שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל

אנדרטה בנשר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראלmap
Remove ads

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל הוקמה בשנת 1950 בפסגת "גבעת נשר", כאתר הנצחה לחללים מבני נשר וממקומות נוספים שנהרגו במערכות ישראל. האנדרטה ניצבת על עמדה מבוצרת שהוקמה בראש הגבעה לפני מלחמת העצמאות. עמדה זו נועדה להגן על תושבי השכונה מפני פורעים מבין תושבי בלד א-שייח' שהיו עולים מעת לעת לראש הגבעה דרך ואדי נשר ויורים משם על בתיהם של תושבי השכונה שהתגוררו במורד הגבעה.[1]

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...
Remove ads
Thumb
בניית האנדרטה ב-1950. על המבנה יהודה רוט ואחותו שולה, ילדיו של יצחק רוט
Thumb
מראה פנימי של המבנה הראשון שהיה עד 2013. הבימה הקטנה נהרסה, ולוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות הוסר
Thumb
ציור הקיר של האמן מיכאל קארה במבנה הראשון שנהרס ביחד עם הקיר במסגרת השינויים שנעשו במבנה ב-2013
Thumb
מראה פנימי של המבנה המערבי שהוקם ב-1956 ונהרס ב-2013
Thumb
מבנה האנדרטה ב-1968 עם בריכת דגי הנוי ברחבה
Thumb
הקמת היצירה "הנשר החלול", 25 בנובמבר 2021
Thumb
מבנה האנדרטה לחללי מערכות ישראל של בני נשר, כפי שנראה בין השנים 2015 ועד נובמבר 2021, מועד בו החל שדרוג קיר ההנצחה החיצוני. צולם בספטמבר 2021

האנדרטה הוקמה ביוזמתם של חברי ועדת הביטחון של ההגנה בנשר ובמימון בית החרושת "נשר". התכנון והביצוע הופקדו בידי מהנדס בית החרושת נשר, בלה שניטלנדר, פרופסור יוחנן רטנר והאמן מיכאל קארה.

אתר ההנצחה מוקף בגן ציבורי המשתרע על שטח של 7.5 דונם. הוא כולל רחבת התכנסויות גדולה, מגרש משחקים וגן פסלים.[2]

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל היא מהאנדרטאות הראשונות שהוקמו בישראל לאחר מלחמת העצמאות. מיקומה נבחר לא בכדי: היא הוצבה בפסגת גבעת נשר, במקום שבו הוקמה לפני מלחמת העצמאות עמדה מבוצרת מבטון שנועדה להגן על תושבי השכונה מפני מסתננים ערבים מבלד א-שייח'. המסתננים הללו התגנבו דרך ערוץ נחל נשר, לראש הגבעה, שבאותה העת לא הייתה מיושבת, ומשם ירו על בתיהם של התושבים היהודים שהתגוררו במורד הגבעה בצידה המזרחי.[3]

הקמתה של האנדרטה נעשתה במקביל לבניית שכונת גבעת נשר, שהחלה בשנת 1949. טקס הנחת אבן הפינה לגבעת נשר נערך ב-13 בדצמבר 1948, ואילו האנדרטה נחנכה בדצמבר 1950 (כסלו תשי"א).[4]

מונצחים באנדרטה גם חנן זלינגר, שעל שמו נקראת שכונת תל חנן, חיים בן דור[5], שעל שמו נקראת שכונת בן דור, ועמוס גלילי[6], שעל שמו נקראת שכונת גבעת עמוס, כולן שכונות בעיר נשר. זלינגר, בן-דור וגלילי נהרגו ב-1 בינואר 1948 בפעולת התגמול שנערכה לאחר הטבח שהתבצע בבתי הזיקוק, על ידי פורעים שהגיעו מהכפרים הערביים בלד א-שייח' וחוואסה. את פעולת התגמול שנערכה בעקבות הטבח ביצעו ארבע פלוגות. שתיים מהן, פלוגה 13 של גדוד 21 מחטיבת כרמלי שהגיעה מיגור ופלוגה מהפלמ"ח, תקפו את בלד א-שייח', ואילו שתי הפלוגות הנוספות, שהגיעו מאחוזה, תקפו את חוואסה.[7] בנוסף מונצחים באנדרטה 39 הנספים שנרצחו במהלך טבח בתי הזיקוק.

כחלק ממורשת הזיכרון של חללי נשר, העניקה מועצת נשר בשנת 1955 מלגה "לזכר חללי נשר" בסך 300 ל"י ל"סטודנט נזקק" מבני נשר הלומד בטכניון.[8]

Remove ads

סביבת האנדרטה

סכם
פרספקטיבה

בשנת 1956 נחנך ליד האנדרטה מגרש משחקים שנועד לשמש את ילדי השכונה. המגרש נחנך בטקס שהתקיים בחנוכה בהשתתפות אמו של יעקב שקולניק, שנהרג במלחמת העצמאות בקרב על חיפה. בשנותיה הראשונות של השכונה נבנתה בצמוד למגרש המשחקים בריכת מים, שבדומה למגרש משרתת את תושבי השכונה עד היום.

שטח הגבעה סביב האנדרטה היה חשוף. בט"ו בשבט שחל בפברואר 1949, שלושה חודשים לאחר הנחת אבן הפינה להקמת השכונה, ניטעו בשטח החשוף של הגבעה 30 עצי זית על ידי ההורים השכולים. בנטיעות השתתפו הורים ותלמידים משכונת נשר הוותיקה ומתל חנן,[9] שלקחו אף הם חלק בנטיעות. סביב האנדרטה ובמורד הגבעה הוקם גן ציבורי הנקרא על שמו של יצחק רוט, יושב ראש ועד שכונת נשר בשנים 1943–1950, כאחד ממייסדי שכונת גבעת נשר ב-1949, וכראש המועצה השני של נשר בשנים 1957–1972. לוח ההנצחה הראשון המציין את שם הגן נעלם עם השנים, ובשנת 2021 הונח לוח חדש המציין את שמו של הגן ליד המדרגות העולות מרחוב החלוצים לאנדרטה.

ב-1991 עבר שטח הגן סביב מבנה האנדרטה שדרוג שכלל יישור והסדרת השטח, הוספת אדמת גן, שיפוץ מתקנים וריצוף רחבת ההנצחה ושבילי ההליכה.[2] בשנת 1998, לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באותה שנה, תרמה הפסלת עליזה פרקש לגן הציבורי גן פסלים ובו ארבעה פסלי נשים, פרי עבודתה. בין השנים 2013–2018 נותצו ראשי הפסלים על ידי משחיתים. בשנת 2021 מימנה לקראת יום הזיכרון, עיריית נשר את שיקום הפסלים על ידי פרקש, והוסיפה מצלמות אבטחה במקום.

Remove ads

שינויים במבנה האנדרטה ובלוח ההנצחה מחוץ למבנה

סכם
פרספקטיבה

בניית האנדרטה החלה בשנת 1950 על בסיס עמדה מבוצרת מבטון שהוקמה ב-1947. בצדדים המערבי והמזרחי ניתן עדיין להבחין בחרכי ירי שנותרו בשלמותם. על העמדה הציב האמן מיכאל קארה תבליט של חייל ומעליו מגן דוד עשוי בטון. הרחבה הצפונית בחזית מבנה האנדרטה הייתה קטנה מהרחבה הקיימת באתר נכון לשנת 2022, ובחזיתה הייתה בריכת דגי נוי. שטח המבנה המקורי היה 38 מ"ר, ומגדל הבסיס התנוסס לגובה של 7.8 מטר.[10] במהלך השנים חלו באנדרטה מספר שינויים. בשנת 1956 הוצמד למבנה המקורי מבנה נוסף, ששימש להנצחה. המבנה קיבל צורה של האות דל"ת והורכב משני מבנים מלבניים שחופו בטיח בהיר.

בשנת 2012 החליט ראש עיריית נשר דוד עמר לערוך שינויים מפליגים במבנה האנדרטה, מתוך כוונה להפוך את האתר למקום תוסס שיפעל לא רק בימי הזיכרון.[11] בפועל, נכון לשנת 2023 לא נעשה כל שימוש במבנה, והוא נפתח לציבור רק בערב יום הזיכרון, ומשנת 2022 גם ביום העצמאות.[12]

השינויים במבנה הוצגו באמצעות הדמיות בפני מועצת העיר נשר, בישיבת המועצה שנערכה באוגוסט 2012. ההדמיות עוררו התנגדות בקרב תושבי נשר, שקראו לשינויים המתוכננים "יצור כלאיים" שמתריס ומשתלט על הנוף ופוגע במבנה הפונקציונלי והפשוט. המתנגדים טענו שמדובר במבנה שמיועד לשימור ושהוא חלק מהמורשת של נשר. הם ציפו לשינויים מעודנים יותר, המשקפים את הקשר בין המלט של נשר לבין עמדת הבטון היצוק.

בשנת 2013 החלו העבודות לחידוש מבנה האנדרטה. המבנה שנוסף בשנת 1956 הוחלף במבנה אלכסוני המתנשא לגובה של 5.6 מטר.[10] בתוכו הוקם חדר מדורג בצורת אודיטוריום קטן. בקצהו נפתח חלון גדול שממנו נשקף הנוף של שכונת רמות יצחק בנשר.[13] השינויים הללו כמעט הכפילו את שטח המבנה ל-72 מ"ר. הקיר הפנימי בתוך המבנה נהרס ועימו הוויטרינות שבהן הוצגו כלי נשק ששימשו את לוחמי "ההגנה". ציור מקורי של האמן מיכאל קארה נהרס אף הוא עם הריסת הקיר.[14]

במסגרת התכנון המחודש של המבנה הוסר מהקיר הדרומי לוח, שבו הונצחו 25 חללים שהשתתפו במלחמת העצמאות. הלוח הועבר למשמרת לעיריית נשר, אולם ברבות השנים נעלמו עקבותיו. באפריל 2021 נמצא חלק מהלוח כשהוא שבור לשני חלקים גדולים. באפריל 2023 הוחזר לוח ההנצחה לאנדרטה לאחר שיקום.[א][15][16] הוכנו תוכניות לשיקום הציור של מיכאל קארה על ידי עיריית נשר, אך נכון לשנת 2023 הן טרם יצאו לפועל.[17]

תמונות החללים שהופיעו על גבי הקירות בתוך המבנה הוחלפו ב-78 תיבות הנצחה שכללו את תמונת החלל משמאל, ופרטי החלל החרותים מימין על דלת נפתחת המציינים: שם משפחה, שם פרטי, כינוי, דרגה, גיל, תאריך מוות עברי ולועזי. לוח ההנצחה שהוצב מחוץ לאנדרטה, הכולל את שמות החללים, היה עשוי מלוח בטון שהותקן על גבי קיר אבנים לא מסותתות. על גבי לוח הבטון צוינו שמות החללים באותיות שחורות ללא ציון תאריך נפילתם. בתחתית לוח הבטון נכתב: ”ו-ל"ט הבחורים שנטבחו בבתי הזיקוק” ללא ציון שמות החללים. במשך השנים נוספו חללים נוספים ללא סדר כרונולוגי של תאריך נפילתם. בשנת 2015 הוחלף לוח ההנצחה המקורי בלוחות הנצחה חדשים עשויים משיש שהוצבו על גבי לוח אבן גדול. ליד כל שם צוינו דרגתו של החלל ותאריך מותו העברי והלועזי. כמו כן נוספו גם שמות חללי טבח בתי הזיקוק.

בקיץ 2016 התגלה סדק עמוק בתבליט שיצר מיכאל קארה בראש האנדרטה וחלק ממנו נפל והתנפץ. התבליט תוקן על ידי משמרים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[18]

ב-25 בנובמבר 2021 הוסף לקיר האנדרטה פסל מתכת בדמות נשר שעוצב על ידי האדריכל יהודה יהב, שכינה את יצירתו "הנשר החלול". על הביצוע הופקד הפסל חן וינקלר. היצירה הותקנה מעל הקיר שבו מונצחים שמות החללים.

במרץ 2022 הוסרו כל שמות החללים מקיר ההנצחה, ובאפריל הושלמה התקנת לוח השמות על קיר ההנצחה מחוץ למבנה. בתוך המבנה הוספו תיבות הנצחה ושמות חללים: 24 תיבות הנצחה, שכוללות 18 חללי צה"ל ו-6 חללי פעולות איבה. הוכנה גם תשתית להוספת תיבות הנצחה אם יידרשו בעתיד.[19] ביוני 2023 הוספו עוד 3 חללים לאנדרטה. נכון לאפריל 2025 עומד מספר תיבות ההנצחה על 108: 98 של חללי נשר במערכות ישראל ו-9 חללי פעולות איבה. לוח ההנצחה מחוץ למבנה כולל 146 שמות המחולקים ללוחות נפרדים: 97 חללי צה"ל ומערכת הביטחון, 8 חללי פעולות איבה, שני חללים מבני קהילת יהודי בראוורד קאונטי (אנ') בפלורידה, קהילה אחות של נשר, 39 חללי טבח בתי הזיקוק וחלל נוסף מבז"ן שנהרג באותו יום.

Remove ads

גלריית תמונות

Remove ads

חללי מערכות ישראל המונצחים באנדרטה בנשר

סכם
פרספקטיבה

כמה מחללי מלחמת העצמאות שגרו בנשר אינם מונצחים באנדרטה. בספר בני נשר בעריכת אברהם ברוידס, המנציח 30 חללי מלחמת העצמאות מנשר, מופיעים שמותיהם של עשרה מדיירי "מעון עולים בנשר", שהוקם באוגוסט 1947 ביוזמתם של מרים רוגוז'יק וחיים שלח תושבי העיר. המקום הוקם בחסותה של מועצת פועלי נשר בבנייני המחנה של הצבא הבריטי. המחנה שכן על גבעה הנקראת היום גבעת העמדות ממזרח לכביש 7212, ומול הגבעה ממערב לכביש, היום בשטח בית הספר היסודי בית יהושע. רוב העולים שם היו מעפילים. ב-8 במרץ 1948 התגייסו כ-80 מעולי המעון. עשרה מהם נהרגו בקרבות מלחמת העצמאות.[20]

בלוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות שהוכנס למבנה האנדרטה עם הקמתו, מופיעים 25 שמות של חללי מלחמת העצמאות. חללים שגדלו בנשר וחללים ממעון עולים נשר.

מידע נוסף טבלת חללי מערכות ישראל המונצחים באנדרטה בנשר, מספר ...

ל"ט חללי טבח בתי הזיקוק

ב-30 בדצמבר 1947 (י"ז בטבת תש"ח) אירע טבח בתי הזיקוק במפרץ חיפה. בטבח, שהתחולל בעקבות התקפה של האצ"ל שבה נהרגו שישה פועלים ערבים, נהרגו 39 יהודים שעבדו במקום. בעקבות הטבח יצאו כוחות של הפלמ"ח וגדוד 21 מחטיבת כרמלי לפעולת תגמול בכפרים בלד א-שייח' וחוואסה, שתושביהם חוללו את הטבח. בפעולה זאת נהרגו חנן זלינגר, חיים בן דור ועמוס גלילי, המונצחים בנשר. ב-2015 הוספו שמות ההרוגים בטבח בתי הזיקוק לאנדרטה בעיר נשר.

מידע נוסף טבלת ל"ט חללי טבח בתי הזיקוק המונצחים באנדרטה בנשר, מספר ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

Remove ads

ביאורים

  1. השיקום שנעשה על ידי הפסל חן וינקלר, מומן על ידי יחידת ההנצחה של משרד הביטחון ועיריית נשר
  2. נקבר בחלקת ההגנה במתחם בתי הקברות בחיפה בחוף הכרמל
  3. נקבר בקיבוץ גבת
  4. נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בקיבוץ יגור
  5. נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק
  6. נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
  7. נקבר בבית-הקברות הצבאי בנהריה
  8. נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בקריית אתא
  9. נקבר בבית הקברות הצבאי בקריית מוצקין
  10. נקבר בקיבוץ אילון. ב-26 במאי 1950 הועבר לבית הקברות הצבאי חיפה
  11. נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה
  12. נקבר בשייח'-באדר א'. ב-1950 הועבר לבית הקברות הצבאי בהר הרצל
  13. נקבר בנען ב-1950 הועבר לבית הקברות הצבאי חיפה
  14. נקבר בנען ולאחר מכן הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  15. נקבר בבית הקברות הצבאי בעפולה
  16. נקבר בבית הקברות הצבאי בראש פינה
  17. משה פרידמן לא נמצא באתר יזכור. המקור היחיד הוא הספר בני נשר. בנובמבר 2021 נעשתה פנייה על ידי הארכיון ההיסטורי של העיר נשר, ליחידה לאיתור נעדרים באמצעות פרופ' גור אלרואי המשרת ביחידה זאת, לנסות לאתר מה קרה לפרידמן. בנשר הוחלט להנציח אותו באנדרטה, בהתבסס על הספר בני נשר שנכתב על ידי אנשים שהכירו אותו
  18. נקבר בגבולות, באוגוסט 1949 הקבר הועבר לבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק
  19. נקבר בחלוצה, ביולי 1949 הקבר הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  20. הובא לקבורה זמנית בבארי ובאוקטובר 1957 הועבר לבית הקברות הצבאי בחיפה
  21. מצבה לזכרו בחלקת נעדרי משחתת אילת בבית הקברות הצבאי בחיפה
  22. קיבל את עיטור האומץ של המשטרה
  23. נקבר בבית הקברות הצבאי בנתניה
  24. בית הקברות האזרחי ניר בנים
  25. נקבר בבית הקברות בקיבוץ סער
  26. באתר יזכור כתוב השם אדולף בסוגריים, השם אנדי ככינוי מופיע על קברו בבית הקברות בראשון לציון ראו קובץ:קברו של אברהם שוורץ (אנדי) המונצח באנדרטה לחללי מערכות ישראל בנשר. קבור בבית העלמין האזרחי ראשון לציון-גורדון 07.jpg
  27. נקבר בבית הקברות האזרחי של ראשון לציון
  28. קריית אתא
  29. נקבר במתחם בית הקברות בחיפה, שער הדס
  30. נקבר בית הקברות "ארץ החיים" הסמוך לבית שמש
  31. נקבר בבית הקברות מושב עופר
  32. נקברה בבית הקברות בקיבוץ החותרים ליד אביה
Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads