Loading AI tools
רקטת קרקע-קרקע פלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קסאם היא רקטת קרקע-קרקע פשוטה העשויה צינור מתכת ומלאה חומר נפץ. הדלק של המנוע הרקטי שלה (מנוע דלק מוצק) מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה.
 | |
| משגרי קסאם ועל אחד מהם רקטת קסאם מוכנה לשיגור | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טרור |
| שימוש ראשון | 30 בינואר 2001 |
| מלחמות ומבצעים |
לחימה ברצועת עזה  |
| משתמשים | ארגוני טרור ברצועת עזה (חדר המבצעים המשותף) |
  | |
הרקטה פותחה על ידי ארגון הטרור חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם בשל היותו סמל במלחמה נגד עלייתם של היהודים בארץ ישראל בשנים שקדמו לקום המדינה היהודית. המפתח של היחידות הראשונות היה נידאל פרחאת.
הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים בעיקר לירי על יישובים ישראליים, בעוטף עזה ומעבר לו. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות שימשה לירי על יישובי גוש קטיף. רקטות הקסאם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים.
אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך מאוד, המספר הרב של הפעמים שבהם שוגרו רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל הביא לקורבנות בנפש. ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס יכול לגרום לבהלה ובמקרי קיצון אף להלם קרב וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה, ויישובי גוש קטיף עד לפינויו. רוב הקורבנות בנפש ורוב הנזקים לרכוש הם בשדרות.
העלות הנמוכה ($1,000 בשנת 2021) מהווה אתגר כלכלי מול ירוט של כיפת ברזל העולה כ-$70,000.[דרוש מקור]
לרקטת הקסאם המקורית היו שלושה דגמים. בנוסף אליהם ייצרו וייבאו ארגוני הטרור הפלסטינים השונים רקטות אחרות. להלן טבלה המרכזת את דגמי הרקטות העיקריים הנורים אל עבר ישראל.
בנוסף ל"קסאם" המקורי, פיתחו ארגוני הטרור רקטות שונות:
באמצעי תקשורת בישראל אין מבחינים בדרך כלל בין סוגי הרקטות, אלא מכנים את כל הרקטות הפלסטיניות תלולות-המסלול "קסאם", המשמש את כל סוגי הרקטות הבינוניות התקניות הנורות על ישראל.
בתחילת שנות האלפיים מומחה להכנת מטעני נפץ של החמאס עדנאן אל-ע'ול, פעל לפיתוח הרקטות הראשונות. ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה החלו להשתמש בירי תלול מסלול כנגד מטרות ישראליות ב-30 בינואר 2001, בחודשים הראשונים נעשה שימוש בפצצות מרגמה, בעיקר לעברם של נצרים ושל יישובי גוש קטיף. ירי קסאם מרצועת עזה החל מאוחר יותר באותה שנה, הירי המתועד הראשון של רקטת קסאם לעבר מטרות בישראל התרחש ב-16 באפריל 2001, לעבר שדרות, במקרים רבים סווג הירי בתחילה כירי של פצצות מרגמה ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מתי הוחל בשיגור רקטות קסאם.
לאחר חיסולו של אל-ע'ול ב-2004 המשיך מהנדס החשמל דיראר אבו סיסי לסייע לראא'ד סעד בפיתוח רקטות קסאם והגדלת הטווח שלהן.[2]
לאחר נסיגת צה"ל מרצועת עזה ומציר פילדלפי בפרט, החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס להבריח רקטות גראד ורקטות גראד משופרות תקניות, היכולות להגיע לטווחים של כ-40 ק"מ.[דרוש מקור] בעקבות ההצטיידות המסיבית ברקטות התקניות, שהתגלו כעדיפות עשרות מונים על פני רקטות הקסאם המאולתרות, קטן באופן ניכר ייצור וירי רקטות הקסאם, אך גדל באופן ניכר ירי רקטות הגראד, שהתרחב גם אל עבר אשקלון, באר שבע ואשדוד. בעשור השני של המאה ה-21 הצטיידו ארגוני הטרור ברקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח, המסוגלות להגיע גם לתל אביב וירושלים. חלק מן הרקטות הן מייצור עצמי וחלק הוברחו לרצועה על ידי איראן (כגון רקטות הפג'ר וה-M-302). בשל ההצטיידות ברקטות עדיפות אלו, פחת השימוש ברקטות הקסאם המקוריות. עם זאת, עדיין נהוג לכנות רקטות קצרות-טווח המשוגרות מעזה בשם "קסאמים".
אחת מסיסמאות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הייתה: "היכונו לביאת הקסאם".
ערך מורחב – שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראלבשנים 2001–2014 נורו לעבר ישראל אלפי רקטות, חלק ניכר מדגמי הקסאם. מהירי נהרגו 44 בני אדם, מתוכם 30 ישראלים, 4 עובדים זרים ו-10 פלסטינים שנפגעו בשוגג, ונפצעו מאות.[3]
בשנת 2008 אירע מקרה חריג, שבו חברי חוליה יהודים מיצהר שיגרו רקטה מאולתרת לעבר כפר ערבי. איש לא נפגע.[13]
ב-26 ביוני 2023 ארגון טרור בשם גדודי אל-עיאש ניסה לשגר רקטת "קסאם 1" מג'נין לעבר מושב רם און במועצה אזורית גלבוע.[14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
