שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חטיבת גולני
חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל שהשתתפה בכל מלחמות ישראל. החטיבה המסונפת לפיקוד הצפון, נמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש (אוגדה 36).
Remove ads
חיילי חטיבת גולני חובשים כומתה חומה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. הצבע החום מסמל את הלוחמים הראשונים של החטיבה שהיו עובדי אדמה שגויסו. דגל החטיבה הוא בצבעי ירוק וצהוב המסמל את שטחי הלחימה, גם בצפון וגם בדרום. סמלה של החטיבה, הנמצא גם על תג היחידה, הוא עץ זית בעל שורשים עמוקים ביותר, שעוצב על ידי דוד אלף.[2][3] זאת, אף על פי שההשראה לציור העץ הייתה ככל הנראה של עץ אלון.[4][5] בשנת 1979 ניטע עץ זית על יד "קירות הזעקה" במוזיאון גולני.
מחטיבת גולני צמחו הרמטכ"לים מרדכי גור, משה לוי, גבי אשכנזי וגדי איזנקוט שהיו אף מפקדי החטיבה. מאיר עמית ראש המוסד היה מג"ד ומח"ט בחטיבה. מפקדים רבים בחטיבה כמו אברהם יפה, משה פלד, אריאל שרון, רחבעם זאבי, יונה אפרת, אורי שגיא, יקותיאל אדם, משה קפלינסקי, אמיר דרורי, יאיר נוה ועוד הפכו לאלופים בצה"ל.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
חטיבת גולני הוקמה ב-22 בפברואר 1948[6][7] על ידי ארגון ההגנה, יחד עם חטיבת כרמלי, בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני, אשר הוקמה בשנת 1947 והייתה מופקדת על הגנת צפון הארץ. חטיבת גולני, בפיקודו של משה מן, הופקדה על האזור הצפון-מזרחי, וחטיבת כרמלי הופקדה על האזור הצפון-מערבי. בקיץ 1948 החליף נחום גולן את מן בפיקוד על החטיבה, כאשר למספר שבועות בתווך שימש בתפקיד מישאל שחם.
במבוא לספר "אילן ושלח" כתב נחום גולן:
...צמחנו בנוף הגלילי ובמישורי העמקים, ובמרחבי הנגב הרחבנו אופקים – התבגרנו. ההתישבות בעמקים ובגליל היא שנתנה לחטיבה את צביונה וחותמה המיוחד, וממנה ספנה את ערכיה, כי על-כן, הייתה החטיבה כפרית באופיה ונאמנה לערכים שינקה בגושי התישבות אלו. צינוה תכונותיו של עובד-האדמה ויושב-הכפר: עקשנות, צמידות למשימה, שורשיות והשקט...סביב אנשי-ההתיישבות התלכדו בחורים מן העיר והמושבה (ביניהם שומרי מסורת לא מעטים), ואנשי גח"ל ומח"ל – כולם נתערו ונתמזגו בתוכה...בחורות לא מעטות שירתו ביחידות החטיבה בתפקידים שונים, ומהן רבות אשר פעלו כבחורים לכל דבר – כקשריות או כחובשות קרביות..."
כחטיבת חי"ר סדירה השתתפה חטיבת גולני בכל מלחמות ישראל, ונפלו בחלקה קרבות קשים ביותר.
מלחמת העצמאות
ערך מורחב – חטיבת גולני במלחמת העצמאות
גולני השתתפה בקרבות הבלימה בעמק הירדן מול צבאות סוריה, לבנון, ירדן ועיראק. השתתפה במבצע דקל לשחרור הגליל המערבי וכיבוש נצרת. השתתפה במבצע חירם לסילוק "צבא ההצלה" של פאוזי קאוקג'י מצפון הארץ והגליל. השתתפה במבצע אסף לסילוק נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי ובמבצע חורב, שבו נהדפו כוחות צבא מצרים מאדמת ישראל. גדוד גדעון 13, גדוד הפשיטה 19, שתי סוללות תותחי שדה, סוללת תותחי נ"ט ומחלקת הנדסת שדה של החטיבה השתתפו בכיבוש הערבה ומפרץ אילת במבצע עובדה בסיום מלחמת העצמאות.
מבצע חורב
בלילה שבין 22–23 דצמבר 1948, במסגרת "מבצע חורב" לשחרור הנגב, נערך אחד הקרבות הידועים של החטיבה על ידי גדוד גדעון – קרב משלט 86. התקיפה של הכוחות המצריים ברצועת עזה הייתה חלק ממבצע הטעיה נרחב. התוכנית כללה תקיפה ברצועה אך למעשה כוחות צה"ל נעו דרך רביבים לניצנה כדי לשחרר את הנגב המערבי. בחצות תקף גדוד גדעון 13 את מוצב 86 המצרי אשר נמצא כשני קילומטר מזרחית למסילת הרכבת בדרך בין ח'אן יונס לעזה. הקרב נערך בגשם עז ובמהלך הלילה הצליחו לוחמי הגדוד לכבוש את המוצב. עקב הגשמים העזים הוצפו הנחלים באזור ומנעו את הגעת שיירת התגבורת והאספקה. בבוקר פתחו המצרים בהתקפת נגד משולבת של חי"ר, שריון וארטילריה. לוחמי גדוד 13, שהיו מצוידים ברובים ובמקלעים מסוג "בזה" בלבד, נלחמו בגבורה עד להוראה של מפקד חזית הדרום יגאל אלון על נסיגה מהגבעה. במהלך הקרב נהרגו 29 לוחמים, 10 נותרו בגדר נעדרים ו-35 לוחמים נפצעו.
פעולות התגמול ומבצע קדש
.jpg)
- קרב תל מוטילה: היה רצף של קרבות ואירועי אש, אשר התחוללו מ-2 במאי עד 6 במאי 1951 מצפון לכנרת (באזור בו נמצא בימינו היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל. השם תל-מוטילה מתייחס לשלוש גבעות ממערב לאזור המפורז, שנודעו בשמות תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב "הדמות". בסוף אפריל ותחילת מאי 1951, יחידות סוריות חצו את הגבול והשתלטו על שלוש גבעות אלו. בקרב על מוצב "הדמות" נהרגו 30 מלוחמי "גולני", בנוסף לעשרה לוחמים אשר נהרגו בארבעת הימים הקודמים. בקרב נפצעו 72 חיילים. לאחר קרבות תל מוטילה, שהיוו את שיאו של העימות הצבאי במאבק על השליטה באזור המפורז, נסוגו הכוחות הסורים מהאזור והשתררה רגיעה יחסית בגבול עם סוריה למשך כארבע שנים. אף על פי שבסופו של הקרב הושגה המטרה של פינוי הסורים מהאזור המפורז, הוא נחשב אחד מכישלונות צה"ל.[8] החל מסוף שנות השמונים יצאו מאמרים ומחקרים עם ביקורת קשות על תפקודם של המח"ט מאיר עמית ובעיקר על רחבעם זאבי אשר בכל מהלך הלחימה ישב במקום בטוח הרחק משדה הקרב.[9][10] עם זאת, הודגשה במחקרים אלו גבורתם של הלוחמים והמפקדים בשטח ובמיוחד תפקודו של המ"פ זאב סלעי. גבי ברשי כתב כי "על אף העובדה שלכל רמות הפיקוד ממג"ד ומעלה, לא היה מושג בזמן אמת מה קורה שם, הלוחמים ממ"פ ומטה לחמו באומץ, במסירות, ובדבקות מופלאה במטרה, בנחישות ובהקרבה ובסיומו של הקרב המטרה הושגה, היעד נכבש והאויב הובס".[11] אנדרטה לזכר הנופלים בקרבות תל מוטילה נחנכה במושב אלמגור בשנת 1997.[12]
- מבצע הר געש (פעולת הסבחה): גדוד 12 השתתף בפעולת הסבחה, שבה תקפו מוצבים מצריים באזור ניצנה ב-2 בנובמבר 1955 על ידי כוחות "גולני", צנחנים ונח"ל. על הגדוד פיקד אורי בר-רצון.
- מבצע קדש (מלחמת סיני): החטיבה נלחמה במסגרת אוגדה 77, בפיקוד אלוף חיים לסקוב, בצפון סיני ובמיוחד בצומת רפיח. לוחמי החטיבה השתתפו בקרב כיבוש מוצבי צומת רפיח שמטרתו הייתה לשחרר את הצומת על מנת שכוחות שריון יוכלו להיכנס לעבר אל עריש. ב-1 בנובמבר הושלמו משימות החטיבה – נכבש מתחם רפיח וחטיבת השריון החלה לנוע לעבר אל עריש.
- מבצע חרגול (פעולת תאופיק): פשיטה על הכפר הסורי תאופיק אל-תחתא, שנערכה ב-1 בפברואר 1960, כתגמול על התקפות הסורים על קיבוץ תל קציר.
- מבצע נוקייב (מבצע "סנונית"): פשיטה על המוצבים הסוריים בנוקייב, שנערכה ב-16 במרץ 1962, בעקבות התנכלות של הסורים לדיג בכנרת.
- מבצע צוק סלע או מבצע שונה: ב-27 במאי 1965 הותקף בסיס מחבלים בח'רבת שונה בעמק הירדן. במבצע פעלו בו-זמנית צוותי קרב חטיבתיים מחטיבות גולני והצנחנים. צוות-קרב משולב דו-גדודי מחטיבת גולני פעל נגד חוות עדנן צדקי ליד ח'ירבת שונה. כוח מגדוד "גדעון" והסיירת בפיקודו של גרובר, מג"ד "גדעון", ביצע את הפשיטה ופוצץ את מבני החווה. כוח בפיקודו של פייקס, מג"ד "הבוקעים הראשון", איבטח את ראש הגשר ליד קיבוץ נווה-אור. שתי כיתות מבית הספר למ"כים פעלו כחסימות. בדרך הנסיגה התפוצץ מטען-צד, ושבעה חיילים נפצעו. צוות-קרב של גדוד צנחנים (בפיקוד סא"ל אפרים חירם) פעל נגד יעדים ליד ג'נין.
- מבצע מאזניים: ב-27 באוקטובר 1965 נערכה פעולת התראה בכפרים חולא ומיס אל-ג'בל בלבנון, לאחר שמחבלי פת"ח חדרו לישראל דרך כפרים אלה.[13]
- מבצע קלעת: ב-29 באפריל 1966 הותקף בסיס מחבלים בקלעת שבעמק הירדן.
מלחמת ששת הימים
עם פתיחת המלחמה ב-5 ביוני 1967 נכנסו יחידות החטיבה, בפיקודו אל"ם יונה אפרת, לתקופת המתנה מתוחה בצפון, שבה הם התאמנו והתכוננו לפקודת הצטרפות ללחימה. ביום השני ללחימה נקרא גדוד "אריות הגולן" (גדוד 17), יחד עם פלוגת הסגל של בסיס הטירונים בא"ח 1, להילחם תחת פיקוד חטיבת שריון בפריצה לעיר שכם וכיבושה. בשבוע הראשון של הלחימה נכנסה פלוגת הפלחה"ן יחד עם גדוד 12, לג'נין וטובאס. לאחר סיום הקרבות הוחזרה החטיבה לגזרה הסורית.
