שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
סער 6
סדרת קורבטות טילים בחיל הים הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
סער 6 היא סדרה של ארבע קורבטות טילים של חיל הים הישראלי, גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשווייג הגרמנית. ה"סער 6" תוכננה במיוחד למשימת הגנת אסדות הגז, המים הכלכליים של ישראל ונתיבי המסחר הימיים. הספינות הן הגדולות מסוגן בצי הישראלי ומשמשות כספינות החפ"ק של הצי. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, מפעילה ארבע ספינות מדגם זה. מפקד הספינה הוא קצין ים בדרגת סגן-אלוף.
על הספינות החדשות מותקנות מערכות ואמצעים משופרים לגילוי וניטור מטרות, לבקרת אש, מכ"ם "אדיר" משופר, מערכות ליירוט טילים ולתקיפה ארוכת טווח באמצעות טילי ים-ים, בהם גבריאל 5 הישראלי. לדבריו של אליהו שרביט, מפקד חיל הים, שקיבל את הספינות, "לספינות אלה נועד חלק נכבד ועיקרי מעמוד השדרה של חיל הים, והן יוסיפו עומק אסטרטגי למדינת ישראל".[4] ספינת סער 6 הראשונה, אח"י מגן, עגנה בנמל חיפה ב-2 בדצמבר 2020,[5] והאחרונה, אח"י ניצחון, ב-30 באוגוסט 2021.[6] באמצע 2023 נכנסו כל ספינות הסער 6 לשירות מבצעי, והן רשמו טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.
כל הספינות נבנו בגרמניה בעלות מוערכת של 430 מיליון אירו (1.8 מיליארד ש"ח), כאשר ממשלת גרמניה שילמה 115 מיליון אירו.[1] עלות התחזוקה השנתית של הספינות עשויה להגיע ל-260 מיליון שקל.[7] הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ", אך בפועל נבנו על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ומלבנון. במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, בעוד שהמערכות יורכבו בישראל.[8] למעלה מ-90% ממערכות הלחימה בספינה הן פרי פיתוח של החברות הביטחוניות הישראליות.[9]
Remove ads
מערכות הספינה ומאפיינים
סכם
פרספקטיבה
- מבט מבפנים
נתונים כלליים[10]
מערכות ניווט שליטה ובקרה
מערכות התשתית הן מערכות הניווט, המחשוב והקשר בתוך הספינה ומחוצה לה. מערכת ה-Data Center (מרכז מידע) מאפשרת התמודדות עם תעבורת נתונים גדולה, יכולת ניטור בזמן אמת של כל המידע ממערכות שונות, אינטגרציה של מערכות חדשות ויכולת גידול עתידי.
מערכות גילוי, זיהוי ולוחמה אלקטרונית
לספינה יכולת אחיזת שטח משופרת באמצעות מערכות לגילוי, זיהוי ובניית תמונה במרחב כוללות מכ"ם מדגם "אדיר" תוצרת חברת אלתא עם יכולות מתקדמות לגילוי מטרות בטווחים רחוקים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכת שליטה ובקרה המקושרת למערך ההגנה האווירית ומערך הבקרה של חיל האוויר.
מערכות נשק
הסער 6 כוללת מגוון רחב של אמצעי לחימה למטרות הגנה ותקיפה: תותח ימי מדגם אוטו מלרה 76 מ"מ Super-Rapid מיוצב ומהיר ירי, שתי עמדות נשק מיוצבות מסוג טייפון החמושות בתותח אוטומטי 25 מ"מ ומשגר טילי ספייק ER, 16 טילים נגד ספינות מדגם גבריאל 5, ושישה צינורות טורפדו בקוטר 324 מ"מ. כחלק ממערכת הגנה ימית נגד טילים וכלי טיס ברק MX, מותקנים בספינות הסער 6 שלושה סוגי מיירטים שונים ב-32 צינורות שיגור: אחד קצר טווח (MRAD) אחד ארוך טווח (LRAD) ואחד לטווח מוגדל אף יותר (ER). הספינות כוללות גם את "כיפת מגן" (C-Dome), הגרסה הימית של כיפת ברזל שחמושה ב-40 מיירטי טמי"ר. מקורות בלתי רשמיים מדווחים גם על יכולת בלתי-קונוונציונאלית בדומה לצוללות מסדרת דולפין.[דרוש מקור]
כלי טיס
לספינה יכולת נשיאת מסוקים בינוניים הכוללת מוסך ומנחת והיא נושאת מסוק תובלה מדגם סיקורסקי UH-60 בלאק הוק.
Remove ads
תהליך הרכישה
סכם
פרספקטיבה
בשנת 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית להחלפת ספינות סער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות.[11] לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2,000–2,200 טון.[12]
בשנת 2007, בתוכנית הרב־שנתית של צה"ל, "תפן", שגובשה לאחר מלחמת לבנון השנייה נכלל רכש ספינות חדשות אך נותר בעדיפות נמוכה והסעיף לא מומש, לנוכח אילוצים שהוצגו לבסוף כדחופים יותר.[11]
בשנת 2012, על רקע גילוי מאגרי הגז בים התיכון, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך ברכש ספינות חדשות.[13] באפריל 2013 קבע הקבינט הביטחוני שצה"ל יבצע את ההגנה בצורה היעילה והזולה ביותר. שר הביטחון, אהוד ברק, החליט לצאת למכרז בין-לאומי.[14] בשנת 2013, על פי עדות מיקי גנור, טירפד דוד שמרון יציאת משלחת של משרד הביטחון לביקור במספנה בדרום קוריאה.[15]
בשנת 2013, הציעו מספנות ישראל לספק לחיל הים ספינות חדשות מדגם סער 72 – מיני-קורבטה בהדחק 800 טון, המוגדרת ככלי שיט רב-תכליתי. הספינה משלבת בין יכולותיהן של ספינות הטילים מדגם סער 4.5, לקורבטות מדגם סער 5. הספינה מותאמת לפעילות של משמר חופים, על סיפון הספינה יהיה מרחב גדול למערכות שליטה ובקרה, חדרים לשיכון כוחות מיוחדים, אמצעים לתגובה מהירה ופעולות הצלה, האנגר לאחסון מסוק בגודל בינוני וכטב"מים. על סיפון הספינה מנחת באורך 15 מטרים, מנוף לטעינה עצמאית, אמצעים לפריסת סירות גומי וכלי שיט בלתי מאוישים. חיל הים דחה הצעה זו.[16]
בשנת 2014 פורסם המכרז הבין-לאומי לרכש ספינות האבטחה, במכרז התחרו מספנות מקוריאה הדרומית, מאיטליה ומספרד (מספנות מגרמניה לא השתתפו במכרז).[17] ב-19 באוקטובר 2014 שלח מפקד חיל הים האלוף רם רוטנברג מכתב לרמטכ"ל בני גנץ שהועבר בתמיכתו למשה יעלון שר הביטחון ובו דרישה נחרצת של חיל הים, לעצור את המכרז ולחתום על מזכר הבנות עם הגורמים הגרמניים, בכדי לרכוש את הספינות הגדולות יותר ממספנת טיסנקרופ. במכתב מזהיר רוטנברג כי "המצב הבלתי סביר של אי קבלת דרישות חיל הים לגבי סוג כלי השיט... עלולה להביא לפגיעה בעתידו המקצועי של החיל וביכולתו לממש את אחריותו בהגנה על מרחב המים הכלכליים".[18]
כעבור חודשים, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את המכרז הבין-לאומי, ולנהל משא ומתן בלעדי עם המספנה הגרמנית TKMS - "טיסנקרופ מערכות ימיות" שבעיר קיל (המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות) לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שנדרש במכרז.[17][19]
במאי 2015 נחתם החוזה עם מספנת TKMS לבניית ארבע ספינות.[19]
חשדות לאי סדרים בתהליך הרכש
במסגרת תיק 3000 – חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017, נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ", קבלת שוחד וניגוד עניינים. ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים.[20] בפברואר 2021 הודיעה גרמניה כי חקירת העסקה שנפתחה כשנתיים קודם לכן, נסגרה בסוף 2020.[21] במאי 2021 החליטה פרקליטות המדינה לסגור את התיק נגד עורך הדין דוד שמרון ומפקד חיל הים לשעבר אלי מרום.[22]
בדצמבר 2016 חשף העיתון "ידיעות אחרונות" כי חברת "טיסנקרופ" הגרמנית נמצאת בבעלות חלקית של חברות ממשלתיות מאיראן.[23][24] כמו כן, התברר כי בפעם הראשונה מימן משרד הביטחון את רכש הספינות מחוץ לתקציב באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[25]
בפברואר 2017 אולץ סמיר מוקבל, שר ההגנה וסגן ראש ממשלת לבנון, להתפטר מתפקידו בטענה שהוא ומשפחתו קשורים למודיעין הישראלי.[26] זאת משום שבתו נשואה לאקרם ספא, אחיו ושותפו לעסקים של אסקנדר ספא, איש עסקים ומיליארדר לבנוני ומבעלי השליטה בחברת "German Naval Yards" אשר מהווה קבלן משנה של חברת "טיסנקרופ" בבניית ספינות סער 6.[27] כנגד הטענה שבבניית הספינות על ידי חברה עם קשרים למדינות ערב יש סיכון ביטחוני הגיבו במשרד הביטחון ואמרו שהמספנה בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות החשובות – בהן מערכות השליטה והבקרה, ה-C4ISTAR, מערכות הנשק והלוחמה האלקטרונית – תהיינה כולן מתוצרת ישראל ויורכבו רק בישראל עצמה.[8]
Remove ads
מסירת הספינות וקליטתן בחיל הים
סכם
פרספקטיבה
הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מגן, הושקה במאי 2019 בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ,[28] היא נמסרה לחיל הים הישראלי בטקס רשמי ב-11 בנובמבר 2020, והגיעה לישראל ב-2 בדצמבר 2020. הספינה השנייה בסדרה, אח"י עוז, נמסרה לחיל הים במאי 2021, והגיעה לישראל ב-9 ביוני 2021. הספינות השלישית והרביעית אח"י עצמאות ואח"י ניצחון הועברו לידי חיל הים הישראלי ב-27 ביולי 2021. בכך הושלמה העברת כל ארבע הקורבטות מדגם סער 6 לחיל הים. תהליך התקנת מערכות הלחימה נמשך כשנה וחצי, לאחריו נכנסו הספינות לשירות מבצעי באופן מדורג.
ב-21 בפברואר 2022 הודיעו זרוע הים ומנהלת "חומה" במשרד הביטחון, יחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית לישראל, כי השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" (כיפת ברזל ימית) מספינת סער 6, אל מול מגוון איומים מתקדמים.[29] ב-19 בספטמבר התפרסם כי חיל הים קלט תותחים ימיים OTO 76/62 SR של חברת לאונרדו האיטלקית לספינות הסער 6.[30] ב-21 בספטמבר 2022 פרסם משרד הביטחון כי ניסוי בטיל ים-ים מדגם גבריאל 5 ששוגר מספינת סער 6 הוכתר בהצלחה והמערכת הפכה למבצעית בספינות סער 6.[31][32] ב-30 בנובמבר 2022 צה"ל פרסם ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית "ברק מגן" ובמיירט LRAD לטווח בינוני, ביירוט טיל מטרה שדימה טיל שיוט מתקדם שבוצע מעל גבי אחת מספינות הסער 6.[33] בינואר 2023 הותקנה מערכת שו"ב חדשה שפותחה בחיל הים בספינות אח"י עוז ואח"י מגן.[34]
במרץ 2023 השתתפה ספינת "סער 6" בתרגיל הבין-לאומי "נובל דינה" שבו השתתפו גם צי ארצות הברית, הצי הצרפתי, הצי היווני, הצי האיטלקי והצי הקפריסאי.[35]
באפריל 2023 הסתיים המבצוע הראשוני של ספינות ה"סער 6".[36]
ב-29 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח של "כיפת מגן" (כיפת ברזל הימית): מיירטים ששוגרו מספינת סער 6 יירטו בהצלחה מגוון איומים בהם כטב"ם ורקטות.[37]
ב-12 בדצמבר 2023 הודיע צה"ל שכל ספינות ה"סער 6" סיימו את הליך הקליטה ("מבצוע") וכעת הן מבצעיות לחלוטין.[38] בנוסף באותו היום לראשונה, ספינת טילים מדגם סער 6 הפליגה לזירת ים סוף.[39]
שירות מבצעי
סכם
פרספקטיבה
ב-13 באוקטובר 2023, כחלק ממלחמת חרבות ברזל, ספינות סער 6 אח"י עוז ואח"י מגן ביצעו לראשונה תקיפות משטח הים לעבר רצועת עזה, כאשר הפגיזו מהים באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ מתקן לייצור אמצעי לחימה, מוצב ועמדת תצפית של הכוח הימי של ארגון הטרור חמאס.[40][41]
ב-12 בדצמבר 2023 פרסם דובר צה"ל שספינת סער 6 אח"י מגן עגנה בבסיס אילת ותצא לפעילות בים האדום בעקבות תקיפות הטרור של החות'ים נגד ספינות בים האדום והכרזת החות'ים על הטלת מצור ימי נגד ישראל.[38]
ב-8 באפריל 2024 קצת לפני חצות, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות מערכת "כיפה ימית" המותקנת על גבי ספינת אח"י ניצחון (סער 6) הקרובה לאילת. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת.[42][43][44] ב-14 באפריל 2024 ספינת טילים סער 6 יירטה בפעם השנייה באמצעות מערכת "כיפה ימית" כטב"ם שהיה בדרכו לישראל.[45] ב-27 ביולי 2024 יירטה ספינת "סער 6" כטב"ם של חזבאללה שטס לעבר אסדת כריש באמצעות כיפה ימית.[46]
ב-10 ביוני 2025 בוצעה לראשונה תקיפה בתימן של ספינות טילים מדגם זה באמצעות שני טילים כבדים ששיגרו כלי השיט על רציפי נמל חודיידה ממרחק של מאות קילומטרים במערכה אל מול הזירה החות'ית.[47]
ב-16 ביוני 2025 ספינת אח"י עצמאות (סער 6) יירטה כטב"ם איראני באמצעות ברק MX, ובכך רשמה טבילת אש מבצעית של המערכת.[48]
Remove ads
קריאה נוספת
- זאב אברהמי, קיל, "אני לא מרגיש שיש עלינו כתם. אנחנו מביאים לארץ את ה־F35 של חיל הים", באתר ynet, 27 בנובמבר 2020
ראו גם
קישורים חיצוניים
סכם
פרספקטיבה
- כתבות באתרי צה"ל
- אתר חיל הים, נחתם חוזה להצטיידות צה"ל בארבע ספינות מגן, באתר חיל הים 11 במאי 2015
בתיה ואן זיידן, כל מה שצריך לדעת על ה"סער 6" שמגיעה לישראל, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2020- ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- איתמר לוי, לוחמי ה'עצמאות' מאחורי היירוט הראשון של 'ברק מגן', באתר צה"ל, 7 ביולי 2025
- כתבות בתקשורת
- טל לב רם, "ישנו משמעותית את חיל הים": אלה שמות ספינות ה"סער 6" החדשות, באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2018
- גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- אודי עציון, נא להכיר: סער 6 - ספינת הטילים החדשה, באתר ynet, 4 ביולי 2016
- לילך שובל, עם כיפת ברזל ימית ומנחת מסוקים נייד, ספינת ה"סער 6" משנה את חוקי המשחק, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2020
- יואב זיתון, הצצה לספינת הטילים החדשה של חיל הים | צפו, באתר ynet, 1 בדצמבר 2020
אור הלר, "אין ספינה כזאת בעולם": הצצה מיוחדת ל"סער 6" החדשה של חיל הים, חדשות 13, 4 ינואר 2021- אבי אשכנזי, גרמניה בנתה, ישראל שיפרה: הספינה שהפכה למפלצת - ומדהימה את העולם, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2025
סרטונים ביוטיוב
הספינה החדשה שלי | זרוע הים, סרטון בערוץ "Israeli Navy", באתר יוטיוב- סיור בספינת הטילים החדשה של צה"ל, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב
- שלב נוסף במבצוע מערכת ההגנה "כיפת מגן" ימית בספינות סער 6, סרטון בערוץ "משרד הביטחון", באתר יוטיוב
- כמה טוב שבאתן הביתה | זרוע הים, סרטון בערוץ "Israeli Navy", באתר יוטיוב
- סיום מבצוע ארבע ספינות מדגם 'סער 6' והפלגה לראשונה במרחב ים סוף | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:23)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads