אח"י געש (סער 3)

אח"י געש (סער 3) הייתה ספינת סער שנבנתה במספנות CMN בשרבור. כספינה תשיעית לספינות סער ושלישית מדגם סער 3. הייתה הספינה הראשונה בחיל הים שנקראה בשם זה. הושקה במאי 1969 יצאה לדרכה לארץ במבצע ספינות שרבורג בדצמבר 1969. וסיימה את השירות בשנת 1985. במסגרת חידוש סדר הכוחות הוחלפה בספינה מדגם סער 4.5 הנושאת אותו שם.

אח"י געש

ספינת הטילים אח"י געש
ספינת הטילים אח"י געש
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 3
סדרה קודמת	סער 2
סדרה עוקבת	סער 4
אוניות בסדרה	אח"י סער, אח"י סופה, אח"י געש, אח"י חרב, אח"י חנית, אח"י חץ
ציוני דרך עיקריים
מספנה	CMN, שרבור צרפת
הוזמנה	אפריל 1966
הושקה	2 באפריל 1969[1]
תקופת הפעילות	1970–1985 (כ־15 שנים)
אחריתה	הוטבעה על ידי חיל הים במטווח טילים
מלחמות וקרבות	מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה
מידות
הֶדְחֶק	250 טון
אורך	45 מטר
רוחב	7 מטר
שוקע	2 מטר
נתונים טכניים
מהירות	42 קשר
גודל הצוות	40 איש
טווח שיוט	1000 מיל ימי ב-30 קשר
הנעה	4 מנועי דיזל MTU 538 16v סה"כ 12800 כוח סוס. שלושה גנרטורים מרצדס 110 כ"ס כל אחד.
צורת הנעה	4 מדחפים
כמות הדלק	54,000 ליטר
מתקני התפלה	50 ליטר מי שתייה ביממה
אמצעי לחימה
חימוש	תותח אוטו מלרה 76 מ"מ טילי הרפון טילי גבריאל מקלעי M2 בראונינג
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם חיפוש "נפטון" תוצרת צרפת, מכ"ם בקרת אש "אוריון" תוצרת איטליה.

מילוט ספינות שרבורג

ערך מורחב – ספינות שרבורג

משימה ראשונה לספינה הייתה במילוט משרבור במסגרת מבצע נועה.
אח"י געש שימשה כספינת פיקוד משנית לכח ועליה הפליג סא"ל עזרא קדם (כריש). מפקד הספינה היה סרן גיל קרן וקציני המשמרת היו ליאור מרגולין ודוד הרפזי. קצין המכונה היה .
לאחר התדלוק השני שנעשה מדרום למלטה הובילה אח"י געש את אח"י חץ ושתיהן נעו בנפרד משאר הכוח.

• 
  אח"י געש גולשת בים הסוער באוקינוס האטלנטי ביום הראשון להפלגה.
• 
  צילום מאח"י געש- תדלוק בקרבת החוף הספרדי מא.מ. לאה לשתי ספינות שרבורג.
• 
  סא"ל עזרא קדם (כריש) מפקד פלגה וסגן מפקד מבצע נועה.
• 
  מפקד הספינה סרן גיל קרן בגשר הסגור
• 
  סגן ליאור מרגולין קצין משמרת בגשר הפתוח.
• 
  צוות אח"י געש בהגעתם לרציף מספנות ישראל

משימות ראשונות

בשנת 1970 הורכבה בספינה מערכת הנשק טילי ים-ים גבריאל ותותח אוטו מלרה 76 מ"מ. במסגרת שייטת ספינות הטילים הוגדרה הספינה בפלגה 33.

משימה חשובה ראשונה לספינה הייתה חיפוש מסוק שהתרסק בים. בחודש יולי 1971 התרחש אסון מסוק העשרה, שבו התרסק מסוק יסעור של חיל האוויר מעל הים בקרבת חוף סיני. אח"י געש יצאה לחיפושים שנערכו בשיתוף מטוסי חיל האוויר. המקום אותר והגופות שנמצאו נאספו לספינה והובאו לנמל.

ב-4 באפריל 1973 נטלה הספינה חלק במבצע אביב נעורים. השתתפה בפיצוץ מתקנים של מחבלים בעיר צידון שבדרום לבנון.

במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה הספינה בכשירות מלאה והשתתפה בלילה הראשון בקרב לטקיה. הספינה בפיקוד רס"ן אריה שפר הצטיינה בקרב. הכח הישראלי שהיה ערוך כלפי נמל לטקיה הופתע משלוש ספינות טילים סוריות שירו את הטילים מכיוון דרום מזרח. פעולות ההתגוננות מטילים הצליחו. הספינות הישראליות לא נפגעו וסגרו במלוא המהירות לעבר הספינות הסוריות.

במהלך התרחשות הקרב, זיהתה אח"י געש ספינת טילים אוסה במצב היערכות לירי טילים על הכח הישראלי. אחי געש הסתערה על אוסה תוך התגוננות והתחמקות מהטילים המאיימים נגדה. הסורים שאפו לנצל את יתרון הטווח של טילי הסטיקס על ידי ירי מוקדם ככל האפשר. מכך נוצר מצב דו-קרב שבו טילים משני הצדדים נמצאים בו זמנית באוויר האחד כנגד השני. תוך כך הצליחה אח"י געש לירות שני טילי גבריאל ברצף, הטיל הראשון של אח"י געש פגע במטרה שהתפוצצה. הטיל השני נשאר ללא מטרה ונפל לים. המפקדים הסורים ומרבית אנשי הצוות נהרגו בקרב.^[2] המצב שבו טילים משני הצדדים נמצאים בו זמנית באוויר לא חזר על עצמו במלחמה.

בהמשך מלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב לטקיה השני הפגיזה בנמל הצי הסורי "מינת אל-ביידה".
בליל 19/20 אוקטובר השתתפה אח"י געש יחד עם אח"י חנית (סער 3), בהפגזת החוף הסורי.

לחימה במחבלים

אח"י געש השתתפה בפעולות אבטחה על חופי ישראל, ב-7 במרץ 1975 לכדה מול חופי חיפה ספינה שהובילה את המחבלים שהשתלטו על מלון סבוי.

אח"י געש השתתפה במבצע ליטני בחודש מרץ 1978 בפיקוד אלכס אייל. פעילויות עיקריות במבצע כללו הפגזת חוף ומבצעים עם ש/13 והשתתפות במצור הימי. כן השתתפה במבצעים יזומים רבים.

לאחר הסכם השלום עם מצרים אורגנה שייטת ספינות הטילים מחדש בים התיכון ואח"י געש מצאה את מקומה במסגרת פלגה 45 בבסיס חיפה.

החפה במפרץ אילת וחילוץ

ערך מורחב – מבצע הולנדי מעופף

אח"י געש בחוף בהכנות לגרירה, 26 ספט 1981.

טרקטור קטרפילר די-9 שהובא בנחתת מתחבר לחרטום אח"י געש לצורך דחיפה למים, 27 ספטמבר 1981.

אח"י געש שירתה בבסיס חיפה ובספטמבר 1981 נשלחה לאילת דרך תעלת סואץ לטיפול תחזוקה. הפלגה מבצעית לפי פקודת "דרך צלחה 7" מפקד המבצע היה מפל"ג 45. איוש הספינה לקה בחוסר אנשי צוות אחראיים וקציני מחלקות מוסמכים. מפקד הספינה דרש השלמות קבועות אך אנשי הצוות החסרים הושלמו מספינות אחרות. נוספו גם אורחים ומפקחים. הספינה יצאה לים עם מספר תקלות שהוגדרו כי יתוקנו במהלך השיפוץ. בהיותה בדרכה בלילה במרכז מפרץ אילת ארעה תקלה באספקת המתח החשמלי. טיפול ראשוני שגוי הביא לכיבוי מכ"ם החיפוש ותקיעת עוקבי המצפן החשמלי. אנשי המשמרת בגשר לא הבחינו שהעוקבים תפוסים ולא קיימו תצפית יעילה. המפקד לא הוזעק. הספינה עלתה במהירות 27 קשר על ריף אלמוגים בחוף הסעודי, באתר: 28°39′45″N 34°46′18″E. לגוף הספינה נגרם נזק משמעותי אך לא היו נפגעים.

אח"י חנית (סער 3), שנמצאה באילת, הוזנקה למקום ומנעה מסירות משמר סעודיות להתקרב. שני דבורים אבטחו ובודדו את האזור.

הספינה חולצה מהחוף במבצע ימאות מורכב, שארך שלוש יממות. מבצע הולנדי מעופף נעשה בפיקוד ישיר של ראש מספן ציוד תא"ל חנוך בן אליהו והשתתפו בו שתי גוררות מנמל אילת ונחתת פ-55 שהנחיתה צמ"ה.

החזרה לכשירות

אח"י געש בסינקרוליפט יורדת למים לאחר סיום התיקונים במספנת אילת, מרץ 1983.

מספנת חיל הים באילת ביצעה את התיקונים והשיפוץ באח"י געש. מספנות ישראל בנו מחדש את התחתית חלקים מהגוף התחתון. החלקים הועברו לאילת והורכבו לספינה. התיקונים ארכו שנה וחצי ולאחריהם חזרה הספינה לבסיסה בחיפה.^[3] הספינה חזרה לתפקוד מלא. אף כי הייתה מתאמצת ולוקח לה יותר זמן לעבור את שלב הגלישה. לא היו בעיות הפלגה בכח משולב בכל המהירויות.

אירועים

המועד	מקום	אירוע	תוצאות
1969	מספנות שרבור	השקת הספינה
25-31 דצמבר 1969	האוקיינוס האטלנטי והים התיכון	מילוט ספינות שרבורג
יולי 1971	גזרת חוף סיני	חיפוש מסוק חיל האוויר שנפל לים איתור ואיסוף גופות	לזכרם היישוב נתיב העשרה.
11 ינואר 1973	בסיס חיפה	חתונת סגן המפקד רון גינזבורג עם בח"ל עתליה על הספינה	מפקד הפלגה שבתאי לוי הצוות מוזמן
8/10 אפריל 1973	חוף לבנון מול צידון	ספינת הפיקוד של כח שייטת 3	הנחתה ואיסוף כח יהודית
6 אוקטובר 1973	מול החוף הסורי	קרב לטקיה	הטבעת ספינת טילים סורית דגם אוסה (ספינה).
19 אוקטובר 1973	מול החוף הסורי	הפגזה להטרדת מערך האויב בחוף	מספר 2 של אח"י חנית (סער 3)
ליל 7 מרץ 1975	לב ים מול תל אביב	תפיסת אניה שהורידה מחבלים שביצעו את הפיגוע במלון סבוי
15-21 מרץ 1978	חוף לבנון	מבצע ליטני	הפגזות מחבלים בחוף ושת"פ עם שייטת 13.
ליל 4 במרץ 1979	החוף הלבנוני 35 מייל מערבית לדאמור	תפיסת אנית המחבלים ג'ינאן	נמנע פיגוע המוני
ליל 4 יוני 1979	חוף לבנון מול רס ביאדה	תפישת מחבל	המתקדם בשחיה לכיוון ישראל[4]
22 ספטמבר 1981	נמל חיפה	יציאה להפלגה "דרך צלחה 7"	במטרה להגיע לאילת
24 ספטמבר 3 בבוקר	החוף הסעודי ראס-סוואיל-אל-כביר במפרץ אילת	החפה בעקבות הפסקת חשמל
26 ספטמבר 1720	חוף הסעודי	חילוץ מהחוף ותחילת גרירה לאילת	לאחר 62 שעות
אוקטובר 1981 -פברואר 1983	מספנת אילת	שיפוץ תיקוני גוף והחזרה לכשירות
7-9 מרץ 1983	מאילת לחיפה דרך תעלת סואץ	גמר תיקונים והפלגה	כניסה לכשירות מלאה 28 מרץ 1983
ליל 23 אוגוסט 19 1983	בין קפריסין ללבנון	יחד עם שלוש ספינות	תפיסת אנית המחבלים חנאן עם נשק ותחמושת

מפקדי הספינה

סרן\רב-סרן	תקופת כהונה כמפקד הספינה	הערות	תמונה
קרן גיל	1969 – מרץ 1971	ספינות שרבורג	[5]
גדעון ינאי	אפריל 1971
יעקב אפיק	מאי 1971 – מאי 1972
דוד הרפזי	1971 - 1972
אריה שפר	1972 - 1973	מלחמת יום הכיפורים
אבנר קורא	פברואר – מאי 1974
בני אריאלי	מאי 1974 – יולי 1975
איתן לביא	ספטמבר 1975 עד דצמבר 1976	נכנסה לטיפול ארוך במספנה מעבר עם הצוות לאח"י חץ (סער 3)
אלכס אייל	יוני 1977 – אפריל 1978	מבצע ליטני
ידידיה יערי	אפריל –דצמבר 1978		[א]
רוני פלג	פברואר - 10 ביולי 1979	תפיסת ספינת המחבלים "ג'ינאן"
ניר מאור	דצמבר 1979 – מרץ 1981		[ב]
רון גינזבורג	מרץ 1981 - יולי 1981
גבי חי שילה	יולי –ספטמבר 1981	החפה וחילוץ מהחוף הסעודי
	ספטמבר 1981 מרץ 1983	בשיפוץ כללי ותיקונים באילת
חיים היימן[ג]	ינואר –אפריל 1983	העברה לחיפה
רפי בנימין	מאי 1983 – מאי 1984
נועם פייג	יולי 1984 – יולי 1985
רני בן יהודה	יולי 1985	עדיין כמתמחה לפיקוד - פירוק הספינה	[ד]

לקריאה נוספת

• אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001
• משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), "שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005
• מייק אלדר, "שייטת 11", הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב, 1996, ע' 185–197
• מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, על מבצע אביב נעורים, ע' 469
• פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה, "צבא סוריה עלילותיו ומלחמותיו – מבט מדמשק", המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, פרק כ"ב – המערכה בים, ע' 465–473
• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 1221-1213^[ה]
• ליאת לרר, חילוץ אח"י געש מהחוף בראס-סוואיל-אל-כביר, מבצע הולנדי מעופף, מפקדת חיל הים, מבצעים, מדור היסטוריה, פברואר 1983. בספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י געש בוויקישיתוף

• סגן ליאור מרגולין, אח"י געש עם ספינות שרבורג, מהלך ההפלגה, הגלים הגבוהים באוקיינוס, מפגש ותדלוק "מ״א/מ לאה", המסוק הספרדי עוקב אחרי התדלוק, התדלוק בים התיכון, "מ״א/מ דן", ההתרגשות מקבלת הפנים של מטוסי פנטום של חיל האוויר. סרט שצולם על ידיו בהיותו קצין משמרת באח"י געש (סער 3).
• אל"ם שמואל נואה סיוע אחי חנית לאח"י געש בעת ההחפה בחוף הסעודי, באתר משמר המורשת הימית.
• אל"ם יגאל שפיר, החזרת אח"י געש לפעילות, באתר משמר המורשת הימית.
• שלמה כרמי, מכה גלים, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 10, גיליון ספטמבר 2010.
• מסוקי חיל-האוויר מסייעים בחילוץ אנשי צוות וציוד מסטי"ל שעלה על שרטון בערב הסעודית, באתר חיל האוויר הישראלי^[ו]
• אוריה כנף, איך נתקע סטי"ל ישראלי על חוף סעודיה, והמבצע המורכב לחילוצו, באתר הארץ, 14 באפריל 2016
• עליית אח"י געש על החוף הסעודי באתר עמותת חיל הים.

ביאורים

1. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
2. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
3. חיים היימן התחיל באח"י געש כמנוען בשנת 1971. יצא לקורס חובלים מכונה התמנה לקצין מכונה ולאחר מספר שנים חזר לספינה כמפקדה.
4. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
5. בהסתייגות לגבי הסיבות להחפה והערות פוגעניות במפקדים קודמים.
6. בהסתייגות - נושאים שאינם פעילות אווירית אינם מדויקים.

הערות שוליים

1. משה לוי ספינות בערפל 1982, עמ 114
2. פסח מלובני, "מצפון תפתח הרעה", פרק כ"ב – המערכה בים, ע' 467
3. אל"ם יגאל שפיר, "החזרת אח״י געש לכשירות", באתר משמר המורשת הימית.
4. מייק אלדר ע' 570
5. תמונה מתקופה מוקדמת יותר