חלק ממקרי ההיעדרות מכוונים על ידי האדם הנעדר, חלקם נובעים מכך שהוא נפל קורבן לפשע, ומקרים אחרים הם מסיבות טכניות לחלוטין. ישנם גם מקרים בהם הסיבות להיעדרות משולבות, לדוגמה, אדם שנחטף ושוחרר במקום ממנו הוא אינו מצליח לחזור לביתו, ואינו מצליח ליצור קשר עם מקורביו, וחלקם כתוצאה ממחלות זקנה כגון מחלת אלצהיימר או דמנציה.
היעדרות מרצון הנעדר
- עריקה מהצבא או למדינה אחרת.
- בריחה מרצון, למשל, כדי:
- גבר יהודי העוזב את אשתו ללא גירושין ומשאירה עגונה, ונמנע מיצירת קשר כדי שלא יחויב על ידי בית דין רבני לתת לה גט.
- עזיבה והיעלמות מרצון כדי להתחיל "חיים חדשים"[1] – למשל אדם הבוגד בבן זוגו ועוזב כדי לחיות עם אהוב חדש.
היעדרות ביוזמת אחרים
- חטיפה – במקרים קיצוניים עלולה להימשך שנים. חטיפה יכולה להיות לצורך סחיטת כספים ממשפחת הנחטף, לסחר בבני אדם או לסיפוק צרכים אלימים. חטיפת תינוקות ופעוטות יכולה להיות גם לצורכי אימוץ.
- רצח והעלמת הראיות לאחר מכן[2].
היעדרות מסיבות טכניות
- תייר שאינו מצליח מסיבות שונות ליצור קשר עם מקורביו בארץ מוצאו. לעיתים נקרא "מנותק קשר".
- פעוט שאבד, למשל יצא מחצר גן ילדים מבלי שהמטפלים הבחינו בו, והוא צעיר מכדי להיות מודע למצב או להבהירו לזרים[5][6].
- אדם שנפל לים מכלי שיט ואין מספיק משאבים כדי לחפש את גווייתו. בחלק מהמקרים מדובר באדם שנעלם במהלך שיט ואפילו כלל לא בטוח שאכן נפל לים.
היעדרות משדה קרב
- ערך מורחב – נעדר (צבא)
נעדר בקרב – חייל שנעלמו עקבותיו ואין ידיעה ברורה מה עלה בגורלו[7]. במקרים רבים היעדרות זו היא בנסיבות טכניות לחלוטין:
- שגיאה בדיווח על מיקום חייל חי:
- דיווח על היעדרות בשל שגיאה שלישותית, דהיינו החייל משרת ביחידתו אך השלישות סבורה כי הוא אינו שם.
- פגם טכני בדיווח על נפילה בשבי.
- שגיאה בדיווח על חייל שאינו חי:
- גוויית החייל נמצאת במקום בו אי אפשר למצוא אותה.
- גוויית החייל התפוררה לחלוטין בפיצוץ עז.
- קושי להתאים בין גוויות חיילים אלמונים לבין נתוני החיילים הנעדרים. התוצאה עשויה להיות קבורה בקבר החייל האלמוני או קבורה תחת שם בדוי[8], לעיתים קרובות מדובר במקרה בו גוויית החייל נמצאת במצב בו בלתי ניתן לזהות את החייל ההרוג.
היעדרות בשל פציעה או לקות
- אדם שנהרג בעקבות אסון טבע או תאונה שהעלימה את גווייתו (כגון סחף בשיטפון, קבורה ברעידת אדמה או מפולת שלגים, נפילה לנהר עם דגי פיראנה, כניסה לשדה מוקשים[9] שבו קשה לחפש גוויות וכדומה).
- תאונה שגרמה לאובדן הכרה או פגיעה מוחית אחרת, בעקבותיה הנפגע אינו מסוגל ליידע את מקורביו אודות מקומו או שאינו יכול להנחות את האנשים המנסים לסייע לו במציאת מקוריו. אנשים במצב זה מכונים במשטרת ישראל בכינוי "אלמונים חיים"[10] והמשטרה מפיצה את תצלומיהם כדי לחפש את קרוביהם.
- איבוד הדרך על ידי אדם הסובל ממחלה או נכות נוירולוגית-קוגניטיבית או נפשית. אדם כזה עשוי שלא להבין שהוא הולך למקומות מסוכנים[11], שלא להבין כיצד לחזור אל מקורביו או לא להבין שהוא צריך לעשות זאת.
- פיגור שכלי[12] – אדם הסובל מפיגור שכלי קשה עשוי שלא להבין כיצד לחזור אל ביתו וכיצד ליצור קשר עם מקורביו כאשר הוא נמצא במקום זר ובלתי צפוי.
- מחלת אלצהיימר גורמת לשיבוש הליכי מחשבה, שיבוש ההתמצאות במרחב ורצון עז לחזור אל מחוזות הילדות. נעדר הסובל ממחלת אלצהיימר קשה עשוי לשבת בתחנת האוטובוס הקרובה לביתו ולהמתין לקו אוטובוס דמיוני הנוסע אל עיר הולדתו שמעבר לים.
- אוטיזם – אוטיסטים מתמצאים על פי רוב היטב במרחב אך קשיי התקשורת שלהם מקשים עליהם להישאר בטווח ראייתו של מי שמלווה אותם, מקשים עליהם לענות לקריאות המחפשים אחריהם ומקשים עליהם לבקש מידע שיסייע להם לחזור אל ביתם. כלב נחייה עשוי לעזור לאדם אוטיסט להישאר על יד מקורביו ולעזור למחפשים אחריו למצוא אותו.
בישראל
בישראל (כמו במרבית מדינות המערב), מרבית האנשים, שהמשטרה מכריזה עליהם כנעדרים, נמצאים בתוך זמן קצר. אולם, מדי שנה, נוספים מספר אנשים לרשימת הנעדרים, שלא נמצאו מזה זמן רב. ב-2022, כ-600 ישראלים היו ברשימת הנעדרים.
חיפוש נעדרים בישראל כמו ברוב העולם, מבוצע בימים הראשונים להיעדרות, על ידי המשטרה, באמצעות פרסום באמצעי התקשורת, וכן בעזרת יחידות מתנדבים אזרחיות כגון יחידת הכלבנים לישראל[13], איחוד הצלה, זק"א, ידידים - סיוע בדרכים[14][15], אלו"ן ותופעת טבע. לעיתים מתגייס הציבור לעזרת המשפחה, ומתנדבים מצטרפים לחיפושים. לדוגמה, כך היה במקרה ההיעלמות של הפעוטה הודיה קדם, שבדיעבד הסתבר כי נרצחה על ידי אביה.
במקרי היעלמות בלתי מפוענחים, המשטרה ממשיכה לטפל בתיק במישור המודיעיני. לעיתים, משפחות הנעדרים מנסות לעורר מדי תקופת זמן את תשומת לב הציבור באמצעות ראיונות לאמצעי התקשורת או פרסום מודעות. כך נוהגת משפחתה של עדי יעקבי שנעדרת מאז דצמבר 1996. חלק מהמשפחות מצליחות גם לשכור עזרה פרטית או לארגן חיפושים בעצמן (כמו משפחתו של מג'די חלבי).
בישראל פועלת עמותת "בלעדיהם – עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים".[16]
בבריטניה
בבריטניה ניסיונות לאתר ילדים נעדרים נעשים, בין השאר, על ידי הדפסת תצלומיהם על קרטוני חלב[17] ומוצרים נוספים, כך שדמותם תוכר בכל בית.
ארצות הברית
נוהג ילדי קרטוני החלב הופסק בארצות הברית כיוון שתיאורי ההיעדרות הפחידו ילדים שראו את המוצרים[18]. בארצות הברית מופעלת "אזעקת אמבר"[19] (Amber Alert) – נוהל לטיפול מהיר ופרסום נרחב במקרי היעלמויות של ילדים.
כתבות עיתונאיות
- ישי אביאור, פרשות היעלמות הילדים שהסעירו את ישראל, באתר וואלה, 25 באוגוסט 2008
- נורית וורגפט ויהונתן ליס, נפקדים נוכחים, באתר הארץ, 22 במאי 2009
- תמיר כהן, דניאל דולב, ומאז אבדו עקבותיהם || כ-30 אנשים נעדרים כל שנה, המשפחות לבד בחיפושים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2014
- רוני בר, הצרפתים החליטו לקדש את הזכות להיעלם, והפסיקו לחפש נעדרים. זו הייתה טעות מרה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018
- נעדר, ברשת החברתית פייסבוק