מצר גיברלטר

מצר גיברלטר (בערבית: مضيق جبل طارق; בספרדית: Estrecho de Gibraltar; באנגלית Strait of Gibraltar) הוא מצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון. בצדו הצפוני (האירופי) שוכנות ספרד והמושבה הבריטית גיברלטר, ובצדו הדרומי (האפריקאי) – מרוקו והעיר סאוטה (מובלעת בשליטה ספרדית בצפון מרוקו). בעת העתיקה נודעו הצוקים שבכניסה המזרחית למצר בשם "עמודי הרקולס". במצר מצויים מספר איים קטנים, כמו האי פרחיל, שיש מחלוקת בין ספרד ומרוקו על השליטה בו.

ערך זה עוסק במצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גיברלטר (פירושונים).

מצר גיברלטר
Estrecho de Gibraltar

מידע כללי
על שם	גיברלטר
מיקום	הים התיכון
סוג	מצר ים
מידות
אורך	59 קילומטר
רוחב ממוצע	14.3 ק"מ
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	גיברלטר גיברלטר מרוקו מרוקו ספרד ספרד
קואורדינטות	35°58′26″N 5°30′58″W
(למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה מצר גיברלטר (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה מצר גיברלטר

מצר גיברלטר, כפי שצולם על ידי צוות המעבורת אטלנטיס במשימה STS-98 ב-19 בפברואר 2001 (מתוך אתר נאס"א)

נוף הנשקף אל מצר גיברלטר, התמונה צולמה מגבעות מעל טריפה (עיירה קטנה), ספרד.

מקור השם גיברלטר בשמו של המצביא המוסלמי טארק אבן זיאד, שחצה את המצר בשנת 711 בדרכו לכיבוש ספרד הוויזיגותית. צוק גיברלטר נקרא על שמו, ג'בל טארק (ג'בל בערבית: הר), שם ששובש עם הזמן לגיברלטר.

כנתיב השיט היחיד המקשר בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, הייתה למצר גיברלטר חשיבות אסטרטגית רבה. חשיבות השליטה בו הוכרה כבר בתקופה הפיניקית (מהמאה העשירית לפנה"ס).

עומקו של המצר הוא כ-300 מטר, ורוחבו בנקודה הצרה ביותר כ-14.4 ק"מ.

בשנים האחרונות נבדקת האפשרות לכריית מנהרה מתחת למצר, שתאפשר מעבר יבשתי בין אירופה לאפריקה. בסוף 2003 נחתם הסכם בין ספרד למרוקו, לבדיקת ישימות הנדסית, גאולוגית וכלכלית לחפירת מנהרת רכבת מתחת למצר.

חצייה בשחייה

חציית מצר גיברלטר היוותה אתגר לשחיינים^[1], מאז שנת 1928. בגלל הזרמים בים, מסלולי השחייה אינם בדרך הקצרה ביותר, אלא מטריפה לחופי מרוקו, מרחק של 16.5 עד 22 קילומטר^[2]. באפריל 1928 חצתה מרצדס גלייטזה את המצרים בניסיון הרביעי שלה, לאחר ששנה קודם לכן חצתה את תעלת למאנש^[3].

עד שנת 1949 הייתה השחייה איטית יחסית והשחיינים השיגו זמן ממוצע של מעל 11 שעות^[4]. בשנת 1948 חצה שחיין מפרו את המצר ב-9 שעות ו-20 דקות^[5]. בספטמבר 1953 חצתה את המצר השחיינית פלורנס צ'דוויק בזמן שיא של חמש שעות ושבע דקות^[6]. בשנת 1955 חצה את המצר סאקונדו קאסטלו בפחות מ-5 שעות^[7]. בשנים 2000–2012 עמד זמן השחייה הממוצע על 4:31 שעות^[4].

ראו גם

• האירוע המסיני
• אטלנטרופה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מצר גיברלטר בוויקישיתוף

• מצר גיברלטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מפות מצר גיברלטר באוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית