כומתות בצה"ל

כומתות צה"ל הן הכומתות הרשמיות של צה"ל. בתחילת שנות החמישים החלו חיילי צה"ל לחבוש ולשאת כומתות במספר צבעים מצומצם. במרוצת השנים הצבעים של הכומתות החלו להתפתח וכיום יש שבעה עשר צבעים שונים לכומתות צה"ל.^[1]

הכומתות עשויות מצמר, נישאות מתחת לכותפת (אנ') שמאל של הבגד העליון במדים ונחבשות בטקסים ובמסדרים. החיילים חייבים תמיד לשאת עליהם כומתה (או במדי ב' – כובע) ורשאים לחבוש את הכומתה על ראשם כרצונם.^[2] על הכומתה נענד תג כובע בהתאם לשיוך החיילי.

היסטוריה

מדי החילות בשנת 1949. איש חיל הים חובש "כובע פופאי" ואיש חילות היבשה חובש כובע היטלמאכר

כובע היטלמאכר היה הכובע הרשמי של צה"ל בשנותיו הראשונות. הכומתות הראשונות בצה"ל עוצבו בדגם הצבא הבריטי, אבל הוחלפו במהרה בכומתות סרוגות. חבישת הכומתות הייתה חובה על מדי א' (מדים שאינם מדי עבודה). הרמטכ"ל דוד אלעזר ביטל את החובה לחבוש כומתה והתיר לשאת אותה תחת הכותפת. הרמטכ"ל רפאל איתן החזיר את החובה לחבוש את הכומתה כסמל למשמעת. הרמטכ"ל דן שומרון החזיר את ההיתר לשאת את הכומתה תחת הכותפת בעקבות "הקצאת אמצעים כספיים וכוח אדם רב שלא לצורך" באכיפת משמעת הכומתה. כיום בבית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1) ובבית הספר לטיסה בחצרים מחויבת חבישת כומתה^[3][4]. החובה לחבוש כומתה נהוגה גם במספר בסיסים אחרים של צה"ל. הנוהל היה נהוג גם בעיר הבה"דים עד לשנת ה'תשפ"ד, אך בוטל בתחילתה, וכיום רק חיילי המשטרה הצבאית וצוערי קורס קצינים מחויבים לחבוש כומתה.

בתחילת שנות החמישים הונהגו כומתות כחלק ממדי צה"ל. בתחילה היו הכומתות במספר צבעים מצומצם, כאשר רוב החיילים חבשו כומתות בצבע ירוק זית וחיילים בתפקידים מיוחדים חבשו כומתות בצבעים אחרים^[1]:

• אפור – לחיל האוויר
• שחור – לחיל השריון, חיל התותחנים והסיירות
• אדום – לחטיבת הצנחנים

במהלך השנים התפתח צה"ל ונוצרו בו תפקידים מיוחדים נוספים. בעקבות כך, מאמצע שנות השבעים החל צה"ל להנהיג בהדרגה כומתות בצבעים נוספים המבטאות הערכה לתפקידים אלה ובונות תחושת גאוות יחידה אצל החובשים אותן.^[1]

חיילות צה"ל צועדות במצעד עם כומתות נשים לכבוד חגיגות ה-30 למדינת ישראל, 1978

עד לשנות ה-2000 חבשו הנשים בצה"ל כובע גריסון, כומתה שונה בצורתה מכומתת הגברים.^[1] כיום, חובשות הנשים כומתות זהות לאלו של הגברים.

עד לשנת 2006, כל הכומתות בצה"ל היו בעלות צבעים אחידים. משום שרוב צבעי הבסיס לסוגיהם כבר היו בשימוש^{[דרוש מקור]} הוחלט להעניק לחטיבת כפיר כומתה בצבעי ירוק-חום מנומר (בדומה לצבעי הסוואה) ולאחר מכן הוענקה גם כומתה מנומרת בצבעי צהוב-חום לחיל הגנת הגבולות.

ביום הגיוס מקבלים החיילים כומתה בצבע ירוק זית והם חובשים אותה בזמן הטירונות ולאחריה מקבלים כומתה בהתאם לתפקידים. לוחמים מקבלים את הכומתה הייחודית לחייל או לחטיבה שלהם בתום מסע הכומתה. חיילים שלא שייכים לתפקידים בעלי כומתה ייחודית ממשיכים לחבוש את הכומתה בצבע ירוק זית.^[1][4]

צבעי הכומתות ושיוכן

צבע הכומתה	צבע	שיוך	הערות	תמונה
זרועות ואגפים
כחול כהה		חיל הים	צבע הכומתה נבחר בעקבות צבע הכומתה של מלחי הצי המלכותי הבריטי. הצבע מייצג את הקשר לים, על פני המים ומתחתם. קציני החיל חובשים כובע מצחייה לבן. בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה לא היו כומתות אלא כובע מלחים עם סרט ועליו כיתוב עם שם האנייה.[5][6] צוערים בקורס חובלים חובשים כומתה בעלת שוליים לבנים.
אפור כהה		חיל האוויר	נקבע עם הקמת החיל. טייסים חובשים כובע מצחייה.[5][6] ברוב שלבי קורס טיס חובשים כומתה אפורה בעלת שוליים לבנים.[7]
ירוק כהה		אגף המודיעין של צה"ל משמר הגבול של משטרת ישראל	רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל החליט על צבע זה בעת היותו ראש אמ"ן. הצבע נלקח מסמל חיל המודיעין, אך לא ניתן לו הסבר. צבע כומתותיהם של אנשי משמר הגבול נבחר בשל פעילותם לאורך הקו הירוק, זירת הפעילות העיקרית שלהם.[5]
כתום		פיקוד העורף	הצבע הכתום הוא צבען של יחידות חילוץ רבות ברחבי העולם, ולכן אומץ בשנת 2000 כצבעו של פיקוד העורף.[5]
תכלת		אגף התקשוב וההגנה בסב"ר[8]
חילות
כחול		חיל המשטרה הצבאית	צבעי הכומתה של המשטרה הצבאית הבריטית הוא כחול ואדום. מכיוון שהצבע האדום ניתן לצנחנים, הוחלט על צבע כחול ליחידות המשטרה הצבאית.[5][6][9]
שחור		חיל השריון, מערך מגל, מערכי פיקוד שונים בזרוע היבשה וגדוד חרב עד לפירוקו	ליחידות השריון של הצבא הבריטי כומתה שחורה, מכיוון שחיילי השריון עוסקים רבות בשמן ובשמן סיכה וידיהם המלוכלכות היו עלולות לזהם כומתה בצבע אחר. חיל השריון של צה"ל אימץ צבע זה על פי המסורת הבריטית.[5][6]
כסוף		חיל ההנדסה הקרבית	הצבע נבחר על ידי קצין הנדסה ראשי, אבישי כ"ץ, במטרה לחזק ולהעצים את גאוות היחידה של אנשי החיל. עד אז חבשו חיילי ההנדסה כומתות שחורות.[5][6]
טורקיז		חיל התותחנים	עד שנת 2000 היה צבע הכומתה של חיילי התותחנים שחור. בשנה זו הונהגה כומתה בצבע תכלת, המסמלת את השמיים שדרכם עוברים פגזי התותחנים. מטרת שינוי הצבע הייתה לחזק את גאוות היחידה של אנשי החיל.[5][6]
צהוב חול ("פיתה"[10])		חיל האיסוף הקרבי (עד 2023)	עד 2015 חבשו חיילי האיסוף הקרבי כומתה בצבע ירוק, כמו זו של חיל המודיעין. באותה שנה החליט הרמטכ"ל, בני גנץ, על הענקת כומתה בצבע חול. הצבע מסמל את ההסוואה של אנשי החיל ואת הקשר עם האדמה.[5][11] בעקבות מיזוג החייל עם חיל הגנת הגבולות ב-2020, מיולי 2023 תוחלף בהדרגה כומתת החול בכומתה המנומרת צהוב-חום (מג'ורפת).[10]
ירוק זית		החיל הכללי, הפרקליטות הצבאית, בתי הדין הצבאיים, דובר צה"ל, חילות נוספים ללא צבע כומתה מיוחד וטירונים לפני קבלת הכומתה החילית.[12][5][6]
חטיבות
אדום		עוצבת האש ויחידותיה; חטיבת הצנחנים, חטיבת עוז, חטיבה 55, חטיבת חצי האש והיחידה הרב-ממדית. חטיבה 646, חטיבה 226 סיירת מטכ"ל, חטיבת המרום ויחידותיו; יחידת עוקץ, יחידת הניוד 444, יחידת הלוט"ר, תוכנית ארז, ויחידות נוספות.	הצבע האדום נבחר בשל היותו צבע הכומתות של יחידות צנחנים שונות בעולם, ובפרט על פי המסורת של יחידות הצנחנים בצבא הבריטי.[5][6]
חום		חטיבת גולני	הצבע החום נבחר על ידי חיילי החטיבה ב-1976, כצבע המסמל את הקשר לאדמה, לקרקע ולשורשים, ומזכיר את סמל החטיבה, העץ בעל השורשים. עד 1976 חבשו חיילי החטיבה כומתות בצבע ירוק זית, כשל חיילי החיל הכללי.[13][14]
סגול		חטיבת גבעתי וגדוד הסיור המדברי	הצבע נבחר על ידי מפקד החטיבה הראשון, תת-אלוף יהודה דובדבני, עם הקמתה מחדש של החטיבה בנובמבר 1982.[5][6]
ירוק בהיר		חטיבת הנח"ל, בני גרעיני נח"ל בחיל החינוך. בעבר שימש צבע זה גם את הגדודים המעורבים בצה"ל וגם את הגדוד נצח יהודה.	על צבע הכומתה הוחלט ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות אדומות. הצבע מסמל את זיקתה של החטיבה לגרעיני הנח"ל, לחקלאות ולהתיישבות.[15]
מנומר ירוק-חום		חטיבת כפיר	צבע הכומתה נבחר על ידי מפקד החטיבה הראשון, אלוף-משנה דוד מנחם. צבעי הכומתה מסמלים את צבעי ההסוואה של החיילים עם צאתם לפעילות מבצעית.[16]
מנומר צהוב-חום ("מג'ורף"[10])		חיל הגנת הגבולות, מערך האיסוף הקרבי	צבע המסמל הסוואה טקטית

גלריה

• 
  לוחמי חטיבות חיל הרגלים בשירות סדיר, חבושים בכומתות צבעוניות המעידות על השיוך החטיבתי
• 
  4 קצינות בשנת 1950 עם כומתות ותגי כובע של תותחנים, חיל האוויר, חיל הים וצה"ל
• 
  קצינות צה"ל החובשות מגוון כומתות גריסון, בהתאם לשיוכן החילי במצעד יום העצמאות, 1962, בתל אביב

• 
  כומתה של חיל הגנת הגבולות עם סיכת חיל השריון. רקע כחול מתחת לסיכת כומתה של צוער בהשלמה חיילית.
• 
  פס לבן לאורך שולי הכומתה ורקע לבן מתחת לסיכת כומתה של צוער בקורס טיס.
• 
  פס לבן לאורך שולי הכומתה ורקע לבן מתחת לסיכת כומתה של צוער בקורס חובלים.

כובעי מצחיה

מלבד הכומתות, ישנם חיילים וקצינים בצה"ל החובשים כובעי מצחייה.^[17]

באפריל 1953 הורה המטה הכללי שקצינים יחבשו כובע שרד עם מצחייה מפלסטיק. לקציני היבשה הוענק כובע חום ואילו לקציני חיל האוויר – שחור, שהוחלף אחר כך בכחול.^[18]

יחידה או חיל	הרשאים לחבוש כובע	תיאור הכובע	תמונה
חיל המשטרה הצבאית	שוטרים צבאיים בתפקיד	עשוי מבד בצבע לבן, עם מצחיה שחורה מחומר פלסטי, ובמרכז סמל המשטרה הצבאית
הרבנות הצבאית הראשית	קצינים	עשוי מבד בצבע חאקי, עם מצחייה חומה מחומר פלסטי, בחלקו הקדמי של הכובע רצועת עור צרה, המחוברת משני צידיה לשני כפתורים שעליהם סמל צה"ל, שאינם מבריקים
חילות היבשה	נגדים שדרגתם רס"ר ומעלה	עשוי מבד בצבע חאקי, עם מצחייה חומה מחומר פלסטי, בחלקו הקדמי של הכובע רצועת עור צרה, המחוברת משני צידיה לשני כפתורים שעליהם סמל צה"ל, מבריקים
תזמורת צה"ל	חיילים בעת הופעה	עשוי מבד בצבע חאקי, עם מצחייה חומה מחומר פלסטי, בחלקו הקדמי של הכובע שרוך אדום המחובר משני צידיו לשני כפתורים שעליהם סמל צה"ל, מבריקים. סמל צה"ל על רקע אדום, מבריק
חיל האוויר	קצינים ונגדים בדרגת רס"ר ומעלה	עשוי מבד בצבע כחול אפור, עם מצחייה שחורה מחומר פלסטי, בחלקו הקדמי של הכובע רצועת עור צרה, המחוברת משני צידיה לשני כפתורים שעליהם סמל חיל האוויר
חיל הים[19]	קצינים ונגדים	עשוי מבד בצבע לבן עם מצחיה שחורה מחומר פלסטי, בחלקו הקדמי של הכובע רצועה בצבע זהב המחוברת משני צידיה לשני כפתורים שעליהם סמל צה"ל. לקצינים בדרגות סגן אלוף ואלוף-משנה ישנה תוספת שורה של עלי אלון מוזהבים על המצחיה, לקצינים בדרגות תת-אלוף ואלוף ישנן שתי שורות עלים על המצחייה. לנגדים סרט בצבע שחור על הכובע במקום סרט בצבע זהב.

סדרת בולי לצה"ל בהצדעה

גיליון הבולים

ב־9 באפריל 2018, לרגל חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל ולצה"ל הנפיק השירות הבולאי סדרת בולים "לצה"ל בהצדעה" בנושא כומתות צה"ל. הסדרה, שכוללת 16 בולים,^[20] עוצבה על ידי אסנת אשל. ערכו הנקוב של בול בסדרה הוא 2.50 ש"ח.^[21] הסדרה הונפקה בצורה של גיליון מיוחד, כדי להדגיש כי ”למרות הגיוון הרב והמסגרות הייחודיות והמתמחות, כל היחידות הן חלק מצבא אחד, משולב, הפועל יחדיו להגנת מדינת ישראל ותושביה”.^[1]

בכל בול מופיעה תמונה של כומתה בצבע שונה ומצוין הגוף העיקרי (אגף, חיל או חטיבה) הנושאים את הכומתה. תג הכובע של הגוף הנושא את הכומתה הודפס ברקע בצבע הכומתה יחד עם דמות חייל או חיילת מצדיעים. על שובל הבול מוצג המוטו של הגוף הצה"לי וגם תג הכובע, שוב.

בארבע פינות גיליון הבולים מופיעות סיכות מ"מ, ובמרכזו הכיתוב "לצה"ל בהצדעה", והמספר 70 משולב בסמל צה"ל, על רקע אלמנטים צבאיים.

ראו גם

• כומתה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כומתות בצה"ל בוויקישיתוף

• מיכל דניאלי, ‏כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2011
• איך שמים את הכומתה על הראש?, באתר צה"ל
• אהרון קליין, המפקד יצא העירה לבחור צבע לכומתה, חדשות, 3 בפברואר 1993