פלוגת ההובלה 462
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלוגת הובלה 462 המוכרת גם כ"יחידת ההובלה 462", "יחידת תובלה 462" ו"יחידת הנהגים 462" כללה חיילים יהודיים מארץ ישראל ששרתו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
פלוגת ההובלה 462 הוקמה באפריל 1942 תחת פיקודו של ישראל בוגנוב. שלד היחידה הורכב מחיילים ותיקים מפלוגת ההובלה 179, שנמנו עם ותיקי מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ואליהם נוספו מגויסים חדשים.
הפלוגה הופעלה לראשונה במסגרת המערכה במדבר המערבי בבניית קו הביצורים באל-עלמיין במדבר המערבי, בלוב. ביוני 1942 היא נשלחה לביירות שבלבנון. כישלונות הצבא הבריטי במדבר המערבי גרמו לכך שפלוגת ההובלה חזרה לקו ההגנה של אל-עלמיין. היא הובילה חטיבה אוסטרלית מסוריה למצרים, כתגבורת לארמייה השמינית של הצבא הבריטי באל-עלמיין, במערב מצרים. היא השתתפה עם המחנה השמיני בקרבות הבלימה נגד הצבא הגרמני בראשות פלדמרשל ארווין רומל. לאחר המתקפה הבריטית על הצבא הגרמני, בקרב אל-עלמיין השני בסוף אוקטובר 1942, המשיכה פלוגת ההובלה עם הצבא ללוב.
פלוגה 462 הייתה הפלוגה הארץ-ישראלית הראשונה שעמדה להשלח לנחיתה באירופה. ב-24 באפריל 1943 - אחרי חג הפסח יצאה מנמל אלכסנדריה שבמצרים לאי מלטה שיירה של כ-30 אניות נושאות ציוד, דלק וחיילי עזר כהכנה לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. בראש השיירה הפליגה האונייה ארינפורה (Erinpura), שנשאה את חיילי הפלוגה ואת ציודם. במהלך ההפלגה, ב-1 במאי, שיירת האוניות, 27 במספר, שנשאה חיילים של הצבא הבריטי, אותרה על ידי מטוס סיור גרמני. הטייס הזעיק מטוסי קרב, אשר הגיעו לעת ערב. האונייה נפגעה פעמיים ושקעה תוך כ-4 דקות. 139[1] מחיילי הפלוגה נספו ורבים נפצעו.
זמן קצר קודם להפלגתם חתמו החיילים הנשואים על גט על תנאי, שהתממש עם טביעתם.
הניצולים הוחזרו לטריפולי ולבנגאזי, ומשם נשלחו לחופשה בארץ ישראל. ביולי 1943 הוקמה הפלוגה מחדש, וזו התארגנה בסרפנד, קיבלה מתגייסים חדשים ושחררה את אלה שלא התאוששו מן האסון. בסוף יולי 1943 חזרה הפלוגה למצרים. בספטמבר 1943 היא נשלחה לאיטליה ונחתה בראש החוף בסלרנו שמדרום לנאפולי. שם פעלה בפריקת ציוד לרציפים והובלת דלק ותחמושת לחזית. לאחר כחודשיים השתלבה בפעולה בחזית ואנשיה השתתפו במבצעים בחזית איטליה עד סוף המלחמה ואפילו השתתפו בליווי המשלחת הצבאית הבריטית לחתימת חוזה הכניעה עם גרמניה הנאצית.
כיוון שהייתה פלוגה של מתנדבים ותיקים, הייתה זו הפלוגה העברית הראשונה שפורקה באוגוסט 1945. וותיקי היחידה שוחרו משירות ואילו המגויסים החדשים הועברו ברובם לפלוגת הובלה 468.
כונתה במספר שמות שונים בהן "יחידת הצללים". מתוך פעילי היחידה, התגבשה קבוצה בהנהגת הרס"פ אליהו כהן ומאוחר יותר בהנהגת שלהבת פריאר, ישראל ליברטובסקי, מאיר דודזון, יוחנן זייד, יחיאל נדב, ועמרם בן צבי.[דרוש מקור] קבוצה זו כונתה "החבורה". אנשיה השתתפו באיתור יהודים והגשת עזרה ראשונית להם. החבורה, שמימנה את רוב פעילותה ממשכורות חבריה, הקימה נקודת הכשרה צבאית לפליטים היהודים הצעירים ב"מג'נטה" ליד מילאנו והייתה אחראית לתחזוקתה ולהדרכתה. וארגנה את עלייתם הבלתי לגאלית לארץ.
בנוסף אספו אנשי החבורה בראשות ליברטובסקי כלי נשק ואחסנו אותם בווילה פג'רה, ליד מג'נטה שבאזור מילאנו.
בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל בירושלים הוקמה אנדרטת האונייה ארינפורה לזכר חיילי הפלוגה שנספו בטביעת האונייה ארינפורה. האנדרטה היא דמוית אונייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים שמקום קבורתם לא נודע. על האנדרטה חרוט הפסוק מתהילים:
אָמַר אֲדֹנָי מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם.
טקס זיכרון שנתי ביום השנה לטביעת האונייה, כ"ז בניסן, שהוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נערך במקום מדי שנה עד שנת 2015. בשנת 2016 הטקס שולב בטקס ההנצחה של כלל מתנדבי היישוב במלחמה. שבט מודיעין של תנועת הצופים בירושלים עורך מדי שנה את טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סביב אנדרטת האונייה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.