עין גדי (קיבוץ)
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עֵין גֶּדִי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית תמר. שם הקיבוץ משמר את שמה של עין גדי המקראית[3] והיישוב מחדש התיישבות יהודית באזור בת מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
 תצלום אוויר, פברואר 2014 | |||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||
| מועצה אזורית | תמר | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | -304 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1953 | ||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| מוצא המייסדים | ישראל | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 716 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 18.5% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת הר חברון רגילה)   עין גדי  | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||
| http://www.eingedi.co.il | |||||||||
.JPG)
בשלהי מלחמת העצמאות, 10.3.1949, הגיעו כוחות אלכסנדרוני מסדום לעין-גדי, ואכן בהסכם שביתת הנשק עם ירדן באפריל 1949, נקבע שעין גדי, מצדה ודרום מדבר יהודה הן בגבולות מדינת ישראל.[4] יש אומרים שהמבצע הצבאי הזה התבצע הודות ליוזמה של שמריה גוטמן, ששכנע את מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, שלא תיתכן מדינת ישראל ללא שלוש הנקודות הללו שנתפסו כחלק ממבצע ייצוב.
בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). במאי 1954 רדפו תושבי עין גדי לתוך שטח ירדן בעקבות מסתננים שגנבו פרות, ובהיתקלות עם כוח של הלגיון הרגו 3 חיילי לגיון ואזרח ירדני.[5]
היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל. לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד (הגישה אליו הייתה אך ורק מאזור ערד), סמוך מאוד לגבול הירדני, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר.
ראשיתו של הקיבוץ במקום שבו נמצאת עתה אכסניית-הנוער. בגלל סיבות אקלימיות ואחרות עקר כעבור כמה שנים, בחודש יולי 1959,[6] לרמה סמוכה גבוהה יותר. בין הנקודה הישנה לבין חוף הים הייתה אכסניית נוער קטנה, שנקראה בית-שרה על שם שרה רבינוביץ, שנספתה בטפסה על אחד הצוקים באזור.[7]
מלחמת ששת הימים קטעה את הבידוד בו היה שרוי הקיבוץ, והפכה את הגישה לעין גדי לקלה. כביש חדש שנסלל לאורך חופי ים המלח מכיוון ירושלים הפך את עין-גדי למרכז לביקור מטיילים ומבקרים.[8] בינואר 1968 חובר הקיבוץ לרשת החשמל הארצית ונפרד מהגנרטור ששירת אותו במשך 12 שנים. החיבור נעשה בקו שאורכו 53 קילומטר, ממפעלי ים המלח. הקמת הקו החלה באפריל 1967[9]. ב-1968 החלה בניתו של בית הארחה בן 100 חדרים, הוסדר חוף רחצה והוקמה תחנת דלק, וענף התיירות הפך למקור פרנסה חשוב לקיבוץ.[10]
ענפי הכלכלה העיקריים הם תיירות וחקלאות. בשנת 1997 הוקם בקיבוץ מפעל עין גדי מים מינרליים להפקה ושיווק של מים מינרליים. בשנים האחרונות נפגע קשות ענף התיירות בגלל תופעת הבולענים באזור, ששומטת את הקרקע תחת תשתיות, מסכנת חיי אדם וגורמת לנטישת אתרי התיירות, שטחי חקלאות וכבישים.[11]
מתחם חצר הקיבוץ, שטופח בתחילה כגן נוי קיבוצי רגיל נרשם בשנת 1994 באגודת הגנים הבוטניים הבינלאומיים והוכר על ידה כגן בוטני. משרד החקלאות האמון בישראל על אסדרת התחום אינו מכיר בגן ואינו מתקצב אותו על רקע הגדרות שצ"פ בלתי פתורות של הקיבוץ. בגן, המשתרע על שטח של כ-100 דונם, ניתן למצוא למעלה מ-900 מיני צמחים מכל רחבי העולם. זהו הגן הבוטני היחיד מהרשומים באגודה הכולל יישוב בתחומו.
בין השאר ניתן לראות בגן מינים שונים של תמר מצוי ודקל, צמחים טרופיים, צמחי מדבר, וסוגי קקטוסים רבים. ראוי לציון גם עצי הבאובב הייחודיים של עין גדי.[12]
בינואר 2004 נחשפו נתונים על שימושי המים בקיבוץ, והתעורר פולמוס ציבורי בשאלת השימוש במשאבי טבע של מי המעיינות הסמוכים באופן שמייבש את הנחל. הפולמוס התעורר במיוחד לאחר שהקיבוץ בשיתוף עם חברה פרטית החל לשאוב את מי המעיינות ולשווקם כמים מינרלים. פעילי טבע העומדים מאחורי המאבק בקיבוץ, טענו כי הקיבוץ משתמש במים לצריכה ביתית ותעשייתית באופן בזבזני, ואף הגן בוטני שהקים על שטחו צורך מים רבים. לטענת החברה להגנת הטבע מפעל המים המינרלים ביקש עם הקמתו לשאוב 6,000 מ"ק מים בשנה, כמות שהוגדלה בהדרגה עד ליותר מ-120 אלף מ"ק בשנה. הם גם קבלו על כך, שממקום כה צחיח שמשמש כנאת מדבר נשאבים מים שמשווקים לכל הארץ. ואילו חברי הקיבוץ, מגובים על ידי נציבות המים, טענו שמעולם לא חרגו מהמכסה שהוקצבה להם, ומה ההבדל אם הם אורזים את מכסת המים החקלאיים שלהם כמלונים או באריזות פלסטיק, ושהגן הבוטני רובו מאוכלס בצמחי מדבר יובשניים, שאינם צורכים מים רבים.[13] תוצאות שאיבת המים וייבושו של הנחל, היו שבעלי חיים וצמחים נדירים נעלמו מהנחל.
באוגוסט 2004 הציג פרופ' יורם אבנימלך מהטכניון בפני אנשי "השדולה הירוקה" בכנסת, דו"ח הקובע כי ניתן לפתור את המחלוקות סביב המים בנוסחת פשרה, כיוון שבעיית המים איננה בעיה של כמות, אלא של ניהול משק המים באופן נכון, כיוון שנפח המים העובר בנחלים עומד על כ-2.5 מיליון מ"ק, כמות הגבוהה באופן משמעותי מהכמות הנצרכת.[14] בתחילת 2005 אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, מינה ועדה מקצועית להגשת המלצות לשיקום נאת עין גדי, והסדרת ממשק מי מעיינות עין גדי.[15] ב-29 באפריל 2007 נחתמה אמנה בין קיבוץ עין גדי לבין רשות הטבע והגנים, במעמד נציב המים ובברכת פרופ' יורם אבנימלך, שמונה מטעם "השדולה הירוקה" בכנסת להיות נציגה בעניין.[16] באמנה הקיבוץ קיבל על עצמו הגבלות בשימוש במי המעיינות, בהם השבה של 100% מהזרימה הטבעית לנחלים ערוגות ודוד והשבה של 100% מהשפיעה הטבעית במעין עין גדי. ביולי 2007 פורסם כי השדולה הירוקה בכנסת מאמצת את הסכם המים בעין גדי ותעקוב אחר יישומו.[17] החברה להגנת הטבע מתנגדת להסכם, ורואה בהגדלת השאיבה ומכירת המים שערורייה. עוד היא סוברת כי יש לחבר את בתי הקיבוץ לרשת המים הארצית ובכך לחסוך ממשאבי הטבע של המעיינות.[18] ב-2009 דווח כי בעלי החיים והצמחים הנדירים שהיו בנחל לפני שהתייבש החלו לחזור אליו, לאחר מאמצי שיקום ואישוש.[19]
בעין גדי פעילה המכינה הקדם-צבאית החילונית "מלח הארץ" מאז 2008. חזון המכינה הוא מתן הזדמנות לצעירים מכלל ישראל להגשמה עצמית, חברתית ולאומית והעלאת המוטיבציה לשרת, לתרום ולהוביל.
פנימייה חינוכית הממוקמת בליבו של הגן הבוטני. בפנימייה מתחנכים מדי שנה כ-60 נערים ונערות בכיתות ח'-י"ב המגיעים מרחבי הארץ. הפנימייה מתוקצבת ומפוקחת על ידי משרד החינוך, ומתקיימת כחברת נעורים כחלק ממערכת החינוך בקיבוץ. חניכי הפנימייה לומדים במסגרת בית הספר האזורי בקיבוץ, "תיכון שש-שנתי עין-גדי".
בפנימייה מושם דגש על התפתחות לימודית בתחומי אמנות, מוזיקה וספורט. הפעילות הבלתי פורמלית כוללת פעילות עם בני הנוער בקיבוץ, פעילות תנועת נוער (האיחוד החקלאי), עבודה בענפי הקיבוץ השונים, התנדבויות משותפות ועוד. החניכים מעורבים בחיי הקהילה בקיבוץ, לוקחים חלק בחגים ובטקסים, עובדים, מתנדבים ומסייעים בענפי הקיבוץ השונים.
- אתר קיבוץ עין גדי
- עין גדי, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
יורם גביזון, הבולען ה-6,001: היישוב הראשון בישראל שעלול ליפול בגלל אסון אקולוגי, באתר TheMarker, 1 במאי 2017- נדב מן, "ביתמונה", עין גדי: מה היה כי צמחת בשממה?, באתר ynet, 30 ביוני 2006
- על חדר האוכל ומרכז התרבות בקיבוץ עין גדי באתר 'חלון אחורי', מרץ 2011
- אתר פנימיית עין גדי
עין גדי (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
