שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ממשלת ישראל השלושים וחמש

ממשלת נתניהו החמישית (2020–2021) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשלת ישראל השלושים וחמש
Remove ads

ממשלת ישראל השלושים וחמש (מכונה גם: ממשלת נתניהו–גנץ,[1] או ממשלת נתניהו החמישית) הייתה ממשלת ישראל בראשותם של בנימין נתניהו ובני גנץ שקיבלה ב-17 במאי 2020 את אמון הכנסת העשרים ושלוש. ממשלה זו היא הראשונה בתולדות ממשלות ישראל אשר כוננה במודל של ממשלת חילופים, המקנה את האפשרות לכהונתם של שני ראשי ממשלה לסירוגין: בנימין נתניהו ובני גנץ.

עובדות מהירות מידע כללי, תחום שיפוט ...
Remove ads

עם הקמת הממשלה מונה בנימין נתניהו לראש הממשלה, ובני גנץ לראש הממשלה החלופי, כאשר החילוף ביניהם אמור היה להתקיים ב-17 בנובמבר 2021.[2] אולם, הכנסת התפזרה אוטומטית ב-23 בדצמבר 2020 עקב אי העברת תקציב המדינה לשנת 2020, בהתאם להסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת כחול-לבן.[3] תקציב המדינה לשנת 2020 לא הוגש על ידי שר האוצר, ישראל כ"ץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו.

לאחר התפזרות הכנסת נערכו הבחירות לכנסת ה-24. ב-13 ביוני 2021 קיבלה הממשלה ה-36 את אמון הכנסת וממשלת ישראל ה-35 סיימה את כהונתה. מכיוון שהממשלה סיימה את כהונתה לפני מועד החילופים המיועד, החילופים בין נתניהו לגנץ לא יצאו לפועל.

Remove ads

רקע

סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
ממשלת ישראל ה-35 הוקמה לאחר משבר פוליטי ארוך שנמשך 508 ימים, במהלכו הוקדמו הבחירות לכנסת ה-21, אך לא הוקמה ממשלה. הכנסת ה-21 וה-22 התפזרו ללא הצלחה בהקמת ממשלה, והמצב החריף לאחר הבחירות לכנסת ה-23, בזמן התפרצות נגיף הקורונה. בהקשר זה, ראשי הליכוד וכחול לבן, בנימין נתניהו ובני גנץ, הגיעו להסכמה על הקמת ממשלת אחדות לאומית לשעת חירום, מה שהוביל לפיצול במפלגת כחול לבן ולהקמת ממשלת חילופים – לראשונה בתולדות ממשלות ישראל.

לאחר הבחירות לכנסת ה-21 ב-9 באפריל 2019, הנשיא ריבלין העניק את המנדט להקים ממשלה לנתניהו, אך זה כשל במלאכה 28 ימים, ולא הצליח להרכיב ממשלה, למרות ארכה בת 14 ימים נוספים. למרות כישלונו, נתניהו הצליח להביא לפיזור הכנסת בשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות "חד"ש-תע"ל" ו"רע"מ-בל"ד". לאחר הבחירות לכנסת ה-22 ב-17 בספטמבר 2019, הנשיא הציע מתווה לממשלת אחדות, אך המגעים נכשלו שוב. בסופו של דבר, לאחר ששני המועמדים לא הצליחו להרכיב ממשלה, הכנסת פיזרה את עצמה ב-11 בדצמבר 2019. לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים העניק את המנדט לנתניהו, אך לא עלה בידו להרכיב ממשלה. ב-21 באוקטובר הוא החזיר את המנדט לנשיא ב-21 באוקטובר, אשר יומיים לאחר מכן הטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ.[4] זה בתורו לא הצליח להקים הממשלה, והחזיר את המנדט לנשיא ב-20 בנובמבר.[5] בעקבות כישלון שני המועמדים בניסיונם להרכיב ממשלה, עמדה לרשות הכנסת תקופה בת 21 ימים, בהתאם לסעיף 10 בחוק יסוד: הממשלה, בטרם הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ויוכרזו בחירות נוספות.[6] עם זאת, במהלך תקופה זו לא עלה בידו של אף חבר כנסת להשיג המלצה כתובה מצד 61 חברי כנסת, וב-11 בדצמבר הכריזה הכנסת העשרים ושתיים על פיזורה.[7]

לאחר תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 ב-2 במרץ 2020, הנשיא ריבלין העניק את המנדט לגנץ. לאחר קבלת המנדט, כחול לבן החלה לקדם חקיקה נגד ראש ממשלה המכהן מעל שתי קדנציות וכתבי אישום. אולם התפרצות מגפת הקורונה טרפה את הקלפים, והחלו המגעים להקמת ממשלת אחדות לאומית. ב-20 באפריל נחתם הסכם קואליציוני בין נתניהו וגנץ, שבו סוכם על רוטציה בראשות הממשלה, חלוקה שווה של משרדים, וממשלת חירום למשך חצי שנה. הסכם זה כלל גם את חוק הגיוס והתייעצות בין השניים בנוגע לריבונות. בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה ב-6 במאי. ב-7 במאי אושרו תיקונים לחוק יסוד: הממשלה, וב-13 במאי הודיע נתניהו לנשיא על הצלחתו להרכיב ממשלה. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת ב-17 במאי.

ההצבעה בדבר הבעת אמון בממשלה
73 1 46
בעד נגד
Remove ads

ציוני דרך ומדיניות

סכם
פרספקטיבה

קווי היסוד של הממשלה[8]

מדינת ישראל נקלעה, יחד עם שאר העולם, למשבר רפואי וכלכלי בממדים היסטוריים עקב התפשטות נגיף הקורונה, ועל כן הוקמה ממשלת אחדות וחירום של פיוס לאומי אשר תפעל בתחומים הבאים:

א. ממשלת ישראל תקים קבינט חירום לטיפול בכל הסוגיות הנגזרות ממשבר הקורונה. קבינט זה יתכלל את כלל הפעולות הנדרשות הן בהיבט הכלכלי-חברתי והן בהיבט הרפואי.
ב. הממשלה החדשה תתרכז בשלב ראשון בפעולות הנדרשות למיגור המגפה, כולל רכישת הציוד הנדרש, תיאום בין הגופים השונים וחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בתקופת החירום ובכלל.
ג. הממשלה תוביל תוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי העמוק, תבנה ותאשר תקציב מדינה שיותאם לאתגרים שהציבה המגפה. התוכנית תכלול מענים בסוגיות של תעסוקה, תמיכה למגזר העסקי, העצמאיים והמגזר השלישי.
ד. הממשלה תפרוש רשת ביטחון כלכלית-חברתית עבור כלל אזרחי המדינה, ותגבש תוכניות ייעודיות לטיפול באוכלוסיות ממוקדות המצויות במצוקה כלכלית וחברתית קשה במיוחד.
ה. הממשלה תפעל להשגת היעדים הללו תוך חיזוק הכלכלה והאצת הצמיחה באמצעות הגברת פריון העבודה, עידוד ההשקעות, הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים, קידום רפורמות להגברת התחרות ושמירה על מסגרות פיסקאליות.

בנוסף, ומתוך אמונה כי לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית של העם היהודי, תטפל הממשלה גם בכלל הסוגיות הנוגעות לשלומה, לביטחונה ולשגשוגה של ישראל, בין השאר בתחומים הבאים:

  1. הממשלה תחזק את הביטחון הלאומי, תחתור לשלום, תבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחי המדינה כולם, תפעל בנחישות לגדוע כל איום על מדינת ישראל ותושביה, ותחתור לשיפור מתמיד בתחושת הביטחון האישי של האזרח.
  2. הממשלה תחתור לצמצום הפערים החברתיים בישראל ותפעל על מנת לייצר שוויון הזדמנויות לכל אזרח בישראל בלי קשר לעדה, למין ולמקום בו נולד.
  3. הממשלה תפעל לחיזוק כלכלת מדינת ישראל, להגברת הפריון, לעידוד ההשקעות במשק הישראלי ולהגברת התחרות על מנת להאיץ את הצמיחה.
  4. הממשלה תפעל באופן מהותי ומעשי כדי לגשר בין כל חלקי העם והמדינה ותפעל מתוך תפיסה של פיוס לאומי. ולשם כך יוקם קבינט פיוס אשר ירכז את כלל הפעולות בתחום זה.
  5. הממשלה תפעל כדי לשמור על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה.
  6. הממשלה תדאג, כי מתוך זיקה למורשת ישראל יישמר אופייה היהודי של המדינה, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות השונות בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  7. הממשלה תשים דגש על נושא העלייה והקליטה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל ארצות תבל ולקליטתם המוצלחת של העולים.
  8. הממשלה תפעל לחיזוק הפריפריה, הנגב, הגליל וההתיישבות בכל חלקי הארץ.
  9. הממשלה תפעל לקיום של התנהלות, שיח ופעולות באופן ממלכתי, שומר חוק, מכבד ומאחד בין חלקי החברה הישראלית כולה, גם בעת אי הסכמה.

אירועים עיקריים

פעולות עיקריות

ההתמודדות עם משבר הקורונה

מינוי בכירים

Remove ads

סיעות הקואליציה

סכם
פרספקטיבה
מידע נוסף סיעה, מושבים בכנסת ...

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:

Remove ads

הרכב הממשלה

סכם
פרספקטיבה

בממשלה זו 17 שרים חדשים כיהנו לראשונה - בני גנץ, מיכאל ביטון, גבי אשכנזי, אורלי לוי-אבקסיס, אלון שוסטר, יזהר שי, אבי ניסנקורן, אורית פרקש-הכהן, איציק שמולי, פנינה תמנו-שטה, מירב כהן, יעקב אביטן, אסף זמיר, עומר ינקלביץ', יועז הנדל, חילי טרופר ואיתן גינזבורג

20 שרים כיהנו בעבר בממשלה - בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ, יובל שטייניץ, אמיר אוחנה, יעקב ליצמן, יולי אדלשטיין, גילה גמליאל, יואב גלנט, זאב אלקין, רפי פרץ, עמיר פרץ, דודי אמסלם, ציפי חוטובלי, אלי כהן, אריה דרעי, גלעד ארדן, מירי רגב, צחי הנגבי, אופיר אקוניס ויצחק כהן

תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בסוף כהונתה:

  •   הליכוד: 13 שרים (46.4%)
  •   ש"ס: 2 שרים (7.1%)
  •   יהדות התורה: 1 שרים (3.6%)
  •   ללא שיוך: 1 שרים (3.6%)
  •   כחול לבן: 11 שרים (39.3%)

תרשים הרכב הממשלה בפילוח סיעתי וגושי בעת הקמתה:

  •   הליכוד: 13 שרים (38.2%)
  •   ש"ס: 2 שרים (5.9%)
  •   הבית היהודי: 1 שרים (2.9%)
  •   גשר: 1 שרים (2.9%)
  •   יהדות התורה: 1 שרים (2.9%)
  •   כחול לבן: 13 שרים (38.2%)
  •   העבודה: 2 שרים (5.9%)
  •   דרך ארץ: 1 שרים (2.9%)

בהתאם לחוק יסוד הממשלה, כל שר וסגן שר מזוהה כבעל זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. כלומר, כל שר הוא חלק מגוש כחול לבן או חלק מגוש הליכוד, כשמספר השרים בעלי כל זיקה שווה. אם מספר השרים לא שווה, הממשלה תקבע מנגנון הצבעה בו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי ("ממשלה פָּרִיטֶטִית"). בפועל, גוש הליכוד החזיק ברוב, ולא אושר תקנון עבודתה של הממשלה כמתואר, כשתחת כן אושר תקנון זמני שלא עיגן את מנגנון הפריטטיות. כינוס ממשלה היה תלוי באישור שני ראשיה.[31][32] הצבעה שיש בה מחלוקת בין הגושים (להבדיל ממחלוקת בין שרים מסוימים) נפסלה במקרה שגוש אחד תמך במלואו והשני התנגד.[33]

השרים ומשרדיהם

הליכוד כחול לבן ש"ס יהדות התורה העבודה דרך ארץ גשר הבית היהודי
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקה
מידע נוסף משרד, שר/ה ...

חילופי שרים וסגני שרים

מידע נוסף תפקיד, השר/ סגן השר יוצא ...

משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממשלת ישראל השלושים וחמש בוויקישיתוף
Remove ads

ביאורים

  1. [א]
    בעת הקמת הממשלה הסיעה מנתה 15 ח"כים, בסוף כהונת הכנסת ה-23 מספרם קטן ל-12.
  2. [ב]
    סיעת העבודה מונה 3 מנדטים, אך ח"כ מרב מיכאלי הצביעה אי אמון בממשלה בעת כינונה. מספר חברי הסיעה שתומכים בממשלה קטן ל-1, לאחר התפטרותו של עמיר פרץ מהכנסת, שעבר לכהן כשר מטעם כחול לבן.

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads