בסיס תל נוף

בסיס חיל האוויר תֵּל נוֹף (בשמו הרשמי: בסיס חיל האוויר 8. בקיצור: בח"א 8, "שדה עקיר" לשעבר) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. מפקד הבסיס הוא קצין בדרגת תת-אלוף הכפוף ישירות למפקד חיל האוויר. באופן מסורתי מתמנה לתפקיד טייס קרב ולסגנו מתמנה איש צוות אוויר בדרגת סגן-אלוף. מפקד הבסיס המכהן הוא תת-אלוף אריאל דיין, מפקד הבסיס הראשון ממערך המסוקים.

בסיס תל נוף
תל נוף

פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	בסיס טיסה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	17 באוגוסט 1948 – הווה (76 שנים)
פיקוד
יחידת אם	חיל האוויר הישראלי
יחידות בת	טייסת 210 טייסת 106 טייסת 133 טייסת 118
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	אריאל דיין

בסיס חיל האוויר תל נוף – בח"א 8
RAF Aqir

סמל הבסיס סמל הבסיס
תצלום הבסיס בשנת 1945. הצפון הוא בכיוון אופקי לצד שמאל, לאורך המסלול 18/36 שבמרכז התמונה. באזור השדות שבתחתית התמונה נמצא היום המושב בית אלעזרי.
נתוני השדה
קוד IATA ‏‏ קוד ICAO ‏LLEK‏
סוג השדה	צבאי
תקופת הפעילות	1941–הווה (כ־84 שנים)
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	רחובות, גדרה
קואורדינטות	31°50′22″N 34°49′18″E
גובה מעל פני הים	59 מטר (193 רגל)
בסיס תל נוף, באתר גלובל סקיוריטי
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי אורך סוג מסלול רגל מטר 15R/33L 7,835 2,388 בטון אספלט 15L/33R 7,830 2,387 בטון אספלט 18/36 7,880 2,402 בטון אספלט
(למפת השפלה מוגדלת)   תל נוף (למפת השפלה רגילה)   תל נוף (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל נוף (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל נוף

טייסות ויחידות הבסיס

• טייסות קרב F-15A/B/C/D ("בז")
  • טייסת 106 ("חוד החנית")
  • טייסת 133 ("אבירי הזנב הכפול")
• טייסות מסוקים
  • טייסת 118 ("דורסי הלילה") – טייסת מסוקים CH-53 סי סטאליון ("יסעור")
• טייסות כטמ"מים
  • טייסת 210 ("הנשר הלבן") – טייסת "איתן"
  • טייסת הברון האדום
• ניסויי טיסה, חימוש ומערכות מוטסות
  • טייסת מרכז ניסויי טיסה 5601
• יחידות מיוחדות
  • יחידה 669 – היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (כפופה לכנף 7)
  • יחידה 555 ("עורבי השחקים") – יחידת לוחמה אלקטרונית מוטסת
• יחידות שירות ואחזקה
  • יא"א 22 – יחידת האחזקה האווירית (כפופה ללהק ציוד)
  • יחידת בינוי 301
• הדרכה
  • "אורט תל נוף" – בית ספר תיכון מקצועי מרשת אורט ללימוד מקצועות חיל האוויר

יחידות בעבר

• טייסת 114 – טייסת מסוקים שנסגרה ב־2023
• טייסת 119 – טייסת F-4 פנטום שנסגרה ב־2003 ונפתחה מחדש בבסיס רמון
• טייסת 201 – טייסת F-4 פנטום שנסגרה ב־2003 ונפתחה מחדש בבסיס רמון
• גנמ"מ 946 – גדוד של מערך הנ"מ שמפקדתו שכנה בבסיס.^[1]

היסטוריה

תקופת המנדט הבריטי

במהלך שנות ה-30, מרבית האדמות שעליהן הוקם הבסיס היו בבעלות ראובן שיינצויט (Schenzvit), סוחר קרקעות, איש עסקים וקבלן בניין. שיינצויט שיווק את הקרקעות באזור כאדמות עיר האמורה להיבנות במקום. לפרויקט קרא "תל נוף" על מנת שיזכיר את שמה של העיר תל אביב, שהחלה לשגשג באותה תקופה. שיינצויט, שהסתבך בפרשת רצח שהסעירה את היישוב באותם ימים, כלל לא תכנן להקים עיר על אדמות אלו אלא רק להרוויח הון ממכירתן.^[2]

בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוקם שדה התעופה בעבור חיל האוויר הבריטי תחת השם "RAF Aqir", כשם הכפר הערבי עאקיר ששכן בסמוך לו עד למלחמת העצמאות. "שדה עקיר" הפך לבסיס התעופה הראשי של חיל האוויר המלכותי בארץ, במלחמת העולם השנייה וגם לאחריה. בשדה הייתה גם יחידה של דאוני תובלה מסוג הורסה (Airspeed Horsa). לאורך מספר חודשים בשנת 1946, הוצבה ב"שדה עקיר" טייסת 621 (אנ') של החיל האוויר הבריטי, שהפעילה מטוסי אוורו לנקסטר ועסקה בפטרולים אוויריים ובמשימות חיפוש אחר ספינות מעפילים (anti-immigrant patrols); שם הקוד לפטרולים אלו היה "Sunburn". כל טיסת פטרול נמשכה יותר מ-12 שעות. טיסות הפטרול כיסו את שטחי מזרח הים התיכון, בין ארץ ישראל לבין מצרים וקפריסין.^[3] בזמן מלחמת העולם השנייה שימש שדה התעופה עקיר לנחיתת כוחות של צבא ארצות הברית.

ב-28 בינואר 1946 ניסה ארגון האצ"ל לבצע פעולת תפיסה של נשק במחנה תל נוף. הלוחמים הגיעו למקום במשאית ובג'יפ המעוטרים בצבע ובסמלים של יחידת חימוש המחזיקה במחסן במחנה. הם לבשו מדי צבא בריטי ונכנסו למחנה בעזרת תעודות מזויפות. הם ניגשו מיד למחסן ובאיומי אקדח כפתו את הבריטים שהיו בו, והחלו להעמיס מאות כלי נשק על המשאית. זמן קצר לאחר הנסיגה, שקעה המשאית בבוץ ולא הייתה אפשרות לחלצה. כדי להימלט במהירות מהבריטים, נדחסו 17 הלוחמים לתוך הג'יפ ונמלטו בשלום.^[4]

במרץ 1948 הוציאו הבריטים את הבסיס למכירה במכרז,^[5] והוא נרכש על ידי דוד נוטמן בשם הקרן הקיימת.^[6] באמצע מרץ 1948 פונה הבסיס, והתנהל קרב בין כוחות יהודיים לכוחות ערביים על השליטה בו^[7] והבסיס עבר לשליטת "ההגנה".

מלחמת העצמאות

במלחמת העצמאות במבצע בלק החל מיום 12 במאי 1948 ("בלק 2") נחתו במקום מטוסי תובלה עם משלוחי נשק שהגיעו מצ'כוסלובקיה, ואשר בעזרתו נלחם צה"ל במלחמת העצמאות. בימי הרכבת האווירית הזו מצ'כוסלובקיה כונה שדה התעופה בשם "שדה עקרון" או "בסיס עקרון".

ב-20 במאי 1948 נחת במקום מטוס תובלה מסוג "סקיימסטר", "בלק-5" שבבטנו מטוס הקרב הראשון, אוויה S-199 מפורק, תחמושת, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה בהם עזר ויצמן ומודי אלון.^[8] מטוסי קרב נוספים הגיעו כשהם מפורקים, ואז החלה בבסיס מלאכת ההרכבה של ארבעת מטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר.

ב-29 במאי 1948 יצאה מתל נוף הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור ג'סר איסדוד (גשר אשדוד), הגשר ששמו בהווה הוא גשר עד הלום.

פתיחת בסיס תל נוף

ב-17 באוגוסט 1948 נפתח תל נוף כבסיס חיל האוויר הישראלי בטקס חגיגי במעמד ראשי המדינה, הצבא וחיל האוויר. היה זה טקס חנוכה ראשון מסוגו של בסיס מבצעי בחיל האוויר. במסגרת ההכנות לטקס, עיצב מפקד הבסיס אלכס זילוני סמלים ודרגות לבסיס ולמשרתים בו. ברם, הסמלים והדרגות לא אומצו בסופו של דבר בחיל. יוצא דופן הוא הדגל שעוצב על ידי אדריכל הבסיס, שמואל רוזוב, ונרקם על ידי אשתו רבקה, אשר התנוסס בטקס ואומץ כדגלו הרשמי של חיל האוויר.^[9]

מלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"ם רן רונן (פקר). במהלך המלחמה פעלו בבסיס שבע טייסות טיסה: טייסת 119 ("העטלף") שהפעילה מטוסי F-4 פנטום; טייסת 115 ("הדרקון המעופף") וטייסת 116 ("הכנף המעופפת", לימים שונה שמה ל"מגיני הדרום") שהפעילו מטוסי A-4 סקייהוק; טייסת 118 ("דורסי הלילה") שהפעילה מסוקי CH-53 סי סטאליון; טייסת 114 ("טייסת הסופר פרלון", לימים שונה שמה ל"מובילי הלילה") שהפעילה מסוקי סופר פרלון; טייסת 124 ("החרב המתהפכת") שהפעילה מסוקי בל 205; וטייסת 103 ("הפילים") שהפעילה מטוסי נורד נוראטלס.

הגעת מטוסי ה-F-15

ביום שישי ה-10 בדצמבר 1976 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר הישראלי, ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם, מחוץ לארצות הברית, שברשותה מטוסי F-15. המטוסים נקלטו בטייסת 133 ("טייסת אבירי הזנב הכפול") שהוקמה כבר ב-1 ביוני 1976 לקראת קבלת המטוסים. בגלל איחור בנחיתת המטוסים התאחר טקס קבלתם, והסתיים בסמוך לכניסת השבת. עקב כך, חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת. חילול השבת גרם למשבר ממשלתי, ובסופו של דבר להתמוטטות הקואליציה של ממשלת יצחק רבין הראשונה.

שנות ה-80 של המאה ה-20

מגדל פיקוח בבסיס תל נוף

בשנת 1982, עם פתיחת בסיס נבטים, הועברו אליו שתי טייסות ה-A-4 סקייהוק, טייסת 115 וטייסת 116.

ב-13 ביוני 1982 נפתחה בבסיס טייסת 106 ("טייסת הבז השנייה", כיום: "טייסת חוד החנית") עם הגעת מטוסי F-15 נוספים.

בעקבות תוכנית הקיצוצים בחיל האוויר, ומתוך מטרה לאחד תשתיות הועברה לבסיס ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 ("האחת") מבסיס חצור.

העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת

בעקבות ההחלטה בשנת 2003 להוציא את מטוסי ה-F-4 פנטום משירות בחיל האוויר הישראלי עזבו את הבסיס שתי טייסות הפנטום – טייסת 119 ו-טייסת 201 (שתי הטייסות נפתחו לאחר מכן כטייסות F-16I בבסיס רמון).

ביולי 2023 נסגרה טייסת 114 ואוחדה עם טייסת 118, עד לפתיחתה מחדש כטייסת מסוקי "פרא".^[10]

סמלי הבסיס

• 
  גרסה זו, שימשה במשך שנים רבות באתר חיל האוויר, במדיות ופרסומים שונים, על אף שהיא שגויה ואינה תקנית^[11][12]
• 
  הסמל הישן (הראשון) של בסיס חיל האוויר תל נוף בשנות החמישים

מפקדי הבסיס

שם	תקופת כהונה	הערות
אלכס זילוני	מאי 1948 – אוקטובר 1948
בנימין בונה (בוניסלבסקי)	אוקטובר 1948 – אוקטובר 1949
ויליאם כץ	אוקטובר 1949 – יוני 1950
אל"ם גדעון אלרום (גורדון)	יוני 1950 – פברואר 1951
אל"ם שלמה להט (לנדאו)	פברואר 1951 – אוקטובר 1951	תקופת פיקוד I
יוסף גירון	אוקטובר 1951 – מאי 1952
גדעון שוחט	מאי 1952 – יוני 1953	תקופת פיקוד I
אליהו גלעד	יוני 1953 – פברואר 1954
גדעון שוחט	פברואר 1954 – אוגוסט 1955	תקופת פיקוד II
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן	דצמבר 1955 – פברואר 1957
אל"ם שלמה להט (לנדאו)	פברואר 1957 – אוגוסט 1958	תקופת פיקוד II
אל"ם עמוס טורין	ספטמבר 1958 – אוגוסט 1959
אל"ם אברהם יפה	אוגוסט 1959 – ספטמבר 1963
אל"ם מנחם בר	ספטמבר 1963 – מאי 1965
אל"ם ישעיהו גזית (שוורצמן)	מאי 1965 – מרץ 1967
אל"ם שמואל שפר (שטופר)	מרץ 1967 – יולי 1970	מפקד הבסיס בזמן מלחמת ששת הימים
אל"ם דוד עברי	יולי 1970 – אפריל 1973	לימים מפקד חיל האוויר וסגן הרמטכ"ל
אל"ם רן רונן (פקר)	אפריל 1973 – פברואר 1977	פיקד על הבסיס בזמן מלחמת יום הכיפורים; במהלך פיקודו על הבסיס קודם לדרגת תא"ל
תא"ל עמוס עמיר	פברואר 1977 – ספטמבר 1979
תא"ל אביהו בן-נון	ספטמבר 1979 – פברואר 1982	לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל יפתח ספקטור	פברואר 1982 – אוקטובר 1984
תא"ל גיורא רום	אוקטובר 1984 – פברואר 1987
אל"ם אביאם סלע	פברואר 1987 – אפריל 1987	נאלץ לפרוש מתפקידו עקב לחץ אמריקני בעקבות מעורבותו בפרשת פולארד
תא"ל צבי קנור	אפריל 1987 – יולי 1990
תא"ל בנימין צינקר	יולי 1990 – אוקטובר 1992
תא"ל עוזי רוזן	נובמבר 1992 – ספטמבר 1995
תא"ל חיים גופן	ספטמבר 1995 – יולי 1998
תא"ל ישראל (רליק) שפיר	יולי 1998–2001
תא"ל אמיר אשל	2001–2003	לימים מפקד חיל האוויר
תא"ל בנימין צוקר	2003–2006	מפקד הבסיס במלחמת לבנון השנייה
תא"ל רונן דן	2006– 2009	מפקד הבסיס במבצע עופרת יצוקה
תא"ל עמיקם נורקין	2009–2012	לימים ראש אג"ת, מונה למפקד חיל האוויר באוגוסט 2017
תא"ל תומר בר	פברואר 2012 – יוני 2014	לימים ראש להק ראש להק מבצעי אוויר ומפקד חיל האוויר
תא"ל אורי זייפרט	יוני 2014 – 17 בספטמבר 2017
תא"ל פלג ניאגו	17 בספטמבר 2017 – 24 בספטמבר 2019
תא"ל עודד כהן	24 בספטמבר 2019 – 14 בספטמבר 2022
תא"ל דרור לוי	14 בספטמבר 2022 – 6 באוגוסט 2023
תא"ל אריאל דיין	6 באוגוסט 2023 – הווה	הראשון בתפקיד המגיע ממערך המסוקים

שיכון משפחות

מחנה תל נוף

מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	ברנר
סוג יישוב	שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   מחנה תל נוף (למפת השפלה רגילה)   מחנה תל נוף (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה תל נוף (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מחנה תל נוף מפת היישובים של מועצה אזורית ברנר באדום - מחנה תל נוף בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה תל נוף, הנמנה עם יישובי המועצה האזורית ברנר. בשיכון פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

פארק הפסלים

בשטח המחנה ממוקם גן פסלים, ובו 13 פסלי ברזל ופסל סביבתי המורכב מארבעה סלעי בזלת. מרבית הפסלים נצרו בסוף שנות ה-80. בין היוצרים נמנים אמנים ישראלים בולטים:

• יגאל תומרקין
• יחיאל שמי
• מיכאל גרוס
• עזרא אוריון
• בוקי שוורץ
• דרורה דומיני
• נחמיה עזז

גלריה

מדיה וקבצים בנושא פארק הפסלים בתל נוף בוויקישיתוף

• 
  "עדות" של מרטין אגמון
• 
  פסלו של יגאל תומרקין, "רקוויאם לעידן המכונה הראשון" מהשנים 1986–1987
• 
  "עימות", מאת הפסל נחמיה עזז
• 
  הפסל "נר זיכרון" של מיכאל גרוס משנת 1998^[13]
• 
  פסלו של יחיאל שמי, ללא שם
• 
  "ניסיונות הטיס הראשונים" מאת יעקב חפץ
• 
  "פסל ירוק על דשא ירוק" של בוקי שוורץ
• 
  "שרשראות" של עזרא אוריון
• 
  "הברות: תאומים" של יחיאל שמי
• 
  אחד מארבעת סלעי הבזלת, פסל סביבתי של מיכאל גרוס מהשנים 1987–1997

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בסיס תל נוף בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בסיס תל נוף
• בסיס תל נוף, באתר חיל האוויר הישראלי
• רשימת הטייסות של חיל האוויר המלכותי ומטוסיהן ששהו ב-RAF Aqir
• האתר של טייסת 119, אתר לא רשמי על טייסת 119 (שהייתה מוצבת בעבר בבסיס), וטייסות אחרות בתל נוף
• בסיס חיל האוויר תל נוף (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית