Loading AI tools
משרד ממשלתי בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד המודיעין היה משרד ממשלתי שהיווה חלק מהמערכת המדינית-ביטחונית-מודיעינית של מדינת ישראל עד לסגירתו במרץ 2024. המשרד והשר העומד בראשו שיתפו פעולה עם משרד ראש הממשלה, המטה לביטחון לאומי, אמ"ן, צה"ל, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד), שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמרכז למחקר מדיני (ממ"ד) במשרד החוץ לטובת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום ובהנחיית ראש הממשלה. בעקבות כך ולמעשה, למשרד לא היו סמכויות נפרדות.
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בערך אין אפילו רמז שזה היה משרד מלאכותי ומיותר במשך כל שנות קיומו. | |
אחד מתפקידיו המרכזיים של משרד המודיעין היה פיתוח והפקה של תוצרי מודיעין המסייעים למשרדי הממשלה ולממשלה כולה להיערך ולהתמודד עם נושאים ואירועים הרלוונטיים לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, בטווח הקצר ובטווח הארוך. זאת, בדגש על מגמות עולמיות, סוגיות אזרחיות, ועיסוק בשילוביות בין כלל ארגוני המודיעין של ישראל.[1] במהלך החודשים הראשונים של משבר הקורונה גיבש משרד המודיעין שורת המלצות במגוון תחומים כגון אסטרטגיות יציאה, שרשראות אספקה, עולם התעופה והתיירות ועוד, שהועברו למקבלי ההחלטות. עד לסגירת המשרד כיהנה בו השרה גילה גמליאל והיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
המשרד לענייני מודיעין הוקם ב-6 במאי 2009[2].
המשרד עוסק בענייני מודיעין, אך אף אחד מהגופים העוסקים בנושא לא הוכפפו אליו: שירות הביטחון הכללי ו"המוסד" כפופים למשרד ראש הממשלה, ואמ"ן פועל במסגרת צה"ל, הכפוף למשרד הביטחון. גוף מודיעין נוסף, המרכז למחקר מדיני, פועל במסגרת משרד החוץ.
עד 2015 השר היה ממונה על התנהלות הוועדה לאנרגיה אטומית[3].
ב-30 בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד שייקרא משרד המודיעין[4].
במאי 2015 החליטה הממשלה לפרק את משרד המודיעין לשני משרדים, המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד המודיעין[5].
משרד המודיעין שותף גם לפעילות של מדינת ישראל באזור, הן ברמה המדינית-ביטחונית והן בסוגיות אזרחיות כגון אנרגיה, מים ואקלים. כך, למשל, בינואר 2021 עמד שר המודיעין, בראש משלחת רשמית שביקרה בח'רטום, במה שהיה לביקור ראשון של שר ישראלי בסודאן[6]. לאחר מכן, בחודש מרץ, הוביל המשרד בשיתוף פעולה עם המטה לביטחון לאומי משלחת של אנשי עסקים שיצאו לשארם א-שייח' כדי להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למצרים[7]. זאת, בנוסף לפרסום מחקרים והמלצות שעסקו, בין היתר, בפוטנציאל היחסים בין ישראל למדינות שונות במזרח התיכון ובאפריקה.
בדצמבר 2021 השיק משרד המודיעין, בשיתוף פעולה עם השב"כ ועיריית אשקלון, חממה טכנולוגית בשם The Garage Downtown[8], שמטרתה לגייס חברות הזנק אזרחיות כדי שייצרו פתרונות מודיעיניים-טכנולוגיים עבור אתגרי הביטחון של השב"כ. לתוכנית נרשמו יותר מ-40 חברות ויזמים, כאשר הנבחרים שבהם יקבלו ליווי מקצועי מאנשי השב"כ.
באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, ניסח המשרד מסמך הממליץ על עקירה בכפייה של פלסטינים מרצועת עזה, מתוכם כ-2.3 מיליון תושבים, למצרים, לחצי האי סיני. המסמך מדגיש את הקשיים כביכול של אישור בינלאומי למהלך שכזה, אך מצדיק את הגירוש כפתרון לבעיית הפליטים המחפשים מחסה מהמלחמה. הפלסטינים דחו את התוכנית, וכך גם מצרים. ממשלת ישראל הפחיתה בחשיבות המסמך, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי החומר מייצג "שיקולים ראשוניים" בנושא, שהרשויות אינן עוסקות בהם כעת.GILA GAMLIEL, Victory is an opportunity for Israel in the midst of crisis - opinion, The Jerusalem Post, 19 בנובמבר 2023
במרץ 2024 אישרה הממשלה את ביטול משרד המודיעין והעברת סמכויותיו למשרד ראש הממשלה.[9][10]
במסגרת עיסוק המשרד במודיעין לאומי-אזרחי, פותח בתוכו מנגנון ל"סריקת האופק" (Horizon scanning), כפי שקיים במדינות כגון בריטניה, אוסטרליה וסינגפור. ב-2018 הקים משרד המודיעין מעבדה[11] למיצוי נתוני עתק (ביג דאטה) ויישומי בינה מלאכותית לטובת איתור מגמות עולמיות חדשות, תהליך המסייע לתהליכי תכנון אסטרטגי וקבלת החלטות ברמה הלאומית. את המעבדה מאיישים חוקרי מודיעין לצד אנשי טכנולוגיה, שמפתחים, מנתחים ומעבדים את הנתונים לתוצרי מודיעין והמלצות למדיניות.
כחלק ממנגנון "סריקת האופק", הקים המשרד בנובמבר 2017 פורום בין-משרדי ובין-סוכנותי בשם "קו האופק"[12], שבו חברים נציגים של משרדי ממשלה, ארגוני מודיעין וביטחון, גופים אזרחיים ואנשי מחקר. הפורום, שמתכנס אחת לרבעון, מהווה פלטפורמה לשילוביות וחילופי ידע, ובמסגרתו חוקרי משרד המודיעין מעדכנים את כלל המשתתפים במגמות העולמיות המתפתחות הרלוונטיות לתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל.
בפברואר 2022 קיים משרד המודיעין ביקור עבודה מקצועי באיחוד האמירויות, שבו הציג את יכולותיו בתחום סריקת האופק במסגרת תערוכת ה-Expo בדובאי[13]. באירוע, שבו נכחו אורחים ממדינות כמו איחוד האמירויות, בחריין, ארצות הברית וסינגפור, הוצגה בין היתר עבודת המשרד בנושא הטכנולוגיות המפציעות, כאלה שיבשילו בעתיד הקרוב לכדי השפעה משמעותית על העולם כולו. במסגרת נאומיהם באירוע, קראו שר המודיעין אלעזר שטרן ומנכ"ל המשרד לשעבר חגי צוריאל, להקים רשת סריקת אופק אזורית, במטרה לשלב כוחות בהתמודדות עם אתגרי העתיד.
נכון ל-2018 המשרד כלל 21 תקנים[14] ונכון ל-2020 כולל 18 תקנים[15].
| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | _(cropped).jpg) |
סגן רה"מ
דן מרידור |
הליכוד | 6 במאי 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | |
| 2 | .jpg) |
יובל שטייניץ
(1958-) |
הליכוד-ישראל ביתנו הליכוד |
18 במרץ 2013 | 14 במאי 2015 | השלושים ושלוש | |
| הליכוד | |||||||
| 3 | .jpg) |
ישראל כ"ץ
(1958-) |
14 במאי 2015 | 17 במאי 2020 | השלושים וארבע | ||
| 4 | .jpg) |
אלי כהן
(1972-) |
17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | ||
| 5 | _(cropped).jpg) |
אלעזר שטרן
(1956-) |
יש עתיד | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | |
| 6 | .JPG) |
סגן רה"מ
(1969-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | 2 בינואר 2023 | השלושים ושבע | |
| 7 | .jpg) |
גילה גמליאל
(1974-) |
2 בינואר 2023 | 18 במרץ 2024 | |||
| מספר | שם | כהונה | הערה |
|---|---|---|---|
| 1 | רון אלדדי[22][23] | 2010–2013 | |
| 2 | יובל וולמן[24] | 2013–2014 | |
| 3 | רם בן ברק[25] | נובמבר 2014–2016 | בכהונתו אוחדו המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים |
| 4 | חגי צוריאל[26] | 2016 – מאי 2020 | |
| (מ״מ) | רונן הרלינג[27][28] | מאי 2020 – יוני 2021 | |
| 5 | אלכס דן[29] | יולי 2021 – פברואר 2023 | |
| 6 | אילן כהן[30] | פברואר 2023 – אוגוסט 2023 | |
| (מ"מ) | אבי כהן סקלי[31] | אוגוסט 2023 – דצמבר 2023 | |
| 7 | נחום בסלו[32] | ינואר 2024 – מרץ 2024 |
אתר האינטרנט הרשמי של משרד המודיעין (בעברית ובאנגלית)
רפאלה גויכמן, צוות המוחות הסודי שיודע איפה ישראל צריכה להיות בעוד 100 שנה: "מי שיוביל ישלוט, ומי שינמנם - הלך עליו", באתר TheMarker, 22 במאי 2019 ליאת לוי, "ראשי הממשלה רוצים את הצעצוע הזה קרוב אליהם": משרד המודיעין נהפך לבדיחה, אבל זאת טרגדיה, באתר TheMarker, 2 בנובמבר 2023Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
