מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס

מתנדבי היישוב לצי המסחרי הבריטי המגויס לצי המלכותי הבריטי היו יהודים ארץ-ישראלים ימאים בצי המסחרי, שפעלו ברובם דרך החבל הימי לישראל ובית הספר הימי של בית"ר. בשונה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, שהיו חיילים ולשם גיוסם נדרש מאמץ מדיני לפתוח את שערי הצי בפני מתנדבי היישוב, לא היו מגבלות ותנאים לקבלת ימאים לצי המסחרי. חלקם אף החלו עבודתם בצי הסוחר טרם פרוץ מעשי האיבה.

רקע

ראשית הפעילות הימית בארץ ישראל החלה דרך ארגוני ספורט כגון "הפועל", "זבולון", "צופי ים", אשר השתייכו לזרמים פוליטיים. בית"ר אשר תחתיה היה ארגון "זבולון" פתחה אף בית ספר ימי באיטליה ליד רומא הוא בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה. שם למדו פיקוד ימי וזכו לניסיון ימי.

החי"ל, בשיתוף עם הסוכנות היהודית הקים את בית הספר הימי ליד הטכניון העברי בחיפה.

עולים אשר באו מאירופה ולהם השכלה ימית כגון קפטן רוברט סטיבנסון מילר ורב חובל זאב הים פיתחו את ההכשרה הימית בבית הספר הימי בחיפה.

צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היה מקור לאוניות ולצוותי ים אזרחיים שגויסו לכוחות הצבא הבריטי בעת מלחמה. במלחמת העולם השנייה הוביל צי הסוחר המגויס מטענים, דלק וכוחות לוחמים בכל הימים והאוקיינוסים. הצוללות U-boat של חיל הים הגרמני (הנאצי) היו האיום העיקרי. במלחמת העולם השנייה אבדו לצי המסחרי המגויס לצי הבריטי 32,000 אנשי צוות ב-2,828 אוניות ובסה"כ מעמס של 14.7 מיליון טון.

בתקופת המנדט נוסדו בארץ חברות ימיות כגון חברת עתיד חברת מ. דיזנגוף ושות' אשר לימים תתאחד עם חברת צים ותהיה חברת הסוכנים והנציגים של צים שהם-דיזנגוף. חברות אלו ועוד היו הבסיס לצי עברי.

ימאים ארץ ישראלים בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי

הימים ימי מלחמת העולם השנייה, תפקידי הצי המסחרי המגויס לצי הבריטי, במסגרת צי המלחמה הבריטי הוא הצי המלכותי, שימשו זרוע חיונית ביותר לניהול המלחמה בהיבט הלוגיסטי. אוניות צי הסוחר סיפקו מטענים חיוניים, תחמושת, דלק, נשק, ציוד לחימה, ותגבורות כח אדם לזירות הלחימה ולנמלי המדינות שהשתתפו בכוחות הברית. פעילות שיט זו היוותה נדבך חיוני בעמידה מול האויב הנאצי. אוניות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו ממדינות שונות שהעמידו אוניות של חברות פרטיות לטובת המאמץ המלחמתי של כוחות הברית.

במאבק זה של "להיות או לחדול" שילמו ימאי צי הסוחר המגויס לצי הבריטי מחיר יקר באלפי חיי אדם שירדו למצולות, נפצעו, נשבו וכמובן באובדן כלי שיט רבים. שיירות אוניות של צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו שיירות טרנסאטלנטיות לאנגליה לארצות הברית, לברית המועצות ולנמלים שהיו בשליטת בנות הברית במדינות העולם להעברת מטען חיוני בזמן המלחמה ובהמשך עת הצטרפותה של ארצות הברית למערכה אף העברת כוחות לוחמים לאירופה ולאזורים אחרים. כל שיירות הצי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו נתונות למתקפות חיל האוויר הנאצי (לופטוואפה) ולצי הצוללות הגרמני (U-Boats).

באוניות הסוחר המגויסות הותקנו תותחים ומקלעים בירכתים ולאורך הדפנות אבל לא בחרטום, כדי שיעמדו בהגדרה של אוניות בעלות יכולת הגנה ולא אוניות התקפה.

בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו גם אוניות אשר הניפו דגל פלשתינה-א"י וכן אוניות המניפות את דגל בנות הברית, בהן הפליגו ימאים ארץ-ישראלים רבים אשר חלקם אף הגיעו לדרגות קצונה בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי.

מקרי תקיפה על אוניות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי בהם היו ימאים הישראלים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף שלמה אראל למתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס של הצי הבריטי והפליג בשיירות כחלק מהמערכה באוקיינוס האטלנטי. בינואר 1941 טובעה אונייתו St. Lindsay בטורפדו מצוללת גרמנית. למרות היותו מלח זוטר הפך הלכה למעשה לנווט ולהגאי של סירת ההצלה שהייתה מצוידת במפרש. הקצינים נשמעו להמלצותיו. כבר בתקופה זו היה מפרשן מנוסה. הוא ניווט את סירת ההצלה בהפלגה מזרחה לכיוון סקוטלנד במשך 9 ימים עד שהתגלו על ידי מטוס סיור ימי כאשר היו במרחק כ-100 מייל ימי (185 ק"מ) מערבית מהאיים ההיברידיים ובהמשך נאספו הניצולים על ידי ספינת דיג חמושה והובאו לחוף מבטחים. אראל זכה לתקופת החלמה והבראה של שלושה שבועות בעיירה Gourock השוכנת לשפת הפיורד Gare Loch כ-40 ק"מ צפונית מערבית לגלאזגו.

במאי 1942 הפליג קארל (עזרא) באור (Karl Bauer) בתפקיד קצין ראשון באוניה "Botavon" בשיירת אוניות אספקה מס' PQ-15 בים ברנץ. שיירה בת 25 אוניות שנשלחה על ידי בעלות הברית, מנמל Akureyri בצפון איסלנד לנמלים הצפוניים של ברית המועצות (Murmansk ו-Kola) כדי לסייע לברית המועצות במלחמה. השיירה שלוותה באוניות קרב ומטוס של בנות הברית, הותקפה מהאוויר וגם מצוללת גרמנית. 3 אוניות טבעו: Botavon, Cape Corso, Jutland

פרטי ההתקפה: ב-3 במאי בשעה 01:30 באור של לילות הקיץ הארקטיים, כשהייתה השיירה מערבית לאי BEAR מצפון לשוודיה ביצעו שישה מפציצי היינקל He 111 בכוח מפציצי הטורפדו החדש של הלופטוואפה, את התקפת מפציצי הטורפדו הגרמנית הראשונה במלחמה. הם פגעו בשלוש אוניות. שתיים הוטבעו, האונייה Jutland נפגעה ואחר כך הוטבעה על ידי הצוללת הגרמנית U-251. שני מטוסים גרמניים הופלו ושלישי ניזוק והתרסק. קארל ניצול מטביעת האוניה Botavon ועבר אל האונייה Jutland שנפגעה אחר כך על ידי הצוללת הגרמנית U-251. מיקום: 73°2N, 19°46E. קארל נהרג וטבע עם צוות האוניה. השיירה הגיע לנמל קולה מדרום למורמנסק, בים ברנץ באוקיינוס הקרח הצפוני. קארל (עזרא) באור נולד (Karl Bouer) ב-16 בפברואר 1922 בווינה. ב-1933, כבן עשר וחצי עלה לישראל וגדל בכרמל המערבי. למד בבית ספר הריאלי בחיפה. בגלל המצב הכלכלי הקשה ששרר באותה תקופה בארץ נאלץ עזרא כשהיה בכתה ט' להפסיק את לימודיו והחל לעבוד בעבודות בנין בחיפה. הוא סיים את לימודיו בהתכתבות עם בית ספר באנגליה וקיבל תעודת בגרות. מילדותו נמשך אל הים והצטרף לאגודת יורדי ים זבולון בחיפה. בשנת 1939 בהיותו בן 17 עלה לראשונה על אוניית משא שהניפה דגל דנמרק. בפרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר נכבשה דנמרק על ידי הנאצים, עבר להפליג במסגרת מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס באוניות סוחר מגויסות לצי הבריטי, המניפות דגלי קנדה ובריטניה. תוך כדי המסעות וההפלגות המפרכות הספיק גם ללמוד בבתי ספר לקציני ים בקנדה ובארצות הברית והגיע לדרגת קצין ראשון. היה בן 20. מקום קבורתו לא נודע.

ביולי 1942 הפליג אברהם לוכסמבורג עם אונייתו בשיירה של אוניות אספקה ממצרים לביירות. האונייה "Adinda" הותקפה ונפגעה בערך מול ראש הנקרה מטורפדו ששוגר מצוללת גרמנית. הטורפדו פגע אבל לא התפוצץ והיה "תקוע" חלקו בתוכה וחלקו מחוץ לאוניה כשהוא דרוך אבל כאמור לא הופעל והתפוצץ. האנייה עזבה את השיירה שהמשיכה לביירות והפליגה לנמל חיפה כשהטורפדו תקוע בגופה. האוניה טופלה על ידי חבלנים בריטיים ואחר כך נכנסה לנמל חיפה לתיקונים הכרחיים, הפליגה חזרה למצרים ועברה תקופה ארוכה של שיפוצים. הפגיעה במכלית דלק Adinda הרשומה בהולנד, אירעה ב-14 ביולי 1942 מהצוללת הגרמנית U-562 מיקום: 33°33N, 35°10E. אברהם התנדב לצי המסחרי הבריטי ב-1943 (לאחר שירות בפלוגה ד, התל אביבית, של הפלמ"ח) ושרת כימאי OS - ordinary seaman באוניות האספקה Korica ו-Pinzon ובמכלית Suderholm עם חבריו מארץ ישראל ובהם מרדכי (מוקה) לימון– לימים מפקד חיל הים, משה (סיילור) דגני, שלמה אנגל (אראל) – לימים מפקד חיל הים ויענק'לה פינקלשטיין. שירת בדוברת התדלוק Lord Byron בנמל ובבסיס הצי HMS Nile בראס אל טין באלכסנדריה.

האנייה הר ציון ובה נספו 34 אנשי צוות ומתוכם 18 יהודים טובעה על ידי צוללת גרמנית בהפלגתה מאנגליה לארצות הברית. סיפור זה מופיע ביומני המלחמה. פגיעה באוניית הסוחר הר-ציון (Har Zion) נמל הבית: פמגוסטה, 31 באוגוסט 1940 הצוללת: U-38 Heinrich Liebe מיקום: 56°20N, 10°00W

תרומת מתנדבי צי הסוחר הבריטי המגויס לחיל הים הישראלי

מתנדבי היישוב לצי הסוחר המגויס לצי הבריטי הביאו תועלת רבה לחיל הים הישראלי ותרמו לפיתוחו של צי הסוחר בישראל. חלקם הגיעו לתפקידם בכירים: מילה ברנר בדרגת קצין שני לימים מקימה של החברה להובלת פרי ושותף בסיוע למבצע נועה, צבי קינן בדרגת קצין שלישי היה סגן מפקד חיל הים, שלמה אראל לימים מפקד חיל הים היה ימאי ובהמשך רב חובל חופים באגן הים התיכון. יוסף בן שמואל קצין מכונה מאסטוניה לימים מפקד מספנת חיל הים וממקימי התשתית הטכנית בחיל הים ולאחר שחרורו איש צים. נפתלי רוזן מלח כשיר באוניות סוחר בשיירות באוקיינוס האטלנטי ולימים נעשה מפקד שייטת המשחתות בחיל הים. אברהם לוכסמבורג, ימאי, בוגר קורס חובלים א' קצין בכלי שיט של חיל הים הישראלי מרדכי לימון ימאי, קצין בכלי שיט של חיל הים הישראלי ומפקד חיל הים, מקס הלר הגיע מצי הצוללות הגרמני במלחמת העולם הראשונה, עלה ארצה והיה בצי המסחרי לאחר מכן בחיל הים הישראלי. רב חובל אליעזר אקסל, מרטין אקדיש שהיה רב החובל של האנייה עמל של חברה לשירות ימי עתיד, רב חובל גד הילב ששירת כקצין באניות צי הסוחר, רב חובל יוסף פודולי אשר היה הפילוט של נמל מסאוואה באריתריאה ואחרים.

ראו גם

• צי עברי
• מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי
• חיל הים
• מספנת חיל הים
• פלוגת ההובלה 462

קישורים חיצוניים

• מאמרים, היישוב העברי בארץ ישראל, מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון
• עמותת חיל הים חברים לדרך
• חיפוש לוחמים באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
• ארכיון הצי המסחרי המגויס
• הצדעה לצי המסחרי המגויס
• רשימת הנפגעים והחללים מפגיעות הצוללות הגרמניות
• רשימת אנשי הצוות באנייה הר ציון
• על האנייה הר ציון
• זיכרון להר ציון בבריטניה
• על האנייה "סודרהולם", מכלית נורווגית מגויסת אשר עליה הפליגו מרדכי לימון, אברהם לוכסמבורג ועוד ימאים ארץ ישראלים
• אנדרטת ימאי האנייה הר ציון בחיפה
• ד"ר מאיר גורביץ, היקיצה הימית, דבר, 19 במאי 1937
• ד"ר מאיר גורביץ, היקיצה הימית - המשך, דבר, 19 במאי 1937
• רועי מנדל, נלחמו בגרמנים ונספו. חוזרים לאסון "ארינפורה", באתר ynet, 18 באפריל 2012
• תולדות ישראל שלמה אראל ראיון מספר 1 - 2009, זמנים 1:13:36 עד 1:21:13 https://www.youtube.com/watch?v=7FVyOXWa3BU
• על רב חובל גד הילב
• על רב-חובל אליעזר אקסל
• אורי דרומי, הטורפדו האיטלקי החטיא, הצוות ירד לסירת ההצלה, באתר הארץ, 30 במרץ 2004
• פרק ג' תנועות הנוער הימיות בארץ-ישראל מכון ז'בוטינסקי
• משמר המורשת הימית מקס הלר מצי הצוללות הגרמני לצי המסחרי ולחיל הים