לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980. עד 1954 היא הונפקה כשטר על ידי בנק לאומי לישראל, אשר היה אז בבעלות הסוכנות היהודית. לאחר הקמת בנק ישראל ב-1954, הועברה הנפקתה אליו. ב-1980 חדלה הנפקתה עקב החלפתה בשקל (הישן).

לירה ישראלית

מטבע של 1 לירה ישראלית
מטבע של 1 לירה ישראלית
משתמשים	ישראל ישראל
סמל	ל"י
ISO 4217	ILP
כינוי	לירה
לשון רבים	לירות, לירות ישראליות
1950–1960 פרוטה	פרוטות
1960–1980 אגורה	אגורות
יחידות משנה
1/1000	1950–1960 פרוטה
1/100	1960–1980 אגורה
תחילת שימוש	1948
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש	500 פרוטות חצי לירה; 1, 5, 10, 50, 100 לירות
מטבעות בשימוש	1, 5, 10, 25, 50, 100, 250 ו-500 פרוטה 1, 5, 10, 25 אגורות חצי לירה, לירה, 5 לירות
בנק מרכזי
אינפלציה	[1]
בנק מרכזי	בנק לאומי לישראל (עד 1954) בנק ישראל (החל מ-1954)
http://www.leumi.co.il/ http://www.boi.org.il/
→ לירה ארץ-ישראלית שקל ←

רקע

עם הקמת המדינה, ירשה מדינת ישראל את מערכת המטבע המנדטורית, שכללה את הלירה הארץ ישראלית או בשם המנדטורי הרשמי: "פונט פלשׂתינאי (א"י)", שנחלקה ל-1,000 מיל. הלירה הארץ ישראלית הייתה שוות-ערך וצמודה ללירה שטרלינג הבריטית. בפברואר 1948, לקראת סיום המנדט, הודיעה ממשלת בריטניה על הוצאת הלירה הארץ ישראלית מגוש השטרלינג.

לקראת הקמת המדינה הוחלט כי בנק אנגלו-פלשתינה של הסוכנות היהודית ינפיק את שטרות המדינה, במקום "מועצת המטבע" של המנדט. מספר קשיים עלו, ראשית לא הוחלט על שם המדינה עדיין, וכדי להדפיס שטרות באיכות גבוהה היה צורך במדפיס זר. כדי להדפיסם על ידי חברת "American Bank Note Company" האמריקנית, היה לכאורה צורך באישור מחלקת המדינה. לבסוף, כדי להימנע מכך, הוחלט שלא לכתוב את שם המדינה, והמילים: "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא", הוטבעו בנפרד לאחר הדפסת השטרות. עיצוב השטרות התבסס על גלופות סטנדרטיות, שהיו ברשות המדפיסים ובהן נעשה שימוש גם בשטרות של סין. השטרות החדשים הגיעו למדינת ישראל החדשה ביולי 1948. ב-17 באוגוסט 1948 נחקק החוק שהכריז על השטרות החדשים כהילך חוקי ("פקודת שטרי בנק, תש"ח-1948"),^[2] והם נכנסו לשימוש.^[3] החלפת שטרי הכסף המנדטוריים של "מועצת המטבע" המנדטורית בשטרות החדשים של "בנק אנגלו-פלשתינה" ארכה עד אוקטובר 1948.^[4]

תולדות הלירה הישראלית

ב-1951 ירש "בנק לאומי לישראל בע"מ", חברה ישראלית, את נכסיו והתחייבויותיו של בנק אנגלו-פלשתינה הלונדוני. הונפקה סדרה שטרות חדשה, שעיצובם היה דומה לשטרות הקודמים, אלא שהמטבע הנקוב היה "לירה ישראלית" (והמנפיק בנק לאומי). החלפת השטרות נעשתה ביוני 1952, במהלך הצנע, ולוותה במלווה חובה של 10% שהוטל על המזומנים וחשבונות עובר ושב.^[5] שמו של ה"מיל" (החלק האלף של הלירה) הוסב ל"פרוטה". סדרה זו שימשה במשך שלוש שנים.

עם הקמת בנק ישראל, ב-1 בדצמבר 1954, הוטלה עליו מלאכת ניהול המערכת המוניטרית הישראלית, ונקבעה בחוק אחריותו הבלעדית להנפקת המטבע המקומי. ב-1955 הופצו השטרות הראשונים של הלירה הישראלית שהונפקו על ידי בנק ישראל. ביטול ההצמדה ללירה שטרלינג חל ב-1 בינואר 1954, עוד לפני הקמת בנק ישראל. שער הלירה הישראלית פחת עקב כך באופן חד מ-0.357 לירות לדולר אמריקני בספטמבר 1949 (על-פי שער החליפין של הלירה שטרלינג), ל-1.80 לירות לדולר אמריקני (השער שנקבע עם ביטול ההצמדה).^[6] תושבים ישראלים, שקיבלו משכורת סדירה או פנסיה מממשלת בריטניה, התבקשו לבחור עם סיום המנדט הבריטי את מטבע התשלומים העדיף עליהם. אלה שהביעו אמון במטבע הישראלי, גילו כי החל מ-1954 הם מקבלים שכר נמוך בהרבה מחבריהם שבחרו במטבע הבריטי^{[דרוש מקור]}.

הסדרה הראשונה של השטרות שהנפיק בנק ישראל בשנת 1955 כללה דימויים של נופי הארץ (דוגמת נוף הנגב ונוף עמק יזרעאל). ב-1959 הוחלפה סדרת הנופים בסדרת דימויי טיפוסי עובדים, (דוגמת החיילת והדייג). החל מ-1969 הוכנסה בהדרגה למחזור סדרת דימויי האישים (איינשטיין, ביאליק, ויצמן והרצל) ולראשונה הונפק שטר של מאה ל"י (עד אז היה שטר בן חמישים ל"י הגדול ביותר). בשנות השבעים, בעקבות איחוד ירושלים, הודפסו על גבי השטרות דימויי שערי ירושלים, וכן הודפסו שטרות עם דימויי אישים נוספים (לראשונה אישה - הנריטה סאלד ושטר של חמש מאות ל"י עם דיוקנו של בן-גוריון).

עקב הפיחות בערך הלירה הישראלית, הפכו מטבעות בני פחות מ-10 פרוטות לבלתי-שימושיים, ולכן הוחלט בשנת 1960 לשנות את חלוקת הלירה מ-1000 פרוטות ל-100 אגורות. את שמה של היחידה החדשה קבעה האקדמיה ללשון העברית והוא שאול מן התנ"ך, על-פי הביטוי "אגורת כסף" המופיע בספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ו.

ב-1962 החליטה הממשלה בהמלצת שר האוצר לוי אשכול לבצע פיחות משמעותי בערך הלירה הישראלית, עד ל-3 לירות לדולר אמריקני.^[7]

במהלך שנות ה-60 עלו שוב ושוב טענות בדבר שמו הלועזי של המטבע הישראלי (מקור הלירה ביחידת המשקל ליברה). נטען כי מן הראוי שלמטבע הרשמי יהיה שם עברי, ואף הוצע השם "שקל". ב-4 ביוני 1969 קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אולם לא הייתה לחוק משמעות מעשית, כיוון שנקבע בו כי שינוי השם בפועל ייעשה על-פי החלטת שר האוצר במועד שייראה לו מתאים.

בנובמבר 1977 המליץ נגיד בנק ישראל, ארנון גפני, ליישם את החוק מ-1969, ולהנפיק מטבע חדש שייקרא "שקל". במאי 1978 אישרו ראש הממשלה, מנחם בגין, ושר האוצר, שמחה ארליך, את המלצת הנגיד. ב-22 בפברואר 1980 הוכרז על השקל כמטבע החדש של מדינת ישראל, וערכו נקבע ל-10 לירות. החלפת כל המטבעות והשטרות שבמחזור נמשכה כמה חודשים.

המעות

מדינת ישראל - מעות לירה ישראלית (ל"י)
קדימה	אחורה	ערך	מאפיינים טכניים		תיאור		תאריך הנפקה
			מידות	צבע ראשי	קדימה	אחורה
		50 פרוטה	42 × 70 מ"מ	בחלק אדום ובחלק כחול	ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המילים "הצעת מטבע חוקית" בעברית	ציור ביטחוני; המספר "50"	מרץ-יולי 1952
		100 פרוטה	42 × 70 מ"מ	בחלק ירוק ובחלק כחול	ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המילים "הצעת מטבע חוקית" בעברית	ציור ביטחוני; המספר "100"	מרץ-יולי 1952
		250 פרוטה	50 × 100 מ"מ	ירוק	ציורים ביטחוניים; הערך ו"מדינת ישראל" בעברית ובערבית; המילים "הצעת מטבע חוקית" בעברית	נוף הכנרת; המספר "250"	10 בדצמבר 1953

השטרות

סדרת בנק לאומי

ערך	גודל	צבע	תמונה	תאריך הנפקה	תאריך סיום
500 פרוטה	148X72 מ"מ	ירוק-זית - תכלת		‏9 ביוני 1952	7 בפברואר 1961
1 לירה ישראלית	150X75 מ"מ	ירוק-ורוד
5 לירות ישראליות	155X80 מ"מ	אדום-חום
10 לירות ישראליות	155X80 מ"מ	אפור-ורוד
50 לירות ישראליות	160X85 מ"מ	חום-ירוק

סדרה א'

ערך	גודל	צבע	פני השטר	גב השטר	תמונה	תאריך הנפקה	תאריך סיום
500 פרוטה	130X72 מ"מ	אדום	בית הכנסת בברעם	ציור מופשט		‏4 באוגוסט 1955	31 במרץ 1984
1 לירה ישראלית	135X72 מ"מ	כחול	מראה בגליל העליון	ציור מופשט		27 באוקטובר 1955
5 לירות ישראליות	140X78 מ"מ	חום	נוף בנגב, התיישבות וציוד חקלאי	ציור מופשט		27 באוקטובר 1955
10 לירות ישראליות	150X82 מ"מ	ירוק	נוף עמק ושדות מעובדים	ציור מופשט		4 באוגוסט 1955
50 לירות ישראליות	160X87 מ"מ	כחול	הדרך לירושלים	ציור מופשט		19 בספטמבר 1957

סדרה ב'

ערך	גודל	צבע	פני השטר	גב השטר	תמונה	תאריך הנפקה	תאריך סיום
חצי לירה ישראלית	130X70 מ"מ	ירוק	נחלאית עם סל תפוזים וברקע שדות	קברי הסנהדרין		‏15 באוקטובר 1959	31 במרץ 1984
1 לירה ישראלית	135X75 מ"מ	כחול	דייג וציוד לדיג על רקע מפרץ	פסיפס מבית הכנסת בעוספיה
5 לירות ישראליות	140X78 מ"מ	חום	פועל אוחז בפטיש על רקע מפעל	דמות חותם המציג אריה שואג, אשר נמצא בתל מגידו
10 לירות ישראליות	150X82 מ"מ	סגול	מדען במעבדה	קטע ממגילת ישעיהו ממגילות מדבר יהודה
50 לירות ישראליות	178X93 מ"מ	חום	חלוצים על רקע התיישבות חקלאית בנגב[8]	המנורה מבית הכנסת בנירים	‏	9 בדצמבר 1960

סדרה ג'

ערך	גודל	צבע	פני השטר	גב השטר	תמונה	תאריך הנפקה	תאריך סיום
5 לירות ישראליות	150X75 מ"מ	תכלת	אלברט איינשטיין	המרכז למחקר גרעיני - שורק		13 בינואר 1972	‏
10 לירות ישראליות	160X82 מ"מ	צהוב-שנהב	חיים נחמן ביאליק	בית ביאליק		6 באוגוסט 1970
50 לירות ישראליות	170X84 מ"מ	חום-אדמדם	חיים ויצמן	הכנסת	‏	13 בינואר 1972
100 לירות ישראליות	180X90 מ"מ	כחול	בנימין זאב הרצל	סמל המדינה וסביבו סמלי שבטי ישראל		27 בפברואר 1969

סדרה ד'

ערך	גודל	צבע	פני השטר	גב השטר	תמונה	תאריך הנפקה	תאריך סיום
5 לירות ישראליות	128X76 מ"מ	חום	הנרייטה סולד ובית החולים הדסה הר הצופים	שער האריות		11 במרץ 1976	‏ 31 במרץ 1984
10 לירות ישראליות	135X76 מ"מ	ורוד-סגול	משה מונטיפיורי ומשכנות שאננים	שער יפו		30 בינואר 1975
50 לירות ישראליות	141X76 מ"מ	ירוק	חיים ויצמן וספריית ויקס במכון ויצמן	שער שכם	‏	26 בינואר 1978
100 לירות ישראליות	147X71 מ"מ	כחול	בנימין זאב הרצל והכניסה להר הרצל	שער ציון		14 במרץ 1975
500 לירות ישראליות	153X76 מ"מ	שנהב-חום	דוד בן-גוריון והספרייה בקיבוץ שדה בוקר	שער הרחמים		26 במאי 1977

המטבעות

מטבעות הפרוטה

ערך	מאפיינים טכניים				תיאור			תאריך
	קוטר	משקל	הרכב	שוליים	צד נושא	צד ערך	תמונה	הנפקה	סיום
1 פרוטה	21 מ"מ	1.3 גרם	97% אלומיניום, 3% מגנזיום	חלקים	עוגן, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבע מן המאה ה-1 לפנה"ס על מטבעות אלכסנדר ינאי	ערך המטבע בעברית,[9] שנת ההנפקה ושני ענפי זית בהיקף		25 באוקטובר 1950	22 בפברואר 1980
5 פרוטות	20 מ"מ	3.2 גרם	95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ	חלקים	נבל, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא			28 בדצמבר 1950
10 פרוטות	27 מ"מ	6.1 גרם	95% נחושת, 3% בדיל, 2% אבץ	חלקים	כד בעל 2 ידיות, שם המדינה בעברית ובערבית; מקורו במטבעות מתקופת מרד בר כוכבא			4 בינואר 1950
	24.5 מ"מ	1.6 גרם	97% אלומיניום, 3% מגנזיום	מסולסלים	כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית			18 בספטמבר 1952
	24.5 מ"מ	1.6 גרם	97% אלומיניום, 3% מגנזיום	חלקים	כד בעל ידית אחת ומסביבו שני ענפי דקל, שם המדינה בעברית ובערבית			27 בספטמבר 1956
25 פרוטה	19.5 מ"מ	2.8 גרם	75% נחושת, 25% ניקל	חריצים	אשכול ענבים, שם המדינה בעברית ובערבית			4 בינואר 1950
50 פרוטה	23.5 מ"מ	5.6 גרם	75% נחושת, 25% ניקל	חריצים	עלה גפן, שם המדינה בעברית ובערבית			11 במאי 1949
100 פרוטה	28.5 מ"מ	11.3 גרם	75% נחושת, 25% ניקל	חריצים	עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית			25 במאי 1949
	25.6 מ"מ	7.3 גרם	90% פלדה, 10% ניקל	חלקים	עץ דקל, שם המדינה בעברית ובערבית			21 באפריל 1955
250 פרוטה	32.2 מ"מ	14.1 גרם	75% נחושת, 25% ניקל	חריצים	שלוש שיבולים, שם המדינה בעברית ובערבית			11 באוקטובר 1950
500 פרוטה	37.1 מ"מ	25 גרם	50% כסף, 37.5% נחושת, 12.5% ניקל	חריצים	שלושה רימונים, שם המדינה בעברית ובערבית			22 במאי 1952

מטבעות סדרת האגורה

ערך	מאפיינים טכניים				תיאור			תאריך
	קוטר	משקל	הרכב	שוליים	צד נושא	צד ערך	תמונה	הנפקה	סיום
1 אגורה	21 מ"מ	1.3 גרם	97% אלומיניום, 3% מגנזיום	מסולסלים	שלוש שיבולים, "ישראל" בעברית וערבית	העריך "1 אגורה", שנת ההטבעה העברית		12 במאי 1960	22 בפברואר 1980
5 אגורות	17.5 מ"מ	2.3 גרם	92% נחושת, 6% אלומיניום, 2 ניקל	חלקים	שלושה רימונים, "ישראל" בעברית וערבית	העריך "5 אגורות", שנת ההטבעה העברית		20 באוקטובר 1960	22 בפברואר 1980
10 אגורות	21.5 מ"מ	5 גרם	92% נחושת, 6% אלומיניום, 2 ניקל	חלקים	עץ דקל, "ישראל" באנגלית, עברית וערבית	העריך "10 אגורות", שנת ההטבעה העברית		6 במאי 1960	31 במרץ 1984
25 אגורות	25.5 מ"מ	6.5 גרם	92% נחושת, 6% אלומיניום, 2 ניקל	חלקים	נבל שלו שלושה מיתרים, "ישראל" בעברית וערבית	ערך המטבע "25 אגורות", שנת ההטבעה העברית		17 במרץ 1960	22 בפברואר 1980
חצי לירה	24.5 מ"מ	6.8 גרם	75% נחושת, 25% ניקל	מחורצים	סמל ישראל, "ישראל" באנגלית, עברית וערבית	העריך "1/2 לירה ישראלית", שנת ההטבעה העברית		12 בספטמבר 1963	31 במרץ 1984
לירה אחת	27.5 מ"מ	9 גרם	75% נחושת, 25 %ניקל	מחורצים וחלקים לסירוגין לחלופין מחורצים	שלושה רימונים, סמל המדינה, "ישראל" בעברית, ערבית ואנגלית לחלופין סמל המדינה, "ישראל" בעברית, ערבית ואנגלית	ערך המטבע "1 לירה ישראלית", שנת ההטבעה העברית		12 בספטמבר 1963	31 במרץ 1984
5 לירות	30 מ"מ	11.2 גרם	75% נחושת, 25 %ניקל	חלקים	אריה שואג, סמל המדינה, "ישראל" בעברית, אנגלית וערבית	ערך המטבע "5 לירות ישראליות", שני כוכבים בשני צדי העריך, שנת ההטבעה העברית		21 בספטמבר 1978	31 במרץ 1984

ראו גם

• המטבע הצבאי בשטחים (ישראל)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: לירה ישראלית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לירה ישראלית

• סדרה ד' של הל"י, קטלוג שטרות ומעות מהעבר, באתר בנק ישראל
• י. גץ, הלוייה ממלכתית ללירה הישראלית, מעריב, 12 באוגוסט 1966
• צבי לביא, הפאונד הפלשתינאי: בחזרה ללירה הראשונה, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014

הערות שוליים

1. 1
2. סדרת בנק אנגלו-פלשתינה, התש"ח - 1948, באתר בנק ישראל
3. ליטל לוין, הכרזת העצמאות הכספית של ישראל, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
4. תולדות בנק ישראל, באתר בנק ישראל
5. סדרת בנק לאומי לישראל, התשי"ב - 1952, באתר בנק ישראל
6. שערים היסטוריים עד 1977, באתר בנק ישראל.
7. הפיחות הגדול ביותר של הלירה, באתר NEWS1
8. האישה המצולמת בשטר היא צרויה (שקדי) רונן, חיילת משוחררת בת 20, תושבת שכונת כרם התימנים בתל אביב. הגבר הוא צנחן צעיר בן 20 בשם אריה אייל. התמונה המקורית צולמה על גג הסטודיו של צלמניית פרי אור בתל אביב, ועברה ריטוש ושינוי לפני שהודפסה על השטר. (ידיעות אחרונות, 25.11.2019)
9. במטבעות שערכם 5 ו-10 פרוטות נפלה שגיאה לשונית, שכן ערכי המטבעות הוטבעו בצורה "5 פרוטה" ו-"10 פרוטה" (בהתאמה), בעוד עבור מספרים בין שתיים לעשר, השם הנמנה צריך לבוא בצורת הרבים. במטבעות 10 פרוטות משנת ה'תשי"ז תוקן שם הערך לצורה התקנית.