ביום החמישי למלחמה, 9 ביוני, עם כניסת החזית הסורית למהלך המלחמה, יועדה החטיבה לאחד משני מאמצי ההבקעה העיקריים בצפון רמת הגולן – כיבוש מערך המוצבים הסוריים בין קו הגבול לכפר זעורה. בגלל מצוקת זחל"מים נשאר גדוד "גדעון" כעתודה כללית בידי המח"ט, על-פי התוכנית החטיבתית להבקעת המערך הסורי בצפון הגולן "וניצול הצלחה" להרחבת המאחז מזרחה (למתחם זעורה) וצפונה (למתחם הבניאס).
תוכנית הקרב הייתה: גדוד 12 "ברק" (בפיקודו של מוסא קליין) על גבי זחל"מים ומתוגבר בפלוגת טנקים מחטיבה 37 יכבוש באיגוף ממזרח את תל פאחר ואת בורג' בביל, לאחר מכן יסייע באש לכיוון תל עזזיאת ויהיה מוכן לפעולה בבניאס, עין פית ותל חמרה. גדוד 51 "הבוקעים הראשון" (בפיקודו של בני ענבר) עם מחלקת טנקים יכבוש את מוצב בחריאת, תל עזזיאת וחירבת סודה. גדוד 13 "גדעון" (בפיקודו של פנחס נוי) הוצב בעתודה ומוכנות לכבוש את אזור הבניאס. גדוד 334, גדוד מרגמות מתנייעות 120 מ"מ, היה חלק אורגני של חטיבת גולני במלחמת ששת הימים. המג"ד אלי עשת היה בחפ"ק החטיבתי בעת תקיפת הרמה והגדוד נתן סיוע ארטילרי.
המהלך התפתח לקרב תל פאחר, שבו נכבש המוצב הסורי בתל פאחר לאחר חמש שעות של לחימה. גדוד 12 ספג אבדות כבדות: 34 הרוגים, כולל המג"ד סא"ל משה קליין וקצינים אחרים, ופצועים רבים.
גדוד 51 היה אמור להתחיל בהתקפה על תל עזזיאת רק לאחר כיבוש תל פאחר, אולם בשעה 15:47, עוד במהלך הקרבות בתל פאחר, הורה המח"ט יונה אפרת לגדוד 51 להתחיל בהתקפה. הקרב התנהל כמתוכנן ובשעה 17:06 דיווח הגדוד כי כבש את תל עזזיאת. עוד קודם נכבשו מוצב בחריאת שהתגלה כנטוש, וח'רבת א-סודה. לגדוד 51 היה הרוג אחד וכמה פצועים.
בלילה שבין 9 ו-10 ביוני הוטל על החטיבה לכבוש את אזור הבניאס: גדוד 51 נשלח לתפוס את מחנות הבניאס ומבנה המשטרה וגדוד 13 הופנה לתפיסת הכפר בניאס. עד בוקר שבת השלימה חטיבה 1 את משימתה וכבשה את אזור הבניאס ללא התנגדות. בהמשך היום נעה החטיבה בתנועה מהירה לתוך הרמה כדי להספיק לתפוס כמה שיותר שטח עד כניסת הפסקת האש לתוקף. גדוד אחד של החטיבה נע יחד עם חטיבה 45 לכיוון מסעדה ונערך באזור עד הערב. שאר החטיבה התקדמה לכיוון קוניטרה, ומג"ד 13, פנחס נוי, הניף את דגל ישראל מעל בניין הכוחות הסורים בצפון הרמה.
ב-12 ביוני הונחת כוח מגדוד 13 של חטיבה 1 על שלוחה של החרמון בגובה 2,224 מטרים ותפס אותה ללא קרב.
ימים ספורים לאחר המלחמה, ב-15 ביוני 1967 נהרגו 11 לוחמים מגדוד 13 כאשר נכנסו לבונקר ממולכד בבית המכס העליון ברמת הגולן.
בין שתי המלחמות ומלחמת ההתשה
עם תום מלחמת ששת הימים החלה מלחמת ההתשה אשר נמשכה למעלה משלוש שנים לאורך החזית המצרית, הירדנית, הסורית והלבנונית. חטיבת גולני על כל יחידותיה השתתפה בלוחמה בכל הגזרות. כוחות החטיבה פעלו במשימות ביטחון שוטף במרחב רמת הגולן בגזרת עמק הירדן שהחלה להיות כר נרחב לפעילות חבלנית ובגזרת הלבנון – הפתחלנד. בחזית תעלת סואץ החזיקו חיילי החטיבה את קו המוצבים לאורך תעלת סואץ. בכל הגזרות, כולל השנים שלאחר הסכם הפסקת האש עם מצרים, ביצעה החטיבה מאות פשיטות ומבצעים, בהם:
- הפשיטה על מוצב החרוט ב-25 באוקטובר 1968, במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.[14]
- הפשיטה לכפר יאבס, כונתה גם מבצע "אסותא 12",[15][16] בוצעה ב-8 במאי 1969 במטרה לפגוע בארגוני המחבלים שפעלו משטח ירדן כנגד ישראל.
- פיצוץ תעלת הע'ור (כונה גם "אמה 1"),[17] ב-22 ביוני 1969, בוצע על ידי סיירת גולני יחד עם כוחות נוספים, ונועד להפעיל לחץ על חוסיין, מלך ירדן, כדי לגרום לו לפעול כנגד ארגוני המחבלים שפעלו משטח ירדן כנגד ישראל.
- מבצע בוסתן 39 – פשיטה מוסקת ב-27 באוגוסט 1969 בעומק שטח מצרים והפגזת מפקדת פיקוד המרכז המצרי.
- פשיטת הסיירת על מפקדת מחבלים בכפר עיטרון ב-5 באוקטובר 1969.[18]
- מבצע פלצור – פשיטה ב-3 בדצמבר 1969, כנגד עמדות מחבלים בהר דב,[19] במהלכה נהרגו כחמישים מחבלים.[20]
- מבצע קלחת 2 נערך ב-12 וב-13 במאי 1970 במטרה לבער ריכוזי מחבלים בשישה כפרים בדרום לבנון.
- פשיטה על כפר כילא (מבצע "קונטרבס 10") – בעקבות חטיפת שמואל רוזנווסר, ב-2 בינואר 1970, פשטו יחידות החטיבה על הכפר כילא ולקחו בשבי 12 אזרחים ועשרה חיילים לבנונים.[21]
- פשיטה על בסיס המחבלים יאטר (יעתר) ב"פתחלנד" שבדרום לבנון, ב-27 בדצמבר 1970.[22]
- מבצע קלחת 4 מורחבת, ב-16 בספטמבר 1972 – הותקפו בסיסי מחבלים ב"פתחלנד" בדרום לבנון, לאחר רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.
מלחמת יום הכיפורים
- ערך מורחב – חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים
ערב מלחמת יום הכיפורים החטיבה התכוננה לטקס 25 שנה להקמתה בפארק הירקון. גדוד גדעון 13 בפיקודו של זאב אורן (אונגר) החזיק את מוצבי צפון רמת הגולן ולא נסוג חרף הוראה ברורה של מפקד הגזרה. עם תחילת המלחמה החלה החטיבה בהתארגנות מהירה ועלתה לסייע בבלימה של הכוחות הסורים וניסיון לכבוש את החרמון לאחר נפילתו, גדוד ברק 12 והסיירת סייעו לגדוד גדעון בכוח אדם ואספקה. אלישיב שמשי בספר "ולא אשוב עד כלותם" מתאר את עמידתם של המוצבים הצפוניים 104 ו-105 בפיקוד גבי אופיר, מפקד פלוגה ג' של גדוד גדעון בפני המתקפות העזות של כוחות חיל רגלים ושריון, כך עמידתו של אברהם אלימלך מפקד מחלקה במסייעת של גדוד גדעון אשר עמד יחד עם לוחמיו במוצב פורטוגל 107 בהתקפות בלתי פוסקות החל מהיום הראשון ללחימה ועד לסיום קרבות הבלימה ב-9 באוקטובר. שלושה מחיילי המוצב קיבלו צל"שים. גדוד ברק 12 סייע במהלך הקרבות באספקות, שמירה על צירי התנועה, אבטחה של נפח ובלימה של כוחות סורים אשר חדרו מעבר למוצבים. ב-9 באוקטובר היום אשר קיבל את הכינוי קרב עמק הבכא חדרו כוחות קומנדו סורים לאזור יער אודם (יער מסעדה), בוקעאתא והר ורדה. אל הכוחות הסתערו פלוגת הסיור של חטיבה 7, ובמהלך הקרב נהרגו 24 מלוחמי הפלס"ר, ובאותה עת הסתערו לוחמי גדוד ברק ובראשם מפקד הגדוד יעקב שחר, אשר נפגע אנושות אך המשיך לפקד על הקרב ומת מפצעיו, כך גם עוד שישה לוחמים מהגדוד. בקרב בלמו לוחמי ברק את הסורים והסבו להם אבדות.
החטיבה השתתפה בניסיון הישראלי הראשון לכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים, בקרבות באזור ה"מובלעת" ובמבצע קינוח – כיבוש החרמון על ידי צה"ל בסוף מלחמת יום הכיפורים.[23][24] פלוגת המילואים של הפלחה"ן נלחמה בגזרה הצפונית של רמת הגולן, השתתפה בכיבוש חאדר למרגלות החרמון, בית ג'ן ומזרעת בית ג'ן, וכן שימשה ככוח סיור, פינוי ובדיקת צירים של החטיבה. כמו כן עזרו כוחות הפלוגה בליווי שירות אספקה, בבדיקה וניקוי של מעברי מים ממולכדים, בדיקת בונקרים ומחסני תחמושת ממולכדים, בפיצוץ טנקי אויב, מיקוש השטח המפורז בין ישראל לסוריה, וכיבוש החרמון הסורי במקביל לכיבוש החרמון הישראלי.
לאחר המלחמה השתתפו חיילי "גולני" במבצע יונתן לשחרור בני הערובה מאנטבה שבאוגנדה ב-4 ביולי 1976.
מבצע ליטני
בליל 14 במרץ 1978, שלושה ימים לאחר פיגוע כביש החוף יצא צה"ל למבצע ליטני וכבש את אזור דרום לבנון דרומית לנהר הליטני. חטיבת גולני בפיקוד אמיר ראובני, פעלה במבצע כחלק מעוצבת געש. גדוד 13 כבש את העיירה אל חיאם וגדוד 12 (ברק) כבש את תל דהור ותל עכוש. החטיבה כבשה את הציר מע'נדוריה מערבה והרגה כשנים עשר מחבלים. כוחות צה"ל כבשו בתחילה רצועה ברוחב של כ-10 קילומטרים ולאחר מכן הגיעו לנהר הליטני, ועסקו בהשתלטות על הכפרים שבדרום לבנון. ב-21 במרץ, הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, לכוחות צה"ל להתחיל בנסיגה לקו הגבול הבין-לאומי. בפועל נמשכה נסיגה זו כשלושה חודשים והסתיימה בחודש יוני. כתוצאה מהמבצע נוצרה מציאות חדשה בדרום לבנון. אש"ף נדחק אל מעבר לנהר ליטני ונוצרו שני בלמים – הבלם הראשון היה כניסת כוח ההתערבות הבין-לאומי מטעם האו"ם, והבלם השני – מובלעת בדרום לבנון נשלטה על ידי סעד חדאד. לארגוני הטרור הפלסטינים היו כ-300 הרוגים.
מבצע שלום הגליל
- ערכים מורחבים – מלחמת לבנון הראשונה
במהלך מבצע שלום הגליל נטלו חיילי החטיבה חלק מרכזי בלחימה, (כולל כיבוש מבצר ה"בופור"), וכן באחזקת המוצבים ברצועת הביטחון לאחר סיומה.
בשבועות הראשונים של המלחמה השתתפה חטיבת גולני בשלושה קרבות קשים: הראשון במחנה הפליטים עין אל-חילווה, השני בכפר סיל שהשקיף על העיר ביירות ליד שדה התעופה כאשר כל כניסתו של צה"ל לביירות הייתה תלויה בכיבושו. השלישי היה חילוץ יחידת המילואים 669 שנלכדה במנצוריה:
- הקרב על כפר סיל – גדוד 13 לחם בקרב שקיבל את הכינוי "תל פאחר של גדוד גדעון". כפר סיל שולט על הדרך לביירות, כולל המבואות המערביים המזרחיים והדרומיים. ניסיונות קודמים לכבוש אותו לא צלחו. אז נשלחו לוחמי גולני עם טנקים מגדוד סער 74 של חטיבת ברק 188. בכפר היו כוחות סורים רבים וביניהם טנקים רבים, בידיעה שצה"ל עומד לתקוף את הכפר. חלק מהטנקים הסורים הושבתו בגלל רימוני יד שהושלכו לתוך הצריח על ידי חיילים שטיפסו על הטנק, ועל ידי טילי לאו שנשאו איתם. בסיום הלחימה הקשה שנמשכה 18 שעות בשטח בנוי, הצליחו חיילי הגדוד בהובלה של פלוגת החוד ב' לכבוש את הכפר.
- חילוץ יחידת המילואים של 669 שנלכדה במנצוריה – לאחר כיבוש הכפר המשיכו למערב ביירות ומשם לחילוץ יחידת 669 שנלכדה במנצוריה וסבלה מאבדות על ידי צלפים סורים. משם התקדמו הלאה לכביש ביירות. פלוגה ב' גדוד 13 הייתה הראשונה לנסוע על כביש ביירות–דמשק מערבה לכיוון ביירות.
במלחמה השתתפה הפלנ"ט בכיבוש כפר סיל, בסיוע כוחות שריון. במהלך שהות צה"ל ברצועת הביטחון איישו הלוחמים עמדות של טילי עורב במוצבים השונים, או שיצאו למארבים רגליים כשהם נושאים את מערכת הטיל על גבם. פלוגת החה"ן פוצלה לשניים: כוח מ"פ החה"ן יחד עם חיילי גדוד 51 וחלק מלוחמי הסיירת חצו את נהר הליטני והשתתפו בכיבוש מבצר הבופור ויעדי מחבלים השולטים בסביבתו, ולאחר מכן בכיבוש וטיהור א-נבטיה. הכוח השני של היחידה נע לכיוון א-נבטיה, וביצע חסימות על צירי הבריחה האפשריים של המחבלים מכיוון מערב וצפון.
המערכה ברצועת הביטחון
במחצית השנייה של שנות השמונים, תחת פיקודם של אמיר מיטל ולאחריו ארז גרשטיין,[25] ביצעה סיירת גולני סדרה ארוכה של פעולות יזומות רבות בגזרת לבנון והגיעה להישגים מבצעיים רבים.[26]
בשנת 1994 נחטף חייל הפלנ"ט נחשון וקסמן על ידי מחבלי חמאס ונהרג מאוחר יותר בקרב החילוץ הכושל.
אסון השרפה בוואדי סלוקי – ב-26 באוגוסט 1997, כוח מגדוד 13 יצא לפעילות מבצעית בנחל סלוקי שבגזרה המזרחית של רצועת הביטחון בדרום לבנון. הלוחמים נתקלו בחוליית מחבלים, אשר את חלקם הצליחו להרוג, אך שרפה שפרצה בשדה הקוצים בו היו גבתה את חייהם של חמישה לוחמים. שישה לוחמים נוספים ובהם מפקד הכוח נפצעו.
האינתיפאדה השנייה
האינתיפאדה השנייה הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000 היא פרצה בתום שלוש שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים, והסתיימה בפברואר 2005 לאחר פסגת שארם א-שייח' בין אריאל שרון למחמוד עבאס בה ישראל הסכימה להקפיא את מדיניות החיסולים והריסת הבתים וזאת בתמורה להפסקת פעולות הטרור על ידי הפלסטינים.
את משימתה הראשונה באיו"ש קיבלה חטיבת גולני בסוף חודש נובמבר 2001 לאחר הפיגוע בקו 823 בצומת מחנה 80 בו נהרגו שלושה אזרחים ישראלים. המשימה הייתה במרחב מחנה הפליטים ג'נין שממנו יצאו המפגעים והתבצעה מ-30 בנובמבר עד 1 בדצמבר בשולי העיר ג'נין ומחנה הפליטים הסמוך.[27]
ב-10 בפברואר 2002 פעלו הפלס"ר, בפיקוד סא"ל רון וייזל, והפלנ"ט, בפיקוד רס"ן יואב ירום, בפיקוד המח"ט, בעיירה מסאכן שעבייה הסמוכה לשכם במטרה לאתר מעבדות ייצור רקטות,[28] יחידת דובדבן פעלה במקביל בכפר בלאטה.
ב-27 בפברואר אישר הדרג המדיני לחטיבת גולני את השלב הראשון של ההשתלטות על מחנה הפליטים ג'נין. הפקודה אישרה: "כיתור וביצוע פטרול משוריין לגירוי ופגיעה בחמושים ללא כניסה למחנה הפליטים ג'נין". הנחיית חטיבת המבצעים, לבצע רק את השלב הראשון של המבצע (כיתור מחנה הפליטים), לא הגיעה למח"ט גולני, ולאחר שכבר החלו כוחות החטיבה לנוע לכיוון ג'נין במטרה לתפוס את השטחים השולטים ולהיכנס לתוך פאתי מחנה הפליטים, הורה הרמטכ"ל לעצור את התקדמות הכוחות.[29]
בליל 28 בפברואר, במקביל לכניסתם של כוחות מחטיבה 35 ומחטיבת הנח"ל לבלאטה, נכנס כוח גולני למחנה הפליטים ג'נין. בחילופי האש בגזרת גדוד 51, נהרג חייל מפלוגת הנ"ט, ומ"פ א' מהגדוד נפצע קשה. בחצות למחרת, לאחר השלמת ההשתלטות על המחנה וביצוע סריקות יצאו הכוחות משטח מחנה הפליטים על גבי רק"ם והתמקמו בשטחים השולטים. ב-4 במרץ פשטו כוחות החטיבה על מחנה הפליטים, הציבו מארבי צלפים בפאתי המחנה ולמחרת יצאו מהמחנה תוך שהם ממשיכים לכתרו. במבצע נהרגו 21 מחבלים ונפצעו כ־140, יותר משליש מהם נפגעו מירי ממארבי צלפים. לא נפגעו מבוקשים בכירים, שכנראה נמלטו לעיר ג'נין.[30]
צה"ל והתקשורת הישראלית ראו את שני המבצעים, של הצנחנים וגולני, בהם נכנסו הכוחות ללב מחנות הפליטים שנחשבו "קשים" עם מעט נפגעים – כהצלחה גדולה.[31]
.jpg)
בתחילת חודש מרץ קיבלה החטיבה את המשימה להשתלט על טולכרם ועל מחנה הפליטים הסמוך לה. הרעיון המבצעי היה להשתלט בשלב ראשון על העיר, לדחוק את המחבלים למחנה הפליטים ובשלב שני לכתר את המחנה ולטהרו. המבצע החל בלילה שבין 6 ו-7 במרץ כאשר גדוד 51 נכנס על גבי רק"ם לעיר והניס את החמושים למחנה הפליטים. גדוד 12 נע לתוך מחנה הפליטים מצפון ופלוגה מיחידת אגוז והגדס"ר מדרום (שני הכוחות בפיקוד הסמח"ט). התקדמות גדוד 12 והגדס"ר במחנה הפליטים הייתה איטית ובמהלך אותו יום נהרג חייל מיחידת אגוז. גדוד 51 אשר השלים את משימתו, העביר בצהרי היום את האחריות על העיר לגדוד 9 (חטיבה 401) ושתי הפלוגות של הגדוד 51 נכנסו אף הן ללחימה במחנה הפליטים כסיוע לתנועת גדוד 12 והגדס"ר. עד לבוקר ה־8 במרץ הוכרע הקרב, מאות מתושבי המחנה נכנעו וחלקם הועברו לחקירה בשב"כ, נפגעו תשתיות הטרור והושמדו שתי מעבדות נפץ ו־15 רקטות קסאם אשר התגלו בסריקות.[32]
ב־10 במרץ אישר הרמטכ"ל תוכנית להידוק הכיתור על המוקטעה כאמצעי להפעלת לחץ על ערפאת. על פי הנחייתם של ראש הממשלה ושר הביטחון הצטמצמה הפקודה לתקיפה והשתלטות על אזורים נבחרים ברמאללה. בפעולה זו עצרה סיירת גולני 12 מבוקשים וצוות חטיבתי משוריין של גולני השתלט על שכונת אל־בירה.[33]
.jpg)
מבצע חומת מגן
בעקבות רצף פיגועים קטלניים כמעט מדי יום, ששיאם הפיגוע במלון פארק בנתניה ב-27 במרץ 2002 בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים בעת ליל הסדר. יצא צה"ל למבצע חומת מגן (29 במרץ 2002 – 10 במאי 2002), אשר מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים.
החלק הראשון של המבצע כלל השתלטות על רמאללה וכיתור המוקטעה. הכוחות שהוקצו למבצע כללו שלושה צק"חים (צוות קרב חטיבתי): צק"ח גולני שמשימתו השתלטות על צפון העיר רמאללה ומתחם המוקטעה, צק"ח חטיבת הנח"ל שמשימתו השתלטות על דרום העיר, ניתוק ביתוניא מרמאללה ומאמץ הטעיה באזור א־טירה, וצק"ח בפיקוד חטיבת בנימין, שמשימתו הייתה השתלטות על מרחב אל-בירה וג'בל טוויל.
מח"ט גולני קיבל פקודת התראה למבצע כבר בליל הסדר. החטיבה ביצעה נוהל קרב מזורז והחיילים נקראו לשוב מחופשת החג ולרכז את הרק"ם בבית אל. התכנון המבצעי החטיבתי היה להשתלט בהפתעה על מתחם המוקטעה לאחר בידוד אזור הפעולה מדרום. משימת גדוד 12, מתוגבר בפלחה"ן, בפלנ"ט ובפלוגת שריון, הייתה השתלטות על כיכר אל-מנארה ואל-בירה, ולאחר מכן בידוד מתחם המוקטעה מדרום. משימת גדוד 51, מתוגבר במחלקת שריון, הייתה להשתלט על השטחים השולטים על המוקטעה ועל האגף הדרומי, ולהכניס את יחידת דובדבן למתחם; משימת גדוד אגוז הייתה השתלטות על האגף הדרום-מערבי של המתחם. כוחות החטיבה החלו לנוע רגלית לכיוון רמאללה לאחר חצות 28 במרץ תחת גשם, ברד וערפל כבד. בשעות הבוקר המוקדמות החלה ההשתלטות על המבנים במוקטעה אשר במהלכה נהרגו קצין מיחידת אגוז וחייל מהפלוגה המסייעת בגדוד 51. עד שעות הלילה השלימו כל צוותי הקרב החטיבתיים את ההשתלטות על רמאללה.[34]
החל מ-2 באפריל השתתף גדוד 51 יחד עם כוחות נוספים של חטיבה 5 ואחרים בקרב בג'נין. אור ל-3 באפריל התחיל הגדוד לנוע יחד גדוד 8110 מחטיבה 5 במאמץ לכבוש את מחנה הפליטים. שני הגדודים התחילו לנוע ממחסום סאלם בנגמ"שים וב"אכזריות". נוכח קשיים שבהם נתקלו הכוחות, התחילה ההתקפה רק לקראת השעה 11 בבוקר. למרות ירי מדויק לעבר הכוחות ומטענים רבים בבתים בפאתי המחנה, שפצעו מספר חיילים בפלוגות א' ו-ג', עד לשעות הערב הצליח הגדוד לייצב קו מצפון לציר "תחתון" (דרומי) של מחנה הפליטים. במהלך 4 באפריל המשיך הגדוד בתנועה צפונה תוך כדי ירי מדויק לעבר החיילים. שתי מחלקות מפלוגה א' נקלעו לבית שהיה נתון לאש מדויקת ממנה נהרגו קצין וחייל. כוחות הגדוד המשיכו להתקדם צפונה לתוך מחנה הפליטים ובשעות הערב הגיעה הפלוגה המסייעת של הגדוד במסוקים מהצפון. ביום שישי, 5 באפריל נכנסה הפלוגה המסייעת למחנה ממזרח ותוך כדי הכניסה לבתים נהרג חייל אחד וכמה חיילים נפצעו. למחרת הגיעו לגדוד אמצעים מיוחדים לנטרול זירות מטענים וביומיים הבאים המשיך הכוח להתקדם צפונה. במהלך התנועה ב-8 באפריל, נורה ונהרג אחד החיילים מהפלוגה המסייעת ובעת ניסיון לחלצו נהרג חייל נוסף. בעקבות תחקיר שערך בוכריס, מג"ד 51, הוא הנחה שהתנועה הרגלית תופסק, והמעבר בסמטאות ייעשה ב"אכזריות" בלבד. הטכניקה כללה פתיחת הציר למעבר רק"ם באמצעות דחפור דִי-9, פריצת פתח בקיר הבית, היצמדות ה"אכזרית" לפתח שנוצר בקיר ויציאת הלוחמים היישר לתוך הבית. ביום שלישי, 9 באפריל 2002, נתקלה מחלקת לוחמי חי"ר במילואים מגדוד נחשון במארב שכלל לוחמים פלסטינים ובתים ממולכדים, בדיעבד כונה אזור המארב ה"אמבטיה". במהלך הקרב וניסיונות החילוץ של הפצועים וההרוגים נפלו 13 חיילים מהגדוד. גדוד 51 קיבל משימה להשתלט על מרכז מחנה הפליטים ולצורך זה קיבל הגדוד עוד שני דחפורי דִי-9 אשר אפשרו התקדמות ברק"ם. ב-10 באפריל במהלך ההתקדמות של הגדוד לעבר מרכז מחנה, התחילו להגיע דיווחים על מאות אנשים שנעים מכיוון מחנה הפליטים ומבקשים להיכנע ובהמשך הערב נודע שקבוצה גדולה של מבוקשים מעוניינת להיכנע. עד למחרת (יום חמישי, 11 באפריל). השלים גדוד 51 את משימתו.[35]
.jpg)
מבצע אולי הפעם החל ב-1 באוגוסט 2002, כהמשך למבצע חומת מגן ומבצע דרך נחושה בשטחי יהודה ושומרון, אשר נועדו למיגור הטרור. המבצע התבצע על ידי יחידות מהחטיבה וכוחות נוספים כולם תחת פיקוד המח"ט משה תמיר.
בין 18 במאי ל-25 במאי 2004, במסגרת מבצע קשת בענן שנערך לאחר אסון הנגמ"שים, חדרו כוחות מהחטיבה בפיקוד המח"ט ארז צוקרמן לרפיח בתנועה רגלית ופגעו במהלך הלילה במספר מחבלים.
במסגרת מבצע ימי תשובה, בין 30 בספטמבר 2004 ל-15 באוקטובר, אשר מטרתו הייתה למנוע מארגוני הטרור הפלסטינים לשגר רקטות קסאם ופצצות מרגמה על יישובים ישראלים בתוך הרצועה ומחוצה לה, פיקד המח"ט ארז צוקרמן על כוחות החטיבה.
בקיץ 2005 במהלך תוכנית ההתנתקות לא השתתפה החטיבה באופן פעיל בפינוי, כיוון שהצבא חשש מסרבנות בקרב חיילי החטיבה. לכן, הופקדה החטיבה על מעגל הפינוי הרביעי, שאמור להגן על הכוחות המפנים מפני אש פלסטינית. למרות זאת ואף על פי ששיעור המפקדים והחיילים הדתיים בחטיבה גבוה יחסית, השתתפו מפקדי החטיבה בביצוע תוכנית ההתנתקות שבו קציני צה"ל נדברו עם מתיישבי גוש קטיף לפני הפינוי.
מבצע גשמי קיץ אשר נערך בין 28 ביוני ל-26 בנובמבר 2006, בא כתגובה על הריגת שני חיילים וחטיפתו של גלעד שליט ב-25 ביוני 2006 סמוך למעבר כרם שלום. הייתה זו הכניסה הקרקעית הראשונה של צה"ל לרצועת עזה מאז ביצועה של תוכנית ההתנתקות כשנה קודם לכן. במסגרת המבצע פעלו יחידות החטיבה ברצועה. ב-3 ביולי, כוח מיחידת אגוז שפעל בג'נין זיהה שני פלשתינאים מניחים מטען חבלה בכניסה לעיר. הכוח ירה לעברם, הרג אחד מהם ופצע שני. במכונית שממנה ירדו השניים נמצא מטען חבלה נוסף ובו שני בלוני גז במשקל כולל של 24 ק"ג.
.jpg)
מלחמת לבנון השנייה
- ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה
במלחמת לבנון השנייה ב-2006 השתתפו מספר גדודים בלחימה והחטיבה איבדה למעלה מעשרה מלוחמיה. אחד הקרבות הקשים בלחימה היה בבינת ג'בייל כאשר בשבוע השלישי למלחמה גדוד 51 חדר לעיירה ונתקל בשתי חוליות מחבלים שארבו לו. בקרב זה אבדו שמונה לוחמים מהגדוד ועשרים ושבעה נפצעו.
ב-23 ביולי נכנסו כוחות החטיבה לעיירה בינת ג'בייל במבצע שנודע מאוחר יותר כקורי פלדה 2. במהלך הלחימה היו לוחמי הגדס"ר מעורבים בשני אירועים בולטים: כוח גדול מהפלנ"ט נפגע מירי דו צדדי כששהה בבית בעיירה במהלכו ניהלו קרב חילוץ קשה,[36] והשתתפות בקרב של גדוד 51 בעיירה על ידי לוחמי הפלס"ר והפלחה"ן. לאחר מכן ניהלה היחידה קרבות בכל ימי המלחמה, תחת פיקוד מח"ט גולני.
ב-4 באוגוסט לפנות בוקר, פשט כוח מגדוד 13 של חטיבת גולני על הכפר מרכבה, בעקבות מודיעין שהגיע על בית המכיל אמצעי לחימה. הכפר, שנמצא במרחק שניים וחצי קילומטרים מהגבול, שימש משך כל הלחימה בלבנון כמרחב שיגור רקטות לעבר ישראל. הכוח ניהל קרב יריות באחד הבתים, שבו נהרג חייל אחד. בהמשך התפתח קרב בין כוחות צה"ל למחבלים, שהפעילו מטענים רבים. במהלכו נהרגו בנוסף רופא מילואים וסמל ראשון. חיילי הכוח חילצו את הנפגעים וחיסלו את המחבלים.
הלחימה ברצועת עזה
ביולי 2007, לאחר אימון חטיבתי של חודשיים, עברה החטיבה לתעסוקה מבצעית בגזרת עזה. כאשר גדוד 12 וגדוד 13 עשו פעילות ביטחון שוטף סביב הגדר והישובים, וגדוד 51 והגדס"ר ביצעו פשיטות לתוך שטחי הרצועה. על פעילות זו קיבל גדוד 51 צל"ש מאלוף פיקוד הדרום יואב גלנט.
במהלך מבצע עופרת יצוקה החטיבה השתתפה במבצע הקרקעי ברצועת עזה. ב-5 בינואר 2009 פעל גדוד גדעון של חטיבת גולני באזור 'ח'ראת תופאח' שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעילות, נורה פגז בשוגג מטנק צה"ל אשר היה בפעילות מבצעית באזור, ופגע במבנה בו שהו לוחמים מהגדוד. מפגז זה נפגעו חיילים רבים ומפקדים, בהם מפקד החטיבה ומפקד הגדוד, ונהרגו שלושה חיילים. לרב-סרן ד"ר אלכסנדר קטייב הוענק ציון לשבח מטעם מפקד פיקוד הדרום, יואב גלנט, על תפקודו באירוע.
במהלך מבצע צוק איתן גדודי החטיבה השתתפו בפעילות הקרקעית ברצועת עזה ובפאתי העיר עזה, בשכונת שג'אעייה. ב-20 ביולי 2014 נהרגו 13 מחיילי חטיבת גולני, בהיתקלויות עם מחבלי החמאס. מפקד החטיבה, רסאן עליאן, נפצע בקרב זה אולם לאחר אשפוז של כיומיים חזר לשטח הלחימה ברצועת עזה.[37]
במהלך מבצע שומר החומות פעלה החטיבה במסגרת צק"ח גדעון והגנה על יישובי עוטף עזה ובנוסף לקחה חלק בפעילות התקפית משולבת ביחד עם חיל האוויר וכוחות שריון בתקיפת המטרו של החמאס.
במבצע מגן וחץ הוקפצו סיירת גולני וגדוד 51 לתגבור בגזרה ולהגנת יישובים.
זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל
- ערך מורחב – זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל
ב-27 בנובמבר 2016 הותקף כוח של גדס"ר גולני שהיה במארב ברמת הגולן על ידי חוליה של צבא ח'אלד בן אל-וליד. הכוח השיב אש והרג ארבעה מחבלים, כלי טיס של חיל האוויר הישראלי שבא לסייע הרג ארבעה מחבלים נוספים. כמה שעות לאחר הקרב הפציץ חיל האוויר הישראלי מוצב של הארגון ששימש כבסיס למחבלים והשמיד אותו.
הלחימה ביו"ש ב-2022–2023
- ערכים מורחבים – מבצע שובר גלים, גל הטרור בישראל (אביב 2022), מבצע בית וגן
.jpg)
מחודש מרץ ועד חודש יולי 2022 פעלה במסגרת מבצע שובר גלים סיירת גולני בגזרת מנשה, במהלך הפעילות פגעה הסיירת בעשרות מחבלים חמושים בשורה של היתקלויות בגזרה וביצעה כ-250 פעילויות התקפיות והחרימה כ-25 כלי נשק וכ-15 מטעני חבלה. בנוסף בחודשים ספטמבר ואוקטובר הוקפצה הסיירת לגזרות שכם ג'נין וטולכרם וביצעה מארבים מוצלחים שבהם נהרגו מספר מחבלים.[דרוש מקור]
בנובמבר 2022 קיבלה היחידה את צל"ש הרמטכ"ל על פועלה במבצע.[38]
בתחילת 2023 פעלה הסיירת בגזרת שכם ולקחה חלק ברוב הפעילויות בגזרה שהשיא היה ב-22 בפברואר במבצע בקסבה של שכם בשיתוף עם הימ"מ שבו נהרגו 11 פלסטינים, בהם 7 מחבלים.[39]
ביולי 2023 לקחה הסיירת חלק במבצע בית וגן.[40]
באוגוסט 2023 עלתה הסיירת לקו ג'נין-טולכרם וביצעה מבצעים משמעותיים בעיקר בטול כרם בשיתוף כוחות הנדסה ופגעה במחבלים רבים והשמידה תשתיות בהם מעבדת נפץ שהושמדה על ידי כוח חבלה של הסיירת.[דרוש מקור]
מלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – חטיבת גולני במלחמת חרבות ברזל
.jpg)
במהלך קיץ 2023 קיבלו לוחמי גדוד 13 ו-51 את המשמרת על הגבול הצפוני והמרכזי עם רצועת עזה. בזמן טבח שבעה באוקטובר,[41] לוחמי חטיבת גולני לחמו באומץ וגבורה בקרבות קשים מול מאות רבות של מחבלים וספגו את תחילת המתקפה. 71 מהם נהרגו ועשרות נפצעו.[42]
לאחר טיהור עוטף עזה החטיבה נכנסה לרצועת עזה והובילה ביחד עם הנדסה ושריון התקפה על יעדים כבשה אותם הכווינה אש ופגעה במאות מחבלים מעבר למחבלים שהרגה בשטח ישראל.[43][44]
קרב שג'אעייה
- ערך מורחב – קרב שג'אעייה (2023)
ב-12 בדצמבר נערך קרב בין מחבלי חמאס ללוחמי חטיבת גולני בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה, במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. במהלך הקרב נהרגו 6 חיילים מגדודים 13 ו-51 של גולני, בהם מפקד גדוד 13 סגן-אלוף תומר גרינברג, וכן 2 חיילים מיחידת החילוץ 669 שנהרגו במהלך ניסיון חילוץ הנפגעים, ומפקד חפ"ק מח"ט גולני, אלוף-משנה יצחק בן בשט. ב-15 בינואר 2024 הוחלט על יציאתה מהרצועה של אוגדה 36 ובכך מרבית החטיבה חדלה מהלחימה בתמרון הקרקעי ברצועת עזה[45].
התמרון הקרקעי בדרום לבנון
- ערך מורחב – התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל
במסגרת מבצע חיצי הצפון בליל 1 באוקטובר נכנסו כוחות החטיבה לתמרון בתוך שטח דרום לבנון ולחמו בקו כפרים ראשון הכולל את הכפרים מארון א ראס שכלל פשיטות ממוקדות לפאתי בינת ג'בל, עייתא א שעב וטיר חרפא. גדוד 13 הגיעו לנקודה הרחוקה ביותר בה תמרנו בלבנון במבצעי חיצי הצפון, בכפר שמע. במהלך התמרון השמידו תשתיות תת-קרקעיות וטיהרו את השטח ממשגרי נ"ט ותמ"ס.
כוחות סיירת גולני ויחידת יהל״ם תחת חטיבת אלכסנדרוני היו הכוחות היחידים שהגיעו לנהר הליטני במהלך המבצע.
Remove ads
מבנה חטיבת גולני
סכם
פרספקטיבה
לחטיבת גולני שישה גדודים מבצעיים: גדוד 12, גדוד 13, גדוד 51, סיירת גולני (לשעבר הגדס"ר), גדוד הנדסה אלון (מאוגוסט 2020), וגדוד גדס"מ דרור (מ-2018). כמו כן, קיים גדוד בא"ח גולני.
יחידת אגוז, השייכת כיום לחטיבת הקומנדו, הייתה חלק מהחטיבה מהקמתה בשנת 1995 ועד לדצמבר 2015.[46] גדוד 334 שימש גדוד הסיוע הארטילרי של החטיבה בין השנים 1948–1970. גדוד 103 בעמק הירדן במהלך מלחמת העצמאות. גדוד נ"ט 417 שימש גדוד סיוע נ"ט של החטיבה בין השנים 1949 עד 1960. בוגרי החטיבה מאיישים את חטיבות המילואים אלכסנדרוני, כרמלי ועודד.
גדוד 12 (ברק)
.jpg)
גדוד 12 – גדוד ברק, נקרא על שם המצביא המקראי ברק בן אבינעם שהכריע את סיסרא בעמק הקישון. מספרו של הגדוד משקף שהוא הגדוד השני בחטיבה מספר 1. הגדוד הוקם ב-22 בפברואר 1948. המוטו של הגדוד הוא "ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם". סמל הגדוד עץ החטיבה ועליו חרב וברק. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל. במלחמת העצמאות לוחמי הגדוד השתלטו על עמק הירדן, סג'רה ומורדות הר תבור. הגדוד השתתף במבצע כחול וחום.
בגדוד ישנן שש פלוגות:
- מפקדה ("גמלי הפרא")
- מסייעת ("סוסי הפרא")
- רובאית א' ("אריות הפרא")
- רובאית ב' ("נשרי הפרא")
- רובאית ג' ("אווזי הפרא")
- פלוגת חשיפה תקיפה ("קרנפי הפרא")
מפקדי גדוד 12
גדוד 13 (גדעון)
גדוד 13 – גדוד גדעון, נקרא על שמו של השופט גדעון בן יואש, מכיוון שבראשיתו, תפס הגדוד את גזרת עמק יזרעאל שהייתה נחלתו של גדעון. מספרו משקף שהוא הגדוד השלישי בחטיבה מס' 1. על פי המקרא גדעון חילק את לוחמיו לשלוש קבוצות ונתן לכל איש כד ובתוכו לפיד בוער ושופר, ומכאן סמל הגדוד: עץ החטיבה עליו חרב, כד ושופר. המוטו של הגדוד הוא "חרב לה' ולגדעון".
בגדוד ישנן 6 פלוגות:
- מפג"ד ("לב גדעון")
- מסייעת ("חיות הפרא")
- מבצעית א' ("אריות הזעם")
- מבצעית ב' ("זאבי הדממה" ובעבר "קופי הדממה")
- מבצעית ג' ("טורפי הלילה")
- פלוגת חשיפה-תקיפה ("דובי הציד")
סמל פלוגה מסייעת "חיות הפרא"
סמל פלוגה מבצעית א' "אריות הזעם"
סמל פלוגה מבצעית ב' "זאבי הדממה"
סמל פלוגה מבצעית ג' "טורפי הלילה"
סמל פלוגת הפחת"ק "דובי הציד"
סמל מפקדת הגדוד "לב גדעון"
הגדוד השתתף באופן פעיל בכל מערכות ישראל. באוקטובר 2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר ניהלו לוחמי הגדוד קרב נגד מחבלים רבים שחדרו למוצב נחל עוז, מוצב פגה, קיבוץ כפר עזה וליישובים הנוספים, 41 מלוחמי הגדוד נהרגו בקרבות,[51] ו-91 נפצעו ביניהם הסמג"ד ניר בוימפלק שנפצע קשה. ב-12 בדצמבר 2023 נפל מפקד הגדוד תומר גרינברג במהלך הקרבות בשכונת שג'אעייה במזרח העיר עזה.[52]
מפקדי גדוד 13
גדוד 51 (הבוקעים הראשון)
גדוד 51 – גדוד הבוקעים הראשון, עשה את הצעד הראשון להבקעת הדרך לנגב[55] שהיה נצור במלחמת העצמאות עד לסיומו של מבצע יואב ומכאן שמו. הגדוד הוקם כגדוד הראשון בחטיבה 5 היא חטיבת גבעתי בתש"ח, ובספטמבר 1956, מספר שבועות לפני מבצע קדש, הועבר לחטיבת גולני. סמל הגדוד מורכב מעץ החטיבה שבמרכזו חרב פיפיות, המסמלת את רוח הלחימה של הגדוד.
בגדוד ישנן שש פלוגות:
- מפקדה
- רובאית א' ("אחרוני האפצ'ים", "רובאית")
- רובאית ב' ("הסמוראי האחרון")
- רובאית ג' ("הוויקינגים", "הערבים", “רובגאית")
- מסייעת ("רוחות הצפון")
- פחת"ק 82 ("הספרטנים")[56]
.jpg)
הגדוד השתתף באופן פעיל בכל מערכות ישראל. במלחמת העצמאות הגדוד לחם במסגרת חטיבת גבעתי הסדירה המקורית. במהלך המלחמה השתתף במבצע בן נון ב', בקרבות בלימה נגד הצבא המצרי, במבצע יואב, ובמבצעים נוספים. השתתף בקרב תל עזזיאת במלחמת ששת הימים, בכיבוש החרמון,[57] במלחמת יום הכיפורים, בשני אירועים בגזרה המזרחית בדרום לבנון בחודש אוקטובר 1995 שבהם איבדה הפלוגה המסייעת של הגדוד תוך שלושה ימים תשעה מחייליה, בהם מפקד הפלוגה וסגנו, ובאחד הקרבות הקשים שהתרחשו במלחמת לבנון השנייה, קרב בינת ג'בייל, שבו איבד הגדוד שמונה מלוחמיו, כולל הסמג"ד, רועי קליין, ומאוחר יותר גם עוטר בשישה עשר צל"שים פרטניים שונים ובנוסף צל"ש גדודי.
ב-2023, במהלך טבח שבעה באוקטובר ניהלו לוחמי הגדוד קרבות נגד המחבלים הרבים שחדרו למעבר ארז, מוצב כיסופים, ולאחר מכן גם בקיבוץ הסמוך, מוצב מארס ומוצב מו"פ דרום, 30 מלוחמי הגדוד נפלו בקרבות, והצילו בגופם את חבריהם לבסיס ותושבים.[58]
מפקדי גדוד 51
סיירת גולני
גדס"ר גולני לפני ההסבה
גדוד הסיור (631) של חטיבת גולני (כונה גם גדס"ר גולני), הורכב מארבע פלוגות ייעודיות, והתקיים במתכונת זו עד שנת 2018, אז שונה שמו לסיירת גולני. פלוגות היחידה היו:
- פלוגת סיור (פלס"ר)
- פלוגה נגד טנקים (פלנ"ט, נקראה גם עורב)
- פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן)
- פלגת הסיוע המנהלתי (פלס״ם)
- פלוגה מסייעת – מילואים
.jpg)
הקמת הגדוד במתכונת זו נעשתה, בדומה לשאר גדס"רי החי"ר, בשנת 2001. בראשית התגלה חוסר אחידות בהסתגלות הפלוגות העצמאיות לשעבר למבנה החדש. בעוד פלוגות הנ"ט והחה"ן קיצרו את מסלולי ההכשרה מ-20 חודשים לשנה, ופעלו תחת מפקדה משותפת אחת, המשיכה פלוגת הסיור להחזיק מפקדה השייכת לה בלבד, ומסלול ההכשרה שלה התפרש על 20 חודשים. בוגרי הגדוד במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.
במהלך האינתיפאדה השנייה ובמבצע חומת מגן פעלו היחידות בלחימה בערים הפלסטיניות, במאוחד או בנפרד. בשנת 2003 הוענק לרון וייזל, מפקדו הראשון של הגדס"ר, צל"ש אלוף מאת מפקד פיקוד הצפון, בני גנץ,[61] על האופן בו פיקד על הגדוד בשורה של מבצעים באיו"ש וברצועת עזה, ובהם מבצע משפחה במצור, פשיטה בעומק שכונת שג'אעייה שברצועת עזה, על מנת לעצור שלושה מחבלים בכירים מארגון החמאס. הכוח שבפיקודו הרג אחד-עשר מחבלים והשלים את המשימה.[62]
.jpg)
בשנת 2005 שונה מסלול ההכשרה כך שכל הלוחמים עברו מסלול דומה, מלבד הפרק הייעודי, ב"שטח אש 100". המסלול כלל אימוני חי"ר מתקדמים כגון: לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור וקרב מגע. מסלול ההכשרה של כל הפלוגות היה דומה ברובו, אך בעוד הפלס"ר התמקדה באימוני לוט"ר וסיור, הפלנ"ט עברה הכשרת טילי עורב, והפלחה"ן – הכשרת חבלה. למעט חודש אחד במסלול בו כל פלוגה עברה את האימון הייעודי שלה, כל המסלול לכל הפלוגות נעשה במקביל אחת לשנייה.
בשנת 2013, תחת פיקודו של קובי הלר זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות על מבצע שכנות טובה.[63]
בשנת 2018 הפך גדוד הסיור לסיירת ושמו שונה לסיירת גולני.[64] כמו כן הוחלט שכל הלוחמים יענדו רק את הסמל של הפלס"ר, הנמר המעופף במקום הסמל הקודם, של הגדס"ר (שכלל בתוכו את הסמלים של הפלס"ר, פלחה"ן ועורב).
פלס"ר גולני – פלגה א'
.jpg)
פלס"ר גולני הייתה פלוגת הסיור של חטיבת גולני, והייתה ידועה גם בשמה העממי סיירת גולני. מוטו היחידה "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר".
.jpg)
במלחמת העצמאות הקים רפי קוצר,[65] מפקד מחלקה בגדוד 12 (ברק) את "מחלקת הקומנדו", שהייתה גלגולה הראשון של הסיירת, ופיקד עליה במהלך קרבות סג'רה, הקרב על קיבוץ גשר ומבצע חירם.[66] לקראת תום מלחמת העצמאות המחלקה הורחבה לכדי "פלוגת הג'יפים החטיבתית", תחת פיקודו של מוסה פלד, אשר בדצמבר 1948 הוקמה כחלק מגדוד 19, גדוד הפשיטה של החטיבה, עליו פיקד מאיר עמית.[67] הפלוגה שימשה כיחידת הסיור של החטיבה ופעלה במסגרת זו במבצע חורב ובמבצע עובדה.[68]
הפלס"ר השתתפה במספר רב של פעולות, המפורסמת מכולן היא כיבוש הבופור, במלחמת לבנון הראשונה. בפעולה זו נהרג מפקד הסיירת, רס"ן גוני הרניק. היחידה גם פעלה בקרב תל פאחר, במבצע נוקייב, הקרב על החרמון, בו נהרג מפקד היחידה רס"ן שמריהו ויניק, במבצע אנטבה, בפיגוע במשגב עם, מבצע כחול וחום,[69] כיבוש המוקטעה ברמאללה,[70] ובקרבות מפורסמים רבים אחרים. בין לוחמי הפלס"ר היה גם אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל שבשנת 1955 נתפס בשטח סוריה יחד עם מפקד הסיירת מאיר מוזס במהלך מבצע צרצר והתאבד בכלא הסורי. בשנת 1994, בעת פיקודו של זהר דביר על הסיירת, נהג מפקד אחד הצוותים להעניש ולאמן את חייליו באופן שחורג משמעותית מן הפקודות והכללים,[71] אותם קבעו מפקד הסיירת והמח"ט, משה קפלינסקי. הקצין הודח ונשפט,[72] האירוע נודע כמקרה "צוות אחי", על שם מפקד הצוות.[73]
במסגרת ארגון מחדש של חטיבות החי"ר שהוזכר לעיל, הוכפפה גם פלוגת הסיור למפקדת הגדס"ר. טרם השינוי, היה מסלול הפלס"ר ארוך יותר (שנה ושמונה חודשים) וכלל קורס מ"כים ותכנים מורחבים יותר בתחום הניווטים ולוחמת החי"ר. אורך מסלול הלוחם היה שנה וחודשיים, בהם עבר קורס לוט"ר, מו"ס, צניחה, אימוני קרב מגע, ניווטים רבים ולוחמת חי"ר. בסיסה היה מחנה שרגא, ושטח האימונים שלה היה שטח 100 בצפון הארץ בו נערכה טירונות היחידה של חיילי הפלוגה. הפלס"ר שימשה כיחידת ההתערבות של פיקוד הצפון, וקיימה כוננות מתמדת כל השנה, כמענה לאירועי טרור.[74] הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2018.
מפקדי הפלס"ר
עורב גולני – פלגה ג'
יחידת הנ"ט (עורב) של החטיבה הוקמה בשנת 1974, על ידי מיקי מוסברג,[82] לאחר מלחמת יום הכיפורים, על ידי לוחמים מהפלוגות המסייעות של כל גדוד. היחידה הייתה בגודל של פלוגה, והוספו לה כיתת סיור וכיתת מרגמות. באמצע שנות ה-70 היחידה פורקה. היא הוקמה מחדש בשנת 1977 והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2018.
מפקדי העורב
פלחה"ן גולני – פלגה ב'
.jpeg)
פלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת גולני הוקמה בשנת 1965 על ידי ריכוז של 50 חיילים משלושת גדודי החטיבה במסגרת גדוד 601 של הנדסה קרבית. בשנת 1978 הוקמה הפלוגה הסדירה על ידי המח"ט אמיר ראובני, באישור אביגדור בן-גל, סגל הפלוגה הוקם על ידי פיני דגן (ששימש כמ"פ הראשון של הפלוגה) ו-17 לוחמים מקורס מ"כים שנשלחו להכשרה בקורס משק"י חבלה בבית הספר להנדסה צבאית באדורים. היחידה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2018.
מפקדי הפלחה"ן
ליחידה בסיס קבע בצפון מדינת ישראל.
מסייעת סיירת גולני – מילואים
פלוגה מסייעת של סיירת גולני הוקמה בשנת 2012 במהלך מבצע עמוד ענן על ידי לוחמים מחטיבת גולני. הפלוגה מורכבת משתי מחלקות:
א. מחלקת מרגמות קשת.
ב. מחלקת פינוי (קלה וכבדה).
הפלוגה לקחה חלק פעיל במבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.
מחלקת הפינוי מורכבת מלבנה קלה וכבדה, ביצעה עשרות פינויים תחת אש כבדה, בזמנים קצרים ובאירועים מורכבים מאוד עם מטפלים בכירים חובשים רבים.
מחלקת המרגמות השתתפה בירי באש לחילוץ באירועים רבים כגון אירוע קרב שג'אעייה (2014) ואירועים נוספים במבצע צוק איתן וביצעה אש לחילוץ במספר אירועים במלחמת חרבות ברזל.[91]
במלחמת חרבות ברזל נעשה שימוש ראשון בחטיבה בפצמ"ר 120 מ"מ מדויק עוקץ פלדה אשר הופעל על ידי סיירת גולני למטרות איכות והשמדה של למעלה מ-160 מטרות, בסגירת מעגלי אש בצורה מהירה, אפקטיבית ומדויקת.
מפקדי מסייעת סיירת גולני
מפקדי גדוד הסיור
סיירת גולני
ההסבה לסיירת גולני
.jpeg)
בסתיו 2018, ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גולני" ל"סיירת גולני" והוא הוגדר כסיירת. הפלס"ר והפלחה"ן הוסבו לשתי פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בסבך, לחימה בתוואי תת-קרקע ולוחמה בטרור, ואילו הפלנ"ט שודרגה ביכולותיה להפעלת אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה מתקדמים, בנוסף להתמחותה בהפעלת טילים נגד טנקים.[64] בנוסף קיימת פלוגה מסייעת המורכבת ממחלקת מרגמות קשת ומחלקת פינוי במילואים.[דרוש מקור].אורך המסלול שונה לבין 12-14 חודשים
בנובמבר 2022 הוענק לסיירת גולני צל"ש הרמטכ"ל על לחימתה במבצע שובר גלים, בו הרגה 16 מחבלים ופצעה 44 מחבלים. בתיאור הצל"ש נכתב:
”סיירת גולני שותפה חשובה במשימות הביטחון השוטף ובמבצעים שנערכים בצפון השומרון במסגרת מבצע "שובר גלים". הלוחמים פועלים בנחישות ובמסירות, חותרים למגע תוך סיכון חיים, ומפגינים אומץ לב, מקצועיות ויצירתיות. היחידה נוטלת חלק משמעותי בפעילות המבצעית באיו"ש לסיכול פעילות חבלנית עוינת וביצעה מעל 240 פעולות לתפיסת מחבלים, שבמהלכן נהרגו כ-16 מחבלים ונפצעו כ-44 מהם ובמהלך פעולותיה תפסה כלי נשק ומטעני חבלה רבים. פעילות היחידה הביאה לצמצום ניכר של אירועי הפרות סדר, שבמהלכם יידו פלסטינים אבנים לעבר צירי התנועה בגזרה שבאחריותה”.[92]
מפקדי סיירת גולני
פלחי"ק גולני
(פלוגה 351) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גולני. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט.
הפלוגה מורכבת מ-4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק), ומצוותי לוחמים.
לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בסיירת גולני. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם סיירת גולני. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.
בשנים 1993–1997, צוות לוחמים ייעודי מלוחמי הפלחי"ק, אשר עבר הכשרה מיוחדת בשטח אש 100 על ידי השב"כ צוות ליחידה 504 של חיל המודיעין. לפלוגה 18 חללים, מתוכם שישה נהרגו באסון המסוקים בשאר ישוב ב-1997. מדי שנה נערך "מרוץ השישה" לזכרם. ושניים מחייליה באוקטובר 1995 באסון הנגמ"ש בריחן עם מסייעת 51.[94]
פלת"צ גולני
בשנת 2010 הוקמה פלוגת התצפיות של גולני. זו פלוגת מילואים שמשרתת בחטיבה הסדירה שלוחמיה בוגרי סיירת גולני. הפלוגה מצוידת במכשירי תצפית ורחפנים שבאמצעותם נותנים לחטיבה מודיעין ומכווינים כוחות.[95]
בא"ח גולני
בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גולני הוא בסיס ההדרכה, ההכשרה והאימונים של חטיבת גולני, והוא משמש להכשרת טירונים באימון בסיסי ואימון מתקדם.
בסיס האימונים הראשון של החטיבה היה באזור יבנאל, שם קמה לראשונה מפקדת החטיבה בתש"ח.
בשנת 1950 עבר הבסיס למחנה בן עמי, הקרוי על שמו של בן עמי פכטר שנהרג בשיירת יחיעם.
בשנת 1969 עבר הבסיס למחנה שרגא. רס"ר מחנה שרגא היה יום טוב חזן.
בשנת 1975 עבר בסיס האימונים למחנה בזק (בין א-זבאבדה לקבטיה, ליד העיר ג'נין) שהיה בסיס ירדני עד למלחמת ששת הימים, ונקרא על שמו של משה (מוסה) קליין[דרושה הבהרה]. מחנה בזק שימש בסיס לטירונות בסיסית עד נובמבר 2000, ופונה בשנת 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות בשומרון.
בשנת 2000 עבר הבסיס למחנה פלס (בעבר נקרא "פלס גולני").[96]
.jpg)
בשנת 2004 עבר בסיס האימונים לרגבים. הבסיס ובא"ח צנחנים נבנו לפי מודל זהה, בעיצובו של האדריכל שמואל שילה, והיוו פריצת דרך בתכנון בסיסי צה"ל, דבר שלווה בשיפור תנאי החיילים והאימונים. הבסיס ידוע בתנאיו הטובים, דבר שהביא לכינויו לעיתים – 'לונה בא"ח'. העיצוב לקח בחשבון את מרכיבי האימונים ואת צורכי החייל עצמו. הבסיס נבנה על פי מודל אמריקאי כחלק מפרויקט שמימנה ארצות הברית, עקב הסכם ואי, במסגרתו התחייב צה"ל להעתיק בסיסים מהשטחים ולהקימם בתחומי הקו הירוק.[97]
בשנת 2017 החל הבא"ח להפעיל את "קורס אלון" המכשיר סמלים ומפקדי כיתות בתפעול מקצועי של הנמ"ר, עם דגש על מקצועות המפקד, הנהג והקטלן (מפעיל עמדת המקלע קטלנית).[98]
ב-13 באוקטובר 2024 נפגע הבסיס מכטב"ם ששוגר על ידי חזבאללה ופגע בחדר האוכל של הבסיס, ארבעה חיילים נהרגו ועשרות נפצעו.
מפקדי הבא"ח
גדוד 5111 מילואים - גדס"ם "דרור"
גדוד 5111 - גדס"ם (גדוד סיוע מבצעי)
גדוד מילואים ייחודי שהוקם בשנת 2018 כחלק מחטיבת גולני. הגדוד מונה כ-400 לוחמים יוצאי סיירת גולני וגדודי החטיבה. מטרת הגדוד הוא להיות הזרוע הביצועית של החטיבה ולאפשר לה לתמרן ולהצליח את משימתה ללא עיכוב. לאורך הפעילות בעזה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ה-07.10.23 ממלא הגדוד תפקיד חיוני והחזיר את הכשירות לגדודים שנפגעו. כמו כן היה אחראי למבצעי פינוי פצועים גלגליים ומוסקים, ניוד לוחמים תספוק וחילוץ, ועוד מגוון רחב של משימות בשדה הקרב.
גם במבצע "חיצי צפון" שהחל בספטמבר 2024, הגדוד מילא תפקיד מכריע. הלוחמים פעלו בשטח לבנון ובישראל, והיו אחראים על משימות מורכבות ובין היתר פינוי פצועים מההיתקלויות השונות, חילוץ רק"מ פגוע, ניוד לוחמים למשימותיהם וכן הגנה על אזורים מורכבים.
לראשונה מאז הקמת הגדוד, לוחמי הגדוד ביצעו פשיטות חבלה ומבצעי הנדסה להשמדת תשתיות אויב ואמל"ח כגון פיצוץ מנהרות ומחסני נשק.
הגדוד מורכב משבע פלוגות/ פלגות מקצועיות:
1. פת"ן - צוותי מילואים יוצאי סיירת גולני המתמחים במשימות פינוי פצועים וטיפול בהם, ניוד מבצעי חשוך ותספוק מבצעי.
2. פלוגה רובאית - פלוגת חי"ר המורכבת מיוצאי החטיבה ומתמחה במשימות חבלה והגנה על מרחבים מורכבים.
3. "תנין" ופלכ"ר (פלוגה כירורגית) - מסגרת המאגדת תחתיה את הפינוי "הכבד" בחטיבה וכן יכולת הקמת בית חולים שדה בשטח אויב.
4. פלגת שינוע - משימות ניוד כוחות ("ראש כבד") ואמל"ח בחזית הלחימה.
5. פלגת טנ"א - אחראית לביצוע מבצעי חילוץ ואחזקה מורכבים בשטח אויב.
6. פלגת תקשוב ואמצעים מיוחדים - מומחים בהפעלת רחפנים למגוון מטרות ואמצעים רובוטיים.
7. פלוגת מפקדה
גדוד הנדסה מיל' (7086) אלון
- ערך מורחב – גדוד הנדסה 7086
באוגוסט 2020 קלטה חטיבת גולני גדוד הנדסה קרבית הכולל 6 פלוגות ומחלקת סיור. הגדוד קיבל את השם גדחה"ן אלון על השם הגדוד הראשון של חטיבת גולני במלחמת העצמאות.
מפקדי גדוד 7086
שיוך מילואים
חטיבת גולני היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות גולני במילואים, יוצאי דופן הם לוחמי סיירת גולני אשר חלק קטן מן הצוותים משויכים ליחידת האלפיניסטים ואילו מרבית הצוותים משויכים לגדס״רים החטיבתיים השונים יחד עם שאר לוחמי גולני.
יחידות עבר
גדוד 17 (אריות הגולן)
גדוד 17 הוקם במאי 1967, בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים, משה יוסף מונה למפקדו. עד להקמת הגדוד הוכשרו מפקדי הכיתות בפלוגת המ"כים בחטיבה.
בשנת 1974, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, הוקמה חטיבת ביסלמ"ח, בית הספר למ"כים, תחת פיקודו של אל"ם יעקב חסדאי, כדי לאגד את גדודי הכשרת מפקדי הכיתות, אשר השתייכו לכל אחת מחטיבות החי"ר הקיימות, תחת מסגרת תורתית ופיקודית אחודה. החטיבה כללה את גדוד 17, יחד עם גדוד 906 (שועלי הנגב) שהועבר מהנח"ל וגדוד 450 (האריה המעופף) שהועבר מחטיבת הצנחנים.
מפקדי גדוד 17
גדוד 14 – גדוד דרור
גדוד דרור הוקם בדצמבר 1947 כחלק מהליך הקמת החטיבות המרחביות של ארגון ההגנה וצורף לחטיבת גולני עם הקמתה בפברואר 1948.[99] מפקד הגדוד היה יעקב דרור.
בחודש נובמבר 1948 אוחדו גדוד 14 וגדוד 15 והוקם גדוד 19.
גדוד 15 – גדוד גורן
גדוד גורן הוקם במאי 1948 כחלק מהליך הקמת החטיבות המרחביות של ארגון ההגנה וצורף לחטיבת גולני עם הקמתה בפברואר 1948.[100] מפקד הגדוד היה משה גורן (גורניצקי).
בחודש נובמבר 1948 אוחדו גדוד 14 וגדוד 15 והוקם גדוד 19.
גדוד 19 – גדוד הפשיטה הממוכן
גדוד 19 הוקם בחודש נובמבר 1948 על ידי איחודם של גדוד 14 (גדוד דרור) וגדוד 15 (גדוד גורן) תחת פיקודו של מאיר עמית.[67] הגדוד השתתף במבצע חורב ובמבצע עובדה ופורק בספטמבר 1949.
גדוד 21
- ערך מורחב – חטיבת כרמלי
גדוד 21 הוקם ב-25 בדצמבר 1947 כגדוד ג' של חטיבת "לבנוני", והיה אחד מהגדודים הסדירים הראשונים של ארגון ההגנה. למפקד הגדוד הראשון מונה בן עמי פכטר ולסגנו מונה צבי בן ארי. בשלהי פברואר 1948, עם הקמת חטיבת כרמלי היה לגדוד הראשון שלה. במלחמת העצמאות תרם רבות לקרבות ההכרעה בצפון הארץ.
בתום המלחמה ועם היערכות צה"ל מחדש, החל מספטמבר 1949, הוצב הגדוד תחת פיקוד חטיבת גולני, והשתתף בפעולות הביטחון השוטף בצפון. בינואר 1955 פורק הגדוד במסגרת סגירת יחידות ומפקדות.[101] ביוני 1989, ביוזמתו של אלוף (במיל') אהרון יריב שונה מספר גדוד 8206 של חטיבה 228 לגדוד 21.[102]
מפקדי גדוד 21
Remove ads
גלריה
סיכת לוחם עורב גולני
סיכת לוחם פלחה"ן גולני
סיכת פלחי"ק גולני
מפקדי החטיבה
Remove ads
ציונים לשבח ליחידות החטיבה
צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק הוענק ליחידת אגוז בשנת 1998 על פעילות היחידה בלחימה בלבנון.[103]- צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל משה יעלון הוענק ליחידת אגוז ב-14 באפריל 2005 "על פעילותה המבצעית בשנת 2004. במבצעים הרבים בהם השתתפה היחידה היא הגיעה להישגים מבצעיים מרשימים, הפיקה לקחים והשכילה להנחילם לכלל היחידות המשתתפות בלחימה".[104]
- צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל אביב כוכבי לסיירת גולני על פעילותה במבצע שובר גלים ב-2022[105]
צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הצפון עמירם לוין הוענק לסיירת גולני בשנת 1996 "על הנחישות והיוזמה בתכנון, התעוזה ואומץ הלב, במבצע בשטח לבנון".[106]- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הצפון הוענק לסיירת גולני בשנת 1997[107]
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הצפון בני גנץ הוענק לגדוד 51 באוקטובר 2002 "על חלקו בלחימה ביו"ש במהלך מבצע חומת מגן".[108]
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הצפון גדי איזנקוט הוענק לגדוד 51 בספטמבר 2007 "על שהראה רעות, נחישות, מקצועיות ואומץ לב במהלך מלחמת לבנון השנייה".[109]
- צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום יואב גלנט הוענק לגדוד 51 ב-27 באפריל 2008 "על לחימה ממושכת ברצועת עזה תוך גילוי יוזמה, נחישות, דבקות במשימה וחתירה לניצחון".[110]
Remove ads
אמצעי לחימה
חטיבת גולני מצוידת כיום באמצעי הלחימה הסטנדרטיים של חיל הרגלים הישראלי ובנוסף גם בנגמ"שי "נמ"ר", הנחשב אחד מהכלים הממוגנים ביותר שבשימוש צה"ל. חטיבת גולני הייתה חטיבה הראשונה שצוידה בנגמ"ש המרכבה (נמ"ר).
בין השנים 2008–2012 הנשק האישי התקני של לוחמי החטיבה היה רובה הסער (רוס"ר) תבור מדגם "קומנדו" ("מקוצר"). בשנת 2012 הוחלף ה"תבור" במיקרו-תבור, ובשנת 2019 הוחלף בתבור X-95 פלאט-טופ (מיקרו-תבור דור ג').
בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.[111]
אמצעי לחימה בהם מצוידים לוחמי החטיבה
- נשק אישי של לוחם גולני: M4A1 פלאט-טופ
- מקלעי נגב NG7, מאג (7.62x51 מ"מ נאט"ו), M2 בראונינג (12.7x99 מ"מ נאט"ו)
- מקלע רימונים סאקו דיפנס Mk-19
- רובי צלפים רמינגטון M24, SR-25 Mk 11 בארט REC10 וברק 338
- אמצעים אופטיים לנשק אישי
- רקטות כתף לאו M-72 והמטאדור "מפצח אגוזים"
- טילי נ"ט עורב וגיל
- מרגמת קשת, חנית ופצמ"ר 120 מ"מ מדויק עוקץ פלדה
מק"כ M2 בראונינג
.jpg)
Remove ads
צבע הכומתה
צבע הכומתה חום. הצבע נקבע לחטיבה ב-1976. לפני כן היו הכומתות של גולני בצבע חאקי כמו לשאר יחידות צה"ל. רק לוחמי סיירת גולני חבשו כומתות שחורות. אל"ם יום-טוב חזן היה אז מפקד היחידות המיוחדות של החטיבה, סיפר: "עשינו מלחמת חורמה כדי לקבל כומתה משלנו, שלא נהיה דומים לג'ובניקים. רפול היה הקחצ"ר, והוא אמר לנו 'לכו תקבעו צבע'. נתתי לו ארבע אפשרויות והוא פסל את כולן מכל מיני סיבות 'רפוליות'. הוא אמר לי: 'לך תסתובב בין היחידות, שהחיילים יחליטו'. הם רצו חום כי זה מסמל את הקשר שלנו לאדמה". הפעם הראשונה שחולקה הכומתה הייתה בסוף אימון קיץ במדבר יהודה. המח"ט חיים בנימיני חילק אותה לקצינים והמג"דים חילקו לחיילים.[112][113]
Remove ads
הנצחה
סכם
פרספקטיבה
- מוזיאון גולני – אתר ההנצחה ומורשת קרב לחטיבת גולני ממוקם בסמוך למחלף גולני.
- שביל גולני – שביל העובר לאורך מדינת ישראל ובפרט במקומות בהם לחמה החטיבה.
- מחלף גולני – מחלף הנקרא על שם החטיבה.
- מרוץ גולני[114][115] הוא מרוץ מסורתי שמקיימת החטיבה עם הכומתה החומה לאורכה של הארץ ממרגלות החרמון ועד אילת, המתקיים מדי שנה ובו משתתפים חיילי חטיבת גולני וכן אזרחים המצטרפים לחיילים במקומות היישוב שונים בהם עובר המרוץ.
- עם לוחמי החטיבה נמנות דמויות מופת שפעולותיהן משמשות כמורשת קרב לחיילי צה"ל, כדוגמת אורי אילן שנפל בשבי הסורי והעדיף את המוות על גילוי סודות צבאיים ורועי קליין סמג"ד 51 במלחמת לבנון השנייה שנהרג בקרב בבינת ג'בייל לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו.
- אנדרטה לנופלי חטיבת גולני בקרבות החרמון – אנדרטה הנמצאת ברמת הגולן, בשולי הר החרמון, סמוך לחניון התחתון של אתר החרמון, ממזרח לכביש 98. האנדרטה מציינת את קרבות חטיבת גולני ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. באנדרטה מונצחים 80 לוחמי חטיבת גולני שנפלו בקרבות על החרמון במלחמת יום הכיפורים.
- אנדרטת חללי סיירת גולני במלחמת ההתשה בעמק בית שאן ובעמק הירדן – האנדרטה הנמצאת על תל ישמעאל מזרחית לבית-יוסף ומנציחה את שמונה לוחמי הסיירת אשר נפלו במלחמת ההתשה.[116]
- אנדרטת גדוד 17 בחרמון – אנדרטה המוצבת בקרבת הכניסה לאתר החרמון לזכר חללי גדוד 17 שנהרגו בחרמון במהלך מלחמת יום הכיפורים.
- אנדרטת חללי סיירת גולני בקרבות מלחמת יום הכיפורים – האנדרטה מוצבת רמת הגולן, באתר החרמון, באזור הרכבל העליון ומציינת את חללי סיירת גולני אשר נפלו בקרבות במהלך מלחמת יום הכיפורים.
- אנדרטה לזכרם של 11 לוחמי פלוגה ד' מגדוד 13 אשר נהרגו באסון בית המכס העליון ב-15 ביוני 1967 – האנדרטה נחנכה ב-15 ביוני 2017, במלאת חמישים שנים לאסון, במתחם בית המכס העליון.
"גולני – ריאליטי טירונות"
בשנת 2013 פורסמה ב-ynet סדרה בבימויו של ניר (שוקו) כהן[117] שנקראה: "גולני – ריאליטי טירונות".[118] הסדרה ליוותה את מחזור הגיוס של אוגוסט 2011 של גדוד 51, מהגעתם לבסיס ההכשרה של החטיבה ועד לסיום ההכשרה במסע הכומתה. הסדרה אפשרה הצצה לתהליך הפיכתם של הטירונים ללוחמים, תוך שהיא מספרת את סיפוריהם האישיים של החיילים והמפקדים בפלוגה. צילומי הסדרה נערכו במהלך שישה חודשים בבסיס ההכשרה בסמוך לקיבוץ רגבים.
ביוני 2013 רכש ערוץ עשר את זכויות השידור של הסדרה ושידר אותה כסרט דוקומנטרי בן שני חלקים.[119]
Remove ads
גלריה
טקס חילופי מפקדי החטיבה
תרגיל חטיבתי
תרגיל חטיבתי
לוחם גולני במוצב החרמון
לוחם בתצפית במוצב החרמון
לוחמי גולני באימון כושר קרבי
לוחמי החטיבה ב"מרוץ גולני"
.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת
- מוטה הר-לב, גולני שלי – סיפורה של חטיבה מס' 1, ירושלים: הוצאת דני ספרים
- אילן כפיר ויעקב ארז, צה"ל בחילו, חיל הרגלים (גולני וגבעתי), ירושלים: הוצאת רביבים, 1982
- משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן-1990
- אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 – פלוגה בקרב החרמון, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2003 – סיפורה של פלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים
- אלישיב אורן, אלי פסגות, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון – סיפור חייו של סא"ל אמיר מי-טל, מפקד סיירת גולני ומג"ד "ברק", שנהרג בלבנון בעת מבצע כחול וחום – פשיטת כוחות צה"ל על יעדי מחבלים בנועיימה, בדצמבר 1988
- אור ספיבק, גולני של מי, הוצאת סצנה – סיפורו של חייל מעט רחפן ולא יוצלח בפלוגה הרובאית 12 של גולני
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות – משרד הביטחון, 2005
- עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2008, סיפורו של מפקד מחלקה מגדוד 51 של גולני במלחמת לבנון השנייה
- משה גבעתי, המערכה בחרמון – הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015
- ישראל זמיר, "לכבות את השמש", הוצאת אסטרולוג, 2004, סיפור הקמתו ופועלו של גדוד 13 (גדעון) במלחמת העצמאות
- בנימין עציוני (עורך), "אילן ושלח – דרך הקרבות של חטיבת גולני", הוצאת מערכות, 1950
- בעז זלמנוביץ (עורך), קרבות מלחמת העצמאות: מפות ומבצעים: תש"ח-תש"ט – 1947–1949, מוציא לאור: משרד הביטחון 2018
- מאיר פינקל, הפקת לקחים ברמה הטקטית במלחמת העצמאות – חלון לשני דפוסי ארגון צבאי, בתוך: מלחמה המעצבת הראשונה – שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות, מודן, משרד הביטחון וצה"ל/המחלקה להיסטוריה, 2018, עמודים 113–150
- אסף אגין, עמק במערכה – המערכה לבלימת הפלישה הערבית בעמק הירדן, מאי 1948, הוצאת טפר, 2021
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת גולני (באנגלית)
ישראל, צה"ל. חטיבת גולני, דף שער בספרייה הלאומית- אתר עמותת גולני
- עמותת גולני - פרקי מורשת
- מסע בזמן עם עמותת גולני – ארכיון קהילתי של עמותת גולני
- אתר גדס"ר גולני
- גולנצ'יקון - העמוד של הגולנצ'יקים
- חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg, 19 באוגוסט 2005
- האתר הרשמי של סיירת גולני
- מידע על צוות הווי גולני בקטלוג הספרייה הלאומית
- יואב לימור ואלון בן דוד, מקום ראשון: סיירת גולני, באתר ynet, 30 בינואר 2008
הסיירת - המבצעים הנועזים, המפקדים הנערצים, גבורת הלוחמים והאבידות הקשות - סיפורה של סיירת גולני, סרטון באתר יוטיוב, סרטו של אלון בן-דוד, אפריל 2021
חטיבת גולני מתאמנת בגולן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1971- חטיבת גולני בקרב על מבואות ביירות במלחמת לבנון הראשונה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אמיר בוחבוט, והפז"ם דופק: סיירת גולני חוגגת 60 שנה, באתר nrg, 28 באוגוסט 2010
- ניר דבורי, סיירת גולני חוגגת 60, באתר מאקו, 2 בספטמבר 2010
- אנשיל פפר, גולני גולני שלי: יום הולדת 60 לסיירת", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
- אלי לנדאו, "גולני" היא "כל ישראל", מעריב, 10 ביוני 1966
- אמיר בוחבוט, גולני שלי: איך הפכה הכומתה החומה למבוקשת בצה"ל, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2011
- עמוס הראל, חטיבת גולני בגזרת הלחימה הקשה ביותר, באתר הארץ, 6 בינואר 2009
- אמיר בוחבוט, גולני תביא את הניצחון לצה"ל?, באתר וואלה, 15 באוגוסט 2013
- מסדר סיום תרגיל של חטיבת גולני בחורף 1969 בנוכחות המח"ט יקותיאל אדם ואלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- כנס גולני בחיפה, מצעד ותמרוני ראווה לכבוד יום החיל, יומני כרמל 1954
- אימוני חי"ר של חטיבת גולני, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
- גולני מדבר, סרט של ערוץ 2 מ-1998, סרטון באתר יוטיוב
- "שומר אחי אנוכי" סרט של דובר צה"ל על גולני בערוץ היו טיוב של ארכיון צה"ל
נגה ברנדר, הצצה ראשונה לקורס שישנה את חטיבת גולני, באתר צה"ל, 29 בנובמבר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] 70 שנה ב-70 תמונות: חטיבת גולני מאז ועד היום - גלריה מיוחדת, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2018- יעקב בר-און, מפקדיה המיתולוגיים של גולני חוזרים לקרבות הבלתי נשכחים, באתר מעריב אונליין, 28 בפברואר 2018
יוסי יהושוע, ראובן וייס, "הצלף פעל בצורה סופר־ערכית ומקצועית. נגד החייל שצילם וקילל ננקטו צעדים", באתר "ידיעות אחרונות", 12 באפריל 2018- מפקדים בחטיבת גולני בעבר, אמיר מי-טל, גדי אייזנקוט ואחרים על פעילות הסיירת בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- מיכאל אוריה, רצינו לספר לכם איך היה האימון של סיירת גולני, אבל התמונות מדברות בעד עצמן, באתר צה"ל, 21 באוגוסט 2018
- אפרים לפיד, תיעוד הלחימה של חטיבת גולני בעמק הירדן בפרוץ מלחמת העצמאות, באתר "IsraelDefense", 23 בפברואר 2021
- חטיבת גולני - סרט תדמית 2022, סרטון בערוץ "Skypro 360", באתר יוטיוב (אורך: 01:27)
- סיירת גולני נערכת ללחימה מול חיזבאללה בשטח ישראל | תיעוד מהאימון המיוחד, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 02:49)
- יעל אינגל, גולני של כולנו: סוד המשיכה של הכומתה החומה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 18 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, "כמו אריות ששוחררו מהכלוב": עם לוחמי גולני שמטהרים את מארון א-ראס | מיוחד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2024
- יובל בזק, קולות מלחמה: גולני שלי, מערכות, 26 במרץ 2024
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: מדוע חט' 7 נקראת חטיבה 7? (על כינויי החטיבות במלחמת העצמאות), גלי צה"ל, 2 בינואר 2025
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads