Loading AI tools
עמותה ישראלית העוסקת בשמירת הטבע מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, הפועלת שלא למטרת רווח (מלכ"ר) וייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל. החברה זכתה בפרס ישראל בשנת 1980 על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה.
בית ספר שדה אילת המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, ומספק מקומות לינה ושירותי הדרכה עבור המטיילים השונים | |
תחום | איכות הסביבה |
---|---|
שפה רשמית | עברית |
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | תל אביב-יפו |
מקום פעילות | ארץ ישראל |
מייסדים | אמוץ זהבי, עזריה אלון |
חברים | 50,000 (נכון ל־2017) |
מנכ"ל | דן אלון |
תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־71 שנים) |
teva.org.il | |
בעשור השני של המאה ה-21, חברים בחברה להגנת הטבע למעלה מ-65,000 יחידים ומשפחות.
סמליל הארגון הוא אירוס מקבוצת אירוסי הגלבוע, הנושא עמו משמעות כפולה: ייחודו של הטבע בארץ, שכן אירוסים אלה ייחודיים לארץ ישראל, והחשיבות בשמירה על ערכי טבע אלה.
משמעות המילה "חברה" בשם המוסד היא "ציבור", "אזרחים" (ולא "אגודה עסקית").
החברה להגנת הטבע הוקמה על רקע מאבק למען שמירת הטבע והנוף בישראל: בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 עם היוודע דבר התוכנית לייבש את אגם החולה, נזעקו כמה מאנשי הטבע המרכזיים בארץ והחליטו לצאת במאורגן נגד התוכנית, שמשמעות מימושה הייתה פגיעה אנושה בטבע באצבע הגליל ובמינים רבים של בעלי חיים וצמחים. לקריאה לפעולה נענו עוד כמה עשרות אנשי מחקר וחובבי טבע, שהקימו יחד את החברה להגנת הטבע. בראש התנועה עמדו פרופ' אמוץ זהבי ועזריה אלון, שיזמו את הקמת החברה בשנת 1953, מתוך מחשבה כי יש להקים חברה ציבורית, בעלת תשתית רחבה, שתרכז את הפעילויות השונות בתחום שמירת הטבע בישראל. אמוץ זהבי שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר החברה להגנת הטבע. תוכנית הייבוש יצאה אמנם אל הפועל, אולם במאה ה-21 הכירה המדינה בצדקת טענות אנשי החברה להגנת הטבע, וחלק מעמק החולה הוצף מחדש. האזור מהווה אתר תיירות וצפרות חשוב וכן אתר חשוב לציפורים נודדות, כולל עשרות אלפי עגורים שמגיעים לאגמון החולה מדי שנה. מאז ועד עצם היום הזה, מהווה שמירת הטבע, הסביבה והנוף את סלע קיומה של החברה.
ב-1994 פסק בית המשפט העליון כי על החברה לשלם כ-4 מיליון דולר בתוספת ריבית, כפיצוי לנער אמריקני שנפצע במהלך טיול בנחל זוויתן ב-1981 והפך נכה[1]. פסק הדין היווה מכה כלכלית קשה לחברה.
בין השנים 1959–1994 פרסמה החברה כתב עת לטבע ולידיעת הארץ שנקרא "טבע וארץ" הוא שימש רוב שנותיו כביטאון החברה. כמו כן, פרסמה החברה להגנת הטבע כתבי עיתונים נוספים כגון סלעית, פשוש ועוד.
במהלך השנים הובילה החברה להגנת הטבע מאבקים סביבתיים רבים. הבולט והמוצלח מכולם היה הקמפיין למען פרחי הבר של ישראל, שכלל הכרזה על עשרות מיני צמחים כ"צמחים מוגנים" ופעילות אינטנסיבית במוסדות החינוך ובקרב הציבור כולו. התוצאות בשטח היו חד-משמעיות - אזרחי ישראל הפסיקו לקטוף פרחי בר[2]. קמפיין פרחי הבר נלמד מאז בפורומים שונים כקמפיין הערכי המוצלח ביותר בתולדות המדינה, משום שהוא הצליח לשנות את עמדות הציבור ואת התנהגותו בשטח.
מאבק מוצלח נוסף לדוגמה היה מאבק החופים, שנמשך כשבע שנים, והסתיים בחקיקת חוק החופים המגן על הסביבה החופית של ישראל. קדם לחוק החופים החוק האוסר על כריית זיפזיף בחופי ישראל, 1964, בתום מאבק מוצלח בן מספר שנים בהובלתו של יגאל סלע מראשוני החברה להגנת הטבע.
סמלילה הראשון של החברה להגנת הטבע נקבע במאי 1955 מתוך מספר הצעות שהועלו[3] והציג משולש שקודקודו כלפי מטה ובתוכו צבי, עץ ופרח.
ב־1970 התמנה עזריה אלון לתפקיד המזכיר החליט לחפש לחברה סמליל מובהק שיזוהה עימה בקלות וקיבל השראה מבול של רשות הדואר ועליו פרח האירוס. הבחירה בפרח זה נעשתה בין השאר משום שהוא נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ ולכל חבל ארץ אירוס ייחודי משלו. את הסמליל צייר עמרם פרת, יו"ר אגודת המעצבים בישראל דאז, לבקשתו של אלון.
בשנת 2006 ביצעה החברה מיתוג מחדש והציגה סמליל חדש שבו פרח האירוס נצבע בלבן ומוקם בתוך חלוק נחל בצבע ירוק.
החברה להגנת הטבע, מעצם היותה עמותה ציבורית, מחויבת בקיומם של המוסדות הבאים: האספה הכללית – המורכבת מכלל חברי החברה להגנת הטבע. ועד מנהל – בן 13–16 חברים, המנהל את ענייני העמותה. ועדת ביקורת – בת 3–5 חברים, הדואגת לבדיקת ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה.
החברה להגנת הטבע החליטה על הקמתו של מוסד נוסף: מועצת החברה – גוף המורכב מכ-120 חברי חברה; אנשי ציבור בתחומי העשייה השונים, פעילי סניפים ועובדי חברה, המלווים את הפעילות השוטפת ומסייעים בהתווית המדיניות.
לחברה להגנת הטבע קיים תקנון, שבהתאם להוראותיו מחויבת החברה לפעול. האספה הכללית של החברה מתכנסת לפחות פעם אחת בשנה. היא שומעת סקירות על הפעילות הניהולית, הכספית והחינוכית ומאשרת את המאזנים הכספיים השנתיים ואת דו"חות ועדת הביקורת. אחת לארבע שנים בוחרת האספה הכללית את מועצת החברה ואת ועדת הביקורת. בהתאם לתקנון החברה, יכול לבחור כל חבר שתוקף חברותו הוא מעל לשנה. להיבחר למועצת החברה אין מגבלת זמן, ובלבד שהמועמד יהיה חבר בעמותה. בסוף השנה השנייה לכינונה, בוחרת המועצה את חברי הוועד המנהל לתקופה של ארבע שנים. הוועד המנהל בוחר את המנכ"ל, המנהל את הפעילות היום יומית השוטפת של החברה, כשלצידו פועלת הנהלה. עמותה בסדר גודל של החברה להגנת הטבע, מבחינה כספית ומספר העובדים שלה, מחויבת בקיומם של רואה חשבון ושל מבקר פנים, המפוקח בעבודתו על ידי ועדת הביקורת.
נכון לשנת 2023, מנכ"ל החברה להגנת הטבע הוא דן אלון, יושב ראש הוועד המנהל הוא פרופ' יוסי בן-ארצי.
החברה להגנת הטבע זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה, ושניים ממייסדיה אמוץ זהבי ועזריה אלון צוינו במיוחד[9].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.