שייטת הצוללות

שייטת הצוללות, בכינויה הצבאי שייטת 7, היא יחידת עילית בחיל הים הישראלי.^[1] היחידה פועלת בתווך התת-מימי ואחראית על הפעלת הצוללות שברשות החיל. היחידה הוקמה בשנת 1959 ומפקדה הראשון היה סגן-אלוף יוסף דרור. תפקידי היחידה כוללים השמדת כלי שיט אויב, שליטה במבואות נמלים, פעילות איסוף מודיעין חשאית, וסיוע לכוחות נוספים בקרב. הצוללות מסדרת דולפין ומסדרת דולפין AIP אותן מפעילה היחידה כיום הן צוללות קונבנציונליות מן המתקדמות בעולם. הצוללות מדגמים אילו הן אמצעי הלחימה המורכב והיקר ביותר בצה"ל.

שייטת הצוללות

סמל שייטת הצוללות
סמל שייטת הצוללות
פרטים
כינוי	שייטת 7 (ש-7)
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג	שייטת
בסיס האם	בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	16 בדצמבר 1959 – הווה (65 שנים)
מקים היחידה	האלוף שמואל טנקוס מפקד ראשון סא"ל יוסף דרור.
מלחמות	מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
כוח אדם	כ-300 לוחמים וקצינים
ציוד עיקרי	צוללות
פיקוד
יחידת אם	בסיס חיפה
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקדים	מפקדי שייטת הצוללות
עיטורים
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

השירות בצוות צוללת הוא התנדבותי, ומאושר רק לאחר מבדקים קפדנים מאוד וקורסי הכשרה ארוכים שכוללים חתימה לשירות קבע. אחד מכינויה של היחידה הוא "מועדון ה־700". כינוי זה השתרש עקב היותה היחידה הלוחמת בעלת המספר הרב ביותר של ציון 700 בבחינת פסיכומטרי, דבר הנובע מיכולותיהם השכלתניות הגבוהות של אנשי היחידה ואופי השירות. לוחמי הצוללות עוברים את קורס הצוללן ומתמחים לתפקידים השונים בצוללת. קצין ים מקבל פיקוד על צוללת לאחר הכשרה ארוכה ומבחן הסמכה קפדני. מפקד שייטת הצוללות נבחר מבין מפקדי הצוללות ועולה לדרגת אלוף-משנה.

אופי השירות בשייטת

אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP) יוצאת מבסיס חיפה להפלגה

השירות בצוללת קשה, מאתגר ולרוב הרחק מגבולות המדינה, ולכן צוותי הצוללת מגובשים מאד. נגזרת נוספת מהמרחק הרב מגבולות המדינה היא שצוות הצוללת נמצא בכשירות מבצעית ובמוכנות למלחמה בכל עת.^[2]

לכל משימה מבצעית של צוללת יוצאים רופא צבאי וחובש שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול בפצועים, כולל התמודדות עם אירוע רב נפגעים, עמוק מתחת לפני המים. באין חירום הרופא שמצטרף לכל משימה מבצעית נושא גם בתפקיד מודיעיני לכל דבר, שבו הוא עוסק לאורך המשימה כאחד הלוחמים ומתפקד למעשה כרופא-לוחם.^[3]

צוללות ראשונות

חיל הים בפיקודו של שמואל טנקוס נכנס לנושא הלוחמה התת-מימית בדחיפתו של יוסף דרור. קבוצת צוללנים מיועדים החלה בהכשרה בצי הצרפתי מתוך מחשבה לרכוש צוללת גרמנית שלל מלחמת העולם השנייה. לאחר מעבר קורס ושהיה בצוללות צרפתיות ירד הנושא מהפרק.

נרכשו שתי צוללות משומשות מדגם S מהצי המלכותי הבריטי. צוללות אלה נבנו במלחמת העולם השנייה, ושופצו באנגליה עבור חיל הים הישראלי. צוות ישראלי שעבר תקופת אימונים והכשרה בצרפת ובאנגליה צוות לצוללת הראשונה ועבר אימונים בפיקוח בריטי. ב-16 בדצמבר 1959 נכנסה אח"י תנין (צ-71), לנמל חיפה. הצוללת השנייה, אח"י רהב (צ-73), הגיעה לחופי ישראל ביולי 1960.

• 
  האדמירל הצרפתי משוחח עם הצוללנים המשתלמים בבסיס הצי הצרפתי בלוריאנט.
• 
  הצוללת אח"י תנין בעמדות כניסה לנמל, 1967.
• 
  הצוללות אח"י תנין (צ-71) ואח"י רהב (צ-73) ברציף הצוללות בבסיס נמל חיפה, 1960.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – פעולת אלכסנדריה

אח"י תנין (צ-71) יוצאת מבסיס חיפה להפלגה

במלחמת ששת הימים הובילה אח"י תנין (צ-71) שישה לוחמים משייטת 13 לפעולה בנמל אלכסנדריה. בעת שהמתינה לאיסוף הצוללים הצוללת הותקפה מכלי שיט מצרי ונגרמו לה נזקים. למחרת חזרה למקום המפגש לאיסוף אך הצוללים כבר נשבו בידי המצרים. על פיקודו במבצע זה קיבל רס"ן אברהם דרור, מפקד אח"י תנין (צ-71), את עיטור העוז.^[4] אח"י רהב (צ-73) בפיקודו של מיכאל ברקאי כבר לא הייתה כשירה לצלילה וביצעה פעילות להגנת מפרץ חיפה כנגד צוללות מצריות.

הצוללות מסדרה T

ערכים מורחבים – הצוללות מסדרת T, טביעת הצוללת דקר

בשנת 1965 רכשה ישראל 3 צוללות T, מהצי הבריטי - אח"י לויתן, אח"י דקר ואח"י דולפין. צוללות ה-T היו גדולות ומשוכללות מצוללות ה-S אך גם הן היו צוללות מיושנות מתקופת מלחמת העולם השנייה שעברו תהליך של שדרוג ושיפוץ. אח"י לויתן (צ-75) הגיעה לישראל ביומה האחרון של מלחמת ששת הימים. אח"י דקר, בפיקודו של רס"ן יעקב רענן, יצאה לדרכה ב-9 בינואר 1968. ב-25 בינואר 1968, בעת שהייתה בדרכה לישראל אבד הקשר עמה והיא נעלמה. כעבור 31 שנים, במאי 1999, נמצאו שרידיה בעומק של 3 ק"מ בין כרתים לקפריסין. אח"י דולפין הגיעה לארץ מספר ימים לאחר היעלמה של אח"י דקר.

שתי הצוללות לא השתתפו במלחמת יום הכיפורים, כיוון שהיו באותה עת בשיפוצים.

הצוללות מסדרת T סיימו את שירותן בשנת 1974, ורק כעבור כשנתיים חודשה פעילות הצוללות, עם כניסתן לשירות של הצוללות מסדרת גל. בתקופה זו עסקה שייטת הצוללות בקליטת ספינות הדבור הראשונות שהגיעו מארצות הברית, כתעסוקה מבצעית לצוותים, ואנשיה התאמנו בציים זרים, כגון הצי הדרום אפריקאי.

• 
  הצוללת אח"י לויתן (צ-75) על רקע החוף האנגלי, 1967.
• 
  שר הביטחון משה דיין מבקר על הצוללת אח"י לויתן (צ-75) 1967.
• 
  ראש הממשלה לוי אשכול והרמטכ"ל חיים בר-לב עם מפקד חיל הים שלמה אראל ומפקד שייטת הצוללות הדר קמחי ברציף הצוללות, 1968.^[א]
• 
  ביקור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בצוללת אח"י דולפין (צ-79). מארח ומסביר אברהם דרור מפקד הצוללת 1968.
• 
  מפקד שייטת הצוללות אברהם דרור, מארח את אלוף שמואל טנקוס, בצוללת אח"י לויתן (צ-75), 1968.^[ב]
• 
  מפגש מפקדי שייטת הצוללות, 1972.^[ג]

הצוללות מסדרת "גל"

ערך מורחב – הצוללות מסדרת גל

סדרת "גל" מבוססת על דגם הצוללת הגרמנית 206. קציני ומהנדסי החיל הוסיפו לתכנונים את הצרכים המיוחדים של הזירה הימית של ישראל, בהתבססם על הניסיון שנצבר בצוללות ה-S וה-T.

כבר עם רכישתן של צוללות ה-T היה ברור שמדובר בצוללות לתקופת ביניים, ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הוחל בתכנונן של צוללות חדשות. חיל הים נזקק לצוללות קטנות, זריזות ומודרניות. התשובה לצרכים אלה באה בדמות צוללות "גל". צוללות "גל" היו פרויקט משותף של גרמניה, בריטניה וישראל, ונבנו בהתאם לצרכים המיוחדים של הזירה הימית הישראלית. הפעיל אותן צוות מצומצם, שליש מגודלו של הצוות שהפעיל את צוללות ה-T. טווחי הסיור הוקטנו והותאמו למלחמה באויבים השוכנים בימים ובחופים קרובים. למרות גודלן הקטן צוידו צוללות "גל" במיטב כלי הנשק, התצפית, ההאזנה והאלקטרוניקה של אותה תקופה.

מסיבות פוליטיות נבחרה מספנה בריטית לבנות את הצוללות, ובתחילת שנות ה-70 הוחל בבנייתן של 3 צוללות חדשות, במספנות ויקרס אשר בבראו-סקוטלנד: אח"י גל, אח"י תנין ואח"י רהב. צוללות "גל" הגיעו לישראל בשנים 1976–1977 ומיד שולבו במלחמתה של ישראל נגד ארגוני המחבלים והטרור. עם הגעת צוללות הדולפין בסוף המאה ה-20 הוצאו צוללות הגל משירות פעיל.

• 
  הרמטכ"ל מרדכי גור עם מפקד חיל הים מיכאל ברקאי, מפקד בסיס חיפה אברהם דרור ומפקד אח"י גל דורון עמיר בטקס קבלת הצוללת אח"י רהב בפיקוד עמירם עינת, 21 בדצמבר 1976.
• 
  טקס העברת הפיקוד על שייטת הצוללות, אוקטובר 1977.
• 
  נשיא המדינה חיים הרצוג מבקר בשייטת הצוללות בליווי סא"ל מיכאל קיסרי, 1984.
• 
  אח"י גל מיד לאחר העברתה למוזיאון ההעפלה וחיל הים

הצוללות מסדרת דולפין

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין

בתחילת שנות ה-80 הוחל בתכנונו של דגם צוללות נוסף, "דולפין". לאחר סקר שוק ממושך נבחרה גרמניה כמדינה שתייצר עבור חיל הים את צוללות "דולפין". בשל קשיי תקציב הוחלט בשנת 1990 להפסיק את הפרויקט. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה (1991) החליטה ממשלת גרמניה לממן את בנייתן של שתי צוללות מדגם זה. בהמשך הוחלט כי תיבנה צוללת שלישית במימון משותף של גרמניה וישראל. הצוללת הראשונה, אח"י דולפין, הגיעה לישראל ב-27 ביולי 1999. הצוללת השנייה, אח"י לויתן, הגיעה לנמל חיפה באוקטובר אותה שנה והצוללת השלישית, אח"י תקומה, עגנה בנמל הבית כשנה לאחר מכן. בעשור השני של המאה ה-21 עברו שלוש הצוללות טיפולי תחזוקה ארוכים, המכונים "טיפולי חצי חיים". הן אמורות לשרת את חיל הים עד 2030 לערך ולסכם בכך כ–30 שנות שירות.

לפי תחקיר של השבועון הגרמני "דר שפיגל", צוללות "דולפין" נושאות טילי "פופאי" בעלי ראש נפץ גרעיני.^[5]

• 
  צוללת מדגם דולפין
• 
  אל"ם יובל צור מלווה את ביקור שר הביטחון בנימין בן אליעזר בשייטת הצוללות, 2001.
• 
  הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, משקיף דרך הפריסקופ של צוללת דולפין בעת סיור שערך בשייטת הצוללות ב-30 בנובמבר 2011.

הצוללות מסדרת דולפין AIP

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דולפין AIP

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, חיל הים הזמין שלוש צוללות המכונות "דולפין AIP", ארוכות יותר ובעלות הדחק גדול יותר, בהן יש מערכת המאריכה את זמן השהייה מתחת מים. צוללת ראשונה מדגם זה, "אח"י תנין", הגיעה לישראל ב-22 ספטמבר 2014. צוללת שנייה מדגם זה, אח"י רהב הגיעה לישראל ב-12 בינואר 2016, וצוללת שלישית, אח"י דרקון, הגיעה בנובמבר 2024.^[6] צוללות אלה משרתות במקביל לצוללות מסדרת דולפין. לקראת הגעתן הוחלט לייבש חלק מהים הסמוך לבסיס חיל הים בחיפה לצורך בניית רציפים חדשים, שטח תפעולי ושובר גלים חדש - מעגן דרור - מעגן הפולינום.

• 
  אח"י תנין, צוללת מדגם דולפין AIP, הדגם המתקדם ביותר שמפעילה שייטת הצוללות.
• 
  צוללת חיל הים אח"י תנין (צוללת מסדרת דולפין AIP)‏, 2015.
• 
  צוללת חיל הים אח"י רהב (צוללת מסדרת דולפין AIP)‏, 2016.

שייטת 7 של זרוע היום

הצוללות מסדרת "דקר"

ערך מורחב – הצוללות מסדרת דקר

ב-20 בינואר 2022 נחתם החוזה בין ישראל לגרמניה לרכישת שלוש הצוללות שיחליפו את שלוש הצוללות מסדרת דולפין. הצוללות יהיו מתקדמות יותר וגדולות יותר מאשר הצוללות מסדרת דולפין AIP שמשרתות כיום בחיל הים הישראלי.

פרסים והוקרה

בדצמבר 2016 זכתה שייטת הצוללות בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.^[7] ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "הצוללות מבטיחות את הקיום של מדינת ישראל, לא פחות מזה".^[8]

בדצמבר 2020 זכתה השייטת באות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "עשרות מבצעים מסווגים, במרחב מאוים ובחיכוך מעצמתי משתנה".^[9]

בשנת 2021 זכתה היחידה בצל"ש הרמטכ"ל.^[10]

• 
  ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בשייטת הצוללות 17 בנובמבר 2009.

לוחמי שייטת הצוללות

הכשרת צוותי הצוללות

תנאי סף - פרופיל 82 ומעלה, קב"א 53 ומעלה ודפ"ר 60 ומעלה.^[11]

קבלה לקורס - על מנת להגיע לגיבוש צוללות יש לעבור יום מיון לחובלים וצוללות בביתן חיל הים בחיפה דרך איתור מוקדם או להגיע ליום סיירות ולקבל שם חובלים. דרך נוספת להגעה ליחידה, היא סיום יום סיירות תוך הפגנת נתונים גבוהים וקבלת התרשמות טובה ממעבירי הגיבוש, כדי שעובר הגיבוש ישלח לראיון קבלה בשייטת הצוללות. הגיבוש כולל מבדקים מחשבתיים, תחנות רבות ומעברים מהירים מנושא לנושא. אלו שעוברים את הגיבוש בהצלחה יצטרכו לעבור תחקיר ביטחוני ובדיקות מקיפות במכון לרפואה ימית. רק לאחר שהמלש"ב נמצא כשיר, יוכל להתקבל רשמית לקורס צוללן.

קורס צוללן

ההכשרה בקורס צוללן נמשכת שנה וכחודשיים. בכל מהלך הקורס נמצאים המועמדים בבקורת קפדנית וסינון. הקורס מתבצע בשני שלבים:

שלב בסיסי - אורכו של השלב 26 שבועות (לכאורה), מתמקדים בעיצובו של הלוחם הצוללן על כל המשתמע מכך. שלב זה כולל מאמץ פיזי לכל אורכו, משמעת ברזל ולימודי צוללת בסיסיים. השלב כולל גם סדרת ים מפרכת. היציאות הביתה הן מהקשות בצה"ל, שעות השינה מדודות, וגורם ההפתעה בא לידי ביטוי באופן בולט; לא יודעים מה יקרה בדקה הבאה, בדיוק כמו בצוללת. בשלב זה ממיינים באופן קפדני את הלוחמים, לומדים להכיר אותם לעומק, והחניכים בקורס מתגבשים לצוות לוחמים מובחר.

שלב ייעודי - אורכו של השלב 26 שבועות, בתחילתו מתבצעת חלוקה למגמות על-פי המחלקות שבצוללת. לאורך השלב יש דגש רב על לימודים ייעודיים לכל מגמה, ועל תחילת הפלגות עם הצוותים השונים. בשלב זה חניכי קורס צוללן עוברים לאזרחי. במהלך השלב מצטרפים החניכים כמעט לכל הפלגה, על מנת שבסוף הקורס יהיו מוסמכים לאחת מעמדות המפתח בצוללת. הצוללן לומד להכיר את הצוות, את ההווי ואת החוקים הלא כתובים, ואילו הצוות לומד להכיר את הצוללן החדש, לסמוך עליו ולעזור לו להשתלב.

הכשרות מיוחדות

• הסמכה לתפקיד מפעיל סירות גומי מהירות.
• קורס צלילה מים רדודים.
• קורס חובשים השלמה לכ-6 לוחמים בהמשך לכל מחזור קורס צוללן.
• קורסי התקפה וטקטיקה לקציני צוללות באחד מהציים האירופיים.
• סדרת מילוט (קורס אשר מכשיר צוללנים להיחלץ ממקרי חירום) באחד מהציים האירופיים.

סמל השייטת

משמעות סמל שייטת הצוללות

הסמל של השייטת עד 2023

לאור התפתחויות של שינויים והתחדשות, ואימוץ התפיסה הרב-ממדית בזרוע הים, בשנת 2023 שונה סמלהּ של שייטת הצוללות. הסמל החדש עוצב על ידי אנשי השייטת ואושר על ידי ראש המטה הכללי הרצי הלוי. סביב שינוי סמל היחידה (שהתקבל בהפתעה על ידי ותיקי השייטת) ניטש ויכוח הן לגבי האם יש צורך לשנות סמל בכל התחדשות או שינוי תפיסה, הן לגבי העיצוב המכוון את צלב הפריסקופ לגוף הצוללת והן לגבי עניות העומק בעיצוב הפשטני (הסמל המקורי הוא סמל הרקום בדגל).

משמעויות העיטורים והצבעים בסמל:

• העוגן המוזהב - סמל מסורתי בזרוע הים המייצג עליונות ימית.
• הדולפין ודג-החרב - הדולפין הוא סמל בין לאומי מקובל לצוללות^[12][13][14], מסמל הגנה, אינטליגנציה ושליטה ימית, חולק כבוד לסמל אשר ליווה את השייטת עד עתה ולצוללות מדגם 'דולפין' הנמצאות כיום בשימוש בשייטת. דג החרב הוא סמלה של אח"י דקר, ובכך חולק הסמל החדש כבוד לזכר אח"י דקר ו-69 אנשי צוותה. וכן בראייה עתידית לדגם הדקר המיועד.
• הצבע הכחול - מסמל את מרחב הפעולה הימי.
• הצבע האדום - מסמל את יכולתה של השייטת לפעול בעומק קווי אויב בחשאיות.
• הפריסקופ - מייצג חדות ודיוק.

סיכות לוחמים

סיכת לוחם בצוללת (הרקע האדום ניתן למשתתפי פעולת אלכסנדריה במלחמת ששת הימים) סיכת לוחם בצוללת הגרסה הראשונה של שנות הששים. סיכת לוחם בצוללת עם ותק שירות של 10 שנים.

מפקדי שייטת הצוללות

מפקדי שייטת 7 במפגש יובל 60 לשייטת הצוללות מאי 2019

שם	תקופת כהונה	הערות	תמונה[15]
יוסף דרור	אפריל 1959 עד אפריל 1963	מקים השייטת ומפקדה הראשון
הדר קמחי	אפריל 1963 - מאי 1968	נושא אות צוללן מספר 003
אברהם דרור	1968 - אוגוסט 1972	בעל עיטור העוז על פעולת אלכסנדריה
גדעון רז	יוני 1972 - אוגוסט 1973	לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
ישראל לשם	1973 - 1976	לימים מנכ"ל מועצה מקומית קריית טבעון
גדעון רז	ינואר - אוקטובר 1977	תקופת כהונה שנייה
דורון עמיר	אוקטובר 1977 - אפריל 1980	לימים נספח צבאי בהולנד ובסקנדינביה
שאול חורב	מאי 1980 - יוני 1983	לימים ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה
מיכאל קיסרי	יוני 1983 - יולי 1987	ניהל את פרויקט בניית הצוללות מסדרת דולפין
חיים כפיר-קופרט	יולי 1987 - יולי 1990
ניר מאור	1990 - 1992	לימים מנהל מוזיאון ההעפלה וחיל הים
דוד לוריא	יולי 1992 - מרץ 1996	לימים ראש מספן הים במפקדת חיל הים
אורי דיסטניק	1996 - 1998	לימים מנכ"ל מדרשת שדה בוקר
יובל צור	1998 - 2001	לימים ראש מספן המטה במפקדת חיל הים
אייל בן-ציון	2001 - 2004
יהונתן ורט	2004 - 2006	לימים ראש מספן כוח האדם בחיל הים
עמית פרבר	2006 - 2008
עודד גור לביא	2008 - 2011	לימים ראש מספן הים
גיל אגינסקי-פרץ	2011 - 2015	בתקופת כהונתו הוכנסה לשירות הצוללת הראשונה מסדרת דולפין AIP
אל"ם דורון	2015 - 2016
אל"ם אסף	2016 - 2019
אל"ם גיא[16]	יולי 2019 - יולי 2021
אל"ם אורי	25 ביולי 2021 -31 באוקטובר 2024
אל"ם י'[17]	31 אוקטובר 2024

עמותת יוצאי שייטת הצוללות

ערך מורחב – עמותת דולפין

סמליל עמותת דולפין

יוצאי שייטת הצוללות מאוגדים בהתאם לרצונם בעמותת דולפין, העוסקת בעיקר בנושאי מורשת והנצחה.

לקריאה נוספת

• יוסף דרור, אימוני צוות תנין בבריטניה 'מערכות ים' 48, מרץ 1990, עמ' 8.
• רפיקי, חתונה בצוללת - יום שייטת הצוללות, בין גלים' ספטמבר 1974, עמ' 22.
• מייק אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר, 1997.
• משה אימבר ושמחה בינות, רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות, עיצוב והפקה אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.
• יוסף דרור, הקומנדו הימי, אליו וממנו, משרד הביטחון, ההוצאה לאור, מהדורה שנייה 1985.
• אבי אובל, יחידה במינה - שייטת הצוללות, "בין גלים", אוקטובר 2002, ע' 56.
• דייוויד. ד. ג'ורדן דממה במצולות, ייעוץ יורם בר-ים, הוצאת מטר, 2010.
• יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, עמותת דולפין.
• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שייטת הצוללות בוויקישיתוף

• שייטת הצוללות, באתר חיל הים הישראלי
• אתר שייטת הצוללות אתר לא רשמי של היסטוריית הצוללות בישראל.
• אגף שייטת הצוללות באתר יחידה - אתר יחידות צה"ל.
• שמואל טנקוס, עם רכישת הצוללות, 'מערכות ים' ל"ט-נ, מרץ 1959, עמ' 4–5.
• שמואל טנקוס, פקודת יום לבוא אחי תנין, תפילת הדרך לצוות הצוללת, מעמקי התנין, 'מערכות ים' מ"ד, דצמבר 1959 עמ' 3.
• זאב שיף, מדוע כדאי לשרת בצוללת, 'מערכות ים' נ"א, ינואר 1961, עמ' 10.
• יוסף דרור, דבר מפקד שייטת הצוללות, 'מערכות ים' נ"ד, יולי 1961, עמ' 3.
• אורי דן, עם תנין ורהב במצולות, 'מערכות ים' נ"ד, יולי 1961, עמ' 4.
• יוחאי בן נון, בהנפת נס שירות פעיל על אח"י תנין, 'מערכות ים' 61, ספטמבר 1962, עמ' 2.
• יוסף דרור, מפקד השייטת לאנשיו, 'מערכות ים' 61, ספטמבר 1962 עמ' 2.
• יוסף דרור, מפקד צוללת לאנשיו, 'מערכות ים' 63, מרץ 1963 עמ' 2.
• אלי שחף הצוללות שבדרך, 'מערכות ים' 76, פברואר 1966, עמ' 16.
• ש. יוסף, הצוללות - חלום שנתגשם. 'מערכות ים' 111 מרץ 1973, עמ' 12.
• שלמה מן, על ההרגשה האישית והחיים בצוללת המפליגה מתחת לפני המים, 'בין גלים' ינואר 1981 עמ' 31.
• רמי אנטיאן, בצוללת כאן הטבח הוא המפקד, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 10.
• שלמה מן, הדור אשר לא ידע את דקר, 'בין גלים' 159 מרץ 1983, עמ' 6.
• אריה קיזל, זה לא לאנשים נורמלים צוללת, 'בין גלים' 162 יולי 1984 עמ' 16.
• נעמה תורן, רק גמרו את הקורס נקלטים בשייטת הצוללות, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 12.
• שני פייס, מנהגים ומסורת בשייטת הצוללות, "בין גלים" 181 אוגוסט 1990, עמ' 51.
• דרור גת, שייטת 7 בעידן החדש, "בין גלים", מאי 2009, עמ' 4.
• רז שרגא, יובל להגעת אח"י תנין לישראל, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 13.
• מיכל דניאלי, ‏הצצה נדירה: כך נבחנים לוחמי שייטת הצוללות, באתר ‏מאקו‏, 22 במאי 2012.
• יואב זיתון, צפו באימון צוללת: שיגרה טורפדו, הטביעה ספינה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2012
• אמיר בוחבוט‏, כך הפכה ישראל הקטנה למעצמת צוללות עולמית, באתר וואלה, 30 באפריל 2013.
• אמיר בוחבוט‏, המפקד הבכיר עזב את הכל וחזר לצוללת: "זו אהבה", באתר וואלה, 1 ביוני 2013.
• יואב זיתון, טורפדו ולוחמים בכפכפים: צפו בתרגיל צוללות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2013
• אמיר בוחבוט‏, החבר'ה הטובים עם הטורפדו: הכירו את מפקדי הצוללות, באתר וואלה, 27 בפברואר 2014.
• ירדן גור, שייטת הצוללות חוגגת 55 שנה ומתכוננת לאח"י תנין, 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 28.
• שחר רופין, ממעמקים: אח"י תנין משנה את כללי המשחק הימי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 בספטמבר 2014
• יואב לימור, 200 מטר מתחת למים, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2015
• ברית אלמוג, החלפת פיקוד בשייטת הצוללות - מדורון לאסף באוגוסט 2016 וגם נס שירות פעיל לאח"י רהב, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 14.
• גדי ימפל ואביטל רחייב, חשיפה תת-מימית - צוללות בחופי לבנון, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 43.
• אמיר בוחבוט‏, "אסור להיראות בפאניקה": הלוחם הכי בודד וחשאי בצוללת, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2016
• אוראל אלחדד וברית אלמוג טקס פרס הרמטכ"ל לשנת 2016 וגם סונאר חדש בצוללות חיל הים, "בין גלים", מאי 2017, עמ' 9–10.
• ה.י. סאטון, היסטוריה של הצוללות הישראליות באתר ההיסטוריון 20 במאי 2017.
• ישראל לשם, שייטת הצוללות הרצאה בפורום אלפרדו ספטמבר 2018.
• אדיר יזירף, טקס החלפת פיקוד שייטת הצוללות, אתר 'חי פה' 19 ביולי 2019.
• ניר דבורי, ‏המשימה: סיכולים ומודיעין מעומק המצולות, באתר ‏מאקו‏, 14 בדצמבר 2019
• יצחק נוי, על שייטת הצוללת בתוכנית שבת עולמית, תשדיר ראיונות עם הדר קמחי, שאול חורב ודוד רוטנברג, 17 באפריל 2021.
• ניר דבורי, ‏"פועלים מתחת לרגליים של היריב": אל תוך הצוללות הפועלות במעמקי הים, באתר ‏מאקו‏, 19 באוגוסט 2021
• אמנון גונן ונוספים, הדבורים של שייטת הצוללות, אוקטובר 2021.
• יגאל מוסקו, ‏צפופה, סודית וקטלנית: הצצה נדירה למכונת המלחמה היקרה ביותר של ישראל, באתר ‏מאקו‏, 22 באוקטובר 2021
• דנה ספקטור, "לפעמים אתה שומע כלי של מדינה זרה. זה הרעש הכי מפחיד בעולם": איך 40 לוחמים מצליחים לחיות בתוך צוללת, באתר ynet, 1 באפריל 2022
• שייטת 7 - סיפורו של צי הצוללות בחיל הים, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 17 באפריל 2021
• דן ארקין, הצוללת אח"י דרקון צולמה במספנה בקיל שבגרמניה, אמורה להגיע לחיל הים עוד השנה, ישראל דיפנס, 6 באוגוסט 2023.
• רונית זילברשטיין, מים שקטים חודרים עמוק: הצטרפנו למסע המסכם של חניכי שייטת 7, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2023
• תיעוד בלעדי: לוחמי הצוללות בפעילות מבצעית במרחב הצפון, עכשיו 14, אוקטובר 2023.

ביאורים

1. הקצין המצדיע הוא סרן יורם בר-ים, קצין המכונה הראשי של אח"י לויתן (צ-75).
2. מימין לשמאל: אברהם בן שושן, מיכאל ברקאי, שמואל טנקוס, אברהם דרור, גדעון רז וישראל לשם.
3. מימין לשמאל: גדעון רז, זאב אלמוג (אברוצקי), אברהם דרור, ויוסף דרור.