החל משנת 2011, ישראל מעורבת במלחמת האזרחים בסוריה, ובפרט בתקריות לאורך הגבול הישראלי-סורי ברמת הגולן ואף בשטחי סוריה, אף על פי שלא הביעה תמיכה באחד מהצדדים הלוחמים. בעוד שבשנים הראשונות התקריות התבטאו בעיקר בירי תועה או מכוון מצד צבא סוריה שנענה בתגובה נקודתית של צה"ל, בהמשך פעלה ישראל בשטחי סוריה נגד המשטר הסורי, איראן וחזבאללה, במטרה לפגוע במשלוחי נשק (כולל נשק מתקדם ונשק אסטרטגי) מאיראן שנועדו לחזבאללה, וכדי למנוע מאיראן וחזבאללה להתבסס בשטחי סוריה, ובמיוחד בגולן הסורי מאז שהוקם "תיק הגולן".
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
הגבול בין ישראל לסוריה ברמת הגולן | |||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה, הסכסוך האיראני-ישראלי, מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||
תאריכים | 11 בנובמבר 2012 – מתמשך (12 שנים) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ישראל, סוריה | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ישראל מול צבא סוריה
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
מאז מלחמת יום הכיפורים, הגבול בין סוריה לישראל נותר שקט במשך קרוב לארבעה עשורים עד פרוץ האביב הערבי. כאשר ההפגנות ההמוניות ברחבי סוריה החלו לעלות בהיקפן וכוחות המשטר השתמשו בנשק כבד נגד המפגינים, הגיעו ב"יום הנכבה" מאות פלסטינים תושבי סוריה לגבעת הצעקות ברמת הגולן, סמוך לגבול עם ישראל (ליד היישוב מג'דל שמס), ופרצו את גדר הגבול עם ישראל. חיילי צה"ל פתחו באש לעבר המפגינים הפולשים וכתוצאה מהירי נהרגו 4 ונפצעו עשרות. מספר חיילי צה"ל נפצעו באירוע במהלך חילופי מהלומות. משערים שהמפגינים הובאו לשם על ידי השלטון הסורי בניסיון לטשטש את מעשיו בסוריה ולהפנות את זעמו של העם הסורי נגד ישראל.
ב-18 ביולי 2012 הצליחו כוחות של צבא סוריה החופשית לכבוש עיירות בגבול המפורז שבין ישראל לסוריה, ובסיוע של ארגונים ג'יהאדיסטים הם תקפו ביעילות את צבא סוריה ודחקו אט אט את כוחותיו ממרבית הגבול עם ישראל וממעבר קוניטרה. המשטר, שלא השלים עם נפילת השטחים לידי המורדים, תקף באופן קבוע את המורדים בטילי קרקע-קרקע, פצצות מרגמה או ירי מקלעים - שחלקם זלגו לשטח ישראל. ישראל הגיבה בירי נקודתי בדרך כלל על זליגת ירי, להוציא מקרים חריגים שבהם הייתה תגובה קשה. מעורבותן של מיליציות דרוזיות לטובת אסד יצרה תסיסה אזרחית בקרב כפרי הדרוזים בישראל שרצו לסייע לאחיהם בסוריה וחלקם אף נסעו לסוריה למטרה זו.
ישראל איימה לירות על כל כוח שריון סורי שיכנס לשטח המפורז בקוניטרה, דבר שיהווה הפרה של הסכם הפרדת הכוחות ממאי 1974 בין שתי המדינות. במהלך פברואר 2013, צה"ל הקים את בית חולים השדה במוצב 105 בצפון רמת הגולן, בסמוך לגבול עם סוריה, בו טופלו מאות פצועים סורים, אזרחים ומורדים. חלק מהפצועים קשה הועברו לטיפול בבתי חולים ישראלים בצפון הארץ.[1]
ישראל מול חזבאללה ואיראן
- ערכים מורחבים – הסכסוך האיראני-ישראלי, סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
ארגון הטרור חזבאללה, היה מעורב במלחמת האזרחים הסורית כמעט מתחילתה במתן עזרה לבשאר אל-אסד ובשליחת יועצים צבאיים ותמיכה לוגיסטית. במהלך 2012, חזבאללה החל לשלוח לוחמים לסייע לאסד במלחמה בסוריה ועד 2014, נטל חלק בעשרות קרבות ברחבי המדינה ובמקביל איבד מאות לוחמים. לבד מרכישת ניסיון רב בלחימה, חזבאללה הקים סמוך לאזורי הקרבות מפקדות משלו בהם אוחסנו כמויות נשק גדולות שקיבל מצבא סוריה או מאיראן, והשתלט על שטחים גדולים במזרח לבנון כדי למנוע מהמורדים להעמיק את אחיזתם במדינה במהלך זליגת מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון. כהוקרה על הסיוע, סוריה שלחה פעמים רבות שיירות נשק לחזבאללה (בעיקר טילי נ"מ למיניהם) אשר אוחסנו בבסיסיו של הארגון בסוריה או בגבול סוריה-לבנון. הנשק החדש ברשותו של הארגון הפך לאיום כלפי ישראל, ועל כן שיירות הנשק ובסיס האחסון הפכו למטרות מידיות והותקפו לא אחת מהאוויר - בסבירות גבוהה על ידי חיל האוויר הישראלי.
בנוסף לסיוע לאסד, חזבאללה שימש כזרוע אסטרטגית של איראן בסוריה ובלבנון נגד ישראל כדי להרתיע אותה מלתקוף את מתקני הגרעין באיראן. כחלק מהסיוע לאסד, קאסם סולימאני הכניס מאות לוחמי משמרות המהפכה וכוח בסיג' לשטח סוריה, ומפקדות איראניות רבות הוקמו בחלב, בדמשק ובערים אחרות. לקראת 2014, הכוחות האיראנים החלו להעמיק את מעורבותם בלחימה בדרעא ובקוניטרה ואחת המטרות הראשיות שלהם במתקפה על המורדים הייתה להתקרב לגבול ישראל כדי שהם יוכלו להקים ביתר קלות תשתית טרור עתידית נגד ישראל בין השאר כנקמה על התקיפות המרובות שישראל ביצעה לטענתם בסוריה. קאסם סולימאני הכשיר את ג'יהאד מורנייה ומינה אותו למפקד ארגון חזבאללה בגולן הסורי, ויחד עם לוחמים איראנים ומחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזבאללה (כמו סמיר קונטאר), חזבאללה פתח בתוכניות לתקיפת ישראל משטח סוריה - זאת כדי למנוע מלחמה כוללת עם הארגון בלבנון.
עם התמוטטות הסטטוס קוו באזור הגולן, תשומת הלב של ישראל התמקדה בחרדה בהתפתחויות בקוניטרה. עמוס ידלין, אמר בריאיון לוול סטריט ג'ורנל: "אין ספק שהחזבאללה ואיראן הם איום החמור ביותר על ישראל, הרבה יותר מאשר האסלאמיסטים הסונים הרדיקליים".
בצה"ל מכנים את מערכת התקיפות נגד איראן וחזבאללה בסוריה בשם מב"מ - "המערכה בין המלחמות". מטרת המב"מ היא מניעת התעצמות של האויב והתחמשותו בנשק מתקדם, ובכך למנוע או לדחות ככל האפשר את המלחמה הכוללת הבאה.
אירועי ירי מהגבול הסורי
2012–2013
ישראל הייתה מעורבת לראשונה בתקריות אלימות לאורך קו הפסקת האש עם סוריה במלחמת האזרחים הסורית כאשר ב-8 בנובמבר 2012 פגעו שלוש פצצות מרגמה באזור אלוני הבשן.[2] כחלק מהיערכותה, פרסה ישראל מכשולים באזור הגבול וחיזקה את גדר הגבול.
ב-11 בנובמבר 2012, פצצות מרגמה מסוריה נחתו סמוך למוצב צבאי ישראלי בתל חזקה ברמת הגולן, וצה"ל ירה טיל "תמוז" לעבר העמדה שממנה שוגרה הפצצה.[3] אירוע זה היה הסכסוך הראשון בגבול בין שתי המדינות מאז מלחמת יום הכיפורים שהתרחשה כ-40 שנה קודם לכן. ב-17 בנובמבר אש של הצבא הסורי פגעה בג'יפ סיור של צה"ל סמוך לאזור מפורז, ובהמשך הגיבה ישראל בהפגזת עמדה של צבא סוריה, והחיילים הסורים השיבו באש מרגמות.
ב-2013 אירעו מספר מקרים של ירי סורי על כוחות ישראלים, שאליהם הגיב צה"ל בירי אל מקורות התקיפות.[4][5][6][7]
2014
- ב-1 במרץ נורו שתי רקטות לעבר מוצב ישראלי בחרמון מסוריה, ככל הנראה בפעולת תגמול על תקיפה אווירית ישראלית של מטרת חזבאללה סמוך לגבול סוריה-לבנון.
- ב-18 במרץ ג'יפ ישראלי שנסע ברמת הגולן סמוך לגבול הסורי הותקף, כאשר מטען חבלה הופעל בקרבתו. חייל אחד נפצע באורח קשה ושלושה חיילים ספגו פציעות בינוניות. צה"ל פתח באש מסוללות תותחים אל מעבר לגבול ומספר פגזים כוונו למוצב סורי. ישראל הגיבה גם על ידי ביצוע של תקיפות אוויריות נגד מטרות סוריות, כולל מפקדה צבאית, סוללות ארטילריה ובסיס אימונים של צבא סוריה. הצבא הסורי דיווח שכתוצאה מהתקפות חיל האוויר הישראלי נהרג חייל אחד ונפצעו שבעה. אירוע זה התרחש לאחר מספר ימים שבהם אירע תקרית דומה בגבול ישראל-לבנון כאשר ג'יפ עלה על מטען נפץ וישראל הגיבה בירי ארטילריה וטנקים לעבר לבנון. ישראל האשימה את חזבאללה בשתי התקריות.
- ב-28 במרץ חיילי צה"ל פתחו באש לעבר שני חמושים שניסו לחבל בגדר הגבול עם סוריה ברמת הגולן. בצה"ל אמרו ששני החשודים היו חמושים וכי הם נפגעו מהירי.
- ב-2 ביוני, לאחר שפגזים סוריים נורו לכיוון צה"ל בחרמון, ישראל הגיבה בירי מטחי ארטילריה לעבר מקורות הירי בסוריה.
- ב-4 ביוני שתי רקטות נורו מסוריה אל רמת הגולן. מערכת כיפת ברזל הופעלה בפעם הראשונה בצפון הארץ כדי ליירט את שניהם.[8] לפחות שני טילי יירוט נורו לעבר קו הפסקת האש הסורי, אך השיגור בוטל בזמן הטיסה על ידי המפעילים של המערכת, כאשר התברר שהרקטות עומדות ליפול בשטחים פתוחים. הרקטות שנפלו גרמו לשריפות בכמה מקומות באזור, וכבאים שהוזעקו למקום כיבו את האש במהירות.
- ב-22 ביוני טיל נגד טנקים נורה מסוריה לעבר משאית מים של קבלן של משרד הביטחון שנעה לאורך גדר הביטחון. נער בן 14, בנו של הקבלן נהרג, ו-3 אזרחים ישראלים נוספים נפצעו מהפיצוץ.[9]
- ב-23 ביוני צה"ל הגיב לירי הנ"ט בסדרת התקפות אוויריות שהתמקדו בכוחות סוריים כפעולת תגמול על הפיגוע יום לפני כן. לפחות עשרה חיילים סורים נהרגו במהלך התקיפות.[10]
- ב-7 ביולי פגז תועה פגע ברמת הגולן. צה"ל הגיב בירי לעבר עמדות חשודות בצד הסורי של הגבול.
- ב-13 ביולי נחתה רקטה בשטח פתוח ברמת הגולן. מצה"ל נמסר כי הרקטה נורתה במכוון מסוריה לעבר ישראל.
- ב-15 ביולי, לאחר שרקטה נוספת פגעה בגולן, מטוסי קרב ישראליים פגעו בשלוש מטרות בשטחה של סוריה, והרגו 18 סורים, מתוכם 8 אזרחים ו-10 חיילים.
- ב-24 באוגוסט חמש רקטות מסוריה נחתו מעבר לגבול עם ישראל ברמת הגולן. הרקטות נחתו בשטחים פתוחים.[11]
- ב-27 באוגוסט שלוש פצצות מרגמה תועות שנורו מסוריה פגעו ברמת הגולן, פצעו קצין צה"ל וגרמו נזק לזוג כלי רכב. צה"ל הגיב בירי ארטילרי נגד הצבא הסורי. אזרח ישראלי נפצע באורח קל לאחר שפגז מרגמה נפל באותו יום בצפון הגולן.[12]
- ב-31 באוגוסט צה"ל הפיל כטב"ם שנכנס למרחב האווירי של ישראל מאזור קוניטרה בסוריה. מקורות צבאיים אמרו שהוא שייך כנראה לצבא סוריה ונכנס בטעות למרחב האווירי של ישראל.[13]
- ב-4 בספטמבר צה"ל ירה טיל לעבר מוצב צבאי סורי כתגובה על זליגת רקטות שהתפוצצו מוקדם יותר באותו יום ברמת הגולן.
- ב-8 בספטמבר חייל צה"ל נפצע באורח קל בגולן מכדור תועה.[14]
- ב-23 בספטמבר מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-24 חדר בטעות למרחב האווירי של ישראל והופל על ידי מערך ההגנה האווירית באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[15] זוהי ההפלה העולמית הראשונה של מטוס קרב מאויש עוין באמצעות הפטריוט.
2015
- ב-27 בינואר שני קליעים שנורו מסוריה פגעו ברמת הגולן. צה"ל השיב באש ארטילרית לעבר מקור הקליעים.
- ב-26 באפריל חוליית חזבאללה המורכבת מ-8 מחבלים זוהתה וכח גולני הרג את ארבעת המבצעים וחיל האוויר הישראלי הפציץ והרג את ארבעת החמושים הנותרים שנעו לאורך השטח המופרז ברמת הגולן. מקורות צבאיים ישראליים אמרו כי החמושים תכננו להניח מטענים על גדר הגבול סמוך למג'דל שמס.[16]
- ב-23 ביוני עשרות דרוזים מהכפר מג'דל שמס ברמת הגולן תקפו אמבולנס צבאי ישראלי, שפינה שני סורים פצועים שהגיעו לשטח ישראל. ההתקפה הדרוזית באה בעקבות דיווחים ושמועות שהאמבולנס מפנה לוחמי ג'יהאד סורים אשר נלחמים נגד הדרוזים בסוריה. במהלך ההתקפה הדרוזים הכו למוות את אחד הפצועים הסורי ומצבו של הפצוע השני הפך לקריטי. קצין וחייל צה"ל שנהגו באמבולנס נפצעו גם הם באירוע. ההתקפה תוארה על ידי התקשורת בתור "לינץ'" שבוצע על ידי אספסוף דרוזי, אך גרפה שבחים בתקשורת הסורית, שהגדירה את המעשה כ"גבורה". ההתקפה גונתה גם על ידי המנהיג הדרוזי בישראל, השייח מוואפק טריף, שכינס ישיבת חירום של מנהיגים דרוזים דתיים וחילונים וגינה בחריפות את ההתקפה על האמבולנס בכנותה "מעשה מגונה שביצעו פורעי חוק".[17]
- ב-28 ביוני אזעקות נשמעו פעמיים בתוך 30 דקות בצפון רמת הגולן. מדובר צה"ל נמסר כי הסירנות הופעלו בעקבות קרבות סוריים פנימיים בין קבוצות המורדים וכוחות אסד, וכי צה"ל בודק האם נפלו רקטות בשטח ישראל.
- ב-20 באוגוסט ארבע רקטות שנורו מסוריה נפלו בשטח ישראל: שתי רקטות פגעו בשטחים פתוחים ברמת הגולן ושניים אחרים פגעו בגליל העליון. צה"ל הגיב בירי פגזי ארטילריה לעבר ארבע עשרה מטרות בסוריה. מקורות ביטחוניים אמרו שארגון הג'יהאד האסלאמי היה אחראי לירי הרקטות, עם גיבוי פיננסי והכוונה של איראן. מאוחר יותר ישראל ביצעה התקפות אוויריות נוספות, שבהם נהרגו 5 החשודים ששיגרו את הרקטות. בסוריה טענו שההרוגים היו אזרחים.
- ב-26 וב-27 בספטמבר פגעו שתי רקטות בגולן מבלי לגרום לפציעה או לנזק. צה"ל הודיע שהוא פגע בתגובה בשני מתקנים צבאיים סוריים.
2016
- ב-17 ביולי כלי טיס לא מאויש חדר לרמת הגולן ושוגרו לעברו שני טילי פטריוט שלא הצליחו ליירטו. שברי הטילים שנפלו גרמו לשריפה בקיבוץ איילת השחר. לא ברור האם היה מדובר בכטב"ם של כוחות אסד, רוסיה או חזבאללה.[18]
- ב-25 ביולי פצצת מרגמה נפלה בשטח פתוח בגולן ללא גרימת נזק. צה"ל השמיד את מקור הירי.[19]
- ב-22 באוגוסט פצצת מרגמה נפלה בשטח פתוח סמוך לגדר המערכת ולמוצב ברמת הגולן. צה"ל הגיב בתקיפת משגר המרגמות.[20]
- ב-4 בספטמבר נפלה פצצת מרגמה שנורתה מסוריה על כביש ברמת הגולן.[21] בתגובה תקף צה"ל משגרי ארטילריה סורית.[22]
- ב-7 בספטמבר נפלה פצצת מרגמה בגולן. צה"ל הגיב בליל 8 בספטמבר בתקיפת מרגמות בצפון הגולן הסורי.[23]
- ב-12 בספטמבר פצצת מרגמה מסוריה נפלה ברמת הגולן.[24]
- ב-17 בספטמבר רשמה מערכת כיפת ברזל יירוט ראשון בגזרת רמת הגולן כאשר יירטה ירי תלול מסלול מסוריה. לא ברור אם האיום שיורט היה פצצת מרגמה או רקטה ארטילרית. כשעתיים לאחר היירוט, בוצע יירוט נוסף.[25]
- ב-9 בנובמבר נפל ברמת הגולן, פצמ"ר שנורה מסוריה. בתגובה צה"ל תקף סוללת תותחים סורית.[26]
- ב-27 בנובמבר התרחשה תקרית ירי בין כוח צה"ל לחוליית טרור של המדינה האסלאמית. חמושים, שהשתייכו לצבא ח'אלד בן אל-וליד המסונף לארגון המדינה האסלאמית, פתחו באש מקלעים ופצצות מרגמה אל עבר כוח מפלחה"ן גולני שביצע פעילות בגבול. הכוח מפלחה"ן גולני השיב באש וקיבל סיוע מטנק, מכוח של פלנ"ט גולני ומחיל האוויר הישראלי. 8 מחבלים נהרגו.[27]
2017
- ב-22 באפריל נפלו 3 פצצות מרגמה שנורו מסוריה ברמת הגולן.
- ב-27 באפריל חדר כלי טיס בלתי מאויש סורי אל רמת הגולן. מערך ההגנה האווירית של צה"ל יירט אותו באמצעות טיל קרקע-אוויר MIM-104D פטריוט.[28]
- ב-24 ביוני נפלו ברמת הגולן 10 פצצות מרגמה שנורו מסוריה. בתגובה תקפו כלי טיס של צה"ל עמדת מקלע כבד ושני טנקים סוריים, בתקיפה נהרגו 2 חיילים סורים וטנק אחד הושמד.[29][30]
- ב-25 ביוני נפלו ברמת הגולן פצצות מרגמה שנורו מסוריה. בתגובה תקפו כלי טיס של צה"ל שני תותחים ומשאית תחמושת של צבא אסד.[31]
- ב-30 ביוני זליגת ירי נוספת מסוריה לרמת הגולן. צה"ל תקף בתגובה עמדה סורית.[32]
- ב-19 בספטמבר חדר כלי טיס בלתי מאויש איראני של חזבאללה לשטח המפורז בסמוך לרמת הגולן והופל על ידי מערך ההגנה האווירית באמצעות טיל קרקע-אוויר מדגם MIM-104D פטריוט.[33]
- ב-16 באוקטובר שיגר צבא סוריה טיל קרקע-אוויר מדגם S-200 (מכונה בנאט"ו ובתקשורת הישראלית SA-5) לעבר מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי שטסו בשמי לבנון בגיחת צילום. המטוסים לא נפגעו. כעבר שעתיים תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי את סוללת הנ"מ בפצצות מונחות והשמידו את המכ"ם שלה.[34]
- ב-19 באוקטובר נפלה ברמת הגולן רקטה ששוגרה מסוריה. צה"ל תקף בתגובה את מקור הירי.[35]
- ב-21 באוקטובר פגעו 4 רקטות בצפון רמת הגולן הישראלית. בתגובה, השמיד צה"ל 3 תותחי ארטילריה של הצבא הסורי.[36]
- ב-3 בנובמבר נפצע תושב מג'דל שמס באורח קל כתוצאה מירי כלי נשק קל שבוצע משטח סוריה.[37]
- ב-11 בנובמבר הפיל מערך ההגנה האווירית של צה"ל כלי טיס בלתי מאויש בצפון רמת הגולן, לפני שזה הספיק לחצות את הגבול לישראל. כלי הטיס הופל באמצעות טיל קרקע-אוויר מדגם MIM-104D פטריוט.[38]
2018
- ב-8 בפברואר נורתה אש מסוריה לעבר כטב"ם ישראלי. מספר קליעים נפלו במג'דל שמס.[39]
- עימות ישראל-איראן (מאי 2018): ב-10 במאי בשעה 00:10 שיגר כוח קודס האיראני 20 רקטות ארטילריות אל עבר רמת הגולן, 4 מתוכן יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים בסוריה.[40][41]
- ביוני הותר לפרסום שהשב"כ חשף ועצר חוליית טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין שפעלה תחת הכוונת סוריה ותכננה להתנקש בראש ממשלת ישראל וכן לפגוע במטרות אמריקאיות וקנדיות בירושלים.[42]
- ב-11 ביולי נשמעה אזעקה ברמת הגולן ועמק הירדן בעקבות חדירת כלי טיס בלתי מאויש מסוריה אל עבר שטח ישראל. מערך ההגנה האווירית יירט אותו מעל הכנרת באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[43][44] בתגובה תקף צה"ל 3 עמדות של צבא סוריה.[45]
- ב-13 ביולי שוגר טיל פטריוט מצפת לעבר כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב לישראל מכיוון סוריה. מצה"ל נמסר כי כלי הטיס הבלתי מאויש יורט.[46]
- ב-24 ביולי יירט מערך ההגנה האווירית, באמצעות זוג טילי פטריוט, מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-22 או סוחוי Su-24 שחדר שני קילומטרים לתוך שטח ישראל, אחד הטייסים נהרג והשני נעדר.[47]
- ב-25 ביולי שוגרו 2 רקטות גראד מסוריה אל עבר ישראל ונפלו בכנרת. הירי בוצע על ידי ארגון המדינה האסלאמית. בתגובה תקף צה"ל את המשגר ממנו בוצע הירי וביצע ירי ארטילרי לאזור.[48]
2019
- ב-20 בינואר יירטה כיפת ברזל טיל קרקע-קרקע ששוגר משטח סוריה לעבר צפון רמת הגולן.[49] ישראל הטילה אחריות על איראן על שיגור הטיל.
- ב-11 בפברואר דווח על תקיפה של ישראל באזור קוניטרה: טנק ישראלי ירה מספר פגזים על עמדה של חזבאללה והרג שני פעילי משמרות המהפכה האסלאמית.[50]
- ב-27 במאי ביצעה סוללת נ"מ סורית ירי לעבר מטוס קרב ישראלי שטס בשמי הצפון. המטוס לא נפגע ובתגובה השמיד צה"ל את המשגר שביצע את הירי.[51]
- ב-1 ביוני בוצעו שני שיגורים מסוריה לעבר ישראל, ואחת הרקטות נפלה באזור החרמון. בתגובה תקף צה"ל מספר סוללות ארטילריה סוריות, עמדות תצפית סוריות וסוללת SA-2 סורית.[52] בתקיפות נהרגו 3 חיילים סורים ו-7 חברי מיליציות שיעיות.[53]
- ב-19 בנובמבר, שוגרו 4 רקטות קרקע-קרקע מאזור דמשק לעבר מוצבים צבאיים בצפון הגולן. אזעקות צבע אדום הופעלו במספר יישובים בצפון הגולן והגליל, ארבע הרקטות ייורטו על ידי מערכת כיפת ברזל. למחרת בלילה חיל האוויר תקף בתגובה מטרות איראניות ומטרות של צבא סוריה באזור הגולן הסורי ודמשק. במהלך התקיפה, נורה מספר רב של טילי נ״מ לעבר מטוסי חיל האוויר, ללא הצלחה. צה״ל תקף את סוללות השיגור של אותם הטילים.[54]
2020
- ב-3 באוגוסט הרג כוח של יחידת מגלן, ששהה במארב בדרום רמת הגולן, 4 מחבלים בזמן שהניחו מטעני חבלה בשטח ישראל.[55]
2022
- ב־19 בספטמבר סוכל ניסיון פיגוע בחיילי צה"ל באמצעות מוקשים. חיילי צה"ל פתחו באש ופצעו את המחבל.[56]
2024
תקיפות ישראליות בסוריה
- ערך מורחב – סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה
הפעילות הישראלית מול התבססות איראן וחזבאללה בסוריה החלה בתקיפות חשאיות, שעליהן ישראל לא לקחה אחריות, נגד משלוחי נשק "שובר שוויון" שהגיע לחזבאללה, ונגד חוליות טרור שחזבאללה הקים בגבול ישראל-סוריה על מנת לבצע פיגועים נגד ישראל כאשר יהיה צורך. במהלך השנים, ככל שאיראן העמיקה את נוכחותה בסוריה באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, ישראל הגבירה את קצב התקיפות שלה ואף פגעה במספר מפקדים בכירים בחזבאללה וכוח קודס על אדמת סוריה. בשנים אלו ישראל נמנעה מלקחת אחריות על התקיפות וסוריה נמנעה מתגובה, כמו גם מירי טילי קרקע-אוויר. עם סיום כהונתו כמפקד חיל האוויר הישראלי חשף אמיר אשל שבשנים 2012–2017 ערכה ישראל קרוב למאה תקיפות של שיירות נשק לחזבאללה.[58] באותה תקופה החל גם תיאום צבאי הדוק בין צה"ל לצבא רוסיה ובעיקר חיל האוויר הרוסי, בעקבות מעורבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה, על מנת למנוע התנגשות צבאית בין חיל האוויר הישראלי לכוחות רוסיים בסוריה.
בשנת 2018 חלה הסלמה גדולה בעימות בין ישראל לאיראן על אדמת סוריה ונשברה העמימות על התקיפות האוויריות, שעל חלקן ישראל לקחה אחריות וגם הצהירה שתקפה מאות פעמים מטרות איראניות בסורה כדי למנוע איום על ישראל. סוריה החלה להגיב בירי נ"מ וטילי קרקע-אוויר, לעיתים מסיבי, ומספר פעמים אף התרחש ירי תגובה לעבר רמת הגולן. בשנה זו עימות הפרוקסי בין ישראל לאיראן הפך לגלוי והגיע לשיאו בחודשים אפריל ומאי, אז ישראל ביצעה תקיפות גלויות ונרחבות נגד מטרות איראניות על סוריה (כגון מבצע בית הקלפים).
בתקיפות האוויריות הושמדה כמות רבה של אמצעי לחימה ותחמושת, ומספר רב של רקטות ארטילריות וטילי קרקע-קרקע. חיל האוויר הישראלי גם פגע והשמיד מספר לא ידוע של סוללות הגנה אווירית של חיל ההגנה האווירית הסורי כאשר אלו ירו לעבר מטוסי קרב ישראליים. בתקיפות נהרגו למעלה מ-150 חיילי צבא סוריה, למעלה מ-100 פעילי משמרות המהפכה האסלאמית, למעלה מ-50 פעילי חזבאללה ועוד עשרות חברי מיליציות וארגוני טרור, בהן מיליציות שיעיות והמדינה האסלאמית.
לאחר התמוטטות משטר אסד
- ערך מורחב – מבצע חץ הבשן
בעקבות הפלת שלטונו של אסד והשתלטות המורדים על המדינה, טנקים וכוחות חי"ר של צה"ל הוצבו בתוך רצועת השטח המפורז שבגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן, כדי למנוע אפשרות לכניסת מורדים לשטח ישראל בחסות ההפיכה.[59] באותו היום יחידת שלדג השתלטה על עמדות צבא סוריה בחרמון הסורי, עם נטישתם.[60][61][62] חיל האוויר הישראלי הפציץ מספר שדות תעופה צבאיים בסוריה, מערכות הגנה אווירית, טילי קרקע-קרקע, מספר רב של מחסני אמל"ח ומפעלי ייצור נשק.[63]
סיוע הומניטרי ישראלי
- ערך מורחב – שכנות טובה
לאורך מלחמת האזרחים העניקה ישראל טיפול רפואי למאות פצועים סורים שהגיעו אל גבול ישראל-סוריה ברמת הגולן. רבים מהפצועים טופלו בבית חולים שדה של צה"ל שהוקם בסמוך לגבול,[64] ובמקרה הצורך הועברו פצועים לטיפול בבתי חולים בישראל, כ־70% במרכז הרפואי לגליל בנהריה[65] והיתר בבית החולים זיו בצפת, בית החולים פוריה ומספר מצומצם גם בבית החולים רמב"ם בחיפה.[66] בתום הטיפול הראשוני הפצועים מוחזרים לסוריה.[67] בשנת 2016 הורחב הסיוע גם לטיפול בחולים סורים.[68]
ביוני 2016 הקים צה"ל את מנהלת "שכנות טובה" במסגרת אוגדה 210 של פיקוד הצפון, למתן סיוע אזרחי לתושבים סורים ביישובים סמוכים לגבול ישראל. לפי צה"ל, הסיוע לאזרחים הסורים מתבצע ממניעים מצפוניים וביטחוניים. צה"ל אינו מעוניין לעמוד מנגד למול המשבר ההומניטרי בסוריה ובנוסף, הסיוע יכול לייצר סביבה פחות עוינת מעבר לגבול. במהלך השנים נרתמו ארגוני סיוע ואזרחים לאיסוף תרומות ופעילות למען הסורים המטופלים בישראל ואף מחוצה לה, הירתמות שהלכה וגברה במהלך שנת 2016[69] בסוף 2016 הוקם מיזם "הסורים על הגדרות", לשם גיוס תרומות למען ילדים סורים שנפגעו במלחמת האזרחים. בכסף שנאסף רוכש המיזם מוצרים - תרופות, מזון תינוקות וביגוד חם - המועברים לסוריה באמצעות ארגון הסיוע ההומניטרי IFA.[70] ביולי 2018 סייעה ישראל בחילוץ פעילי "הקסדות הלבנות" מסוריה במבצע חשאי ואבטחה את מעברם לירדן.[71]
הזמר עמיר בניון הוציא אלבום בערבית בשם "Zini".[72] חלק מהשירים שבו הוקלטו בשביל לתמוך במורדים בהפגנות בסוריה.[73]
על פי דיווח ברשת החדשות הסורית, ביולי 2018 ישראל חילצה לשטחה ארבעה מפקדי מיליציות סוניות מצבא סוריה החופשי שפעלו לאורך גבולה בגולן הסורי.[74]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מיכאל אוריה, כך נראית מלחמת האזרחים בסוריה מעיני לוחמי האיסוף הקרבי, באתר צה"ל, 12 בינואר 2017
- איתם אלמדון והדס לבב, מצילים בכל מקום, באתר חיל האוויר הישראלי, 31 באוקטובר 2017
- יאסר עוקבי, דיווח: ישראל תקפה מפעלי צבא איראנים בסוריה, חלקם באזורי תעשייה אזרחיים, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2017
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.