Loading AI tools
קורס להכשרת קציני ים בחיל הים הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורס חובלים של חיל הים הישראלי הוא קורס קצינים התנדבותי, ייעודי לקציני ים, המתקיים בבית הספר לקצינים, בבה"ד חיל הים. כל קצין ספינה מכל סוג שהוא, חייב להיות בוגר הקורס.
סיכת הקצונה בתום השלב המתקדם בקורס. | |
סיכת החובל מוענקת בתום קורס החובלים | |
הכשרה צבאית | |
---|---|
השתייכות | חיל הים הישראלי |
התמחות | קורס קצינים התנדבותי |
מגמות |
|
בעלי תפקידים | |
באחריות | בה"ד חיל הים |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
הקורס מכשיר את בוגריו לתפקיד קציני נשק, גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר), מכונה ואלקטרוניקה בספינות הטילים ובצוללות של חיל הים הישראלי ולפיקוד על כלי הבט"ש של החיל.
אורכו של הקורס שנתיים וארבעה חודשים, ובסיומו מקבל הבוגר דרגות קצונה (סגן) ותואר אקדמי במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. בוגרי הקורס מתחייבים לחתום על חמש שנות שירות קבע.[1]
הקורס נחשב לאחד הקורסים היוקרתיים ביותר בצה"ל, לצד קורס הטיס של חיל האוויר הישראלי. שני קורסים אלו ייחודיים בכך שהם מכשירים קצינים לוחמים הישר משלב הגיוס, בלא שהצוערים שרתו כחוגרים קודם לכן. לאחר קבלת נתוני האיכות (דפ"ר ופרופיל רפואי) בצו הראשון, מוזמנים בעלי נתוני האיכות הרלוונטיים לבחינות מיון, הכוללות שאלוני אישיות ומבחנים נוספים. לאחר ניפוי נוסף ניגשים המועמדים המעוניינים בכך לסדרת מיון המכונה "גיבוש חובלים", במסגרתה הם נדרשים לעבור מבחן כושר גופני, לעמוד במבחני דינמיקה קבוצתית, מבחן הדרכתי הכולל מבחן באוריינות קריאה ועוד. במסגרת הגיבוש, נדרשים המועמדים אף להתמודד עם תנאים תובעניים וקשים באופן יחסי.
מבין אלפי מועמדים בשנה הניגשים למיונים הראשוניים, מתקבלים כ-100 צוערים לתחילת הקורס. רק כ-30% מהם מסיימים את ההכשרה ומשתלבים בתפקידים כקצינים בחיל הים הישראלי.
השם "קורס חובלים" נטבע על ידי הפלי"ם כאשר קיימו בשנת 1945 קורס חובלים ראשון בבית הספר הימי בחיפה. בקורס שארך שישה חודשים הוקנה ידע תאורטי ומעשי בהשטת אוניות ברמה של חובל שני בצי הסוחר, וכן הוחדרו נושאי ההעפלה והיחס למעפילים. המדריך הראשי בקורס היה שמואל טנקוס. אחד החניכים בו היה אברהם זכאי שהיה למפקד הראשון של הפלי"ם. בחמישה קורסים שנערכו ברצף הוכשרו כ-80 חניכים. בוגרי קורס חובלים של הפלי"ם היו נכונים ליציאה מחוץ לישראל, למפגש עם העולים פליטי השואה, להכנת אוניות לקליטתם, להפלגה ים והורדת העולים בחוף.[2]
הקורס הראשון של חיל הים להכשרת קצינים להשטת כלי שיט, קורס חובלים א', נפתח בשנת 1948 בנמל יפו. מפקד הקורס היה רב חובל שמואל טנקוס. את המחזור הראשון סיימו בפברואר 1949 חמישים קצינים. הבוגרים שובצו בתפקידי פיקוד בכלי השיט שפעלו עד אז בפיקוד מפקדים ממונים ובעלי ניסיון ימי; ממתנדבי חוץ לארץ, רבי חובלים אזרחיים, מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס, מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי וחברי פל"ים.
קורס קציני מכונה הראשון נערך במקביל למחזור ד' של קורס החובלים. הקורס נערך בבה"ד חיל הים תחת בית הספר להנדסה. בקורס למדו 14 צוערים שהגיעו מיחידות החיל. בקורס חובלים ה' הייתה מגמת המכונה בבית הספר לחובלים כהמשך לבוגרי המגמה בבית הספר לקציני ים עכו.
גברים ונשים המיועדים לשירות ביטחון, בעלי נתונים אישיים מתאימים, מזומנים למיוני צוות ים בשלוש דרכים. האחת היא זימון ישיר למיון, השנייה היא איתור דרך יום סיירות (בתנאי שהמועמד עומד בתנאים הבסיסיים) והשלישית היא דרך גדנ"ע חובלים המתקיימת אחת או פעמיים בשנה, בהתאם לביקוש. לאחר מכן מוזמנים המועמדים ליום מיון בביתן חיל הים בבסיס חיל הים בחיפה. יום מיון זה כולל מבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים אשר מטרתם לנבא את יכולות המועמד בטרם הגיבוש. מועמדים שנמצאו מתאימים מוזמנים לגיבוש בן ארבעה ימים הנערך בבה"ד חיל הים בחיפה טרם הגיוס, וכולל מאמץ גופני ונפשי, מבחני ידע בנושאים שונים, מבחני דינמיקה קבוצתית ומשימות פיקודיות רבות. אחוז העוברים את הגיבוש נחשב נמוך יחסית.
גדנ"ע חובלים הוא שבוע הכנה לקורס חובלים המיועד לבוגרי ובוגרות כיתה י"א. ההרשמה לשבוע הגדנ"ע נפתחת כל שנה בסביבות חודש ינואר, ושבוע הגדנ"ע עצמו נערך במהלך החופש הגדול. המעוניינים להגיע לגדנ"ע עוברים יום מיון בביתן חיל הים בבסיס תל-השומר, בנוסף למבחנים בצו הראשון. מי שנמצא מתאים על פי שני אלה מקבל זימון לגדנ"ע. הנתונים הדרושים תואמים לתנאי הקבלה לקורס החובלים (פרופיל 82 ללא סעיפים פוסלים וקב"א 52 ומעלה).
שבוע הגדנ"ע נערך במשך 5 ימים בתנאי שדה בבה"ד חיל הים בחיפה. המשתתפים בגדנ"ע מתגוררים בבסיס ולובשים מדים לאורך כל הפעילות. הם מחולקים לצוותים של 8–10 גדנ"עים, ולכל צוות מוצמד צוער בקורס החובלים בשלב הייעודי. המשתתפים לומדים על הקורס, על חיל הים ומפליגים על סירות גומי אותן הם לומדים להרכיב ולהפעיל בעצמם. במהלך ההפלגות מצטרף לכל צוות קצין ים במילואים. שבוע הגדנ"ע כולל גם סיור בבסיס חיפה ובעכו העתיקה, שיעורי מורשת קרב והכנה לגיבוש. בבוקר היום האחרון מתקיים טקס ברחבת המסדרים של הבה"ד, שאליו מוזמנות משפחות המשתתפים.
לאחר סדרת הגדנ"ע מקבלים משתתפיו זימון לגיבוש חובלים בן 4 ימים בבה"ד חיל הים. למי שעובר את הגיבוש בהצלחה מובטח מקום בקורס החובלים (יש לעבור גם בדיקות רפואיות וסיווג ביטחוני אשר להם יזומן המלש"ב לאחר הגיבוש).
בשנת 1978 נפתח בבית הספר לחובלים קורס נפרד לחובלות, ביוזמת מפקד חיל הים, מיכאל ברקאי ובתמיכת קצינת ח"ן ראשית דליה רז. בקורס השתתפו 8 חוגרות, והמסיימות המשיכו לתפקידי קצונה בחיל. מסיבות שונות, שלא היו קשורות לבית הספר לחובלים ולנשים בחיל הים לא הייתה לכך המשכיות.[3]
חידוש הנושא היה בעקבות תהליך הרחבת שירות הנשים בצה"ל החל למעשה עם פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר (1995), שלפיה נשים זכאיות לשוויון הזדמנויות פורמלי ומהותי בשירותן הצבאי, ולפיכך מדיניות הצבא המונעת מהן לשרת בתפקידי טיס פסולה. בעקבות פסיקה היסטורית זו תוקן חוק שירות ביטחון ועודכן בו סעיף 16א, הקובע כי ”לכל יוצא צבא אישה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי.” מאז התיקון נפתחו בהדרגה יחידות שונות לשירות נשים, ובכללן גם יחידות לוחמות או כאלה שנתפסו באופן מסורתי כיחידות "גבריות".[4]
כשנתיים לאחר מכן, התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בראשות ח"כ יעל דיין. על סדר היום עמד נושא: אי-שילוב חיילות בקורס חובלים. הדיון התקיים כשברקע כוונה של האגודה לזכויות האזרח, לעתור לבג"ץ בעניין אי-שילוב חיילות בקורס חובלים. ח"כ נעמי חזן, חברת הוועדה, ציטטה ממכתב שהגיע בעניין הזה מלשכת שר הביטחון ב-27 באוקטובר 1997 ממנו עולה "סירוב מוחלט" כדבריה. ראש מספן כוח אדם בחיל הים, הביע את עמדת החיל באומרו: " השאלה העקרונית והחשובה היא האם אנחנו מתכוונים שבנות תשרתנה מעבר לקווים או תשרתנה בתפקידי לחימה. כל כלי השיט בחיל הים הם כלי לחימה מקו ראשון".[5]
בשנת 1998 נפתח הקורס בפני נשים. בחודש אוגוסט 2000, סיימה את קורס חובלים הצוערת הראשונה, אורה פלד.[6] עד שנת 2008 התקבלו לקורס יותר מ-80 נשים, וסיימו אותו בהצלחה ארבע עשרה נשים, מתוכן שתיים במגמת אלקטרוניקה ועשר במגמת שיט.
בקורס 124 אשר הסתיים במרץ 2012, לראשונה החניך המצטיין של הקורס – היא חניכה. סגן ירדן סל-מן סיימה את המסלול ונבחרה לחניכה המצטיינת של הקורס.[7]
עדי גיגי סיימה קורס חובלים בגיל 21 והפכה לאישה הראשונה ששימשה כקצינת אלקטרוניקה כשהיא שירתה כאישה יחידה על ספינת טילים ופיקדה על צוות של 20 חיילים. את השירות הצבאי סיימה בדרגת רב-סרן כשהיא עדיין נקראת מעת לעת לשירות מילואים כקצינת אלקטרוניקה.[8] ב-2024 הייתה גיגי החובלת הראשונה בחיל הים שקודמה לדרגת סא"ל במילואים.[9][10]
ציון דרך בשילוב נשים בקורס חובלים נרשם בשנת 2017 כאשר סגן דנה עבודי סיימה את קורס חובלים בהצטיינות. יחד עימה סיימה צוערת נוספת ו-26 צוערים.[11]
בוגרות קורס חובלים מוסמכות כקצינות ים ומוצבות לשייטת הסטי"לים כסגניות מפקד מחלקה ובהמשך כמפקדות מחלקה. הראשונות לקבל פיקוד על כלי שיט קרבי ולפרוץ לתחום הבט"ש היו סרן אור כהן אשר הייתה לקצינה הראשונה אשר קיבלה פיקוד על ספינת דבורה במערך הבט"ש הצפוני בשנת 2015.[12] לאחר שלוש שנים התמנתה סגן דנה עבודי למפקדת ספינת דבורה השנייה בחיל הים והייתה למפקדת הראשונה בזירה הדרומית.[13]
נכון ל-2017, מגמת צוללות עדיין סגורה בפני נשים בשל פקודת השירות המשותף.
בקורס אשר הוסמך בחודש מרץ 2018, סיימו את הקורס שלוש נשים מתוך שלושים בוגרי הקורס. היה זה מספר הצוערות הגבוה ביותר שסיימו את הקורס עד אותה עת.[14] מפקד בית ספר לחובלים ציין כי את הקורס החלו עשר צוערות והוא "מאמין שבעתיד נראה את המגמה גדלה". מתוך השלוש, שתיים סיימו את הקורס במגמת שייט ואחת במגמת לוחמה אלקטרונית.[15] מפקד חיל הים האלוף אלי שרביט פנה במהלך הטקס אל שלוש הנשים שסיימו את הקורס ואמר כי "עוצמתה של חברה נמדדת ביכולותיה לנצל הון אנושי בלי גבולות מגדריים".[16]
בצד קידום שוויון מגדרי על ידי שילוב הצוערות בקורס, התעוררה ביקורת בקרב רבנים על האפשרות של צוערים לשמור על ההלכה במהלך הקורס בו מתקיים ערבוב בין גברים לנשים. ביקורת זו נשמעה לאחר שבקורס בו סיימו שלוש צוערות, סיימו גם שלושה צוערים חובשי כיפה סרוגה.[17]
כמענה לדרישות פקודת השירות המשותף אשר החליפה את פקודת השילוב הראוי, נקבע בתחילה הפרדה בין צוערות לבין צוערים דתיים אשר ביקשו זאת כך שנשים שולבו רק במחזורי חובלים אשר נפתחו בחורף ואילו לבנים הדתיים ניתנה האפשרות לבחור בין מחזור הנפתח בקיץ לגברים בלבד או להצטרף למחזור חורף בו קיים שילוב מגדרי. עניין זה הגיע לידי פתרון לאחר גיבוש הסכמות בתוך הצבא בין חיל הים לרבנות הצבאית הכוללות פתיחת צוות מגדרי בכל קורס ומרכיבי פיקוח נוספים על יישום מלא של כללי השירות המשותף.[18]
במחזור 140, סיימו 39 צוערים. מתוך 12 צוערות שהחלו את הקורס סיימה קצינה אחת בלבד, סגן ניצן אלקון מקריית ענבים.[19] לאחר שמגמת השייט ומגמת לוחמה אלקטרונית נפתחו בפני צוערות בקורס, נותרה צפייה לשילובן של צוערות גם במגמת מכונה והסמכתן כקצינות ים בתחום זה. לאחרונה צוטט מפקד בית ספר לחובלים כאומר: ”המספרים של הנשים בחיל גדל. זו תרומה משמעותית באיכות. יש נשים בכל המגמות בקורס החובלות והן עומדות כתף אל כתף לצד הגברים בלי שום אפליה מתקנת או ויתורים.”[20]
עם הגעתה לארץ של ספינת "סער 6" הראשונה לארץ, אח"י מגן, נחשף כי הפיקוד על מחלקת האלקטרוניקה וההגנה של הספינה הוטל על כתפיה של סרן שירה קליגר, אשר נטלה חלק פעיל בצוות הבנייה של הספינה בגרמניה והפלגתה לישראל והייתה לחובלת הראשונה בזרוע הים המשרתת על ספינה מסוג סער 6.[21]
האחיות התאומות, לי ושי טנא, בנות 21, הפכו לתאומות הזהות הראשונות אי פעם שסיימו קורס חובלים. האחיות סגן לי טנא וסגן שי טנא מרשפון הן התאומות הראשונות בתולדות חיל הים שסיימו קורס חובלים. בסיום הקורס שחתם שנתיים וארבעה חודשים, הן צעדו לצד עוד 36 בוגרי קורס מספר 143, הן היו שתיים מתוך שלוש הנשים שסיימו במחזור זה.[22] סגן שי טנא נבחרה כמצטיינת בקורס מגמת אלקטרוניקה והוצבה באח"י להב וסגן לי טנא סיימה במגמת שייט ושובצה באח"י רומח.[23]
היסטוריה נוספת נרשמה בחודש מאי 2021, כאשר לראשונה מונתה קצינה בוגרת קורס חובלים לתפקיד מפקדת יחידת סנפיר בחיפה. סרן אופיר חורי, תושבת מושב אמנון, סיימה ב-2018 את קורס חובלים ובתפקידה האחרון אף הייתה מפקדת של ספינת דבורה, מפקדת יחידה על כלי שיט בין עשרות קצינים גברים.[24]
בסיום קורס חובלים מספר 144 אשר נערך בבסיס זרוע הים בחיפה ביום 2 במרץ 2022, עמדו על מגרש המסדרים 9 קצינות ים מבין 36 מסיימי הקורס. החניכה המצטיינת של הקורס היא סגן יעל סלע[25]. זו הפעם הראשונה שרבע מבוגרות הקורס הן חובלות[26]. בין המסיימות אשר עושות היסטוריה, ישנן לראשונה שתי חובלות, סגן נעם כלף וסגן נועה חן, אשר לראשונה סיימו את הקורס במגמת מכונה, ומיועדות להיות הצ׳יפיות הראשונות בזרוע הים.[27] בהתייחס לשילוב הנשים בצה"ל, אמר שר הביטחון, בני גנץ, בנאומו בטקס הסיום: "שילוב הנשים בכלל המערכים, ובמיוחד במערכי הלחימה, אינו ג'סטה או פעולת יח"צ, אלא צורך ביטחוני ראשון במעלה".[28]
הכשרת החובלים אורכת 28 חודשים ומתחלקת לחמישה שלבים: שלב בסיסי, מתקדם, אקדמיה, ייעודי בה"ד וייעודי שטח.
במהלך כל שלב בקורס ולכל אורכו מתבצעים מבחנים רבים הנקראים בשם ועדות, שכן הדחתו של אדם מקורס דורשת עמידה בפרוצדורות של דיון בוועדה מקצועית שינומק בכתב, הן לצורכי יעילות והן כדי לעמוד בכללים של המשפט המנהלי. לצורך קבלת ההחלטה, לקראת הוועדה מבצע הצוער מבחן מסכם המותאם לשלב בו הוא עולה לוועדה. המבחן כולל חלקים תאורטיים ומעשיים.
הצוערים בקורס מחולקים לשלוש מגמות התמחות:
לשלב הבסיסי מגיעים הצוערים לאחר טירונות 05 בבה"ד זרוע הים והוא מתחלק לשני חלקים עיקריים; ימאות ופיקוד ולימודים עיוניים. שלב הימ"פ נמשך כשלשה חודשים וכולל טירונות ימית מאתגרת, מסעות, הקפצות, אימוני כושר גופני, קרב מגע ומשמעת קשה. בסוף שלב הימ"פ מוכשרים הצוערים לפיקוד על סירת גומי ומקבלים כותפות בצבע כחול כהה עם פס לבן.
בסיום הימ"פ ממשיכים הצוערים להכשרה עיונית בבה"ד על פי המגמות שלהם.
השלב המתקדם נמשך כשישה חודשים ובו הצוערים עונדים כותפות בצבע כחול כהה עם שני פסים לבנים. בשלב זה הצוערים עוברים הכשרות שונות ומגוונות- – הכשרות על פי מגמות, קורס צלילה, אימונים פיקודיים, שהיות בכלי הבט"ש של זרוע הים, סדרות חינוך וכן השתלמויות בבית הספר לקצינים – בה"ד 1. בסוף השלב מקבלים הצוערים את סיכת קצין הימי המקבילה לסיכת המ"מ הניתנת בסוף קורס קצינים.
בשלב האקדמיה לומדים הצוערים לתואר ראשון במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. שלב זה אורך כ-8 חודשים, ובזמן הלימודים נמשכת שגרת הקורס של אימונים וסדורות חינוך. לאורך השלב עונדים הצוערים כותפות עם עוגן מוזהב.
בשלב הייעודי הצוערים מתמקדים בעולמות התוכן של המגמות שלהם. הצוערים עוברים הכשרה בת ארבעה חודשים בבה"ד זרוע הים, הייעודית למגמתם ולכלי עליו ישרתו, לדוגמה חניכי מגמת שיט מתחלקים להכשרת ניריות, סער 5 וסער 6. בחלק הזה של השלב הייעודי, כותפותיהם של הצוערים כחולות כהות עם עוגן מוזהב ופס לבן.
בשלב האחרון בקורס חובלים, האורך כשלושה חודשים, הצוערים מבלים בשטח, לומדים על הכלי שבו ישרתו ומכירים את היחידה לעומק. בשלב הזה הצוערים עונדים כותפות עם עוגן מוזהב ושני פסים לבנים, ובמהלך השלב מקבלים הצוערים את סיכת הסטי"לן או הצוללן בהתאם להכשרתם.
בוחן חובל הוא מבחן רף אותו נדרשים צוערי קורס חובלים לעבור בהצלחה. הבוחן מהווה אחד מהתנאים לקידום משלב לשלב ולסיום הקורס. בוחן חובל מעמיד בפני הצוערים אתגרים פיזיים ומנטליים. הבוחן כולל מרכיבי אימון הלקוחים מעולם הלוחמה היבשתית, שעברו שינוי והתאמה לסביבת הפעולה הימית.[29]
בוחן חובל[30] נערך במדים ונעליים גבוהות, כולל ריצת 6 ק"מ, על אפוד מלא ונשק. לאורך המסלול נדרשים הצוערים לבצע משימות אשר הצטברותן מעלה את רמת הקושי של הבוחן. לאחר 3 ק"מ של ריצה מגיעים לתחנה ראשונה. עוצרים לפרק ולהרכיב את הנשק. לאחר עוד ק"מ וחצי, יורדים מהשביל ונכנסים למי הים להליכה במים עמוקים עד גובה הצוואר לכמה מאות מטרים. הצליחה הימית בים מסתיימת בצוק קטן שצריך לטפס בעזרת חבל. יתרת ה-1.5 ק"מ נעשים בריצה, בסוף הריצה מגיעים לחצר המתקנים אשר האתגר, הנחשב לקשה ביותר בה הוא טיפוס של חבל בגובה 6 מטר. לבסוף, מבצע הנבחן ריצת ספרינט קצרה עד לנקודת עצירת שעון העצר.[31]
בעבר כלל הבוחן גם ירי במאמץ.
מדברים שכתבה הצוערת נעמה שמיר לזכרו של המדריך שלה, ניתן ללמוד כי גם הצוערות בקורס נדרשות לבצע את בוחן החובל. הצוערת מתארת את הקושי הפיזי והמנטלי וכיצד התגברה עליו בעידודו הפעיל של המדריך שלה סרן יותם.[32]
אתגר ייחודי התעורר בעקבות הקורונה בבצוע בוחן חובל. בהתאמות מסוימות הוחלט להמשיך את ביצוע הבוחן בכל שלב.[33]
החל בשנת 2013 נדרשים צוערי חיל הים לעבור גם בוחן ”קצין לוחם“, בדומה לצוערי זרוע היבשה, זאת כדי לשלוט בצורה טובה יותר בטכניקות הלוחמה היבשתיות, תוך התמקדות בתכני הכשרה יבשתיים. מעתה ואילך, החובלים יתנסו בתכני לוחמה יבשתיים כמו כל לוחם חי“ר, זאת לצורך יצירת אחידות בין כלל הלוחמים. מגמת שיפור ההכשרה היבשתית תתמקד בעיקר בירי לאחר מאמץ ובניווט בתנאי יבשה. בוחן ”קצין לוחם“ מתבצע בשלב האחרון בקורס החובלים, כולל ריצה של כ-6 ק"מ, ניווט, ריצה בדיונות, טיפוס על צוק הנקרא "אסון טבע" והתמודדות עם מסלול מכשולים יבשתי.[34]
החל מחודש ספטמבר 2014, יגיעו החובלים לשבוע הכשרה משותף עם צוערי זרוע היבשה בבה"ד 1. מטרת השינוי היא ליזום היכרות בין קציני היבשה לבין החובלים, היות שהם יעבדו וילחמו ביחד בעתיד. עוד נקבע כי סיום קורס החובלים יותנה בהצלחה בבוחן כשירות יבשתי, לצד בוחן החובל הימי המונהג כיום.[35]
על מנת לעבור את הבוחן על הצוער לקבל 60 נקודות ולהצליח לפגוע בשתי מטרות. החובלים עומדים בקו הזינוק, מחולקים לשלשות, בידו של כל אחד מפה שונה בשביל שהניווט באמת יהיה עצמאי. משימתם היא להגיע לכל הנקודות בזמן מוקצב, שעה וארבעים וחמש דקות, וככל שעושים זאת יותר מהר צוברים יותר נקודות. אורך הניווט 6 ק"מ, ובמהלכו החובלים צריכים למצוא לפחות ארבע מתוך שמונה נקודות בשביל לעמוד בהישג הנדרש. לאחר שעברו את הניווט וצלחו את המתקנים, הם עומדים בשורה ומחכים להזנקה לעבר היל"ם (ירי לאחר מאמץ). לרשותם דקה וארבעים שניות לרוץ למטווח ולירות שישה כדורים על מנת לפגוע בשתי מטרות לפחות.[36]
בסוף שלב ייעודי מסתיים קורס החובלים בטקס, המתקיים בבה"ד חיל הים או בנמל חיפה שבו מקבלים הבוגרים את סיכת הקצין הימי ודרגות הקצין. החל משנת 2014 מקבלים המסיימים דרגת סגן. טקסי סיום קורס החובלים נערכו במשך השנים כהצגת תרגילי סדר משולבים בפעילות כלי שיט. הטקסים שתדירותם פעם ולפעמים פעמיים בשנה מהווים הזדמנות לארח את נכבדי צה"ל והמדינה.
לאחר תקופה שבין שנה לשנה וחצי בה הקצינים מוצבים בתפקיד סגן מפקד מחלקה/ספינת בט"ש הקצינים עוברים קורס נוסף בבית הספר לפיקוד ימי (פי"מ). הקורס נועד להכשיר את בוגרי קורס החובלים לתפקיד מפקד מחלקה בסטי"ל/בצוללת או מפקד כלי בט"ש. בעבר, במהלך הלימודים בפי"מ היה משלים הקצין את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת חיפה אך כיום זה נעשה במסגרת קורס החובלים, מה שמקנה את האפשרות לסיים את הקורס בדרגת סגן, כמקובל אצל קצינים בעלי תואר ראשון.
ארגון בוגרי קורס חובלים מעניק לבוגרי הקורס טבעת חותם המונפקת על ידי החברה הישראלית למדליות ומטבעות. כל טבעת ממוספרת בהתאם ל"מספר החובל" של הבוגר שהיא שייכת לו.
תפקיד מפקד בית הספר לחובלים מהווה תפקיד יוקרתי בחיל הים. משפיע על חינוך הדורות הבאים של המנהיגות הימית הצעירה וזוכה לחשיפה. תקן היה בדרגת רב-סרן עד תחילת שנות ה-70 ואז הועלה לסגן-אלוף.
שם | תקופת פיקוד | מחזור | תמונה |
---|---|---|---|
שלמה ליסבונה | יולי 1948 – 1949 | קורס למשיטים וקצינים | |
זאב ורדי | |||
אריה ברוש | קורס חובלים ג' | ||
יקותיאל נץ (קותי) | 1952 | ||
רמי לונץ | יולי 1955 – דצמבר 1957 | קורס חובלים ה' | |
יעקב גלעד | 1958 | מחזור ז' | |
מייק אשל | 1959 | מחזור ח' | |
שלום שוורץ | 1960 | מחזור ט' | |
יעקב מרגלית | 1961 | רחצה בים כל יום ב-6 בבוקר, קיץ וחורף. סדרת שייטת 13 נוספת, קורס צניחה. עודד את החובלים להמיר לשם משפחה עברי.[38] | |
אשר חורש | 1962 | מחזור י' | [ב] |
דוד באלוה | 1964 | מחזור י"א | |
דב ישראלית | 1965 | מחזור י"ב | |
שבתאי לוי | 1966–1967 | פתיחת הקבלה לבוגרי תיכון כללי. אחריות גם על קורס המתקדם לקציני מחלקות. | |
משה אורן | 1968–1969 | ||
יעקב ניצן | 1970–1973 | התחלת חובל אקדמאי | |
שאול סלע | 1973–1975 | מלחמת יום הכיפורים | |
אברהם בן שושן | 1975–1977 | ||
רפי אפל | 1977–1979 | ||
צבי ינאי | אפריל 1978 – מאי 1981 | [ג] | |
יוסי לוי | [ג] | ||
יעקב צוק | ספטמבר 1983 – נובמבר 1985 | שיפור תהליך המיון. מערך ההדרכה הותאם במטרה להגביר היכולת. עזרה אישית, חוזק הקשר עם הורי הצוערים. | [ג] |
דוד בן בעש"ט | החל כמפקד שלב וסגן מפקד בית הספר. נעשה שינוי מהותי בהכנסת השלב החמישי של הסמכת החובל באופן עיוני ומעשי לקצין משמרת גשר.[ד] | ||
חיים געש | 1988 עד מאי 1990 | ||
עמי שגב | 1990–1991 | ||
שמואל נואה | 1991–1992 | סיוע לחילוץ משיטפונות | |
שלמה פרומר | 1992 עד אוגוסט 1994 | ||
אורי דיסטניק | אוגוסט 1994 עד 129 בנובמבר 1995 | פתיחה לחובלות, בוחן החובל ובוחן קצין קרבי | |
עידו שבח | נובמבר 1995 עד ספטמבר 1998 | עליה באחוזי ההצלחה בקורס. התחילה עבודת המטה לשילוב נשים בקורס ומעבר לקורס עם תואר אקדמי. | [ג] |
דני מעוז | |||
יורם לקס (לונגו) | [ג] | ||
ירון לוי | [ג] | ||
חן טל | 2005 | ||
יוסי משיטה | 2006 עד 2010 | הוספת "מסע ישראלי". הוספת תכנים ימיים. דרגת סגן בסיום הקורס. שינוי תפיסת המדריך למפקד. הצטרפות להפלגות בטש בסופי שבוע. חיזוק מעמדו של סגן קצין המחלקה בספינה. שיפור תרבות התחקיר. | |
אמיר וצלר | אוקטובר 2009 – ספטמבר 2012 | השלמת התואר האקדמי במהלך קורס החובלים | |
יובל אילון | ספטמבר 2012 – אוגוסט 2013 | ||
אמיר גוטמן | אוגוסט 2013 –אוגוסט 2015 | ||
אלי סוחוליצקי | אוגוסט 2015 – יולי 2018 | ||
א' | יולי 2018 –אוקטובר 2020 | ||
סא"ל פ. | מאוקטובר 2020 | ||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.