Remove ads
מבצע צוק סלע הוא מבצע צבאי שיצא לפועל בליל 27–28 במאי 1965, והיה לפעם הראשונה בה פשטו כוחות של צה"ל מעבר לקווי האויב מאז מבצע סנונית ב-1962. המבצע יצא לפועל לאחר שבחודשים שקדמו לו ביצע ארגון הפת"ח כתשע פעולות טרור כולל חבלה בנפש וברכוש, שכולן יצאו מגזרת ירדן.
המבצע כלל פיצוץ שתי תחנות דלק ומבנה באזור קלקיליה, טחנת קמח ובית-חרושת לקרח בג'נין על ידי צנחנים מחטיבה 35 ופיצוץ חוות אום-חירוע על-יד הכפר א-שונה על ידי כוחות מחטיבת גולני.
Remove ads
בשנות ה־60 תקפו מצרים הנאצריסטית וסוריה הבעת'יסטית בחריפות את חוסיין, וטענו שהוא משתף פעולה עם ישראל ובוגד בעניין הערבי. הן עודדו את הפלסטינים ביהודה ושומרון ובגדה המזרחית למרוד במלך, להפיל את משטרו ולכונן רפובליקה פלסטינית. במקביל, אִפשרו שליטי סוריה לארגון הפת"ח ולארגוני טרור פלסטינים אחרים להתאמן בארצם, אך את הפיגועים בישראל הם נשלחו לבצע דרך ירדן.
על פי דבר הרמטכ"ל יצחק רבין, בתחילת 1965 גברו מעשי הטרור שיצאו משטחה של ירדן ובמשך ששת החודשים של השנה התבצעו תשע פעולות חבלה אשר יצאו משטח ירדן[1].
בינואר 1965 סוכל ניסיון של ארגון הפת"ח, שמאחוריו עמדו שלטונות דמשק, לחבל במוביל הארצי[2]. המחבלים יצאו ככל הנראה מחוות אום–חירוע שעל יד הכפר שונה (מול קיבוץ נווה אור), בשטח ירדן, כאשר השלטונות הירדניים הם שאיפשרו למחבלי הפת"ח לפעול משטחה.
בליל 28 בפברואר 1965 הניחו שלושה מסתננים מירדן מטעני חבלה בכפר-הס ופוצצו בית מגורים וכן את הממגורה של הכפר[3].
בליל 25 במאי 1965, אנשי ארגון הפת"ח פוצצו שני בתים בקיבוץ רמת הכובש. ארבעה אנשים נפצעו[4][5].
המחבלים בשתי הפעולות, בכפר הס וברמת הכובש, הגיעו מקלקיליה[6].
בליל 27 במאי 1965 הניחו אנשי הפת"ח מטען חבלה ליד בית מגורים בן שלוש קומות בעפולה. שתי נשים וילד נפצעו[7]. המחבלים בפעולה זו הגיעו אף הם מחוות אום–חירוע שעל יד הכפר שונה בשטח ירדן. הבעלים של החווה היה קצין מודיעין לשעבר של הלגיון הירדני, אל-קאסם צידקי, ששיתף פעולה עם ארגון אל-פתח[8].
בעקבות הצטברות הפעולות החבלניות, החליטו בצה"ל, אז בפיקודו של הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין, על פעולת תגמול כנגד ירדן. ירדן היא שאיפשרה למחבלי הפת"ח לפעול משטחה. הוחלט לפגוע ביעדים שאינם צבאיים דווקא, אלא ביעדים אזרחיים כדי להבליט את העובדה שמדובר באזהרה יותר מאשר בתגמול וכדי לחסוך באבדות. פעולת התגמול כונתה "צוק סלע", ונקבעה לליל 27 במאי. המשימה הוטלה על כוחות צנחנים וחטיבת גולני.
Remove ads
מבצע "צוק סלע " כוון נגד שלושה יעדים אזרחיים בירדן, אך הכוחות הונחו להימנע מפגיעה באזרחים. המבצע נועד להזהיר את ממשלת ירדן ולהבטיח שתשמור על הגבול ותמנע את פעולות הפת"ח. התוכנית כללה שלושה יעדים עיקריים: קלקיליה ג'נין וחירבת שונה. הביצוע הוטל על צוותי קרב חטיבתיים מחטיבות גולני והצנחנים. ההנחיות לכל הכוחות היו להימנע ככל האפשר מפגיעה בנפש.
הפעולה בג'נין
הפעולה בג'נין הוטלה על גדוד 202 בפיקודו של אפרים חירם (פיחוטקה). על החפ"ק פיקד סמח"ט הצנחנים אריק רגב. המשימה המקורית בג'נין כללה ארבעה יעדים לפיצוץ: בית העירייה, תחנת האוטובוסים המרכזית, טחנת הקמח ובית החרושת לקרח. על פי החלטת הרמטכ"ל צומצמה התוכנית וכללה לבסוף שני יעדים בלבד: טחנת הקמח ובית החרושת לקרח, כמו כן הוחלט כי למשימה ייצאו 94 לוחמים. בין מפקדי הפלוגות היו מתן וילנאי ואמנון ליפקין שחק.
הפקודה לפעולה ניתנה לסמח"ט רגב, במפקדת פיקוד צפון, בשעות הבוקר המאוחרות (10:15). שעת ה-"ש" ל-23:00 לאחר תיאום עם היחידות המסייעות. גדוד 202 היה באותה עת מפוזר באימונים ברחבי הארץ. בשעות הצהריים נפגש פיחוטקה המג"ד עם הסמח"ט רגב והם יצאו לתצפית על העיר: בדרך הבחינו בקצין רכוב על ג'יפ אזרחי והחליפו איתו רכב על מנת להתקרב בבטחה אל הגבול מבלי לחשוף את המבצע. ב-16:00 יצאו המג"ד ושלושת המפ"ים לסיור חטוף ותצפית על ג'נין. הגדוד התכנס במחנה עמוס וב-18:30 נערכו המסדרים האחרונים לכוחות. מפאת לוח הזמנים הצפוף לא הועבר תדריך מסודר ובאופן חלקי הוא ניתן בזמן הנסיעה לנקודת היציאה במושב רם און. המג"ד פיחוטקה העיד כי למפקדים, כולל אותו, לא היה די זמן ללימוד הצירים[9].
הכוח של גדוד 202 הורכב מכמה כוחות משנה:
- חפ"ק חטיבתי בפיקודו של הסמח"ט רגב
- כוח בפיקוד המג"ד פיחוטקה - פיצוץ טחנת הקמח
- כוח בפיקוד מתן וילנאי - יועד לפוצץ את בית החרושת לקרח.
- כוח חסימה ורתק מול תחנת המשטרה של ג'נין בפיקודו של ליפקין
- כוח חסימה במטרה למנוע מעבר כוחות תגבורת של הצבא הירדני בפיקודו של דגן.
בשעה 19:30 חצו הלוחמים את הגבול ליד מושב רם און יצאו לכיוון ג'נין. לאחר 4 ק"מ הציב דגן חסימה על כביש מגידו ג'נין, כ-2.5 ק"מ צפונית-מערבית לג'נין, וכחצי ק"מ משם התמקם חפ"ק הסמח"ט. לאחר כמה מאות מטרים נוספים נשלח הכח של ליפקין לכיוון תחנת המשטרה. ליפקין טעה בניווט וכאשר הגיע ליעד, זיהה אותו כבית הדו קומתי היחיד באזור, הוא סבר שזו המשטרה ומיקם שם את כוח הרתק. בדיעבד הסתבר כי נראה שכוח הרתק פגע בטעות במנזר או כנסייה.
הכוח העיקרי בפיקודו של פיחוטקה המשיך בתנועה אל לב העיר ג'נין. ההתקדמות הייתה מאוד איטית, הן בגלל חוסר ההכנה הלקויה בלימוד הציר והן עקב תוואי השטח הקשים שכללו מטעים עם גדרות רבות ולאחר מכן תנועה ברחובות בין הבתים. עם ההגעה ליעד התקשה פיחוטקה בזיהוי וודאי והסתמך על עגלות שחנו ליד הבניין ולפי הבנתו שימשו להובלת הקמח. דרך חלון אחורי הוכנסו המטענים על ידי קצין החבלה. מטעני החבלה הופעלו והכח התפנה במהירות ובשעה 02:15 הגיע למושב רם און. הפיצוץ גרם להתלקחות שרפה גדולה עקב פיצוץ חביות דלק שהיו בתוך הבניין[10]. טחנת הקמח לא הושמדה (הרס חלקי)[9].
הכוח של וילנאי נתקל אף הוא בבעיית ניווט והתקשה באיתור המיקום של בית החרושת לקרח. לאחר איתור היעד, השתלט הכוח על אזור המבנה. תוך כדי פריצת המבנה וטיפול במטענים הגיע לאזור כוח סיור של ארבעה חיילים ירדניים. אחד החיילים הירדנים פתח באש ולאחר קרב יריות קצר נסוגו חיילי הסיור הירדני. אנשי הכוח הפעיל ואת המטענים אשר גרמו להשמדתו של בית החרושת[11]. קרב היריות גרם גם לכוח החסימה של ליפקין לפתוח לעבר מה שהם זיהו כתחנת המשטרה.
הפעולה בקלקיליה
הפעולה בקלקיליה הוטלה על גדוד 890. מח"ט הצנחנים רפאל איתן (רפול) הצטרף לפעולה והיה בחפ"ק החטיבתי. היעד היו שתי תחנות הדלק אשר נמצאו על הכביש המגיע מאזור קיבוץ אייל ושעליו עומדים עדיין שרידי המשטרה ההרוסה אשר פוצצה במבצע שומרון באוקטובר 1956. משני צדדיו של הכביש היו שש משאבות דלק. בדרכו עבר הכוח שטחים בנויים ומאוכלסים. עם ההגעה ליעד זיהו החיילים כי במקום נערכה באותה עת מסיבה. החיילים המתינו עד שאחרוני החוגגים יעזבו את המקום ואז פתחו בפעולה תוך שהם מתפצלים לשתי חוליות, האחת לתחנה הצפונית והשנייה לתחנה הדרומית. שישה אזרחים ירדנים, אשר ישבו בבית קפה סמוך, הופתעו והורחקו מהמקום יחד עם עוד שומר של תחנות הדלק על מנת שלא ייפגעו. הכח פוצץ את התחנות וחזר לשטח ישראל ללא נפגעים וללא פתיחה באש[10][11].
הפעולה בשונה
על חטיבת גולני בפיקודו של אורי בר-רצון הוטל לבצע את הפשיטה לעבר שונה. היעדים היו חוה גדולה שבה התאמנו אנשי הפת"ח וביתו של בעל החוה, שהיה מוכר כאיש אמונם של המחבלים. התכנון המקורי כלל פגיעה בכמה נקודות נוספות ביעד אשר בוטלו על ידי רבין. פעולת החטיבה הייתה גדולה ומורכבת, שכן כללה פיצוץ יעד שצפויים היו להימצא בו אנשי הפת"ח, והייתה כרוכה בחציית הירדן.
הכוח של גולני הורכב מכוחות משנה שיועדו למשימות השונות[12]:
- כוח א' - אבטחת ראש הגשר לחציית הירדן ליד קיבוץ נווה-אור, גדוד 51 ה"בוקעים הראשון". בפיקודו של המג"ד מיכאל פייקס (נפל במלחמת ששת הימים בקרב שנערך באבו טור שבירושלים[13]).
- כוח ב' - חסימת כביש שונה-נהריים, כיתה מגדוד 17, בית הספר למ"כים.
- כוח ג' - חסימת דרך העפר משונה לחרבת אום-חרוע, כיתה מגדוד 17.
- כוח ד' - כיבוש והריסת החוה המורכבת משלושה מבנים, שתי מחלקות מוקטנות מהסיירת, עליהן פיקד משה גת (גרוברט) מג"ד 13.
- כוח ה' - כיבוש והריסת ביתו של בעל החוה בפיקודו של מפקד הסיירת דוד כהן.
- כוח של סיירת מטכ"ל, בפיקודם של דוביק תמרי וסגנו אהוד ברק, תוכנן להציב את הגשר למעבר הירדן[14].
על פי התוכנית, הכוחות היו אמורים לחצות את נהר הירדן על גבי גשר מיוחד שפותח בסיירת מטכ"ל, אך הגשר קרס ודוד כהן החליט שחייליו יחצו את הנהר בתוך המים[14]. לאחר חציית הירדן, פוצלו האבטחות והכוח החל להתקדם לעבר היעד, מרחק של כ-4.5 ק"מ. זמן קצר לאחר הפיצול נתקלה אחת החסימות במארב ירדני וזה פתח עליה באש. לאחר קרב יריות קצר הצליח הכוח להניס את הירדנים אשר השאירו במקום ציוד צבאי. בהגעה ליעד התפצלו הכוחות לכוח בפיקודו של משה גת שפנה לעבר מבני החווה וכוח שני בפיקודו של דוד כהן שפנה לעבר ביתו של בעל החווה. כל המבנים פונו מהאוכלוסייה האזרחית והושמדו. בדרך חזרה אירעה התפוצצות בכליו של קצין החבלה. התקלה אירעה כתוצאה מהתפוצצות פתיל רועם בתוך אשפת התחמושת, שהייתה צמודה לחגור של אחד הלוחמים. כתוצאה מכך התפוצצה גם מחסנית מלאה עם כדורים, שרסיסיה פגעו בשישה חיילים נוספים. הקצין נפצע קשה[15]. הירדנים דיווחו על חמישה הרוגים וארבעה פצועים[16].
Remove ads
- לטחנת הקמח בג'נין נגרם נזק אך היא לא הושמדה.
- בית החרושת לקרח נהרס.
- תחנות הדלק בקלקיליה הושמדו.
- חוות אום–חירוע, על יד הכפר שונה, על מבניה וביתו של אל-קאסם צידקי נהרסו.
- בזמן הנסיגה ונשיאת הפצוע התפוצץ בקרב הנסוגים חומר נפץ שהם נשאו. בסך הכול נפצעו שבעה לוחמים, אחד מהם קשה.
- על פי קביעת ועדת שביתת הנשק, לא היו נפגעים ערבים בפעלות קלקיליה[17].
- על פי דיווחי ועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית, הכנסייה הקתולית של ג'נין נפגעה קשה בפעולה של ישראל[18].
- בפשיטה לשונה הירדנים דיווחו על חמישה הרוגים וארבעה פצועים[16]. על פי דיווחים אחרים נהרגו ונפצעו 15 חיילים ירדנים[19].
- ועדת שביתת הנשק הישראלית ירדנית גינתה בחריפות את ישראל על הפשיטה לג'נין. ירדן נוקתה מהאחריות לחבלה ברמת הכובש ובעפולה[18].
Remove ads
- אורי שגיא, אורות בערפל, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, עמודים 46–49.
- מירב הלפרין, טורפי הלילה - סיפורה של סיירת גולני, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2018, עמוד 37
- אורי מילשטיין, מה באמת קרה במבצע שהפר עשור של שקט והצית את מלחמת ששת הימים?, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2017
- מ. תלמי, מעריב, 30 במאי 1965, ג'נין וחירבת א-שונה
- דבר, 30 במאי 1965, ליל שימורים במשקי עמק-הירדן, תחנות הדלק המפוצצות בקלקיליה לאחר פעולת צה"ל
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads