קזבלנקה

קַזָבְּלַנְקַה (מספרדית: Casablanca, בתרגום מילולי: "הבית הלבן"; בערבית: الدار البيضاء - אַ־דָּאר אל־בַּיְצָ'אא, שמשמעותו זהה; בברברית: ⴰⵏⴼⴰ - אַנְפַא) היא העיר הגדולה ביותר במרוקו והנמל העיקרי שלה. העיר נחשבת למרכז הכלכלי של מרוקו, בעוד שבירת המדינה ומושב הממשלה ממוקמים בעיר רבאט. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של מרוקו משנת 2024, התגוררו בעיר כ-3.2 מיליון בני אדם^[1].

ערך זה עוסק בעיר במרוקו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קזבלנקה (פירושונים).

קזבלנקה
الدار البيضاء
Casablanca
ⴰⵏⴼⴰ

סמל קזבלנקה סמל קזבלנקה דגל קזבלנקה דגל קזבלנקה
פוטומונטז' של קזבלנקה
מדינה	מרוקו מרוקו
מחוז	קזבלנקה-סטאת
ראש העיר	נבילה רמילי
תאריך ייסוד	המאה ה-7
שטח	218.6 קמ"ר
גובה	115 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	3,215,935[1] (2024)
‑ צפיפות	14,709 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	33°32′00″N 7°35′00″W
אזור זמן	UTC
www.casablanca.ma
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת מרוקו מוגדלת)   רבאט אגאדיר טנג'יר מקנס מרקש פאס אוג'דה סלא האוקיינוס האטלנטי הים התיכון אלג'יריה סהרה המערבית קזבלנקה (למפת מרוקו רגילה)   רבאט אגאדיר טנג'יר מקנס מרקש פאס אוג'דה סלא האוקיינוס האטלנטי הים התיכון אלג'יריה סהרה המערבית קזבלנקה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

העיר התפתחה מתוך כפר דייגים, בשם "אנפא" (ⴰⵏⴼⴰ). בשנת 1468 נשרפה העיר ונהרסה. לאחר ששוקמה, נהרסה שוב בשנת 1515 על ידי הפורטוגזים ותושביה עזבו אותה.

בשנת 1770 החל הסולטאן מוחמד בן עבדאללה, מן השושלת העלווית, לבנות, לבצר ולפתח את העיר. כוונתו הייתה להגן עליה מפני כיבוש נוסף על ידי הפורטוגזים, שבאותו זמן כבשו את העיר אל-ג'דידה. הוא נתן לה את השם "דאר-אל-בידא", שפירושו בערבית "הבית הלבן", על שם הבית הראשון שנבנה בעיר על ידי הפורטוגזים ובלט בצבעו הלבן. תרגומו הספרדי של השם הוא השגור בפי הציבור: קזבלנקה ("קאזה" = בית; "בלנקה" = לבן).

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה חלקה הגדול של העיר בנוי בתי עץ. לאורך השנים פקדו אותה אוניות רבות ממערב אירופה. עם הזמן עברה העיר תהליך של מודרניזציה, ונבנו בה בתים רבים, חלקם בסגנון האר דקו.

שני גורמים עיקריים הפכו את קזבלנקה לעיר המרכזית במרוקו: מיקומה הגאוגרפי במרכז האזור המיושב במדינה, והנמל שנמצא במפרץ טבעי, מוגן מגלים ומרוחות, והוא הגדול ביותר במרוקו.

כיום

קזבלנקה היא מרכז התחבורה הראשי של מרוקו. העיר מתפקדת כמרכז הכלכלה, התעשייה והמסחר של המדינה. רוב התיירים המגיעים למרוקו נוחתים בנמל התעופה שלה או עוגנים בנמל הים. ב-2005 עברו דרך נמל התעופה כ-4.4 מיליון נוסעים.

לאחר שהוקם הנמל בקזבלנקה, התפתחה העיר בנוסף כצומת דרכים ביבשה ובאוויר: מערך רכבות, תחנות רכבת ומסילות ברזל מודרני שמרכזו בקזבלנקה, נבנה בתחילת המאה העשרים ממוגדור בדרום ועד טנג'יר בצפון, כבישים נרחבים נסללו ממנה ואליה, הוקם בה נמל התעופה בינלאומי ועוד.

קזבלנקה כיום היא כרך מסחרי אדמיניסטרטיבי גדול מאוד. בנייניה החדשים מצטיינים באדריכלות מודרנית. בקזבלנקה אזורים ובהם שדרות נרחבות, בניינים וקניונים מודרניים, וצמתים בצורת כוכב - בדומה לצמתים בפריז. אזורים אלה הוקמו על ידי הצרפתים בתקופה שבה שלטו במרוקו.

בשנת 1993 הוקם על החוף מסגד חסן השני, המסגד הגדול ביותר באפריקה והיקר ביותר בעולם. ב-2002 מדרום לחוף המסגד עברה הטיילת הארוכה על החוף (שאורכה כ-13 קילומטר והיא רצופה בתי מלון, בתי קפה ומסעדות) שדרוג והפכה לטיילת מודרנית כיאה לעיר גדולה.

מראה ליילי של כיכר מוחמד החמישי בקזבלנקה.

יחד עם זאת, לצד מרכז העיר בעל הצביון הפריזאי ושכונות מגורים מפוארות לתושבי העיר העשירים, קיים בקזבלנקה חלק עתיק הנקרא "מדינה". ה"מדינה" היא עיר עתיקה מוקפת חומה, ובה סמטאות צרות, וכן יש בעיר פרברים ושכונות עוני, שם מתגוררים בעיקר מהגרים שעזבו את הכפרים והגיעו אל העיר בחיפוש אחר מקור פרנסה.

הקהילה היהודית

ערך מורחב – קהילת יהודי קזבלנקה

חוף הים בקזבלנקה

קניון "מרוקו" במערב העיר

הקהילה היהודית בקזבלנקה, אשר בשנות הארבעים של המאה העשרים הפכה לגדולה ביותר מבין קהילות יהודי מרוקו והמגרב, השפיעה רבות על פיתוח המסחר בעיר. עד לשנת 1956 היו בה כ-100,000 יהודים שחלקם הגדול התגורר במלאח, הרובע היהודי העתיק. בקהילה היו שינויים תכופים כיאה לכרך הגדול הרצוף שינויי שיפור והתרחבות. בגלל תפקידה כבירה כלכלית ומסחרית, לאחר התבססות השלטון הצרפתי, הפכה העיר יעד להגירה מכל חבלי הארץ.

לצד הקהילה היהודית המקומית המגובשת שחיה בעיר החדשה ברבעים הבורגניים עם האוכלוסייה הנוצרית הצרפתית, העיר תיפקדה כ"שער-יציאה" לרבים מן העולים לארץ. אלה שהו בה תקופה קצרה בהמתנה לאוניות שהפליגו מהנמל המקומי למרסיי, שבדרום צרפת. רוב העולים היו מהקהילות המרכזיות של מרוקו, שישבו מזה דורות בערים פאס, מקנס, מרקש, רבאט-סאלה ועוד. חלק מן העולים הגיעו מדרום הארץ. יהודי המקום היגרו בחלקם לישראל ובחלקם למדינות המערב, בעיקר לצרפת, קנדה, ספרד וארצות הברית. כיום (2007) חיים בקזבלנקה כ-2,000 יהודים.

ערים תאומות

• ארצות הברית שיקגו, אילינוי, ארצות הברית (מ־1982)
• הרפובליקה העממית של סין שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין (מ־1986)
• צרפת בורדו, צרפת (מ־1988)
• גרמניה מינכן, בוואריה, גרמניה (מ־2001)
• פולין סוסנוביץ, שלזיה, פולין (מ־2010)
• אינדונזיה ג'קרטה, אינדונזיה
• הונגריה בודפשט, הונגריה
• מצרים אלכסנדריה, מצרים
• גרמניה ממינגן, בוואריה, גרמניה
• קוריאה הדרומית פוסאן, קוריאה הדרומית
• הפיליפינים מקאטי, הפיליפינים
• ערב הסעודית ג'דה, ערב הסעודית
• טורקיה ארטווין (אנ'), טורקיה

תמונות מהעיר

• 
  שער בחומת העיר העתיקה
• 
  שדרות פריז בקזבלנקה
• 
  מגדל השעון המקורי של קזבלנקה, כפי שצולם בשנת 1931
• 
  מרכז העיר
• 
  בניין העירייה
• 
  היכל התיאטרון של קזבלנקה במרכז העיר

תצלום פנורמי של העיר העתיקה בקזבלנקה (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: קזבלנקה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קזבלנקה

• אתר האינטרנט הרשמי של קזבלנקה
• ליאת קוזמא, "קזבלנקה, הרובע המיוחד", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2014
• קזבלנקה, מקבץ תמונות משנת 1920
• קזבלנקה 1926
• ארווין פלר‏, תמיד תהיה לנו קזבלנקה: העיר הכי תוססת ומודרנית במרוקו, באתר וואלה, 13 בדצמבר 2017
• אוסף יהדות קזבלנקה, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
• קזבלנקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קזבלנקה (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Grand Casablanca - Settat (Morocco): Urban Communes and Urban Centers in Provinces and Prefectures - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de