Loading AI tools
מין של עץ מסוג הדרים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפוז (ראשי תיבות של תפוח זהב) הוא מין של עץ מסוג הדרים. התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. הוא עגול, וצבעו כתום. לרוב, השם "תפוז" יתייחס לפרי, והעץ יקרא "עץ התפוז".
התפוזים גדלים באקלים סובטרופי ובאקלים ים-תיכוני ונפוצים בכל רחבי העולם, בישראל קיימים במקומות לחים.
טעמו של התפוז נע בין מתוק לחמוץ. את טעמו החמוץ מעניקה לו, כמו לכל פירות ההדר, החומצה הציטרית. לרוב, אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט, ויש המייחסים לקליפה סגולות בריאותיות (היא עשירה בוויטמינים ומינרלים)[1] והלבנת שיניים.[2] היא יכולה לשמש גם להכנת ריבה, או חטיף מתוק (קליפות תפוזים מסוכרות). הקליפה מורכבת משני חלקים או מרקמים: שכבה לבנה דקיקה העוטפת את הפרי ונקראת לבנה (החלק הפנימי של הקליפה) ובלועזית: אלבדו ושכבת הקליפה החיצונית שהיא מחוספסת עד גבשושיתית, קשה וכתומה.
עצי תפוז הובאו לארץ ישראל לפני מאות שנים, ככל הנראה בידי סוחרים פורטוגליים, ומכאן נגזר שמם הערבי "בֻּרתֻקאל" (שיבוש של המילה פורטוגל).
בראשית המאה ה-20 כונה הפרי בעברית בפי ראשוני המתיישבים תפוח זהב, שם שניתן לו בהשראת הכתוב "תַּפּוּחֵי-זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי, כ"ה, י"א), אף שבמקור הכוונה היא לתפוחים מלאכותיים העשויים זהב, ובזכות דמיונו לתפוח עץ וצבעו הזהוב. בשנות ה-30 הציע הבלשן יצחק אבינרי לאמץ את ראשי התיבות תפו"ז (כלומר: לקרוא אותם ככתיבם).
חידוש המילה תפוז גרר אחריו התנגדויות רבות בקרב מחדשי השפה העברית. במקרה זה, לא נבעה מהתנגדות למשמעות השם בדומה לעגבנייה, אלא בשל התעוזה הלשונית - צירוף של שתי מילים (כגון צלמוות ובליעל), והשימוש בהלחם בסיסים לא היה מקובל אז, והחידוש נתפס כבלתי טבעי לשפה העברית.[3]
מקור השם Orange, "אורנג'" באנגלית הוא משם הפרי בספרדית Naranja, שמגיע מן השם נה ראנג'י בסנסקריט.
לדעת רוב החוקרים מקורו של התפוז בהכלאה בין פומלה (Citrus maxima) לבין מנדרינה (Citrus reticulata). שני פירות הדר אלה מקורם בסין.[דרוש מקור]
השערה אחרת למוצא התפוז טוענת כי פרי החושחש, החמוץ למדי יחסית לזני תפוז מודרניים, הוא פרי התפוז המקורי. טעמו חמוץ בשל החמיצות הקלה של המיץ. לא ברור לחלוטין האם החושחש הוא אכן הפרי המקורי, וייתכן כי לא קיים זן מקורי של תפוז בר.
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 86.75 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 47 קק"ל |
| חלבונים | 0.94 ג' |
| פחמימות | 11.75 ג' |
| פחמימות זמינות | 11.3 ג' |
| שומן | 0.12 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 11 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.087 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.04 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 0.282 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 53.2 מ"ג |
| ברזל | 0.1 מ"ג |
| סידן | 40 מ"ג |
| אשלגן | 181 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 2.4 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
גידול התפוז זקוק לאקלים חמים. החשש המרכזי הוא מפגיעת קור שעשויה להביא לחיסול מטע תפוזים שלם. דבר זה עשוי להתרחש לקראת סיום תקופת גידול הפרי מכיוון שהתפוז מסיים את התפתחותו בזמן הסתיו או החורף. האקלים הים תיכוני מתאים ביותר לגידול תפוזים ואכן הגידול נפוץ במדינות הים התיכון ובמדינות אחרות בהן יש אקלים מסוג זה. גם בישראל גידול תפוזים נפוץ אך כמות מטעי התפוזים ופרי ההדר בכלל מתמעטת משנה לשנה בעיקר מסיבות של כדאיות כלכלית. בישראל היו עד שנות ה-70 420,000 דונם של פרדסים לגידול תפוזים, שהצטמצמו בימינו ל-175,000 דונם. המותג הארץ-ישראלי (ומאוחר יותר גם ישראלי) "תפוזי ג'אפה" (על שם יפו) נחשב אז והיום לסמל של איכות, והוא אף נמכר למגדלים בצפון אפריקה ובספרד.[5]
לפי נתוני FAOSTAT המגדלות המרכזיות של תפוזים בעולם בשנת 2005 היו (בטונות):
| 1. | ברזיל | 17,804,600 |
| 2. | ארצות הברית | 8,266,270 |
| 3. | מקסיקו | 3,969,810 |
| 4. | הודו | 3,100,000 |
| 5. | איטליה | 2,533,535 |
| 6. | סין | 2,412,000 |
| 7. | ספרד | 2,149,900 |
| 8. | איראן | 1,900,000 |
| 9. | מצרים | 1,789,000 |
| 10. | אינדונזיה | 1,311,703 |
משה גלעד, השמועות על מות התפוז הישראלי היו מוקדמות, באתר הארץ, 21 בינואר 2019
תפוזים, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
