Loading AI tools
הרתעה היא מדיניות אסטרטגית שנועדה למנוע מאויב או מיריב לבצע פעולה מסוימת, באמצעות איתות שהתגובה על הפעולה תביא ליריב נזק הגדול מן התועלת. ההרתעה היא מדיניות נפוצה במסגרת יחסים בינלאומיים.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מתמקד באנקדוטות ישראליות במקום במושג המרכזי ביחסים בינלאומיים, במלחמה הקרה, ואפילו בתורת הביטחון הישראלית. | |
ההרתעה מבוססת על האמצעים העומדים (או שהצד המאוים חושב שעומדים) לרשות הצד המאיים ועל נכונותו לעשות בהם שימוש. אלמנט מרכזי של אסטרטגיית ההרתעה הוא שהאיום צריך להיתפס כאיום אמין בעיני הצד המאוים. כיוון שיעד ההרתעה הוא להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של הצד המאוים, על המאיים לדעת אילו אינטרסים חשובים לצד המאוים.
אחד הקשיים המשמעותיים בתורת ההרתעה הוא קיומו של שוני בין תפיסת המציאות ועולם הערכים של הצד המאיים לבין אלו של הצד המאוים. ככלל, כשיש שוני בין תפיסת העולם של הצדדים, יתקשה המאיים להציב הרתעה אפקטיבית כלפי המאוים. לדוגמה, אם הצד המאיים סבור שחיי אדם הם ערך עליון הוא עשוי ליצור הרתעה המבוססת על הסבת אבדות רבות בנפש. אולם, אם בעיני הצד המאוים, ערכם של חיי אדם נופל בהשוואה לערכים ואינטרסים אחרים, ייתכן שהאיום לא יספק הרתעה.
בהקשר האסטרטגי נהוג להבחין בין 4 סוגי הרתעות: הרתעה פעילה, הרתעה מזערית, הרתעה מדורגת והרתעה הדדית.
- הרתעה פעילה: מדינה אשר תשתמש בכוחה לא רק נגד מתקפה עליה אלא גם במקרה של תקיפת בעלות בריתה.
- הרתעה מזערית/ מוגבלת: הפעלת כוח ההרתעה רק כדי להגן על על אזרחי המדינה והטריטוריה שלה בלבד.
- הרתעה הדרגתית: המדינה מבקשת להראות את עוצמתה, ולהגיב על קשת רחבה של פעולות איבה נגדה. כול פעולה והעונש המתאים לה, על-פי מידת חומרתה.
- הרתעה הדדית: משקפת מצב של איזון בין שני כוחות, הנמנעים מתקיפה, כדי להימנע מפעולת תגמול.[1]
הרתעה נחלקת לארבעה סוגים עיקריים:[דרושה הבהרה]
- הרתעה כללית: גורם המונע באמצעות איום בתגובה התקפה כוללת של היריב על המרתיע.
- הרתעה ספציפית: מאפשרת התמודדות עם הפרות מוגבלות של סטטוס קוו צבאי שאינן מגיעות לרמה של מלחמה כוללת.
- הרתעה ישירה: מניעת פגיעה של היריב במרתיע, או מניעת שינויו של סטטוס קוו בין המרתיע למורתע.
- הרתעה עקיפה: גורם המונע מהיריב לפגוע בבעלת ברית של המרתיע.
כמו ברוב הצבאות, גם האסטרטגיה של צה"ל מכילה נדבך של הרתעה (לצד עקרונות כמו הכרעה ויוזמה). מילון המונחים הרשמי של צה"ל מגדיר את המונח "הרתעה" באופן הבא:
פעולה או תהליך של איום המונעים מן האויב נקיטת פעולה בשל חשש מפני תוצאותיה. ההרתעה יוצרת הלך-רוח בדבר קיומו של איום אמין, שאין פעולת נגד סבירה נגדו, לדעת מקבלי ההחלטות של האויב. מימוש האיום כרוך להערכתם בתוצאות שאין הם יכולים או רוצים לעמוד בהן.
— בטאון חיל האוויר, 12/2001, 142
ההרתעה האסטרטגית של צה"ל נסמכת על הזרוע הארוכה שלו ויכולתו לתקוף מטרות אויב גם בטווחים רחוקים. חיל האוויר הישראלי נחשב לחיל האוויר החזק ביותר במזרח התיכון ומהווה חלק נכבד בזרוע הארוכה של ישראל.
הרתעה גרעינית
מדיניות הגרעין של ישראל מהווה אף היא הרתעה אסטרטגית. על אף שישראל שומרת על עמימות בנושא, הדעה מקובלת היא שלישראל יש נשק גרעיני בכמויות רבות, ויכולת לשגר אותו על כל מדינת אויב במזרח התיכון באמצעות טילי יריחו או מהצוללות שלה. נטען שהצוללות של ישראל הן בעלות יכולת לשגר טילים גרעיניים ובכך מאפשרות לישראל את יכולת המכה השנייה במקרה שהיא בעצמה תותקף בנשק גרעיני ומתקני השיגור היבשתיים שלה ייפגעו.
הרתעה מול ארגוני טרור
לאחר מלחמת לבנון השנייה התבטא חסן נסראללה ביחס למהלכים שהובילו לפרוץ המלחמה. בין היתר, התייחס נסראללה להרתעה הישראלית ערב המלחמה. במהלך ימי הלחימה שיגר ארגון חזבאללה קרוב לכ-4,000 רקטות ארטילריות ואילו צה"ל תקף יעדים רבים בלבנון מן האוויר, הים והיבשה. בראיון שנערך עם נסראללה לאחר המלחמה, הודה חסן נסראללה כי היה נמנע מפעולת החטיפה של החיילים אילו ידע כי התגובה מצד ישראל תהיה כה חריפה[2]. פרשנים ופוליטיקאים ישראליים טענו כי ההרתעה הישראלית נשחקה בשנים שקדמו למלחמה ולכן התגובה הישראלית לא תאמה את ההערכות של חזבאללה. בד בבד, נטען כי ההפצצות הכבדות של חיל האוויר הישראלי והתמרונים הקרקעיים של חטיבות הרגלים והשריון הישראליות, שיקמו את ההרתעה הישראלית.[3]
במפגש של ראש אמ"ן, עמוס ידלין, עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנערך ב-16 בספטמבר 2007 אמר ידלין "ההרתעה הישראלית שוקמה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה משפיע על כל המערכת האזורית, כולל איראן וסוריה".[4] לציבור לא נמסרו נימוקיו של ידלין לקביעה זו, אך סמיכות המאורעות הביאה לקישורה עם תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. מאמר המערכת של "הארץ" מתח ביקורת חריפה על קביעתו של ידלין, אך ציין "אם אכן הייתה פעולת תקיפה בסוריה ששיבשה את שיתוף הפעולה האיראני-הסורי-הצפון קוריאני בתחום הפצת נשק גרעיני, אם הפעולה אכן תוכננה ברצינות רבה יותר ממלחמת לבנון השנייה והובאו בחשבון הסיכונים הגלומים בה - יש בכך כדי לעודד" והוסיף "פעולה מוצלחת - אם הייתה - יכולה לשדר מסר, שאי אפשר לקרב נשק גרעיני אל גבולותיה של ישראל או לטווח פגיעה אפשרית בה בלי לשלם מחיר".[5]
מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה ישראל הורסת בתים של מחבלים על מנת להרתיע את סביבתם (כולל את בני משפחתם)[6] מתמיכה בטרור וביצוע פיגועים בעצמם, בידיעה שהם ומשפחתם ישלמו מחיר על כך. במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הריסת בתים, דחה בית המשפט את רוב העתירות וקבע שהריסת בתי מחבלים לצורכי הרתעה ומניעת פיגועים היא לגיטימית. הריסת בתי מחבלים, אליבא דבג"ץ, הוכחה כמרתיעה והובילה לכך שפלסטינים הסגירו את בני משפחתם שעמדו לצאת לבצע פיגוע.[7][8]
במהלך דצמבר 2008 ירה חמאס מאות רקטות אל עבר יישובי עוטף עזה ודרום ישראל, בהיותו בטוח שישראל לא תגיב בגלל הפחד להיכנס לפעולה רחבה בעזה. כדי להחזיר את ההרתעה פתחה ישראל ב-27 בדצמבר 2008 במבצע עופרת יצוקה. חלקו הראשון של המבצע נפתח ב"הלם ומורא": הפצצה אווירית מסיבית של חיל האוויר הישראלי על מטרות חמאס בה נהרגו כ-300 מחבלים. בשלב השני נכנסו כוחות יבשה לפעולה קרקעית ברצועה ותוך טיהור בתים, מלכודות נפץ ומנהרות התקדמו עד לפאתי העיר עזה, בשלב זה נהרגו מאות מחבלים למרות שפעילי חמאס ירדו למחתרת וניסו להימנע ככל האפשר מעימות ישיר עם כוחות צה"ל. במבצע, שנמשך כ-3 שבועות, נהרגו למעלה מ-700 מחבלים ולטענת הפלסטינים סך הכל נהרגו כ-1300 בני אדם. לטענת גורמים בישראל, חמאס לא ציפה לפעולה בסדר גודל שכזה והיא השיבה את ההרתעה של צה"ל בעיני ארגון החמאס.[דרוש מקור]
בקיץ 2014 יצאה ישראל למבצע צוק איתן בעקבות חטיפת שלושת הנערים וירי כבד של רקטות פלסטיניות מרצועת עזה על ישראל. במבצע נגרם נזק כבד מאוד לתשתיות חמאס, כולל השמדת למעלה מ-30 מנהרות טרור ומנהרות חודרות גבול, אלפי מבנים נהרסו. בלחימה נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, מהם לפחות כאלף מחבלים. בעקבות המבצע ירדה כמות ירי הרקטות ופצמ"רים באופן דרסטי ביותר, ושלוש השנים שעברו מסוף המבצע באוגוסט 2014 נחשבות לשקטות ביותר בעוטף עזה מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. חלק נכבד מהישראלים, בהם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון, ראו בכך הישג של ישראל ששיקמה את ההרתעה מול חמאס ברצועת עזה.[דרוש מקור]
בעקבות העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) וטרור ההצתות ובלוני הנפץ בשנים 2018–2021 נשחקה ההרתעה מול חמאס ברצועת עזה. בעקבות שיגור רקטות על ירושלים בידי חמאס במהלך ריקוד הדגלים המסורתי ב-2021, יצאה ישראל למבצע שומר החומות שכלל תקיפת מאות מטרות של חמאס, החרבת 9 רבי-קומות ששימשו כמטות ומפקדות של חמאס, סיכול ממוקד של בכירים בחמאס ובמערך הפיתוח שלו והריגת למעלה מ-200 מחבלים. בעקבות המבצע פסקו כמעט לגמרי הפרות הסדר סביב גדר המערכת וטרור ההצתות ובלוני התבערה. ממשלת ישראל ה-36 הנהיגה מדיניות של תגובה קשה על כל רקטה ובלון, דבר שהביא לשקט כמעט מוחלט בגזרה והפסקת טרור ההצתות וטפטופי הרקטות. להערכת מערכת הביטחון הישראלית, מבצע שומר החומות והמכה הקשה שהנחית על חמאס בשילוב מדיניות התגובה התקיפה, הביא לשקט בגזרה ושיקום ההרתעה. באוגוסט 2022, בעקבות מעצר בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני פרץ מבצע עלות השחר בו ישראל פתחה במכת מנע שסיכלה פיגוע טיל נגד טנקים ובכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. המבצע התנהל בין צה"ל לג'יהאד האסלאמי, כאשר חמאס הורתע מלהצטרף לעימות.
כישלון חרוץ של ההרתעה הישראלית התרחש במתקפת הפתע על ישראל, שבה הניחה ישראל שחמאס מורתע מלתקוף את ישראל ולא נערכה למתקפה כזו, שבה נרצחו ונהרגו בישראל כ־1,145 ישראלים וזרים. בהמשך כשלה ההרתעה גם מול חזבאללה, שתקף את ישראל בגבולה הצפוני וגרם לחללים ולהרס רב, אם כי שני הצדדים, ישראל וחזבאללה, נרתעו מהרחבת לחימה זו למלחמה כוללת.
- יוסי בידץ ודימה אדמסקי, התפתחות הגישה הישראלית להרתעה - דיון ביקורתי בהיבטיה התאורטיים והפרקטיים, עשתונות 8, אוקטובר 2014
- רס"ן נ', "על שחיקת מושג ההרתעה", הוצאת מערכות, גיליון 483
- הרתעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עמי רוחקס דומבה, מחקר חדש: היכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל השפיעו על החלטות מנהיגי מדינות ערב, IsraelDefense, 24 ביוני 2021
הרתעה (אסטרטגיה), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
