שערי ירושלים

שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים. כיום יש 7 שערים פתוחים בחומה, ומספר שערים אטומים. בתקופות שונות בהיסטוריה היו בחומות ירושלים שערים שונים, שנסתמו לאורך הדורות. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.

ערך זה עוסק בשערים בחומות ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שערי ירושלים (פירושונים).

שער יפו

מוטיבים מבניים

מרבית שערי ירושלים מצוידים באמצעים מבניים המקשים פלישת אויב דרכם. ככל שהשער היה פתוח במשך שעות רבות יותר בכל יום, אמצעים אלה היו מפותחים יותר. אחד האמצעים הוא חרכים לשפיכת שמן רותח על העוברים בשער.

אמצעי אחר הוא מסדרון מעוקל המשולב בשער. המסדרון אינו מונע את כניסתם של זרים אלא מאט אותה כדי שהשומרים יוכלו לשלוט בהמון הנכנס. המסדרון מקשה על דהירה של סוסים ועל תמרון מהיר ונוח של מרכבות. על יעילותו של המסדרון במניעת כניסה מהירה ונוחה של מרכבות אל העיר ניתן ללמוד מהפרצה הגדולה שנפרצה בחומה, בסמוך לשערה הראשי – שער יפו, כדי להקל על כניסת מרכבות לעיר, כשהחומה חדלה מלשמש אמצעי הגנה. הפרצה נפרצה לקראת ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים, בשנת 1898.

שמונת השערים

השערים מופיעים בטבלה ובאיור לפי סדר מיקומם מהשער החדש, עם כיוון השעון:

מפת שערי העיר העתיקה

שם	שמות נוספים	שנת פריצה	מיקום
השער החדש	שער עבדול חמיד [1]	1889	בחומה הצפון מערבית של העיר העתיקה – הרובע הנוצרי
שער שכם	שער דמשק, באב אל-עאמוד, שער סטפנוס	1537	במרכז החומה הצפונית של העיר העתיקה – הרובע המוסלמי. שער זה קישר את העיר אל דרך שכם
שער הפרחים	באב א-זהרה, שער הורדוס	1875	בחומה הצפונית של העיר העתיקה – הרובע המוסלמי
שער האריות	שער השבטים, שער סטפנוס, שער מרים, שער יהושפט	1538–1539	בחומה הצפון מזרחית של העיר העתיקה – הרובע המוסלמי. זהו שער היציאה מהעיר לעמק יהושפט ולדרך לים המלח
שער הרחמים	שער הזהב	לא ידוע	מרכז החומה המזרחית של הר הבית (שער כפול, אטום)
שער האשפות	(נקרא בעבר שער המערביים)	1538	בחומה הדרומית של העיר העתיקה, בקרבת הכותל המערבי והכותל הדרומי
שער ציון	שער דוד, שער הרובע היהודי, שער היהודים	1540	בחומה הדרומית של העיר העתיקה – בהר ציון, בקרבת הרובע היהודי
שער יפו	באב אל חליל (שער חברון), שער דוד	1538	במרכז החומה המערבית של העיר העתיקה. זהו השער הראשי של העיר, והוא מוביל לרחוב יפו

• 
  שער יפו
• 
  השער החדש
• 
  שער שכם
• 
  שער הפרחים
• 
  שער האריות
• 
  שער הרחמים
• 
  שער האשפות
• 
  שער ציון

שערים נוספים

• בחומה הדרומית של הר הבית נמצאים שערי חולדה האטומים כיום. שערים אלו שימשו את העולים לרגל לבית המקדש ומקובל להניח שנבנו על ידי הורדוס.
• בתוך גן העופל, בקטע החומה הניצב לכותל הדרומי של הר הבית מצוי שער המכונה "שער החפירות" המאפשר למבקרים בחפירות הכותל לראות את החפירות משני עברי החומה. זהו השער המזרחי של הארמון האומיי הגדול (ארמון 2) שמדרום להר הבית, שחומת העיר העתיקה העות'מאנית נבנתה על קירותיו המזרחי (ובו השער) והדרומי. השער נאטם, ונפתח מחדש על ידי חופריו בנימין מזר ומאיר בן דב.
• ממערב לשער האשפות נמצא שער נוסף הנקרא שער הבורסקאים אשר נתגלה בחפירות באזור גן העופל. מדרום לשער מצוי מבוא השער בצורת מגדל. כיום הכניסה לעיר העתיקה היא דרך המגדל ודרך השער. זהו חלק מן הביצור האיובי של ירושלים (ראשית המאה השלוש עשרה לספירה). השער נפתח על ידי חופריו רוני רייך ויעקב ביליג.
• כניסה בעקבות מילוי החפיר ליד שער יפו נפתחה בשנת 1898, לכבוד בואו של קיסר גרמניה וילהלם השני לירושלים, כדי שמרכבתו תוכל להיכנס לעיר העתיקה. דרך זו משמשת כיום לכניסת כלי רכב לעיר העתיקה.
• מיד לאחר מלחמת ששת הימים הציע שר הביטחון משה דיין לפרוץ שער נוסף בחומה ולקרוא לו "שער השבות"^[2]. הצעתו לא התממשה.

שערי הר הבית

שערי הר הבית

מעבר לשערים בחומת העיר העתיקה, מוקף מתחם הר הבית בשנים-עשר שערים נוספים, מהם עשרה פתוחים ושניים אטומים:

1. שער המוגרבים
2. שער השלשלת
3. שער הכותנה
4. שער הטהרה
5. שער הברזל
6. שער המשגיח
7. שער בני עואנימה
8. השער החשוך
9. שער הסליחה
10. שער השבטים
11. שער הרחמים
12. שערי חולדה

ראו גם

• חומות ירושלים

לקריאה נוספת

• מאיר בן דב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שערי ירושלים בוויקישיתוף

שערי ירושלים בגליונית זיכרון של בולי יום העצמאות, 1971

שערי ירושלים בגליונית זיכרון של בולי יום העצמאות, 1972

• חומות העיר העתיקה, באתר טרקר
• מגדל דוד, תמונות, באתר "Jerusalem Shots"
• The Gates of Jerusalem, באתר "AJE Jerusalem 3000" (באנגלית)
• דוד גרושקו, Old City gates, בבלוג "Pictures from the Holyland",‏ 19 בדצמבר 2007 (באנגלית)
• יורם צפריר, ‏שערי ירושלים בתיאור מוקדסי - הצעת זיהוי חדשה על פי מקורות ביזאנטיים, קתדרה 8, יולי 1977, עמ' 155-147
• דן בהט, ‏לזיהוי שערי הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה וה'מערה', קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 86-61
• דן בהט, ‏שערי ירושלים לפי אלמֻקדסי והגניזה הקאהירית, קתדרה 110, דצמבר 2003, עמ' 72-61
• שערים - ישראל ירושלים, דף שער בספרייה הלאומית