באופן קבוע. בשנים 2009, 2012 ו-2020, זכתה השייטת בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל. מפקד השייטת, החל מיולי 2023, הוא אלוף-משנה אלדד בורוכוביץ'.

משימות

משימות שייטת ספינות הטילים נגזרות מיעוד חיל הים הישראלי: ”לתת חוף בטוח ושיט פתוח לישראל”. בעת מלחמה תפקידי השייטת הם לוחמה ימית כנגד ציי האויב, סיוע לכוחות היבשה, הפגזת מתקנים וצירי תנועה בחוף האויב, אבטחת נתיבי השיט לישראל והגנת חופי המדינה.^[1]

שלא בזמן מלחמה מוטלות על השייטת משימות שונות: פעולות לאיסוף מודיעין, סיורי ביטחון שוטף נגד פעילות חבלנית עוינת ומניעת אספקת נשק לגורמי טרור ומתן גיבוי לכוחות קרקע בפעולות המבצעיות. בעשור ה-2 של המאה ה-21, עם הקמת מערכי הקידוחים והפקת הגז, קידוחי: תמר, לוויתן ותנין בים התיכון, הורחבו משימות השייטת והן כוללות גם אבטחה של נכסי המדינה בים.

• 
  משט כבוד של ספינות השייטת בעת החלפת הפיקוד על השייטת מהדר קמחי לשבתאי לוי, 1971.
• 
  משט כבוד – חלק משייטת ספינות הטילים בלווי כל חמש הצוללות בעת הגעת הצוללת אח"י רהב (צוללת מסדרת דולפין AIP),‏ 12 בינואר 2016.
• 
  לוחמי השייטת בתרגיל
• 
  מפגן כבוד
• 
  ספינות ה"נירית" מסוג סער 4.5
• 
  לוחמי שייטת 3 עוגנים בנמל הבית
• 
  לוחמי שייטת 3
• 
  לוחמי שייטת 3

מבנה השייטת

פלגות

בתחילה נוצרו הפלגות לפי סדר בניית כלי השיט, והספינות קיבלו מספרי צי שכללו 31 כשם הפלגה ומספר סידורי. לאחר הגעת 12 ספינות שרבורג והשלמת חימושן, נעשתה חלוקה במגמה שבכל פלגה ימצאו כל סוגי החימוש. שתי ספינות סער 3 עם תותחי 76 מ"מ ושתי ספינות סער 2 עם חימוש נגד צוללות. מפקד פלגה חייב היה לדעת להפעיל את כל סוגי הספינות. השיבוץ המעורב, עם תורת הקרב הידועה והמתורגלת, אפשרה להטיל על מפקד פלגה משימה ולצוות לו הרכב כוחות מכל פלגות השייטת.

השייטת מחולקת לארבע פלגות לחימה, כאשר בראש כל פלגה עומד קצין ים בדרגת סגן-אלוף. מספר כלי השיט בפלגה משתנה מעת לעת, על פי קביעת מפקד השייטת. להלן חלוקה אופיינית:

• 

  רכז ידיעות הקרב באח"י עוז (סער 6) בזמן תקיפות זרוע הים במלחמת חרבות ברזל.

  פלגה 31 – פלגת ספינות טילים מדגם סער 4.5 נירית: אח"י תרשיש, אח"י חרב ואח"י סופה, אח"י חץ.
• פלגה 32 – פלגה נוספת של ספינות טילים מדגם סער 4.5 נירית: אח"י כידון ואח"י יפו, אח"י קשת, אח"י רומח וספינת העזר אח"י בת ים 2, המשמשת לאיתור תת-מימי.
• פלגה 33 – פלגת הקורבטות מדגם סער 5: אח"י להב, אח"י חנית ואח"י אילת.
• פלגה 36 – פלגת הקורבטות מדגם סער 6: אח"י מגן, אח"י עוז, אח"י עצמאות ואח"י ניצחון.

מרכז ידיעות הקרב באח"י אילת (סער 5) בזמן תקיפות זרוע הים במבצע "שומר החומות".

המסוקים המשמשים את השייטת מדגם יורוקופטר AS-565 פנתר, המכונים "עטלף", מופעלים על ידי טייסת 193 ("מגיני המערב") של חיל האוויר הישראלי. כולל קציני סיור מוסקים מופעלים בפלגות 33 ו-36 בספינות נושאות מנחת.

יחידות נוספות

• ספינת עזר – אח"י בת גלים 3, נמכרה לחברה הממשלתית חקר ימים ואגמים לישראל בשנת 2015, אך לחיל הים נשמרת הזכות לגייסה לשירות בעת מלחמה.^[2]
• יחידת האיתור התת-מימית – יחידה שמשימתה למצוא ציוד וטובעים על קרקעית הים. מבוססת על אנשי מילואים, היחידה הוכפפה לשייטת ופועלת עם אחת מספינות העזר.

אח"י חנית עוגנת בבסיס חיפה

שמות הספינות

כלי השיט בשייטת ובכל חיל הים הישראלי נושאים את הקידומת "אח"י" שמשמעותו: "אוניית חיל הים". בחיל הים נהוג כמקובל בציי העולם לקרוא לספינות חדשות בשמות של ספינות קודמות שיצאו מהשירות. לכן יש ספינות בשייטת עם שמות חוזרים.^[3]

בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים הפסיק חיל הים להשתמש במספרי צי. בניגוד לכל ציי העולם שמספר הצי מגדיר את כלי השיט כמספר זהות שאינו משתנה, בשייטת ספינות הטילים ובחיל הים הישראלי בכלל אין מספרי צי. כדי להבדיל בין ספינות עם שם זהה מצמידים לשם את הדגם או את שנת ההשקה.

מרכז ידיעות קרב בסטי"ל

את הספינות שנבנו במספנות ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים קבע אלוף בנימין תלם לפי שמות אוניות המעפילים.

תרשים ארגוני

סדר כלים של השייטת (2020):

מפקד השייטת

ניהול קצין ניהול, יועץ ארגוני

סגן מפקד השייטת

מטה השייטת אחזקה, אג"מ קמ"ן קצינים מקצועיים, כח אדם

מפקד פלגה 31

מפקד פלגה 32

אח"י תרשיש

אח"י חרב

אח"י סופה

אח"י חץ (סער 4.5)

אח"י קשת

אח"י כידון

אח"י יפו

אח"י רומח (סער 4.5)

אח"י בת ים 3

מפקד פלגה 33

מפקד פלגה 36

אח"י להב סער 5

אח"י חנית סער 5

אח"י אילת סער 5

אח"י מגן

אח"י עוז

אח"י עצמאות (סער 6)

אח"י ניצחון (סער 6)

ארגון והכשרות

לוחמי שייטת ספינות הטילים בתרגיל

מפקד ספינת טילים מדגם סער 4.5 הוא קצין ים בדרגת רב-סרן שעבר תקופת הכשרה ומבחן הסמכה. על הספינות מדגם סער 5 מפקד קצין בדרגת סגן-אלוף, שרכש ניסיון קודם בפיקוד על ספינות מדגם סער 4.5.

צוות הספינה כולל כ-50 אנשי צוות בדגם סער 4.5, כ-60 אנשי צוות בדגם סער 5, כ-80 אנשי צוות בדגם סער 6. לוח הארגון הספינתי מגדיר תפקיד לחימה לכל אדם – "עמדות קרב". תפקידים נוספים מוגדרים לביצוע משימות ימאות, פעולות בחירום, בקרת נזקים ועמדות נטישה. הקורבטות המצוידות במסוק נושאות צוות הטסה וטיפול מחיל האוויר הישראלי.

ארגון הספינה נעשה בארבע מחלקות. בראש כל מחלקה קצין ים בדרגת סרן הכפוף למפקד הספינה. המחלקות הן:^[4]

• מחלקת גנ"ק – מפעילה את מכשירי הגילוי והקשר ויוצרת תמונת מצב למפקד.
• מחלקת נשק – מפעילה ומתחזקת את התותחים הטילים.
• מחלקת אלקטרוניקה – מתחזקת את מכשירי הגילוי והקשר ומפעילה את אמצעי הלוחמה האלקטרונית.
• מחלקת מכונה – מפעילה ומתחזקת את המנועים והמערכות החשמליות וההידראוליות.
  

לוחמה נגד צוללות – בספינות המיועדות ללוחמה נגד צוללות אין מחלקה נפרדת. אמצעי הגילוי מופעלים במחלקת הגנ"ק ואמצעי החימוש מופעלים ומתוחזקים על ידי מחלקת הנשק.

קצין שייטת ספינות הטילים

סגן המפקד ורס"ר הספינה – בתפעול השוטף משמש אחד מקציני המחלקות כסגנו של מפקד הספינה והוא קובע את הסדרים והתורניות וכלל הניהול השוטף. בעת מלחמה מצטרף במינוי חירום קצין בעל ניסיון כסגן מפקד הספינה. רס"ר הספינה הוא נגד בשירות קבע בדרגת סמ"ר\רס"ל, שבדרך כלל אינו משויך לאחת המחלקות.

שירות נשים – החל מאוגוסט 2000 משרתות בשייטת קצינות בוגרות קורס חובלים המאיישות תפקידי קציני מחלקות.^[5] החל משנת 2018 נשים משרתות גם כלוחמות ימיות בשייטת.^[6] מלש"בית שרוצה להיות לוחמת ימית צריכה לעבור גיבוש לוחמ/ת חוד ימי/ת.^[7]

תפקידים נוספים בספינה:

• צ'יף^[8] – אחראי על כל תחום המכונאות בספינה. תפקידו הוא ניהול המערכות הטכניות ופיקוד על המכונאים, הכולל בין היתר הפעלת כל המנועים, הגנרטורים וכלל המערכות המבטיחות את תפקוד הספינה.
• פנטרי – החייל או החיילים שאחראי על הגשת האוכל בספינה במהלך היום.^[8]

• זקיף – לוחם ימי המבצע תורנות שמירה לשם אבטחת הספינה ווידוא שהכל כשורה בכל שעות פעילותה בים. השמירות בספינה נקראות זקיפות, זאת מאחר שבמהלך כל השמירה על הלוחם להישאר עומד בצורה זקופה, בזמן שעליו לוודא שאף אחד לא מנסה להיכנס אל הספינה ללא אישור או מתקרב אליה במהלך ההפלגה. כל לוחמי הספינה לוקחים חלק בתורנות הזקיפות.^[8]

לוחמי שייטת ספינות הטילים של זרוע הים בקשירת מסוק עטלף על סיפון סער 5

כוננות תרגולים והכשרות

כתפישת קיום של כוח הלחימה העיקרי בזירה הימית וכלקח ממלחמת יום הכיפורים שפרצה בהפתעה, ספינות השייטת היוצאות לים במשימה כלשהי נמצאות בכשירות מלאה ומיידית ללחימה: כל המערכות פועלות והחימוש מלא בהתאם לתקן. בעת העגינה בנמל מתקיימת תורנות כוננות ליציאה לים המאפשרת הצבר כוח בלוח זמנים קצר. צוותי הספינות מתרגלים את כשירותם ללחימה ברמת הספינה הבודדת. הפלגה מתרגלת הפעלת מספר ספינות בקרב משולב והשייטת מתרגלת הפעלת מרבית ספינות הטילים בשליטה על קרב מרובה יחידות לחימה. השייטת משתתפת בימי קרב חיליים בהם מתורגל שיתוף פעולה בין יחידתי ותרגול פיקוד חיל הים. השייטת מעמידה את ספינותיה לרשות צוערי קורס חובלים וחניכים אחרים של בסיס ההדרכה לצורך הכשרה ואימון במהלך הקורסים.

אפיון ספינות הטילים לפי משימות חיל הים

ערך מורחב – ספינות סער

לוחמי שייטת ספינות הטילים באימון כושר גופני

שייטת ספינות הטילים הוקמה על מנת להוות את הכוח העיקרי לביצוע משימות חיל הים הישראלי שהוגדרו כהגנת חופי המדינה. לימים נוספה משימה של שמירת נתיבי השיט למדינה. התקציב שהוקצה לצורכי הזירה הימית לא אפשר לחיל הים הישראלי הליכה בדרך המסורתית של בניית כלי שיט גדולים. כתוצאה מכך ובעקבות האיומים החדשים בזירה הימית (קליטת סטי"לים סובייטים בציי מצרים וסוריה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20), התפישה שלפיה הוקמה השייטת הייתה חדשנית ומהפכנית: התבססות על כלי שיט קטנים, מהירים ורב-תכליתיים, בתקופה שהעדיפות בקרב השטח הייתה לאוניות הגדולות יותר. בהתאם להגדרת מפקד חיל הים בעת פיתוח הסטי"לים, אלוף יוחאי בן נון: ”חיל הים יוצא למרחב עם הרבה ספינות מהירות, חמושות בנשק קטלני”, התפישה שנקראה ספינות סער, התבססה על:^[9]

• בחירת קרב השטח כצורת הלחימה הבלעדית.
• התקנת מערכות לחימה מפיתוח ישראלי שיתנו עדיפות על האויב שיפגשו בים.
• הצבת מערכות הלחימה בפלטפורמה הקטנה ביותר האפשרית כדי לאפשר בניית יחידות לחימה רבות.
• הקניית מהירות מרבית עדיפה על כל כלי שיט בציי האויבים, כדי להכתיב את קיום הקרב ומהלכו.
• הקניית מהירות קבועה גבוהה שתאפשר ריכוז כוח והיערכות אופרטיבית בגזרת הלחימה.
• מהירות מימוש התקנת חימוש בהתאם למשימות.
• התבססות על פלטפורמה ממודל ידוע כמוצלח ובנייה בסדרות ייצור, כאשר הסדרה ראשונה נבנית אצל היצרן המקורי והמשך הבנייה בישראל.

חימוש עיקרי

ערך מורחב – גבריאל (טיל)

החימוש העיקרי היה טיל ים-ים ותותחים מהירי ירי. הנשק העיקרי שבו צוידו הספינות היה הטיל גבריאל אשר פותח ויוצר בישראל. הטיל אופיין לטווח 20 ק"מ כדי לתת עדיפות על חימוש תותחי המשחתות מסדרת סקורי, עוד לפני הגעת סטי"לים לציי מצרים וסוריה. טווח טילי הסטיקס שנשאו בספינות הקומאר והאוסה היה 50 ק"מ. את הפער בטווח הטילים תכננו לסגור בשיתוף פעולה עם מטוסי חיל האוויר אשר יתקפו את ספינות האויב ויפריעו להן לשגר טילים ובאמצעות התקנת מערכות ההגנה האלקטרונית שפותחו גם הן בישראל.

כמו כן צוידו שש הספינות הראשונות בתותחים מהירי ירי 40 מ"מ מתוצרת ברדה. והספינות הבאות בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ, תותח יחיד בסער 3 ושני תותחים בספינת סער 4.

משנות ה-80 צוידו הספינות בטילי הרפון המהווים כיום את החימוש העיקרי.

עם כניסת סער 6, ספינות אלה חומשו בטילי הגבריאל 5.

• 
  ירי גבריאל מאח"י חיפה (סער 2), במסגרת סיום הפיתוח וקליטת מערכת הנשק הראשונה, 1970.
• 
  תותח 40 מ"מ בחרטום ספינה מדגם סער 2.
• 
  תותח 76 מ"מ בירכתי ספינת סער 4.5 בתרגיל ירי.
• 
  טיל הרפון נורה ממשגר על סיפון ספינת סער 4.5.

היסטוריה

הצורך, האפיון והמימוש

ערך מורחב – ספינות סער

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 כוח השטח של חיל הים בים התיכון כלל שלוש משחתות חמושות בתותחים וטורפדות ללא מערכת ירי בלילה ושש ספינות טורפדו. הכוונה בבניית כוח זה הייתה ליצור כוח מאוזן, אך היו שכינו זאת "חולשה מאוזנת", מאחר שלא היו מספיק כלים מכל סוג. המטה הכללי ראה בחיל הים כוח הגנתי בעיקרו, אולם אנשי חיל הים ידעו שיהיה צורך להילחם וכי בסדר הכוחות שהיה לא ניתן להגן על החוף במלחמה. מפקד החיל האלוף יוחאי בן נון קיים דיונים לקביעת אופיו של חיל הים הישראלי. נדונו הצעות שונות וסוכם על ריכוז מאמץ בלוחמת השטח על ידי בניית כמות רבה של יחידות לחימה קטנות ומהירות שיישאו נשק קטלני. למימוש התפישה של יחידות לחימה רבות נדרש חימוש קטלני שמשקלו הכולל יהיה נמוך.

במערב לא היו ספינות כאלה אך היו בשימושם של הציים בגוש הסובייטי שהחל באותה תקופה לספקן גם לציי מצרים וסוריה.

צוות בראשותו של ראש מחלקת ים אל"ם שלמה אראל (לימים אלוף ומפקד החיל), החל באיתור ספינה מתאימה. זו נמצאה בשנת 1963 במספנות "האחים לורסן" (Lürßen) מברמן שבגרמניה – ספינת טורפדו מסוג "יגואר" עשויה עץ המבוססת על ספינת טורפדו מתקופת מלחמת העולם השנייה. לגרמנים נמסר אפיון של ספינה שכלל את הדרישות הבאות:

• גוף פלדה ארוך יותר מהיגואר המקורית.
• מהירות מרבית – 40 קשר.
• טווח – 1,000 מייל ימי.
• חימוש – טילים, תותחים וטורפדו נגד צוללות.

התקציב לבניית הספינות היה אמור להינתן כמענק על ידי ממשלת גרמניה כחלק מהסכם השילומים. בסוף 1964 נחתם חוזה לבניית שש ספינות ללא מערכת טילים שתותקן בהמשך בישראל. בתחילת 1965 דלפו פרטים על העסקה, אשר נגדה את החוק הגרמני. בעקבות לחץ של מדינות ערב, גרמניה ביקשה להעביר את ייצור הספינות למדינה אחרת, במימונה. גרמניה הציעה בתחילה לממן את בניית הספינות אצל יצרן איטלקי, אולם חיל הים סירב לאחר שבחן את ההצעה. במאי 1965 הועבר הידע והייצור למספנות CMN (קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי), בשרבור שבצרפת, שהיו בקשר קודם עם מספנות לורסן הגרמניות.^[10]

הקמת השייטת

צו הקמה ליחידת שייטת ספינות הטילים, 15 בנובמבר 1967.

ב-1 באוקטובר 1966 הוקמה המסגרת הפיקודית הראשונה של השייטת: פלגה 311. בפקודת ההקמה הוגדר ייעודה:^[11]

• לחימה בטילים ובתותחים.
• לחימה נגד צוללות.

הפקודה הגדירה הקמת מפקדה, ארבעה סטי"לים ועתודה פלוגתית. בפברואר 1967 הוסב שמה לפלגה 31 ונכללו בה שלושה סטי"לים.

הספינה הראשונה, אח"י "מבטח", הושקה ב-11 באפריל 1967 והגיעה לארץ בדצמבר אותה שנה. כחודש לפני כן, ב-15 בנובמבר, הוצא צו הקמת מפקדת שייטת 3 אשר בשלב זה יעודה היה להוות מסגרת לספינות הטילים מחוץ לישראל. למפקד השייטת מונה אל"ם בנימין (ביני) תלם, מפקד משלחת חיל הים בשרבור, לימים אלוף ומפקד חיל הים. עד סוף 1968 הושקו והגיעו לישראל עוד ארבע ספינות. בתחילת 1969 מנתה השייטת שבע ספינות ומפקדה באותה עת, הדר קמחי, שב לישראל לארגן את היחידה.

הספינות הראשונות נקראו על שם הפריגטות ששירתו בשייטת הגדולה: אח"י מבטח, אח"י "מזנק" ואח"י משגב. עקב הקיצוץ שנעשה בתקציב חיל הים^[12] נדחה החימוש במערכות טילים שעדיין לא היו מוכנות. ספינות אלה החלו את דרכן כספינות תותחים ונקראו דגם סער 1. הספינות חומשו בשלושה תותחי 40 מ"מ L70 תוצרת ברדה (בהמשך, אוטו מלרה) בשליטה מרכזית מהמכוון אך ללא מכ"ם בקרת אש.

שלוש הספינות הבאות נקראו: אח"י "אילת", אח"י חיפה, ואח"י עכו, צוידו במערכת נשק אשר כללה את טילי גבריאל כמרכיב עיקרי, ובתותח ה-40 מ"מ ונקראו דגם סער 2. הספינות מדגם סער 2 חומשו במערכת נשק משוכללת ומכ"ם בקרת אש, תותח חרטום 40 מ"מ, ושמונה טילי גבריאל. (שניים על גבי משגרים קבועים מלפני הגשר, וששת הנותרים על גבי שני משגרים מצטודדים מאחורי הגשר עם שלושה טילים כל אחד).

מבין הספינות ללא טילים מדגם סער 1, אח"י "מזנק" שודרגה ראשונה והורכבה עליה מערכת טילי גבריאל. בתצורה זאת נכנסה למלחמת יום הכיפורים. אח"י מבטח ואח"י משגב שודרגו לאחר מלחמת יום הכיפורים לתצורת סער 2 ובכך הפכו כל ספינות השייטת ליחידות לחימה נושאות טילים.

הסדרה הראשונה של שש ספינות הסער צוידה בשני תותחי 40 מ"מ תוצרת חברת ברדה באיטליה. הטווח היעיל שלהם הוערך בכשלושה ק"מ. בחברת אוטו מלרה באיטליה פותחו תותחים בינוניים, בעלי קצב אש גדול, לשימוש כנגד מטוסים ומטרות מהירות. נודע על תותח אוטו מלרה 76 מ"מ שנמצא כבר בשלבי גמר פיתוח. התקנת התותח תיתן עדיפות על סירות חמושות וטווח הירי היעיל הוגדל לשמונה ק"מ. התקבלה החלטה לגבי הסדרה השנייה על שדרוג התותחים: הותקן תותח אחד 76 מ"מ בחרטום, הורדו שני תותחי ה-40 מ"מ והוסר הסונאר לגילוי צוללות. צורת הגוף ומערכות ההנעה נותרו כשהיו. שיפור נוסף שהוכנס ביזמתו של הדר קמחי וזאת לאחר נפילתו לים והיעלמותו של איש צוות מהמשחתת אח"י יפו, היה פתח מעבר בין חדר מכונות אחורי למגורי הירכתיים שנקרא מעבר החתול. על ידי כך ניתן היה לעבור בין המדורים ללא צורך לעלות לסיפון. שש הספינות בסדרה זו, שהוזמנו במסגרת מימוש אופציה בחוזה עם מספנות שרבור, הוגדרו מאוחר יותר כדגם "סער 3".

ספינות שרבורג

ערך מורחב – ספינות שרבורג

האחרונה מספינות שרבורג מתקרבת לרציף מספנות ישראל 31 דצמבר 1969.

החרפה נוספת באמברגו התרחשה ב־3 בינואר 1969 לאחר הפשיטה הישראלית על שדה התעופה הבין-לאומי בביירות וכלל גם את ספינות הטילים. שתי ספינות, אח"י עכו ואח"י סער, הצליחו לצאת לפני יישומו וחמש ספינות שהיו בשלבי בנייה אחרונים נשארו במספנה. ב-22 בדצמבר 1969 נסתיימה בנייתה של הספינה האחרונה, אח"י חץ. ספינות אלה כונו "ספינות שרבורג".^[א]

חילוץ הספינות משרבור הוסווה כוויתור ישראלי על הספינות ומכירתן לחברה נורווגית לחיפושי נפט שנרשמה בפנמה. הליך פורמלי זה מנע את האפשרות שהפלגת הספינות תיתפס בעיני ממשלת צרפת ומדינות אחרות כמעשה פלילי של מדינת ישראל. במקביל להליך זה בוצעו הכנות למסע ארוך של הספינות לחופי ישראל. בחשאי הוסיפו לספינות מכלי דלק מגומי, צוותים של אנשי חיל הים הגיעו במסווה אזרחי לצרפת ושתי אוניות של חברת הספנות הלאומית "צים" גויסו לצורך תדלוק בלב ים.

המבצע שכונה בשם "נועה" החל בליל חג המולד, 24–25 בדצמבר 1969. הספינות, שלא היו חמושות, הפליגו לדרכן בפיקודו של הדר קמחי בשעת לילה מאוחרת. את המסע בן 3,154 מיל ימי עברו בים סוער במיוחד, בעיקר באוקיינוס האטלנטי מפרץ ביסקאיה, ספרד, ופורטוגל עד למצר גיברלטר. בדרכן הן תודלקו פעמיים: בחוף הספרדי מערבית לגיברלטר מאוניית הסוחר "לאה" בפיקודו של רב חובל אמנון תדמור, ומאוניית הגלנוע "דן" בפיקודו של רב חובל יוסף דרור דרומית למלטה.

עד התדלוק השני ב-29 בדצמבר, הפליגו חמש הספינות יחד. המודיעין הימי העביר מידע שהצי המצרי שלח משחתת מדגם "סקורי" כנגדם. לאחר שהמשחתת יצאה, אירעה בה תקלה בדוודים והיא שבה למצרים. בעת התדלוק השני, שהחל בשעות הבוקר והסתיים בלילה, הגיעה לאזור ספינת ביון סובייטית שעקבה מקרוב אחר הנעשה. הדר קמחי שלח שתי ספינות, את אח"י געש ואח"י חץ, בפיקוד סא"ל עזרא קדם לדרכן. יתר שלוש הספינות יצאו בגמר התדלוק באותו נתיב שעבר מצפון לאי כרתים. מזרחית לרודוס חברו חמש הספינות ואז גם הגיעו מטוסי פנטום של חיל האוויר לליווי ואבטחה.

בשעות הערב של 31 בדצמבר הגיעו הספינות לנמל הקישון והתקשרו ברציף מספנות ישראל.

תורת הלחימה ומימושה

"'תורת הלחימה"' המקורית עוצבה בשייטת בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. תורת לחימה זו התבססה על הפעלת יחידות לחימה רבות ביזמה התקפית על מנת להשיג עדיפות מקומית ולהתגבר על יתרון הטווח של טילי הסטיקס שבידי האויבים. ההערכה הייתה שקרבות הטילים יתנהלו בלילה כדי להמעיט ביכולתו של חיל האוויר הישראלי להתערב. נקבע שיחידת הלחימה הטקטית המינימלית תהיה זוג ספינות סער. במטרה להתגבר על יתרון טווח הטילים של האויב גובשה דרך להיערכות חשאית מבלי להתגלות לחיישני האויב. התורה גובשה על ידי מפקד השייטת, אל"ם הדר קמחי, בהתאם לנתוני המודיעין הימי.^[13] התורה תורגלה כך שכל אנשי הצוות, מרמת המפקד ועד אחרון איש הצוות הזוטר, ידעו מה נדרש מכל אחד מהם בכל שלב של הקרב. אמצעי חיוני להטמעתה היה "התחקיר השייטתי" שנערך לאחר כל תרגיל והפלגה מיוחדת. התחקירים בוצעו בצורה חושפנית ובהדרגה נבנה ביטחון בכוח ואמון ביכולת הצוותים והמפקדים.

שייטת הסטי"לים מימשה את תורת הלחימה במלחמת יום הכיפורים ב-1973. ספינות הסער הופעלו ביוזמה התקפית והפגינו מיומנות בקרב. הקרבות נערכו בקרבת חופי האויב שהייתה לו עדיפות רבה במספר כלי השיט. תפישת ספינות הסער מומשה בכך שבכל קרב הייתה עדיפות טקטית ישראלית. הניצחונות בקרבות הטילים בקרבת החוף גרמו לכך שהמצור שהוכרז על ישראל בים התיכון לא מומש. משחתות הסקורי המצריות שעסקו בכך נסוגו מהגזרה ללא קרב ואספקת תחמושת ומטוסים לישראל התאפשרה בנתיבים הימיים גם תוך כדי הלחימה. הקרבות הימיים בקרבת חופי האויב והסרת המצור הימי חדרו לתודעת האויב והציגו את חיל הים הישראלי ככוח מרתיע ובעל כושר הכרעה.

מאז ממשיכה שייטת ספינות הטילים להוות את הכוח העיקרי לביצוע משימות חיל הים.

גלריה מוצבים ומדורים בספינות הטילים

• 
  עמדת הגאי ושליטה במנועים בגשר הסגור.
• 
  חדר בקרה של מנועי הספינה.
• 
  שולחן עיבוד התמונה המקומית במי"ק בספינת סער.
• 
  עמדת בקרה לגילוי הצוללות בספינה מדגם סער 2.
• 
  מגורי חרטום בספינה מדגם סער 4.
• 
  מטבח בספינת סער.
• 
  בדיקת המנועים הראשיים בספינת סער 4.
• 
  ביקורת גנרטור בחדר מנועים ספינה מדגם סער 4.
• 
  פגזי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ מוכנים לטעינה חוזרת ב"קרוסלה" (מחסנית מסתובבת), הנמצאת בחדר התותח אשר ממוקם מתחת לתותח.
• 
  משגר מצטודד לגבריאל (טיל) בספינות מדגמי סער 2 וסער 3.
• 
  ירכתי אח"י משגב הנושאת טורפדו נגד צוללות.
• 
  תותח וולקן פלנקס (מערכת נשק) שהותקן בחרטום ספינות השייטת להגנה מפני טילים.

הכנות למלחמה 1969–1973

כושר לחימה

הגעת "ספינות שרבורג" סימלה את תחילתה של תקופת ארגון השייטת כיחידה לוחמת. טיל "גבריאל" ראשון בעל ראש קרבי נורה ב-7 באפריל 1969 מאח"י חיפה (סער 2) בפיקודו של אלי רהב לעבר המשחתת אח"י חיפה שהוצאה משירות. שיגור מוצלח זה היה עדיין במסגרת ניסויי הטיל והיה צורך לסיים את התקנת מערכות הטילים, נשק ואמצעים אלקטרוניים על הספינות.

בתחילת 1970, עם הגעת חמש הספינות האחרונות משרבור (מבצע נועה) מנתה השייטת 12 ספינות. בזמן חירום נתנה אפשרות ליצירת שלושה כוחות משימה בו זמנית – לגזרת מצרים, לגזרת סוריה וכן עתודה וביצוע סיורי נצ"ל (נגד צוללות) במבואות נמל חיפה. ספינות הסער היו משלושה דגמים: סער 1 ו-2 – שש ספינות שתוכננו והוזמנו מהגרמנים אך ייצורן נעשה בשרבור. ספינות אלה היו חמושות בתותחי 40 מ"מ כאשר המונח "סער 1" ציין את המצב בהן היו ספינות תותחים ונצ"ל בלבד, עד שהותקנו בהן מערכות הטילים. שש ספינות נוספות היו מדגם סער 3 שתוכנן לשאת תותח 76 מ"מ והוזמנו בשרבור. עד 1973 הותקנו טילים גם בספינה "מזנק" וכך הפכה לדגם "סער 2". בשנים אלה פותחה תורת הקרב לספינות הסער והשייטת ביצעה תרגילים שבהם נבחנו טקטיקות לחימה הכוללות הפעלה מתואמת של מרבית כלי השיט להשגת עדיפות טקטית. מתקן אימונים טקטי ("מת"ט") שנבנה בבסיס ההדרכה במהלך 1971 איפשר ניהול תרגילים ואימון הקצינים בתרחישי קרב שונים ודימוי מצבים שלא היה ניתן לייצר בתנאי אמת.

מלחמת ההתשה

ב-13 במאי 1970 ביצעה אח"י סער סיור בט"ש "מקסיקו" מצפון לאל עריש. הספינה גילתה פעילות של סטי"ל אוסה מחוץ למבואות פורט סעיד. גם אח"י חיפה שהייתה באזור חיפה גילתה את מכ"ם האוסה וזאת בטווח מעל 160 מייל. ובהמשך אף ירי טיל לכיוונה. כעבור יום הסתבר שספינת הדיג הישראלית "אורית" טובעה בירי 4 טילים על ידי אותה אוסה מצרית. כדי להצדיק פעולה נגד כלי שיט אזרחי תמים, תוך עבירה על חוקי המלחמה, הגדירו המצרים את המטרה כ"שקמונה", שהיא ספינת מחקר של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). לטענת המצרים השקמונה הייתה ספינת ביון. הטילים התפוצצו בקרבת הספינה והיא התפרקה ושקעה. שניים מאנשי צוותה נהרגו ושניים שחו שעות רבות עד שהגיעו לחוף וניצלו. הייתה זו הוכחה שטילי הסטיקס בידי המצרים עלולים לפגוע בספינות הטילים. ייתכן שהמצרים גילו את פעילותה של אח"י סער והחליטו לטמון לה מארב. היו טווחי גילוי מכ"ם מיוחדים וגדולים מהממוצע באותו לילה. המשמעות שגם מטרות קטנות התגלו בטווחים ארוכים מאוד.

ספינות לים האדום

ספינות הסער שנבנו בשרבור תוכננו לזירת הים התיכון והוצבו שם. לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים ראה שר הביטחון משה דיין צורך להפעיל כוחות ימיים בזירה זאת שיהיו מסוגלים למנוע הסגר ימי. הריחוק של זירת העימות באב אל מאנדב מנמל הבית – בסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח' – תנאי הים ומזג האוויר הקשה של הים האדום דרש ספינות גדולות יותר. על פי הנחיית שר הביטחון הוזמנו שש ספינות במספנות ישראל שיתאימו לזירת ים סוף. ספינות אלה תוכננו על ידי אותם המתכננים של הספינות שנבנו בשרבור ושולבו בהן הלקחים שנלמדו מהפעלתן. הספינה הראשונה מהדגם החדש סער 4 אח"י רשף הצטרפה בתחילת שנת 1973^[14] והשנייה אח"י קשת הושקה בסוף אוגוסט באותה שנה. ספינות אלה תוכננו לצאת למסע סביב אפריקה ב-15 באוקטובר 1973, אך פריצת מלחמת יום הכיפורים דחתה את ההפלגה.

סיורי ביטחון שוטף

ספינות השייטת סייעו במשימות ביטחון שוטף. במרוצת שנים אלה לכדו ספינות השייטת ארבע ספינות מחבלים שהיו בדרכן לפיגועים בישראל. הלכידה הראשונה של סירת מחבלים על ידי סטי"ל אירעה ב-27 ביולי 1970. אח"י "חץ" מדגם סער 3 לכדה סירה ובה שלושה מחבלים בדרכם לרצועת עזה, ממערב לראש הכרמל.^[15]

הסיורים נערכו גם ביוזמה התקפית מול בסיסי היציאה של המחבלים בלבנון. ב-7 בספטמבר 1972, הסטי"ל אח"י "חנית" מדגם סער 3 בפיקודו של אלי רהב השמיד סירת מחבלים לא הרחק מצור. הייתה זו הפעם הראשונה בה הופעל תותח ה-76 מ"מ בקרב ימי תוך שימוש בבקרת מכ"ם בלבד. בדיעבד הייתה זו התגובה הראשונה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שהתרחש יומיים קודם לכן. האירוע המחיש את הצורך להצטייד באמצעי זיהוי מעבר לטווח הנשק הקל של המחבלים. בשל הגברת פעילות הסטי"לים בתחום הפעילות נגד סירות מחבלים, נעשו גם שיפורים בכוח האש הקל והותקנו מקלעים בצדי סיפוני הספינות. בסטי"לים מדגם "סער 3" אף הוחלף מוצב טילים מצטודד בתותח 20 מ"מ, דבר שפגם במוכנות ללחימת הטילים.

הובלת כוחות פשיטה

לאחר שהמחבלים הקימו בלבנון מחנות אימונים בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 ואף הגיעו בסירות לחופי ישראל החל צה"ל לפעול נגדם. בליל 14/15 בינואר 1971 הופעלו לראשונה בדרך הים כוחות צנחנים ושייטת 13 במבצע מבצע ברדס 20, בפיקודם של חיים נדל – מפקד הכוח הפושט, והדר קמחי – מפקד הכוח הימי. היעדים נמצאו בסרפנד ובראס א-שייח, דרומית לצידון בחוף לבנון. שש ספינות השייטת, אח"י "חנית" בפיקוד אפרים אשד שימשה ספינת חפ"ק, ארבע ספינות בפיקוד שבתאי לוי – אח"י "חץ" בפיקוד אברהם בן שושן, אח"י "משגב" בפיקוד גדי בן זאב, אח"י "מזנק" בפיקוד אברהם אשור ואח"י חיפה (סער 2) בפיקוד אלי רהב נשאה את כוח הצנחנים. אח"י מבטח בפיקוד רפי אפל נשאה את כוח שייטת 13 שהיה פיקודו של חנינא עמישב. כוחות הפשיטה הובלו מהסטי"לים לחוף בסירות גומי. הותקפו והושמדו שני בסיסים של החבלה הימית ובסיס אימונים יבשתיים.^[16]

השימוש בסטי"לים להובלת כוחות פשיטה הורחב באורח ניכר בראשית 1973, הן בהיקף הכוחות הפושטים והן במספר הספינות שנטלו חלק במבצעים. באותה שנה נטלה השייטת חלק בפשיטות עומק בלבנון נגד יעדי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) במבצע ברדס 54–55 ובמבצע אביב נעורים. על הסטי"לים, שחלקם שימש להובלת כוחות הפשיטה וחלקם לאבטחה, פיקד מפקד השייטת – שבתאי לוי (קצין).

מבצע ברדס 54-55 – בלילה שבין 22 ל-23 בפברואר 1973, פשטו כוחות צנחנים ולוחמי שייטת 13 על יעדי מחבלים צפונית לטריפולי בלבנון ופגעו בהם. הלוחמים פונו במסוקים וחלקם בסטי"לים.^[17] מבצע אביב נעורים – בליל 9–10 באפריל 1973, הובילו ספינות השייטת כוחות מצנחנים, שייטת 13 וסיירת מטכ"ל לפשיטות במקביל על בסיסי מחבלים בביירות ובצידון. ההצלחה העיקרית של המבצע הייתה חיסולם של מספר בכירים בפת"ח. במבצע השתתפו 10 סטי"לים ושני דבורים. הכוחות הובלו ליעדם ובחזרה בסטי"לים.^[18]

לוח אירועים בשנים הראשונות 1967–1973

תאריך	גזרה	המבצעים ותיאור המבצע	תוצאה
11 באפריל 1967	נמל שרבור	השקת הספינה הראשונה אח"י מבטח	המשך עבודות גמר וניסויי ים
22 באוקטובר 1967	הים התיכון	הספינה הראשונה אח"י מבטח מגיעה לישראל
15 בנובמבר 1967	מפקדת חיל הים	צו הקמה למפקדת שייטת 3	ספינות הטילים מחוץ לישראל מפקדה בנימין תלם
28 בדצמבר 1968	חוף לבנון	מבצע תשורה	ספינות סער נושאות סירות גומי משייטת 13 כעתודה לפינוי כוח הצנחנים
04-03 בינואר 1969	שרבור	03 בינואר – הרחבת האמברגו הצרפתי על הספינות בבנייה	04 בינואר – יציאת אח"י סער לישראל, לפני גמר בנייתה.
31-25 בדצמבר 1969	האוקיינוס האטלנטי והים התיכון	5 ספינות שרבור ושתי אוניות סוחר	הפלגה משרבור לישראל – מבצע נועה.
13 במאי 1970	מול חוף סיני בים התיכון	טיבוע סירת הדיג אורית בטילי סטיקס סיור אח"י סער מצפון לאל-עריש	המצרים התכוונו לפגוע באח"י סער שסיירה בדיוק באותה עת מצפון לאל עריש והייתה באותו כיוון של האורית. אח"י סער גילתה את מכ"ם הסטי"ל המצרי ואף את מכ"ם טיל סטיקס וביצעה פעולות התגוננות. טילי הסטיקס לא התגלו במכ"ם או בעין. היו תנאי גילוי מיוחדים באותו לילה. אח"י חיפה שהייתה באזור חיפה גילתה את מכ"ם הסטי"ל המצרי וזאת ממרחק של מעל 160 מייל. בעקבות האירוע חיל הים הקים באופן מיידי את בסיס דפנה ונעשתה הערכת מצב טכנולוגית וטקטית בכל הקשור להתגוננות נגד טיל הסטיקס.
27 ביולי 1970	מערבית לחיפה	אח"י משגב בפיקוד יצחק דוידי	לכידת סירה בדרכה מלבנון לעזה, נתפסו 3 מבריחים.
14 בינואר 1971	חוף דרום לבנון	מבצע ברדס 20 6 ספינות השייטת בפיקוד הדר קמחי מובילות כוחות צנחנים ושייטת 13 לפשיטה על יעדי מחבלים	שלושה יעדי מחבלים הותקפו.
24 במאי 1971	מול אשדוד	אח"י עכו בפיקוד מאיר נוי ואח"י מזנק בפיקוד אברהם אשור	תפיסת סירה עם 7 מחבלים, אמצעי לחימה, מכשירי קשר וכרוזים.
8 ביוני 1971	36 מיל מול חיפה	אח"י חץ (סער 3) בפיקוד רס"ן אברהם בן שושן ואח"י חרב (סער 3)	תפיסת סירה עם 5 מחבלים על ציודם.
7 בספטמבר 1972	חוף לבנון בקרבת צור	אח"י חנית (סער 3) בפיקוד אלי רהב	משמידה סירת מחבלים, בתותח אוטו מלרה 76 מ"מ מכוון מכ"ם, המחבלים הרוגים.
דצמבר 1972	הקריה, תל אביב	מפקדת חיל הים	מעבר מחיפה למחנה הקריה בתל אביב
19 בפברואר 1973	נמל הקישון	מספנות ישראל	השקת אח"י רשף, ספינת טילים ראשונה מתוצרת ישראל על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר.
20/21 בפברואר 1973	חוף צפון לבנון	שייטת 13, סיירת צנחנים, ספינות סער ומסוקים	מבצע ברדס 54–55 תקיפת בסיסי מחבלים נגרמו עשרות נפגעים. לכוחותנו 8 פצועים.
9/10 באפריל 1973	חוף לבנון	סיירת מטכ"ל, שייטת 13 יחידה 707, סירות גומי וספינות סער	מבצע אביב נעורים חיסול ראשי מחבלים בביירות ופגיעה בבתי מלאכה של פתח בביירות ובצידון. לכוחותינו שני הרוגים.
21 באוגוסט 1973	בניין הכוח במספנות ישראל	השקת אח"י קשת ספינה שנייה מדגם סער 4	הגברת המשיקה סוניה פרס.

גלריה שנים ראשונות

• 
  "'דגם סער 1"' – אח"י מבטח עם 3 תותחי 40 מ"מ, 1969.
• 
  אח"י "משגב" (סער 1), עם 2 תותחי 40 מ"מ ותותח 20 מ"מ.
• 
  אח"י "מזנק" (סער 1), עם 3 תותחי 40 מ"מ.
• 
  ניהוג הספינה והשליטה במכונות בגשר הסגור של ספינת סער.
• 
  עמדת מערכת הנשק המשולבת לטילי הגבריאל והתותחים.
• 
  ירי גבריאל מעמדה קדמית באח"י "חיפה" (סער 2), במסגרת ניסויי קבלת המערכת, 1969.
• 
  עמדת בקרה לגילוי הצוללות בספינה מדגם סער 2.^[ב]
• 
  "'דגם סער 2"' – גבריאל נורה ממערכת הטילים הראשונה שהורכבה על ידי התעשייה האווירית באח"י חיפה (סער 2), 7 באפריל 1969.
• 
  אח"י "חיפה" (סער 2), לאחר התקנת מערכות הנשק, 1970.
• 
  משגר מצטודד לשלושה טילי גבריאל שהותקן בספינות מדגמי סער 2 וסער 3.
• 
  עיבוד תמונה מקומית במרכז ידיעות הקרב בספינת סער.
• 
  הטרפדת "ט-206" שביצעה סיורי ביטחון שוטף לפני הוצאתה משירות ואח"י אילת (סער 2), ליד רציף אחד בבסיס חיפה.
• 
  אח"י אילת (סער 2) נושאת מטע"ד של 8 טילי גבריאל.
• 
  "'דגם סער 3"' – אח"י "חנית" בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, חמושה בשלושה טילי גבריאל בלבד, תותח 20 מ"מ ומקלעים על הסיפון.
• 
  ספינה מדגם סער 3 בחיסכון טילים, בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים.
• 
  אח"י רשף הספינה הראשונה מדגם סער 4 בבנייה במספנות ישראל, 1971.
• 
  העמסת לוחמים על אח"י מבטח לקראת יציאה למבצע ברדס 20, ינואר 1971.
• 
  לוחמים וסירות גומי מובלים על סיפון ספינת סער למבצע ברדס 20, 14 בינואר 1971.
• 
  שר הביטחון משה דיין מצטרף בלב ים לאח"י רשף בהפלגתה הראשונה, אפריל 1973.
• 
  "'דגם סער 4"' – אח"י קשת הספינה השנייה בסדרה, 1973.
• 
  אלי רהב מפקד אח"י קשת בעת תרגול מערכת הנשק, ספטמבר 1973.

מלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

מטאטא על תורן ספינת סער. תליית מטאטא על התורן היא סימן מקובל להטבעת ספינת אויב.

שייטת ספינות הטילים נטלה חלק פעיל בלחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים. לפי מדיניות הביטחון של צה"ל ועל פי פקודת סלע על חיל הים היה לפעול בדרך הגנתית ולהישאר בקרבת חופי ישראל, אולם מפקד חיל הים בנימין תלם נקט ביזמה התקפית ויידע את הרמטכ"ל כשספינות הטילים פגשו באויב בקרבת נמליו. הניצחון המוחלט בקרב הראשון יצרה התייחסות שונה במטה הכללי בהמשך המלחמה. החזית הימית נפתחה וההצלחות הברורות בה היו נקודות אור יחידות בימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים. ההכרעה בקרבות הטילים במהלך המלחמה יצרה מעמד מבוסס לישראל בזירה הימית. אף על פי שחלפו שנים רבות, ההרתעה מיכולת חיל הים הישראלי מחזיקה מאז מעמד.

סדר הכוחות במלחמה בים התיכון

ערב המלחמה כלל שייטת ספינות הטילים 13 יחידות לחימה, כולן בזירת הים התיכון:

• 2 ספינות "סער 1": אח"י מבטח ואח"י משגב, (ספינות תותחים).
• 3 ספינות "סער 2": אח"י מזנק, אח"י אילת ואח"י חיפה (אח"י עכו הייתה בשיפוץ).
• 6 ספינות "סער 3": אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית ואח"י חץ.
• 2 ספינות "סער 4": אח"י רשף ואח"י קשת.

מפקד השייטת היה אל"ם מיכאל (יומי) ברקאי, לימים אלוף ומפקד חיל הים. על חלקו בלחימה הוענק לו עיטור המופת.^[19]

בנוסף לספינות הטילים היו במערך חיל הים בים התיכון, 14 ספינות בט"ש (דבורים וברטראמים), 3 נחתות וכוח קומנדו ימי שייטת 13.

סדר כוחות ציי האויב בים התיכון

ציי מצרים וסוריה היו האויבים הימיים בזירת הים התיכון. להלן כלי השיט ומערך הגנת החוף שהיו להם:

• מצרים – 14 סטי"לים, 5 משחתות, 12 צוללות, 58 ספינות משמר, טרפדות וספינות עם מטולי רקטות, 13 מקשות ו-11 נחתות. כן מערך הגנת חוף שכלל טילי חוף-ים ותותחי 130 מ"מ מבוקרי מכ"ם.
• סוריה – 9 סטי"לים, 15 ספינות משמר וטרפדות, ו-4 מקשות. כן מערך הגנת חוף שכלל תותחי 130 מ"מ מבוקרי מכ"ם.

התארגנות ויציאה

בערב יום הכיפורים נשלחו "געש" בפיקוד רס"ן אריה שפר, גם כמוביל זוג, ו"חרב" בפיקוד סרן שמואל פרס (פפר) לסיור מודיעין בגזרה צפונית מזרחית לפורט סעיד. הסיור בוצע בדממת מכ"ם ותקשורת מוחלטת ומחוץ לטווחי הגילוי של מערך המכ"מים המצרי. לא התגלתה פעילות מצרית כלשהי והספינות חזרו בבוקר לנמל חיפה.

אף כי המודיעין הימי התריע על מלחמה קרבה, השייטת קיבלה את הידיעה על כך רק בבוקר יום ו', 5 באוקטובר 1973. פעילות ההתארגנות נעשתה בלחץ רב. הבעיה העיקרית שעמדה הייתה התחמשות בטילי גבריאל, מאחר שכל ספינות השייטת נשאו רק מחצית מהחימוש המלא. בספינות מדגם סער 3 הייתה בעיה חריפה יותר: משגר מצטודד לשלושה טילים מבין שני המשגרים שהיו, הוחלף בתקופה שלפני המלחמה בתותח 20 מ"מ, על מנת שספינות אלה תוכלנה לסייע בלחימה בסירות מחבלים במסגרת סיורי הבט"ש. אספקת הטילים הייתה לפי קצב הכשרתם בבית המלאכה לטילים והתקנתם בספינה חייבה עבודה עם מנוף. הגישה לספינות הייתה דרך כביש צר על שובר הגלים והיו רק שני רציפים שאפשרו את ההעמסה. ההתארגנות הטכנית נמשכה עד אחרי פרוץ הקרבות בשעה 1400 של יום הכיפורים, ונעשתה על חשבון תדרוכים ותכנונים אחרונים.

בבוקר יום הכיפורים בסביבות 1000 הוחל בפריסת יחידות חיל הים: שתי ספינות אח"י קשת מדגם סער 4 ואח"י אילת מדגם סער 2 בפיקוד מפל"ג סער 4 אלי רהב נשלחו להתרעה נגד מטוסים מול דרום המדינה. כמו כן שתי ספינות נוספות, אח"י מבטח מדגם סער 1 בפיקוד דני מלמד עם מפל"ג 31 מיכה לצרוס ואח"י רשף מדגם סער 4 בפיקוד מיכה רם, נשלחו צפונה, לאזור מצפון לראש הנקרה להתרעה נגד מטוסים וכן למניעת הגעת סטילים סוריים לאזור צור לביצוע ירי טילים על אזור מפרץ חיפה.

11 ספינות היו מוכנות לקרב כאשר פרצה המלחמה. שתי ספינות היו באחזקה במספנות חיל הים – אח"י חיפה ואח"י חץ. הן הוכשרו לכשירות מלאה תוך זמן קצר והשתתפו בקרבות ההמשך. הדבר איפשר ריכוז שני כוחות משימה אחד לזירת מצרים והשני לזירת סוריה. זאת תוך הגעה לעדיפות אופרטיבית בשתי הזירות. יציאת הכוחות נעשתה ללא נוהל קרב מסודר והספינות שיצאו בזוגות הצטברו ככוח בים. תורת הקרב שימשה כשפה משותפת ואפשרה ציוות ספינות והבנה מלאה בין המפקדים.

תורת הקרב לספינות סער העניקה עדיפות ללחימה בלילה. הקרבות נוהלו ביוזמה התקפית בקרבת חופי אויב. כוחות אוויר של האויב לא הופעלו מעל הים. הספינות יצאו בגיחות ליליות וחזרו מדי יום לבסיס להתחמשות ותדלוק.

המעורבות הסובייטית בגזרת תנועת הכוחות והלחימה

עם הידיעה על המלחמה העומדת לפרוץ יצאה אוניית הביון 'קרים' מפורט סעיד, תפסה עמדה והעבירה מידע על תנועות חיל האוויר וחיל הים הישראליים.

קרב לטקיה

ערך מורחב – קרב לטקיה

קרב לטקיה הוא הקרב הימי הראשון אי פעם שנערך בין ספינות הנושאות טילי ים-ים משני הצדדים, ושנעשה בו שימוש בלוחמה אלקטרונית

קרב טילי ים-ים הראשון בעולם נערך בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר מול חופי סוריה. כוח שמנה חמישה סטי"לים בפיקודו של המש"ט – מיכאל (יומי) ברקאי, יצא לסיור אלים לפגיעה במטרות ולהשמדת כלי שיט באזור נמל לטקיה. הספינות בכוח היו: אח"י מזנק (סער 2), בפיקוד משה בן ישי (צינר) הייתה ספינת הדגל כשעליה המש"ט ברקאי ועמו צוות החפ"ק (חבורת הפיקוד) השייטתי. אח"י חנית (סער 3), בפיקוד זאב יחזקאלי. אח"י געש (סער 3), בפיקוד אריה שפר, אח"י מבטח הייתה עדיין חמושה בתותחים בלבד (סער 1), בפיקוד דני מלמד ועליה מפל"ג 31 מיכה לצרוס. אח"י רשף (סער 4), בפיקוד מיכה רם.

כמעט קרב באזור טרטוס – בשעה 20:30 לערך, כשהכוח הישראלי היה דרומית מערבית לנמל טרטוס התגלה מכ"ם סטי"ל סורי באזור מבואות הנמל. מפקד השייטת דיווח למפקדת חיל הים וביקש סיוע אווירי כמוגדר בתורת הקרב, אך נענה שאין באפשרות חיל האוויר להקצות סיוע כזה. בוצעה הערכת מצב על פי כל הנתונים שהיו בידי הכוח ולא היה ברור באם הסטי"ל הסורי הוא בתוך הנמל או מחוצה לו. מפקד השייטת החליט להפליג מזרחה עם ה"מזנק" ולהתקרב לחוף להבהרת תמונת הקרב. שאר ארבע הספינות נשארו מאחור, ממערב לטרטוס ובפריסה רחבה. לא התגלו מטרות כלשהן ולכן החליט מפקד השייטת להמשיך עם הכוח צפונה לאזור שממערב ללטקיה ואז להתפצל לשני כוחות תוך ביצוע הטעיות שיגרמו לסורים להוציא כוחות לים. במידת הצורך החליט שתבוצע גם הפגזת חוף.

קרב לטקיה – בהמשך תוך כדי תנועתו לאזור לטקיה כ-35 מייל מהחוף, זיהה הכוח טרפדת סורית, והספינות מזנק ורשף פתחו עליה באש תותחים ופגעו בה, אך היא המשיכה במנוסתה לכיוון החוף, תוך דיווח למפקדת הצי הסורי שהיא מנהלת קרב עם ספינות אויב. החנית נשארה להטביעה ושאר הכוח המשיך בדרכו. בשלב זה ההתגלתה מטרה מזרחית לכוח. בתחילה זוהתה בטעות כספינת טילים ובהמשך כמקשת סורית בטווח העולה על טווח ה"גבריאל". הספינות מזנק וגעש החלו לדלוק אחריה ובטווח של כ-23 ק"מ, מעבר לטווח המרבי של הגבריאל, ירתה אח"י מזנק טיל שנפל לפני המטרה. בינתיים הספינות רשף ומבטח התקרבו למקשת, רשף שיגרה לעברה שני טילים שפגעו בה והבעירוה.

בהתקרב הכוח למקשת כדי להטביעה, הוא הופתע משלושה טילי "סטיקס", שנורו לעברו מדרום מזרח. מערכות לוחמה אלקטרונית שיבשו את פעולות הטילים ואלה החטיאו. אחד הטילים נפגע באש מקלעי אחד הסטי"לים. הסטי"לים הסורים שירו את הטילים היו שתי ספינות מדגם "קומאר" וספינה מדגם "אוסה" שיצאו לים קודם לכן לכיוון טרטוס בגירוד חוף וקיבלו את הדיווחים של הטרפדת הסורית. לספינות אלה היה יתרון בכך שטווח הסטיקס עלה על טווח הגבריאל. ספינות הקומאר ירו וברחו, וספינת האוסה פנתה וירתה שני טילים נוספים. תוך כדי התגוננות מהטילים הצליחה ה"געש" לירות על ה"אוסה" שני טילים ברצף, הראשון פגע ולשני כבר לא הייתה מטרה. ה"מזנק" פגעה בספינת קומאר נמלטת. הקומאר השנייה נמלטה לעבר החוף, עלתה על שרטון והושמדה באש תותחים על ידי ה"מזנק". טיל גבריאל האחרון בקרב נורה על ידי ה"חנית" שהטביע סופית את המקשת. תוצאות הקרב – חמש ספינות סוריות הושמדו, הכוח הישראלי שב בשלום לבסיסו. הסורים ירו שמונה טילי סטיקס והכוח הישראלי ירה עשרה טילי גבריאל. לאחר קרב לטקיה, במשך כל הקרבות הנוספים בגזרה הסורית, פעלו ספינות חיל הים הסורי ממבואות נמליהן ולא יצאו לים הפתוח במשך כל ימי המלחמה.

קרב פורט סעיד

ערך מורחב – קרב פורט סעיד

ספינת טילים אוסה מצרית מהסוג שטובע בקרב פורט סעיד, ליל 6–7 באוקטובר 1973.

הקרב התקיים בלילה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, בין 6 ל-7 באוקטובר 1973, מול חופי צפון מערב סיני. משימת כוח הסטי"לים הישראלי הייתה למנוע פעילות של כוחות ימיים מצריים באזור.

היה זה היום הראשון ללחימה ולכן התכנסות הכוח בים נעשתה בשלבים והתוכנית גובשה תוך כדי כינוס. הכוח כלל שש ספינות: אח"י משגב (סער 1), בפיקוד פנחס מילוא. אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אילן שדה. אח"י סופה (סער 3), בפיקוד גדעון רז, שהעביר את הפיקוד עליה ליצחק שמיר. אח"י חרב (סער 3), בפיקוד שמואל פרס. אח"י סער (סער 3), בפיקוד דוד עזר. אח"י קשת (סער 4), בפיקוד דוד הרפזי.

ראשונות הפליגו שתי ספינות בפיקוד מפל"ג סער 4, אלי רהב, אח"י קשת (סער 4) ואח"י אילת (סער 2). שעתיים מאוחר יותר הצטרף זוג ספינות סער 3 בפיקוד מפל"ג 33, גדעון רז, אח"י סופה ואח"י חרב. שתי הספינות נערכו באופן חשאי, ללא הפעלת מכ"ם וקשר, למארב בצמוד לחוף מערבית לבסיס דפנה. זוג ספינות שלישי בפיקוד מפל"ג 32, יעקב ניצן, אח"י סער (סער 3) ואח"י משגב (סער 1), יצא לדרך מאוחר יותר והצטרף בהמשך מכיוון מזרח. בסיס דפנה שהיה בימת ברדוויל שבצפון סיני מילא את יעודו כעמדת תצפית קדמית וקישור לכוחות הימיים בגזרה.

בספינות הכוח ובבסיס דפנה, שבחוף ימת ברדוויל הבחינו בספינות טילים מצריות נעות מזרחה. המפקד הטקטי במקום, המפל"ג אלי רהב, הזמין סיוע אווירי במגמה להסתער מבלי להמתין לזוג השלישי. בשלב זה מפקד חיל הים בנימין תלם התערב. תלם דרש לעכב את ההסתערות עד להגעת הסיוע האווירי והורה להתרחק מזרחה כדי לפגוש את הזוג הנוסף ולהיערך בעדיפות גדולה יותר. חיל האוויר היה טרוד מאוד בקרבות הבלימה והגעת המטוסים התעכבה. בינתיים נפתח הטווח בין הזוגות ומפקד חיל הים נעשה המפקד הטקטי של האירוע.

נראה היה שהמצרים נכנסים למלכודת בין שני זוגות הסטי"לים. בעוד שתשומת הלב של הישראלים מופנית לאוסות הנכנסות למארב, חדרה טרפדת מדגם P-183 מצרית נושאת משגרי קטיושות מבלי להתגלות והפגיזה ברקטות את בסיס דפנה. הרקטות נחתו בגבעה מאחורי המוצב ולא גרמו נזק. אח"י סופה ואח"י חרב יצאו מהמארב והפתיעו את ספינת הרקטות שנמלטה לכיוון פורט סעיד. האוסות המצריות פנו דרומה על רקע החוף ולא יצרו תמונת מצב ברורה ומטרות לירי לסטי"לים. באח"י חרב אירעה תקלה במכ"ם בקרת האש שלא הצליח לנעול על המטרה. גם באח"י סופה אירעה תקלה במערכת ניהוג הטיל והטילים לא הגיעו למצב ביות.

ארבעה סטי"לים ישראלים פנו מערבה והגבירו מהירות, אולם האוסות שפנו מערבה לא היו בטווח הטקטי. באותן דקות הגיע הסיוע האווירי, שנדרש שעתיים קודם לכן, על ידי זוג מטוסי קורנס, אולם אחד מהם חזר בגלל תקלה. מפקד אח"י חרב (סער 3) סרן שמואל פרס כיוון את המטוס שנותר להניר את ספינות הטילים המצריות. הנרת המטוס גרמה לאוסות לזנוח את כוונתן לירי טילים ולפנות מערבה. ספינות הסער 3 סגרו אליהן טווח ונכנסו בירי מתותח אוטו מלרה 76 מ"מ, אך בתותחים קרו מעצורים ותקלות. טייס הקורנס הצליח לפגוע באוסה אחת בפצצה האחרונה שלו ולהשמיד אותה.

הספינות במזרח הסתערו לעבר הכוח המצרי שפנה מערבה, אבל המרחק היה גדול והן לא הצליחו להגיע לטווח ירי. במרדף אחר האוסות הנמלטות, עברו שני סטי"לים את קו פורט סעיד מערבה. כאשר הדבר נודע במטה הכללי, חיל הים נדרש להפסיק את המרדף.

"'תוצאות הקרב:"' בקרב השתתפו שש ספינות ישראליות – מהן חמש נושאות טילים וספינת תותחים אחת. מולן עמדו שלוש ספינות מצריות – שני סטי"לים מדגם "אוסה" וספינת רקטות. 11 הטילים שנורו על ידי הכוח הישראלי לא פגעו. הרקטות שנפלו ליד בסיס דפנה לא גרמו כל נזק. הסטי"לים המצריים לא הצליחו לירות טילים והונסו. ספינת טילים אחת מדגם אוסה הושמדה על ידי הקורנס. יומיים מאוחר יותר נשבו מספר ניצולים שהגיעו בשחייה לחוף רומני.

הייתה זו הפעם היחידה שחיל הים קיבל סיוע אווירי קרוב במלחמת יום הכיפורים. היעילות לא הייתה מרשימה, אך הופעתם חייבה את המצרים להתגונן, מנעה מהם לירות טילים והייתה משמעותית להצלחת הקרב. אף כי תורת הקרב חייבה הזמנת סיוע אוויר התקפי, הפנימו הכוחות הימיים את מצב הלוחמה באוויר ולא הוזמנו יותר מטוסי תקיפה לקרבות הימיים.

החפה וחילוץ אח"י חנית

בלילה השני של המלחמה, ליל 7–8 באוקטובר 1973, נעשה שוב ריכוז כוח לגזרת פורט סעיד. אח"י "חנית" (סער 3) נשלחה כבת זוג לאח"י סופה (סער 3) ויחד הפליגו לקיים מארב בחוף מערב סיני. עקב חוסר מקצועיות לא בוצע ניווט והספינה עלתה על החוף מערבית לבסיס דפנה. נוצרה בעיה בטווח קרוב יחסית לנמל פורט סעיד. ספינות אחרות ניסו לסייע בחילוץ. המצרים תקפו את אח"י מזנק (סער 2) בטילים, אבל הספינה קיבלה התראה מספר דקות קודם לכן, התרחקה ולא נפגעה. אח"י חנית (סער 3), חולצה רק יומיים אחר כך בעזרת גוררת מגויסת שהגיעה מנמל אשדוד.

קרב דמיאט

ערך מורחב – קרב דמיאט

מהלך קרב דמיאט ליל 6/7 אוקטובר 1973.

הקרב התקיים בלילה שבין 8 ל-9 באוקטובר 1973 מול חופי מצרים. משימת כוח הסטי"לים הישראלי הייתה לחסום בריחת ספינות מצריות מנמל פורט סעיד לנמל אלכסנדריה עקב מתקפת יבשה גדולה של צה"ל שבוצעה בחזית תעלת סואץ (מתקפת 8 באוקטובר). שמונה ספינות של השייטת הפליגו מנמל חיפה והצטרפו לשתיים אחרות שכבר שהו באזור. כישלון המתקפה הביא לשינוי המשימה והכוח נערך להפגזות באזור דמייט שבדלתא של הנילוס. מטרות חשודות במכ"ם גרמו לכוח לצאת להתקפה חזיתית של כל עשר הספינות בפיקודו של המש"ט מיכאל (יומי) ברקאי לפי כל כללי תורת הקרב נגד מה שהתברר לאחר כחצי שעה כהפרעות מכ"ם.

לאחר הפסקת ההתקפה הוחלט להחזיר חלק מהספינות בהתאם למלאי הדלק שהיה בהן וארבע הוחזרו לחיפה בפיקודו של מפל"ג 32 – יעקב ניצן. שש הספינות שנותרו בזירה היו: אח"י משגב (סער 1 – ספינת תותחים ללא לטילים), בפיקוד פנחס מילוא. אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אילן שדה. אח"י סופה (סער 3), בפיקוד יצחק שמיר. אח"י חרב (סער 3), בפיקוד שמואל פרס. אח"י רשף (סער 4), בפיקוד מיכה רם. אח"י קשת (סער 4), בפיקוד דוד הרפזי. הספינות נערכו בשלושה זוגות: "רשף" ו"קשת" בפיקודו של מפל"ג סער 4 – אלי רהב. "משגב" ואילת בפיקודו של מפל"ג 31 - מיכה לצרוס. "סופה" ו"חרב" בפיקודו מפל"ג 33 – גדעון רז. מפקד השייטת עבר לאח"י חרב שנעשתה ספינת הפיקוד של הכוח.

על מנת לאלץ את המצרים לצאת לפעולה השאיר ברקאי ארבע ספינות והפליג דרומה עם אח"י סופה ואח"י חרב להפגיז את מוצבי החוף המצריים בדמיאט. עוד לפני שהחלו בהפגזה התגלו מטרות בכיוון צפון מערב, בקצה טווח המכ"ם. ברקאי לא היה בטוח שאלה מטרות אמיתיות והורה לאח"י קשת לפזר מטרות דמה לבדיקה ולהטעיה. בשעה 00:15 נפתחה אש טילים על המטרות שפיזרה ה"קשת". הטילים נורו מארבע ספינות אוסה, שהיו מחוץ לטווח היעיל של טילי ה"גבריאל" ועל כן הסטי"לים הישראלים הסתערו בכל המהירות כדי לסגור לטווח ירי. הספינות "קשת", רשף, אילת וחרב ירו טילים.^[ג] ה"קשת" פגעה באוסה הראשונה והספינה הוטבעה באש תותחי אח"י משגב. רשף ואילת השמידו ספינת אויב שנייה בטילים ובתותחים. הספינה השלישית נפגעה קשה בטיל ובתותחים ועלתה על החוף כשבר כלי. האוסה הרביעית הצליחה להימלט ללא פגע כאשר אח"י רשף, שנגמרו לה הטילים, מנסה לפגוע בה בתותחים.

תוצאות הקרב: בקרב השתתפו שישה סטי"לים ישראלים וארבעה סטי"לים מצריים. נורו 12 טילים על ידי הכוח הישראלי וכ-15 טילים על ידי האויב. שלוש ספינות טילים מצריות מדגם אוסה טובעו ואחת נמלטה. הכוח הישראלי שב בשלום לבסיסו.

הפגזות חופי האויב

ערך מורחב – הפגזת החוף הסורי ב-11 באוקטובר 1973

משימות הפגזת חופים היו פגיעה ביעדים אסטרטגיים של האויב וריתוק כוחות הגנה שלו, סיוע לכוחות היבשה והאוויר על ידי פגיעה במטרות צבאיות המסכנות אותם והטרדת צי האויב ופגיעה בו.

• חופי סוריה – בלילות 10–11, 12-11, 20-19 ו–24-23 באוקטובר הופגזו מתקנים ונמלים במינט אל ביידה, לטקיה, בניאס, טרטוס ואל-אברש. נפגעו מכלי דלק בבניאס ובטרטוס, שתיים-ארבע ספינות טילים סוריות ושלוש אוניות סוחר, גשר על נחל אל-אברש בכביש החוף ומתקני נמל וחוף שונים. למרות ירי טילים ותותחים לעבר הספינות הישראליות הן יצאו ללא פגע.
• חופי מצרים – בלילות 13–14, 16-15, 18-17, 20-19 ו–22-21 באוקטובר הופגזו מתקנים צבאיים לאורך כל החוף המצרי בים התיכון מפורט פואד שבמערב סיני ועד קרבת הגבול הלובי. סמוך לנמל אלכסנדריה טובעו שתי ספינות תצפית מצריות וחלק ממלחיהן נמשו מהים ונלקחו בשבי. בתקיפות נפגעו תחנות מכ"ם, מוצבים ונמנעה יציאת ספינות אויב לתקיפת כוחות צה"ל, פגיעה בשיט לישראל או בחופי המדינה.

הגנת החוף הישראלי

במקביל לפעילויות התקיפה, שמרו ספינות השייטת את חופי המדינה והשיט אליה. בשני אירועים, ב-10 וב-19 באוקטובר 1973, הגיעו דיווחים על גילוי צוללות מצריות בקרבת חופי ישראל. (מול גבעת אולגה ומול חיפה). סטי"לים נצ"ל הוזנקו למקום ובמקרה הראשון, באזור גבעת אולגה, נורו טורפדות נגד צוללות, אך בתום המלחמה הוברר כי לא פגעו בצוללת. המצרים הסיגו את הצוללות שלהם מחופי ישראל להגנת הנמלים שלהם.

אבטחת השיט לישראל

המצרים והסורים נמנעו מקרב ימי מכריע, אולם רצף ההישגים של ספינות הסער הרתיע את האויב מפעילות התקפית. ההישג הגדול של ספינות הטילים היה הסרת המצור הימי שהכריזה מצרים בים התיכון. לבקשת ישראל נאותה ממשלת ארצות הברית לחדש את המלאים שהידלדלו. האישור להעברת האספקה הצבאית הרבה בים ניתן רק לאחר שהיה ברור כי לא תדרש אבטחה של הצי האמריקני. הצי הסובייטי הכפיל את עצמתו בים התיכון. מנגד, הצי הששי היה פרוס במתח רב והפנטגון לא היה מוכן להטיל עליו משימה נוספת. השייטת אבטחה את נתיבי השיט משלהי המלחמה ועד סוף שנת 1973. המצרים הציבו בים התיכון צוללת ומשחתת שהועברה לנמל בנגאזי שבלוב.

בים סוף לא נמצאו ספינות סער במלחמת יום הכיפורים. בפרוץ הקרבות הודיעו המצרים על הטלת מצור ימי על השיט הישראלי במצרי באב אל-מנדב שבדרום ים סוף. כמו כן פסקה בתקופת המלחמה העברת נפט במכליות בין שדה הנפט במפרץ סואץ לנמל אילת מסיבות בטיחות. המצור המצרי אילץ את מכליות הנפט שנרכש מאיראן להפליג סביב אפריקה והדרך התארכה בכחודש ימים. תנועת המכליות במפרץ סואץ חודשה בתום הקרבות. המצור הימי הוסר במסגרת משא ומתן עם מצרים שבו ישראל הסירה את המצור על הארמייה השלישית המצרית שכותרה בסיני.

בים התיכון השייטת נערכה בשלושה זוגות ספינות טילים שנפרשו לאורך הנתיב של כ–1,000 מיל ימי ממצר מסינה שבאיטליה עד לחוף ישראל. הספינות מדגם סער 4 – אח"י רשף ואח"י קשת – בעלות כושר טווח הפלגה עדיף, היו הרחוקות ביותר. מסיבות פוליטיות לא נכנסו הספינות לנמלים זרים לתדלוק. במקום זאת נפגשו עם אוניות אם לצורך אספקה ותדלוק.^[20]

ב-22 באוקטובר, בסמיכות ליום הזיכרון לאח"י אילת היו אח"י רשף ואח"י קשת קרובות למשחתת סקורי מצרית ונערכו כדי לתקוף אותה. ברם, השיחות על הפסקת האש היו כבר בשלב מתקדם ומפקדת חיל הים העדיפה להימנע מקרב והורתה לכוח להתרחק. נראה שהמשחתת המצרית הבינה את הרמז והסתלקה מהאזור. המבצעים שכונו מבצעי "לינול" נחלו הצלחה – אף אונייה המובילה אספקה לישראל או ממנה לא נפגעה או נעצרה בדרכה לישראל במהלך המלחמה ולאחריה.

השקעת אמצעים במלחמה

טבלת שעות ים, הוצאת דלק ותחמושת לפי ספינות הטילים במלחמה.^[ד][21]

הספינה	שעות ים	דלק (אלפי ליטרים)	גבריאל (טיל)	טורפדו	פצצות עומק	76 מ"מ	40 מ"מ	20 מ"מ	0.5	מא"ג
אח"י מבטח	185	175K					520			1000
אח"י משגב	156	200K		1	4		210		30	30
אח"י מזנק	214	223K	4	2	7		1,370			320
אח"י אילת (סער 2)	177	220K	5		4					50
אח"י חיפה (סער 2)	174	270K	2		7					3,200
אח"י עכו
אח"י סער	132	220K	1			75			112
אח"י סופה (סער 3)	195	272K	10			874			1,640
אח"י געש (סער 3)	154	220K	4			281			1,550
אח"י חרב (סער 3)	145	220K	10			379			1,300
אח"י חנית (סער 3)	89	120K	2			398			2,500
אח"י חץ (סער 3)	165	270K	5			508			1,230
אח"י רשף	280	275K	4			961			961
אח"י קשת	260	271K	3			915			915
הספינה	שעות ים	דלק (אלפי ליטרים)	גבריאל (טיל)	טורפדו	פצצות עומק	76 מ"מ	40 מ"מ	20 מ"מ	0.5	מא"ג

לוח אירועים במלחמת יום הכיפורים בזירת הים התיכון, אוקטובר 1973

תאריך	גזרה	הקרב/המבצע	תיאור ותוצאות
5 באוקטובר	נמל חיפה.	הודעה מוקדמת על המלחמה העומדת לפרוץ.	התארגנות קדחתנית והתחמשות בטילי גבריאל.
הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	קרב לטקיה.	קרב טילי ים-ים ותותחים בין חמישה סטי"לים ישראלים לסטי"לים סוריים וכלי שיט נוספים מול נמל לטקיה. לסורים טובעו שלושה סטי"לים, טרפדת ומקשת.
הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	קרב פורט סעיד.	קרב טילי ים-ים בין שישה סטי"לים ישראלים לשני סטי"לים מצריים וכלי שיט נוספים במימי צפון מערב סיני. מטוס פנטום של חיל האוויר הישראלי הוזנק לסייע והטביע סטי"ל מצרי. נמנעה הפגזת כוחות צה"ל בצפון סיני.
הלילה שבין 8 ל-9 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	קרב דמיאט.	קרב טילי ים-ים ותותחים בין שישה סטי"לים ישראלים לארבעה סטי"לים מצריים מול חוף דמיאט. למצרים טובעו שלושה סטי"לים.
הלילה שבין 10 ל-11 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	קרב לטקיה השני.	הפגזה אינטנסיבית של שבעה סטי"לים ישראלים שנמשכה כשעה לעבר נמלי הים הסוריים ולעבר מסוף דלק. במהלך ההפגזה יצאו מנמליהם סטי"לים סוריים ונערך עמם קרב טילי ים-ים. סטי"ל סורי אחד או יותר נפגעו ככל הנראה באש תותחים.
הלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	קרב טרטוס.	תקיפה של ארבעה סטי"לים שנמשכה שעה לעבר הנמל ומכלי הדלק בטרטוס, שני סטי"לים סוריים יצאו מהנמל וירו טילים, בבריחתם עולה סטי"ל על השובר גלים ונשבר. מהירי הישראלי נפגעה גם אוניית סוחר סובייטית "איליה מצ'ניקוב" משני טילי גבריאל ללא אבדות לצוותה.
הלילה שבין 13 ל-14 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת חוף דמיאט.	הפגזת מטרות בחוף דמיאט על ידי סטי"לים ישראליים.
הלילה שבין 15 ל-16 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת יעדים במערב החוף המצרי.	הפגזה של מטרות בחוף מזרחית לרוזטה, ובחופי ראס קנאיס וראס אל דבעה ממערב לאלכסנדריה על ידי שני סטי"לים מדגם סער 4.
הלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	מבצע ליידי.	פשיטה של שייטת 13 לתוך נמל פורט סעיד והצמדת מוקשים לכלי שיט. למצרים טובעו סטי"ל מדגם אוסה, ספינה עם משגרי רקטות, טרפדת ונחתת. שניים מלוחמי הקומנדו הימי נהרגו.
הלילה שבין 17 ל-18 באוקטובר	הים התיכון, לבנון	חבלה בכבל התקשורת בין סוריה לאירופה ומצרים.	צוללים מיחידה 707 (צולל הגנתי), בהובלת ובאבטחת שני דבורים, פוצצו את כבל התקשורת התת-מימי שחיבר את סוריה עם אירופה באזור מימי ביירות. תקשורת החוץ בין סוריה ולבנון לבין אירופה ומצרים נותקה. בהמשך תוקן כבל התקשורת.
הלילה שבין 17 ל-18 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת מוצבים ותותחי חוף מזרחית לפורט סעיד.	הופגזו תותחים באזור פורט פואד שאיימו על מעוז בודפשט על ידי שישה סטי"לים ישראליים. [15]
הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת יעדים בדלתה של הנילוס.	הפגזת מטרות בחוף רוזטה ודמיאט על ידי ארבעה סטי"לים.
הלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	המשך הלחץ בחוף הסורי	כוח בפיקוד אלי רהב שכלל את אח"י חנית (סער 3) בפיקוד אודי אראל ואח"י געש (סער 3) בפיקוד אריה שפר ביצעו הפגזת גשר על נחל אל-אברש ונענו באש מתותחי החוף הסוריים.
הלילה שבין 20 ל-21 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת יעדים בדלתה של הנילוס.	הפגזה להטרדת כוחות מצריים באזור דמיאט על ידי שני סטי"לים.
הלילה שבין 21 ל-22 באוקטובר	הים התיכון, מצרים.	הפגזת יעדים האזור אלכסנדריה.	סיור במבואות אלכסנדריה, טיבוע שתי ספינות תצפית מצריות מהן נאספו ניצולים והפגזת הבסיס הימי באבו קיר על ידי ארבעה סטי"לים.[22]
הלילה שבין 23 ל-24 באוקטובר	הים התיכון, סוריה.	הפגזת נמל בניאס.	הפגזה חוזרת של מסוף הדלק בבניאס על ידי ארבעה סטי"לים ישראלים (לאחר ההפגזה מ-11 בחודש), ובמצופים שמשמשים לפריקת דלק ממכליות. במהלך ההפגזה, הכוח מקלע למצב מסוכן כאשר היה בקרבת החוף: בו-זמנית נורו על הכוח שני טילי סטיקס, מכוון לטקיה וארבעה טילי סטיקס מכוון טרטוס. גם מהחוף נפתחה אש כבדה לכוון ספינות הסער, בין היתר של טנקים. לאחר שהסטי"לים הישראלים השלימו את מנת האש שהוקצבה הם שבו לבסיסם.

גלריה מלחמת יום הכיפורים

• 
  השלמת חימוש טילי גבריאל בספינות השייטת לקראת היציאה למלחמה.^[ה]
• 
  מפקד השייטת מיכאל ברקאי (במרכז מאחור) עם קציני אח"י מזנק (סער 2) בגשר הספינה בדרכם חזרה מקרב לטקיה, 7 אוקטובר 1973.
• 
  מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם (משמאל) ומפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם מיכאל ברקאי (מימין) בנמל חיפה בבוקר שלאחר קרב לטקיה, 7 באוקטובר 1973.
• 
  ספינות השייטת חוזרות לרציף למחרת קרב לטקיה, 7 באוקטובר 1973.
• 
  התארגנות לטעינת תחמושת לאחר אחד הקרבות ברציף בבסיס חיפה.
• 
  השלמת תחמושת – רקטות לוחמה אלקטרונית – לספינה מדגם סער 3 לאחר קרב לטקיה.
• 
  טעינת תחמושת 40 מ"מ באח"י מזנק (סער 2) לאחר קרב לטקיה.
• 
  היה טיל? בדיקת ארגז שיגור גבריאל (טיל) שנורה מאח"י מזנק (סער 2) בלילה הקודם, 7 באוקטובר 1973.
• 
  אח"י רשף משגרת גבריאל (טיל), בתצורה עם המנוף שבה השתתפה בקרב דמיאט ^[ו]
• 
  מסוף הדלק בבניאס בעת שהובער על ידי אח"י קשת ואח"י רשף, 11 באוקטובר 1973.
• 
  במהלך הסיורים במרכז הים התיכון, רס"ן מיכה רם, מפקד אח"י רשף, נהנה לקבל מאוניית האם אח"י נגה מלבד דלק ומזון גם עוגה שנאפתה במיוחד.
• 
  הנזק היחיד לספינות הטילים במלחמת יום הכיפורים היה חדירת פגז תותח בשיפולי חרטום אח"י מזנק (סער 2).
• 
  אוגדן תחקירי קרבות הטילים במלחמת יום הכיפורים.

בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה, 1974–1982

בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בשנים 1974–1982, עסקה השייטת בהתעצמות מאסיבית וקיימה פעילות לחימה שוטפת בעצימות נמוכה כנגד הפעילות החבלנית של ארגוני הטרור הפלסטינים.

היערכות בים האדום

לאחר מלחמת יום הכיפורים מימש חיל הים את תוכניותיו להקמת כוח משמעותי בזירת הים האדום.

• זוג ספינות סער 4 אח"י רשף ואח"י קשת בפיקוד סא"ל גדעון רז הועברו בהפלגה סביב אפריקה מבצע מוניטין והגיעו לשארם א-שייח' ב-1 באפריל 1974.
• זוג שני של ספינות סער 4 אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) בפיקוד סא"ל אברהם אשור הועברו בהפלגה סביב אפריקה מבצע בציר ענבים והגיעו לשארם א-שייח' ב-16 באוקטובר 1974.
• זוג שלישי של ספינות סער 2 בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן, אח"י חיפה (סער 2) בפיקוד דני מלמד ואח"י עכו בפיקוד אלכס טל, הועברו בהפלגה סביב אפריקה הפלגת יופי והגיעו לשארם א-שייח' ב-1975.

• 
  מסלול הפלגת מוניטין מחיפה לשארם א-שייח' בפיקוד גדעון רז פברואר–אפריל 1974.
• 
  נתיב הפלגת בציר ענבים שביצעו שתי ספינות סער 4 אח"י רומח ואח"י כידון בפיקוד אברהם אשור, ספטמבר–אוקטובר 1974.
• 
  מסלול הפלגת יופי סביב אפריקה עם סימון נקודות התדלוק בלב ים.

מבצע פעמון החירות

מסלול הפלגת הספינות מישראל לאמריקה וחזרה, 18 יוני עד 16 אוגוסט 1976

בשנת 1976 ערכו זוג ספינות סער 4 בפיקוד אל"ם אלי רהב, אח"י תרשיש (סער 4) בפיקוד רס"ן שאול חורב ואח"י יפו (סער 4), בפיקוד רס"ן בני אריאלי, הפלגה לחוף המזרחי של ארצות הברית לכבוד שנת ה-200 לעצמאותה. הספינות יצאו בהתרעה קצרה ביותר וחצו את הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. בדרכן נכנסו לתדלוק בנמלי גיברלטר וברמודה. הן הגיעו לנמל נורפוק בחוף המזרחי (ארצות הברית) והשתתפו במפגן הצדעה לארצות הברית שנערך בנמל ניו יורק.

צוותי הספינות ניצלו כל הזדמנות כדי לעשות רושם טוב. הן הניפו דגל ישראל ענקי בראש התורן ואירחו רבבות מבקרים על הסיפונים. מחלקה מאנשי הצוות צעדה במצעד הכבוד בניו יורק, בנוכחות ראש העיר ניו יורק וראש עיריית ירושלים טדי קולק. ספינות הסער זכו להערכה בהיותן הספינות הקטנות ביותר שהגיעו מעבר לאוקיינוס האטלנטי. הספינות ביקרו בנורפוק, ניו יורק, פילדלפיה, בולטימור ומיאמי.

במיאמי הסתיים הביקור בארצות הברית. משם חצו את הים הקריבי לקרטחנה, לצורך הצגה שיווקית של מערכות לחימה לצי הקולומביאני. בעת השהייה בקרטחנה הגיעו גם קצינים מהצי של צ'ילה לבדוק את הספינות. הדו"ח שהגישו בעקבות הסיקור היה צעד ראשון לרכישת ספינות סער 4 על ידי מדינה זו. בדרכן חזרה עגנו הספינות בנמלי ברמודה, פונטה דלגדה באיים האזוריים וגיברלטר. המסע הכולל עד חזרה לחיפה ארך קרוב לחודשיים.

ביקורים במצרים

כחלק מהסכמי השלום עם מצרים נפתחה תעלת סואץ שוב לשיט לאחר שהייתה סגורה ממלחמת ששת הימים. נתיב זה הפסיק להיות נתיב עוין. כלי שיט ישראליים וספינות החיל יכלו לשוט בו למפרץ אילת וחזרה. אח"י תרשיש (סער 4) הייתה ספינת הטילים הראשונה שעברה בתעלת סואץ. המעבר היה בדצמבר 1979, אורח הכבוד היה מפקד חיל הים, ולהפלגה הצטרפו מפקד בסיס חיפה ומפקד שייטת ספינות הטילים. הספינה התקבלה בנמל פורט סעיד בארוח של מפקד בסיס חיל הים המצרי. באותו לילה הודלק בספינה נר חמישי של חנוכה שצוין בחנוכייה מוארת על תורן הספינה.
בספטמבר 1979 במסגרת ביקור אנואר סאדאת בחיפה ביקרו גם משחתות מהצי המצרי. זוג ספינות בפיקוד אברהם בן שושן במבצע פעולה מוצלחת ביקרו הספינות אח"י מולדת בפיקוד אלי רגב ואח"י קוממיות בפיקוד יעקב גז גמלו בביקור בנמל אלכסנדריה ב-4 במאי 1980.

מבצע ליטני

הפעילות המבצעית בשנים אלה כוונה נגד פעילות חבלנית עוינת. השייטת השתתפה בפעולות לחימה בלכידת מחבלים בדרכם לפיגוע, ספינות אם וספינות נשק.

בעקבות "פיגוע אוטובוס הדמים" בכביש החוף, ב-11 במרץ 1978 ואירועים דומים נוספים, יצא צה"ל ל"מבצע ליטני" שנערך בין 14 ל-21 במרץ 1978. 10 ספינות הטילים נטלו חלק בסיוע וחיפוי לכוחות שפעלו בחוף. הוטל סגר ימי על נמל צור והופגזו דרכים לשיבוש תנועת אויב.

אח"י יפו (סער 4), בפיקוד סא"ל חנינא עמישב, נטלה חלק פעיל בהפגזות מהים. הספינה ירתה בסיכום כללי כ-1000 פגזי 76 מ"מ. במאמץ לאתר ולפגוע בתותח נייד של המחבלים התקרבה הספינה באור יום לטווח קצר מאוד מהחוף. המחבלים שהגיחו, ירו והסתתרו חליפות, הצליחו לפגוע בבסיס תותח אוטו מלרה 76 מ"מ בירכתי הספינה. פגז חדר לתוכה ונתקע בקרוסלת הפגזים אך לא התפוצץ. טען התותח שנמצא במקום אף לא נפצע. הספינה נאלצה להפסיק את הירי וחזרה לנמל לתיקון התותח.

פעילות נגד כלי שיט של המחבלים

בין השנים 1973 עד 1982 השמידו או עצרו הסטי"לים שלוש ספינות אם של מחבלים, ביניהן הספינה שהובילה את המחבלים שהשתלטו על "מלון סבוי" בתל אביב ב-5 במרץ 1975. הספינה נלכדה ב-7 במרץ 1975 על ידי אח"י געש ואח"י מזנק, בפיקוד המש"ט אלי רהב, 70 מיל מערבית מתל אביב.

באותה תקופה נלכדו או הושמדו ארבע סירות עם מחבלים בדרכם לפיגוע, אוניית תופת במפרץ אילת וגם שחיין בודד על מזרן ים. נוסף על כך נתפסו עוד שתי ספינות, שנשאו אמצעי לחימה ומשאיות עבור הפת"ח, בדרכן ללבנון.

ב-1 באוקטובר 1976 תפסה אח"י משגב (סער 2) בפיקוד רס"ן יעקב צוק שתי סירות מחבלים. אחת ניסתה לברוח והושמדה, הסירה השנייה נכנעה. שלושה מחבלים חוסלו ושלושה נשבו. בחקירה התברר כי המחבלים היו בדרך לפיגוע.^[23]

ב-30 באוקטובר אותה שנה תפסה אח"י חרב (סער 3) בפיקוד רס"ן דוד עצמון שתי סירות מחבלים אחת הושמדה והשנייה נגררה לחיפה ואנשיה נמסרו לחקירה.

חסימת אוניית תופת – אח"י רשף בפיקוד רס"ן הרצל שחף, השתתפה בחסימת אגיוס דמטריוס בדרום מפרץ אילת ב-30 בספטמבר 1978. האונייה שחומשה ברקטות ונשאה מטען חמרי נפץ יועדה להתפוצץ בחוף אילת בין המוני נופשים לקראת ראש השנה. לאחר תפישתה ושביית המחבלים, טובעה האונייה בתותחי ה-76 מ"מ של ה"רשף".

מניעת פיגוע המוני – בליל 3–4 במרץ 1979 לכדה אח"י געש (סער 3) בפיקוד רס"ן רוני פלג, את אוניית המחבלים "ג'ינאן", 35 מייל מערבית לדאמור, כשעל סיפונה 10 מחבלים ואמל"ח רב, בדרכה לפיגוע.

תפיסת סטפני (אונייה) – ב-29 במרץ 1979, יירטה אח"י אילת (סער 2) בפיקוד אודי דביר את אוניית המחבלים "סטפני" ועליה חמישה מחבלים ואמצעי לחימה, 50 מיל ממערב לראש הנקרה. נמנע פיגוע המוני באזור תל אביב.

התארגנות בין הזירות

בשנת 1978 חולקה שייטת ספינות הטילים בחיפה לשתי שייטות. "שייטת 3" בפיקוד אל"ם חיים שקד ו"שייטת 5" בפיקוד זאב יחזקאלי. ההפרדה בין ספינות הטילים באותו בסיס הייתה מלאכותית ויצרה בלבול. בשנת 1979 אוחדו הספינות לשייטת אחת והמונח "שייטת 5" בוטל. ארבע הספינות מדגם סער 2 עברו מחיפה לבסיס אשדוד ונקראו "פלגה 31" בפיקוד סא"ל אלכס טל.

בשנת 1979 הוחלט לקרוא לספינות הטילים בזירת ים סוף בשם "שייטת 4". חולקה לשתי פלגות:

• "פלגה 41" כללה את: אח"י כידון (סער 4), אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2).
• "פלגה 42" כללה את אח"י קשת, אח"י רשף ואח"י רומח (סער 4).

בשנת 1980 חל שינוי נוסף בהתארגנות הפלגות:

• ספינות מדגם סער 2 אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) עברו לים התיכון והתבססו בבסיס אשדוד.
• היחידה בזירת ים סוף נקראה "פלגה 45" וכללה את: אח"י כידון (סער 4), אח"י קשת, אח"י רשף ואח"י תרשיש (סער 4).
• בהמשך מימוש הסכם השלום עם מצרים הועברו כל ספינות הטילים מבסיס אילת לבסיס חיפה. ספינות מדגם סער 2 הצטרפו ל"פלגה 31" בבסיס אשדוד.

לוח אירועים בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה, 1974–1982

תאריך	זירה	המבצע/האירוע	תיאור ותוצאות
25 בפברואר – 1 באפריל 1974	הים התיכון, האוקיינוס האטלנטי, ההודי והים האדום.	מבצע מוניטין.	זוג ספינות סער 4 בפיקודו של גדעון רז, אח"י רשף בפיקוד מיכה רם ואח"י קשת בפיקוד דוד הרפזי ומחליפו יעקב אפיק, הפליגו מחיפה והקיפו את אפריקה בדרכן לבסיס מרחב שלמה של חיל הים שהיה בשארם א-שייח'.
13 באוגוסט	חוף לבנון	הפגזת מפקדת מחבלים	ספינות השייטת בפיקוד אלי רהבהפגיזו את המפקדה הימית של המחבלים במחנה הפליטים רשדיה.[24]
16 בספטמבר – 16 באוקטובר 1974	הים התיכון, האוקיינוס האטלנטי, ההודי והים האדום	מבצע בציר ענבים	זוג ספינות סער 4 בפיקודו של אברהם אשור, אח"י רומח (סער 4) בפיקוד יצחק קוראל אלמוג ואח"י כידון (סער 4), הפליגו מחיפה והקיפו את אפריקה בדרכן לבסיס מרחב שלמה בשארם א-שייח'.
1975	הים התיכון האוקיינוס האטלנטי, ההודי והים האדום.	מבצע יופי.	זוג ספינות סער 2 בפיקודו של אברהם בן שושן, אח"י חיפה בפיקוד דני מלמד ואח"י עכו בפיקוד אלכס טל, הפליגו מחיפה והקיפו את אפריקה לים האדום בדרכן לבסיס מרחב שלמה של חיל הים שהיה בשארם א-שייח'.
6 במרץ 1975	הים התיכון,40 מיל מחוף ישראל	לכידת אוניית אם של מחבלים.	כוח בפיקוד מפקד השייטת אלי רהב שכלל את אח"י געש (סער 3) בפיקוד רס"ן בני אריאלי, אח"י מזנק ובסיוע מטוס סיור ימי שחף, לכדו את האונייה שהורידה מחבלים לפיגוע במלון סבוי. האונייה נגררה לחיפה.
20 ביוני – 1 באוגוסט 1976	החוף המזרחי של ארצות הברית.	מבצע פעמון החירות.	זוג סטי"לים (סער 4) בפיקוד אלי רהב, אח"י תרשיש (סער 4) ואח"י יפו (סער 4), הפליגו להשתתף בחגיגות 200 שנה לארצות הברית. ההפלגה עברה בהצלחה.
1 ביולי 1976	מזרח הים התיכון.	לכידת אוניית נשק.	אח"י חנית (סער 3), לכדה את האונייה "פרנדשיפ 1", שנשאה נשק בדרכה למחבלים בצור, 100 מיל ממערב לעתלית.
1 באוקטובר 1976	הים התיכון, לבנון	לכידת שתי סירות מחבלים.	אח"י משגב, לכדה שתי סירות מחבלים, 10 מיל ממערב לביירות אחת טובעה עם יושביה והשנייה נגררה לחיפה.
30 באוקטובר 1976	הים התיכון, לבנון	לכידת שתי סירות מחבלים.	אח"י חרב (סער 3) בפיקוד רוני פלג, לכדה שתי סירות מחבלים, ממערב לנבי יונס. אחת טובעה עם יושביה והשנייה נגררה לחיפה.
10 בפברואר 1977	כ-50 מיל ימי מערבית לעתלית	הצלת ימאים	שבעה ימאים יוונים ברפסודת הצלה נאספו על ידי אח"י חץ בפיקודו של איתן לביא כמוביל זוג עם אח"י מבטח בפיקוד רוני פלג, מערבית לעתלית. לאחר שאונייתם "איוס ניקולאוס" טבעה.
14–21 במרץ 1978	הים התיכון, לבנון	מבצע ליטני	במסגרת המבצע, ספינות השייטת נטלו חלק בסגר הימי על צור והפגיזו יעדים ונתיבי מחבלים.
8 ביוני 1978	דהר אל בורג מדרום לצידון	מבצע שלכת	ספינות הטילים הובילו כוח שייטת 13 בפיקוד אלי מרק וכוח צנחנים בפיקוד אמנון ליפקין שחק
30 בספטמבר 1978	ים סוף, מפרץ אילת.	חסימת אגיוס דמטריוס.	הנחתת אח"י אשדוד (פ-61) ואח"י רשף עצרו את אוניית המחבלים "אגיוס דמטריוס" ליד דהב, בדרכה לפיגוע תופת באילת והטביעו אותה. נמנע פיגוע המוני בחוף אילת.
3/4 במרץ 1979	הים התיכון, לבנון	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י געש (סער 3), בפיקוד רס"ן רוני פלג לכדה את אוניית המחבלים "ג'ינאן" בדרכה לפיגוע כשעל סיפונה 10 מחבלים, 35 מיל ממערב לדאמור.
28 במרץ 1979	מזרח הים התיכון.	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י אילת (סער 2), בפיקוד רס"ן אודי דביר לכדה את האונייה "סטפני" עם חמישה מחבלים ואמצעי לחימה, 50 מיל ממערב לראש הנקרה. נמנע פיגוע המוני באזור תל אביב.
22 באפריל 1979	חוף לבנון	תקיפת מטרות מחבלים בחוף בטילי גבריאל (טיל)	אח"י געש (סער 3) ואח"י תרשיש (סער 4)
23 באפריל 1979	חוף לבנון	תקיפת מטרות מחבלים בחוף בטילי גבריאל (טיל)	אח"י אילת (סער 2) ואח"י מבטח
24 באפריל 1979	חוף לבנון	תקיפת מטרות מחבלים בחוף בטילי גבריאל (טיל)	אח"י געש (סער 3) ואח"י תרשיש (סער 4)
15 במאי 1979	הים התיכון, לבנון	לכידת אונייה מובילה כלי רכב	אח"י מזנק (סער 2), לכדה את האונייה "נקסוס", שהובילה 27 משאיות מרצדס למחבלים, מדרום מערב לטריפולי.
4 ביוני 1979	הים התיכון, לבנון	חיסול מחבל.	אח"י געש (סער 3), השמידה מחבל שהתקדם בשחייה לעבר ראש הנקרה. הגילוי וההכוונה בוצעו מתחנת המכ"ם של חיל הים שהייתה בראס ביאדה שבחוף דרום לבנון.
17 ביולי 1979	חוף לבנון	תקיפת מטרות מחבלים בחוף בטילי גבריאל (טיל)	אח"י עצמאות ואח"י משגב
19 ביולי 1979	נמל הקישון	השקת סטי"ל במספנות ישראל	אח"י קוממיות בפיקוד רס"ן אורן קרני.[25]
4 במאי 1980	הים התיכון, מצרים.	ביקור באלכסנדריה	מפקד השייטת אברהם בן שושן, עם הסטי"לים (סער 4), אח"י מולדת בפיקוד אלי רגב ואח"י קוממיות בפיקוד יעקב גז, ביקרו את חיל הים המצרי בנמל אלכסנדריה.
22 ביולי 1981	הים התיכון, לבנון, אזור צור-ראש הנקרה.	איתור ופגיעה בתותח שירה על נהריה.	אח"י ניצחון בפיקודו של רס"ן בני הוד בהכוונת הצוללת אח"י רהב (צוללת מסדרת גל), השמיד את התותח שירה על נהריה במשך מספר ימים, מדרום לרשידיה.
22–25 בספטמבר 1981	ים סוף, מפרץ אילת.	מבצע הולנדי מעופף.	אח"י געש (סער 3), עלתה על החוף הסעודי עקב תקלה. אח"י חנית (סער 3), הרחיקה את הספינות המשמר הסעודיות, במאמץ חילי משותף, חולצה הספינה כעבור שלושה ימים.

גלריה 1974–1982

• 
  שר הביטחון שמעון פרס מבקר בחיל הים בספינתו של זאב יחזקאלי.
• 
  משט כבוד של תשע ספינות השייטת בעת העברת פיקוד בין מיכאל ברקאי לאלי רהב.
• 
  לוחמי הסטי"לים צועדים עם דגל השייטת בטקס העברת פיקוד על שייטת ספינות הטילים בין מיכאל ברקאי לאלי רהב, 27 ביוני 1974.
• 
  העברת פיקוד על שייטת ספינות הטילים בין מיכאל ברקאי לאלי רהב, 27 ביוני 1974.
• 
  סא"ל מיכה לצרוס מסיים תפקיד מפקד פלגה ומקבל דגל קצין בכיר מרס"ר השייטת עצמון.^[ז]
• 
  ראש הממשלה יצחק רבין ושר הביטחון שמעון פרס בביקור בשייטת ספינות הטילים, 1975. אלי רהב בימין התמונה, בשמאלה – מפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם.
• 
  ירכתי אח"י משגב (סער 2), עם טורפדו נגד צוללות, תותח 40 מ"מ ומשגר מצטודד של שלושה טילי גבריאל.
• 
  ספינת הטילים אח"י יפו (סער 4), על רקע פסל החירות בביקור בארצות הברית במבצע "פעמון חירות", יולי 1976.
• 
  לוחמים מצוות אח"י תרשיש (סער 4), ובמרכז מפקדה רס"ן שאול חורב על רקע מגדלי התאומים במנהטן ניו יורק, יולי 1976.
• 
  ספינת קומאר מצרית שטה במקביל לספינת סער 2 על קו הגבול הימי במפרץ סואץ, 1976.
• 
  רפסודת הצלה של האונייה היוונית אגיוס ניקולאוס שטבעה על סיפון אח"י חץ (סער 3) 10 בפברואר 1977.
• 
  אח"י יפו (סער 4), בעת מבצע ליטני, מרץ 1978.
• 
  נחתות, ספינות טילים וספינת דבור, בבסיס אשדוד.
• 
  ירי אימונים ראשון של טיל הרפון מאח"י יפו (סער 4).
• 
  השקת אח"י "קוממיות" במספנות ישראל, 19 ביולי 1979.
• 
  טקס השקת אח"י "ניצחון" (סער 4). המפקד רס"ן אלכס אייל מקבל אישור ממפקד חיל הים מיכאל ברקאי לעלות לספינה. הגברת המשיקה – ראומה ויצמן, רעיית שר הביטחון, 3 בדצמבר 1978.
• 
  אח"י תרשיש (סער 4) מלווה את נשיא מצרים אנואר סאדאת ביאכטה הנשיאותית "אל חוריה", בביקורו בחיפה, ספטמבר 1979.
• 
  ביקור היסטורי בנמל חיפה. אוסה מצרית מאבטחת את ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בנמל חיפה לצד ספינת טילים ישראלית מדגם סער 2, ספטמבר 1979.
• 
  אח"י "מולדת" נכנסת לנמל אלכסנדריה, ביקור ראשון של ספינות חיל הים הישראלי במצרים, 4 במאי 1980.
• 
  הנחת זרים באנדרטת החייל האלמוני של חיל הים המצרי המצרי במסגרת ביקור ספינות הטילים באלכסנדריה, מאי 1980.
• 
  מפקד חיל הים המצרי, פריק בחרי מוחמד עלי מוחמד אמין, חותם בספרי האורחים של הספינות אח"י "מולדת" ואח"י "קוממיות", מאי 1980.
• 
  ספינות סער עוגנות ברציפי מעגן שארם א-שייח', 1981.
• 
  תדלוק ספינת סער 4 מירכתי אח"י בת גלים 2, 1981.
• 
  ספינת טילים אח"י גאולה מדגם 'חוחית'.

מלחמת לבנון הראשונה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

מבצע של"ג החל בהפצצות חיל האוויר בלבנון ב-4 ביוני 1982 ובמתקפה משולבת של כל זרועות צה"ל החל ב-6 ביוני.^[ח] חיל הים היה בשיא מספר הספינות ולא עמד מולו כוח ימי ממשי. סד"כ השייטת במהלך הקרבות הגיע ל-21 ספינות. השייטת השתתפה בפעולות של חיל הים בסיוע לכוחות היבשה, הפגזות חוף, סגר ימי על לבנון ובידוד הזירה מהתערבות סורית. בסה"כ בוצעו בתקופה זו 35 גיחות מבצעיות, אך הספינות שהו זמן ממושך בים.

בלילה הראשון ללחימה הונחתו כוחות שריון וחי"ר בשפך נהר אל-אוואלי (צפונית לצידון) מנחתות טנקים (נט"ק). הנחיתה הייתה משימה מורכבת שהחלה בתפיסת ראש חוף על ידי לוחמי שייטת 13 וצנחנים שהובלו על ידי סטי"לים. באבטחת הנט"קים בשיוטם אל היעד וחיפוי על הנחיתה עצמה נטלו חלק 10 סטי"לים, דבורים וצוללות. הנחיתה בוצעה בחצות ליל 6–7 ביוני, תחת אש תותחי המחבלים.

בצהרי היום שלמחרת בוצעה נחיתה נוספת, שגם היא טווחה על ידי המחבלים. הסט"ילים תקפו בסיוע חיל האוויר מקורות אש שכוונו אל הנוחתים, אך אלה לא מנעו את המשך הירי לעבר הנחתות, עד צאתן מטווח הירי. כוחות הצנחנים שנחתו נעו לכיוון ביירות וכוח הנחתות המשיך לבצע סבבי הנחתת כוחות רבים.

ספינות הטילים סייעו בתצפית ובירי לעבר יעדים בחוף בעת תנועת כוחות היבשה צפונה לעבר ביירות. עיקר ההפגזות היו באזור שבין צידון לביירות וכללו מסלולי נחיתה, דרכים, ריכוזי אויב, אמצעים ומחסני תחמושת. החל מ-9 ביוני הוטל סגר ימי על מרחב ביירות ונמנעה כניסה ויציאה של ספינות. סגר זה בוצע על ידי סטי"לים ודבורים. לכל אורך המבצע הוצבו סטי"לים ככוח התערבות מיידי למניעת תקיפה סורית מהים.

האש שכוונה לעבר הספינות מכיוון החוף הייתה דלילה ביותר והופסקה לאחר שתותח חוף 130 מ"מ הושמד על ידי חיל האוויר.

לוח אירועי הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה, יוני-ספטמבר 1982

תאריך	זירה	המבצע/האירוע	תיאור ותוצאות
4 ביוני 1982 אחר הצהריים	הים התיכון, דרום לבנון.	איתור מקורות ירי.	ירי והפגזת מקורות ירי מהם נורו קטיושות, על ידי זוג סטי"לים ודבורים.
6 ביוני 1982 אחר הצהריים	הים התיכון, לבנון	תצפית וירי לעבר יעדי מחבלים.	ארבעה סטי"לים בהכוונת הצוללת אח"י "רהב" (מדגם גל), ירו בתותחי 76 מ"מ על מטרות מצפון לצור, במעגן צידון ובאזור דאמור.
6 ביוני 1982 לקראת חצות	הים התיכון, לבנון, אזור צידון.	הנחתת כוחות בחוף האוולי מצפון לצידון.	נחתות הטנקים "בת שבע", "אכזיב" ו"אשדוד" הנחיתו רכב קרבי משוריין ולוחמים באבטחת סטי"לים, דבורים וצוללת. ספינת הפיקוד הייתה אח"י גאולה מדגם חוחית.
6 עד 14 ביוני 1982	צפון מערב הים התיכון.	מניעת התערבות סורית.	כוח שכלל ארבע ספינות טילים, לוחמי שייטת 13 וצוללת, נמצא בכוננות בים לתקיפה באזור טרטוס.
9 ביוני עד 15 בספטמבר 1982	הים התיכון, לבנון	המצור על ביירות.	סגר ימי על נמל ביירות באמצעות ספינות טילים ודבורים.
10 ביוני 1982	הים התיכון, מרכז לבנון.	מעצר אונייה במפרץ ביירות.	האונייה הרוסית "רפינו" ועליה משפחות משגרירות ברית המועצות הפליגה ללטקיה ולא נענתה לדרישה לעצור לחיפוש על ידי ספינות חיל הים הישראלי.
12 ביוני 1982	הים התיכון, מרכז לבנון.	מעצר אונייה ביציאה מביירות.	האונייה "אדי" ועליה 150 נוסעים, בהם מחבלים, נעצרה על ידי שלושה סטי"לים, אח"י רשף, אח"י חנית (סער 3) ואח"י "יפו" (סער 4), והובאה לנמל חיפה.
21 עד 24 ביוני 1982	ים סוף, הים התיכון.	הפלגת סטי"ל מאילת לחיפה.	אח"י חרב (סער 3) סיימה שיפוץ באילת, הפליגה בתקופת המלחמה לים התיכון דרך תעלת סואץ ללא בעיות כלשהן והגיעה לחיפה.

גלריה הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה, יוני-ספטמבר 1982

• 
  מפקדי הפלגות וספינות הטילים בתקופת מלחמת לבנון במרכז מפקד השייטת אריה רונה, 1982.^[ט]
• 
  אח"י גאולה, סטי"ל מדגם סער 4.5 חוחית, ספינת הפיקוד במבצעי הנחיתה במלחמת לבנון הראשונה, יוני 1982.
• 
  האונייה "אדי" החשודה כנושאית מחבלים נעצרה בים ומובאית לחיפה בליווי אח"י חנית (סער 3) 13 ביוני 1982.
• 
  הפגזת מוצבי מחבלים בין בתי מגורים בחוף לבנון, יוני 1982.
• 
  סטי"ל מדגם סער 2 נגד צוללות שהופעל לאבטחה בגזרת חוף לבנון.
• 
  ספינת סער 4 נושאת טילי הרפון וגבריאל שהופעלה לבידוד הזירה והפגזת חוף.
• 
  הרמת לוחמים למסוק מעל ירכתי ספינת סער 4.
• 
  אח"י רומח (סער 4.5) מדגם נושב בפיקוד רס"ן רון גינזבורג, מתצפתת על חופי דרום לבנון במהלך מלחמת לבנון הראשונה, אוגוסט 1982.

בין מלחמות לבנון, 2006-1983

אתרי יירוט כלי שיט שעסקו בהעברת טרוריסטים ואמצעי לחימה.^[26]

מבצע של"ג התרחב למלחמה כוללת ולשהיה ממושכת של צה"ל בלבנון. בכל התקופה ועד לנסיגה הסופית של צה"ל מלבנון בשנת 2000 וגם אחריה, השייטת עסקה בלכידת ספינות שנשאו אמצעי חבלה ונשק לארגוני המחבלים ובסיוע למבצעים יזומים של כוחות מיוחדים וחיל האוויר נגד יעדים בלבנון. משנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הורחבה הפעילות גם מול חוף רצועת עזה.
התהליכים שחלו בשייטת בשני העשורים שלאחר מלחמת לבנון הראשונה: הצטמצמות ניכרת בכמות יחידות הלחימה יחד עם חידוש הצי ושיפור החימוש ואמצעי לחימה אלקטרונית, המשך פעילות נגד מחבלים בים וביבשה ויצירת שיתוף פעולה עם ציים זרים. כפועל יוצא מירידת כמות כלי השיט הועברה פלגת הסטי"לים שהייתה מבוססת בבסיס אשדוד לבסיס חיפה.

נפילת מסוק ימי – בשנת 1996 נפל מסוק "דולפין" לים בתאונה במהלך אימון במבואות מפרץ חיפה. שני הטייסים וקצין חיל הים נהרגו. ללא קשר לתאונה זו, הוחלף המסוק שהיה בשירות כעשר שנים במסוק חדש "עטלף".

שיתוף פעולה בין-לאומי – מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 החל שיתוף פעולה עם ציים זרים. מדי שנה מתקימים תרגילים נרחבים, הכוללים כוחות נוספים, עם צי ארצות הברית.^[27] החל מ-1998 הורחבה המסגרת ונכללו בה הצי הטורקי ובהמשך גם ציים נוספים. תרגילים אלה כללו בדרך כלל אימונים בחילוץ והצלה וכן פעילות נגד טרור ימי. האחרון שבהם היה תרגיל גדול של נאט"ו שכונה Cooperative Mako ביוני 2006. התרגיל התקיים בים השחור ברומניה ונטלו בו חלק ציי צרפת, בריטניה, ספרד, בולגריה, רומניה, יוון, טורקיה וישראל.

ביקור ביוון וטקס זיכרון – באוגוסט 2003 ביקרו הסטי"לים אח"י "אילת" (סער 5), ואח"י "חרב" (סער 4.5 נירית), באי היווני קפלוניה. הביקור נערך לפי הזמנת היוונים, לציון 50 שנה לאירועי רעש האדמה בשנת 1953 שבו נפגע האי קשה והשייטת הגדולה של חיל הים סייעה רבות בפעולות ההצלה. שלטונות האי הביעו תודה לציים שהשתתפו בפעולות ההצלה וביניהם לסיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון.

לחימה במחבלים

בין השנים 1983 ל-2004 לכדה השייטת 28 ספינות ויאכטות ברחבי הים התיכון. בפעולות אלה השתתפו סטי"לים, דבורים, מטוסי שחף וצוותי השתלטות. פעולות בולטות במיוחד היו:

• קרב אי הארנבות – השמדת בסיס מחבלים באי מצפון לטריפולי (לבנון). ב-27–28 ביוני 1984 תקף כוח שכלל את אח"י רשף (בפיקוד רס"ן עמי שגב), הצוללת אח"י רהב, (בפיקוד חיים כפיר), וזוג סנוניות (בפיקוד מפקד שייטת 13 ידידיה יערי) את בסיס קומנדו ימי של מחבלים באי ג'זירת א-נחל והשמידו מחבלים וכלי שיט.^[28]
• מבצע דרך נץ ארבע ספינות סער בפיקוד אל"ם שמעון מאיר, מובילות כוח צוללים לוחמים משייטת 13 בפיקוד ידידיה יערי לתקיפת אוניות מחבלים בנמל ענאבה באלג'יריה. ב-4 באפריל 1985 טובעה האונייה "מון לייט" בנמל. הצוללים נאספו על ידי סנוניות לספינות הסער.
• טיבוע אוניית המחבלים אטבירוס – ב-20 באפריל 1985 נתגלתה אונייה בדגל פנמה שהובילה כוח גדול וסירות מהירות מאלג'יריה, לפיגוע בקריה בתל אביב.^[29] לאחר שסירבה לעצור ונורה ממנה טיל RPG וטובעה באש תותחי אח"י מולדת (בפיקוד דני הלוי). בסיור השתתפה גם אח"י מבטח (בפיקוד סרן ירון צחר).
• תפיסת היאכטה 'קאסלרדי' – ב–25 באוגוסט 1985. ספינה קטנה בדגל אוסטרלי ורב חובל אמריקאי שניסתה להעביר כיתת מחבלים מאומנים מקפריסין ללבנון. משימת המחבלים הייתה פיגוע הרג בקרית שמונה. כוח ימי בפיקוד סא"ל אלכס אייל, שכלל את אח"י גאולה ודבור 881, חוליה משייטת 13 ומטוס הסיור הימי מדגם "שחף", ארבו בדרכה. הספינה נעצרה המחבלים הועברו לחקירה. לאחר תהליך חילוט רשמי שימשה ככלי שיט לאיתור מוקשים ימיים בשם אח"י "תמנון".^[30]
• מבצע מקצה שיפורים – תפיסת ספינת המחבלים אנג'ל, הלכידה הרחוקה ביותר מחופי הארץ הייתה בליל 4 באוגוסט 1988 בים האדריאטי. כאשר נודע כי היאכטה "אנג'ל" שנשאה עליה קבוצת קציני פת"ח מפליגה מיוגוסלביה ללוב, היא יורטה כ-25 מיל מדרום למפרץ טרנטו באיטליה על ידי ארבע ספינות סער – אח"י "יפו" (סער 4), אח"י "קשת" (סער 4.5 נושב), אח"י "מולדת" (סער 4), ואח"י "גאולה" (סער 4.5 חוחית), בפיקוד המש"ט אל"ם יוסי לוי. ארבעה קצינים מהכוח הימי של הפתח נעצרו והיאכטה נגררה לחיפה.
• סיכול פיגוע סירות מהירות במבצע אבק דרכים – בתחילת שנת 1990 עסקו ספינות השייטת בסיורים למניעת חדירה של סירות חמושות מהירות. בסיורי האבטחה הושקיעה השייטת למעלה מ-3,000 שעות ים. פעילות הספינות ומטוסי הסיור מעל הים נודעו למחבלים והרתיעו אותם מלהתקרב. ניסיון התקיפה התבצע ב-27–30 במאי 1990: שש סירות חמושות הורדו במרחק רב מאוד גמרו את הדלק לפני שהגיעו לחוף והתקיפה נמנעה.
• לכידת ספינת הנשק 'סנטוריני' ב–6 במאי 2001.^[י]

מבצעים משולבים

• באוגוסט 1984 נערך מבצע נקודת זינוק – מבצע משולב עם חיל האוויר של תקיפת בסיס ימי של מחבלים בנהר אל–בארד צפונית לטריפולי. התקיפה בוצעה על ידי מסוקי קרב "דיפנדר" שהמריאו מספינות סער 4.5 (דגם חוחית). כל ספינה נשאה שני מסוקים, האחד על משטח הנחיתה והשני בהאנגר.
• ב-10 ביולי 1985 חזרו על המבצע באותו אזור ובאותה שיטה. ספינות החוחית ששימשו לנשיאת המסוקים סיפקו לחיל האוויר זרוע ארוכה שהייתה חסרה לו.^[31]
• בשנת 1995 חזרו על מבצע משולב עם חיל האוויר של תקיפת בסיס ימי של מחבלים בנהר אל–בארד צפונית לטריפולי. התקיפה בוצעה עם מסוקי "אפאצ'י". הפעם שימשו ספינות סער 5 לנשיאת המסוקים.

פעילות כנגד החזבאללה

בשנות ה-90 של המאה ה-20 האיום הפעיל מצפון היה ארגון חזבאללה. צה"ל ביצע מספר מבצעים רחבי היקף כנגד ארגון זה. בתקופה בין 25 ביולי 1993 ועד 31 ביולי 1993 נערך "מבצע דין וחשבון" שמטרתו הייתה תקיפת אזור דרום לבנון ויצירת לחץ על ממשלת לבנון. בלילה הראשון של המבצע הפגיזו ספינות השייטת בסיסים בצפון לבנון ובימים שלאחר מכן הטילו סגר ימי על אזור צור וצידון.

ב-1996 יצא צה"ל למבצע נוסף בלבנון, "מבצע ענבי זעם". המבצע נערך בדרום לבנון בין 11 באפריל ל-27 באפריל בעקבות ירי רקטות קטיושה של ארגון החזבאללה לעבר יישובים בגבול הצפון. הסטי"לים שוב הפגיזו יעדים בחוף, הטילו סגר ימי על חוף לבנון מביירות דרומה וכן הובילו כוחות של הקומנדו הימי למשימותיהם.

בניין הכוח

ב-1983 הושקה במספנות ישראל ספינת הידרופויל (סנפירית), שתוכננה על ידי חברת גרומן והצטרפה לספינה מאותו דגם שהושק בארצות הברית. התוכנית הקודמת שהייתה להמשך בנייה של עוד 16 ספינות נגנזה. הסיבות לכך היו הגדלת עלויות הבנייה לעומת התחזית ושינוי יסודי בעקרונות בניין הכוח במפקדת חיל הים.
ב-1989 החלו להיקלט בשייטת ספינות מדגם "סער 4.5 נירית". ספינות אלה נבנו במספנות ישראל. החידוש העיקרי בהן היה תורן מחופה וצירוף טילים נגד טילים מסוג "ברק".
במקביל להוצאת הספינות מדגם "סער 2" מהשירות, הוחל ב-1993 להקנות לארבע ספינות מדגם "סער 4" כושר לחימה נגד צוללות. תותח 76 מ"מ בירכתיים הוסר ובמקומו הותקן סונר נגרר. כמו כן נוספו לחימוש הספינה שישה טורפדות נגד צוללות. לסטי"לים אלה טווח פעולה וכמות אמצעי לחימה גדולים יותר מאשר בספינות הנצ"ל הישנות.^[32]

בשנים 1994–1995 הגיעו ארצה שלושה סטי"לים מדגם "סער 5" שנבנו בארצות הברית. ספינות אלה גדולות פי 2.8 מהסטי"לים מדגם "סער 4.5 נירית" והיוו קפיצת מדרגה בהתפתחות וביכולת הסטי"לים בחיל הים.^[33]

לוח אירועים בין מלחמות לבנון, 1983–2006

תאריך	זירה	המבצע/האירוע	תיאור ותוצאה
1 באוגוסט 1983	מספנות ישראל.	השקת אח"י שלומית.	הושקה ספינת אבטיפוס שנייה לסנפירית מדגם זיוונית.
ליל 23 באוגוסט 1983	45 מייל מדרום לכף גרקו בקפריסין.	לכידת אוניית מחבלים.	ארבע ספינות סער בפיקוד מפל"ג 31 דוד בן בעש"ט והמש"ט שמעון מאיר שכלל: אח"י רשף, אח"י יפו (סער 4), אח"י מזנק (סער 2), אח"י געש (סער 3) וצוות השתלטות לכדו את האונייה חנאן בדרכה לטריפולי בלבנון עם 12 מחבלים ו-400 ארגזי נשק ותחמושת.
29 בספטמבר 1983	45 מיל ממערב לטריפולי.	לכידת אונייה עם מחבלים.	שלוש ספינות סער – אח"י קשת (סער 4.5), אח"י מזנק (סער 2), אח"י מולדת (סער 4), וצוות השתלטות לכדו את האונייה קורדליה, 17 חשודים הובאו לחיפה לחקירה.
10–12 בדצמבר 1983	30 מיל מערבית לטריפולי.	לכידת אונייה עם מחבלים.	אח"י עליה, אח"י עכו (סער 2), וצוות השתלטות לכדו את האונייה ארקאן, נעצרו 3 חשודים כאנשי פתח.
31 בדצמבר 1983	120 מיל ממערב לחיפה	לכידת אוניית מחבלים עם אמל"ח.	אח"י חרב (סער 3), ואח"י רומח (סער (4.5), בשיתוף מטוס סיור מסוג "שחף" וצוות השתלטות, עצרו את האונייה אנודה. נתפסו מחבלים בכירים מהזרוע הימית בפתח, שני טנקים, שבע משאיות, רקטות ושלוש מכולות עם אמצעי לחימה.
27–28 ביוני 1984	מצפון לנמל טריפולי (לבנון)	קרב אי הארנבות	אח"י רשף (בפיקוד רס"ן עמי שגב), צוללת אח"י רהב (בפיקוד חיים כפיר), וזוג סנוניות (בפיקוד מפקד שייטת 13 ידידיה יערי) תקפו בסיס קומנדו ימי של מחבלים באי ג'זירת א-נחל והשמידוהו.
12 ביולי 1984	הים התיכון, 30 מיל מקפריסין.	מעצר אוניית מחבלים.	אח"י אילת (סער 2), בפיקוד רס"ן הראל גוב ואח"י ניצחון (סער 4), בפיקוד חזי משיטה, עצרו את האונייה אולה, שהובילה בעבר מחבלים לפיגוע.
29 ביולי 1984	הים התיכון, 40 מיל ממערב לביירות	מעצר אונייה עם מחבלים.	אח"י סופה (סער 3), ואח"י גאולה עצרו לבדיקה את אוניית הנוסעים אליצור בלנקו. תשעה חשודים הובאו לחקירה בחיפה.
אוגוסט 1984	מצפון לטריפולי (לבנון).	תקיפת בסיס מחבלים.	שני מסוקי קרב של חיל האוויר שהמריאו מאח"י גאולה, תקפו את בסיס המחבלים בנהר אל-ברד והסבו אבדות כבדות.
30 במרץ 1985	35 מיל מדרום מזרח לכף גרקו בקפריסין.	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י סופה (סער 3), ואח"י מולדת (סער 4), לכדו את האונייה חליל 1, על האונייה נתפסו ארבעה מחבלים מהכוח הימי של הפתח.
4 באפריל 1985	נמל אנאבה בתוניס	מבצע דרך נץ	כוח משייטת 13 בפיקוד ידידיה יערי מובל על ידי 4 ספינות טילים בפיקוד מפקד השייטת שמעון מאיר. הטביע את האונייה מונלייט, אשר הוכנה להובלת מחבלים לפיגוע בחוף ישראל.
21 באפריל 1985	37 מיל מצפון לפורט סעיד	טיבוע אוניית מחבלים.	אח"י מולדת (בפיקוד דני הלוי) הטביעה אוניית מחבלים אטבירוס בדרכה פיגוע בחופי ישראל. 20 מחבלים טבעו, שמונה הובאו לחקירה.
10 ביולי 1985	מצפון לטריפולי לבנון.	תקיפת בסיס מחבלים.	שני מסוקי קרב של חיל האוויר שהמריאו מאח"י גאולה ואח"י עליה, תקפו את בסיס המחבלים בנהר אל-ברד והסבו אבדות כבדות.
30 ביולי 1985	30 מיל דרומה מכף גרקו בקפריסין.	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י רומח (סער 4.5) ואח"י עכו (סער 2), עצרו את האונייה אנטון, נתפשו שישה מחבלים.
25 באוגוסט 1985	14 מיל ממערב לצידון.	לכידת ספינת מחבלים.	כוח בפיקוד סא"ל אלכס אייל שכלל את אח"י גאולה (בפיקוד רס"ן ישראל אברהם (כושי) ודבור 881 (בפיקוד סגן גדי דייסי ומפקד סיירת 'נשר' סגן אייל יונס) לכדו את היאכטה קאסלארדי, כשעליה שמונה מחבלים בדרכם לפיגוע בישראל. הספינה צורפה לחיל הים בשם אח"י תמנון ושימשה לאיתור וגילוי תת-מימי.
31 באוגוסט 1985	80 מיל ממערב לצידון.	לכידת ספינת מחבלים.	אח"י רומח (סער 4.5), (בפיקוד רס"ן זאב ינובסקי), לכדה את היאכטה גנדה. נעצרו חמישה מחבלים מכוח 17.
11 בספטמבר 1985	14 מיל ממערב לביירות	"תיל קשירה 1"	כוח בפיקוד סא"ל דרור אלוני שכלל את אח"י עצמאות (בפיקוד רס"ן עופר דובנוב), אח"י מולדת (בפיקוד רס"ן נועם פייג) ודבור 881 (בפיקוד גדי דייסי) תפס את האונייה אופורטיוניטי. באונייה נעצר סגן מפקד כוח 17 של הפתח.[34]
16 ביולי 1986	30 מיל ממערב לביירות	לכידת ספינות מחבלים.	אח"י עצמאות, ושלושה דבורים תפשו את האונייה אנטון ולידה סירת דיג, נעצרו שבעה מחבלים.
30 באוגוסט 1986	30 מיל ממערב לביירות	לכידת אוניית מחבלים עם אמל"ח.	אח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), אח"י אילת (סער 2), וצוות השתלטות בסיוע מטוס סיור ימי "שחף", עצרו את האונייה אמל בדרכה לחלדה בלבנון. נתפסו סירה מהירה, ושלוש מכולות עם אמצעי לחימה.
10 בספטמבר 1986	5 ק"מ מצפון לצור בלבנון.	פגיעה במחבלים.	אח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), עם דבור 881 (בפיקוד מיכה שיטקין) בסיוע מסוקי קרב, גילו סירת גומי 600 מטר מחוף מינט אבו זייד וירו לעברה. חלק מהמחבלים נפגעו והיתר הצליחו לברוח עם הסירה לחוף.
10 בדצמבר 1986	שישה מילין ממערב לצור, לבנון.	מעצר אונייה חשודה	אח"י מזנק (סער 2), ושני דבורים עצרו את האונייה מונטרורו. שני אנשי צוות הושארו להמשך חקירה.
6 בפברואר 1987	48 מיל ממזרח ללרנקה, קפריסין.	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י רומח (סער 4.5) בפיקוד רס"ן יצחק וינרב ואח"י קשת (סער 4.5) בפיקוד רס"ן יוחאי בן יוסף, עצרו את האונייה MARIA R בדרכה ללבנון, נתפשו 50 מחבלים. במטען התגלו סירות גומי וחומרי חבלה.[י"א]
15 בנובמבר 1987	35 מיל מכף גרקו, קפריסין.	לכידת ספינת מחבלים.	אח"י יפו (סער 4), ואח"י עליה (חוחית), בסיוע מטוס מסוג "שחף", לכדו את הגוררת נדיג'ה, נעצרו חמישה אנשי פתח, ביניהם ארבעה קצינים.
16 באפריל 1988	הים התיכון, תוניסיה	מבצע הצגת תכלית	כוח ימי בפיקוד מפקד בסיס חיפה אלכס טל, שכלל ארבע ספינות סער וכלי שיט נוספים, הוביל את לוחמי סיירת מטכ"ל לחיסול אבו ג'יהאד בחוף תוניס. אבו ג'יהאד חוסל והכוחות שבו בשלום.[35]
ליל 4 באוגוסט 1988	25 מיל מדרום למפרץ טרנטו, איטליה	לכידת ספינת מחבלים.	ארבע ספינות סער: אח"י יפו (סער 4), אח"י מולדת (סער 4), אח"י קשת (סער 4.5) ואח"י גאולה, בפיקוד המש"ט אל"ם יוסי לוי, יירטו את היאכטה אנג'ל בדרכה מיוגוסלביה ללוב. נעצרו ארבעה קצינים מהכוח הימי של הפתח. היאכטה נגררה לחיפה.
4 באפריל 1989	21 מיל ממערב לכף גרקו קפריסין.	לכידת אוניית מחבלים.	אח"י גאולה, אח"י רומח (סער 4.5), וצוות השתלטות בסיוע מטוס "שחף" ומסוק "דולפין", עצרו את האונייה פארח. 14 חשודים כמחבלים הועברו לחקירה בחיפה.
אוגוסט 1989	מספנות ישראל	השקת סטי"ל מדגם "נירית".	[הושקה אח"י חץ (סער 4.5), הספינה הראשונה מדגם (סער 4.5 נירית), שנבנתה במספנות ישראל.
28 בנובמבר 1989	צפון מזרח הים התיכון.	לכידת ספינת מחבלים.	אח"י עליה, אח"י מזנק (סער 2), וצוות השתלטות בסיוע מטוס "שחף", איתרו את היאכטה זאוס קסניוס, בדרכה מלימסול ללבנון. 21 חשודים כמחבלים הובאו ארצה.
23 בפברואר 1990	17 מיל מכף גרקו, קפריסין.	תפיסת מחבלים	אח"י עליה, ואח"י משגב (סער 2), עצרו את האונייה פארח שהובילה פעילי פתח והביאו אותה לחיפה.
27–30 במאי 1990	דרום החוף הישראלי	מבצע אבק דרכים, מניעת חדירת סירות חמושות	כוח ספינות סער אח"י קשת, אח"י יפו (סער 4), אח"י קוממיות, אח"י מזנק ואח"י שמרית בפיקוד סא"ל זאב ינובסקי ו-8 דבורים מנעו חדירת מחבלים בסירות מהירות.
5 בספטמבר 1990	הים התיכון, לבנון	מעצר אונייה עם מחבלים.	אח"י רשף (סער 4), ודבורה 816 עצרו את המעבורת "ביליס" בקרבת צידון. אחד הנוסעים החשוד כמחבל הובא לחקירה בישראל.
23 באפריל 1991	הים התיכון, לבנון	מעצר אונייה עם מחבלים.	אח"י ניצחון עצרה את המעבורת "ביליס", 15 מיל ממערב לצידון. ארבעה חשודים כמחבלים הובאו לחקירה בישראל.
19 במרץ 1993	מספנות אינגלס בארצות הברית.	השקת סער 5 הראשונה.	הושקה אח"י אילת (סער 5), קורבטת טילים ראשונה מדגם סער 5.
25–31 ביולי 1993	חוף דרום לבנון	מבצע דין וחשבון.	במסגרת המבצע, ספינות השייטת ביצעו הפגזות על יעדים בחוף דרום לבנון והטילו סגר ימי על לבנון.
7 בפברואר 1994	מספנות ישראל	השקת סטי"ל מדגם נירית.	הושקה אח"י כידון מדגם סער 4.5 נירית. הגברת המשיקה – לאה רבין, רעיית ראש הממשלה.
יולי 1994	בסיס חיפה	הגעת אח"י להב.	קורבטת טילים שנייה מדגם סער 5, הגיעה לבסיס חיפה והצטרפה לשייטת הסטי"לים.
פברואר 1995	הים התיכון, לבנון	מניעת פעולות איבה בדרום לבנון.	פעילות רצופה של ספינות השייטת וספינות הבט"ש בגזרת צור לחסימה ועיכוב תנועה ימית, ודרישה מממשלת לבנון למנוע פעולות איבה בדרום לבנון.
1995	בסיס חיפה	הגעת אח"י חנית (סער 5).)	קורבטת טילים שלישית מדגם (סער 5), הגיעה לבסיס חיפה והצטרפה לשייטת הסטי"לים.
8 בינואר 1996	מערבית לחיפה	הוצאת המזנק משירות.	אח"י מזנק (סער 2), סיימה את שירותה לאחר 28 שנים והוטבעה כדי לשמש אתר צלילה.
11 בינואר 1996	חיפה	הוצאת המבטח משירות.	אח"י מבטח (סער 2), ספינת הסער הראשונה בחיל הים הסיימה את שירותה לאחר 28 שנים והועברה למוזיאון ההעפלה וחיל הים.
11–27 באפריל 1996	הים התיכון, לבנון	מבצע ענבי זעם.	ספינות השייטת נטלו חלק במבצע, הפגיזו יעדים בחוף וקיימו סגר ימי על דרום לבנון.
16 בספטמבר 1996	20 מיל מערבית לנהריה	התרסקות מסוק דולפין.	מסוק ימי מסוג "דולפין" התרסק במהלך טיסת אימונים לילית. שני הטייסים וקצין התצפית נהרגו.
31 בדצמבר 1997	בסיס חיפה	הוצאת המשגב משירות.	אח"י משגב (סער 2), האחרונה מהספינות שנבנו בשרבור, סיימה את שירותה. לכבוד האירוע הזמין מפקד חיל הים אלכס טל את המפקדים הקודמים ללוותה לדרכה.
25 בפברואר 1999	מול שבי ציון	הוצאת הכידון משירות.	אח"י כידון (סער 4), שסיימה את שירותה, טובעה על מנת לשמש כאתר הנצחה ל-12 חללי שירת הצפצפה.
8 במרץ 2000	באזור חוף דרום לבנון.	הפגזת יעדי מחבלים.	זוג ספינות מדגם סער 4.5 ביצעו הפגזת חוף ופגעו ביעדי מחבלים.
שנת 2000	הים התיכון, הים האדום, האוקיינוס ההודי.	מכירת סטי"לים לסרי לנקה.	אח"י קוממיות ואח"י מולדת מדגם סער 4, נמכרו לצי סרי לנקה. שמותיהן החדשים: SLNS Nandimithra P701,SLNS Suranima P702
5 במאי 2001	מזרח הים התיכון.	לכידת ספינת אמל"ח.	תפיסת ספינת דיג בדרכה מלבנון לעזה כמות גדולה של רקטות מסוגים שונים.
6 במאי 2001	הים התיכון, לבנון	לכידת ספינת אמל"ח.	אח"י אילת (סער 5), שתי ספינות דבורה וכוח משייטת 13 השתלטו על הספינה סנטוריני ממערב לצור. נלכדו ארבעה מחבלים ואמצעי לחימה רבים שיועדו לרשות הפלסטינית.
אוגוסט 2003	מערב יוון.	טקס זיכרון בקפאלוניה.	אח"י אילת (סער 5), ואח"י חרב (סער 4.5), ביקרו באי קפאלוניה לציון 50 שנה לאירועי הרעש באיי יוון.
19–20 בינואר 2004	מזרח הים התיכון.	לכידת ספינת אמל"ח.	חמש ספינות סער - אח"י אילת (סער 5), אח"י חנית (סער 5), אח"י יפו (סער 4.5), אח"י חרב (סער 4.5) ואח"י חץ (סער 4.5), עם שתי ספינות דבורה וכוח משייטת 13 השתלטו על הספינה אבו חסן. נלכד פעיל חזבאללה עם מטען מרעומים לרקטות ואמצעי לחימה שיועדו לרצועת עזה.
23 באוגוסט 2004	בסיס חיפה	מסירת שתי ספינות מדגם חוחית לצי מקסיקו.	אח"י עליה ואח"י גאולה הוצאו מהשירות ונמכרו לצי המקסיקני המפעיל אותם כספינות לחימת שטח בדגם הורקן A301 Huracán A302 Tormenta
יוני 2006	הים השחור	השתתפות בתרגיל ימי בין-לאומי.	ספינות סער מהשייטת נטלו חלק בתרגיל של ברית נאט"ו במסגרת שיתוף פעולה עם ציי מדינות אירופה.

גלריה 1983–2006

• 
  אח"י עליה מדגם "סער 4.5 חוחית, נושאת מסוק.
• 
  מסוק על סיפון הנחיתה באח"י עליה.
• 
  הזמנה להשקת ספינת ההידרופויל אח"י "שלומית" במספנות ישראל, 1 באוגוסט 1983
• 
  אח"י "שמרית" בבדיקות אבטיפוס מפליגה ליד ספינה מדגם סער 4.
• 
  אח"י "שלומית" מדגם זיוונית בניסויי אבטיפוס.
• 
  ספינת המחבלים "קסלרדי" נערכת בקפריסין לפני הפלגתה ללבנון ולכידתה על ידי ספינות השייטת, 1985.
• 
  היאכטה "גנדה" בשירות המחבלים, שנתפסה על ידי ספינות השייטת, בבסיס חיפה, ספטמבר 1985.
• 
  גרירת היאכטה "אנג'ל" בשירות המחבלים הפלסטינים שנתפסה בלב ים, 4 באוגוסט 1988.
• 
  קצינת סיור במטוס מדגם "שחף" מגלה ומדווחת מטרות.
• 
  אל"ם רוני איכר מקבל את הפיקוד על שייטת ספינות הטילים, אוגוסט 1989.
• 
  מפקד שייטת ספינות הטילים רוני איכר מלוה את שר הביטחון משה ארנס בביקור בספינה מדגם סער 4, 1990.
• 
  צוות אח"י עליה לאחר לכידת אוניית המחבלים "פארח", 24 בפברואר 1990.
• 
  ספינת הטילים אח"י מבטח נושאת מערכת סונר נגרר לגילוי צוללות, טילי גבריאל (טיל) והרפון (טיל), ותותח 40 מ"מ, בתצורה משנת 1994.
• 
  ספינת טילים מדגם סער 4.5 נירית, 1990.
• 
  אח"י "עכו" (סער 2), בהפלגת משפחות.
• 
  ספינת סער 4 סדרת "נדרן" בתצורה נגד צוללות, 1996.
• 
  ספינות חיל הים אח"י אילת (סער 5) ואח"י חרב (סער 4.5) מבקרות באי קפלוניה במלאת 50 שנה לסיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון, אוגוסט 2003.
• 
  טקס מסירת אח"י גאולה ואח"י עליה לצי המקסיקני, 7 באוגוסט 2004.
• 
  אח"י עליה לשעבר בצי המקסיקני Huracán AM301
• 
  שלוש הספינות מדגם סער 5 במשט.

הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה (שנת 2006)

באמצע 2006 התרחשו אירועים ביטחוניים רצופים שהביאו את מדינת ישראל למלחמה בשתי חזיתות: ברצועת עזה כנגד החמאס וארגונים אחרים מבצע גשמי קיץ ולחימה בלבנון כנגד החזבאללה שהתפתחה למלחמת לבנון השנייה.

מבצע גשמי קיץ

לאחר ההתנתקות מרצועת עזה חלה בשנת 2006 הסלמה. החמאס וארגוני מחבלים חידשו והגבירו את ירי רקטות הקסאם על יישובי צפון מערב הנגב. ב-25 ביוני תקפו מחבלים מהחמאס וקבוצות נוספות מוצב צה"ל, נגמ"ש וטנק. בהתקפה נהרגו שני חיילי צה"ל וחייל שלישי נחטף. בתגובה על כך ועל הירי הנמשך של הקסאמים פתח צה"ל בסדרת מבצעים שהראשון בהם נקרא "גשמי קיץ". במסגרת המבצע ירו סטי"לים אש תותחים אל עבר מרחבי שיגור הקסאמים. המבצעים נמשך עד סוף נובמבר 2006.

מלחמת לבנון השנייה

בעוד מבצע גשמי קיץ מול רצועת עזה נמשך, פתחו כוחות של חזבאללה ב-12 ביולי 2006 באש קטיושות על כל אזור צפון הארץ. תחת פעולת הסחה זו הותקף סיור של צה"ל, שלושה חיילים נהרגו ושני אחרים נחטפו. בתגובה פתח צה"ל ביום שלמחרת במתקפה מהאוויר, הים והיבשה במבצע "שינוי כיוון" אשר התפתח למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה עד ל-14 באוגוסט 2006. שייטת הסטי"לים פעלה במלחמה בעיקר בשתי משימות: ירי לעבר יעדים בחוף וסגר ימי.

פגיעה באח"י "חנית" – יומיים לאחר פרוץ הקרבות, ב-14 ביולי 2006, בשעה 20:30, נפגעה אח"י חנית (סער 5), מטיל חוף ים מול חופי ביירות. חזבאללה הצליח להפתיע כשהכין סוללת טילים מדגם C-802 הסיני שסופקו לו מתוצרת איראנית. מידע מודיעיני על קיום האיום בגזרה לא היה ברור ולא הופץ לספינות. מערכות יירוט הטילים האוטומטיות של הספינה לא הופעלו עקב פעילות אינטנסיבית של כלי טיס של חיל האוויר הישראלי באזור.

הטיל פגע במנוף בירכתי הספינה כמטר אחד מעל הסיפון. המנוף ספג את עצמת ההתפוצצות מחוץ למבנה גוף הטיל חדר לסיפון ויצא מהדופן. הנזקים לגוף הספינה קלים אך במקום נוצרה שרפה. ארבעה חיילים, שנמצאו בתא המגורים נשרפו: שני אנשי טייסת 193 מחיל אוויר, איש המודיעין הימי ואיש צוות. יתר אנשי הצוות היו במשמרת, או שנמצאו בחדר מגורי חרטום, שם נערך באותה עת קידוש ליל השבת ולא נפגעו. מפקד הספינה סא"ל יורם ישראלי ואנשי הצוות הצליחו להתגבר על האש, לבצע בקרת נזקים ולמנוע טביעת הספינה. לספינה נגרם נזק כבד, אולם לאחר תיקון במערכת ההיגוי הפליגה בכוחות עצמה לבסיס אשדוד.

סיוע באש מהים – לאחר הפגיעה באח"י חנית זירת הלחימה הימית הוגדרה כאזור מוכה טילים (אמ"ט). לאחר שהתברר שיתוף הפעולה והעברת המידע במטרה מהצבא הלבנוני לחזבאללה ובמטרה להשיג חופש פעלה ימי, תקפו הסטי"לים בירי תחנות מכ"ם בחוף לבנון ושני שדות תעופה של חיל האוויר הלבנוני, בקלעת ובראיק.^[36] בנוסף הופגזו מהים מרחבי שיגור רקטות, משגרים מוכנים לפעולה, מחסני אמצעי לחימה, מפקדות חזבאללה, צירי החוף, תחנות וחוות דלק ומכוניות בתנועה על כביש החוף הלבנוני. מידע שהגיע מהמודיעין הימי תורגם לשטחי הפגזה ובתגובה מהירה ביותר בוצעה היערכות והפגזות. עמדות החזבאללה הניידות לאורך כל קו החוף הושמדו. בכך נמנע שיגורן של מאות קטיושות נגד יישובי הצפון ונגד כוחות צה”ל בגזרת לבנון. הספינות ירו כ-3,000 פגזי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ לעבר מטרות בחופי לבנון.^[37] ההפגזות התאפיינו בדרך כלל בפגיעות טובות.

סגר ימי על לבנון – בסגר הימי על חופי לבנון נטלו חלק סטי"לים, גף סיורי אוויר, דבורות וצוללות. ספינות השייטת קיימו סגר צמוד על חופי לבנון. נמנע מכלי שיט שלא קיבלו אישור מוקדם להיכנס ללבנון או לצאת ממנה. במהלך הסגר תושאלו כ-2,000 כלי שיט. לשבע אוניות סוחר אושר להיכנס לנמלים בלבנון כאשר התברר שהביאו ציוד לכוחות או”ם ותרופות. סה”כ עוכבו 42 כלי שיט.^[38] נפתח חלון ארעי למספר ימים כדי לאפשר פינוי נתיני מדינות זרות מלבנון. במהלך הסגר בוצעה שהייה ממושכת בים של מרבית ספינות השייטת. תחלופת הספינות נעשתה לשם תספוק מהיר וחזרה לגזרת הפעולה.

כתוצאה מהסגר הימי מחירי הביטוח הימי האמירו באורח ניכר, הדיג פסק ולבנון נקלעה למשבר אנרגיה ששיבש את אספקת החשמל והמסחר. הסגר הימי שהטיל חיל הים נמשך עד 8 בספטמבר 2006 והשפיע על ממשלת לבנון ועל החזבאללה לקבל תנאי הפסקת האש.

תוצאות המלחמה – הסגר הימי פגע קשות בכלכלה הלבנונית. ההפגזות מהים מנעו פגיעות חמורות יותר ברקטות. כל הפעילות הענפה לא קיבלה הכרה בציבור עקב הפגיעה באח"י "חנית". ועדת חקירה שמונתה על ידי מפקד חיל הים בראשות תא"ל (מיל') ניר מאור מצאה כשלים רבים בהכנת הכוח הימי ובהפעלתו. לדברי מפקד חיל הים, דוד בן בעש"ט "התקיים כשל תודעתי".^[39]

לוח אירועים מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה (שנת 2006)

תאריך	זירה	המבצע/האירוע	תיאור ותוצאה
יולי–נובמבר 2006	הים התיכון, רצועת עזה.	מבצע גשמי קיץ	ספינות השייטת ביצעו הפגזת יעדי מחבלים ומרחבי שיגור של רקטות קאסאם במבצע גשמי קיץ ואחריו.
12 ביולי – 14 באוגוסט 2006	הים התיכון, לבנון	מלחמת לבנון השנייה	ספינות השייטת ביצעו הפגזת יעדים בחוף, לרבות מרחבי שיגור רקטות.
14 ביולי 2006	הים התיכון, לבנון	פגיעה בסטי"ל חנית	חזבאללה שיגרו טילי חוף ים ופגעו באח"י חנית (סער 5). ארבעה נהרגו. בוצעה פעילות בקרת נזקים וכיבוי אש על ידי הצוות והספינה ניצלה.
12 ביולי – 8 בספטמבר 2006	הים התיכון, לבנון	הטלת סגר ימי	הסטי"לים נטלו חלק בהטלת סגר ימי על תנועת כלי שיט במימי לבנון.

פעילות אחרי מלחמת לבנון השנייה (2007–2015)

מבצע עופרת יצוקה

בין 27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009, צה"ל יצא למבצע צבאי נרחב ברצועת עזה. מטרת המבצע הייתה לפגוע בארגון החמאס ולהביא לצמצום בירי הרקטות מהרצועה על יישובי הנגב. חיל הים קיים סגר על הרצועה באמצעות ספינות השייטת וספינות הבט"ש. הספינות קיימו נוכחות רצופה למניעת הברחות נשק לעזה דרך הים ולמניעת יציאה לפיגועים בישראל בדרך הים. בוצעו הפגזות חוף למטרות נקודתיות עם תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.

מערכות הנשק המדויקות השיגו פגיעות טובות. הותקפו משגרי רקטות, בונקרים ובתים שבהם התבצרו מחבלים. הפעילות נעשתה בתיאום ישיר עם כוחות הקרקע שפעלו בגזרה. הספינות פגעו גם בסירות של משטרת חמאס.

מבצע ארבעת המינים

ב-3 בנובמבר 2009 הוזנקו ספינות השייטת, ליירוט אוניית מכולות "FRANCOP" שנשאה דגל אנטיגואה וברבודה, כ-100 מייל מחופי ישראל. אח"י "אילת" (סער 5), ביצעה נוהל תשאול ודרשה חיפוש. רב החובל, אזרח פולין, אישר לבצע סריקה באונייה. צוות בדיקה של שייטת 13 עיין במסמכי המטען שבהם נרשם כי המכולות ממוענות מאיראן לסוריה. נתגלו נשק ותחמושת בכמויות גדולות, שהוסתרו מאחורי שקים של פוליאתילן המיועד לתעשייה אזרחית.

האונייה נעצרה והועברה לנמל אשדוד בלווי אח"י אילת (סער 5) ואח"י תרשיש (סער 4.5). בעת סריקת 300 המכולות שנתפסו, התגלו כמויות גדולות של אמצעי לחימה: כ-2,700 רקטות של 107 ו-122 מ"מ, כ-8,800 פצצות מרגמה בקוטר 81 ו-120 מ”מ, 100 רימונים, כ-556,000 כדורים לרובה קלצ'ניקוב.^[40] הושם דגש על כך שכל הפעילות בוצעה בהקפדה על החוק הימי ובהפעלת כוח מינימלית.

חסימת חימוש לעזה

ישראל הטילה סגר על רצועת עזה על מנת למנוע התחמשות החמאס. במאי 2010 יצא מאיסטנבול משט שכלל שש אוניות עם פעילים פרו פלסטיניים, במטרה לפרוץ את הסגר. ישראל עמדה בסירובה לאפשר לאוניות לפרוק בנמל עזה ודרשה את העברתו דרך נמל אשדוד לבדיקה מוקדמת. מארגני המשט סירבו לכך והמשיכו לדרכם. הטלת הסגר הימי על רצועת עזה נעשתה בהתאם לדין הבינלאומי ולהנחיות אמנת סן רמו הנוגעות להטלת מצור ימי.

ב-30 במאי 2010, בפעולה שנקראה "מבצע רוחות שמיים 7", ביצעו ספינות השייטת את עצירת המשט במים בין-לאומיים במרחק מחוף עזה. חמש אוניות נענו לדרישה והועברו לנמל אשדוד. לוחמי שייטת 13, שהגיעו בסירות מהירות ובמסוקים, ביצעו את עצירת "מאווי מרמרה" האונייה היחידה שלא נענתה להוראות הסגר.^[41] תשעה מהתוקפים החמושים מנוסעי האונייה נהרגו ו-20 נפצעו, מרביתם מארגון IHH ומארגונים אסלמיים טורקיים. עשרה מלוחמי שייטת 13 נפצעו.

מבצע חוק ברזל

ב-16 במרץ 2011 הגיעו אל המודיעין הימי ידיעות על העברת נשק וחימוש מאיראן המיועד לרצועת עזה באוניית הסוחר "VICTORIA" שנשאה דגל ליבריה. שלושה סטי"לים – אח"י "סופה", אח"י "כידון" (סער 4.5) ואח"י להב (סער 5), כשעליה מפקד השייטת אלי שרביט – ועימם כוח השתלטות משייטת 13 הוזנקו לירוט. המפגש עם האונייה נעשה במרחק 200 מיל מחוף ישראל. ההשתלטות נעשתה ללא הפעלת כוח והאונייה הובלה לנמל אשדוד.

בחיפוש יסודי במטען התגלו כ-50 טון אמצעי לחימה מסוגים שונים. ממצא מיוחד היו שישה טילי חוף-ים מדגם C-704 עם ביות מכ"ם לטווח 35 ק"מ וכמויות גדולות של פצצות מרגמה. הטיל (סיני במקור), מותקן באיראן על סירות מהירות המיועדות להפעלה בכמות רבה כנגד כלי שיט חמושים.^[42]

הצטיידות החמאס ברצועת עזה בנשק מתביית נגד ספינות הייתה מקשה על הפעילות הישראלית ולכידת המטען מנעה זאת. באוגוסט 2011 פרסם החמאס כי ירה טיל מהדגם הזה כנגד ספינה ישראלית. לא הייתה פגיעה ולא היה לכך אישור נוסף.^[43]

מבצע עמוד ענן

ב-14 עד 21 בנובמבר 2012 השתתפו ספינות הטילים יחד עם ספינות הביטחון השוטף במבצע בחסימת רצועת עזה מהים. ספינות השייטת הפגיזו עשרות מטרות בחוף ומפקדות ומבנים של החמאס. המבצע ארך שמונה ימים. הספינות דיווחו על פגיעות טובות.

מבצע חשיפה מלאה

בפברואר-מרץ 2014 נערך מבצע לירוט אוניית נשק בדרום הים האדום. מפקד המבצע בים היה מפקד חיל הים אלוף רם רוטברג. הפעולה נעשתה על ידי אח"י חץ (סער 4.5) ואח"י חנית (סער 5) ששימשה כספינת הפיקוד. לוחמי שייטת 13 שהצטרפו לספינות היוו את צוות ההשתלטות.

אוניית הסוחר "KLOS C" הפליגה מאיראן כאשר בבטנה נשק מתקדם אשר ייעודו היה פגיעה במדינת ישראל. יעד ההפלגה של הספינה היה פורט סודאן, אך היעד הסופי של המטען היה החמאס ברצועת עזה. הכוונה הייתה ליירטה לפני שתפרוק את המטען בפורט סודאן. על תנועת האונייה לא היה מידע מדויק. כלי השיט נדרשו לשהות זמן רב בים. ב-5 במרץ 2014 נעצרה האונייה כ-1,500 ק"מ דרומית לאילת סמוך לגבול דרום סודאן עם אריתראה והובאה לאילת.^[44]

בתוך המכולות נמצאו עשרות טילי קרקע-קרקע M302 מתוצרת סוריה ומגוון פצצות מרגמה מסוגים שונים. הנשק שנשאה ב-150 מכולות נפרש על הרציף לתצוגה בפני ראש הממשלה, שר הביטחון ואמצעי תקשורת.^[45]

פעילות במבצע צוק איתן

ב-8 יולי 2014 יצא צה"ל למבצע צבאי ברצועת עזה שנמשך עד 26 באוגוסט 2014. ספינות הטילים פעלו בגזרה בתיאום עם פיקוד הדרום בתקיפת מטרות טרור ברצועה.^[46]

לוח אירועים 2007–2015

27 בדצמבר 2008 ‏– 18 בינואר 2009	הים התיכון, רצועת עזה	מבצע עופרת יצוקה	ספינות השייטת פגעו במטרות בחוף באש מהים ונטלו חלק בסגר הימי.
3 בנובמבר 2009	מזרח הים התיכון	מבצע ארבעת המינים	אח"י אילת (סער 5) ואח"י תרשיש (סער 4.5) עצרו אוניית מכולות FRANCOP, כ-100 מייל מחופי ישראל. האונייה הועברה לנמל אשדוד. בסריקת 300 המכולות שנתפסו, התגלו כמויות גדולות של אמצעי לחימה.
30 במאי 2010	מזרח הים התיכון	עצירת משט לעזה	ספינות השייטת יירטו שש אוניות המשט לעזה (2010), שהכוונו לנמל אשדוד, 40 מיל מחוף עזה. האונייה מאווי מרמרה סירבה לעצור. בוצעה השתלטות על ידי לוחמי שייטת 13 שנתקלו בהתנגדות אלימה. מנוסעי הספינה נהרגו תשעה ו-20 נפצעו. מהחיילים 10 פצועים.
15 במרץ 2011	מזרח ים התיכון	מבצע חוק ברזל	השתלטות על אוניית הסוחר VICTORIA, במרחק 200 מיל ממערב לחופי ישראל. נתפשו טילי חוף-ים C-704 ופצצות מרגמה 60 ו-120 מ"מ שיועדו לארגון החמאס בעזה.
14–21 בנובמבר 2012	מול רצועת עזה	מבצע עמוד ענן	ספינות השייטת הפגיזו מטרות חמאס בחוף ונטלו חלק בסגר הימי.
5 במרץ 2014	דרום הים האדום	מבצע חשיפה מלאה	אח"י חנית, אח"י חץ (סער 4.5), וכוח שייטת 13 עצרו את האונייה KLOS C שהבריחה אמצעי לחימה ורקטות מאיראן לרצועת עזה. האונייה הובאה לאילת והחימוש שכלל טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח נפרק. על המבצע פיקד מפקד חיל הים, אלוף רם רוטברג.
8 ביולי – 26 באוגוסט 2014	הים התיכון, רצועת עזה	מבצע צוק איתן	ספינות השייטת הפגיזו מטרות מחבלים בחוף ונטלו חלק בסגר הימי.
23 בספטמבר 2014	הים התיכון, ישראל	הגעת הצוללת אח"י תנין (2012)	ספינות השייטת נטלו חלק במשט חגיגי שקידם את פני הצוללת תנין שהגיעה מגרמניה.

גלריה 2007–2015

• 
  האונייה "FRANCOP" שנתפסה בים התיכון נושאת אמצעי לחימה עבור מחבלים.
• 
  אמצעי לחימה מוסתרים בתוך המכולות שנפרקו מהאונייה "FRANCOP".
• 
  אוניית המשא "VICTORIA" שהניפה את דגל ליבריה עוגנת בנמל אשדוד, לאחר שנעצרה בלב ים כשהיא נושאת חימוש מאיראן לחזבאללה ולחמאס, מרץ 2011.
• 
  החימוש שהובל על ידי האונייה "VICTORIA" ויועד לחמאס בעזה נפרק על הרציף בנמל אשדוד, 16 במרץ 2011.
• 
  התקרבות לספינה מדגם סער 4.5 נירית לקראת תרגיל תדלוק בלב ים, 2012.
• 
  תדלוק בלב ים בין ספינות סער 4.5 נירית, 2012.
• 
  תותח אוטו מלרה 76 מ"מ יורה אל מטרות בחוף.
• 
  מסוק ימי אוסף מטען מירכתי ספינה מדגם סער 4.5 נירית.
• 
  הורדת סירת הגומי מהספינה אח"י "חרב" (סער 4.5 נירית), באמצעות מנוף הידראולי.
• 
  אוניית הנשק האיראנית "KLOS C" מתקרבת לנמל אילת. בקרבת החוף אח"י "חץ" (סער 4.5 נירית), שהשתתפה בתפישת האונייה, 5 במרץ 2014.
• 
  ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון סוקרים בנמל אילת את החימוש שנישא באונייה "KLOS C". ברקע אח"י חנית (סער 5).
• 
  רקטות מסוג 304-M שהובלו באוניית הנשק "KLOS C".
• 
  מטבח אח"י "חרב" (סער 4.5 נירית).
• 
  מסדר החלפת פיקוד בשייטת ספינות הטילים כשברקע ספינות מדגם סער 4.5 נירית.
• 
  כוח צה"ל שפעל במבצע חשיפה מלאה, מימין - אח"י חץ (סער 4.5), משמאל – אח"י חנית, ספינת הדגל של המבצע, מרץ 2014.
• 
  אח"י אילת (סער 5) מקבלת את פני הצוללת אח"י תנין (2012), 23 בספטמבר 2014.
• 
  אח"י עצמאות לשעבר שהוצאה מהשירות, ממתינה בנמל חיפה לקונה, פברואר 2016.
• 
  אח"י ניצחון לשעבר שהוצאה מהשירות, ממתינה בנמל חיפה לקונה, פברואר 2016.
• 
  אימון ירי טילים ינואר 2019.

הזירה הימית במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת הפתע על ישראל, שבה נהרגו מאות חיילים ואזרחים ישראלים. חיל הים בלם מחבלים שניסו לחדור לישראל דרך הים. כמו כן פורסם שלראשונה הסטי"לים מדגם "סער 6" של שייטת ספינות הטילים, אח"י עוז ואח"י מגן, ביצעו במסגרת הלחימה, בפעם הראשונה, תקיפות משטח הים לעבר רצועת עזה.^[47] במסגרת תקיפות אלה, הרסו ספינות השייטת מתקן לייצור אמצעי לחימה, מוצב ועמדת תצפית של הכוח הימי של ארגון הטרור חמאס.^[48]

מפקדים

מפקדי השייטת
	מפקד		תחילת כהונה	סוף כהונה	תרומה, פעילות ואירועים מיוחדים
1		בנימין תלם	1967	1968	המפקד הראשון בעת קליטת הספינות בשרבור.
2		הדר קמחי	1968	1971	הסבה מכלי שיט ליחידות לחימה, מחבר "תורת הקרב לספינות סער", מפקד מילוט ספינות שרבורג, תחילת מבצעים נגד יעדי מחבלים – מבצע ברדס 20, הטמעת תורת הלחימה.
3		שבתאי לוי	1971	1973	מיסוד נוהלים ספינתיים לקרב הטילים, הובלת ואבטחת כוחות פשיטה נגד יעדי מחבלים – מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים. הכנת תוכניות לחימה לתקיפת החוף הסורי ולמארב בחוף סיני שבוצעו במלחמת יום הכיפורים.
4		מיכאל ברקאי	יולי 1973	יוני 1974	פיקוד במלחמת יום הכיפורים עליו צוין בעיטור המופת, שיפור נושא השליטה בכוחות.
5		אלי רהב	יוני 1974	מרץ 1976	מיסוד המדדים ובוחני הכשירות הספינתיים, יישום "קוד איתן" להוראות ודיווחים באלחוט דיבור, קביעת החופשה הספינתית המרוכזת.
6		מיכה לצרוס	אפריל 1976	אוגוסט 1978	מבצע פעמון החירות, מבצע ליטני, הפלגה לפורטוגל
7		חיים שקד	אוגוסט 1978	ספטמבר 1979
8		זאב יחזקאלי	אוגוסט 1978	יולי 1979	מפקד שייטת 5 במקביל לחיים שקד.[י"ב]
9		אברהם בן-שושן	1979	1981	ביקור ראשון של ספינות חיל הים בנמל אלכסנדריה במצרים.
10		אריה רונה	1981	1983	שיפור רמת ביצוע "הקרב המשולב" והעלאת רמת התותחנות במהלך מלחמת לבנון הראשונה.
11		שמעון מאיר	יולי 1983	יולי 1985	השייטת הגיעה ל-26 יחידות לחימה.
12		שאול חורב	1985	1987	אבולוציה של המסוק הימי, שיתוף פעולה עם הצי השישי, מבצעים משולבים עם שייטת 13 בלבנון, תחילת הצמצום בסד"כ.
13		יוסי לוי	אוגוסט 1987	אוגוסט 1989	מבצע מקצה שיפורים
14	]	רוני איכר	אוגוסט 1989	אוגוסט 1991	שילוב מסוקים ימיים "דולפין" בתפעול מבצעי מלא
15		דוד בן בעש"ט	אוגוסט 1991	מאי 1993	הפלגות הארוכות, קליטה של המסוק הימי ושילובו במערך הלחימה הימית
16		יעקב גז	1993	1995
17		אלי מרום	1995	1997
18		חזי משיטה	ספטמבר 1997	אוגוסט 1999	חידוש תורת הקרב לספינות סער
19		נעם פייג	1999	2001
20		רן בן יהודה	אוגוסט 2001	יולי 2003	מחשוב הדיווחים
21		אבי ארזוני	יולי 2003	ספטמבר 2005	יוזם הספר "שייטת 3 – ספינות הטילים בחיל הים"
22		דני מעוז	ספטמבר 2005	אוגוסט 2007	מלחמת לבנון השנייה
23		אילן שריקי	אוגוסט 2007	אוגוסט 2009	מבצע עופרת יצוקה
24		אלי שרביט	2009	2011	מבצע חוק ברזל לכידת האונייה ויקטוריה
25		דוד סער סלמה	ספטמבר 2011	ספטמבר 2013	מבצע עמוד ענן
26		אייל הראל	ספטמבר 2013	יוני 2015	לכידת אוניית הנשק "קלוס סי" בים האדום, מבצע צוק איתן
27		זיו רום	יוני 2015	אוגוסט 2017‏[49]
28		גיא גולדפרב	אוגוסט 2017	אוגוסט 2019	השייטת זכתה באות הערכה מאת הרמטכ"ל אביב כוכבי ותעודת הערכה ממפקד זרוע הים אלי שרביט על רצף מבצעים.
29		מאיר עזורי	אוגוסט 2019‏[50]	ספטמבר 2021
30		ארז בן ציון	ספטמבר 2021[51]	יולי 2023
31		אלדד בורוכוביץ'	יולי 2023[52]	הווה

ציונים לשבח ופרסים

• במלחמת יום הכיפורים – מפקד שייטת ספינות הטילים אל"מ מיכאל ברקאי, באתר הגבורה קיבל בחודש מאי 1975, את עיטור המופת מהרמטכ"ל מרדכי גור, על פעילותו בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. עם קבלת העיטור הכריז ברקאי כי הוא ”מקבל את עיטור המופת עבור כל השייטת.” לוחמי השייטת באותה תקופה חשבו שהעיטור מגיע למפקדם.
• מבצעי תרומת דם – החל משנת 1972 משתתף צה"ל במאמץ לספק את צורכי הדם הדרושים בזמני רגיעה ומלחמה. התרומה נעשית כתחרות בין היחידות. בשנת 1974 זכה חיל הים במקום הראשון בתחרות הכלל צה"לית. בתחרות הפנים חילית זכתה השייטת פעם שנייה ברציפות במקום הראשון. אחוז התורמים היה 100%. פרס כספי של 1,500 ל"י.^[53]
• במלחמת לבנון הראשונה – ב-14 ביוני 1982 הוציא שר הביטחון אריאל שרון ציון לשבח לחיל הים. מנוסח המכתב עולה כי לשייטת ספינות הטילים היה בכך חלק משמעותי. השר הסביר במכתבו כי ”חיל הים הפליא לעשות בשליטה מלאה על נתיבי הים, בהנחתת כוחותינו”. הנחתת הכוחות נעשתה על ידי פלגת הנחתות השליטה על נתיבי הים, בידוד הגזרה והפגזות מהים אל יעדים בחוף נעשו על ידי ספינות הטילים.^[54]
• על תפיסת היכטה 'גנדה' – שאירעה ב-25 באוגוסט 1985, קיבל רס"ן זאב ינובסקי מפקד אח"י רומח (סער 4) מכתב הוקרה ממפקד חיל הים אברהם בן שושן.
• במלחמת לבנון השנייה – בעת כיבוי השרפה שפרצה מפגיעת הטיל באח"י חנית ב-14 יולי 2006, פעלו מרבית אנשי צוות הספינה בצורה ראויה לציון וארבעה צוינו לשבח. מפקד חיל הים דוד בן בעש"ט ציין שלושה לשבח: סרן אדם להב, באתר הגבורה, קצין הסיור במסוק על כך שגילה כושר מנהיגות, יוזמה ואומץ לב תוך סיכון חייו, חרף פציעתו. "'סגן אמיר יבניאלי"', באתר הגבורה קצין המנחת באח"י חנית. "'סמ”ר רמי זיתוני"', באתר הגבורה, נגד הגשר של אח"י חנית. שלושתם נמצאו ”ראויים לציון לשבח, על כך שהתנדבו ונכנסו שוב ושוב למדורים בוערים בספינה על מנת לאתר ניצולים ולחלצם.”
  

קצין מכונה של אח"י להב, שמואל קופרמן, באתר הגבורה, צוין לשבח על ידי מפקד בסיס חיפה תא"ל יוחאי בן יוסף, על כך ש”התנדב והחליף את קצין המכונה באח"י חנית לאחר שזה נפצע, ולקח חלק מרכזי במניעת התפשטות האש תוך כדי סיכון חייו.”

• פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות – שייטת ספינות הטילים זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל על פעילותה בשנת 2009.
• ב-2012 זכתה השייטת פעם שנייה בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל.
• במאי 2019 זכתה השייטת לתעודת הערכה ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט על רצף מבצעים מוצלחים.

בשנת 2019 זכתה השייטת פעם שלישית בפרס הרמטכ"ל.^[55]

• ביולי 2019 זכתה שייטת ספינות הטילים באות הערכה מטעם הרמטכ"ל.^[56]
• ב-25 בנובמבר 2021, הוענק לשייטת אות הערכה מטעם הרמטכ"ל^[57] ”על השתתפות במבצע ממודר, למול איום הולך ומתגבר מצד האויב.”^[58]
• ביוני 2020, זכתה השייטת לתעודת הערכה, ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט על רצף מבצעים מוצלחים.
• ביוני 2021 קיבלה השייטת אות ההערכה מהרמטכ"ל אביב כוכבי על פעילות מבצעית מוצלחת.
• ביולי 2021 קיבלה השייטת ציון לשבח ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט על הישג מבצעי חשוב.
• בספטמבר 2021 קיבלה השייטת מכתב הערכה מראש הממשלה נפתלי בנט, על השתתפותה במבצע להשבת השבויים והנעדרים.
• בדצמבר 2021 קיבלה השייטת אות ההערכה מהרמטכ"ל אביב כוכבי על השתתפות במבצע חשוב למדינת ישראל.
• בנובמבר 2022 קיבלה השייטת אות ההערכה מהרמטכ"ל אביב כוכבי על הפלת כטב"מים ששיגר חזבאללה לעבר אסדת כריש.

• 
  פרס לקצין מצטיין בשייטת ספינות הטילים סרן איתן לביא, נמסר על ידי מפקד השייטת אל"ם אלי רהב, 1975.
• 
  הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי מוסר כתב הערכה למפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם גיא גולדפרב יולי 2019.
• 
  הרמטכ"ל דן חלוץ מעניק פרס ליחידה המבצעית המצטיינת לאלי שרביט מפקד שייטת ספינות הטילים 20 במרץ 2006.
• 
  הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי עונד סרט הערכה לדגל שייטת ספינות הטילים יולי 2019.
• 
  תעודת הערכה ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט לשייטת על רצף מבצעים מוצלחים, מאי 2019.
• 
  אות ההערכה לשייטת מהרמטכ"ל אביב כוכבי על מאמץ מבצעי מתמשך, יולי 2019.
• 
  תעודת הערכה ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט לשייטת על רצף מבצעים מוצלחים, יוני 2020.
• 
  אות ההערכה לשייטת מהרמטכ"ל אביב כוכבי על פעילות מבצעית מוצלחת, יוני 2021.
• 
  ציון לשבח ממפקד חיל הים האלוף אלי שרביט לשייטת על הישג מבצעי חשוב, יולי 2021.
• 
  מכתב הערכה לשייטת מראש הממשלה נפתלי בנט, ספטמבר 2021.
• 
  אות ההערכה לשייטת מהרמטכ"ל אביב כוכבי על הפלת כטב"מים שהתקרבו לאסדת כריש, נובמבר 2022.
• 
  אות ההערכה לשייטת מהרמטכ"ל אביב כוכבי על השתתפות במבצע חשוב למדינת ישראל, דצמבר 2022.

סיכות וסמלים

הלוחם הימי בשייטת ספינות הטילים זכאי ועונד שלוש סיכות:

• סיכת הסטיל"ן – סיכת לוחם החוד הימי אותה מקבל הלוחם הימי עם סיום מסלול ההכשרה של בבה"ד חיל הים האורכת בין 4-6 חודשים והיא מתקיימת בצורה מחזורית, כלומר כלל הלוחמים מגיעים לספינותיהם יחד, עם סיום הכשרתם. נענדת מעל כפתור הכיס השמאלי במדי הא'.
• הסיכה היחידתית – עוצבה בשנת 2018 על ידי לוחמי שייטת ספינות הטילים, עיצוב הסיכה מסמל ערכי היסוד שעליה השייטת מושתת: אהבה, משפחה וניצחון.^[59] נענדת מעל כפתור הכיס הימני במדי הא'.
• סיכת לוחם חוד – סיכה ייחודית המוענקת ללוחמי השייטת כחלק מהיותם לוחמי חוד. סיכה שוכבת, מלבנית, בעלת רקע בצבע ירוק זית ועליה מוטבעת חרב מכסף. הסיכה ממוקמת מעל הכיס הימני של חולצת מדי הא' של הלוחם הימי.

• 
  סיכת הסטי"לן
• 
  הסיכה היחידתית
• 
  סיכת "לוחם חוד"

טקסים ותרבות

משט כבוד בעת החלפת הפיקוד על שייטת ספינות הטילים מהדר קמחי לשבתאי לוי, 1971.

אח"י מבטח מוצבת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

ספינות השייטת וצוותיהן מקיימות את כל הטקסים הנהוגים בצה"ל וכן טקס ליום הצי לפי קביעת חיל הים. החלפת מפקד השייטת נעשית בטקס בנוכחות כל לוחמי השייטת. מפקד חיל הים פוקד על ההחלפה והמפקדים נושאים את ברכתם. המפקד היוצא מקבל את נס הקצין הבכיר. השלב האחרון והמיוחד לשייטת הוא יציאה לים של כל הספינות הכשירות המסתדרות בטור עורפי וספינה הנושאת את המפקד היוצא עוברת ומקבלת הצדעה ימית מכל אחת מהספינות.

  מלחמת יום הכיפורים – הניצחון בקרבות הטילים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים נעשה נכס מורשת מכונן בשייטת בפרט ובחיל הים בכלל. ב-23 בספטמבר 1974 התקיים בבה"ד חיל הים טקס הענקת "אות המלחמה" שהוצמד בסרט לדגל השייטת. האות נמסר למפקדים בכירים בסדיר ובמילואים. בנוסף לאות קיבל כל אחד את הספר "ימים עלי ימים".^[60]

יום השייטת – בשנים הראשונות נחגג יום השייטת בדצמבר לציון מילוט ספינות שרבורג. לאחר מלחמת יום הכיפורים הועבר לאוקטובר לציון הניצחון בקרבות הטילים.

חשיפה – ספינות סער ופעילות שייטת ספינות הטילים מקבלות ביטוי במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
דן אלמגור חיבר שיר בשם "'אנשי הסטי"ל"', אשר הולחן והושר בערב "חיפה מצדיעה לחיל הים", לרגל 60 שנות אימוץ שנערך ב-1 במאי 2014 אך לא זכה לפרסום.
יוסי גמזו מילים ואפי נצר לחן, כתבו את "'שיר הסטי"לים"'^[61] שנעשה המנון השייטת.

הנצחת חללי השייטת

מהקמת השייטת עד שנת 2016 כולל אבדו לשייטת 27 חללים. מתוכם 4 נהרגו מפעולת האויב. אחד נהרג מתקלה באימונים. שלושה מנפילת מסוק לים במהלך טיסת אימונים לילית. ארבעה נהרגו בתאונות דרכים. שישה נפטרו ממחלה. אחד נרצח מחוץ ליחידה ושישה נפטרו בנסיבות טרגיות.^[62] כל האנשים שהלכו לעולמם מוגדרים כחללי צה"ל.

פיקוד חיל הים בכלל ופיקוד השייטת בפרט מקדישים תשומת לב רבה לקשר עם המשפחות השכולות ולהנצחת זכר החללים. מפגש שנתי נקבע לחודש אוקטובר בכל שנה שבו מגיעות המשפחות לבסיס השייטת ונפגשות עם צוותי הספינות ומפקדיהן.

• נפילת מסוק לים – ב-16 ספטמבר 1996, במהלך טיסת אימונים לילית, התרסק מסוק דולפין, מטייסת 193 שמספרו 905, לים וכל הנמצאים בו נהרגו. הדבר אירע כ-20 מיל ימי מערבית לנהריה. ההרוגים הם מפקד טייסת המסוקים הימיים סגן אלוף בנצי בכר, טייס המשנה סרן שחק סלע וקצין הסיור המוטס סרן ערן גרביה. גופתו של סרן ערן גרביה לא נמצאה והוא נחשב חלל שמקום קבורתו לא נודע. סיבת ההתרסקות נחקרה על ידי חיל האוויר אך הממצאים לא פורסמו.^[63]
• מלחמת לבנון השנייה – במהלך מלחמת לבנון השנייה ארעה ב-14 ביולי 2006, פגיעת טיל אויב באח"י חנית. מהפגיעה נהרגו ארבעה חיילים, שלושה מחיל האוויר ואחד מחיל הים.^[64]
• חללי שייטת המשחתות – בשנת 2012 החליט מפקד השייטת דוד סער סלמה על אימוץ משפחות חללי שייטת המשחתות מרביתם חללי טיבוע המשחתת אילת. מאז נערכים האזכרות ומפגשי המשפחות השכולות במשותף.

כיווני התפתחות לעתיד

שאיפה לעליונות טכנולוגית

השאיפה לעדיפות טכנולוגית על האויב נותרה בעינה. המגמה שמערכי החימוש וההתגוננות של יחידת הלחימה הבודדת יאפשרו לפגוע בכלי השיט של האויב ולהימנע מפגיעה מקבלת חשיבות רבה. בניגוד לאיום היחיד כמעט של טילי הסטיקס שהיה בעבר, ליחידות הלחימה של האויב בעימותים אפשריים בעתיד חימוש מגוון. כלי שיט ומטוסים בעימות עתידי נושאים חימוש מתקדם מתוצרת רוסיה, סין, צרפת או ארצות הברית. ההתבססות על חימוש מתוצרת ישראל נותנת תקווה שהעליונות הטכנולוגית תישמר.

קיצוץ במספר יחידות הלחימה

כמות כלי השיט בשייטת הייתה במשך השנים תוצאה של מגמות סותרות במערכת הביטחון. במלחמת יום הכיפורים כללה השייטת 14 יחידות לחימה. היה זה רק קצת מעל המסה הקריטית שאפשרה היערכות אופרטיבית בשתי גזרות בים התיכון. באותה עת היו עוד ארבע ספינות סער 4 בבנייה עבור זירת הים האדום. לאחר המלחמה היה ברור כי יש צורך ב-18 יחידות לחימה על מנת להתמודד עם המשימות בים התיכון.
הצהרת הכוונות של מפקד חיל הים יוחאי בן-נון בתחילת שנות הששים של המאה העשרים כי ”חיל הים יוצא למרחב עם כמה עשרות, ספינות מהירות נושאות נשק קטלני” התקיימה רק עשרים שנה מאוחר יותר, במחצית הראשונה של שנות השמונים: בתקופה זו הגיעה השייטת לשיא כוחה עם 26 יחידות לחימה. 24 מהן מדגמי ספינות הסער 2, 3 ו-4 ועוד שתי סנפיריות נושאות טילים מדגם זיוונית.

ב-1985 החל תהליך הדרגתי של הוצאת ספינות מהשירות ורק במקום חלק מהם נבנו ספינות חדשות. הדעה שרווחה במטה הכללי הייתה שיש להקטין את חיל הים. עקב אילוצים תקציביים חיל הים הוציא מהשירות בשנת 2015 את שתי ספינות הטילים האחרונות מדגם סער 4, אח"י עצמאות ואח"י ניצחון.^[65][66] לאחר השבתת הספינות מבוסס כושר לוחמת השטח של חיל הים על 11 יחידות לחימה.

הקטנת מהירות הספינות

הדגש על מהירות עליונה גבוהה כדי להכתיב את הקרב עבר מהסדר העקרונות של חיל הים. מהירות זו ירדה מ-40 קשר בסער 2 ל-35 קשר בסער 4, 30 קשר בקורבטות סער 5, ו-24 קשר בקורבטות מדגם סער 6. ההנמקה לוויתור על העדיפות במהירות העליונה שנמסרת היא שעם הארכת טווח החימוש אין צורך לסגור טווח כדי להכריע את הקרב הטקטי.
גם הדגש על מהירות קבועה גבוהה שהיה בבסיס התפיסה של ספינות סער ואִפשר ליצור היערכות מהירה בין הגזרות השונות ירד מעיקרי החשיבה. מהירות להיערכות של 30 קשר בדגמי סער 2, סער 4 וסער 4.5 ירדה ל-20 קשר בסער 5 ובסער 6.^[י"ג]

ספינות המגן

קורבטת טילים מסדרת סער 6 – אוניית המלחמה הגדולה, המתקדמת והחדשה ביותר של חיל הים הישראלי. קורבטות סער 6 נכנסו לשירות מבצעי ב-2023, ורשמו טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.

ההזמנה האחרונה של סטי"לים הייתה בשנת 2002 שבה מסרו מספנות ישראל את אח"י חרב (סער 4.5) לחיל הים. הצעת המספנות לרכש מיני קורבטה מדגם סער 72, בדחק כ-800 טון לא אושרה, כיוון שלא ענתה על צורכי חיל הים בשל גודלה.^[67]

לאחר שחיל הים לא ביצע רכש של סטי"לים קרוב לעשרים שנה, בשנת 2015 פורסם על רכישת ארבע קורבטות סער 6 בדחק של כ-2,000 טון, שמבוססות על קורבטות מסדרת בראונשווייג Korvette 130 מתוצרת גרמניה. הספינות שיהוו את עמוד השדרה על החיל, יצטרפו לסדר הכוחות בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 ומתוכננים לשרת כשלושה עשורים. הספינה הראשונה אח"י מגן הגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020, והספינות האחרונות אח"י עצמאות ואח"י ניצחון נמסרו לחיל הים ב-27 ביולי 2021 והגיעו לישראל באוגוסט 2021. כל הספינות נמצאות בהתקנות מערכות הנשק שיארכו כשנה וחצי. בסוף 2023 נכנסו כל קורבטות הסער 6 לשימוש מבצעי ורשמו טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.

מקורות וקריאה נוספת

• שמואל יניב, יום שייטת הסטילים, בין גלים, אפריל 1975, עמ' 2.
• רמי אנטיאן, פיליטון - יום בחייו של סטילן, בין גלים, אוקטובר 1975 (חוברת שנייה), עמ' 17
• שלמה אראל, לפניך הים, סיפורו של ימאי, מפקד ולוחם, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 1998
• מייק אלדר, האויב והים, פרקים מיומן המבצעים, עמ' 170–181, 191–199, 235–246, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991
• אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר), הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001
• יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982
• אלי רהב, ‏ספינות גבריאל, מערכות 296, דצמבר 1984
• הדר קמחי, ‏המעבר לסטי"לים, מערכות 332, עמ' 26–28, 33, אוקטובר 1993
• שלמה מן, היעד קריית שמונה, פיגוע ראווה נמנע בזכות חיל הים, "בין גלים", אוקטובר 1998
• רמי לונץ, ‏הסטי"ל - מרעיון להכרעה בים, מערכות 362, עמ' 16–25, ינואר 1999
• אל"ם עידו שבח, הפלגתה של אח"י להב מארצות הברית לישראל, עמ' 48–51, "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, מאי 2005.^[י"ד]
• משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005
• ידידיה יערי, ‏ספינות גדולות לפתרון בעיה גדולה, מערכות 419, 2008
• שלמה אראל, ‏פתרונות לזירה הימית, מערכות , עמ' 420–421, ספטמבר 2008
• עמיר רפפורט, ‏"חיל הים בוחן ספינות חדשות", ריאיון עם רמ"ח אמל"ח חיל הים, באתר "IsraelDefense"‏, גיליון 8, מאי-יוני 2012
• תוספת דיגיטלית לספר שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, שייטת 3, 2014
• פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה, צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, עמ' 465–473, 847-846, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014
• אלוף חיים נדל, המעז מנצח, מבצעים מיוחדים ומשולבים של צה"ל בהטסה והשטה בין שתי המלחמות (1967–1973), מודן הוצאה לאור - צה"ל הוצאת מערכות, 2015
• ד"ר אביעד רובין וד"ר אהוד ערן, עם ד"ר תמיר מגל לחוף ימים תשכון, הערכה אסטרטגית ימית לישראל 2015, מרכז חיפה למחקרי אסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2015
• ליאת קציר העתיד כבר פה, הערכת מצב מבצעית זרוע הים, ריאיון עם ראש מספן הים תא"ל דרור פרידמן, "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, ספטמבר 2015
• אמנון שפי, 12 פרויקטים לקליטת 12 הסטי"לים, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, 2023

סרטונים

שייטת ספינות הטילים היוותה נושא לסרטים רבים במהלך שנות קיומה.^[68]

• ליאור מרגולין, אימונים ראשונים, סרטון באתר יוטיוב, 1970
• יעקב ניצן, אימונים ראשונים, סרטון באתר יוטיוב, 1971
• אימוני היבנות - שייטת 3, בתחילת דרכה, סרטון באתר יוטיוב
• מצגת טנק ואימונים ראשונים, סרטון באתר יוטיוב
• אימונים ראשונים, סרטון באתר יוטיוב
• שייטת 3, 25 שנים למדינה, סרטון באתר יוטיוב, אמצעי הלחימה בתערוכה במוזיאון ההעפלה וחיל הים
• השקת אח"י רשף במספנות ישראל, סרטון באתר יוטיוב, 19 בפברואר 1973
• שייטת ספינות הטילים בסיור מול חוף לבנון, סרטון באתר יוטיוב, 15 ביולי 1976
• הספינה החדשה שלי | זרוע הים, סרטון בערוץ "Israeli Navy", באתר יוטיוב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שייטת ספינות הטילים בוויקישיתוף

• שייטת ספינות הטילים, באתר חיל הים הישראלי.
• ספינות הטילים, באתר חיל הים הישראלי.
• יוסיפון, צילומי ספינות טילים באתר fresh.^[ט"ו]
• האתר הרשמי של אח"י קשת הראשונה.
• פעילות בשייטת ספינות הטילים 1971.
• יוסף שילה, סטיל - ערב, לילה ויום, 'מערכות ים' 107–108, מרץ 1972, עמ' 9.
• רנן שור, "'מטח הבזק סוף"' קרב היתקלות שבו הוטבעה סירת מחבלים על ידי ספינת טילים, במחנה, 22 בנובמבר 1972.
• בתיה שם-אל, טיפוסים בחייל הנאהבים והנעימים בשירותם לא נפרדו , 'בין גלים' יולי 1975, עמ' 22.
• שלמה מן, בגשר אומרים זה משחק של המיק - עוד אימון סטילים שגרתי, 'בין גלים' 165 יוני 1985 עמ' 18.
• נעמה תורן, אתגר - כך מסכמים מפקדי הסטילים את תפקידם, 'בין גלים' 167 אפריל 1986 עמ' 9.
• דרור גת ותמר טל, הים בליבם: לוחמי שייטת 3, "בין גלים", ספטמבר 2008, עמ' 4.
• חנן גרינברג, פרס הצטיינות לסטי"לים: "נלחמים בציר הרשע", באתר ynet, 23 במרץ 2010.
• צ'יקו מנשה ואור הלר, שלל ספינת הנשק: מאות רקטות גראד ואלפי פצצות מרגמה, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2009.
• דרור גת, שייטת 3 אתגר גאוה וסיפוק, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 4.
• רוז בראל, מכונה משומנת - מפקדי חדרי מכונות של הסטילים - הצ'יפים, "בין גלים", אפריל 2010, עמ' 4.
• לילך שובל, ניצחנו, אלא מה, באתר ישראל היום, 25 במאי 2012.
• סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, הזירה הימית במלחמה, מערכות, 23 בנובמבר 2023
• ירדן גור, לוחמי שייטת 3 ולוחמי שייטת 13 זכו במקומות הראשונים בכושר קרבי, "בין גלים" ספטמבר 2013, עמ' 19.
• אלי רהב, "'קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים"' פרק 11 מתוך הספר "ניצחון בסבירות נמוכה", באתר News1 שהתפרסם ב-22 נובמבר 2013.
• אלי רהב, "'קרבות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים"' פרק 12 לנ"ל שהתפרסם ב-29 נובמבר 2013.
• אנני אלרועי, בנעלי המש"ט - אייל הראל משתף, 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 16.
• שי לוי, ‏מבצע צוק איתן - החזית הימית, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2014
• אמיר בוחבוט‏, משרד הביטחון ירכוש מגרמניה 4 ספינות סיור בעלות 430 מיליון אירו, באתר וואלה, 11 במאי 2015
• עומר שאול, תרגיל שייטת ספינות הטילים - כתבה מצולמת, "בין גלים", ספטמבר 2015, עמ' 78.
• אוראל אלחדד, יריית הסיום בתרגיל ספינות טילים וגם שייטת 3 נפרדת מתותח הנוקמני, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 6 ו-10.

• D-Mittch Sa'ar 4.5 (Hetz) class fast attack craft of the Israeli Navy "navalanalyses" 17 April 2017.

• שאול ברונפלד, ‏המהפכה בעניינים ימיים – שייטת הסטי"לים, בין הקטבים ‏14, דצמבר 2017, עמ' 33–57
• רון גינזבורג וחיים כהן "פעולה מוצלחת" ביקור בנמל אלכסנדריה מאי 1980 באתר משמר המורשת הימית.
• שי לוי, ‏הכי עסוקות בצה"ל: השדרוג של ספינות חיל הים, באתר ‏מאקו‏, 19 באפריל 2020
• כוכבי אזרן, שבת מורשת 16 - 55 שנים להקמת שייטת ספינות הטילים - שייטת 3, 10 בנוסמבר 2022.
• שבתאי לוי, פעילותי כמפקד שייטת ספינות הטילים, אתר משמר המורשת הימית, אפריל 2023.
• דן ארקין, שייטת ספינות הטילים במלחמת חרבות ברזל, ישראל דיפנס, פברואר 2024.

ביאורים

1. בעברית התקבע שמן של הספינות בנוסח "ספינות שרבורג", זאת אף על פי שבצרפתית הוגים את שמה של העיר כ-שרבור.
2. מפעיל המערכת חניך קורס חובלים, מרדכי דקל, שהגיע לדרגת סא"ל בחיל הים.
3. אח"י משגב מדגם סער 1 הייתה עדיין ספינת תותחים.
4. הטבלה מתייחסת לתקופת הלחימה עצמה ואינה כוללת השקעת אמצעים בסיורי אבטחת השיט בשלושת החודשים שלאחר המלחמה.
5. התמונה להמחשה צולמה במועד מאוחר יותר.
6. הצילום מתקופה מאוחרת יותר. נשיאת מנוף הכנפיים במקום מוצב הטילים האחורי הפחיתה את החימוש שנשאה לארבעה טילים, תוך שהוא מגדיל את החזר המכ"ם ועושה אותה מטרה בולטת יותר לביות הטיל. המנוף שהותקן ביום השני למלחמה הורד רק ביום החמישי.
7. מיכה לצרוס יחזור לשייטת כעבור שנה כמפקדה.
8. התאריך הרשמי של סיום מבצע של"ג הוא יוני 1985, המועד שבו נסוגו כוחות צה"ל עד לאזור רצועת הביטחון שפונתה סופית בשנת 2000. בפרק זה נתייחס רק לשבועיים הראשונים של המלחמה – עד 17 ביוני 1982.
9. עומדים, מימין לשמאל: סרן רן קפלן – מפקד אח"י סופה (סער 4.5), עודד בריאר, יעקב דיין, נלסון, רפי בנימין, שלמה כהן (קצין) – גף מוטס, רס"ן מיכאל קיסרי – אח"י מולדת, סא"ל צבי מור – אח"י גאולה, אל"מ אריה רונה – מש"ט 3, רס"ן גדי קציר – אח"י חרב (סער 4.5), סא"ל יעקב צוק – מפל"ג 34, רס"ן עמי שגב – אח"י עליה, רס"ן אריה בן יואב מיועד לאח"י מולדת, עמירם רפאל מפל"ג, ליאור מרגולין, סא"ל אריה צוויג. יושבים, מימין לשמאל: רס"ן אלי מרום, אודי דביר, אהרון שחר, עמרם חיימי, גיורא בוקסר, בני חזן, סא"ל רוני איכר – מפל"ג 33, שי ברוש – אח"י רשף.
10. התפיסה המפורסמת של אוניית הנשק "קארין A" הייתה בים סוף ללא השתתפות ספינות השייטת שלא היו מוצבות שם.
11. בחקירתם על ידי המודיעין הימי הוברר כי היו בתובלה מנהלתית ללבנון. שם התכוונו להתבסס כדי לצאת לפיגועים בדרך הים לישראל.
12. למשך שנה אחת פוצלו ספינות הטילים לשתי מסגרות שנקראו: שייטת 3 ושייטת 5, ואחר כך שוב רוכזו בשייטת 3.
13. זאת הערכה כי המהירות הקבועה העליונה של הקורבטות מדגם סער 6 עוד לא פורסמה.
14. הכותב אל"ם עידו שבח שימש כמפקד אח"י להב מאוגוסט 1993 עד נובמבר 1995, החל בתהליך הבנייה בארצות הברית עד הכרזתה כספינה מבצעית בחיל הים.
15. מרבית הכיתובים מתחת לתמונות שגויים.

הערות שוליים

1. גדעון רז, הפעלת אש מהים לצורך השתתפות בקרב היבשה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוקטובר 2010.
2. Sharon Udasin, "Energy Ministry to Buy $20M. Vessel for Sea Research". "The Jerusalem Post". 1 June, 2014
3. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 117–133, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
4. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"' עמ' 85–106, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
5. "אני שטה לי מיום ליום" / סרן אורה פלד סיפורה של החובלת הראשונה באתר יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים
6. 
   שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
   סוג לא תואם [ 3 ] הכירו את הלוחמות הימיות הבאות של זרוע הים, באתר צה"ל, 28 בנובמבר 2018
7. רוצה להיות לוחם/ת ימי? כל הפרטים, באתר www.mitgaisim.idf.il
8. מילון השפה הימית, באתר navy.idf.il
9. הדר קמחי, "'המעבר לסטי"לים"', "מערכות", עמ' 26–28, 33, אוקטובר 1993.
10. רמי לונץ, ‏הסטי"ל - מרעיון להכרעה בים, מערכות 362, עמ' 18, ינואר 1999.
11. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 16, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
12. שלמה אראל, "'לפניך הים"', עמ' 254–255.
13. הרצאה של הדר קמחי בנושא תורת הלחימה, אפריל 2020.
14. דוד מושיוב, ספינת טילים משופרת מתוצרת „מספנות-ישראל“ נתוספה לחיל-הים, דבר, 5 בפברואר 1973
15. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 71, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
16. אלוף חיים נדל, "'המעז מנצח"', עמ' 213-202.
17. אלוף חיים נדל, "'המעז מנצח"', עמ' 225-214.
18. אלוף חיים נדל, "'המעז מנצח"'. עמ' 235-226.
19. תעודת עיטור המופת באתר "בעוז רוחם" של אגף כח אדם של צה"ל
20. שחר לנדאו, המאבטחים - ליווי השייט האזרחי במלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' נובמבר 1978, עמ' 4.
21. אריה רונה, "'ניצול אמצעים שייטת 3"' אג"מ שייטת 3, 12 בנובמבר 1973.
22. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 36, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
23. עיטם און, מצגת הקלטות אמת באירוע תפיסת מחבלים באתר יוטיוב 29 באוגוסט 2018.
24. אירועי החיל - הפגזת רשדיה, "בין גלים", ספטמבר 1974, עמ' 20
25. דוד זוהר, "'ספינת טילים חדשה לחיל הים הקוממיות הושקה בחיפה"' מעריב, 20 ביולי 1979.
26. התרשים מתוך עבודתם של משה אימבר וגד אריאל, "תצוגת מורשת שייטת 3", 2014.
27. שמעון רפפורט, „עיר אמריקנית צפה“ הגיעה לביקור ידידותי בחיפה, מעריב, 18 באוקטובר 1978
28. מייק אלדר, "'שייטת 13"', ע'632 - 635.
29. מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013.
30. שלמה מן, "'...פיגוע ראווה נמנע בזכות חיל הים"', מאמר ב"בין גלים" אוקטובר 1998.
31. הרחבה על המבצע במאמרו של אודי עציון, תקיפה מלב הים, באתר חיל האוויר הישראלי, בביטאון חיל האוויר גיליון מספר 130, דצמבר 1999
32. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 80, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
33. משה אימבר וגד אריאל, "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 81, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
34. תפיסת מחבל בכיר סיפור של דרור אלוני ועפר דובנוב באתר משמר המורשת הימית.
35. אילנה דיין גלעד טוקטלי אמיר תיבון, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו-ג'יהאד, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2013
36. תוספת דיגיטלית לספר "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 137, שייטת 3, 2014.
37. משה אימבר וגד אריאל, "'תצוגת מורשת שייטת 3"', 2014.
38. תוספת דיגיטלית לספר "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 138, שייטת 3, 2014.
39. חנן גרינברג, לו היינו יודעים על איום היינו פועלים אחרת, באתר ynet, 15 ביולי 2006
40. תוספת דיגיטלית לספר "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 140, שייטת 3, 2014.
41. רוחות שמים 7 באתר חיל הים.
42. יוסוף מוחמד, לאירן אלפי סירות מהירות חמושות בטילי C802 C704 פרסום אירני באתר יוטיוב, 18 במאי 2012.
43. "הטיל ששוגר לאוניית חיל הים: C-704 מערכת ישראל דיפנס 21/8/2011.
44. סטלה קורן ליבר, ‏"בנות שותפות למבצע תפיסת האוניה האיראנית ולהצלחתו", באתר גלובס, 6 במרץ 2014
45. תוספת דיגיטלית לספר "'שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים"', עמ' 142–143, שייטת 3, 2014.
46. מבצע צוק איתן פעילות חיל הים בעזה באתר יוטיוב.
47. ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
48. יואב זיתון, דובר צה"ל: מחבלים חוסלו הלילה ליד נחל עוז, הסטי"לים החדשים תקפו בעזה, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
49. אוראל אלחדד, אל"ם זיו רום מסיים את תפקידו כמפקד שייטת ספינות הטילים באתר זרוע הים.
50. אל"ם מאיר עזורי מונה למפקד שייטת ספינות הטילים, באתר צה"ל, ‏7 באוגוסט 2019
51. 
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ] אל"ם ארז בן ציון נכנס לתפקיד מפקד שייטת 3 בזרוע הים, באתר צה"ל, 29 בספטמבר 2021
52. אדיר יזירף, טקס חילופי מפקדי שייטת 3 נערך בבסיס זרוע הים בחיפה, "חי פה" 30 ביולי 2023.
53. בתיה שם-אל, 'בין גלים' ביטאון חיילי חיל הים, אוגוסט 1975 ע' 9.
54. משה אימבר וסא"ל אברהם זוהר, "'דפי הסבר למפקד - חיל הים במערכת "שלום הגליל","' מדור חינוך, מספן כוח אדם, יוני 1982.
55. אלו הן היחידות המצטיינות הזוכות בפרס הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2019
56. 
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ] מערכת אתר צה"ל, צל"ש ואותות הערכה ליחידות זרוע הים על פעילויות מבצעיות ייחודיות, באתר צה"ל, 24 ביולי 2019,
    
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ] יהלי רייסר שקרוב, אתר חיל הים, סיפורן של יחידות חיל הים שקיבלו צל"ש שוב ושוב, באתר צה"ל, 30 ביולי 2019,
    
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ] מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל העניק צל"ש, אות ותעודות הערכה ליחידות בזרוע הים, באתר צה"ל, 30 ביולי 2019.
57. אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי", באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2021.
58. אות הערכה לשייטת ספינות הטילים אתר הגבורה 27 דצמבר 2021.
59. הסיכה מרימה עוגן: סמל חדש לסטי"לים, באתר ישראל היום, 27 במאי 2018
60. 'בין גלים' נובמבר 1974, עמ' 22.
61. יוסי גמזו ואפי נצר, שיר הסטי"לים אתר שירונט.
62. מקור – מדור נפגעים חיל הים בפרסום פנימי.
63. אמיר ריכוז תאונות מטוסי חיל האוויר מאתר www.sky-high.co.il
64. חנן גרינברג, תמונות בלעדיות: תוצאות הפגיעה באח"י חנית, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
65. אנני אלרועי, "'אח"י ניצחון ואח"י עצמאות רות סוף"', "ספינות הטילים האחרונות מדגם "סער 4" עוזבות את החיל", "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, עמ' 34–42, ינואר 2014.
66. שי לוי, ‏בפעם האחרונה: סיור על הספינה הנטושה של חיל הים, באתר ‏מאקו‏, 15 במרץ 2016
67. ‏‏ Israel Shipyards Introduces the SAAR 72 Mini-Corvette Design באתר defense-update, ‏16 במאי 2013.
68. המקור העיקרי לאיתור הסרטונים הוא אודי ורטמן בנו של משה ורטמן מחיפה.

ערך מומלץ