דרור (יישוב)

דרור הוא יישוב בהקמה, אשר עתיד לקום במקום בו שכן הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אל-חיראן, על אחת משלוחות הר חירן, הממוקם על הציר שבין מיתר לערד, בצפון־מזרח הנגב. כיום (2019) יש במקום גרעין התיישבות^[1].

ערך זה עוסק במיזם עתידי

דרור
גובה ממוצע	‎587‏ מטר
תאריך ייסוד	2010
תחום שיפוט	3.234 דונם
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   דרור (למפת צפון הנגב רגילה)   דרור (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום דרור (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום דרור

עבודות פיתוח ביישוב, 2023

עד ליוני 2022 נקרא היישוב בשם הזמני "חירן" על שם ההר עליו הוא מוקם.

היסטוריה

תכנון ראשוני להקמת יישוב פרוורי

החלטת הממשלה על הקמת היישוב התקבלה בשנת 1999, ומיד אחר כך החלו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בתכנונו^[2]. בדצמבר 2001, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, באמצעות ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), אישרה את הקמתו של יישוב פרוורי במקום ובו 2,000 יחידות דיור^[3]. באפריל 2003, החליטה המועצה הארצית להקפיא את התוכנית לבניית הישוב^[4][5], לטובת הקמת יישוב גדול יותר בסמוך בשם "יתיר", על ידי חברת דנקנר השקעות שזכתה במכרז להקמתו^[6]. המשרד להגנת הסביבה החל במאבק נגד הקמת היישוב, בטענה שהיישוב יקום על חשבון שטחי יער יתיר ושטחים המיועדים לשמורת טבע. ושהוא יחסום מסדרון אקולוגי המחבר את אזור המדבר עם שפלת יהודה^[7]. ביולי 2004, לאחר הליך שנמשך מספר שנים, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום להמליץ בפני שר הפנים, אברהם פורז, על ביצוע שינויים במרחבי התכנון באזור, כך ששטחי היישובים המתוכננים "חירן" (כיום "דרור") ו"יתיר" ו"כרמית" יספחו ליישוב מיתר. צירוף שלושת היישובים החדשים למיתר נועד ליצור יישוב פרברי גדול, בו למעלה מ-10,000 יחידות דיור^[8]. ההחלטה על הקמת היישוב "יתיר" של קבוצת דנקנר לבסוף בוטלה, ותכנונה של חירן וכרמית נמשך^[9].

ב-2012 המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להקים במקום יישוב המיועד לציבור הדתי לאומי^[10] אך היבט זה לא קיבל ביטוי רשמי בהחלטות הממשלה שעניינן הקמת וקידום היישוב, בתב"ע או באופן שיווק היישוב על ידי מינהל מקרקעי ישראל. לצורך הקמת היישוב נוסד ב-2008 גרעין התיישבות על ידי משפחות מבית המדרש לבוגרי צבא בעלי ומישיבות גבוהות נוספות, בעידודה וליוויה של תנועת אור^[11]. ב-2010 עלה הגרעין למחנה יתיר, כמחנה התאקלמות זמני, על מנת להתקרב ליעד יישוב הקבע, במרכז היישוב והכניסה המזרחית מתוכנן מתחם תיירות, נופש ופנאי ויכיל מלון וקאנטרי קלאב, מגרשי ספורט^[12]. לאחר פינוי אחרוני התושבים באום אל-חיראן, החלו ביולי 2017 העבודות להקמת חירן^[13]. בתקנון האגודה השיתופית של היישוב נכתב שהקרקעות במקום ישווקו רק ל"שומר תורה ומצוות לפי ערכי היהדות האורתודוקסית"^[14].

בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב למועצה אזורית תמר, על אף התנגדות המועצה (בין היתר מכיוון שהיישוב מתוכנן לאוכלוסייה גדולה לעומת שאר ישובי המועצה שהיקף אוכלוסייתם קטן). עד אז נמצא היישוב בתחום השיפוט של המועצה המקומית מיתר^[15].

בנובמבר 2022 החלה בניית תשתיות היישוב.

המאבק נגד הקמת היישוב

בשטח בו תוכנן היישוב היה כפר בדואי לא מוכר – אום אל-חיראן, שאותו ביקשה המדינה לפנות לטובת הקמת חירן^[16]. בשנת 2004 פנו נציגי אום אל-חיראן לבית משפט השלום בבאר שבע (ת"א 3326/04) כנגד ההחלטה להקמת היישוב, בטענה כי המדינה היא זו שקבעה את ישיבתם במקום בשנות ה-50. ביוני 2007 הרסה המדינה 30 מבתי הכפר^[17]. בשנת 2009 בית משפט השלום קבע כי העותרים לא הוכיחו רכישת זכויות במקרקעין ודחה את העתירה. הללו ערערו על פסק הדין בבית המשפט המחוזי (ע"א 1165/09), ובשנת 2011 בית המשפט המחוזי אימץ את מסקנותיו של בית משפט השלום. העותרים שבו וערערו לבית המשפט העליון. ב-2010 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להכיר ביישוב, אולם בעקבות התערבות של משרד ראש הממשלה המועצה הפכה את החלטתה למחרת^[18].

במאי 2015 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של המתגוררים במקום. השופט אליקים רובינשטיין פסק שאין לאנשי אום אל-חיראן זכויות במקום ולכן פעולות הממשלה לא הפרו את זכויותיהם^[16][19]. השופטת דפנה ברק ארז כתבה בדעת מיעוט שעל הממשלה לשקול שנית את הפיצוי המוצע משום שהבדואים חיו באום אל-חיראן במשך עשרות שנים כבני רשות, והציעה להקצות חלקות אדמה ביישוב החדש עבורם^[20].

חינוך וקהילה

במתחם הגרעין המייסד מעל ל־100 ילדים בגילי 0–17, ובמקום פועלים מעון ושני גנים. תלמידי בית הספר נוסעים לבית הספר ובתלמוד תורה בסוסיא. כמו כן ילדי היישוב נהנים מפעילויות חינוך בלתי פורמלי אחר הצהריים במהלך ימות השבוע ובשבתות, תלמוד תורה ומפעילויות פנאי בחופשות. פעילות התרבות ביישוב כוללת חוגים, ערבי נשים וערבי גברים, שיחות והרצאות, ארוחות משותפות וטיולי גרעין. בנוסף לפעילות התרבות ביישוב עצמו, נהנים חברי היישוב גם מאירועי התרבות המתקיימים במועצה האזורית הר חברון ובסביבה. באוגוסט 2023 נפתחה במקום שלוחה של מוסדות בני דוד עם כמה עשרות תלמידים^[21].

ראו גם

• הר חירן

קישורים חיצוניים

• עמוד היישוב באתר "אור" (התנועה המיישבת)
• בית המשפט העליון אישר: אין מניעה להקמת חירן (כתבה באתר תנועת רגבים)