שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

אמנון ליפקין-שחק

איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, הרמטכ"ל ה-15 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנון ליפקין-שחק
Remove ads

אמנון ליפקין-שחק (18 במרץ 1944 – 19 בדצמבר 2012) היה הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, ולאחר מכן שר התיירות, שר התחבורה, וחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז. כלוחם וקצין בצה"ל הוענק לליפקין-שחק עיטור העוז פעמיים במהלך שירותו.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads
Thumb
אמנון ליפקין שחק, מניח זר באנדרטה לזכר אסון הנ"ד, 1984
Thumb
שר הביטחון וסגל המטה הכללי בדיון בתקופת מלחמת המפרץ 1991
Thumb
רא"ל אמנון ליפקין-שחק, בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה בטקס סיום מחזור מ"א בפנימייה הצבאית בחיפה, 1995. ראשון מימין עומד יעקב ולר
Thumb
רא"ל אמנון ליפקין שחק הרמטכ"ל ואל"ם בני גנץ בתרגיל חטיבת הצנחנים 35, 10במאי 1996. (צילום דובר צה"ל)
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

אמנון ליפקין נולד לשרה חיה (לבית וילקובריסקי) וצבי בתל אביב ב-18 במרץ 1944, אח צעיר ליעקב ותמר. הוא נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים[1].

את שנות התיכון עשה בפנימיה הצבאית[2] שליד בית הספר הריאלי בחיפה[3]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[4]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890[5]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת, איתה גם השתתף בפעולת כראמה[6]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בציון לשבח על ידי הרמטכ"ל[7] שהומר בהמשך לעיטור העוז[8].

תיאור המעשה: ביום ה-21 במרס 1968, בפשיטת צה"ל על כרמה פקד סרן אמנון ליפקין על כוח, שנקלע לשטח מוכה אש טנקים וארטילריה של האויב. סרן אמנון ליפקין המשיך בלחימה ובחילוץ נפגעים באומץ ובקור רוח, על אף התנאים הקשים בהם היה נתון הכוח שבפיקודו. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.

בהמשך שימש כקצין האג"ם של חטיבת הצנחנים ולחם במלחמת ההתשה, בין היתר במבצע תרנגול 53[9]. בשנת 1971 כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים[10] והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[11].

באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות, כמפקד כוח הצנחנים שתקף את מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ששכנה ברובע פקהאני בלב העיר. בכוח היו לוחמים מהסיירת ומגדוד 50 של הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין[12], אשר הגיעו ליעד במכוניות נהוגות בידי אנשי "המוסד". הכוח נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שניים מחייליו, אבידע שור וחגי מעין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין[13], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח שלא היה עליהם מודיעין. שור נהרג מאש מקלע, ומעין נפצע פצעי מוות[14]. התגלות הכוח הפכה את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין[15], הצליחו ליפקין-שחק וחייליו להטמין את מטעני חומר הנפץ ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין[16]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח[17]. על האופן בו פיקד על חייליו הוענק לו עיטור העוז, בפעם השנייה[18].

תיאור המעשה: בליל ה-9–10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא"ל אמנון שחק על הכח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא"ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כח האויב ופוצץ את הבניין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז תמוז תשל"ג יולי 1973, דוד אלעזר, רב-אלוף, ראש המטה הכללי.

במלחמת יום הכיפורים שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה. הוא לחם בחזית המצרית, תחילה בגזרת מפרץ סואץ במרדף אחר חוליות קומנדו מצריות ובהמשך בקרבות לבלימת הצבא המצרי. במסגרת מבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ לחם עם החטיבה בקרב החווה הסינית[19]. עם העברת הלחימה לשטח מצרים השתתף בקרבות להרחבת ראש הגשר[10].

בשנת 1974 מונה לקצין האג"ם של פיקוד המרכז[10].

בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הרגלים והצנחנים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי[10], ולמפקד עוצבת שועלי מרום.

בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני[20]. עם סיום המבצע כמעט שהודח מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מוטה גור, משום שב-5 באפריל, שישה חיילים ואזרח יצאו עם רכב לטיול, עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונכנסו לשטחים שלא בשליטת צה"ל. בהתקלות עם מחבלים נהרגו 4 מהחיילים, חייל ואזרח הצליחו לחמוק אך נשבה חייל המילואים אברהם עמרם, ששוחרר מאוחר יותר בעסקת שבויים עם אש"ף. לאירוע זה קדם אירוע נוסף שהייתה מעורבת בו משאית קשר שעברה את המחסום בשוגג. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו[21]. במהלך התפקיד פיקד ליפקין גם על מבצע שלכת[22], פשיטה של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל - בורג' שבלבנון. במהלך המבצע נהרגו שני מפקדי פלוגות ונקברו תחת קיר בטון של אחד הבתים. חילוצם של השניים דרש זמן רב ובשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות[23]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע מנורה[24].

בשנת 1979 עבר הסבה לחיל השריון והועלה לדרגת תת-אלוף[10]. ב-1980 מונה למפקד עוצבת להב, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד המרכז[10]. במלחמת לבנון הראשונה גויסו יחידות האוגדה וחלקן פרס ברמת הגולן והיה בכוננות לכניסה ללבנון). האגד הארטילרי, היחמ"ן וגם לוחמי חטיבות הטנקים לקחו חלק בשהייה הארוכה בלבנון. בסתיו 1982 מונה למפקד עוצבת הפלדה, אוגדה משוריינת סדירה[10], ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[25].

בשנת 1983 מונה למפקד פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי[26]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן. במסגרת תפקידו זה היה מעורב בתכנון מבצע הצגת תכלית[27], וכן שימש בתפקידו במלחמת המפרץ[28].

בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מעורב בהכנות ל"מבצע שיח אטד" ונכח במקום בעת שאסון צאלים ב' אירע. ליפקין-שחק מתח ביקורת על התנהלות הרמטכ"ל ברק בפרשה, בעת ההכנות למבצע ולאחר שקרתה תאונת האימונים[29]. כסגן הרמטכ"ל פיקד על מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה[30], וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה.

שירותו כרמטכ"ל

ליפקין-שחק החליף את אהוד ברק כרמטכ"ל ב-1 בינואר 1995 בגיל 51. בתקופת השיחות עם הסורים נפגש עם רמטכ"ל צבא סוריה. בין האירועים הבולטים בתקופת כהונתו כרמטכ"ל היו מהומות מנהרת הכותל ב-1996, פרשיית יהודה גיל שהביאה למתיחות עם סוריה[31], מבצע גוף חימום, מבצע ענבי זעם[32], אסון השייטת שאירע בשנת 1997[33], מבצע מרכבות האלים[34], מבצע טרף קל[35], אסון השריפה בוואדי סלוקי[36] וכן אסון המסוקים שאירעו אף הם באותה השנה.

כרמטכ"ל שינה ליפקין-שחק את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון, מפעילות ביטחון שוטף למלחמה[37] וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם[38]. בשל כך הורה להפנות משאבים מודיעיניים, הנחה על פיתוח אמצעי לחימה ייעודיים והוביל קו לוחמני ונחוש בלחימה בחזבאללה[39]. כחלק משינוי זה הורה ליפקין-שחק על הקמתה מחדש של יחידת אגוז כיחידה ייעודית למלחמה בלבנון[40]. בין המבצעים הבולטים שביצעה אגוז בתקופת כהונתו ניתן למנות את מבצע נוף פראי, במהלכו נהרג בנו של חסן נסראללה. במהלך תקופת פיקודו על צה"ל הקפיד שחק על מתן גיבוי לפקודיו, גם אם נאשמו והועמדו לדין בשל ליקויים באימונים או בפעילות מבצעית, ואף קידם אותם במעלה התפקידים והדרגות[41].

נוסף לעיטור העוז[42] אותו קיבל פעמיים[43], עוטר ליפקין-שחק, בהיותו רמטכ"ל, בידי ארצות הברית באות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד[44]. ליפקין-שחק היה בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), המכללה לביטחון לאומי וקורס לפיקוד ולמטה במארינס בארצות הברית.

Remove ads

קריירה פוליטית

סכם
פרספקטיבה

מיד לאחר שחרורו מהצבא, ב-9 ביולי 1998, מתח ליפקין-שחק ביקורת קשה על ראש הממשלה בנימין נתניהו[45], והכריז על רצונו להתמודד מולו על ראשות הממשלה. יחד עם דן מרידור, יצחק מרדכי ורוני מילוא, הוא הקים את "מפלגת המרכז", אולם לבסוף מונה יצחק מרדכי לראש המפלגה ולמועמד מטעמה לראשות הממשלה, על סמך סקרי דעת קהל. בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 וכיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז. שחק מונה לשר התיירות, ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו"ר קבוצת תהל. ב-2003 השתתף בשיחות יוזמת ז'נבה, וחתם על ההסכם. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[46].

בעת מלחמת לבנון השנייה שימש ליפקין-שחק כיועץ לראש הממשלה אהוד אולמרט[47]. באוגוסט 2006, בעקבות המלחמה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק[48]. החברים בה היו יו"ר "טבע" אלי הורוביץ, והאלופים (במיל') אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ"סיבות אישיות". זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד. באותה תקופה גם כהן כדירקטור בכמה חברות ציבוריות, בהם קרדן ישראל, הנסחרת בבורסה בתל אביב, ויזואל דפנס, שנסחרה בבורסת AIM בלונדון, וריטליקס, שנסחרה בנאסד"ק[49].

Thumb
תדרוך של הרמכ"ל אמנון ליפקין-שחק לאחר אסון המסוקים, 1997
Remove ads

חייו האישיים

סכם
פרספקטיבה

מחלתו

בשנת 1994, לפני מינויו לרמטכ"ל, יצא בהודעה לציבור על דבר מחלת סרטן הדם בה לקה, ואשר ממנה הבריא בטרם כניסתו לתפקיד[50].

ב-19 בדצמבר 2012 נפטר ממחלת הסרטן[51]. נטמן בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

משפחתו

היה נשוי לדליה אבני, ולהם בן (היזם אורי שחק) ושתי בנות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נישא בשנית, לעיתונאית טלי זלינגר, הכתבת הצבאית של עיתון "דבר", ולזוג נולדו שני בנים.

Thumb
אמנון ליפקין שחק בכנס סיירת שקד לדורותיו

שמו

בתחילת שנות ה-70[52], לקראת יציאה ללימודים בחו"ל, נדרש לעברת את שם משפחתו, כנהוג באותה עת. ליפקין בחר בשם "שחק" וזה שימש אותו במהלך הלימודים בצרפת. עם חזרתו, שב להשתמש בשם משפחתו המקורי וזנח את העברות. בהמשך, בהיותו מפקד פיקוד המרכז, נודע לו כי השם המעוברת שבחר עודנו מופיע במחשבי צה"ל, ובאותה תקופה הוא הופיע בעיתונות לסירוגין כ"אמנון ליפקין"[53][26][54], "אמנון שחק"[55], "אמנון שחק (ליפקין)"[56] או כ"אמנון (ליפקין) שחק"[57] בהמשך, בחר להשתמש בשילוב שני השמות, "ליפקין-שחק"[58].

הנצחה

Thumb
טקס הענקת שם לרחוב בירושלים על שמו של רב-אלוף במיל' אמנון ליפקין שחק בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, אלמנתו טלי ליפקין שחק, וראשי עיריית ירושלים ניר ברקת ומשה ליאון.
Thumb
שלט הרחוב על שמו של אמנון לפקין שחק בעיר נתניה

לקריאה נוספת

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

מכּתביו

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads