מועצה אזורית תמר
מועצה אזורית בנפת באר שבע, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועצה אזורית בנפת באר שבע, ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר היא מועצה אזורית השוכנת בנגב ממערב ומדרום לים המלח. המועצה כוללת יישובים חקלאיים וקהילתיים, מפעלים, אתרי תיירות, בתי מלון, ומתקנים אזרחיים וצבאיים. יישובי המועצה: עין גדי, נאות הכיכר, עין חצבה, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא. אוכלוסיית הקבע של המועצה האזורית היא הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל, אך האזור מהווה מוקד משיכה לתיירים וטיילים רבים.
ים המלח ועל חופו בניין המועצה האזורית תמר והיישוב נווה זוהר | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 5 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 50 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | ניר ונגר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1956 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 1,982 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 254 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.0% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 6.55 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1.22 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 249 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 1,623,030 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 3 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 77 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3546 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 235 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מועצה אזורית תמר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
http://www.ma-tamar.org.il |
המועצה האזורית תמר מספקת לתושבים שירותים מוניציפליים (חינוך (גם תקצוב תיכון שש-שנתי עין-גדי), תרבות, ביטחון, בריאות, תברואה, ניקוז ועוד). למתחמי התיירות נותנת המועצה שירותי גינון, אשפה, טיפול בשפכים, שיווק ופרסום בין־לאומי, רישוי עסקים ותחזוק טיילת המלונות הארוכה. למפעלי התעשייה שבתחומה נותנת שירותי תכנון ורישוי עסקים. בשטח המועצה 16 חופי רחצה מוכרזים הפעילים כל ימות השנה.
ההחלטה על הקמת המועצה התקבלה בסוף שנת 1955, ובדצמבר 1955 החליטה ועדת השמות הממשלתית לתת לה את השם "תמר"[6]. ב-19 באפריל 1956 חתם שר הפנים ישראל בר-יהודה על צו המורה על הקמתה[7], והמועצה נוסדה ב-24 במאי 1956, עת הוקמה אכסניה בקרבת מערת סדום שבהר סדום[8]. בתחילת דרכה היו כלולים בה היישובים: דימונה, עין גדי, חצבה ועין יהב, בסך הכל 1,600 תושבים (רובם בדימונה) ושטח מפעלי ים המלח. שטח השיפוט שלה באותה עת היה כ-2,000,000 דונם[9]. ב-1957 מינתה המועצה ועד מקומי לדימונה, אך התושבים תבעו שתקום מועצה מקומית עצמאית[10]. שנה אחר כך, בנובמבר 1957, היא הוקמה. משטח השיפוט של "תמר" נגרעו 24,000 לטובת דימונה, שכבר היו בה באותה עת 3,000 תושבים[11]. בשנת 1962 הוקמה העיר ערד על שטח נוסף שנגרע מ"תמר".
בסוף שנות ה-50 החלה הקמתם של מתחמי התיירות חמי זוהר ועין בוקק על חוף ים המלח, וההקריה למחקר גרעיני – נגב, בשטח המועצה. בסוף שנות ה-60 הוקם בשטח המועצה אזור התעשייה מישור רותם, אזור התעשייה הגדול בישראל.
לאחר מלחמת ששת הימים הוכללו בתחום המועצה כל יישובי מערב ים המלח, עד שב-1993, ברקע הסכמי אוסלו, הוחלט לפצל מהמועצה את יישוביה שמצפון לקו הירוק, שהוכללו במועצה אזורית מגילות ים המלח[12].
בשנות ה-90 החל מאבק של ראשי הערים בדימונה וערד על העברת שטחי התעשייה והתיירות מ"תמר" אליהם. זאת מאחר שהמועצה גובה תשלומי ארנונה גבוהים מהעסקים באזורים אלו, בעוד שהיא מנתה אז כ-1,250 תושבים בלבד, כך שהיא בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. בעוד דימונה וערד, מצויות במצוקה תקציבית[13]. דימונה ביקשה לספח את מישור רותם[14] וערד את בתי המלון בים המלח[15]. בדצמבר 2002 הודיע שר הפנים, אלי ישי כי העיר דימונה תזכה ל-40% מהמסים שמשלם אזור התעשייה מישור רותם ולשטח המוניציפלי של העיר יסופחו הקריה למחקר גרעיני ופארק התעשיות רותם הסמוך[16]. לצורך מימוש ההחלטה הוקמה "ועדת גבולות" בראשות עוזיאל וכסלר, שב-2004 המליצה על ביצוע השינוי. זאת הייתה ועדת גבולות שנייה שבדקה את שינוי שטחי השיפוט באזור, ועדה קודמת הוקמה כבר ב-1987 בראשות שלמה חסון, שכללה את ירוחם, דימונה, מועצת רמת הנגב, מועצת הערבה התיכונה ותמר. ב-2012 הוקמה ועדה גבולות שלישית[17]. בעקבות ועדה זו נחתם הסכם על פיו "תמר" תשלם לשכנותיה – מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד ודימונה, סך כולל של 120 מיליון שקל. ותחל להעביר 12 מיליון שקל לשנה בגין הכנסות מארנונה, מתוך סך של 80 מיליון שקל הכנסות מארנונה בשנה שמקבלת המועצה, בעיקר ממפעלי ים המלח ומתחם המלונות בעין בוקק[18].
ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ראש המועצה דב ליטבינוף במסגרת פרשת ישראל ביתנו. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים[19]. ב-11 באוקטובר 2018 חתם ליטבינוף על הסדר טיעון, במסגרתו נמחקו סעיפי השוחד, הלבנת ההון והמרמה והוא הורשע בסעיף הפרת אמונים. ליטבינוף הודה במסגרת הסדר הטיעון שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כעמלה לאלכס ויז'ניצר דרך חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ"[20].
בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב העתידי חירן למועצה האזורית תמר, זאת אף שהמועצה הביעה התנגדות לכך[21].
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל בשביעי באוקטובר 2023, מועצה אזורית תמר קלטה בין 8000 ל-15,000 מפונים מעוטף עזה.[22][23] המפונים שהו במועצה האזורית גם חודשים לאחר המתקפה. תוך זמן קצר, במועצה אזורית תמר הוקמו עבור המפונים בית ספר[24][25], פנימיית נוער[26] ופארק עם אטרקציות למשפחות[27][28].
המועצה האזורית תמר משתרעת על שטח של כ-1,343,070 דונם בנגב המזרחי ועיקרם בחופו המערבי של ים המלח. במועצה שישה יישובים: קיבוץ עין גדי, המושבים נאות הכיכר ועין תמר, היישוב הקהילתי נוה זוהר, הכפר האקולוגי הר עמשא ומושב עין חצבה, מלבד יישובים אלו יוקמו בהר חירן היישובים חירן ויתיר אשר צפויים להיות משויכים למועצה האזורית תמר. בשטח המועצה מצויים כל מלונות ים המלח ומפעלי תעשייה שונים כמפעלי ים המלח והמפעלים במישור רותם.
בשטח המועצה אתרי תיירות רבים, לרבות גן לאומי מצדה.
דרום – מועצה אזורית ערבה תיכונה
צפון – מועצה אזורית מגילות ים המלח ומועצה אזורית הר חברון (גבול זה חופף לקטע של הקו הירוק)
המועצה האזורית תמר מפעילה את אתר הטמנת הפסולת הגדול ביותר במדינת ישראל, מטמנת אפעה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית תמר 1,982 תושבים (מקום 254 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 80.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,233 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[29]
מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה | הערות | אוכלוסייה
סוף 2022 |
---|---|---|---|---|---|
1 | יישוב קהילתי | דרור | 2010 | כמה עשרות משפחות | |
2 | יישוב קהילתי | הר עמשא | 1983 | יישוב אקולוגי |
237 |
3 | מושב | נאות הכיכר | 1961 |
448 | |
4 | יישוב קהילתי | נווה זוהר | 1964 | היישוב המוכר הקטן בישראל |
53 |
5 | קיבוץ | עין גדי | 1953 | הקיבוץ היחיד באזור |
604 |
6 | מושב | עין חצבה | 1960 | היישוב הקטן בערבה | כ-20 |
7 | מושב | עין תמר | 1982 |
202 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.