עוצבת הפלדה
אוגדה משוריינת של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוצבת הפלדה (אוגדה 162) היא אוגדה משוריינת רב-זירתית הכפופה לפיקוד הדרום של צה"ל.
 | |
| סמל היחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת הפלדה |
| מדינה | ישראל |
| שיוך | צה"ל |
| סוג | אוגדת שריון (סדירה) |
| בסיס האם | מחנה שיקמים מחנה נחל שורק |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־54 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתןמלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנק מרכבה סימן 4 מ"ב, נגמ"ש מרכבה, נגמ"ש איתן, נמ"ר הנדסי |
| פיקוד | |
| יחידת אם | פיקוד הדרום |
| יחידות בת | |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקדים | מפורט בהמשך הערך |
מבנה
| חטיבות עוצבת הפלדה | |||
|---|---|---|---|
| תג | שם | מספור | הערות |
 |
חטיבת גבעתי | 84 | חטיבת חיל רגלים |
 |
חטיבת הנח"ל | 933 | חטיבת חיל רגלים |
 |
עוצבת עקבות הברזל | 401 | חטיבת חיל שריון |
 |
עוצבת עמוד האש | 215 | חטיבה ארטילרית |
 |
עוצבת השרון | 5 | חטיבת חיל רגלים |
האוגדה מונה כוחות נוספים, ביניהם:
אגד לוגיסטי 6162
תרשים מבנה האוגדה לפי תקן נאט"ו לסימון כוחות 
גדוד התקשוב "אפיק"
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
האוגדה אורגנה בשנת 1971. ערב מלחמת יום הכיפורים שימשה העוצבה כאוגדה סדירה עם השלמות מילואים בפיקודו של אלוף אברהם (ברן) אדן. היא הורכבה אז מחטיבה 500, חטיבת שריון בפיקודו של אלוף-משנה אריה קרן, חטיבה 460 (חטיבת בית-הספר לשריון) בפיקודו של אל"ם גבי עמיר, וחטיבה 217 בפיקודו של אל"ם נתן (נתק'ה) ניר, שהועברה אליה כתגבורת מאוגדתו המטכ"לית של מוסה פלד אוגדה 146 עקב העברתה של חטיבה 7 מהדרום לרמת הגולן.
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים הועברו החטיבות הסדירות של האוגדה לאוגדות אחרות. חטיבה 7 הועברה לרמת הגולן והאוגדה קיבלה כוחות אחרים במקום אלה שנלקחו ממנה וכך הייתה למעשה לאוגדת מילואים.
כוחות האוגדה הגיעו לסיני בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר, עם שחר יום ב' ה-8 באוקטובר, פתחו במתקפת נגד על ראשי הגשר של הארמייה השנייה בגזרות המרכזית והצפונית של תעלת סואץ. המתקפה הייתה בבחינת כישלון חרוץ עבור צה"ל כאשר 72 טנקים נפגעו וחיילים מגדודו של אסף יגורי והוא עצמו, נלכדו על ידי כוחות מצרים ונלקחו לשבי. כישלון זה הוא שמנע מצה"ל לנקוט פעולות יזומות מאסיביות כנגד המצרים, כאשר למעשה עד ל-14 באוקטובר הוא עסק בעיקר בשיקום הכוח של שלוש האוגדות כהכנה לבלימת ההתקפה המצרית המתקרבת.
ב-14 באוקטובר פתחו כוחות מצרים במתקפה כוללת על כוחות צה"ל, אבל הללו שהיו מוכנים לקראתם השמידו כ-250 טנקים. לאוגדה 162 היה תפקיד חשוב במהלך זה מפני שזו הייתה האוגדה שבגזרתה המצרים תקפו בכוח הרב ביותר. במהלך מבצע אבירי לב, חצתה האוגדה את התעלה אל הגדה המערבית, שם ניהלה קרבות השמדה מול כוחות הנ"מ והכוחות החיצוניים של הארמייה השנייה והשלישית. יחד עם אוגדת שרון והכוח של קלמן מגן, כיתרו כוחות האוגדה את הארמייה השלישית לאחר שהמצרים הפרו את הפסקת האש של ה-22 באוקטובר. כוחות האוגדה גם ביצעו את ניסיון הכיבוש הכושל של העיר סואץ ב-24 באוקטובר.
לאחר המלחמה שכן בסיס הקבע של האוגדה בביר תמדה, עד לפינוי סיני. אז הועברה למתחם הראשוני הזמני של היאחזות נח"ל גיתית בסמוך למעלה אפרים.
מלחמת לבנון הראשונה
במלחמת לבנון הראשונה נלחמה האוגדה בגזרה המרכזית תחת פיקודו של תת-אלוף מנחם עינן. ב-6 ביוני אחר הצהריים, נכנסה האוגדה, שהייתה עד אז עתודה פיקודית, בעקבות אוגדה 36 והתקדמה דרך גשר עקיה לכיוון גשר חבוש. במהלך ה-7 ביוני התקדמה האוגדה בציר ההר, עד גשרי הבסרי. בבוקר ה-8 ביוני נתקלו כוחות חטיבה 500 בכוח סורי קטן מחטיבה 85 באזור גשר הבסרי, וחיסלו אותו בקרב קצר. באותו יום הוטל על גדוד מחטיבה 500 לכבוש את ג'זין, אך הגדוד נסוג עקב מטח טילי סאגר, והמשימה הוטלה על כוח דני ורדי, בשלב זה הוטל על האוגדה להגיע לכביש ביירות דמשק, אך האוגדה נבלמה בקרב עין זחלתא.
ב-21 ביוני התקדמה האוגדה לעבר בחמדון ועאליי. האוגדה צלחה את נהר דאמור והחלה לטפס על השלוחה הצפונית המוליכה לבחמדון.
בשל העדר אישור מהדרג המדיני למתקפה, האוגדה התנהלה בזחילות תוך קרבות קשים מול אויב נחוש ובשטח טופוגרפי נחות. בנוסף עקב העדר אישור לפתח מאמצים מקבילים, התרכזה כל הארטילריה הסורית כנגד כוחות האוגדה. הלחימה התנהלה בחלקה הראשון כנגד מארבי נ"ט וטנקים סוריים מרחוק, לאחר מכן משעלתה האוגדה על הרכס, מרואייסאת נעמן ועד כביש ביירות דמשק התנהלו קרבות קשים, בעיקר במסולעת מעל מנצוריה ובשקיף מטלון.
ב-25 ביוני, בזכות התקדמות אוגדה 96 מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות האוגדה שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל. כביש ביירות דמשק מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.
מלחמת לבנון השנייה
במלחמת לבנון השנייה נלחמה האוגדה שהועברה לפיקוד צפון, בגזרה המזרחית בפיקודו של תת-אלוף גיא צור[2], האוגדה לחמה בקרב על הסלוקי.
מבצע צוק איתן
במהלך מבצע צוק איתן לחמה האוגדה, בפיקוד נדב פדן[3], בצפון רצועת עזה בעיירות בית חאנון, ג'באליה ובשכונת אל-עטטרה. האוגדה, אשר כללה את חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 ובה"ד 1, פגעה במחבלים רבים, השמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס. שבעה מלוחמי האוגדה נהרגו בקרבות[4].
הכפפה לפיקוד הדרום
ב-26 בינואר 2016 התקיים טקס מעבר האוגדה מפיקוד המרכז, לפיקוד הדרום, במסגרת ארגון האוגדות הסדירות בתוכנית הרב-שנתית "גדעון". יחד עם מעבר האוגדה לפיקוד הדרום, הוכפפה אליה חטיבת גבעתי (חטיבה 84) שהייתה תחת פיקוד ישיר של מפקדת פיקוד דרום לפני כן[5].
מלחמת חרבות ברזל
במהלך מלחמת חרבות ברזל לחמה האוגדה, בפיקוד תא"ל יצחק (איציק) כהן, ברצועת עזה.[6] אוגדה 162 הייתה האוגדה הראשונה שנכנסה לרצועה כחלק מהתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ב-27 באוקטובר 2023, בשעה 18:00.[7] האוגדה נכנסה לרצועה מגבולה הצפוני, בסמוך לחוף הים התיכון, ובחודשי הלחימה הראשונים הובילה את הקרב בג'באליה ובבית לאהיא, הכניעה מחבלים רבים ומוטטה את התשתיות הצבאיות של חטיבת צפון הרצועה של חמאס. תוך מספר ימים הגיעה האוגדה לפאתי העיר עזה ולמחנה הפליטים שאטי, והובילה את המתקפות כנגדו. האוגדה חדרה לעיר עזה מצפון ושיתפה פעולה עם כוחות אוגדה 36 שבאו מדרום, במטרה לכתר את העיר עזה ולהפעיל לחץ על מוקדי הכוח המרכזיים של חמאס בצפון הרצועה, והמפקדה הראשית שלו בבית החולים שיפא.
בסוף חודש נובמבר 2023, נחתמה עסקת שחרור חטופים, שבמסגרתה נכללה הפסקת אש וכוחות האוגדה נשארו בשטח ללא הפעלת אש. עם תום הפסקת האש פשטה האוגדה על העיירה ג'באליה ועל מחנה הפליטים שבה בפעם השנייה. האוגדה לחמה גם בעיר עזה, וניהלה מבצע בשכונות א-דרג' וא-תופאח. במשך כל מחצית השנה הראשונה של המלחמה, שלטה האוגדה צבאית בכל צפון רצועת עזה, הכוללת שתי נפות מרצועת עזה, ובהתאם לכך שתי חטיבות של ארגון חמאס.
בחודשים אלו עברו תחת האוגדה חטיבות רבות. מלבד חטיבת הנח"ל, חטיבת גבעתי, חטיבת השריון 401 וחטיבת האש 215, שגם בשגרה פועלות תחת האוגדה; פעלו תחת פיקוד האוגדה, בשלבים שונים של הלחימה, גם חטיבות הכשרה כחטיבה 460 וחטיבה 261, וחטיבות מילואים כחטיבה 551, חטיבה 5 וחטיבה 14.
לאחר יציאת אוגדה 99 ממסדרון נצרים בסוף ינואר 2024, תפסה אוגדה 162 גם את אחריות גזרה זו, כאשר תחתיה חטיבת הנח"ל תופסת את הגזרה באופן קבוע, וחטיבה 401 מובילה את המבצעים והפשיטות באזור. במהלך השהות בגזרה זו יצאה האוגדה למבצעים רבים סביב המסדרון, בהם מבצעים בשכונת זייתון, בשכונת סברה, ובמחנה הפליטים נוסייראת.[8] המבצע המפורסם שבהם היה מבצע ניתוח מקומי בו כיתרה האוגדה את בית החולים שיפא, טיהרה את המרחב שמסביבו וסייעה לשייטת 13, לוחמי השב"כ ולוחמי יחידה 504 בפשיטה על בית החולים ובלחימה במחבלים שהתבצרו בתוכו מחדש, לאחר כיבושו בפעם הראשונה בידי צה"ל ועזיבתו.
בסוף חודש אפריל 2024 יצאה האוגדה ממסדרון נצרים והחזירה את הגזרה לאוגדה 99, על מנת להיערך לקרב רפיח. ב-6 במאי נכנסה האוגדה לנפת רפיח, כבשה את מעבר רפיח ונכנסה לתמרון עצים בכל מרחב רפיח. ב-21 באוגוסט הכריז שר הביטחון גלנט כי חטיבת רפיח הוכרעה על ידי אוגדה 162.[9][10]
ב-6 באוקטובר אוגדה 162 התחילה מבצע נוסף בג'באליה, הקרב השלישי בעיירה זו, לאחר שעזבה את רפיח וציר פילדלפי, ומסרה את אחריות הגזרה לאוגדת עזה.[11] הקרב הסתיים ב-19 בינואר 2025, עם חתימת עסקת החטופים השנייה, ואז יצאה האוגדה מרצועת עזה, לראשונה מאז תחילת התמרון הקרקעי ולאחר 500 ימים של לחימה רציפה.[12] במהלך 500 יום אלה נפלו באוגדה 265 לוחמים, בהם שני מפקדי חטיבות, יהונתן שטינברג ואחסאן דקסה.[7]
מפקדי האוגדה
קישורים חיצוניים
- פלורית שויחט, משחקי מלחמה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 בספטמבר 2012.(הקישור אינו פעיל, 14 ביוני 2017)
עמוס הראל, תא"ל נדב פדן: "יכולנו לכבוש גם את כל הרצועה", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2014.
תרגיל אוגדה 162 בינואר 1975, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- עוצבת הפלדה באימון במעמד שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד האוגדה אברהם אדן. יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 2:35)
- לילך שובל, מח"ט הנח"ל: "לוחמות בעזה ובלבנון? אפשרי, אבל באחריות", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2020
- אוגדה 162 במלחמת יום כיפור, סרט בן 3 שעות, בערוץ ארכיון המדינה
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.