אית"ן
מערך איתור נעדרים בצה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אית"ן (ראשי תיבות של "איתור נעדרים") הוא מערך איתור נעדרים בצה"ל.
בראש המערך עומד תא"ל במיל' רפי וולפסון.[1]
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
ערכים מורחבים – נעדרי מלחמת העצמאות, נעדרי מלחמת יום הכיפורים
צוות לאיתור נעדרים הוקם לראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים על ידי חיל האוויר במטרה לאתר צוותי אוויר נעדרים שמטוסם הופל. הצוות שהתארגן בענף בטיחות טיסה במפקדת חיל האוויר, הוקם ביוזמתו ובפיקודו של שלמה בן אלקנה שהיה אז קצין בממשל הצבאי בעזה. בן אלקנה היה בעל ניסיון באיתור נעדרים, ובין היתר איתר לאחר מלחמת ששת הימים את קברו של גיבור ניל"י אבשלום פיינברג, שנעדר מאז מלחמת העולם הראשונה.
הצלחת צוות בן אלקנה באיתור צוותי האוויר הנעדרים ברמת הגולן ובסיני ממלחמת יום הכיפורים הובילה להרחבת המשימות גם לאיתור נעדרי צה"ל אחרים. בשיא פעילותו מנה צוות בן אלקנה כ-120 איש. לאחר המלחמה הוקמה בחיל האוויר יחידת אית"ן 5701 בכפיפות לראש להק כוח אדם. היחידה התמקמה בכנף 15 ובן אלקנה היה למפקדה הראשון. הגם שהיחידה הייתה בכפיפות לחיל האוויר, היא הופעלה כיחידה מטכ"לית בידי מחלקת נפגעים באכ"א.
בסוף שנות ה-80 הורחב מערך איתור נעדרים בצה"ל ועבר ארגון מחדש. באכ"א הוקם ענף אית"ן, הוקמו צוותי אית"ן באוגדות ובפיקודים המרחביים ומרכז איתור נעדרים (מא"ן) אורגן מחדש כמרכז שליטה על כל מערך איתור הנעדרים הצה"לי. יחידת אית"ן 5701 של חיל האוויר צומצמה לצורכי החייל בלבד וב-2004 היא שולבה ביחידה 669.
ענף אית"ן במערך הנפגעים אחראי לנושא איתור הנעדרים בצה"ל, מנהל תרגילים המאמנים צוותים לאיתור נעדרים, שומר על קשר עם משפחות השבויים והנעדרים, ומנהל חיפושים אחר חללים שמקום קבורתם לא נודע.
מבנה ותורת הפעלה
צוותי אית"ן במערך הנפרס מופעלים כל אימת שיש אירוע בו יש חשש להיעדרות חייל כבר בשלבים הראשונים. בהצטבר הניסיון, התפתחה תורת הפעלה מיוחדת, בה מושם הדגש על איסוף דקדקני של מידע, עיבודו ופיתוח שיטות סריקה וחפירה. אנשי היחידה מתמחים בחקירות המשולבות עם הכרת שטח טובה וניסיון צבאי. תורת ההפעלה מחייבת שיתוף פעולה, סיעור מוחות וחשיבה יצירתית.
מיזם "תש"ח"
בראשית שנות ה-90, במהלך עדכון ספר ה"יזכור" של חללי מלחמת העצמאות, הציע ההיסטוריון רמי יזרעאל ליחידת אית"ן 5701 של חיל-האוויר ולמא"ן לנסות לאתר נעדרים מקרבות תש"ח ומפעולות צבאיות אחרות בעבר. לאחר ניסוי מוצלח שבמהלכו אותרו מספר קברים של נעדרי צה"ל מתש"ח, נכנסה פעילות זו לסדר היום הקבוע של ענף אית"ן, תחת ניהולו של החוקר נרי אראלי.
חללים שמקום קבורתו לא נודע
נותרו ארבעה נעדרים שגורלם לא נודע:
בנוסף אליהם, יש כ-171 חיילים נוספים מוגדרים חללים שמקום קבורתם לא נודע, שנפלו ב-108 אירועים. לגבי חיילים אלה קיימות עדויות מהימנות כי נהרגו, והם מכונים בראשי תיבות מקל"ן, מקום קבורתו לא נודע. מאלה, 93 הם נעדרי מלחמת העצמאות, 15 הם חללי המשחתת אח"י אילת, ו-16 הם נעדרי מלחמת יום הכיפורים. בנוסף, בבתי הקברות בישראל קיימים עדיין 25 קברים עליהם נכתב "אלמוני", מכיוון שזהות הקבורים בהם לא פוענחה.
בנוסף ישנם עוד 9 חללים נוספים שנפלו וגופותיהם מוחזקות בשבי. מאלה, 8 הם חללי מתקפת הפתע של החמאס על ישראל (6 חיילים, שוטר וגשש) ו-1 הוא חלל מבצע צוק איתן.
אירועים שנפתרו על ידי אית"ן
- זיהוי וקביעת מקום קבורתם של שלושה אלמונים בקבר האחים מהקרב על הקסטל בדרך לירושלים אפריל 1948. השלושה- אליהו מונסה, זאב מנדל ודב הברברג השתייכו לחטיבה 6 "עציוני" ונלחמו בשרשרת הקרבות שהתחוללו על הקסטל בין 1 באפריל עד 9 באפריל 1948. חקירת אית"ן קבעה שהשלושה נקברו יחד עם חבריהם לקרב בקבר האחים במעלה החמישה כאלמונים ולאחר מכן הועברו לקבורה בהר הרצל, שם זוהו לאחר 63 שנים.
- זיהוי גופתו של יהושע חבר, לוחם גדוד 42 חטיבת קרייתי שנפל ברמלה ב-11 ביולי 1948, נקבר כאלמוני וזוהה רק ב-2014.[3] שמו חקוק באנדרטת גדוד 42 בצריפין.
- תעלומת המסתערבים ביפו - ב-22 בדצמבר 1947 הוצאו להורג בתל א-ריש, ביפו, דוד שמש וגדעון בן דויד, אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח. הם נתפסו על ידי הערבים כאשר מסרו ידיעות מודיעיניות בטלפון לאנשי ההגנה. מקום קבורתם לא היה ידוע במשך שנים. ב-1975 נמצאו שני שלדים בעת חפירת יסודות לבנייה. חקירת יחידת אית"ן הראתה כי המדובר בשני הנעדרים.[4]
- שיירת נבי דניאל, ב-28 במרץ 1948 - אנשי יחידת אית"ן הראו כי חיים פייבלוביץ, שנחשב נעדר מאז הקרב, קבור כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[5]
- איתור מקום קבורתם של חללי קרב תל א-ריש, במהלך מבצע חמץ, ב-28 באפריל 1948 - אותרו קבריהם של יחיאל (חיליק) רוזנפלד, דוד כוכבי, יצחק חממי, יהושע (יאשקה) לוסטיג ומנחם קלרמן, שנקברו כאלמונים בבית הקברות נחלת יצחק.[6]
- הקרב בדיר איוב, במסגרת מבצע מכבי - חוקרי היחידה גילו כי הנעדר פרץ צוקרמן נהרג בקרב דיר איוב ונקבר כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[7]
- משלט 8 בשער הגיא - חוקרי אית"ן גילו כי הנעדר עמנואל פוגל נהרג ב-12 במאי 1948, בקרבות על משלט 8, ברכס שמצפון לשער הגיא, ונקבר כאלמוני בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.[8]
- נעדרי חטיבת גבעתי, בקרבות בלטרון ב-13 במאי 1948 - חקירת היחידה העלתה כי שלושה חיילים שנהרגו בקרב ומקום קבורתם לא נודע, קבורים למעשה בקבר אחים של חיילי חטיבת אלכסנדרוני. החיילים הנעדרים הם יהודה (יורם) קפלן, שלמה ברבר ומנדל מט.[9]
- נעדרים נוספים של חטיבת גבעתי בלטרון, באותו תאריך (13 במאי 1948) - חקירה העלתה כי הנעדרים משה הסמן ויעקב שלג לבן (שניוויס) שנהרגו ליד מחנה המעצר בלטרון קבורים בקבר אחים עם חללי חטיבה 7.[10]
- מלכיה ב-15 במאי 1948 - חקירה העלתה כי הנעדר משה שעיו נקבר בטעות תחת השם משה טיכו.
- אותר מקום קבורתו של מרדכי פרנקו, שנהרג בקרב בהר ציון ב-18 במאי 1948.[11]
- קרב יד מרדכי, ב-24 במאי 1948 - אותרו קבריהם של ליבקה שפר (אותרה ב-2018), בנימין (יורק) איזנברג, יצחק רובינשטיין (אותרו ב-2022). השלושה נקברו כאלמונים בקבר אחים בניצנים[12]
- מבצע בן נון א' בלטרון, ב-25 במאי 1948 - אנשי יחידת אית"ן מצאו כי החיילים אהרון טיקוצקי ומשה דובדבני נקברו כאלמונים בבית הקברות נחלת יצחק.[13]
- מבצע בן נון ב' בלטרון, ב-30 במאי 1948 - אותר הנעדר ראובן אופנהיים, שנקבר כאלמוני.[14]
- יחידת אית"ן בדקה את תעלומת הנעדר דב ינוביץ', שנפצע בהפגזה ירדנית על קריית ענבים ב-5 ביוני 1948. חקירת היחידה העלתה כי ינוביץ' הובא לבית החולים ביקור חולים בירושלים, שם נקבע מותו. הוא לא נרשם כחייל אלא כאזרח, ונקבר כאזרח.[15]
- חייל אלמוני שנהרג בקרב במשלטי בית סוסין ב-9 ביוני 1948 זוהה כאהרון ששון.[16]
- מבצע ברוש - הקרב על משלט 243 במשמר הירדן, ב-9 ביוני 1948 - אותר מחדש קברו של הנעדר חיים (היינץ) טיכאור.[17]
- איתור הטייס הנעדר ליונל בלוך - מטוסו, מדגם אוויה S-199, נעדר לאחר קרב אוויר עם מטוסים סוריים ב-10 ביולי 1948. תחקיר אית"ן גילה כי גופתו הוחזרה מסוריה לאחר שהופל שם וכנראה מת מפצעיו בבית חולים בדמשק, אך מסמכי הזיהוי היו מוטעים והוא נקבר תחת שם מוטעה.[18]
- איתור נעדרים מקרבות משמר הירדן, ב-10 ביולי 1948 - אותרו הנעדרים אברהם לוי, אברהם (אלפרד) פולק ודוד אביגדור. החקירה הראתה כי הם קבורים בקבר אחים בראש פינה.[19]
- נעדרי גבעתי בקרבות בלטרון באוגוסט 1948 - חקירת היחידה העלתה כי החייל הנעדר שמואל אברהם קוטר, שנהרג באותם קרבות, נקבר כאלמוני בית הקברות הצבאי בהר הרצל.[20]
- מציאת גופותיהם של טייסי מטוס מוסקיטו של חיל האוויר הישראלי, שהתרסק בים התיכון מול חוף בת גלים ב-7 באוגוסט 1953 - לאחר סריקות תת-מימיות ממושכות נמצאו שרידי מטוסם של הטייסים הנעדרים, יהודה כ"ץ ואלעזר רייזנר.[21]
- איתור שני אנשי צוות טנק, שנעדרו במלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973 באזור ביר תמדה. הטנק שלהם נפל לשקע בדיונה והתחפר בחול, ולאחר מכן נפגע מפגז מצרי. לאחר חקירה ממושכת התגלו ב-1999 גופות הנעדרים ליאון כהן ומרדכי נדיב.[22]
- איתור צוות מטוס פנטום שהופל בקרב אוויר מדרום למנצורה במצרים, ב-11 באוקטובר 1973, לאחר עבודה מאומצת, שכללה גם תשאול מקומיים, בדיקת עדויות, תמלילי קשר, צילומי אוויר ועוד, וגם חפירה בקרקע, אותרו הנעדרים ערן כהן ויונתן אופיר.[23]
- מציאת גופתו של סרן אשר פרי בדרום הנגב, ב-15 באפריל 1980 לאחר שהיה נעדר כשנתיים.[24]
- יחידת אית"ן סייעה בגילוי גורלם של רחמים אלשייך ויוסף פינק, שנחטפו על ידי ארגון חזבאללה ליד בית יהון, על גבול רצועת הביטחון בלבנון) ב-17 בפברואר 1986.[25]
- חוקרי היחידה סייעו בניסיונות לאתר את החיילים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס, אבי סספורטס (שנחטף בצומת הודיה ב-16 בפברואר 1989)[26] ואילן סעדון (שנחטף בצומת ראם ב-3 במאי 1989). חוקרי היחידה גילו את מקום קבורתו של סעדון, בין מחלף גן-רווה ומושב גן שורק.[27]
- איתור גופתו של אילן בסטיקר, שנרצח בבאר שבע ב-5 בספטמבר 1993, וגופתו הושלכה במכולה לאיסוף אשפה, שפונתה לאתר דודאים. לאחר 15 חודשי חיפושים אותרה הגופה.[28]
- קביעת מצבם הפיזי של החטופים גולדווסר ורגב (חטיבה 5) לאחר חטיפתם ב-12 ביולי 2006 חטיפתם מקו דיווח 105 בגבול הצפון הובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
- איתור גופתו של לוחם יחידת אגוז, שנעדר במהלך קרב מארון א-ראס במלחמת לבנון השנייה. במהלך הקרב, שהתרחש ב-20 ביולי 2006, נעלם הלוחם יהונתן ולסיוק. מפקד יחידת אגוז, סגן-אלוף מרדכי כהנא, החליט לערב את אנשי יחידת אית"ן, והתחקיר שערכו הצביע על כך שהלוחם נקבר מתחת לחומה שהתמוטטה כתוצאה מפגיעת טיל של חזבאללה. הכוח חילץ את גופת החייל בלילה שלאחר מכן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עד שיחזור החייל האחרון. סיפורן של היחידות לאיתור נעדרים. ירח פארן, ספריית מעריב, 2015
קישורים חיצוניים
אודות ענף אית"ן, באתר צה"ל, 18 ביולי 2022- נעם ויטמן, CSI במדי צה"ל: הצצה מיוחדת לאימון של היחידה לאיתור נעדרים, באתר מאקו, 6 בינואר 2014
- טל אריאל אמיר, מתחת לאבן: המלחמה של היחידה לאיתור נעדרים בזמן ובשכחה, באתר מעריב אונליין, 10 באוגוסט 2015
- שי שמש, המדע בשירות היחידה לזיהוי חללים בצה"ל, באתר מדע גדול, בקטנה, 10 באוגוסט 2017
- יואב זיתון, הקבורה השגויה בגלל טעות בזיהוי: כך פוענחה התעלומה מ-48', באתר ynet, 7 במאי 2018
איתי אילנאי, "עד שאתה לא מוצא את החיילים, חיים או מתים, זה לא נגמר", באתר "ידיעות אחרונות", 6 באפריל 2019- שי לוי, כך נשאבתי לסיפורי החללים שמקום קבורתם לא נודע, באתר מאקו, 28 באפריל 2020
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.