ממשלת ישראל השלושים ושש
ממשלת בנט-לפיד (2021–2022) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושש (מכונה גם ממשלת בנט–לפיד[1] או "ממשלת השינוי") הייתה ממשלת חילופים בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד שהתבססה על גוש השינוי. היא קיבלה את אמונה של הכנסת ה־24 והושבעה ב-13 ביוני 2021.
.jpg)
ממשלה זאת הוקמה, כקודמתה, במתכונת של ממשלת חילופים. כאשר הושבעה החלו לכהן נפתלי בנט כראש הממשלה ולפיד כראש הממשלה החלופי; מועד החילופים נקבע ל-27 באוגוסט 2023. עם הקמתה ובמשך רוב כהונתה היו בממשלה זו 28 שרים ושישה סגני שרים.
ב-30 ביוני 2022 התקבלה בכנסת הצעת החוק להתפזרות הכנסת ה-24, ובהתאם לחוק יסוד: הממשלה הוקדם מועד החילופים למחרת היום, 1 ביולי 2022. לאחר הבחירות הורכבה הממשלה השלושים ושבע, שקיבלה את אמון הכנסת והממשלה השלושים ושש סיימה את כהונתה.
רקע
ב-23 במרץ 2021 התקיימו הבחירות לכנסת העשרים וארבע. בחירות אלה היו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שבה התקיימו הבחירות לכנסת, כחלק מהמשבר הפוליטי המתרחש בישראל מאז שנת 2019. גם בבחירות אלה, כמו במערכות הבחירות שקדמו להן, התגבשו בכנסת שני "גושים": גוש מצדדי המשך כהונת בנימין נתניהו כראש הממשלה, שכלל בכנסת זו 52 ח"כים מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית; וגוש מתנגדי המשך כהונת נתניהו, בראשות יאיר לפיד, שכלל בכנסת זו 51 ח"כים מסיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ומרצ. על פי תוצאות הבחירות, לאף גוש לא היה רוב ברור לצורך הקמת ממשלה חדשה. ימינה ורע"מ, שמנו ביחד 11 ח"כים, לא הצהירו לפני הבחירות לאיזה "גוש" הן משתייכות, ולאחריהן קיימו משא-ומתן קואליציוני עם ראשי שני הגושים, זאת על אף שאנשי סיעת ימינה הצהירו לפני הבחירות במספר הזדמנויות שלא ישבו בקואליציה עם מרצ ורע"מ ולא יכתירו את יאיר לפיד לראש הממשלה.[2][3]
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וארבע
| רשימה | ראש הרשימה | קולות | מושבים | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | אחוז | הכנסת ה-23 | ± | הכנסת ה-24 | |||
| הליכוד | בנימין נתניהו | 1,066,892 | 24.19% | 36 |  6 |
30 | |
| יש עתיד | יאיר לפיד | 614,112 | 13.93% | 19 | 2 |
17 | |
| ש"ס | אריה דרעי | 316,008 | 7.17% | 9 |  |
9 | |
| כחול לבן | בני גנץ | 292,257 | 6.63% | 12 | 4 |
8 | |
| ימינה | נפתלי בנט | 273,836 | 6.21% | 3 |  4 |
7 | |
| העבודה | מרב מיכאלי | 268,767 | 6.09% | 2 | 5 |
7 | |
| יהדות התורה | משה גפני | 248,391 | 5.63% | 7 | |
7 | |
| ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 248,370 | 5.63% | 7 | |
7 | |
| הציונות הדתית | בצלאל סמוטריץ' | 225,641 | 5.12% | 2 | 4 |
6 | |
| הרשימה המשותפת | איימן עודה | 212,583 | 4.82% | 11 | 5 |
6 | |
| תקווה חדשה | גדעון סער | 209,161 | 4.74% | - | 6 |
6 | |
| מרצ | ניצן הורוביץ | 202,218 | 4.59% | 4 | 2 |
6 | |
| רע"מ | מנסור עבאס | 167,064 | 3.79% | 4 | |
4 | |
הקמת הממשלה
סכם
פרספקטיבה
ב-5 באפריל 2021 נועץ נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בנציגי כל הסיעות בכנסת העשרים וארבע, בנוגע לזהות חבר הכנסת שעליו יש להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה השלושים ושש. אף אחד מהמועמדים לא השיג המלצותיהם של 61 ח"כים, הנדרשים להבטחת הרכבת ממשלה, לאחר ש-52 ח"כים המליצו על בנימין נתניהו, 45 ח"כים המליצו על יו"ר סיעת "יש עתיד" יאיר לפיד ו-7 ח"כים המליצו על יו"ר "ימינה" נפתלי בנט.[4] למחרת הטיל הנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, שזכה למספר הגבוה ביותר של ממליצים מבין כל המועמדים.[5]
נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ב-28 הימים המוקצים לכך. באופן חלופי להקמת ממשלה, הוא ניסה גם לקדם חוק לבחירה ישירה של ראש ממשלה, בתקווה שמערכת בחירות ישירה שתתקיים לאלתר תשפר את סיכוייו להרכיב ממשלה לאחריה. ברם, מגעים שניהל עם רע"מ ושהיו קשורים לקידום הבחירה הישירה, ולדברי יו"ר רע"מ מנסור עבאס, גם לאפשרות שילוב רע"מ בקואליציה, חוללו פולמוס פנימי בימין ולא הבשילו בשל התנגדותו הנחרצת של בצלאל סמוטריץ' לשותפות כלשהי עם מפלגה ערבית אנטי-ציונית לתפיסתו.
| 52 | 45 | 7 | 16 |
| נתניהו | לפיד | בנט | לא המליצו |
המגעים בין הליכוד לרע"מ
האפשרות שתקום ממשלה בשיתוף פעולה בין הליכוד לרע"מ עלתה בדיון הציבורי עוד לפני הבחירות. נפתלי בנט, מנהיג "ימינה", דרש מנתניהו ערב הבחירות לחתום על כך שלא יקים ממשלה בתמיכת רע"מ, זאת בתמורה להתחייבותו שלו לא להקים ממשלה שבה יישב תחת יאיר לפיד, גם לא ברוטציה.[6] לאחר הבחירות, מאחר שמפלגות מחוץ לגוש הימין שללו על הסף כניסה לממשלה אחת עם נתניהו, נראה היה שהדרך היחידה להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו כרוכה בהיזדקקות לתמיכת רע"מ. בין הח"כים בליכוד התגלע ויכוח פומבי בנושא.[7] בנאום שנשא מנסור עבאס בנצרת כשבוע לאחר הבחירות הוא קרא להתמקד במשותף ליהודים ולערבים ולהתגבר על חילוקי הדעות.[8]
הליכוד החל לנהל מגעים עם רע"מ. טיבם המדויק של המגעים שנוי במחלוקת. לפי גרסת אנשי הליכוד (שהוצגה זמן רב לאחר המגעים), הוא לא היה משא ומתן קואליציוני, אלא הוגבל למשא ומתן עם רע"מ לפיו תתמוך בחוק לבחירה ישירה לראשות ממשלה שיחול מיידית על הכנסת ה-24,[9] בתקווה שחוק כזה יקדם הקמת ממשלה בידי נתניהו. מנסור עבאס אמר כי לצד המשא ומתן על החוק לבחירה ישירה היה גם משא ומתן על הסכם קואליציוני.[10] התפרסם שעבאס התארח במעון ראש הממשלה לביקור חשאי שבו פגש בנתניהו ובאשתו שרה.[11]
בשלב מוקדם הבהיר מנהיג הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שבשום פנים ואופן לא יאפשר הקמת ממשלת ימין תוך הסתמכות על רע"מ.[12] על מנת להשיג פריצת דרך ולרכך את גישתו, נערך מפגש בין מנסור עבאס לבין בכיר רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, אך ללא הועיל.[13] שותפות אחרות לקואליציית הימין לא שללו את רע"מ. בשנת 2022 התפרסמה הקלטה שבה נשמע סמוטריץ' מאשים את נתניהו בכך שהוא משקר, כאשר הוא אומר שמעולם לא התכוון להקים קואליציה עם רע"מ. סמוטריץ' נשמע אומר: "הוא שקרן בן שקרן. הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי-אביו".[14] בעקבות סירובו של סמוטריץ' הפכו המגעים עם רע"מ לחסרי תוחלת, אך מנגד העובדה שעל פי הדיווחים נתניהו חפץ לצרף את רע"מ לקואליציה הגדילה את הלגיטימציה הציבורית להסתמכות עליה.
הרכבת הממשלה
.jpg)
ב-5 במאי 2021 העביר הנשיא את המנדט ליאיר לפיד, יושב ראש מפלגת יש עתיד.[15] לפיד התחיל בניסיונות להקמת ממשלה יחד עם מפלגות ימינה, כחול לבן, העבודה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ ורע"מ.[16] תוך כדי כך פתחה ישראל במבצע שומר החומות והמגעים הקואליציוניים הושהו.[17] נפתלי בנט הודיע שהמהומות בקרב ערביי ישראל אינן מאפשרות הקמת ממשלה עם רע"מ. ברם, המגעים התחדשו אחרי המבצע, וב-2 ביוני 2021, כחצי שעה לפני פקיעת המנדט בחצות, הודיע יאיר לפיד לנשיא ריבלין שעלה בידו להרכיב ממשלה.[18]
הממשלה הורכבה כממשלת חילופים, בדומה לממשלה שקדמה לה (ממשלת ישראל הראשונה במודל זה), והוסכם על רוטציה לפיה נפתלי בנט יכהן כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, וב-27 באוגוסט 2023 יחליף אותו בראשות הממשלה יאיר לפיד. בממשלה הקודמת הסכם הרוטציה בין נתניהו לבני גנץ לא הגיע לכדי מימוש מפני שנתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ לא הניחו על שולחן הכנסת הצעה לתקציב המדינה, ולכן התפזרה הכנסת עקב אי-אישור התקציב במועד הקבוע בחוק. בממשלה ה-36 הסכימו חברי הקואליציה על סעיפים שימנעו פרצה זאת, ובהם סנקציה על מי שיבחר לתמוך בחוק להתפזרות הכנסת, וכן גמישות בנוגע למועד אישור תקציב המדינה של 2023.[19]
הזיקה בממשלה הפריטטית נקבעה באופן הבא: סיעות ימינה ותקווה חדשה הן חלק מ"גוש ימינה" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה לנפתלי בנט, ואילו סיעות יש עתיד, כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ הן חלק מ"גוש יש עתיד" והשרים וסגני השרים ממפלגות אלה הם בעלי זיקה ליאיר לפיד.[20]
ב-7 ביוני 2021 פורסמו קווי היסוד להקמת ממשלת אחדות בתקופת כהונת הכנסת ה-24.[21] יומיים לאחר מכן נקבע בוועדה המסדרת מועד השבעת הממשלה.[22]
הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת ברוב של 60 בעד מול 59 נגד ונמנע אחד,[23] והושבעה ב-13 ביוני 2021, ד' בתמוז ה'תשפ"א.[24]
| ↓ | ||
| 60 | 1 | 59 |
| בעד | נגד | |
ציוני דרך ומדיניות
סכם
פרספקטיבה
קווי יסוד
תמצית קווי היסוד:
- א. הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית. תחזק את הממלכתיות ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומית.
- ב. הממשלה תפעל לעידוד הצמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת. הממשלה תציב כיעד לאומי את העלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל עובדי המשק.
- ג. הממשלה תפעל לצמיחתה ושגשוגה של ירושלים כבירת ישראל.
- ד. הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ושמירה על ביטחונם של כלל אזרחי ישראל.
- ה. הממשלה תקדם באופן מיידי חקיקה המגבילה כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות (או 8 שנים, המוקדם מבניהם).
אירועים עיקריים
- מגפת הקורונה בישראל
- חנוכת שגרירות הונדורס בירושלים
- חנוכת שגרירות ישראל באבו דאבי ושגרירות ישראל במנאמה
- השרפה בהרי ירושלים
- הבריחה מבית הסוהר גלבוע
- חניכת נמל המפרץ החדש בחיפה. הנמל יאפשר לראשונה לאוניות ענק לעגון בישראל.[25][26]
- ביקור נשיא מדינת ישראל הרצוג בטורקיה
- גל טרור באביב 2022
- מבצע שובר גלים
- ביקור נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן
- מבצע עלות השחר
פעולות עיקריות
משרדי הממשלה
- סגירת המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד משאבי המים, משרד הדיגיטל הלאומי ומשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה.
- העברת זרוע העבודה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד הכלכלה והתעשייה.
- אישור העברת מעונות היום ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים למשרד החינוך בהדרגה עד ינואר 2022.[27]
צבא וביטחון
- המשך המערכה שבין המלחמות (מב"ם).
- העלאת שכר חיילי החובה בכ-50%.[28]
- הקמת ועדת גרוניס, ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת הצוללות.
- הכרזה על הימ"מ כיחידה הלאומית ללוחמה בטרור, והגדלת היחידה בתקנים, בלוחמים, באמצעי לחימה ובתקציבים.
- "ממדים ללימודים": עיגון בחוק של המלגה אשר מממנת 75% של שכר הלימוד האוניברסיטאי לחיילים משוחררים הזכאים לכך והחלת מימונה מתקציב המדינה.[29]
- הקמת המשמר הלאומי הישראלי, כחלק ממשמר הגבול.[30]
- מבצע שובר גלים
- מבצע עלות השחר
יחסי חוץ
כלכלה
- רפורמת הבנקאות הפתוחה: כל המידע הפיננסי על לקוחות, שהיה רק בידי הבנקים, יועמד לרשות כל גוף פיננסי בהתאם לדרישת הלקוח.[33]
- התוכנית להפחתת יוקר המחיה:[34]
- הורדת המס על דלק למשך רבעון, עקב עליית מחירי הדלק.[35]
- הוספת נקודת זיכוי להורים על כל ילד בן 6–12 בהוראת שעה, עד סוף שנת 2022
- הגדלת מענק העבודה לזכאים בשיעור של 40% בהוראת שעה, עד סוף שנת 2025 והורדת גיל הזכאות למענק מ-23 ל-21 בהוראת שעה, עד סוף שנת 2024.
ביטחון פנים
- הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון.
- אישור תוכנית לשיקום ולטיפול בנזקי השרפה בהרי ירושלים.[36]
- מבצע "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה בחברה הערבית.[37]
הגנת הסביבה
אנרגיה
תעשייה, מסחר וחקלאות
- יישום ההסכם בענף החלב שנחתם בינואר 2021, על ידי הממשלה הקודמת:[42]
- הרפורמה בייבוא: ביטול חובת בדיקת משלוח, מתן אפשרות ליבוא על בסיס הצהרה בלבד ומתן אפשרות ליבוא מוצרים על בסיס עמידתם בתקן הזר בלבד.[45][46][47]
- ביטול המס על העסקת עובדים זרים בכל ענפי המשק.[48]
- הוספת מכסות פטורות ממכס של ייבוא ביצים ודבש.[49] הצו בוטל על ידי הכנסת לאחר מכן,[50] אך נחתם מחדש.
- הקלות רבות ברישוי עסקים.[51]
- הרפורמה בחקלאות:
- ענף ההטלה:[52]
- ביטול התכנון בענף ב-2032 ופיצוי חקלאים שייפגעו מכך.
- הפחתת המכס על ביצים.
- מעבר ללולים ללא כלובים עד 2038.[53]
- ענף הפירות והירקות:
- הגדלת התמיכה הישירה בחקלאים.
- ביטול האגרה השנתית על העסקת עובדים זרים בענף.
- קביעת מנגנון שיפצה את החקלאים אם תהיה עלייה במחיר המים.
- ביטול מיידי של המכס על דשנים מוצרי הדברה וירקות ופירות מסוימים שגידולם לא נפוץ בישראל, ביטול הדרגתי של המכס על ירקות ופירות נוספים והשארת מכסים גבוהים על גידולים שנפוצים בישראל.[54][55][56]
- ענף ההטלה:[52]
עבודה
- העלאת גיל הפרישה לנשים באופן הדרגתי מ-62 ל-65.[57]
דיור, תכנון ובנייה
- הקלות רגולטוריות בתכנון ובנייה:
- הרפורמה בהתחדשות העירונית: הורדת שיעור ההסכמה הדרוש מבעלי דירות בבניין, לצורך פינוי בינוי מ-80% ל-66% והוראות נוספות.[60]
- הרפורמה בהיתרי הבנייה: מתן אפשרות לאדריכלים מורשים לאשר היתרי בנייה במקום ועדות התכנון המקומיות.[61]
- העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה.[62]
- החלטת ממשלה על הקמת העיר החרדית כסיף בסמוך לתל ערד.
שירותי דת
- הרפורמה בכשרות: מתן אפשרות לגופים פרטיים להעניק כשרות על בסיס סטנדרטים מקצועיים שייקבעו על ידי הרבנות הראשית או 3 רבנים בכירים.[63]
מדיניות רגולציה
- הרפורמה ברגולציה בכבאות: הורדה הדרגתית של דרישות רגולטוריות מעסקים בתחום הכבאות ואימוץ התקינה האמריקאית.[64]
- הרפורמה ברגולציה: מסדירה את עקרונות מדיניות הרגולציה (בחוק עקרונות האסדרה) ומקימה את רשות האסדרה.[65]
- הרפורמה ברישוי העסקים: העברת הסמכות לקביעת מפרטים לרישוי עסקים ממשרדי הממשלה לוועדה לאסדרת רישוי עסקים שתהיה ברשות האסדרה.[66]
עלייה וקליטה
- מבצע עולים הביתה להעלאת יהודי אוקראינה למדינת ישראל וקליטתם בה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
- מבצע צור ישראל להעלאתם של צאצאי יהודי אתיופיה – החלטה על חידוש המבצע.
תקשורת
- רפורמה בדואר: פתיחת שוק המכתבים לתחרות, הקלות רגולטוריות על דואר ישראל ועיגון סמכויות פיקוח ואכיפה על שוק הדואר.[67][68]
אוכלוסין והגירה
- שלילת הזכות לקבלת אזרחות מבני זוגם של אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים או במדינות עוינות לישראל (חוק האזרחות והכניסה לישראל).[69]
תחבורה
חינוך, תרבות וספורט
- קביעת פטור ממס הכנסה לזוכים במדליה במשחקים האולימפיים או הפראלימפיים.[75]
- השקת תוכנית לעידוד לימודי ליבה במוסדות חינוך חרדיים לבנים.[76]
- חתימת הסכם קיבוצי חדש עד 2026 בין המדינה להסתדרות המורים.[77]
מיסים ואגרות
- הטלת מס קנייה על כלים חד-פעמיים מפלסטיק.[78]
- הטלת מס קנייה על משקאות ממותקים.[79]
- הטלת בלו על תחליפי דלק.[80]
- הטלת מס קנייה על סיגריות אלקטרוניות.[81]
התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל
- המשך מבצע לתת כתף וחיסון במנת חיסון שלישית ("בוסטר").
- הסכם החלפת חיסונים עם קוריאה הדרומית.[82]
- מתן חיסון נגד קורונה לילדים בני 5–11 שנים.[83]
- מתן חיסון רביעי למדוכאי חיסון ובני 60 ומעלה.[84]
חקיקה
- נחקק החוק לפיצול סיעות (כונה "החוק לפיצול הליכוד").[85]
מינויי בכירים
- עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה.[86]
- רונן בר לתפקיד ראש השב"כ.[87]
- איל חולתא לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי.[88]
- גלי בהרב-מיארה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.[89]
- אייל כספי לתפקיד נציב כבאות והצלה.[90]
- הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל.[91]
סיעות הקואליציה
סכם
פרספקטיבה
מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:
- 61 ח"כים לפני פרישתה של עידית סילמן מהקואליציה (13 ביוני 2021 – 6 באפריל 2022)[ג]
- 60 ח"כים לפני הקפאת חברות רע"מ בקואליציה (6 באפריל 2022 – 17 באפריל 2022)[92]
- 56 ח"כים לפני חזרת רע"מ לקואליציה (17 באפריל 2022 – 11 במאי 2022)[93]
- 60 ח"כים לפני פרישת ג'ידא רינאוי זועבי מהקואליציה (11 במאי 2022 – 19 במאי 2022)[94]
- 59 ח"כים לפני חזרת ג'ידא רינאוי זועבי לקואליציה (19 במאי 2022 – 22 במאי 2022)[95]
- 60 ח"כים לפני פרישת ניר אורבך מהקואליציה (22 במאי 2022 – 13 ביוני 2022)[96]
- 59 ח"כים לפני התפטרותו של ח"כ עמיחי שיקלי מהכנסת וכניסת יום טוב כלפון (13 ביוני 2022 – 14 ביולי 2022)
- 60 ח"כים לפני התפטרות ח"כ עידית סילמן וכניסת אורנה שטרקמן (14 ביולי 2022 – 13 בספטמבר 2022)
- 61 ח"כים לפני השבעת הכנסת העשרים וחמש (13 בספטמבר 2022 – 15 בנובמבר 2022)
- 51 ח"כים לאחר מכן (15 בנובמבר 2022 – 29 בדצמבר 2022)
הרכב הממשלה
סכם
פרספקטיבה
השרים ומשרדיהם
| יש עתיד | כחול לבן | ימינה | העבודה | ישראל ביתנו | תקווה חדשה | מרצ | ||||||||
| שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים | ||||||||||||||
| פער של עד 3 חודשים בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה. | ||||||||||||||
| משרד | שר/ה | סיעה | כהונה | ||
|---|---|---|---|---|---|
| משרד ראש הממשלה/החלופי | .jpg) |
ראש הממשלה/החלופי נפתלי בנט |
ימינה | 13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022 (רה"מ)
1 ביולי 2022 – 8 בנובמבר 2022 (רה"מ החלופי) | |
| משרד ההתיישבות | |||||
| משרד ראש הממשלה/החלופי | _(cropped1).jpg) |
ראש הממשלה/החלופי יאיר לפיד |
יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022 (רה"מ החלופי)
1 ביולי 2022 – 29 בדצמבר 2022 (רה"מ) | |
| משרד החוץ | |||||
| משרד האוצר |  |
אביגדור ליברמן | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| שר בלי תיק במשרד האוצר | .jpg) |
חמד עמאר | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד האנרגיה |  |
קארין אלהרר | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד הביטחון | .jpg) |
סגן ראש הממשלה בני גנץ |
כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לביטחון הפנים |  |
עמר בר-לב | העבודה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לחיזוק וקידום קהילתי | |||||
| משרד הבינוי והשיכון | .png) |
זאב אלקין[ד] | תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד ירושלים ומורשת | |||||
| משרד הבריאות |  |
ניצן הורוביץ | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד להגנת הסביבה |  |
תמר זנדברג | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה |  |
אורית פרקש-הכהן | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד החינוך |  |
יפעת שאשא-ביטון | תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד החקלאות ופיתוח הכפר |  |
עודד פורר | ישראל ביתנו | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל | |||||
| משרד הכלכלה והתעשייה |  |
אורנה ברביבאי | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד המודיעין | _(cropped).jpg) |
אלעזר שטרן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד המשפטים |  |
סגן ראש הממשלה גדעון סער |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד הרווחה והביטחון החברתי |  |
מאיר כהן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד העלייה והקליטה |  |
פנינה תמנו-שטה | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד הפנים | .JPG) |
איילת שקד | ימינה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לשירותי דת |  |
מתן כהנא | ימינה | 13 ביוני 2021 – 15 במאי 2022 | |
| מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה/החלופי נפתלי בנט | 15 במאי 2022 – 15 באוגוסט 2022 | ||||
| ללא שר | 15 באוגוסט 2022 - 29 בדצמבר 2022 | ||||
| המשרד לשוויון חברתי |  |
מירב כהן | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לשיתוף פעולה אזורי |  |
עיסאווי פריג' | מרצ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד התחבורה והבטיחות בדרכים |  |
מרב מיכאלי | העבודה | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד התיירות |  |
יואל רזבוזוב | יש עתיד | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד התפוצות | .jpg) |
נחמן שי | העבודה
לא ח"כ |
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד התקשורת | _(cropped).jpg) |
יועז הנדל | תקווה חדשה/ | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד התרבות והספורט |  |
חילי טרופר | כחול לבן | 13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה |  |
אלי אבידר | ישראל ביתנו | 3 באוגוסט 2021 – 24 בפברואר 2022 | |
| סגני שרים | |||||
| משרד הביטחון |  |
אלון שוסטר | כחול לבן | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| המשרד לביטחון הפנים |  |
יואב סגלוביץ[ה] | יש עתיד | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד החוץ | .jpg) |
עידן רול | יש עתיד | 28 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022 | |
| משרד החינוך | .jpg) |
מאיר יצחק-הלוי[ו] | תקווה חדשה | 13 בדצמבר 2021 – 15 בנובמבר 2022 | |
| משרד הכלכלה והתעשייה |  |
יאיר גולן[ז] | מרצ | 26 ביולי 2021 – 15 בנובמבר 2022 | |
| המשרד לשירותי דת | |
מתן כהנא[ח] | ימינה | 16 במאי 2022 – 15 באוגוסט 2022 | |
| משרד ראש הממשלה |  |
אביר קארה[ט] | ימינה/ | 28 ביוני 2021 – 30 ביוני 2022
4 ביולי 2022 – 15 בנובמבר 2022 | |
חילופי שרים וסגני שרים
לפי ההסכמים הקואליציוניים, תוכננו להתקיים במהלך הרוטציה ב-27 באוגוסט 2023 השינויים הבאים:
- יאיר לפיד יפסיק לכהן כראש הממשלה החלופי וכשר החוץ, ויחל לכהן כראש הממשלה.
- נפתלי בנט יפסיק לכהן כראש הממשלה, ויחל לכהן כראש הממשלה החלופי וכשר הפנים.
- איילת שקד תפסיק לכהן כשרת הפנים ותחל לכהן כשרת המשפטים.
- גדעון סער יפסיק לכהן כשר המשפטים ויחל לכהן כשר החוץ.
בסופו של דבר הכנסת החליטה על התפזרותה ב-30 ביוני 2022 ובהתאם לחוק היסוד רק בנט ולפיד התחלפו בתפקידיהם.
מאפייני השרים
שרים חדשים
בממשלה זו כיהנו 14 שרים חדשים: קארין אלהרר,[100] חמד עמאר, עמר בר-לב,[101] ניצן הורוביץ,[102] תמר זנדברג,[103] עודד פורר,[104] אורנה ברביבאי,[105] אלעזר שטרן,[106] מתן כהנא,[107] עיסאווי פריג',[108] מרב מיכאלי,[109] יואל רזבוזוב,[110] נחמן שי[111] ואלי אבידר[112]
נשים בממשלה
בממשלה זו כיהנו 9 נשים:
- יש עתיד (3): קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מירב כהן
- כחול לבן (2): אורית פרקש-הכהן, פנינה תמנו-שטה
- ימינה (1): איילת שקד
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- תקווה חדשה (1): יפעת שאשא-ביטון
- מרצ (1): תמר זנדברג
כהונת השרים כח"כים
בממשלה זו היו רק 7 שרים מתוך 28 שלא התפטרו במסגרת החוק הנורווגי וכיהנו כח"כים:
- יש עתיד (3): יאיר לפיד, מאיר כהן, אלעזר שטרן
- כחול לבן (1): בני גנץ
- ימינה (1): נפתלי בנט
- העבודה (1): מרב מיכאלי
- תקווה חדשה (1): יפעת שאשא-ביטון
שר אחד לא כיהן כח"כ בכל תקופת הכנסת הנוכחית:
יוצאי מערכת הביטחון
משתתפים קבועים בישיבות הממשלה
- מזכיר הממשלה: שלום שלמה
- היועצ/ת המשפטית לממשלה: אביחי מנדלבליט (עד 2022), גלי בהרב-מיארה (מ-2022) או אחד מהמשנים
- ראש המטה לביטחון לאומי: איל חולתא
- ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: טל גן צבי (עד 2022), עדן ביזמן (2022), דני וסלי (מ-2022)
- מנכ"ל משרד ראש הממשלה: יאיר פינס (עד 2022), נעמה שולץ (מ-2022)
- המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: אלוף אבי גיל
- המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן
חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
חברי הקבינט המדיני ביטחוני עם הקמת הממשלה[113]:
הרכב מפלגתי
בוועדה כיהנו 12 שרים חברים, מתוכם:
- ימינה: 3 חברים (כולל היו"ר)
- יש עתיד: חבר אחד
- כחול לבן: חבר אחד
- תקווה חדשה: 3 חברים
- ישראל ביתנו: חבר אחד
- מפלגת העבודה הישראלית: 2 חברים
- מרצ: חבר אחד
| שם | תפקיד | סיעה | ||
|---|---|---|---|---|
| מינוי על-פי חוק | ||||
 |
נפתלי בנט יו"ר הקבינט |
ראש הממשלה | ימינה | |
.jpg) |
יאיר לפיד | ראש הממשלה החלופי ושר החוץ | יש עתיד | |
|
עמר בר-לב | השר לביטחון הפנים | העבודה | |
|
בני גנץ | שר הביטחון וסגן ראש הממשלה | כחול לבן | |
.jpg) |
אביגדור ליברמן | שר האוצר | ישראל ביתנו | |
 |
גדעון סער | שר המשפטים וסגן ראש הממשלה | תקווה חדשה | |
| חברים נוספים | ||||
|
זאב אלקין | שר הבינוי והשיכון ושר ירושלים ומורשת | תקווה חדשה | |
|
ניצן הורוביץ | שר הבריאות | מרצ | |
|
מתן כהנא | השר לשירותי דת | ימינה | |
|
מרב מיכאלי | שרת התחבורה והבטיחות בדרכים | העבודה | |
|
יפעת שאשא-ביטון | שרת החינוך | תקווה חדשה | |
 |
איילת שקד | שרת הפנים | ימינה | |
| מוזמנים קבועים שאינם שרים | ||||
|
אלון שוסטר | סגן שר הביטחון | כחול לבן | |
_-_51693996099_(cropped).jpg) |
איל חולתא | ראש המטה לביטחון לאומי | ||
 |
אביחי מנדלבליט | היועץ המשפטי לממשלה | ||
 |
אלוף אבי גיל | המזכיר הצבאי של ראש הממשלה | ||
 |
תא"ל יקי דולף | המזכיר הצבאי של שר הביטחון | ||
 |
רן פלד | ראש אגף האחראי על דיוני ועדת השרים במל"ל | ||
מחאה נגד הממשלה
סכם
פרספקטיבה
כנגד ממשלת ישראל השלושים ושש קמה מחאה, בעיקר נגד ראש הממשלה, נפתלי בנט, בדרישה להתפטרותו עקב הפרת הבטחות רבות שנתן קודם הבחירות, בהם הבטחות לא להקים ממשלה עם מפלגת רע"מ ועם שאר מפלגות השמאל[114] והבטחה להסדיר את המאחזים ביומו הראשון כראש ממשלת ישראל.[115] המחאה עסקה גם ברפורמות בענייני יהדות שקידם השר לשירותי דת מתן כהנא,[116] והרפורמות הכלכליות שקידם שר האוצר אביגדור ליברמן, שנתפסו כפוגעות בציבור החרדי. חלק מהמשתתפים במחאה ניצלו את הסיקור הציבורי למחאה בנושאים נוספים, בהם זכויות המתנחלים, מחאה נגד מתווה הגיור[117] מחאה על פרשת מותו של אהוביה סנדק, מחאה נגד האלימות הפלסטינית ביהודה ושומרון ונגד אלימות מצד בדואים בנגב, ומחאה נגד קיפוח המאחזים.[118]
במהלך כהונת הממשלה המשיכה גם המחאה נגד מדיניות הקורונה בישראל שהחלה במהלך כהונת הממשלה הקודמת.
גם בתוך הממשלה נרשמה ביקורת על התנהלותה, בין השאר על ידי מאזן גנאים, רינאוי זועבי, עידית סילמן וניר אורבך. שלושה מהם, עידית סילמן, רינאוי זועבי, וניר אורבך, פרשו לבסוף מהממשלה.[119][י"ב][י"ג]
המחאות
מוקדי המחאה העיקריים היו כיכר הבימה[120] וכיכר רבין בתל אביב, ואזור הכנסת ומשרד ראש הממשלה בירושלים. הפגנות מקומיות נוספות נערכו בערים רבות, בצמתים ועל גבי גשרים ברחבי המדינה.[121] נוסף על כך, התקיימו הפגנות בקרבת בתיהם של חברי הממשלה, דוגמת ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה[122][123] ושר הביטחון בני גנץ בראש העין.[124][125]
אירועים חריגים
ב-26 וב-28 באפריל 2022 נשלחו לביתו של נפתלי בנט ברעננה מעטפות עם מכתבי איומים וקליע בתוכם.[126][127] לאור זאת, תוגברה משמעותית האבטחה על בנט.[128] ב-9 במאי נעצרה אילנה ספורטה, בת 65 מאשקלון, בחשד לביצוע המעשה.[129] בינואר 2023 חתמה ספורטה על הסדר טיעון עם הפרקליטות.[130]
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל במאי 2022, נאומו של ראש הממשלה בנט בטקס האזכרה הממלכתי בהר הרצל הופרע בקריאות ביניים רבות מקהל המשפחות השכולות, ובמשך דקות ארוכות בנט לא יכול היה להתחיל בנאומו.[131] גם בטקס יום הזיכרון בפתח תקווה, הופרע נאומה של שרת הפנים איילת שקד בקריאות ביניים מהקהל.[132]
סיום כהונת הממשלה
סכם
פרספקטיבה
ב-6 באפריל 2022 הודיעה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה, עידית סילמן, מסיעת ימינה על פרישה מהקואליציה, מה שהותיר את הקואליציה עם 60 חברי כנסת, דהיינו, ללא רוב בכנסת.[133]
ב-13 במאי 2022 הכריז השר לשירותי דת, מתן כהנא, על התפטרותו מהממשלה במטרה לשוב למושבו בכנסת, זאת, בתיאום עם ראש הממשלה נפתלי בנט ועל מנת להבטיח את יציבות הקואליציה.[134] בהתאם לחוק הנורווגי, עם התפטרותו, חבר הכנסת יום טוב כלפון הפסיק להיות חבר כנסת, עוד סוכם בין בנט לכהנא, כי האחרון ימונה לסגן השר לשירותי דת וימשיך בפועל את ניהול המשרד כסגן שר, משום שאבד הרוב לאישור מינויו כשר מחדש.[135]
ב-19 במאי 2022 הודיעה חברת הכנסת רינאווי זועבי, ממפלגת מרצ, כי היא פורשת מהקואליציה, ובכך הותירה את הממשלה עם 59 ח"כים בלבד – מיעוט בכנסת.[136] מספר ימים לאחר מכן היא שבה לקואליציה.[137]
ב-13 ביוני 2022 הודיע חבר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת, ניר אורבך, מסיעת ימינה, על הפסקת תמיכתו בממשלה ועל פרישתו מן הקואליציה עד להצבעה בכנסת לחידוש תוקפן של תקנות יו"ש,[138] ואמר: "הניסוי איתכם (רע"מ) נכשל".[139] בכך, הוא הותיר את הממשלה עם 59 חברי כנסת בלבד כממשלת מיעוט.
ב-20 ביוני 2022 ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד סיכמו ביניהם על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות לאחר שמוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה, כאשר ראש הממשלה, ממשלת מעבר, יהיה יאיר לפיד.[140][141] ב-30 ביוני עבר חוק התפזרות הכנסת בקריאה שלישית. בחצות הלילה בין 30 ביוני ו-1 ביולי הפך לפיד לראש הממשלה.
הרשימה המשותפת הניחה על שולחן הכנסת 12,000 הסתייגויות[142] בניסיון לעכב את התפזרות הכנסת מכיוון שלפי החוק תקנות יו"ש היו אמורות לפקוע בחצות 30 ביוני אם הכנסת לא הייתה מתפזרת עד אז, אך הן נפסלו מטעמים פרוצדורליים.[143]
העבודה וישראל ביתנו לא השתתפו בהצבעה על פיזור הכנסת כמחאה על כך שלא הועבר "חוק המטרו" שמהותו בניית רכבת תחתית בגוש דן.
בתקופת ממשלת המעבר הממשלה חתמה על הסכם קיבוצי חדש עם הסתדרות המורים התקף עד 2026.
סמוך לבחירות, חתמה הממשלה על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שגרר התנגדות חריפה מצד האופוזיציה. בג"ץ דחה עתירות שטענו שממשלת המעבר חייבת להביא את ההסכם למשאל עם או להצבעה בכנסת[144]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושש- אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושש (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושש (בערבית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושש (ברוסית)
- ממשלת ישראל השלושים ושש, באתר משרד ראש הממשלה
- ממשלת ישראל השלושים ושש, באתר הכנסת
- קווי יסוד להקמת ממשלת אחדות בתקופת כהונת הכנסת ה-24, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לימינה, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לכחול לבן, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד למפלגת העבודה, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לישראל ביתנו, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לתקווה חדשה, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד למרצ, באתר הכנסת
- ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד לרע"מ, באתר הכנסת
- תקנון עבודת הממשלה השלושים ושש, באתר הכנסת
- פרופ' עופר קניג, קווים לדמותה של הממשלה ה-36, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 ביוני 2021
- ייבוא פירות וירקות, מס על משקאות ממותקים: הרפורמות המשמעותיות של האוצר עברו בממשלה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2021
- טל שלו, קורונה, משבר האקלים וחיזוק החברה הערבית: הממשלה פרסמה את יעדיה לקדנציה הקרובה, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2021
ביאורים
- במהלך הכהונה עמיחי שיקלי, עידית סילמן, וניר אורבך פרשו מהקואליציה, סילמן ושיקלי התפטרו בהמשך ובמקומם תמכו אורנה שטרקמן ויום טוב כלפון שתמכו בממשלה.
- למפלגות המרכיבות את הקואליציה היו 62 מנדטים, אך עקב התנגדותו של ח"כ עמיחי שיקלי לממשלה, ירד המספר ל-61 תומכים.
- אחראי על המאבק בפשיעה במגזר הערבי
- אחראי על החינוך הבלתי פורמלי
- אחראי על איגוד שיתופי ועל בטיחות בעבודה
- כיהן כשר לשירותי דת בפועל
- אחראי על רפורמות כלכליות ועל מדיניות רגולציה
- חלו הוראות סעיף 43א1 לחוק יסוד: הממשלה. עקב קבלת חוק לפיזור הכנסת, בו תמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות שביום השבעת הממשלה היו בעלות זיקה לראש הממשלה.
- חלו הוראות סעיף 26 לחוק יסוד: הממשלה אשר קובע כי כהונתם של סגני שרים נפסקת כאשר פוקעת חברותם בכנסת, למעט מי שהתפטרו במסגרת "החוק הנורווגי".
- רינאוי זועבי חזרה בה מהפרישה יומיים לאחר שהודיעה עליה
- ניר אורבך אמר כי למרות פרישתו מהקואליציה, הוא לא יתמוך בפיזור הכנסת והפלת הממשלה
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.